בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 20088-02-19 לוי ואח' נ' שוחמי ואח'
לפני כבוד השופט אביים ברקאי
התובע והנתבע שכנגד:
יוסף לוי
נגד
הנתבע והתובע שכנגד:
רועי שוחמי
ב"כ התובע והנתבע שכנגד: עו"ד חגי פישר
ב"כ הנתבע והתובע שכנגד: עו"ד עופר פיק, עו"ד יהושע (שוקי) טרופ
פסק דין
חלק ראשון – פתח דבר ופירוט שמונה השאלות בהן יש להכריע בתביעה ובתביעה שכנגד
1. פתח דבר
1.1 עניינו של פסק דין זה הוא תביעה ותביעה שכנגד בין שני שותפים לשעבר אשר ניהלו פעילות משותפת על פני מספר ארצות שעיקרה הוא במדינות שונות במזרח הרחוק וכן בארצות הברית, קנדה וישראל. הפעילות נוהלה במסגרת שלוש חברות – החברה האחת היא חברה המאוגדת בישראל (אקסטטיסטיקס ישראל בע"מ) אשר בעל המניות בה היה התובע בתביעה העיקרית שיכונה להלן: "לוי"; החברה השנייה היא חברה המאוגדת בהונג קונג (WIGO Analytics Limited) אשר בעלי המניות בה הם לוי וכן הנתבע בתביעה העיקרית שיכונה להלן "שוחמי". כבר עתה ייאמר ש - WIGO שינתה בהמשך את שמה ל - Yedda Limited ולכך חשיבות לעניינינו; החברה השלישית היא חברה במאוגדת בווייטנאם (WAV Limited Company) אשר בעלת המניות בה היא חברת WIGO הנזכרת לעיל.
1.2 לוי ושוחמי עסקו במתן שירותי ניתוח עסקי וניתוח דוחות עבור רשתות שיווק קמעונאיות בישראל ובחו"ל. השירותים ניתנו על בסיס צפייה במערכות צילום שהותקנו במיוחד בחנויות ובבתי עסק.
1.3 בשלב מסוים החליטו לוי ושוחמי שדרכיהם ייפרדו. ביום 26/8/2018 נקשר ביניהם הסכם המתווה את הליכי הפרידה. אותו הסכם אף חילק את פעילויות לוי ושוחמי לטריטוריות נפרדות וכן קבע הסדרי בלעדיות ביחס ללקוחות שונים. בהתאם להסכמי הבלעדיות, חולקו הלקוחות בין לוי לבין שוחמי תוך שנקבע שכל צד לא יהיה רשאי לעסוק עם לקוח כזה או אחר למשך תקופה של עשרים וארבעה חודשים. עוד קבע ההסכם הוראות לגבי המשך פעילות תחת השם WIGO, לגבי העברת הבעלות בחברה ושינוי השם וכן הוראות נוספות.
1.4 הסכם הפרידה בין הצדדים הגיע על רקע יחסים עכורים בין השניים. הסכם הפרידה לא שיפר את היחסים, ולאחריו המשיכו מחלוקות שהביאו לתביעה ולתביעה שכנגד:
- התביעה - בסופו של יום הגיש לוי תביעה על סך של 6,802,972 ש"ח (1,828,756 דולר ארה"ב, שחושבו לפי שער של 3.72 ₪=1$). התביעה הועמדה לצרכי אגרה על סך של 1,200,000 ₪.
- התביעה שכנגד – שוחמי הגיש תביעה שכנגד בה עתר לתשלום הסך של 147,660.37 ₪ וכן עתר לסעד הצהרתי ולצו עשה המחייב את לוי להעביר לשוחמי את מניותיו בחברת WIGO.
2. שמונה השאלות והסוגיות בהן יש להכריע במסגרת שתי התביעות
ההליך בין הצדדים כלל כתבי טענות רחבי היקף, לרבות תצהירים שהוגשו ושבע עדויות שנשמעו. טענות הצדדים יובאו בהרחבה בחלק השני לפסק דין זה אך לגופו של ענין יש צורך להכריע בשמונה שאלות, ארבע לכל תביעה. להלן יובאו השאלות הממוקדות העולות מכל הליך:
2.1 ארבע השאלות בהן יש להכריע במסגרת התביעה העיקרית – תביעת לוי
במסגרת תביעת לוי יש להכריע בארבע השאלות הבאות:
(א) שאלה ראשונה מארבע בתביעת לוי, האם שוחמי פעל בניגוד להסכם הפרידה בין הצדדים וסיכל העברת הטיפול בחברת Highland's Coffee (להלן: "היילנד") לידי לוי. ככל שכך היה, האם שוחמי חב בתשלום הסך של 328,756 דולר ארה"ב וזאת בגין הפסד ימי עבודה של לוי (20,000 $), בגין אבדן רווחים צפויים לתקופה של 24 חודשים (290,796 $) וכן בגין אי תשלום בעבור חודש אוגוסט 2018 (17,960 $).
(ב) שאלה שניה מארבע בתביעת לוי, ככל ששוחמי פעל בניגוד להסכם הפרידה בין הצדדים וסיכל העברת הטיפול בחברת היילנד, האם יש לחייב אותו בפיצוי מוסכם בסך השווה ל – 250,000 $.
(ג) שאלה שלישית מארבע בתביעת לוי, האם שוחמי סירב לאפשר לנציגי לוי לבדוק את השרתים על מנת לוודא שלא נעשה שימוש בסימני מסחר שנאסרו וכן לוודא שהוסר כל המידע ביחס ללקוחות לוי. אם כך קרה, האם הדבר מקנה ללוי פיצוי מוסכם בסך השווה ל – 250,000 $.
(ד) שאלה רביעית מארבע בתביעת לוי, האם שוחמי הפר ההסכם בכך שלא פעל "במודע ובמתכוון לשינוי שם חברת WIGO" וזאת במשך חודשיים מהמועד הקובע. ככל שכך יוכח, האם בדבר מקנה ללוי פיצוי מוסכם בסך השווה ל – 1,000,000 $.
2.2 ארבע השאלות בהן יש להכריע במסגרת התביעה שכנגד – תביעת שוחמי
במסגרת תביעת שוחמי יש להכריע בארבע השאלות הבאות:
(א) שאלה ראשונה מארבע בתביעת שוחמי, האם יש לתת סעד הצהרתי הקובע שלוי הפר את הוראות סעיפים 5.2 ו-9.1 להסכם הפרידה, סעיפים המתייחסים להעברת מניות לוי ב – WIGO לידי שוחמי? ובנוסף, האם יש לתת סעד הצהרתי הקובע שלוי הפר את הוראות סעיף 6.4 להסכם הפרידה, סעיף המתייחס לכך שכל צד יהיה זכאי למחצית מכל תקבול, זכות, נכס או טובת הנאה "שנצברו בידיו ו/או לזכות מי משלוש החברות" עד ליום 1/9/2018.
