6. לב לבו של חוק התחרות הוא האיסור על "הסדר כובל". סעיף 4 לחוק קובע כי לא יהיה אדם צד להסדר כובל מבלי שהתקבל "הכשר" לכך, בדמות היתר, אישור זמני או פטור לסוגיו כאמור בסעיף. סעיף 47(א1) לחוק התחרות מוסיף וקובע כי הפרת איסור זה עולה כדי עבירה פלילית בת עונשין.
7. המונח "הסדר כובל" מוגדר בסעיף 2(א) לחוק התחרות כך:
"(א) הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר".
על-פי לשון הסעיף, קיומו של הסדר כובל מבוסס על ארבעה יסודות עובדתיים מצטברים, כמפורט להלן.
8. הרכיב הראשון הוא קיומו של הסדר. לפי סעיף 1 לחוק התחרות, המונח "הסדר" כולל קשת רחבה של מקרים: "בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו". בהתאם לכך, נקבע בפסיקה כי יש לפרש מונח זה באופן רחב הכולל הסכמות מסוגים שונים (עניין בורוביץ, בעמ' 867-861; ע"פ 2560/08 מדינת ישראל - רשות ההגבלים העסקיים נ' וול, פסקאות ק"ו ו-קס"ב (6.7.2009) (להלן: עניין וול); עניין בן דרור, בפסקה 23). בין היתר, נפסק כי אף נסיבות שבהן התגבשה הסכמה אך היא לא מומשה בפועל, או שאחד מהצדדים חזר בו ממנה – יכולות לעלות כדי הסדר כובל (ע"פ 7399/95 נחושתן תעשיות מעליות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 105, 120 (1998); עניין בורוביץ, בעמ' 857; עניין וול, בפסקאות ק"ב ו-קס"ג; עניין בן דרור, בפסקה 23).
9. הרכיב השני הוא כי הצדדים להסדר הם בני אדם המנהלים עסקים. מטרתו של התנאי היא להבחין בין גופים עסקיים לבין גופים שאינם כאלה, כגון גופים צרכניים או המדינה בתפקידה השלטוני. בכפוף לכך, תנאי זה פורש בפסיקה לאורה של מגמה מרחיבה, כך שהוא משתרע גם על הסדר שהצדדים לו אינם חולקים אותו תחום עיסוק, וכמובן גם על צדדים שהם תאגידים (עניין בורוביץ, בעמ' 862).
10. הרכיב השלישי הוא כי ההסדר כולל הגבלה עצמית של לפחות אחד מהצדדים להסדר. באופן מהותי, משמעותו של רכיב זה היא הצרת חופש הפעולה הנתון בידי מי שמנהל את העסקים, וזאת "בין שכתוצאה מההגבלה נאסר עליו לעשות דבר-מה (לדוגמה, לפנות לקהל מסוים של לקוחות) ובין שההגבלה מחייבת אותו לפעול רק באופן מסוים (לדוגמה, למכור את מוצריו רק במחיר מוסכם כלשהו)" (עניין בורוביץ, בעמ' 867). בית משפט זה טרם השיב באופן חד משמעי על השאלה העקרונית מהם גבולות השתרעותו של יסוד הכבילה, וההכרעה היא בכל מקרה לגופו (ע"פ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקאות ל"ט-מ"ב (10.8.2015) (להלן: עניין שופרסל)).