בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 4793-06-22 שיבלי נ' מ. מ. זרזיר ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת עירית הוד
עותר בילאל שיבלי
ע"י ב"כ עו"ד האשם דלאשה
נגד
משיבות 1. מ. מ. זרזיר
2. וועדת המכרזים של מ.מ. בית זרזיר
ע"י ב"כ עו"ד טארק מזאריב
3. מ.פ חופרי נטופה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מרוה זובידאת
פסק דין
1. לפניי עתירה מנהלית על החלטת ועדת המכרזים של המועצה המקומית בית זרזיר (להלן: "המועצה"), שבחרה במשיבה 3 חברת מ.פ. חופרי נטופה בע"מ (להלן: "המשיבה") כזוכה במכרז לביצוע עבודות פיתוח ושיפוץ בית העלמין ג'ואמיס בזרזיר, בו השתתף גם העותר.
רקע
2. העותר והמשיבה השתתפו במכרז מס' 05/2022 שפרסמה המועצה. במכרז הוזמנו הצעות לעבודות פיתוח ושיפוץ בית העלמין ג'ואמיס בזרזיר (להלן: "המכרז").
3. העותר הוא קבלן רשום העוסק בביצוע עבודות בניה, תשתיות ופיתוח וכן בביצוע פרויקטים דוגמת הפרויקט מושא המכרז. המשיבה הינה חברת פרטית העוסקת בתחום הבניה והפיתוח.
4. המועצה מינתה ועדת מכרזים מטעמה על מנת שתבחן את ההצעות שהוגשו למכרז ותמליץ על זוכה. במסמכי המכרז פורטו שני רכיבים שיכללו בניקוד הסופי: רכיב המחיר ורכיב האיכות, כאשר כל אחד מהם מהווה 50% מהניקוד בהתאמה.
5. שתי ההצעות עמדו בתנאי הסף של המכרז. הצעתו של העותר הייתה זולה יותר מהצעת המשיבה ברכיב המחיר, אולם ועדת המכרזים בחרה בהצעת המשיבה כזוכה במכרז.
6. עם הגשת העתירה, הוגשה בקשה לצו ביניים במעמד צד אחד במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבות 1 ו-3 שלא לממש את החלטת ועדת המכרזים מיום 24.5.22 ושלא לבצע כל פעולה הקשורה למכרז וכל זאת עד להכרעה בעתירה המנהלית או לדיון במעמד הצדדים.
7. ביום 9.6.22 התקיים דיון במעמד הצדדים בו הוסכם לאחד את הדיון בסעד הזמני עם הסעד העיקרי וניתנה לצדדים שהות להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט. בהמשך הודיעו הצדדים, כי לא הגיעו להסכמות וביקשו ליתן פסק דין.
טענות הצדדים
טענות העותר בתמצית
8. העותר מבקש להכריז על בטלות החלטת ועדת המכרזים לבחור במשיבה כזוכה במכרז, נוכח פגמים מהותיים וחוסר סבירות קיצוני שנפלו בהחלטה. לטענתו, ועדת המכרזים התעלמה מהוראות הדין ופעלה בניגוד לדיני המכרזים. כן הוא מבקש להכריז עליו כזוכה במכרז שעה שהצעתו הייתה הזולה ביותר.
9. לטענתו, ועדת המכרזים שגתה כשהחליטה שלא לבחור את הצעתו על אף שהייתה הזולה ביותר ושגתה כאשר לא נימקה החלטה זו כנדרש ומבלי שנתנה לו את זכות השימוע המגיעה לו.
10. העותר טוען, כי פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 24.5.22 מצומצם מאוד ולא ניתן ללמוד ממנו מה היו השיקולים האמיתיים שעמדו בבסיס החלטת הוועדה. עוד טוען, כי העדר נימוקים להחלטה להעדיף הצעה יקרה על פני הצעה זולה וכן העדר מתן זכות שימוע במקרה כזה, מהווים פגם מהותי בהתנהלות ועדת המכרזים, שיש בו כדי לשלול את חזקת התקינות המנהלית של הוועדה.
11. עוד נטען, כי טענות המשיבות 1 ו-2 בתגובתן לעתירה בדבר ניסיון רע של המועצה מולו עלו לראשונה רק בתגובה לעתירה ובדיעבד להליך המכרז. כמו כן טענות אלה כלל לא היוו נימוק להחלטת ועדת המכרזים ואף לא הועלו על ידה בפרוטוקול ישיבתה מיום 24.5.22. מסיבה זו ובשל העובדה שטענות בדבר ניסיון רע לא התקבלו על סמך חוות דעת מקצועית ובהינתן שהוא קבלן רשום המקיים את כל התחייבויותיו, הרי שטענות אלה משוללות יסוד ומטרתן אחת – לנסות לסכל את זכייתו במכרז.
