בית משפט השלום בחיפה
ת"א 23057-08-20 גוט נ' גימנסיה – בתי ספר תיכוניים ע"ש גולדנר בע"מ
בפני כבוד השופט אבישי רובס, סגן נשיאה
תובע
גור שלמה גוט
ע"י ב"כ עוה"ד ש. ישר ואח'
נגד
נתבעת גימנסיה – בתי ספר תיכוניים ע"ש גולדנר בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א. חן
פסק דין
1. התובע, עוסק מורשה המתמחה בהפקה ויצירת תוכן ויזואלי תחת השם המסחרי "PULIT" הגיש נגד הנתבעת - רשת תיכונים, תביעה על סך של 400,000 ₪, בגין הפרת זכויות קניין רוחני והפרת זכויות יוצרים.
2. התובע טען, כי במהלך חודש אפריל 2020 התקשרו הצדדים לצורך הפקת שמונה סרטוני וידאו קצרים וסרטון אנימציה נוסף, באורך של 90 שניות, עבור הנתבעת. ביום 26.4.2020 אושרה ונחתמה על ידי נציג הנתבעת הצעת המחיר ששלח התובע, ע"ס 17,000 ₪ בתוספת מע"מ (נספח ג' לכתב התביעה). ביום 11.5.2020 שילמה הנתבעת מקדמה בסך 7,020 ₪, בהעברה בנקאית.
התובע טען, כי במהלך ההפקה עמד בקשר עם גורמים שונים אצל הנתבעת, שאישרו את התסריטים, ביקשו שינויים, אישרו את תחילת ההפקה, ואף נכחו ביום הצילומים ופיקחו על הפקת 7 מתוך 8 הסרטונים. לאחר מכן, ביקשה הנתבעת תיקונים ושינויי סגירים (סיומת הסרטונים).
ביום 20.5.2020 שלח התובע את הסרטונים לנתבעת, לאחר עריכה נוספת. הנתבעת ביקשה תיקונים נוספים והבהירה, שאינה מרוצה מהתוצר. התובע טען, שהנתבעת דרשה מספר לא סביר של תיקונים ונערכו על ידו 6 גרסאות לסרטונים. לאחר מכן, הועברו הסרטונים פעם נוספת לנתבעת. ביום 24.5.2020 שוחחו הצדדים והנתבעת הבהירה, כי אינה מרוצה מהסרטונים שקיבלה. הנתבעת ביקשה לקבל 2 סרטונים בעריכה נוספת ואלה נשלחו אליה לאחר כשעה. למחרת, שוחחו ביניהם הצדדים פעם נוספת והנתבעת מסרה, כי לטעמה לא ניתן לערוך את הסרטונים ואין לה צורך בהם. בשלב זה נותק הקשר בין הצדדים, ביוזמת הנתבעת. התובע הדגיש, שניסה ליצור קשר עם הנתבעת או מי מטעמה מספר פעמים, אך ללא הואיל.
ביום 25.5.2020 שלחה הנתבעת לתובע דרישה להשבת המקדמה, תוך שהיא מודה שהיא עושה שימוש בשני סרטונים - סרטון וידאו וסרטון אנימציה (נספח יג לכתב התביעה). ביום 1.6.2020 שלח התובע מכתב התראה לנתבעת, במסגרתו דרש תשלום מידי של יתרת התמורה, טרם נקיטה בהליכים משפטיים. המכתב נותר ללא מענה מצד הנתבעת.
התובע טען, כי הנתבעת הפרה את ההסכם וכן, את זכויות היוצרים שלו בסרטונים, תוך שהיא מציגה אותם בפומבי במרשתת, באמצעות קידום ממומן. עוד טען התובע, כי בהתנהלות הנתבעת יש דפוס פעולה חוזר והפנה להליכים קודמים שנוהלו נגדה.
התובע עתר להורות לנתבעת לפצותו בפיצויים סטטוטוריים, ללא הוכחת נזק, בסך של 200,000 ₪ בגין כל הפרה, וסה"כ 400,000 ₪ וכן, לפצותו בסך של 200,000 ₪ בגין כל אחד מהסרטונים שפרסמה בהתאם לסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות. לחילופי חילופין, טען התובע כי הנתבעת עוולה כלפיו בגזל ועשיית עושר ולא במשפט. התובע העמיד את סכום התביעה על סך של 400,000 ₪ ובגין סכום זה שילם אגרה.
3. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגיש התובע בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, שיאסור על הנתבעת להמשיך ולעשות שימוש בשני הסרטונים ולהסירם מכל אתר בו פורסמו. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 11.8.2020, מהטעמים שפורטו בה.
4. במסגרת כתב ההגנה הכחישה הנתבעת את הנטען נגדה וטענה, כי מדובר בתביעה טורדנית, קנטרנית וחסרת תום לב. לטענתה, הובהר לתובע במהלך המשא ומתן בין הצדדים, כי התניה לפיה, זכויות היוצרים ישתחררו רק לאחר ביצוע התשלום המלא אינה מקובלת עליה וכי זכויות היוצרים בתוצרים יהיו שייכות לנתבעת, ללא כל תנאי. לאור דרישת הנתבעת, הסיר התובע את התניה הנוגעת לזכויות יוצרים מהצעת המחיר העדכנית ששלח לה. הנתבעת הוסיפה, כי הבהירה לתובע שקיימת חשיבות רבה לעמידה בלוחות הזמנים, מאחר והיא חייבת לפרסם קמפיין שיווקי בהקדם לצורך גיוס תלמידים חדשים. נטען, שהתובע לא עמד בהתחייבותו לספק את הסרטונים בתוך 7 ימים.
הנתבעת טענה, כי התובע לא עמד בהתחייבותו להעמיד לרשותה ביום הצילומים 4 שחקנים, צוות צילום ושוטינג ליסט, והצילום כולו נעשה בצורה בסיסית, ללא יצירתיות והפרעות סאונד רבות. התוצר שהתקבל לא עמד בדרישות (אורך) ולא העביר את המסר המבוקש. הנתבעת דרשה מספר סבבי תיקונים, אך גם בסופם התוצרים היו ברמה נמוכה, עמוסי בעיות טכניות וסאונד ולא ניתן היה לעשות בהם שימוש, למעט סרטון האנימציה.
לעניין סרטון האנימציה הוסיפה הנתבעת, כי העבירה לתובע תשריט ראשוני, מסרים, מראה כללי של הדמויות ומדובר בסרטון תדמית של הנתבעת ושירותיה. הנתבעת, לקחה אפוא חלק פעיל ביצירת הסרטון והיא "יוצרת במשותף" ב"יצירה מוזמנת", כהגדרות מונחים אלה בחוק זכויות יוצרים. הנתבעת הדגישה, כי גם סרטון זה סופק באיחור והתובע לא ביצע את התיקונים הנדרשים בו, כך שבידי הנתבעת נותר סרטון עם פגמים בעריכה ובדיבוב, ללא כתוביות. עקב האיחור והפגיעה הממשית בקמפיין, עשתה הנתבעת שימוש בסרטון הבלתי גמור והטמיעה אותו בדף הנחיתה שלה.
לסיכום, טענה הנתבעת, כי הזמינה מהתובע 8 סרטוני וידאו וסרטון אנימציה אחד, אך קיבלה סרטון אנימציה אחד בלבד, בלתי גמור. על סרטון זה שילמה מקדמה בסך של 7,020 ₪. הנתבעת עתרה, אפוא, לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות לדוגמה, אשר ירתיעו אותו מהגשת תביעות סרק בעתיד.
5. עדויות הצדדים נשמעו בעל פה. מטעם התובע העידו מר גיא אואקנין, מחברת לימונייד, המתמחה בשיווקי דיגיטלי, מר בוריס וינוקורוב - צלם, וגב' אורית מודן - מנכ"לית הנתבעת. מטעם הנתבעת העיד מר תום מודן - מנהל החדשנות של הנתבעת. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין.
דיון והכרעה
6. בתיק זה שתי שאלות עיקריות. הראשונה - האם היו בידי התובע זכויות יוצרים ביצירות שיצר. שאלה זו משליכה, באופן ברור, על תביעתו לפי ראשי נזק שבחוק זכות יוצרים וחוק עוולות מסחריות. השנייה - מי הפר את החוזה שנחתם בין הצדדים.
7. אקדים ואבהיר, כי על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט - 2018 לא הוגשו על ידי הצדדים תצהירי עדות ראשית, והתובע בחר שלא להעיד בעצמו. תובע רשאי כמובן שלא להעיד, ולסמוך את תביעתו על ראיות או עדים אחרים, וככול שיעלה בידיו לעמוד בנטל ההוכחה, התביעה תתקבל. עם זאת קיימים שני קשיים עקרוניים בהתנהלות זו. הראשון - בתיקים העוסקים בסוגיות דוגמת זכויות יוצרים וחוזים, קיים קושי אינהרנטי להוכיח את יסודות העילה, ללא עדות מכלי ראשון, מפי מי שהוא הרוח החיה בהסכם ומכיר מקרוב את תהליך המשא ומתן והיצירה. בענייננו, התובע הוא הרוח החיה בעסקה, הן ביצירה (או בתהליך ההפקה), הן בסיכום תנאי החוזה והן בהשתלשלות העניינים לאחר מכן. העובדה שלא העיד הותירה בפני, בנקודות רבות, גרסה יחידה להשתלשלות העניינים, שנשמעה מפי עד הנתבעת - תום מודן. השני - אי העדת התובע, שהוא עד רלוונטי ומרכזי ללא ספק, יוצרת הנחה לרעתו והדבר עשוי לשמש יסוד למסקנה שעדותו היתה פועלת נגדו (ראה ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פד"י מה(4) 651, 658, ע"א 641/87 זאב קלוגר נגד החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ, פד"י מד(1) 239 וגם ע"א 373/54 אהרונסט וגורדון המוציאים לפועל של צוואת המנוח הרב פישל נוימן נגד חוה נוימן, פד"י י' 1121, 1142 וכן, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נגד טלקאר חברה בע"מ, מד(4), 595, 602).
