15. ורסו הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לצרף את פאי כנתבעת נוספת בתביעת ורסו - אופטיקנה. הבקשה לרשות ערעור נדחתה כמפורט בהחלטת כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 1895/21 Verso America LLC נ' פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ (13.4.2021), תוך שנקבע כי מבחינה מעשית אין טעם בבקשה התוקפת את ההחלטה לצרף את פאי כנתבעת נוספת בתביעת ורסו - אופטיקנה, שכן משאוחדו הדיונים בתביעות ההדדיות, פאי הפכה בהכרח לצד בהליך המאוחד. מבחינה עיונית, משאחד הסעדים המבוקשים בתביעת ורסו -אופטיקנה הוא צו מניעה שיאסור על התקשרות בין אופטיקנה לבין פאי ואדם, "הרי שפשיטא כי PAI היא בגדר "אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה..." (פסקה 5 בהחלטה).
עם זאת הובהר כי: "צירוף PAI להליך דנן איננו מונע דיון בבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך הבוררות הזר, והיא אכן ממשיכה להתברר לפני בית המשפט קמא...לעומת זאת אי צירופה של PAI להליך במסגרתו מתבקש צו המניעה היה מאפשר ל-Verso, אלמלא איחוד התיקים, לנקוט בטקטיקה של "הפרד ומשול" – להתדיין באותו עניין עצמו (זכותה של Verso למנוע את ההתקשרות בין עומר אדם לבין אופטיקנה) במקביל בשני הליכים שונים ונגד שני צדדים שונים: בהליך הבוררות הזר נגד PAI בלבד, ובהליך דנן נגד אופטיקנה בלבד. לכך לא ניתן להסכים..." (פסקה 6 בהחלטה).
16. ביום 28.4.2021, ניתנה על ידי כב' השופט בכר החלטה בבקשת ורסו לעיכוב ההליכים בתביעת פאי בשל תניית הבוררות הזרה ובשל הליך תלוי ועומד. כן הוכרעה במסגרת החלטה זו בקשה שהוגשה על ידי פאי להורות לורסו שלא לקדם את הליכי הבוררות עד ההכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים (להלן: "ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים").
הבקשה לעיכוב ההליכים בתביעת פאי נדחתה תוך שנקבע כי לא מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות את עיכוב ההליכים, גם בהתחשב בתחולת סעיף 6 לחוק הבוררות, וכדברי כב' השופט בכר:
"... אמנם ישנה תניית בוררות הקבועה בהסכם פאי. אולם, לאחר חתימת הסכם זה, חלו שינויים משמעותיים במערכת היחסים בין הצדדים שהביאו לסיכול רצונם המקורי של הצדדים להעברת הסכסוך שביניהם לבוררות.... ההסכם בין פאי לורסו הקובע את תניית הבוררות, נחתם בעת שסברו כי יוכלו לקדם ולנהל את המותג במשותף ללא צורך בגורמים נוספים. ברם, בהמשך נכנסה אופטיקנה למערכת היחסים העסקית בין הצדדים, ביוזמה משותפת של ורסו... המעורבות של צד ג' (אופטיקנה) לא הייתה צפויה במועד חתימת הסכם הבוררות, ובהסכמים מול אופטיקנה לא קיימת תניית בוררות דומה, אלא הוחל הדין הישראלי בישראל. התנהלותה המאוחרת של ורסו מלמדת על "סיכול" הכוונה להעביר את הסכסוך לבוררות בפלורידה...לאור האמור לעיל מצאתי כי במקרה דנן השיקול כי יש לכבד את רצון ורסו ופאי בהסכם המקורי לקיים בוררות בפלורידה הוא שיקול בעל משקל נמוך שכן רצון זה סוכל עם כניסת שותפה חדשה למערכת היחסים עליה לא חלה תניית הבוררות..." (פסקאות 23-24 ו-26 בהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים).