תמצית טענות התובע
23. שיעור של 50% מחשבון ניירות הערך נתפס ללא צו ושלא כדין - גם לאחר שהמדינה הודתה כי מחצית מתיק ניירות הערך שייכת לתובע, היא לא פעלה לשחרור חלק זה. לכן, המדינה אחראית לנזק שנגרם עקב תפיסה זו שהינו, מלוא ההפרש בין שווי התיק עובר למועד התפיסה, לבין שווי התיק במועד בו הוחזר לתובע.
24. חלקו של התובע ביום התפיסה היה גבוה מ-50% ובסופו של דבר פסק בית משפט השלום, כי חלקו עומד על שיעור של 70.1%. חלק עודף זה של 20.1% אמנם נתפס כדין, מאחר ובמועד התפיסה לא היו בידי המשטרה הנתונים מהם יכולה היתה ללמוד כי חלקם של האחים בחשבון אינו שווה, אך במהלך התקופה בה היה תפוס, חלק זה טופל ברשלנות רבתי, תוך הפקרה מוחלטת של חובת המדינה לשמור על ערכו הכלכלי של התפוס. עם תפיסת התיק, הפכה המדינה למנהלת התיק וחובה עליה לנהלו כראוי, אולם היא לא מינתה מנהל תיקים כלשהו שיטפל בתיק וינהל אותו, ובכך עברה על הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995, האוסר על מי שאינו בעל רישיון לנהל תיקים. המדינה הותירה את התיק ללא ניהול וללא השגחה כלשהם. מחדל זה מהווה רשלנות רבתי והפרה חמורה של חובות אמון ונאמנות שחבה המדינה ליוסף, ולכן היא אחראית לנזק שנגרם לו עקב התפיסה ושלילת שליטתו בתיק ניירות הערך.
25. כתוצאה מההתנהלות הרשלנית של הנתבעת, ירד ערכו של חשבון ניירות הערך וליוסף נגרם נזק כבד בגובה ההפרש בין שווי חלקו במועד התפיסה, בתוספת ריבית שקלית כחוק עד מועד השחרור, לבין שווי חלקו במועד השחרור, בצירוף הפרשי ריבית שקלית כחוק ממועד השחרור ועד מועד הגשת התביעה. בהתאם לכך, גובה הנזק הינו בסך של 10,435,102 ₪, נכון למועד הגשת התביעה.
26. בניגוד לטענת הנתבעת, קיים קשר סיבתי בין תפיסת החשבון לבין ירידת ערך תיק המניות. בנסיבות המקרה, עצם ההתנהגות העוולתית של הנתבעת מבססת את קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק ויש לאמץ את הגישה הנוהגת בפסיקה ל"פיצויי ביטול" – "recessionary damages" (ע"א 3654/97 יחזקאל קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ (פורסם בנבו, 27.6.1999)). במקרה של הערכת נזק בתיקי ניירות ערך, שערכם עשוי לעלות או לרדת, מבחן ה"אלמלא" (קרי, השאלה מה היה קורה אלמלא העוולה) הוא היפותטי במיוחד. במקרה דנן, החלת גישת "פיצויי הביטול" מתחייבת מהתקיימותם של יחסי אמון מיוחדים ויחסי שליחות בין הרשות לבין האזרח וכן בשל התקיימותו של יחס חוזי. יחסים אלו הופרו על ידי הנתבעת ברגל גסה.
27. לחילופין, יש לדחות את טענת הנתבעת בנוגע לניתוק הקשר הסיבתי בין העוולה לנזק. יוסף הוכיח כי הוא התכוון למכור את תיק המניות, אלמלא הוא היה נתפס שלא כדין.