(ב) שאלה שניה מארבע בתביעת שוחמי, האם יש ליתן צו עשה המחייב את לוי לחתום על כל מסמך לצורך העברת מניותיו בחברת WIGO, הנקראת כעת Yedda Limited?
(ג) שאלה שלישית מארבע בתביעת שוחמי, האם יש לחייב את לוי בתשלום הסך של 12,760 דולר ארה"ב, שהוא הסך של 47,660.37 ₪? סכום זה מורכב משניים - מיתרת סך של 4,500 $ אותה חב לוי וכן מסך של 8,260 $ שלוי נטל, כנטען שלא כדין, מסכומי כסף שהועברו לשוחמי על ידי חברת סטארבקס.
(ד) שאלה רביעית מארבע בתביעת שוחמי, האם יש לחייב את לוי בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪. הפיצוי נתבע בהתאם לסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות בשל טענה לגזל סוד מסחרי על ידי לוי.
חלק שני – העדים בהליך וכן טענות הצדדים
3. שבע העדויות שנשמעו
במסגרת ההליך נשמעו שבע עדויות:
- מטעם מר יוסף לוי העידו ארבעה – לוי עצמו; מר טים וונג מנהל תפעול בסטארבקס וייטנאם; גב' לי טי נוק הויין מנהלת משאבי אנוש בחברה החדשה של לוי ומי שעבדה במשאבי אנוש גם במסגרת WIGO&WAV; וכן מר טון דינג סון מנהל פיתוח מערכות ב - WIGO.
- מטעם מר רועי שוחמי העידו שלושה – שוחמי עצמו; מר מיכאל גרינפלד מנהל בחברת Yedda (WIGO) וגיסו של שוחמי; וכן מר יחזקאל בוסמי, מנהל תפעול ב WIGO אשר גויס על ידי לוי ואשר עבד מעט גם בחברה של לוי. מר בוסמי היה נציגו של לוי במסגרת הדיון לפיצול הפעילות.
4. תמצית טענות לוי כתובע בתביעה העיקרית – תביעת לוי
4.1 לוי ציין כי בשנת 2015 החלו הצדדים בפעילות משותפת בווייטנאם משם המשיכו במתן השירותים ללקוחות בישראל ובעולם. המוצר והשירותים אותם סיפקו שווק תחת השם המסחרי WIGO. היחסים בין השניים עלו על שרטון לאחר, שלטענת לוי, התגלה לו כי שוחמי מועל בכספים ונקבל החלטות באופן חד צדדי. בעקבות כך הגיעו לוי ושוחמי להסכמה עקרונית על הפרדת הפעילות העסקית וחלוקת הלקוחות ביניהם.
4.2 במסגרת פיצול הפעילות הוסכם שחברת היילנד הפועלת בווייטנאם תעבור לטיפולו. המדובר היה בחברה שהיקף ההכנסות ממנה עמד על היקף שנתי של 200,000$ +מע"מ.
4.3 ביום 26/8/2018 חתמו הצדדים על הסכם פרידה לפיו חולקה הפעילות העסקית, הן בדרך של חלוקת לקוחות החברות והן בדרך של חלוקת אזורי פעילות. ההסכם קבע בלעדיות לכל צד, בהתאם לחלקו למשך תקופה של 24 חודשים החל מיום 1/9/2018.
4.4 במסגרת פיצול הפעילות סוכם, בין היתר, כך:
(א) לצורך המשך הפעילות יקים לוי שתי חברות זרות חדשות ויישאר הבעלים הבלעדי של חברת אקסטטיסטיקס. בעוד החברות WIGO ו- WAV, יעברו לבעלותו הבלעדית של שוחמי. עוד התחייב שוחמי לשנות את שמה של WIGO עד למועד שנקבע לפיצול הפעילות בפועל.
(ב) עוד סוכם שהלקוח היילנד אשר היה בטיפולו הבלעדי של שוחמי יועבר לטיפולו של לוי. כאן יש להדגיש שהיילנד אשר יוחדה ללוי היא חלק מקבוצת חברות. בין לוי ושוחמי הוסכם שבעוד היילנד תטופל על ידי לוי, הרי שוחמי יוכל לפעול אל מול חברות אחרות בקבוצה וביניהן PHO24 עליה עוד יורחב הדיבור בהמשך.
4.5 לוי העלה טענות שונות כנגד שוחמי וביניהן:
(א) לוי ציין כי התרה בשוחמי על כך שהוא מחבל בהעברה של הלקוח היילנד. עוד טען לוי שלא קיבל משוחמי רשימה של אנשי קשר בהיילנד. בנוסף הלין על כך שבניגוד לבקשת היילנד – לא העביר שוחמי הודעה רשמית על פיצול הפעילות, וכן סירב לחתום על מסמכים שהתבקשו ע"י הלקוח.
(ב) עוד טען לוי ששוחמי גורם נזקים בכך שטרם שינה את שם חברת WIGO, על כך שאינו מאפשר לו לבדוק את השרתים וכן על כך שהוא הוציא ללקוח חשבונית ע"ש WAV מבלי שהתבקש.
(ג) לוי הוסיף שהתרה בשוחמי על כך שלא מחק מהמערכת שבשליטתו את חשבונות הלקוחות שעברו לטיפולו ולבעלותו. בשל כך המערכת שבשליטת שוחמי ממשיכה לשלוח ללקוחות דו"חות שגויים, דבר הגורם ללוי נזקים כבדים ופגיעה קשה במוניטין.
4.6 טענות לוי ביחס ללקוח היילנד
באשר למגעים עם הלקוח היילנד והנזק שנגרם ציין וטען לוי, בין היתר, כך:
(א) לוי ציין כי מחדליו של שוחמי לא הסתכמו רק בסירוב להעברה מסודרת של הלקוח וחתימה על מסמכים שנדרשו על ידי היילנד. שוחמי גם התעלם מפניות ישירות של היילנד אליו וביצע פעולות במטרה לחבל ולפגוע באפשרות שהלקוח יתקשר עם לוי כגון: הפסקת משלוח דוחות עוד טרם פיצול הפעילות בפועל, מניעת הגישה לנציגי הלקוח, יצירת הרושם אצל הלקוח לפיו הוא (הלקוח) מנותק מהמערכת , וכי מדובר בחברה לא מקצועית ולא רצינית.
(ב) לוי הוסיף שדווקא נפגש עם נציגי היילנד במטרה לסכם את תנאי ההתקשרות ואלה סירבו לחתום על הסכם בתנאים זהים לתנאים שהיו עד אותו שלב. נציגי היילנד טענו שאיבדו אמון במערכת וכי נגרמו להם נזקים כתוצאה מהתנהלותו של שוחמי אשר הפסיק את מתן השירותים ללא כל התראה ולא טרח להשיב לפניותיהם או לעדכן אותם בפיצול הפעילות. נציגי היילנד טענו כי עד סוף חודש אוקטובר 2018 לא קיבלו כל שירות ונגרם להם נזק תדמיתי. לוי הוסיף כי בנסיבות אלא ולאחר דין ודברים הסכים להפחית ללקוח תשלום עבור מה שכינה רכיב "בדיקת הונאה בקופה" בשיעור 10% בנוסף להנחה של 10% נוספים. ההנחה ניתנה על מנת לנסות להציל את ההסכם. לאחר מספר ימים התקבלה אצלו בקשה להנחה נוספת וגם לכך הסכים.