12. העותר מוסיף וטוען, כי המועצה פנתה אליו וביקשה ממנו להשתתף במכרז, עובדה העומדת בסתירה לטענות אודות ניסיון רע שעלו כאמור לראשונה רק בתגובה לעתירה.
13. לטענת העותר, העבודות אותן הוא מבצע עבור במועצה בשני פרויקטים טרם הסתיימו בשל סיבות הקשורות בהתנהלות המועצה בלבד שאינן תלויות בו.
14. העותר מוסיף, כי הנימוק שעמד בבסיס החלטת ועדת המכרזים הוא היות הצעתו "גרעונית", אולם נימוק זה שגוי מאחר והצעתו הייתה אמנם זולה אך לא גרעונית. לטענתו, הצעתו זולה בכ-10% בלבד מהאומדן ומדובר בהנחה סבירה בהחלט וככל שייגרמו לו הפסדים במסגרת המכרז, הוא יוכל לספוג אותם.
15. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים טען ב"כ העותר, כי יש לבטל את החלטת ועדת המכרזים ולהכריז על הצעת העותר כזוכה במכרז, זאת משום שאם יוחלט להשיב את הדיון לוועדת המכרזים ברור שהחלטתה לא תשתנה והתוצאה ידועה מראש.
טענות המשיבות 1-2 בתמצית
16. המשיבות 1-2 (להלן: "המשיבות") הגישו תגובה משותפת בה טענו, כי דין העתירה להידחות משום שהחלטת ועדת המכרזים התקבלה כדין ועומדת בדיני המכרזים.
17. המשיבות טוענות, כי העותר מבצע שני פרויקטים במסגרת מכרזים של המועצה שהועברו אליו כקבלן משנה מזכיינית של המועצה (החברה למשק וכלכלה) למרות שלא זכה במכרזים בעצמו וכי למעשה הוא משמש סוכן לביצוע עבודות במועצה מבלי שקיבל לכך את הסכמתה. עוד טענו, כי העותר טרם השלים את ביצוע העבודות בשני הפרויקטים והוא אינו עומד בתנאים שנקבעו לביצוע העבודות. עובדה זו הינה בבחינת ניסיון רע של המועצה עם העותר בעיקר נוכח העובדה שהעיכוב בביצוע העבודות גורר תלונות רבות מקרב תושבי המועצה ביחס להתנהלותה והדבר מוביל לכרסום בתדמיתה ולפגיעה באמון הציבור בה.
18. לטענת המשיבות, ועדת המכרזים רשאית מתוקף סמכותה להביא בחשבון שיקול בדבר ניסיון קודם שלילי עם המציע בבואה להכריז על זוכה במכרז, ומשעה שרכיב זה נכלל בתנאי המכרז במפורש הרי שהיא אף מחויבת להביאו במכלול שיקוליה.
19. עוד טענו, כי ועדת המכרזים בחרה שלא לציין בהחלטתה את השיקול של ניסיון רע זאת משום שהעותר אינו זכיין של המועצה ואין לה ניסיון פורמלי מולו. לטענתן, ניסיונה הרע של המועצה עם העותר נולד עקב התנהלותו בביצוע העבודות במועצה בהיותו קבלן משנה.
20. לטענת המשיבות, העותר ניגש לראשונה למכרז במועצה כקבלן עצמאי ללא תיווך של קבלני משנה והגיש הצעה שגילמה הנחה של 16% בעוד שהצעת המשיבה גילמה הנחה של 5% בלבד, וכי מסיבה זו קבעה ועדת המכרזים שמדובר בהצעה גרעונית. הצעתו הגרעונית של העותר בשילוב עם הניסיון הרע של המועצה מולו יובילו לכישלון הפרויקט ולפגיעה במועצה.
21. הצעתו הזולה של העותר העלתה את חשדם של חברי ועדת המכרזים ועוררה בהם ספקות ביחס אליה, נוכח העובדה שתקופה זו מאופיינת דווקא בעליית מחירים ובהתייקרות של חומרי גלם. לטענתן, הספק שנוצר הביא למסקנה שמדובר בהצעה לא סבירה בכל קנה מידה ולכן קבעה הוועדה, כי מדובר בהצעה גרעונית.