8. ביום 5.4.2020 פנה מודן - מנהל החדשנות של הנתבעת - לתובע והתעניין בהפקת סרטון אנימציה קצר (נספח א לכתב התביעה) לקידום ושיווק הנתבעת. הקשר בין הצדדים נוצר בהמלצת מר גיא אואקנין, המנהל עבור הנתבעת פלטפורמות דיגיטליות, דוגמת פייסבוק ואינסטרגם (להלן "אואקנין". עמ' 9, שורות 15 - 19 לפרוטוקול).
למחרת, ביום 6.4.2020, שלח התובע למודן הודעה בדוא"ל, במסגרתה הציג הצעת מחיר עבור הפקת סרטון אנימציה וכן, מספר דוגמאות של סרטונים אחרים שיצר (נספחים ב ו - ג לכתב התביעה).
נוסח הצעת המחיר כדלקמן:
"בהמשך לשיחתנו, להלן הצעת מחיר עבור השירותים אותם תספק פולית/PULIT.
סרטון אנימציה דו מימד:
סרטון אנימציה 2D באורך של עד 180 שניות הכולל: כתיבת תסריט יצירתי (עריכה של תסריט קיים), עיצוב דמויות ורקעים, איור סטוריבורד, הקלטת קריינות בעברית, מוסיקת רקע עם זכויות יוצרים, ערכית אפטר אפקט, עריכת וידאו, סאונד אפקטים, עריכת סאונד, כתוביות וחמישה סבבי תיקונים (לאחר קבלת הסרטון בגרסתו הראשונה). בנוסף, נפצל את הסרטון לשלושה פרקים, לכל פרק נוסיף פתיח וסגיר אחיד.
"זמן הפקת הסרטון עד 7 ימי עסקים - זמן עבודה שלנו".
....
עלות הפרויקט הכוללת 17,000 ₪ + מע"מ
תנאי תשלום :
מקדמה - 50% - תנאי לתחילת הפקה.
יתרה - 50% - עם אישור הסרטון ושחרור זכויות היוצרים.
רק לאחר ביצוע התשלום המלא, ישתחררו זכויות היוצרים עבור שימוש והפצת התוכן".
קיימות שתי נקודות בולטות בהצעה. הראשונה - העבודה הוגדרה כ"עריכה של תסריט קיים". יש בכך לתמוך בטענת מר מודן, כי העביר לתובעת קונספט מגובש, הכולל תסריט ומסרים שאותם היה מעוניין להעביר במסגרת הסרטון (עמ' 13, שורות 6 - 20 לפרוטוקול) והתובע ערך את התסריט שקיבל. השנייה - נרשם בהצעה בצורה מפורשת, מודגשת וברורה (במקור) כי זכויות היוצרים ביצירה ישוחררו רק לאחר תשלום מלא.
אין חולק, כי הצעת המחיר לא התקבלה על ידי הנתבעת או אושרה בנוסח זה. הצעת המחיר הייתה פתח למשא ומתן ארוך (כשבועיים), שבא בעקבותיה, במהלכו דרשה הנתבעת שינויים רבים בטיב ההצעה, תנאיה והתשלום.
9. ביום 22.4.2020 שלחה התובעת שתי הצעות מחיר חדשות. ההצעה הראשונה נגעה ל - 8 סרטוני וידאו קצרים. השנייה - הצעה מעודכנת שנגעה ל - 8 סרטוני וידאו קצרים וסרטון אנימציה באורך של כ - 90 שניות. התובע טען, שהצעת המחיר השנייה אושרה ונחתמה על ידי הנתבעת ביום 26.4.2020 (נספח ג לכתב התביעה), אולם הוא בחר לא להציג אותה במלואה. נספח ג' לכתב התביעה כולל רק את חלקו התחתון של מכתב בדוא"ל, בו מופיעות השורות האחרונות של ההצעה השנייה, שעוסקות בתשלום, תנאיו, ובסופו מופיעות חתימה וחותמת של הנתבעת. בניגוד להצעה המקורית לא נרשם בסיפא להצעה, כי זכויות היוצרים תשוחררנה רק לאחר התשלום המלא.
הנתבעת אישרה שחתמה על הצעה המחיר השניה והדגישה, כי התנאי לפיו רק לאחר ביצוע התשלום המלא ישתחררו זכויות היוצרים עבור שימוש והפצת התוכן לא הופיע בה והובהר לתובע ע"י מודן שזכויות היוצרים ביצירה הן של הנתבעת בלבד (שורות 12 - 13 ו - 18 לכתב ההגנה ועמ' 13, שורות 23 - 34 לפרוטוקול).
