עיקר טענות הצדדים:
טענות התובעים:
13. בשל העובדה שהתובעת הינה היורשת היחידה אחר מ', זכאית היא להירשם כבעלת זכויות בכלל הנכסים שהיו בבעלותו, או כאלה שהיה זכאי להירשם כבעלים, לרבות הזכויות בחלקות שהוענקו לו בייפוי הכח. לטענתם, זכויותיו של מ'לא הועברו על שמו עד היום, גם בחלקות אחרות אשר הזכויות בהן הוענקו לו במלואן במסגרת ייפוי הכח (חלקה** בגוש ***) בעוד הנתבעים נרשמו כבעלי זכויות ביתר, באופן שגרע מזכויותיו של מ' ואחיו, ובהתאמה לכך, בזכויותיהם.
14. לטענתם, ייפוי הכח הוסתר מהם ועל כן סברו שהסב לא התחייב להעניק ל מ' כל זכויות בנכסים. רק בחודש 06/2014, לאחר שהגישו בקשה לצו מניעה זמני ותביעה לפירוק שיתוף לעניין חלקות 129 ו- 126 בגוש === (תיק א בבימ"ש ---), קרוב משפחתם, מר ב.כ.ע.ד (להלן: "ב.ל") הציג בפניהם את ייפוי הכח ומסר להם העתקו וכך התברר להם אודות זכויותיו של מ'. לעניין העובדה שבכתב התביעה המקורי טענו שייפוי הכח נמצא אצל אביו של התובע, גרסו כי המדובר בטעות תמימה ובבקשה לצו מניעה זמני כמו גם בתצהירים אשר הוגשו בד בבד לכתב התביעה המקורי, טענו שהעתקו נמסר להם ע"י ב.ל.
15. התובעים סבורים שנוסחו של ייפוי הכח פשוט להבנה ואינו דורש סיוע חיצוני. לשונו קובעת שהסב חילק בין הבנים שווה בשווה את זכויותיו כך שכל אחד מהם זכאי לקבל 1/6 מהזכויות ומכאן שנתבעים אמורים להתחלק ביניהם בחלקו של אביהם ז"ל. וחרף זאת, רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין נעשה שלא בהתאם להוראות לשון ייפוי הכח, כך שכל מוטב נרשם כבעל 1/10 מהזכויות במקום כבעל 1/6 מהזכויות, בדומה לדיני הירושות והצוואות.
16. לדידם, ככל ונדרשת פרשנות ללשון הסעיף, יש לפעול בהתאם לקבוע בסעיף 25 לחוק החוזים וכפי שנקבע בהלכת אפרופים ע"א 4628/93, קרי, לפרש את חוזה לפי אומד דעתם של הצדדים מתוך לשונו והנסיבות החיצוניות לו. עוד מפנים התובעים להלכה שנקבעה בע"א 7649/18 ובע"א 7729/18 רכבת ישראל נ' ביבי כבשים עפר ופיתוח בע"מ, לפיה באם מדובר בחוזה שהצדדים לו דאגו לכלול במסגרתו בצורה ברורה ומפורשת את מכלול זכויותיהם וחובותיהם ("חוזה סגור" בלשון השופט שטיין), אין מקום להחלת שיטת הפרשנות התכליתית ובמקרה כזה יש ליתן ללשון החוזה משקל מכריע לצורך פרשנותו. בעניינו, סבורים שלשון ייפוי הכח ברורה ונהירה ועל כן ייושמו העקרונות כפי שנקבעו בהלכת אפרופים, וגם לפי הפרשנות של נסיבות חיצוניות, נגיע לאותה מסקנה.