22. המשיבות מוסיפות, כי העותר מתנהל בתוקפנות כלפי עובדי המועצה ועל אף שלא זכה במכרזים של הפרויקטים אותם הוא מבצע, נוהג הוא כמנהג בעלים ומגיע לישיבות במועצה, מבקש לקבל תשלומים ולא מקיים יחסי עבודה תקינים עם בעלי תפקידים במועצה.
23. לטענת המשיבות, החלטת ועדת המכרזים התקבלה על בסיס שיקולים ענייניים והייתה מנומקת דיה. אף החלטת ועדת המכרזים שלא להעניק לעותר זכות שימוע מעוגנת בתקנות לפיהן הוועדה רשאית ולא חייבת לזמן את העותר לשימוע לפניה. לפיכך, בנסיבות העניין ומשעה שהעותר לא העלה ולו טענה אחת שיש בה כדי להצביע על פגם בהתנהלות ועדת המכרזים, אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטתה.
24. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הוסיף ב"כ המשיבות וטען, כי ועדת המכרזים לא הייתה יכולה לטעון לניסיון רע של המועצה עם העותר היות והייתה זו הפעם הראשונה בה ניגש למכרז של המועצה, יחד עם זאת אין בכך לגרוע מהניסיון הרע שיש למועצה מול העותר. לטענתו, אם ועדת המכרזים הייתה מתייחסת בהחלטתה לשיקול הניסיון הרע של המועצה עם העותר, היה האחרון משיג על ההחלטה וטוען להעדר ניסיון קודם עם המועצה מאחר והייתה זו הפעם הראשונה בה ניגש למכרז שפרסמה.
25. עוד הוסיף ב"כ המשיבות וטען, כי הפנייה לעותר נעשתה בהתאם לנוהל פנימי של המועצה במכרזים לפיו המועצה פונה באופן ייזום למספר מציעים פוטנציאליים מתוך מאגר פנימי. לטענתו, העותר נמצא במאגר כמציע פוטנציאלי ולכן פנו אליו בהצעה להשתתף במכרז.
26. ב"כ המשיבות הסכים להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים שתכריע הן לעניין ההצעה הגרעונית והן לעניין הניסיון הרע.
טענות המשיבה בתמצית
27. המשיבה טענה, כי יש לדחות את העתירה ואת הבקשה לסעד זמני על הסף. לטענתה, החלטת ועדת המכרזים לבחור בה כזוכה במכרז אומצה על ידי יו"ר המועצה ועל כן היא נמצאת בעיצומו של חתימת הסכם התקשרות עם המועצה.
28. לטענת המשיבה, אין לקבל את טענת העותר לפיה הוא הזוכה במכרז משום שהצעתו זולה יותר כיוון שהיא מהווה שינוי של תנאי המכרז בדיעבד. לטענתה, בחוברת המכרז צוין במפורש, כי המועצה אינה מחויבת לבחור את ההצעה הזולה ביותר והעותר ידע זאת שעה שבחר להשתתף במכרז והגיש אליו את הצעתו. עוד טוענת המשיבה, כי העובדה שהעותר לא השיג על תנאי זה עובר להחלטת ועדת המכרזים מעידה על כך שקיבל את התנאי וכי כעת, משהסתיים הליך המכרז והוכרז על זוכה, העותר מנוע מלהעלות טענות אודות נוסח המכרז ותנאיו.
29. המשיבה טוענת, כי בצדק קבעה ועדת המכרזים שהצעת העותר גרעונית ובלתי הגיונית. לטענתה, הצעת העותר מופרזת ובלתי סבירה בעוד שהצעתה מאוזנת ומתונה, כאשר ההבדל בין ההצעות מוביל לפער משמעותי והעותר לא הראה נימוק המצדיק פער שכזה.
30. המשיבה הצטרפה לעמדת המשיבות ביחס לניסיון הרע של המועצה עם העותר. לטענתה נראה, כי גם שיקול זה עמד לנגד עיניה של ועדת המכרזים ולכן טוב עשתה שהחליטה שלא לבחור בהצעת העותר כזוכה גם מן הטעם הזה.
31. המשיבה אף הצטרפה לעמדת המשיבות ביחס לצמצום התערבות בית המשפט בשיקול הדעת של ועדת המכרזים ולעניין קיומה של חזקת התקינות המנהלית בהיותה גוף מנהלי. כל עוד חזקה זו לא נסתרה על ידי העותר אל לו לבית המשפט לשים עצמו כוועדת מכרזים עליונה.