הצעת המחיר החתומה הוגשה בנוסח מלא על ידי הנתבעת בדיון שנערך ביום 14.2.2021, ללא התנגדות מטעם התובע. עיון בהצעה מעלה, כי הושמט ממנה סעיף שמירת זכויות היוצרים בידי התובע, בנוסף לשינויים בתוכן ההצעה (8 סרטוני וידאו בנוסף לסרטון אנימציה) ובתנאי התשלום (3 תשלומים, כאשר המקדמה עומדת על 30% בלבד). בתחתית ההצעה מופיעה אותה חתימה עם חותמת שבנספח ג לכתב התביעה. הצדדים אינם חלוקים בנוגע לנוסח ההצעה ולא העלו טענה כלשהי בנוגע לאי דיוקים או טעויות שנפלו בנוסח זה. אני קובע, אפוא, כי נוסח זה מייצג נאמנה את הסכמת הצדדים מיום 26.4.2020 וכי הושמט מהצעה החתומה הסעיף לפיו זכויות היוצרים תישארנה בידי התובע עד לתשלום מלא.
10. התובע לא נתן הסבר ולמעשה לא התייחס בתביעתו לעובדה שהושמט מנוסח ההצעה החתומה הסעיף לפיו זכויות היוצרים תישארנה בידיו עד לתשלום מלא. מנגד, העד מודן הסביר בעדותו כי הסעיף הושמט במכוון, שכן הבהיר לתובע כבר בתחילת הדרך שהנתבעת עומדת על כך שזכויות היוצרים ביצירה המוזמנת הן שלה בלבד, ללא כל תנאי (עמ' 13, שורות 23 - 34 לפרוטוקול). עדות העד מודן לא נסתרה בראיה כלשהי, התובע בחר, כאמור, שלא להעיד בעצמו ולפיכך, אני מקבל אותה במלואה, כהסבר להשמטת הסעיף מההצעה החתומה.
11. למרות זאת, טען התובע כי סעיף שמירת הזכויות מופיע במסמך "פתיחת תיק לקוח והזמנת עבודה" ששלח לנתבעת במייל לאחר מכן (נספח ד לכתב התביעה), ודי בו כדי לבסס את זכויותיו.
עיון במסמך פתיחת תיק לקוח והזמנת עבודה מעלה, כי מדובר במסמך המפרט את תנאי התשלום. תחת פירוט תנאי התשלום מופיע הכיתוב - "30% מקדמה, 30% עם קבלת הסרטונים בגרסה ראשונה ו - 40% 'עם אישור העבודה ושחרור זכויות יוצרים'. בהמשך, מופיעה רשימת פרטים למילוי על ידי הנתבעת (שם מזמין, ח.פ., כתובת, דוא"ל, מספר טלפון ועוד).
בהודעת הדוא"ל הנלווית רשם התובע כך: "שלום רב, בהמשך לאישור הצעת המחיר יש לעבור על הפרטים ולמלא את הטבלה לצורך שליחת חשבונית ופתיחת הזמנת עבודה". גוף המסמך ואופן המשלוח מעידים על כך שמדובר בטופס סטנדרטי של התובע, שנועד לוודא כי פרטי המזמין (על כל שלוחותיו) מצויים בידו, להבדיל ממסמך עקרוני המבסס את הסכמות הצדדים, דוגמת ההצעה החתומה. בנוסף, אין חולק שהטופס לא מולא על ידי הנתבעת ולא נשלח חזרה, כשהוא מאושר או מלא. התובע לא עמד על חתימת המסמך על ידי הנתבעת טרם התחלת העבודה, כפי שעמד על חתימת ההצעה. יש בכך כדי לחזק את המסקנה, לפיה מדובר במסמך נלווה, לצורכי עבודה, שלא שינה דבר מהסכמות הצדדים, כאמור בהצעה החתומה.
העד מודן נחקר ארוכות אודות הודעת הדוא"ל הנ"ל, בטענה שאישר את המסמך, במכתב בדוא"ל 3.5.2020 (סומן ת/1). העד מודן הבהיר, כי לא אישר את תוכן טופס פתיחת התיק ששלח התובע וכי מכתבו עוסק בכלל בנושאים אחרים (עמ' 22, שורות 27 - 31 לפרוטוקול). עיון בהודעת הדוא"ל ששלח מר מודן ביום 3.5.2020 מעלה, כי היא אכן עוסקת בתוכן הסרטונים המוזמנים וכוללת בקשה לשנות אחד מהם. אין בה כל התייחסות למסמך פתיחת תיק או אישור תוכנו.
אני קובע, אפוא, כי המסמך "פתיחת תיק לקוח והזמנת עבודה", לא נחתם ולא אושר על ידי הנתבעת. ממילא, אין במסמך זה כדי לשנות, ולו במשתמע, את תנאי הצעת המחיר החתומה או לייצר לתובע זכות יוצרים, שעה שהצדדים הסכימו שהזכות הוקנתה לנתבעת. לא לשווא בחר התובע שלא להציג מלכתחילה את נוסחה המלא של הצעת המחיר ששלח ביום 22.4.2022, אשר התקבלה, נחתמה על ידי הנתבעת והשתכללה לכדי הסכם מחייב בין הצדדים.