(ג) למרות הכניעה לכל דרישות היילנד, הודיעה זו ביום 14/12/2018 שהחליטה שלא לחדש את ההתקשרות ובנוסף לא לשלם עבור שירותים שכבר קיבלה. לוי טוען בכתב התביעה ששוחמי העניק הנחה של 40% לחברה אחרת בקבוצה - PHO24 ואילו הוא (לוי) לא יכול היה לחדש את ההסכם בתנאים אלה. וכלשון כתב התביעה (סעיף 31 סיפא) – "בשלב זה ולאור הנתונים החדשים ומאחר והתובע אינו יכול לעמוד בדרישה החדשה השיב התובע בחוסר ברירה שלא יוכל לחדש את ההתקשרות בתנאים שהתבקשו".
(ד) לוי טוען שבגין העובדה שהיילנד לא התקשרה עימו בהסכם, הוא זכאי לפיצוי מוסכם בסך של 250,000 $ וכן בנוסף נגרמו לו נזקים בסך של 328,756 $ כמפורט להלן:
- היילנד לא פרע חובו בגין חודש אוגוסט 2018, טרם הפיצול - 17,960$ $
- אבדן רווחים צפויים מחודש ספטמבר ולמשך 24 חודשים
(לפי תשלום חודשי של 18,132 $ ורווחיות בשיעור של 68%) - 290,796 $
- הפסד ימי עבודה והוצאות - 20,000 $
=====
סה"כ - 328,756 $
4.7 טענות לוי להפרות נוספות ולפיצויים מוסכמים נוספים של 250,000 $ ושל 1,000,000 $ (על כך שלא שונה שמה של WIGO ועל כך שלא התאפשרה בדיקת שרתים)
לוי הוסיף וטען להפרות נוספות שך שוחמי, הן ביחס לכך ששמה של WIGO לא שונה והן ביחס לכך ששוחמי לא אפשר בדיקת השרתים שבשליטתו. וכך נטען:
(א) לוי טען שבניגוד להסכם בין השניים (סעיף 7.8) סירב שוחמי לאפשר לנציגיו לבדוק את השרתים שלו. בדיקה שנועדה לוודא בין השאר שלא נעשה שימוש בסימני המסחר שנאסרו וכי הוסר כל המידע ביחס ללקוחות לוי. הבדיקה הייתה אמורה להסתיים עד סוף חודש ספטמבר 2018. לדברי לוי, בשל אי מחיקת חשבונות לקוחותיו משרתיו של שוחמי שלחה המערכת של שוחמי דוחות שגויים ללקוחות, דבר שאילץ אותו (את לוי) להשקיע שעות עבודה רבות ומשאבים מיותרים בתיקון בלבול וטעויות בשל דוחות סותרים ומטעים שהתקבלו אצל הלקוחות. על כן טוען לוי לפיצוי מוסכם בסך של 250,000 $.
(ב) לוי הוסיף ששוחמי הפר את ההסכם (סעיף 7.3 להסכם) ולא שינה את שם חברת WIGO במועד. שינוי השם נעשה רק בחלוף חודשים מהמועד הקובע ולאחר שלוי התרה בשוחמי מספר פעמים תוך ששוחמי עושה שימוש בשם WIGO בניגוד להוראות ההסכם. לוי הוסיף כי בבדיקות שנעשו על ידו אצל הלקוחות ובפרופילים של שוחמי ועובדיו ברשתות המקצועיות (LinkedIn), נעשה שימוש בשם WIGO Analytics ובסימני המסחר של החברה על ידי כמעט כל המנהלים. זאת גם לאחר חלוף מעל שלושה חודשים מהמועד הקובע וזאת חרף ההתראות שנשלחו. חיזוק נוסף לטענה לפיה המשיך שוחמי לאחר המועד הקובע לעשות שימוש בסימנים המזהים אותו עם WIGO באופן שיצר זהות ו/או דמיון למצב שקדם לפיצול הפעילות, הוא העובדה שבניגוד לסעיף 7.11 להסכם המשיך שוחמי לאחר המועד הקובע לעשות שימוש בתיבות המייל הישנות עד אשר נאלץ לוי לחסום את תיבות המייל. על כן טוען לוי לפיצוי מוסכם בסך של 1,000,000 $.
4.8 סיכום הסעדים הנדרשים בתביעת לוי
לוי טוען לסעדים בסך כולל של 6,802,972 ₪ שהם 1,828,756 $ בהתאם לפירוט הבא:
- נזקים בגין אי ההתקשרות עם היילנד - 328,756 $
- פיצוי מוסכם בגין אי ההתקשרות עם היילנד - 250,000 $
- פיצוי מוסכם על כך שלא התאפשרה בדיקת שרתים במועד - 250,000 $
- פיצוי מוסכם מכיוון שהשם WIGO שונה באיחור וכן שימוש
- בתיבות מייל וכיו"ב – 1,000,000 $ ======
סה"כ - 1,828,756 $
ובש"ח - 6,802,972 ₪
ולצרכי אגרה - 1,200,000 ₪
5. תמצית טענות שוחמי כנתבע בתביעה העיקרית – תביעת לוי
5.1 שוחמי טען שלוי מנסה להטיל עליו את האחריות לכישלונותיו המקצועיים. לטענתו, הוא ביצע את התחייבויותיו בהתאם להסכם ולעומתו זאת לוי הפר ועודנו מפר את ההסכם באופן הגורם לנזקים. שוחמי הכחיש את טענות לוי ואף הוסיף וציין שחלק ניכר מטענות אלה מתייחס בכלל לתקופה הקודמת למועד הקובע לפי הסכם ההיפרדות. לעניין זה, הסכימו הצדדים הסכימו במפורש ההסכם כי הם מוותרים על כל תביעה העומדת להם ביחס לתקופה הקודמת למועד הקובע, קרי 1/9/2018.
5.2 שוחמי תיאר את הפעילות המשותפת וציין כי לאחר מספר שנים הבשילה בליבו החלטה להפסיק את הפעילות המשותפת זאת על רקע התנהלותו הבלתי מקצועית של לוי. הצדדים ניהלו משא ומתן וביום 26/8/2018 נקשר ביניהם הסכם הפרידה. שוחמי הדגיש כי הצדדים ניסו ככל הניתן לחלק את לקוחות המיזם באופן שוויוני וזאת למרות שלדבריו מרבית מלקוחות המיזם הם למעשה לקוחותיו. עוד הוסיף שוחמי שמרגע חתימת ההסכם, לוי שם לו למטרה להערים קשיים על ביצוע ההסכם.
