תמצית טענות הנתבעת
יש לדחות את התביעה מהנימוקים הבאים:
28. היעדר סמכות עניינית: טענות יוסף נגד תפיסת החשבון הועלו במסגרת ההליך הפלילי ובית המשפט המוסמך לא מצא כי נפל פגם בהתנהלות המשטרה בעניין זה. המשטרה פעלה כדין, הן בתפיסת החשבון כולו והן בשחרור חלקו של יוסף במועדים שנקבעו על ידי הערכאה המוסמכת. בית משפט אזרחי נעדר סמכות עניינית לדון בטענות יוסף נגד התפיסה ומדובר בתקיפה עקיפה אסורה.
29. בהתאם לסעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, המדינה אינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית.
30. משטרת ישראל פעלה כדין, בתום לב ובתחום ההרשאה החוקית והסבירה המוענק לה, הן בתפיסת החשבון כולו והן בשחרור חלקו של יוסף במועדים שנקבעו על ידי בית המשפט; למשטרה הייתה סמכות לתפוס בשלב הראשוני את חשבון המניות כולו, לנוכח החשד להברחת נכסים, כאשר היה ידוע שבאותו שלב נעשית מכירה של מניות בהיקף של עשרות מיליוני ₪. צו התפיסה נתבקש ואושר כדין ונחתם על ידי בית המשפט ולא הוגשה בקשה כלשהיא לשחרור התפוס – החשבון – או בקשה באשר לאופן ניהול התפוס/החזקתו.
31. ליוסף אין עילת תביעה כלפי המדינה שפעלה במסגרת הוראות הדין. תפיסת כל חשבון המניות בשלב הראשון, לרבות חלקו של יוסף, נעשתה כדין, בין היתר, בשים לב לחשש להברחת הנכסים ולמטרה של תפיסת נכסים ושימור מצבת נכסיו של החשוד ומניעת הברחתם. בחקירה כלכלית תחת אזהרה שנערכה לשאול (ביום 21.2.2018) עלה, כי ליוסף ייפוי כוח ושיקול דעת מלא למכור מניות בחשבון המשותף, ללא הסכמה של שאול וכי יוסף מכר את המניות לצורך מימון שכר טרחת עו"ד והוצאות של שאול. סמוך לאחר התפיסה, זימנה המשטרה את יוסף כ"טוען לזכות" ופעלה לבחינת טענות שאול בדבר חלקו בחשבון המשותף. הטיפול בשחרור חלקו של יוסף היה באופן מיידי, משנתקבלה ההחלטה על שחרור חלקו. קביעת שיעור חלקו של יוסף בחשבון דרשה עריכת חישובים ובחינות, כל זאת כאשר התעוררה מחלוקת לגבי שיטת החישוב. בתום הליך שיפוטי, הכריע בית המשפט וקבע חישוב הנגזר ממשיכות והיה צורך להתחקות אחר המשיכות בפועל ובחינת טענות הצדדים בעניין זה, לשם הכרעה בדבר חלקו של יוסף ובטרם ניתן היה לשחרר את חלקו. כמו כן, לשם שחרור חלקו של יוסף נדרש היה לפתוח חשבון בנק נפרד על שמו, והיה צורך להפקיד את הכספים בחשבון בנק אחר שפרטיו נמסרו למשטרה במועד מאוחר יותר על ידי יוסף.
32. השתק ומניעות: יוסף מנוע ומושתק מלטעון הן נגד חוקיות התפיסה של החשבון, הן נגד ניהול החשבון ודין טענות אלו להידחות, מאחר ולא הועלו בזמן אמת ובית המשפט בהליך הפלילי, לא מצא לקבוע כי המשטרה פעלה שלא כדין בתפיסת החשבון כולו. במועד תפיסת החשבון, או בסמוך אליו, נמנע יוסף מלבקש למכור את ניירות הערך ולהפקיד את הכספים בקרן החילוט. גם לאחר תפיסת החשבון, היה יוסף מודע כל העת למצב ניירות הערך ומחיריהם היורדים ולמרות זאת, לא פנה בבקשה לממשם. רק ביום 13.3.2018 ביקש יוסף לראשונה לשחרר את חלקו בחשבון, טען לראשונה כי חלקו בחשבון עומד על שיעור של 61% ובשלב מאוחר יותר, טען כי מדובר על 70.1%. עצם העובדה שיוסף נמנע מלפנות למדינה בבקשה למכור את ניירות הערך ולהפקיד את הכספים בקרן החילוט – בזמן שידועים לו כל העת המשך ההחזקה בניירות הערך ומחיריהם – מקימה טענת השתק ומניעות נגדו.
33. ההחלטה שלא לבצע מכירה של כל המניות בסמוך לאחר מועד תפיסתן היא החלטה סבירה בנסיבות העניין.
34. אין לבחון את התנהלות המדינה "בחוכמה שבדיעבד", תוך הסתכלות לאחור, בייחוד ביחס להחזקת נכס שקשה להעריך את שוויו העתידי. במועד תפיסת ניירות הערך, המגמה של הניירות הייתה חיובית וחלה עליה במחיר שלהן בימים שקדמו לתפיסה, בעיקר בנוגע למניית אינטרנט זהב. יוסף מתיימר להפוך את המדינה ל"מבטחת" ויש לדחות את ניסיונו לשפר את מצבו מזה שהיה אלמלא התפיסה.
35. ממילא, ספק אם אלמלא התפיסה, יכול היה יוסף למכור את ניירות הערך על רקע מגבלות שימוש במידע פנים. בנוסף, ספק אם היה ניתן למכור את כל ניירות הערך עם תפיסתם, מאחר והחשבון שימש בטוחה להלוואה. באופן אובייקטיבי, בפרק הזמן ממועד התפיסה ועד לשחרור, לא ניתן היה למכור את כל ניירות הערך ולהפקיד את הכספים בקרן החילוט, מאחר והעברה לניהול יחידת החילוט היא תהליך הכולל מספר שלבים. הראיה, גם לחברת IBI נדרש פרק זמן של כ-3 שבועות לצורך העברת ניירות הערך מהחשבון המשותף לחשבון בנק נפרד של יוסף.
36. ניתוק הקשר הסיבתי בין מעשה התפיסה לבין ירידת ערך תיק המניות: מבחן הקשר הסיבתי העובדתי לפיו ההתרשלות היא "הסיבה בלעדיה אין" לקיומו של הנזק, אינו מתקיים. יש לדחות את הטענה, כי מעשה התפיסה הוא זה שהוביל לירידת ערך תיק המניות, מאחר וקיימים גורמים רבים המשפיעים על מחירי ניירות ערך.
37. יש לייחס ליוסף אשם תורם בשיעור של 100% ולחייבו בנטל הקטנת הנזק: התובעים, שהם אנשי עסקים מנוסים המעורים בכל הקשור לתיק המניות וידעו שערכו מצוי ב"מצב ירידה", לא נקטו כל פעולה ולא פנו למשטרה, או לבית המשפט, או לחברת IBI, בבקשה לשימור ערך המניות באופן זה או אחר. יוסף עיכב את המשטרה מלשחרר את חלקו, כאשר חרף בקשות המשטרה לקבל את חוות דעת הופמן, בה פורט חישוב חלקו בחשבון (בשיעור העולה על 50%), נמנע יוסף מלהעבירה עד ליום 25.4.2018, כאשר כבר התקבלו שתי החלטות לשחרור חלקו. לוּ היה יוסף מעביר את חוות הדעת קודם לכן, היתה המשטרה משתכנעת במהימנות טענותיו באשר לחלקו ופועלת לשחררו.