בית משפט השלום בחדרה
ת"א 12832-10-19 מרעי נ' עירית באקה אל-גרבייה
בפני כבוד השופט יעקב גולדברג
התובע אחמד מרעי
נגד
הנתבעת עיריית באקה אלגרביה
פסק דין
רקע כללי
1. לפניי תביעה כספית על סך 139,895 ₪, בגין שירותי פינוי גזם שסיפק התובע לנתבעת, עיריית באקה אלגרביה, בחודשים נובמבר ודצמבר 2013. לטענת התובע, ביצע עבודות פינוי גזם מכח הסכם עם העירייה ובהוראת ממלאי תפקיד בה ועל כן מגיעה לו תמורה על עבודתו. העירייה מכחישה חובתה לשלם לתובע בגין עבודתו. לשיטת העירייה, מאחר שבהתקשרות עם התובע נפלו פגמים מהותיים, אין תוקף חוקי להתקשרות עמו ועל כן, היא פטורה ואף מנועה, מלשלם לתובע ולו שקל בגין עמלו. שאלה זו עומדת במוקד המחלוקת בין הצדדים.
טענות הצדדים
1. התובע אינו מכחיש כי בהתקשרות עם הנתבעת נפלו פגמים צורניים. לטענת התובע, האשם בפגמים אלה רובץ על הנתבעת עצמה, שבהתנהלותה כלפיו הציגה מצג כי תפעל לעריכת ההתקשרות באופן חוקי, כלומר לעריכת מסמך בכתב בהתאם לדרישות סעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן –"פקודת העיריות") ויתר הוראות הדין. לטענת התובע, העירייה הבטיחה לו הבטחה שלטונית אשר מכוחה היה עליה לדאוג לעריכת התקשרות כדין.
2. התובע טוען כי מאחר שהזמנת העבודה נעשתה בידיעתו האישית של ראש העירייה, הניח, וכך רשאי היה לעשות, כי העירייה תדאג לעריכת חוזה כדין וכי בביצוע עבודות פינוי הגזם סמך בתום לב על הבטחות נציגי העירייה ועל המצג שהציגו.
3. לטענת התובע, הנתבעת לא שילמה לו את החוב הנטען, למרות פניות חוזרות ונשנות שלו אליה, עד שלא נותרה לו ברירה אלא להגיש את התביעה הנוכחית.
4. לטענת התובע, בהתנערותה מן ההסכם פעלה העירייה בחוסר תום לב ובאי העברת תשלום לתובע בגין העבודות שביצע התעשרה הנתבעת שלא כדין.
5. באשר לסכום התביעה, סכום זה חושב בהתאם לתעריף ששילמה העירייה לקבלן הגיזום הקודם, חברת מצדר בע"מ (להלן – "מצדר"), שהתובע עבד כקבלן משנה שלה. לטענת התובע, תעריף זה הובטח לו על ידי הנתבעת בטרם ביצוע העבודה.
6. לטענת העירייה, התובע מבסס תביעתו על הזמנות בעל פה, ללא הסכם בכתב וממילא ללא חותמת העירייה, ראש העירייה והגזבר, כמצוות סעיף 203 לפקודה ועל כן אין להן תוקף.
7. לטענת העירייה, מאחר שהיא מלווה על ידי חשב מלווה, הרי כל התחייבות כספית שלה מותנית באישור החשב המלווה (סעיף 142ג(5) לפקודת העיריות) והתחייבות שלא חתם עליה החשב המלווה, ובכלל זה ההתקשרות שבמוקד התביעה, דינה בטלות.
8. עוד טוענת העירייה, כי העבודות בוצעו תוך חריגה מהמסגרת התקציבית וללא כיסוי תקציבי, וזאת ללא קבלת אישור מליאת המועצה ושר הפנים, בניגוד לסעיף 196(א) לפקודת העיריות. לטענת העירייה, מסיבה זו הוקפאה ההתקשרות עם קבלן עבודות פינוי הגזם, מצדר, שהתובע שימש קבלן משנה שלה.
9. העיריה הנתבעת מוסיפה העירייה וטוענת כי ההתקשרות לא קיבלה אישור היועץ המשפטי של העירייה, בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו - 1976.
10. העירייה הנתבעת טוענת, כי התובע הוא קבלן ותיק היודע כיצד לתקשר עם רשויות מקומיות לצורך ביצוע עבודות. כנטען, התובע ידע או היה עליו לדעת כי לא יקבל תמורה בגין עבודתו ומשהחליט לספק את העבודות בהתעלם מהוראות הדין, אין לו להלין אלא על עצמו.
11. מוסיפה העיריה וטוענת לשיהוי ניכר בהגשת התביעה, אשר הוגשה כעבור כמעט שש שנים ממועד ביצוע העבודות.
12. באשר לעצם ביצוע העבודות, הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את עצם ביצוע העבודה, גם אם בשפה רפה. בנוסף, טוענת העירייה הנתבעת, כי גם אם התובע ביצע עבודות כלשהן, הוא לא עמד בנטל הוכחת היקף העבודות וסכום התביעה.