5.3 טענות שוחמי להפרות ההסכם על ידי לוי
שוחמי הפנה כאמור לשורה של הפרות ההסכם שנעשו, לטעמו, על ידי לוי וכך למשל:
(א) לוי התחייב לחתום על המסמכים הדרושים להעברת מניותיו ב WIGO (כעת Yedda Limited) והוא מסרב לעשות כן.
(ב) לוי הפר את התחייבויותיו למחוק את כלל המידע והנתונים ביחס ללקוחות שוחמי ואף עשה שימוש פסול במידע זה במסגרת משא ומתן מסחרי שניהל.
(ג) לוי הפר התחייבויותיו להעברת כספים לשוחמי ואף משך כספים השייכים לו מחשבונות בנק שהיו בשליטתו, זאת בסך מצטבר של אלפי דולרים.
5.4 הטענות ביחס להיילנד
(א) שוחמי עתר לדחות את התביעה בכל הנוגע לטענות בקשר להיילנד. לדבריו, בניגוד לנטען בכתב התביעה במהלך חודשים יולי –אוגוסט 2018 הפעילות של המיזם מול היילנד הייתה תקינה ושגרתית ו החל מהמועד הקובע לא סיפק כל שירות לחברת היילנד זאת למעט שליחת חשבונית מטעמה של חברת WAV שליחת חשבונית זו נעשתה לבקשת לוי ובהתאם להוראות ההסכם (סעיף 3.3.2 להסכם).
(ב) שוחמי הוסיף וטען שפעל בשיתוף פעולה עם לוי. לדבריו, אף המשיך לשתף פעולה עם לוי לאחר הסכם ההיפרדות ומילא אחר בקשותיו השונות לחתימה על מסמכים שונים. לדבריו, נציגי הצדדים (לוי ושוחמי) נפגשו וכך נציגי לוי קיבלו את כלל המידע לו היו זקוקים לרבות פרטי אנשי קשר ומידע שהיה דרוש להם. שוחמי אף ציין כי הוא והנציגים מטעמו הבהירו כי הם עומדים לשירותו של לוי. שוחמי הדגיש שכלל המסמכים בנוגע להתקשרות עם היילנד היו מצויים בשרתי המיזם וללוי הייתה גישה מלאה אליהם כך שאין בסיס לטענותיו.
(ג) שוחמי ציין שפנה לנציג מטעמו של לוי על מנת שזה ינסח הודעת דוא"ל שתישלח לאשת הקשר של חברת היילנד. ההודעה נוסחה על ידי לוי עצמו והובהר בה שהצדדים פיצלו את המיזם וכי היילנד הועברה לטיפולו של לוי. הודעה זו נשלחה להיילנד כבר ביום 2/9/2019 ולוי היה מכותב לה. בכך מילא שוחמי אחר כל התחייבויותיו בקשר להודעה להיילנד.
(ד) שוחמי הוסיף שלאחר שנמסר לו שהיילנד העלתה דרישות נוספות בקשר למשלוח ההודעה ובסמוך לאחר שהדבר הובא לידיעתו הוא נעתר לדרישות וחתם על המסמכים שנדרשו ממנו.
(ה) לדברי שוחמי, אין כל בסיס לטענה כי הוא שינה את התמחור לחברת PH024, לא כל שכן לטענה כי שינוי התמחור (שלא התבצע) נועד להשפיע על הקשר בין היילנד לבין לוי. לדבריו, התנהלותו עם חברת PH024 התבצעה בהתאם לשיקולים העסקיים שלו עם החברה בלא כל קשר ללוי. לצד זאת טען כי דווקא לוי הוא שעשה שימוש פסול במידע עסקי סודי ביחס ללקוח PH024 וזאת בניגוד להוראות ההסכם.
5.5 התייחסות שוחמי לטענות לוי באשר לשינוי שם החברה WIGO וכן באשר לשאלת בדיקת השרתים
(א) שוחמי טען שפעל בהתאם להוראות ההסכם בכל הנוגע לשימוש בשם WIGO. עוד הוסיף שהחל מהמועד הקובע פעל תחת השם Yedda ולא נעשה על ידו כל שימוש מסחרי בשם WIGO. שוחמי פנה לשינוי שמה הפורמלי של חברת WIGO ברשם החברות בהונג קונג. לטענתו, פעל לעניין זה מול גורמים בהונג קונג אשר סיפקו שירותי הנהלת חשבונות ומזכירות חברה וגורמים אלו מסרו לו כי לצורך השלמת העברת המניות בחברת WIGO על ידו יש להמתין להגשת הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2017. לטענת שוחמי, מחמת טעות סבר כי הדבר מעכב גם את שינוי שמה של החברה ולפיכך ההליך הפורמלי לשינוי השם החל רק בתחילת חודש אוקטובר 2018, כחודש לאחר המועד הקובע.
(ב) שוחמי הדגיש שדווקא לוי תרם לעיכוב שינוי השם. וכך, ביום 10/10/2018 נודע לו כי לוי הודיע לגורמים שטיפלו בשינוי השם בהונג קונג כי הוא מבקש לא לבצע שינוי השם. רק לאחר שלוי נתפס בקלקלתו, הוא העביר הסכמתו לצורך שינוי השם. שוחמי הוסיף וטען שלא עשה כל שימוש מפר בסימני המסחר של החברות שהקימו הצדדים.
(ג) שוחמי הוסיף והעלה טענות ביחס לסירובו של לוי להעברת מניות WIGO לידיו (לידי שוחמי) וכן על כך שלוי לחברה בהונג קונג שנותנת שירותי מזכירות והנהלת חשבונות והורה לה לעדכן אותו ולכתב אותו ביחס להודעות הקשורות לחברה וכן לאשר מולו כל שינוי ביחס לחברה. הפניה נעשתה ב - 13/11/2018, כחודשיים וחצי לאחר המועד הקובע.
(ד) באשר לבדיקת השרתים ומחיקת נתונים טען שוחמי שמילא אחר הוראות ההסכם. לדבריו במסגרת הפעילות המשותפת אוחסנו בשרתי המיזם תוכנות שונות שבהן עשו הצדדים שימוש וכן מידע ביחס ללקוחות. הצדדים קבעו בהסכם את הדרך שבה יפוצלו המידע הממוחשב שהיה קיים בשרתים כאשר כבר בעת המשא ומתן לקראת הפרידה היו הצדדים מודעים למורכבות בהפרדה הטכנית של השרתים.
הצדדים ביצעו את הפרדת הנתונים באמצעות אנשי מקצוע אשר דאגו גם להעתקת כלל החומרים שהיו עליהם והעברת הנתונים הדרושים לכל אחד מהצדדים. לטענת שוחמי, במסגרת זאת נמחק מהשרתים שלו כלל המידע והנתונים ביחס ללקוחותיו של לוי. שוחמי הוסיף שההפרדה מעצם טבעה כרוכה בתקלות טכניות שונות אשר עשויות להיגרם שלא באשמת הצדדים. כך לטענת שוחמי, בעקבות תקלה חד פעמית בשרתיו, נשלחו באופן חד פעמי דוחות ריקים לחלק מלקוחות לוי. לדבריו תקלה זו תוקנה מיד על ידי מומחי מחשבים מטעם הצדדים.