12. אם נסכם את הדברים עד כה, הנתבעת הזמינה את שירותי התובע ליצור עבורה סרטונים (8 סרטוני וידאו וסרטון אנימציה אחד) לשם קידום ושיווק שירותיה, על בסיס קונספט מגובש שיצר מודן. לאחר משא ומתן הגיעו הצדדים להסכמות, שבאו לידי ביטוי בהצעה החתומה. ההצעה החתומה מהווה הסכם מחייב לכל דבר ועניין. על פי הסכמת הצדדים, תוצר ההסכם - היצירה - הוא יצירה מוזמנת, בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק זכות יוצרים תשס"ח - 2007 (להלן "חוק זכויות יוצרים").
אין חולק, כי הסעיף המותיר בידי התובע את זכות היוצרים הושמט בהצעה החתומה ולאור עדות מודן, ברור שהנתבעת עמדה במפורש על כך שזכות היוצרים ביצירה המוזמנת תהיה שלה בלבד, ללא כל תנאי. בהתאם להוראות סעיף 35(א) לחוק, מדובר בהסדר מפורש בין הצדדים, הקובע כי המזמין הוא בעל זכויות היוצרים ביצירה. פירוש הדבר הוא, אפוא, שהנתבעת היא בעלת זכויות היוצרים בסרטונים שנוצרו, ללא תלות בתשלום עבור יצירתם.
המסמך "פתיחת תיק לקוח והזמנת עבודה" לא בא לשנות את הסכמות הצדדים, כפי שהועלו על הכתב בהצעה החתומה, למרות ההערה שנרשמה בו. מדובר בטופס טכני סטנדרטי של התובע, המתעד את פרטי המזמין (על שלוחותיו), הא ותו לא. הנתבעת לא מלאה את פרטיה במסמך ולא החזירה אותו לתובע, שגם לא עמד על כך. משמע, אף לו ביקש התובע לשנות את ההסכמות בינו ובין הנתבעת, באמצעות מסמך זה, הדבר לא אושר על ידי הנתבעת ותנאי ההסכם בין הצדדים לא השתנו.
בכך נסתם הגולל על טענות התובע מכוח חוק זכויות יוצרים או חוק עוולות מסחריות, התשנ"ו - 1999 וכן, כל טענה בדבר זכויות יוצרים שלו ביצירה המוזמנת ואני דוחה טענותיו במישור זה. נותרה לדיון אך השאלה, האם הופר ההסכם המסחרי בין הצדדים.
בשולי עניין זה אעיר, כי במדה והייתי מתעלם מההצעה החתומה, נוכח התנגדות ב"כ התובע, ניתן היה להסתפק בנספח ג' לכתב התביעה. די במסמך זה כדי להראות כי סעיף זכויות היוצרים הוסר לאחר מו"מ בין הצדדים וזאת לאור מיקומו (בסוף ההצעה הראשונית שהציג התובע כנספח ב' לכתב התביעה). אלא, שבמצב דברים זה, היה מוחזק התובע כמי שלא הציג את מלוא ההסכם בין הצדדים, ולמעשה הסתיר אותו, וסביר שתביעתו היתה נדחית, ולו רק מטעם זה.
13. הנתבעת טענה, שהתובע התחייב להשלים את הסרטונים ולמסור לה אותם בתוך 7 ימי עסקים/עבודה (סעיף 16 לכתב ההגנה). טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם המפורט בהצעה החתומה.
בהצעה החתומה נרשמו מספר מועדים, לפי שלבי הביצוע. בסוף סעיף 1, העוסק בהפקת יום צילומים, נרשם כי "זמן הפקת הסרטון עד 8 ימי עסקים מיום אישור התסריט לצילומים". בסיפא לסעיף 2, שעניינו יצירת סרטוני "אמרו לך שאתה יכול", נרשם כי "זמן עריכה לכל הסרטונים עד 6 ימי עסקים מיום אישור החומרים לעריכה". בסיפא לסעיף 3 העוסק בסרטון האנימציה נרשם כי "זמן הפקת הסרטון עד 7 ימי עסקים - זמן עבודה שלנו". בהמשך, פורט תהליך ההפקה, על שלביו. ברור מהרישום, שלכל שלב נקצב זמן ביצוע נפרד, וסה"כ הזמן הוא מצטבר, שכן כל מועד נמנה מנקודת זמן המתאימה לו. חיבור סך הזמנים מעלה כי מדובר בכ - 21 ימי עסקים או עבודה ובשים לב לשבתות, ככול הנראה כשלושה וחצי שבועות קלנדריים מיום חתימת ההצעה. טענת הנתבעת אינה עולה, אפוא, בקנה אחד עם תוכן ההצעה החתומה. הנתבעת אף לא הראתה כי התריעה או הודיעה לתובע בזמן אמת, שאינו עומד במועדים שנקבעו בהצעה החתומה. אני דוחה, אפוא, את טענות הנתבעת בעניין זה.
14. ביום 27.4.2020 שלח התובע לנתבעת חשבונית מס עבור המקדמה ששילמה. החשבונית או הדוא"ל שנלווה לה לא הוצגו בפני. מכל מקום, התובע לא המתין לתשלום המקדמה, כפי שנקבע בתנאי ההצעה החתומה, אלא החל בעבודה כבר באותו היום.