32. לטענת המשיבה, לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים וכי הוועדה פעלה במקצועיות, בניקיון כפיים, בשקיפות ובתום לב בהתאם לסמכויותיה שבדין וקיבלה את ההחלטה הטובה ביותר עבור המועצה ותושביה.
33. לחלופין טוענת המשיבה, כי גם אם נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים הרי שאין מדובר בפגם מהותי המצדיק התערבות בית המשפט בשיקול דעתה המנהלי של הוועדה. לטענתה, ביטול החלטת ועדת המכרזים עלול להעניק לעותר, שלא בצדק, יתרון בשטח וניסיון להשתלט על ביצוע העבודות תוך הפעלת אמצעים פסולים.
34. בדיון במעמד הצדדים טענה ב"כ המשיבה, כי לאחר שנודע למשיבה על זכייתה במכרז ומתוך הבנה שמדובר בהחלטה מנהלית, היא החלה בביצוע פעולות הקשורות במימוש המכרז ואף נמצאת בשלב מתקדם. לטענתה היא לא הגישה הצעות למכרזים נוספים לאחר שזכתה במכרז זה.
דיון והכרעה
35. האם ועדת המכרזים רשאית להחליט להעדיף את ההצעה שנראית לה איכותית יותר על פני האחרת הגם שהיא אינה ההצעה הזולה ביותר והאם בנימוקי ועדת המכרזים לבחירת הזוכה עולים פגמים מהותיים שבגינם יש להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים על כל המשמעויות הנובעות מכך, ולחלופין על השבת הדיון לוועדת המכרזים לצורך בחינה מחודשת. אלו המחלוקות שהובאו לפתחי.
36. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ועיינתי בחומר המונח לפניי, מצאתי, כי דין העתירה להתקבל לאחר שמצאתי, כי נפל פגם מהותי בהתנהלות ועדת המכרזים המחייב להשיב את הנושא לדיון מחודש בוועדת המכרזים, וזאת מהנימוקים שיפורטו.
37. תקנה 21 (א) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "התקנות") קובעת, כי חובתה הכללית של ועדת המכרזים היא לבחור בהצעה המתאימה ביותר מבין ההצעות שהוגשו למכרז.
38. בתקנה 21 (ב) לתקנות נקבע הסדר מפורט ביחס לשני סוגי מכרזים: הראשון, מכרז שאינו כולל אמות מידה למעט המחיר הנקוב בהצעה (ברישא של התקנה). השני, מכרז הכולל מספר אמות מידה שונות (בסיפא של התקנה). במכרזים מן הסוג הראשון ועדת המכרזים מחויבת לבחור בהצעה הזולה ביותר בעוד שבמכרזים מן הסוג השני ועדת המכרזים מחויבת לבחור את ההצעה הטובה ביותר בשקלול כל אמות המידה שנקבעו במסמכי המכרז. (עומר דקל, מכרזים, כרך שני 115-114).
39. זאת ועוד, במכרזים מן הסוג השני בחירת ההצעה הזוכה תיעשה אך ורק על פי אמות המידה הקבועות במסמכי המכרז ועל פי כל כולן, כאשר ועדת המכרזים אינה רשאית להתעלם מאמות מידה שפורטו במסמכי המכרז כשם שהיא אינה רשאית ליתן משקל לאמות מידה שלא נכללו בהם (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה (1) 1, 9-10)
40. ביחס לשני סוגי המכרזים קובעת תקנה 21(ב), כי ועדת המכרזים רשאית לסטות מהכללים שנקבעו ולא לבחור בהצעה הזולה/הטובה ביותר, אולם בעשותה כן עליה למלא אחר שני תנאים מצטברים: הראשון, עליה ליתן זכות שימוע לבעל ההצעה הזולה/הטובה ביותר. השני, עליה לעשות זאת בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שירשמו בפרוטוקול.
41. החובה המוטלת על ועדת המכרזים לנמק כל החלטה שלה בבואה לסטות מן הדין מוצאת עיגון חוקי אף בתקנה 10 לתקנות וכן בתקנות 22 (ג) ו-(ה) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987. נוסף על כך חובתה נגזרת מחובת הנאמנות ומחובת ההגינות החלות על כל רשות מנהלית וכן מזכות הציבור לדעת ומזכות העיון במסמכי המכרז. (עומר דקל, מכרזים, כרך שני 58-57).
