11. הרכיב הרביעי והאחרון – שלו מיוחס המשקל הרב ביותר – הוא קיומו של פוטנציאל לפגיעה בתחרות או למניעתה כליל, גם אם אלו לא התקיימו בסופו של דבר. ודוק: עבירת ההסדר הכובל איננה דורשת מבחינת היסוד העובדתי שלה התרחשות של תוצאה מסוימת בדמות פגיעה בתחרות בפועל כתנאי לשכלול העבירה, אלא אך את התקיימותו של פוטנציאל כאמור. רכיב זה זכה בפסיקה לכינוי "מבחן העלילות" (עניין בן דרור, בפסקה 22; עניין שופרסל, בפסקה ל"ב).
12. חזקה חלוטה בעניין התקיימותו של הסדר כובל – סעיף 2(ב) לחוק התחרות מוסיף וקובע ביחס לארבעה סוגי הסדרים, שבהתקיימם קמה חזקה חלוטה לקיומו של הסדר כובל, וממילא, אין עוד צורך להוכיח את התקיימותו של מבחן העלילות הקבוע בסעיף 2(א). ואלו הם, על-פי לשון הסעיף:
"(1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;
(2) הריווח שיופק;
(3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או
לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
(4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או
סוגם".
13. עוד נקבע כי בכל הנוגע להסדר כובל "אופקי", דהיינו כזה שנעשה בין מתחרים או מתחרים פוטנציאליים, פרשנות תכליתית של סעיף 2(ב) מחייבת לקבוע כי היקף התחולה של החזקה החלוטה הוא רחב ואינו מסויג, באופן שמייתר את הצורך לערוך בדיקה פרטנית של כל הסדר לגופו (דנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף-הים (1994) בע"מ, פ"ד נו(1) 56, 96 (2001); עניין בן דרור, בפסקה 27).
14. היסוד הנפשי – היסוד הנפשי הנדרש בגדרה של העבירה של צד להסדר כובל הוא מודעות בפועל של מבצע העבירה לטיב הפיזי של התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות. בכלל זה נדרשת מודעותו של המבצע לכל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו לעיל, כמו גם מודעותו לכך שהוא "צד" (או אורגן של "צד") להסדר כובל – דהיינו שההסדר חל עליו, או כי הוא שותף לו בדרך זו או אחרת. נוסף על כך עליו להיות מודע לרכיב השלילי בהגדרת עבירת ההסדר הכובל, קרי, היעדר "הכשר" מתאים להסדר הכובל (כאמור בסעיף 4 לחוק התחרות. ראו גם עניין בורוביץ, בעמ' 878-875). עוד יש להוסיף, ולכך יש חשיבות לענייננו, כי בית משפט זה כבר קבע שכאשר מתקיימת החזקה החלוטה הקבועה בסעיף 2(ב) לחוק התחרות, מתייתר הצורך להוכיח את פוטנציאל הפגיעה של ההסדר הכובל בתחרות ואת מודעותו של מבצע העבירה אליו. חלף זאת, די בהוכחת מודעות מבצע העבירה לנושא הכבילה הרלוונטי מבין הנושאים המנויים בסעיף 2(ב) לחוק התחרות: המחיר, הרווח שיופק, חלוקת השוק או כמות הנכסים או השירותים בעסק, איכותם או סוגם (שם, בעמ' 873).