טענות התובעים 4-3
11. התובעים 4-3 טענו כי אין מקום לדון בעילת הקיפוח שהועלתה על-ידיהם לגופה, וכי יש ליישם גם לגביהם את ההסדר הדיוני והמתווה שסוכם עליו בין הנתבעים לבין כל התובעים. לשיטתם, ההסדר הדיוני חל גם עליהם, ולכן חייבים הנתבעים לרכוש גם את מניותיו של נמרוד בשווי שנקבע בחוות-דעת המומחה. באשר לשווי החברה, טענו התובעים 4-3 כי יש להעריך אותו נכון לסוף שנת 2016 – המועד אליו התייחסה כאמור חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט. הם הוסיפו כי האירועים שקרו בחברה לאחר יום 1.1.2017 (או למצער לאחר יום 9.8.2017, שאז הם צורפו לתביעה), אינם רלוונטיים להכרעה בתביעתם.
12. למעלה מן הצורך לשיטתם, טענו התובעים 4-3 כי הם הוכיחו שהם קופחו על-ידי הנתבעים. הם ציינו כי החברה היא "מעין שותפות" וכי לכן יש לכל השותפים בה ציפייה לגיטימית לקחת חלק בניהולה. הנתבעים קיפחו את התובעים 4-3 במספר דרכים: הם משכו שכר מופרז מאחורי גבם של התובעים (ללא החלטה כדין של החברה שאישרה זאת); הם הדיחו את נמרוד מהדירקטוריון ודיווחו על כך באופן כוזב לרשם החברות; הם מנעו מהתובעים גישה למידע של החברה; הם העסיקו בחברה בני-משפחה שלהם בניגוד להוראות התקנון; הם שינו את תקנון החברה לרעת המיעוט מבלי שלתובעים ניתנה הזדמנות להתייחס לתיקונים; הם הציגו מצג כאילו ביטלו את נוהל ההקפות בעוד שבפועל הנוהל הזה בוטל רק ביחס לתובעים; הם טרפדו עסקה של מכירת מניות נעם לנמרוד; ומעבר לכל אלה - תומר לקח מהחברה הלוואה ששימשה אותו ככל הנראה לרכישת השליטה בה.
התובעים 4-3 ציינו כי טענות ההגנה של הנתבעים מכוונות כלפי התובעים 2-1 וכי לא עומדת להם כל טענת הגנה כנגד טענות הקיפוח שהם העלו וכנגד הראיות שהוצגו על-ידיהם, ראיות המעידות על הדרתם מענייני החברה.
13. לגישת התובעים 4-3, הנתבעים לא הציגו כל ראיה לביסוס טענתם לפיה ההתדרדרות במצב החברה נבעה מקשיים אובייקטיביים. לשיטתם, טענת הנתבעים לפיה קשיים אלה הם שהביאו לסגירת בית הקפה – אינה נכונה. התובעים 4-3 הבהירו כי הקשיים המדוברים שצוינו על-ידי הנתבעים אינם קשיים חדשים אלא היו קיימים גם בעבר, וחרף זאת הנתבעים טענו בעבר כי החברה היא יציבה ומבוססת כלכלית.
זה היה מצבה של החברה עד לשלב בו החליט תומר לחסלה, כאשר תומר פעל כפי שאמר לנמרוד שיפעל, קרי "קבר" את העסק של בית-הקפה ב"קבורת חמור", והקים במקום בו פעל בית-הקפה בעבר, עסק חדש עם שותפים חדשים בשם "הצפון הישן". זאת כדי למחוק את חובות הנתבעים לתובעים. על-כל-פנים, האירועים שפגעו לטענת הנתבעים במצב החברה, קרו לאחר הגשת התביעה ולכן אין להביא אותם בחשבון בקביעת הסעד. הנתבעים אינם רשאים לחלוק על ממצאי המומחה מטעם בית-המשפט ואף לא לחזור בהם מההסדר הדיוני.