42. אף בפסיקה נקבע, כי: "למשתתף במכרז של רשות ציבורית הזכות לכאורה לזכות במכרז אם הצעתו תאמה את תנאי המכרז, והייתה ההצעה הטובה ביותר בהתאם לאמות המידה שנקבעו בו" (ראו עע"מ 6546/12 בכר נ' פנינת י.ב.א. בע"מ [פורסם בנבו] (14.7.13) (פסקה 35)).
43. עתירה זו עניינה מכרז מן הסוג השני קרי מכרז הכולל אמות מידה להערכת ההצעות, כעולה מסעיפים 10.2 ו-10.3 למסמכי המכרז. לפיכך, היה על ועדת המכרזים לבחור בהצעה המבטיחה את מרב היתרונות למועצה בהתאם לאמות המידה שנקבעו במסמכי המכרז, והכל בהתאם להסדר הקבוע בסיפא של תקנה 21 (ב).
כאמור, במסמכי המכרז נקבעו 2 אמות מידה מפורטות ונקבע, כי ההצעה בעלת הניקוד המשוקלל הגבוה ביותר היא הזוכה. לכל רכיב נקבע משקל יחסי כדלקמן: ציון בגין מחיר - 50 נקודות, ציון בגין איכות - 50 נקודות (סעיף 10.3.2 למסמכי המכרז). בנסיבות אלה היה על ועדת המכרזים לבחור בהצעה שהניקוד המשוקלל שלה הוא הגבוה ביותר ביחס לשתי אמות המידה שנקבעו, ואולם שקלול שכזה כלל לא נעשה על ידי הוועדה.
44. אין חולק, כי העותר הגיש את ההצעה הזולה ביותר מבין שתי ההצעות שהוגשו למכרז ביחס לרכיב המחיר, ברם מאחר והמכרז כולל אמות מידה נוספות הרי שלא ניתן להכריז על הצעת העותר כזוכה רק על סמך השיקול הכלכלי.
45. יחד עם זאת, משהחליטה ועדת המכרזים שלא לקבל את הצעת העותר על אף שהייתה ההצעה הזולה ביותר היה עליה לשקול את כל אמות המידה שנקבעו במסמכי המכרז מבלי להתעלם מאף אחת מהן, ובהתאם לכך היה עליה להתייחס בנימוקיה לכל אמות המידה ולהעניק לכל הצעה ניקוד משוקלל ביחס אליהן ולבסוף לבחור בהצעה שזכתה לניקוד המשוקלל הגבוה ביותר, ומשלא עשתה כן שגתה ועדת המכרזים.
46. לפיכך מצאתי שיש לקבל את טענות העותר בעניין זה, מאחר והחלטת וועדת המכרזים להתייחס בנימוקיה רק לרכיב המחיר מבלי להתייחס לרכיב האיכות, לצד בחירת זוכה שלא על ידי ניקוד ההצעות שהוגשו, עולות כדי פגמים מהותיים בהתנהלותה המצדיקים התערבות שיפוטית ואת ביטול החלטתה.
47. ברי, כי הייתה לוועדת המכרזים הסמכות ואף החובה להביא בין שיקוליה גם ניסיון קודם עם המציע, בכך צודקות המשיבות, ואולם אין בכך כדי לפטור אותה מחובתה למלא אחר התנאים הקבועים בחוק עת החליטה לסטות מן הדין.
48. זאת ועוד, אינני מקבלת את טענת המשיבות לפיה ועדת המכרזים לא הייתה חייבת להזמין את העותר להשמיע טענותיו בפניה אלא רק רשאית, מאחר וטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק המפורשת לפיה ועדת המכרזים רשאית שלא לבחור בהצעה הזולה/הטובה ביותר, קרי הסמכות המוקנית לה להפעלת שיקול דעת היא ביחס לבחירת הצעה ולא ביחס למתן זכות שימוע, כאשר את האחרונה היא מחויבת להעניק לבעל ההצעה הזולה/הטובה ביותר שעה שהיא מחליטה שלא לבחור בהצעתו.
49. לא מקובלת עליי טענת המשיבות לפיה הנימוק לכך שוועדת המכרזים בחרה שלא לציין בפרוטוקול החלטתה את עניין הניסיון השלילי נעוץ בהעדר ניסיון פורמלי של המועצה עם העותר ובכך שרצתה למנוע מהעותר לטעון שאין לו ניסיון קודם עם המועצה.
50. סבורני, כי חובתה של ועדת המכרזים לרשום בפרוטוקול את כל הטעמים המיוחדים שהביאו אותה לבחור לסטות מן הדין, מפורשת וברורה ואין לה כל סמכות להפעיל שיקול דעת באם למלא אחר החובות המוטלות עליה בחוק אם לאו.