בין הצדדים הוחלפו מספר רב של הודעות, טלפונים ומסמכים, שלא הוצגו במהלך המשפט. יחד עם זאת, הנתבעת אישרה בכתב ההגנה כי נערכו שינויים רבים בתסריטים (סעיף 43 לכתב ההגנה). ביום 4.5.2020 שלח התובע תסריט מתוקן לסרטון האנימציה (סעיף 45 לכתב ההגנה) ונוהלו שיחות בין הצדדים בנוגע ליום הצילומים שנקבע ושעת הגעת מר מודן לצילומים (סעיפים 48 - 49 לכתב ההגנה). בנוסף, מר מודן אישר בעדותו, כי בתחילת הדרך היה מרוצה מהתנהלות התובע (עמ' 13, שורות 38 - 39 לפרוטוקול). אני מקבל, אפוא, את גרסת התובע בנקודה זו, וקובע כי עד למועד ההפקה פעלו הצדדים בשיתוף פעולה הדוק. יש בכך לחזק את המסקנה האמורה, לפיה התובע לא התחייב לספק את סרטון האנימציה בתוך 7 ימי עבודה/עסקים וממילא, הנתבעת לא דרשה זאת.
15. ביום 11.5.2020 שילמה הנתבעת את המקדמה בסך 7,020 ₪ (נספח ז לכתב התביעה). אין חולק, כי מעבר לכך לא שילמה הנתבעת לתובע סכומים נוספים. הנתבעת טענה, כי התובע ביקש שתשלום המקדמה יבוצע טרם יום הצילומים, ומכאן מועד התשלום. התובע אישר זאת בסעיף 31 לכתב התביעה.
16. ביום 12.5.2020 התקיים יום צילומים להפקת הסרטונים, בנוכחות מר גיא אואקנין ומר מודן. מר אואקנין נכח במקום, לפי עדותו, החל מסט הצילומים השני או השלישי ואישר, כי הוצב במקום מוניטור (עמ' 10, שורות 3 - 11 לפרוטוקול). מר מודן הגיע למקום בשלב מאוחר יותר, בשעות הערב, יחד עם תלמיד של הנתבעת, שכן לתובע חסר שחקן (עמ' 20, שורות 5 - 18 לפרוטוקול). לפי עדותו לא היה במקום מוניטור ונכחו 3 או 4 שחקנים.
התובע עצמו לא העיד. גרסתו לגבי יום הצילומים נשמעה מפי מר בוריס וינקרוב, ששימש צלם ראשי באותו יום. מר וינקרוב העיד, כי הגיע ליום הצילומים עם הציוד שלו, שכולל מצלמה, חצובה, תאורה ומוניטור (עמ' 6, שורות 2 - 12 לפרוטוקול). העד, אשר נכח לאורך כל יום הצילומים, טען שלא היו במקום נציגים של הנתבעת כלל. זכרונו של העד מיום הצילום היה חלקי בלבד. הוא לא זכר את מועד הצילומים (עמ' 6, שורות 27 - 32 לפרוטוקול) כמה סרטונים צילם (עמ' 6, שורות 33 – 39 לפרוטוקול) או כמה סצנות (עמ' 7, שורות 21 - 23 לפרוטוקול). אמנם, הוא לא ידע למסור פרטים שונים אודות יום הצילומים, אולם אני מקבל את טענתו, הנתמכת בעדות מר אואקנין, לפיה הגיע למקום עם מוניטור. מכל מקום, משמעות הקביעה מוגבלת ואין בה כדי להשפיע באופן משמעותי על ההכרעה בתביעה.
17. ביום 20.5.2020 מסר התובע לנתבעת את הסרטונים, לאחר עריכה ותיקונים ראשוניים. הנתבעת הבהירה כבר בשלב זה, שאינה מרוצה מהתוצרים ממספר סיבות - אורך הסרטונים, תוכנם, איכות ירודה, סאונד בעייתי ועוד (סעיף 24 לכתב ההגנה וסעיף 36 לכתב התביעה). לבקשתה, ערך התובע תיקונים נוספים בסרטונים, הגם שלטעמו דרישות הנתבעת היו בלתי סבירות (סעיף 37 לכתב התביעה ועדות מודן בעמ' 14, שורות 30 - 33 לפרוטוקול). למרות זאת, הנתבעת עדיין לא היתה מרוצה מהתוצרים.
18. בשיחה שהתנהלה ביום 24.5.2020 בין התובע לבין מר מודן, הבהיר האחרון כי הנתבעת אינה מרוצה מהתוצר, למעט סרטון האנימציה, שגם בו היו בעיות. התובע ערך תיקונים נוספים, שנשלחו לנתבעת עוד באותו יום (עמ' 14, שורות 29 - 32 לפרוטוקול).