(ה) שוחמי הוסיף שהיה נכון לאפשר ללוי להביא מומחה מטעמו ואולם לוי ניתק קשר עם הגורמים הטכניים. עוד טען שוחמי שלוי עצמו אשר הפר את הוראות ההסכם לעניין זה.
5.6 ככלל, שוחמי ביקש לדחות כל הטענות לפיצוי מוסכם לגופו של ענין מכיוון שלא הייתה כל הפרה. בנוסף ביקש לדחות את הטענות שכן אף אם הייתה הפרה הרי על בית המשפט "להתערב בגובה הפיצוי".
6. תמצית טענות שוחמי כתובע שכנגד – תביעת שוחמי
6.1 שוחמי הגיש תביעה שכנגד ובה עתר לתשלום הסך של 147,660.37 ₪ וכן עתר לסעד הצהרתי ולצו עשה המחייב את לוי להעביר אליו את מניותיו בחברת WIGO.
6.2 טענות שוחמי להפרות ההסכם ולחובות מצד לוי
(א) אי העברת מניות WIGO - שוחמי הפנה לכך שלוי התחייב להעביר את מניות חברת Yedda Limited (לשעבר חברת WIGO) לידיו ולחתום על כל מסמך שיידרש ממנו לצורך כך. למרות התחייבותו המפורשת, לוי מסרב מזה כארבעה חודשים (נכון למועד התביעה שכנגד) לחתום על מסמכים הדרושים להעברת המניות תוך שהוא מתעלם מפניותיו של שוחמי. לדברי שוחמי הפרה יסודית ומתמשכת זאת של הוראות ההסכם גורמת לו נזקים משמעותיים אשר טרם התגבשו במלואם.
(ב) מחיקת מידע ממוחשב ועוולה של גזל מסחרי - שוחמי ציין שבמסגרת הסכם הפרידה התחייבו הצדדים למחוק כל מידע ממוחשב ביחס ללקוחות. עיון בתביעת לוי מגלה שלוי לא מחק את החומרים האמורים ואף עשה בחומרים אלו (שהם בגדר מידע מסחרי סודי ) שימוש מול לקוחותיו במסגרת משא ומתן. בכך עוול לוי בעוולה של גזל סוד מסחרי.
שוחמי הפנה אל להתכתבות בין לוי להיילנד (נספח י"ח לתביעת לוי) ולכך שביום 27/12/2008 שלח לוי להיילנד העתק הסכם עם לקוח בשם PH024, לקוח הנמצא תחת טיפולו של שוחמי. לדברי שוחמי, לוי שלח הסכם זה במסגרת משא ומתן מסחרי שניהל עם היילנד ככל הנראה על מנת להראות כי התמחור הנדרש על ידו אינו מופרז.
(ג) יתרת חוב של לוי בסך של 4,500 $ - שוחמי הפנה לתכתובת לפיה ביום 29/8/2018 נערכה התחשבנות בין הצדדים בה התחייב לוי להעביר סך של 10,500 $. בעקבות כך ולאחר פניות רבות העביר לוי ביום 18/9/2018 חלק מהסכום בסך 5,000 $. בהמשך הסכים שוחמי לקזז סך נוסף של 1,000 $. היתרה בסך של 4,500 $ לא הועברה. מכאן טוען שוחמי לחוב של לוי בסך של 4,500 $.
(ד) חוב בסך של 8,260 $ אותו נטל לוי שלא כדין – שוחמי טען שבמסגרת הסכם הפרידה ניתנה ללוי גישה זמנית לחשבון הבנק של WAV בווייטנאם. לוי הוציא שלא כדין מתוך חשבון זה סך של 8,260 $ אשר שולם על ידי חברת סטארבקס. חברה אשר הוסכם שהיא לקוח השייך לשוחמי. מכאן טוען שוחמי לחוב נוסף של לוי בסך של 8,260 $.
6.3 הסעדים להם עותר שוחמי
שוחמי עתר לסעדים הבאים:
(א) סעד הצהרתי לפיו לוי הפר את הוראות סעיפים 5.1, 9.2 ו-6.4 להסכם הפרידה, סעיפים המתייחסים לחובת העברת המניות ב – WIGO וכן החובה להעביר מחצית מכל תקבול.
(ב) צו עשה המורה ללוי לחתום על כל מסמך לצורך השלמת העברת המניות הרשומות על שמו בחברת Yedda Limited (לשעבר WIGO).
(ג) סעד כספי המחייב את לוי בתשלום הסך של 4,500 $ בגין סכום שנותר חייב (סעיף 6.2(ג) לעיל) וכן הסך של 8,260 $ בגין תשלום מסטארבקס אותו נטל לוי לכיסו שלא כדין (סעיף 6.2(ד) לעיל). סך שני הסכומים עומד על 12,760 $ שהם 47,660.37 ₪ נכון למועד הגשת תביעת שוחמי.
(ד) פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪ בהתאם להוראות סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, בגין גזילת סוד מסחרי, השימוש במסמך השייך ללקוח PHO24 אל מול היילנד. כאן יוזכר שהן PHO24 והן היילנד שייכות לאותה קבוצת חברות.
7. תמצית טענות לוי כנתבע שכנגד בתביעת שוחמי
7.1 לוי טען שבהתאם להסכם הפרידה, במקביל ובמעמד חתימת הסכם ההיפרדות הפקיד לוי בידיו של ב"כ שוחמי את כל המסמכים שנדרשו לצורך העברת מניות לוי בחברת WIGO. עם זאת הודה לוי שהחל מסמוך להגשת כתב התביעה חדל לשתף פעולה עם שוחמי. לגישתו הוא רשאי להפסיק להיענות לגחמותיו של שוחמי אף מכוח הוראות סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ונתונה לו הזכות לעכב את מניות חברת WIGO בידיו כדי סכומי הנזק שנתבעים על ידו משוחמי.
7.2 לוי הוסיף שבהתאם להוראות הסכם הפרידה וכן בהתאם לדרישות רו"ח והחוק בהונג קונג, על שוחמי לשלם לרו"ח של החברה את שכר טרחתו בגין הכנת והגשת הדוחות הכספיים והדיווחים לשנת 2017, דבר אשר לא נעשה. במצב זה אין אפשרות להעביר את המניות.
7.3 לוי טען שהסיר את כל המידע הממוחשב משרתי החברה בסינגפור ובארה"ב. עוד דחה לוי את הטענה לפיה גזל סוד מסחרי וטען כי לא עסקינן במידע מסחרי סודי. לדבריו בהסכם הפרידה (סעיף 7.5.1) הגדירו הצדדים מהו "מידע ממוחשב" אותו יש להסיר משרתי החברה בסינגפור ובארה"ב ואין מדובר במידע אותו צבר כל אחד מהצדדים בתקופת עבודתו המשותפת ואשר הפך לידע אישי שלו. עוד טען לוי שגם אם יקבע כי טיוטת ההסכם עם חברת PH024 מהווה מידע ממוחשב הרי שמידע זה הוא בבעלותו של לוי אשר רשאי לעשות בו שימוש במסגרת פעילותו העסקית.
לוי הוסיף שמכיוון וטיוטת ההסכם הוצגה לדירקטורית בחברת היילנד שהיא חברה אחות של חברה PH024 הרי שמדובר לכל היותר באימות הלקוח עם מידע הקיים ברשותו ואשר בבעלותו ואין במקרה זה כל חשיפה של מידע לצד ג'.
7.4 לוי הכחיש כל חוב לשוחמי, אך הודה שנטל את כספי שסטארבקס לכיסו (סך של כ – 8,900 $ לדבריו) והודיע שיעביר אותם לשוחמי כנגד מילוי התחייבויותיו.
7.5 לוי הלין על התנהלותו של שוחמי ועל כך שבחודש יוני 2018 גייס כמנהל תפעול את גיסו, מר מיכאל גרינפלד וכן בשנת 2017 צירף את רעייתו כבעלת זכות חתימה. עוד הפנה לוי לכך שכלל העובדים המרכזיים של חברת WAV עברו לעבוד עימו (עם לוי) בעוד שוחמי נותר עם עובדים חדשים. עוד
הערת מעבר - אין באמור כדי להביא את מלוא טענות הצדדים, אך די בכך כדי להציב המסד להמשך פסק הדין.
חלק שלישי – הכרעה בטענות התביעה העיקרית – תביעת לוי
השאלות והסוגיות בהן יש להכריע במסגרת התביעה העיקרית פורטו בסעיף 2.1 לעיל. להלן יובא הדיון בכל אחת מסוגיות אלה.
8. הכרעה בטענה ראשונה מארבע בתביעת לוי – טענה לפיה שוחמי סיכל העברת היילנד לטיפולו של לוי
8.1 כללי
אין מקום לטענה לפיה שוחמי מנע מהיילנד להתקשר בהסכם עם לוי. אפילו נתייחס לטענות לוי ועדיו בלבד, הרי עולה בבירור שלוי היה בקשר עם נציגי היילנד. ניהל משא ומתן ואף הציע הנחות מפליגות כשהיילנד מעלה טענות ודרישות שונות מעת לעת ותוך שהם מסרבים לשלם גם עבור חודשים שכבר חלפו ובהם כנטען ניתן שירות. לוי טען שבמסגרת המשא ומתן נשמעה מצד היילנד ביקורת ביחס לשוחמי וטענות כאילו שוחמי "רימה" את היילנד. כך או כך, היילנד לא התקשרה בהסכם עם לוי וגן לא עם שוחמי. להשלמה ייאמר שבמהלך הדיון המשפטי חלפה לה גם תקופת הבלעדיות ללוי והתברר שלאחריה התקשרה היילנד בהסכם עם שוחמי.
8.2 הסיבה הכלכלית לכך שלא נקשר הסכם עם היילנד
(א) נראה שאין חולק שהיילנד ידעה היטב להקפיד על כל תשלום שנדרש ממנה. להקפיד ואף להתמקח. ההסכם עם היילנד, עליו תולה לוי את תביעתו, נכרת אך ורק בחודש אפריל 2018, כלומר ארבעה חודשים בלבד לפני שלוי ושוחמי נפרדו. אין מדובר בהסכם ארוך שנים ורב הכנסות עבר. זאת ועוד, גם מתוך אותם חודשים בודדים של התקשרות, סירבה היילנד לשלם עבור חודש אוגוסט 2018 ולאחר מכן סירבה לשלם עבור חודש ספטמבר 2018 ולבסוף אף נפסקה ההתקשרות.
(ב) לוי מעלה טענות שונות ביחס להיילנד ומפרט כיצד כבר הגיע עם היילנד להסכמה לפיה יתקשרו עימו בהסכם. עוד מפרט לוי כיצד, פעם אחר פעם, דרשה היילנד הנחות והקלות כספיות, תוך שהיא מתלוננת על שוחמי והשירות אותו קיבלה. לוי הזכיר כיצד היילנד ביקשה לנצל את ההתנהלות ולהתחמק מתשלום עבור החודשים אוגוסט וספטמבר 2018 וכן מתאר עליות ומורדות במסגרת המשא ומתן שניהל עימה. אך לגופו של ענין עולה שבסופו של מו"מ היה זה לוי אשר הודיע שלא ניתן יהיה להיקשר בהסכם עם היילנד. על כך בפסקה הבאה.
(ג) לוי פירט (סעיף 117 לתצהירו) כיצד נציגת היילנד שבה ודרשה הנחה נוספת, תוך שהיא מתייחסת למחיר שדרש שוחמי מחברה אחרת בקבוצה – PHO24. וכפי שלוי הצהיר (סיפת סעיף 117 לתצהירו) – "רק כדי לסבר את האוזן, המחיר אותו דרשו ממני לאשר היה נמוך בכ – 61% מהמחיר המקורי שנקבע בהסכם שנחתם בין החברה (WIGO) להיילנד בחודש אפריל 2018, בסה"כ כארבעה חודשים לפני המעבר אלי".
לוי סירב להיעתר לבקשת היילנד ובכך הסתיים המשא ומתן. וכפי שלוי הצהיר (סעיף 118 לתצהירו, ההדגשות לא במקור) – "בשלב זה, לאור ההתפתחות המפתיעה ומאחר ולא יכולתי לעמוד בדרישות שהציבו בפני השבתי בחוסר ברירה שלא נוכל לספק שירותים בתנאים שהתבקשו וביקשתי שלפחות ישלמו על השירות שניתן עד לאותו מועד".
(ד) לוי טוען שדרישות היילנד נבעו גם מהעובדה שבאותה עת העניק שוחמי הנחה בשיעור של 40% לחברת PHO24, שהיא חברה אחות בקבוצה אליה שייכת היילנד. במלוא הכבוד אין בכך כל רבותא - ראשית, מכיוון ששוחמי היה רשאי להציע כל הנחה ללקוח שנותר בטיפולו. יתרה מכך ניתן לראות שאף לוי העניק הנחות להיילנד שנותרה בטיפולו; שנית – בכל מקרה, ההנחה אותה העניק שוחמי הייתה כנטען בשיעור של 40% בעוד היילנד דרשו הנחה של 61% וכן העלו דרישות ביחס לתשלומי עבר.
(ה) לסיכום ניתן לומר שההתקשרות עם היילנד לא יצאה אל הפועל לא בגלל שללוי לא נמסרה רשימת אנשי קשר בהיילנד ולא בגלל ששוחמי סירב, כנטען, לחתום על מסמך כלשהו. ההתקשרות לא יצאה אל הפועל גם לא בשל כל סיבה אחרת למעט משא ומתן כספי שלא עלה יפה, לאור דרישות היילנד להן לא הסכים לוי להיעתר.
8.3 שוחמי לא הפר כל הוראה ביחס להיילנד
הסכם הפרידה בין לוי לשוחמי התייחס לבלעדיות של כל צד ביחס ללקוחות שונים ולתקופה קצובה. במסגרת זו נקבע כאמור שללוי תהיה בלעדיות ביחס להיילנד. ואולם ההסכם לא כלל כל מנגנון של העברת הלקוח, כפי שהודה בכך לוי בחקירתו הנגדית. וכך נשאל והשיב מר לוי (ע"מ 57 לפרוטוקול, שורות 11-15, ההדגשות לא במקור):
ש: יופי. עכשיו, בוא נדבר באמת על הפרוצדורה. נכון שהסכם היפרדות אין מילה וחצי מילה איך מבצעים את ההפרדה, איך מבצעים את העברת הלקוח היילנד, נכון?
ת: נכון.
ש: אין מילה וחצי מילה.
ת: אין.
כלומר, לא ניתן להלין על שוחמי כאילו נהג בניגוד להוראות ההסכם, כאשר אותו הסכם מפורט ומדויק כלל אינו כולל מנגנון להעברת לקוח לידי לוי.
8.4 הוכח שלוי ידע ואף קיבל פרטי התקשרות עם חברת היילנד
(א) לוי הלין על כך שלא קיבל את פרטי ההתקשרות עם אנשי היילנד. טענה זו לא עולה בקנה אחד עם העובדה שלוי דווקא ניהל משא ומתן עם נציגי היילנד, בא עימם בדברים, נפגש עימם. גם ברגיל ניתן היה לומר שלוי יכול היה לאתר את פרטי ההתקשרות עם היילנד ישירות, כשם שכל ספק המבקש להתקשר עם לקוח מאתר את פרטי ההתקשרות. אך בעניינינו – אף הוכח שלוי ידע לפנות ישירות לנציגי היילנד ובתוך כך, למשל לנציגה גב' ראלף.
(ב) על כך שלוי ידע פרטי התקשרות, למדים גם מתצהירו של מר יחזקאל בוסמי. מר בוסמי העיד מטעם שוחמי, אך הוא היה נציגו של לוי במסגרת פגישת תיאום לאוור הפרידה בין השניים. מר בוסמי תיאר בתצהירו כיצד נערכה פגישה מרובעת ובה השתתפו שוחמי ומיכאל גרינפלד מצד אחד ולוי והוא עצמו מנגד. על הפגישה הצהיר מר בוסמי כיצד – "במהלך הפגישה ערך לי מיכאל חפיפה מסודרת לגבי עבודה עם הלקוחות, הסביר לי לגבי אנשי הקשר של הלקוחות ועבודה עמם והוסכם לגבי מייל שינוסח בידי RMS ויישלח ללקוח ממיכאל לשם הודעת מעבר השירות ללקוח ל RMS".
דבריו של בוסמי לוו באסמכתאות ובהתכתבות בינו לבין מיכאל גרינפלד בין התאריכים 26/8/2018 ועד 13/9/2018. גם גרינפילד צירף לתצהירו התכתבות בה דנים השניים על נוסח ההודעה שתישלח להיילנד. גם במהלך החקירה הנגדית של בוסמי שבה ההתייחסות לדוא"ל ששלח מיכאל גרינפלד לנציגת היילנד כבר ביום 2/9/2018 ולדוא"ל נוסף ששלח בוסמי, מצידו של לוי ביום 4/9/2018. וכך בע"מ 101-102 ואילך לפרוטוקול העיד מר בוסמי:
ת: זה המייל שאני שלחתי לראלף אחרי המייל ממיכאל,
ש: אוקי. מתי אתה שלחת מייל לראלף? באיזה שעה? באיזה יום?
ת: ב-4 לספטמבר.
ש: ב-4 לספטמבר. יומיים אחרי אתה שולח מייל לראלף, נכון?
ת: אוקי. בוא נראה, כן.
ש: למה אתה שולח לה מייל?
...
ש: למה ב-4 לספטמבר אתה שולח לה מייל? היא בכלל בחו"ל.
...
העד, מר בושמי: אני שלחתי את המייל כי היה נשמע לי מאוד הגיוני להקים קשר. אתה יודע, גם מייל זה משהו שאתה משגר. מקסימום נקבל תשובה עוד יומיים.
כלומר, אין מדובר במצב בו לוי נותר כסומא באפילה, תוך שאינו יודע כיצד לפנות להיילנד. ההיפך הוא הנכון. לוי ידע כיצד לפנות ולמי לפנות ואכן פנה.
8.5 היילנד נמצאת בקשר עם לוי ומקבלת שירות בחודש ספטמבר 2018 ואף נערכת פגישה עם לוי
(א) לא ניתן לקבל את הטענה לפיה לוי לא ידע כיצד לפנות להיילנד, כאשר בפועל הוא היה עימה בקשר וזו אף קיבלה שירותים במהלך חודש ספטמבר 2018. לעניין זה נשאל והשיב מר יונג דין סון, איש פיתוח מערכות שזומן לעדות על ידי לוי (ע"מ 26 לפרוטוקול, שורה 3 ואילך, העדות ניתנה בעזרת מתורגמן, ההדגשות לא במקור):
ש: האם זה נכון שבחודש ספטמבר בכולו או חלקו, להיילנד קופי לא הייתה גישה לדשבורד של המערכת.
ת: העד מבקש שאני אחזור על השאלה.
ש: אם היה להם גישה למערכת בספטמבר 2018.
כב' הש' ברקאי: תשאל אותו האם הייתה או לא הייתה גישה, אני לא כל כך הבנתי.
מתורגמן: כן הייתה להם גישה למערכת שלי.
עו"ד פיק: וגם המערכת שלחה להם דו"חות, נכון?
מתורגמן: כן כמובן, המערכת שלחה להם דו"חות.
וכפי שניתן היה לראות, נציגי היילנד אף באו בדברים עם לוי ונערכה פגישה, כפי שיפורט בפסקה הבאה.
(ב) ביום 1/10/2018, במסגרת מאמצי השיווק של לוי אל מול היילנד, התקיימה פגישה עם גב' ראלף גאלאנג נציגת היילנד. לוי טען שהיה מדובר בפגישה קשה, אך שלח לאחריה דוא"ל ובו הודה לגב' ראלף, וכלשונו (נספח 28 לתצהיר לוי) – Thanks again for the great meeting today"".
לצורך העניין אצא מהנחה שהתודה for the great meeting, היא בגדר נימוס עסקי ואינה מלמדת שהפגישה אכן הייתה טובה. אך לא ניתן להתעלם מתשובתה של גב' ראלף גאלאנג. בתשובה הודתה גב' ראלף גאלאנג ואף ציינה כך:
"Thank again and looking forward to working with you and Mr. Sung". עוד ביקשה גב' ראלף גאלאנג שלוי יפתח קבוצת קשר ב"viber" לחמישה אנשים רלוונטיים, ובתוכם לוי, ראלף ומר סון וזאת "for easy communication".