51. בנסיבות העניין, משבחרה ועדת המכרזים שלא לציין בפרוטוקול את כל הטעמים המיוחדים שעמדו בבסיס החלטתה, ובחרה שלא להעניק לעותר זכות שימוע ואף בחרה בזוכה בניגוד לתנאיו המפורשים של המכרז, הגעתי למסקנה שוועדת המכרזים לא פעלה בהתאם לדיני המכרזים החלים עליה ואף לא על פי עקרונות המשפט המנהלי אליהם היא כפופה בהיותה גוף מנהלי.
52. על אף המסקנה אליה הגעתי, והגם שחובת ההנמקה והתיעוד לצד חובת השימוע הינן בסיסיות להליך המכרז, התוצאה מהפרת חובות אלה אינה חד-משמעית ולא ניתן לומר שהפרתן תוביל בבירור לפסילת המכרז.
53. אכן תפקידו של בית המשפט מתמצה בביקורת על אופן הפעלת סמכותה של ועדת המכרזים, ואין הוא אמור לשמש תחליף לוועדות מכרזים המתקשות לבצע את תפקידן, אולם בנסיבות שבהן ועדת המכרזים הפרה את חובתה לרשום פרוטוקול מלא ואמין של דיוניה לא תעמוד לה חזקת המנהליות ועליה הנטל לשכנע את בית המשפט שפעלה כדין (בג"צ 3751/03 אילן נ' עיריית תל אביב-יפו (נבו)).
54. בענייננו מצאתי שהתנהלות ועדת המכרזים עומדת בניגוד לדיני המכרזים ועולה כדי סתירת חזקת התקינות המנהלית העומדת לה ודי בכך כדי לקבל את העתירה ולהורות על ביטול ההחלטה מיום 24.5.22 ועל השבת הדיון לוועדת המכרזים .
55. למעלה מן הדרוש אתייחס לטענות ההדדיות שעלו ביחס להצעת העותר. לשיטת המשיבות, הצעתו הייתה גרעונית ואילו לשיטתו הצעתו הייתה סבירה. בעניין זה לא מצאתי שיש להכריע בסוגיה לאור התוצאה אליה הגעתי כאשר ממילא הדיון יוחזר לוועדת המכרזים ויהיה עליה לבחון מחדש את ההצעות שהוגשו למכרז.
56. יוער, כי טענת המשיבות בנוגע לחשדות וספקות שעלו בקרב חברי ועדת המכרזים נוכח הצעתו הזולה של העותר, דווקא עומדת להן לרועץ שכן בנסיבות העניין משעלו חשדות וספקות בקרב חברי ועדת המכרזים, שומה עליהם שיתחזק אצלם הצורך בעריכת שימוע לעותר על מנת לאשש או להפריך את אותם ספקות וחשדות ובכך יוכלו לקבל החלטה מבוססת ומושכלת.
סיכום
57. נוכח כל האמור לעיל מצאתי, כי דין העתירה להתקבל לאחר שמצאתי, כי נפלו פגמים בהחלטת וועדת המכרזים כמפורט לעיל. בנסיבות אלו נחה דעתי, כי יש להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים מיום 24.5.22 ועל החזרת הדיון לוועדה על מנת שתיתן החלטתה בהתאם להוראות המכרז ובהתאם להוראות הדין.
58. לא מצאתי, כי יש להיעתר לסעד המבוקש להורות כבר כעת על העותר כזוכה במכרז משום שהכרזה כזו מהווה התערבות חריגה בשיקול דעת ועדת המכרזים. יחד עם זאת, מאחר ונפלו פגמים בהתנהלות הוועדה, הרי שהאפשרות המתאימה ביותר היא להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים על מנת שתתקן את הפגמים באופן שבו תבחן לעומק את ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז, תנקד את ההצעות בהתאם לאמות המידה שנקבעו במכרז ותבחר בהצעה הטובה ביותר בהתאם לתנאי המכרז, וככל שתחליט שלא לעשות כן-תמלא באדיקות אחר הוראות החוק המפורשות החלות עליה במקרה כזה.
59. לאור כל המפורט לעיל, אני מקבלת את העתירה ומורה על ביטול החלטת וועדת המכרזים מיום 24.5.22 ועל השבת הדיון לוועדת מכרזים אצל המועצה. בשים לב שהתוצאה הינה תוצאת ביניים איני עושה צו להוצאות.