בערב אותו יום שוחחו הצדדים שנית. מר מודן הבהיר, כי דרש הפקה חדשה, אולם התובע לא הסכים לדרישה, בקש תשלום נוסף והדבר הוביל לנתק ביחסי הצדדים (עמ' 14, שורות 36- 38 לפרוטוקול). התובע לא העיד ולא הוכחה טענתו, לפיה הסכים לבצע הפקה נוספת ובאילו תנאים. משלא נסתרה עדות מר מודן באופן כלשהו, אין לי אלא לקבלה.
19. למחרת, 25.5.2020, שוחחו הצדדים פעם נוספת. לטענת התובע, מר מודן מסר לו שלא ניתן לתקן את הסרטונים וכי אין לנתבעת צורך בהם. בשלב זה נותק הקשר הטלפוני בין הצדדים. הנתבעת מצדה טענה, כי במהלך השיחה ביקש מר מודן תיקונים נוספים בסרטון האנימציה (ראה סעיף 6 למכתבה מיום 26.5.2020). התובע הוסיף, כי באותו היום "הופתע" לגלות שהנתבעת עשתה שימוש מסחרי ב - 2 סרטונים השייכים לו, בגינם לא שולם שכרו (סעיף 45 לתביעה וסעיף 31 לסיכומיו).
גם בהתעלם מהעובדה שהתובע לא העיד בעצמו, אינני מקבל את גרסתו לאירועי יום ה - 25.5.2020. טענותיו אינן עולות בקנה אחד עם מסמכים שהציג ובכלל זה מכתב הנתבעת מיום 26.5.2020 (נספח יג לכתב התביעה), תשובתו (נספח יד לכתב התביעה) ודברי העד מודן בעדותו.
20. לפי האמור במכתב הנתבעת מיום 26.5.2020, לאחר שהנתבעת הבהירה את חוסר שביעות רצונה, התובע בחר לנתק את הקשר, מיוזמתו, ולא ביצע את התיקונים שהתבקש לערוך בסרטון האנימציה (סעיף 6 למכתב). בנוסף, התובע הוריד באופן חד צדדי את הקישורים (לינקים) לסרטונים, כך שנשללה מהנתבעת הגישה לכל הסרטונים, ונותר בידיה רק סרטון האנימציה, בנוסח לא סופי, ללא התיקונים שביקשה וללא כתוביות. הנתבעת, שהיתה נתונה בלחץ זמנים להוציא קמפיין שיווקי, בחרה להשתמש בסרטון האנימציה, באופן חלקי, באמצעות הטמעתו בדף הנחיתה שלה. עדות העד מודן תומכת בתוכן המכתב, הן בעניין שלילת הגישה לסרטונים והן בעניין אופן השימוש בסרטון האנימציה (עמ' 14, שורות 38 - 39 ועמ' 15, שורות 1 - 12 לפרוטוקול).
אמנם, לפי מכתב התובע מיום 11.6.2020, הנתבעת היא שניתקה את הקשר עם התובע וסרבה לקבל את הסרטונים. עם זאת, אין במכתב התייחסות לטענה לפיה, נשללה גישת הנתבעת לסרטונים. מדובר בטענה שהועלתה על ידי הנתבעת לאורך כל הדרך והיא לא הופרכה באופן כלשהו על ידי התובע, שבחר כאמור לא להעיד.
גם הטענה כאילו התובע "הופתע" לגלות באותו יום שהנתבעת עושה שימוש בשני סרטונים לא מדוייקת. התובע לא "הופתע" לגלות דבר, אלא פשוט קיבל את מכתב ההתראה, במסגרתו אישרה הנתבעת כי היא עושה שימוש בסרטון האנימציה הלא גמור.
סיכומה של נקודה זו, דרישת הנתבעת לערוך הפקה חדשה הביאה לנתק בין הצדדים. בשלב זה פעל התובע באופן חד צדדי בשלילת גישת הנתבעת לסרטונים שערך, וסרב לבצע תיקונים נוספים בסרטון האנימציה. הנתבעת מצידה, הודיעה לתובע כי הפר את ההסכם שכרת עמה, והבהירה כי היא עושה שימוש בסרטון האנימציה בלבד, בגרסתו הלא סופית, באמצעות דף הנחיתה שלה. התובע לא הוכיח, אף לא בראשית ראיה, כי ביום 25.2.2020 עשתה הנתבעת שימוש בשני סרטונים וממילא, הדבר אינו מתיישב עם העובדה שפעל לשלילת הגישה שלה לסרטונים, כבר באותו היום.
שלילת גישת הנתבעת לסרטונים, באופן חד צדדי וללא הודעה מראש, מהווה הפרה של ההסכם שנחתם. במסגרת ההסכם התחייב התובע להעמיד לרשות הנתבעת 8 סרטוני דו מימד וסרטון אנימציה אחד. גם אם סברה הנתבעת שאין לה כל שימוש בסרטונים, וכך אף הודיעה לתובע, לא היה התובע רשאי לשלול את גישתה לסרטונים. על פי ההסכם היה על התובע למסור את הסרטונים לנתבעת, וכך גם זכויות היוצרים בהם. ככול שהתובע ביקש לאכוף את ההסכם, היה עליו לאפשר לנתבעת גישה לסרטונים ובמקביל, להגיש תביעה בגין הפרת ההסכם. בניסיון להגן על זכויות יוצרים, שאינן שלו, הפר התובע את ההסכם שנכרת בין הצדדים.
21. בכל הנוגע לטענות הנתבעת, כפי שפורטו במכתב מיום 26.5.2022 ובכתב ההגנה בנוגע לאיחור בהגשת הסרטונים, תנאי ההפקה שיזם התובע ואיכות הסרטונים שיצר - כפי שקבעתי לעיל, התובע לא אחר בביצוע התחייבויותיו. טענות הנתבעת בנוגע לתנאי יום ההפקה ואיכות הסרטונים לא הוכחו.
הסרטונים עצמם לא הוצגו בפני ולא הוגשה חוות דעת מומחה, שתעיד על איכותם או ליקוי כלשהו בהם. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענות הנתבעת. אף אם גישת הנתבעת לסרטונים נשללה, היה באפשרותה לדרוש הצגתם במסגרת ההליכים המקדמיים ולהגיש חוות דעת מומחה בנושא. לחילופין, יכלה הנתבעת להציג כראיה את סרטון האנימציה ולהראות באמצעותו את הפגמים שנפלו בעבודת התובע או להגיש חוות דעת מומחה בנוגע לסרטון זה. היה בכך כדי ללמד על טיב הסרטון ואיכותו ומכוח ההיקש ניתן היה אולי להסיק מסקנות גם לגבי איכות יתר הסרטונים שיצר התובע. הנתבעת בחרה שלא לעשות כן וטענותיה לא הוכחו.
דרישת הנתבעת במכתבה מיום 26.5.2020, כי התובע יעמיד לרשותה את סרטון האנימציה ערוך וגמור ובד בבד ישיב לה את המקדמה ששילמה, לא סבירה ועולה כדי הפרת הסכם, כשלעצמה. ככול שחפצה הנתבעת בחלק מתוצרי ההסכם (סרטון האנימציה) היה עליה לשלם בגינם שכר ראוי, וודאי לא לדרוש הן את הסרטון הגמור והן את השבת המקדמה כולה, כאילו לא קיבלה דבר.
כישלון המערכת ההסכמית בין הצדדים נעוץ בהפרות הדדיות של הצדדים, אשר מבחינת הזמן חפפו זו לזו כמעט במדויק, כמו גם התנהלות בחוסר תום לב של שני הצדדים. שני הצדדים אחראים, אפוא, להפרת ההסכם.
22. בשים לב לאמור לעיל, קרי - הפרות הדדיות והתנהלות בחוסר תום לב של שני הצדדים בדרישות או במעשים, נוצר מצב של כישלון תמורה מלא בהתייחס ל - 8 סרטוני דו - ממד, וקיום חלקי בהתייחס לסרטון האנימציה, בו עשתה הנתבעת שימוש לקידום ענייניה.
הצדדים לא הציגו הערכות או תחשיבים מהם ניתן ללמוד כיצד יש לחלק את סכום העסקה הכולל בין סרטוני הדו - ממד וסרטון האנימציה, ומה העלות של השלמת סרטון האנימציה ע"י הנתבעת (דבר שספק אם בוצע לאור עדות העד מידן בדבר השימוש בו במצב בלתי גמור - עמ' 15, שורות 6 - 12 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, אני קובע, על דרך אומדנה, כי המקדמה ששילמה הנתבעת מהווה שכר ראוי בגין סרטון האנימציה שקיבלה, במצבו זה.
23. טענות הצדדים בדבר נזקים שנגרמו להם לא הוכחו. התובע בסס את עילת התביעה על הפרת זכויות יוצרים ועתר לפסוק לו פיצוי סטטוטורי. טענותיו במישור זה נדחו. הוא לא עתר לסעד חילופי של נזק עקב הפרת הסכם (להבדיל מטענה כללית בדבר הפרת הסכם), לא הבהיר בכתב התביעה מהם נזקיו ולכן, אינו זכאי לפיצוי בגין נזק מיוחד שנגרם לו, כביכול. ממילא, לא הוכחו נזקיו. אני דוחה טענותיו במישור זה.
טענת הנתבעת, בדבר נזקים שנגרמו לה עקב הפרת ההסכם נטענו בלשון רפה (ראה סעיף 2 לכתב ההגנה) על דרך אגב, ולא הוכחו. הנתבעת גם לא העלתה טענת קיזוז ולא הגישה תביעה שכנגד. לפיכך, אני דוחה טענותיה במישור זה.
24. לא מצאתי ממש בטענות התובע החילופיות, בדבר עוולות הגזל והרשלנות. בנוסף, לא הוכחו יסודות עילת עשיית עושר ולא משפט.
25. סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה, לרבות העתירה למתן צו מניעה וקובע, כי המקדמה ששולמה על ידי הנתבעת מהווה שכר ראוי עבור סרטון האנימציה שסיפק התובע.
בנסיבות העניין, נוכח התנהלות הצדדים, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.