(ג) כלומר – לוי ידע מי אנשי הקשר. לוי יצר קשר עם נציגי היילנד. לוי אף קיים דין ודברים, פגישות והתנהל אל מול נציגי היילנד.
8.6 אין בסיס לטענות לפיהן שוחמי לא נעתר לבקשה כלשהי של היילנד
(א) לוי טוען ששוחמי נמנע מלהעביר הודעה להיילנד ונמנע מלחתום על "מסמך הרחבה" וכן על מסמך סודיות (NDA) ומלין שבשל כך לא נקשר הסכם עם היילנד.
(ב) אין לקבל טענה זו, שכן הוכח שהיילנד לא נקשרה בהסכם עם לוי שכן אלה לא הגיעו לעמק השווה ביחס לתמורה שתשולם, ור' סעיף 8.2 לעיל.
(ג) זאת ועוד, אין לקבל טענה זו לאחר שלוי הודה בחקירתו הנגדית שאין שום הודעה או מסמך של היילנד התומך בגרסתו. וכך נשאל והשיב מר לוי (ע"מ 46, שורות 27-31, ההדגשות לא במקור):
ש: אני מבקש לעצור אותך. אני מבקש שתפנה אותי למייל שהיילנד, מייל מהיילנד שמבקש nda notice ומסמך הרחבה. בקשה. יש?
ת: זה מה שהם ביקשו מאיתנו.
ש: אתה יכול להראות לי מייל?
ת: לא.
ובהמשך העיד מר לוי (ע"מ 47, שורות 16-17, ההדגשות לא במקור):
ש: אין מייל. אין הודעה מהיילנד שהם מבקשים את זה. אין?
ת: לא.
כלומר, אין כל תימוכין לטענה לפיה היילנד סירבו לעבוד עם לוי, מכיוון ששוחמי לא חתם על מסמך כלשהו.
8.7 ועוד ארבע הערות ביחס להתקשרות עם היילנד
(א) ראשית, הוכח שבזמן אמת הציע שוחמי להשתתף בפגישה ואילו לוי סירב לכך. אפשר ומבחינה עסקית או אישית היו ללוי סיבות לא להפגיש בין היילנד לבין שוחמי. על כך אין להלין. אך לצד זאת, ההצעה של שוחמי להיפגש – אינה עולה בקנה אחד עם האשמות לוי כאילו הוא האחראי לכך שהיילנד לא בחרו בו.
(ב) שנית, אין חולק על כך שבחודש יוני 2019 נפגש שוחמי עם יועצת משפטית של היילנד. הפגישה נערכה כחצי שנה לאחר שהיילנד ולוי ניתקו מגע. הפגישה התייחסה לטענות משפטיות של היילנד כנגד WAV השייכת לשוחמי. לא נמצא וממילא לא הוכח שפגישה מאוחרת זו קשורה לכך שהיילנד סירבה להתקשר חודשים לפני כן עם לוי.
(ג) שלישית, כל טענות לוי ביחס להיילנד לא נתמכו בעדות מטעם נציגיה. ייאמר שההליך התנהל באופן שניתן היה להעיד עדים בהיוועדות מרחוק אף מכל קצווי עולם ואכן העידו גם עדים באמצעות מתורגמן. עוד ייאמר שלטענתו של לוי – להיילנד היו טענות רבות כנגד שוחמי. ולמרות זאת לא זומנו עדים מטעם היילנד.
(ד) רביעית, הערה ביחס לסכומי הנזקים להם טוען לוי – אפילו היה מוכח ששוחמי אחראי לכך שהיילנד לא נקשרה בהסכם עם לוי – עדיין לא היה מקום לקבוע סכומי הפיצוי להם טוען לוי המפורטים בסעיף 4.6(ד) לעיל, ואבהיר:
- ביחס לסך של 17,960 $ בגין חוב חודש אוגוסט 2018 – לא ברור מדוע שוחמי צריך לשאת בחובה של היילנד, ועוד ביחס לתקופה שטרם הפרידה. אדרבא, אם לטעמו של לוי הוא זכאי לתשלום ניתן היה לתבוע את היילנד ישירות.
- ביחס לאבדן רווחים צפויים (290,796 $) – סכום זה בוודאי לא הוכח על ידי לוי. יתרה מכך, הוכח שלא הייתה כל הסכמה ביחס לתשלום. עוד הוכח שאילו היילנד הייתה מתקשרת עם לוי, הרי היה זה בתנאים כלכליים שאינם רווחיים ואינם משתלמים. ולראיה, לוי הודיע שלא יוכל להיעתר לדרישות היילנד. כלומר – ההכנסות והרווחים להם טען לוי ממילא לא היו מתקבלים מהיילנד.
- ביחס להפסד ימי עבודה והוצאות (20,000 $) – סכום זה נטען בעלמא על ידי לוי מבלי שהובאה לו כל ראיה. גם לגופו של ענין ייאמר שהעולם העסקי, מעצם טבעו, כולל גם אכזבות עסקיות וגם השקעת מאמצים שלא נושאים פרי. אין לחייב את שוחמי בתשלום פיצוי בגין מאמצי לוי שלא צלחו.
8.8 סיכום ביחס לטענה ראשונה מארבע בתביעת לוי – טענה לפיה שוחמי סיכל העברת היילנד לטיפולו של לוי
לא הוכח ששוחמי אחראי לכך שלוי לא הצליח לגייס את היילנד לבין לקוחותיו. מכאן אין לחייב את שוחמי בדבר בגין רכיב תביעה זה.
9. הכרעה בטענה שניה מארבע בתביעת לוי – טענה לפיצוי מוסכם בסך של 250,000 $ בגין העובדה שהיילנד לא נקשרה בהסכם עם לוי
לאחר שקבעתי לעיל ששוחמי אינו אחראי לכך שהיילנד לא נקשרה בהסכם עם לוי, הרי יש לדחות גם את הדרישה לפיצוי מוסכם בגין כך.
10. הכרעה בטענה שלישית מארבע בתביעת לוי – דרישת פיצוי מוסכם בסך של 250,000 $ בטענה שלוי לא איפשר בדיקת שרתים
10.1 כללי
לוי טוען ששוחמי סירב לאפשר לנציגיו לבדוק את השרתים. בדיקה שנועדה לוודא שלא נעשה שימוש בסימני מסחר שנאסרו וכן על מנת לבדוק שהוסר כל המידע ביחס ללקוחות לוי. אין לקבל טענה זו ואין לחייב את שוחמי בתשלום הפיצוי המוסכם, הכל כפי שיורחב בפסקאות הבאות.
10.2 הוראות הסכם הפרידה מיום 26/8/2018 וההסכמה ביחס לבדיקת שרתים
(א) אין בסיס לטענה לפיה ההסכמה לבדיקה התייחסה לבדיקה חקירתית בניסיון לבלוש אחר שימוש בסימני מסחר אסורים.
(ב) לוי ושוחמי אכן הסכימו לאפשר לכל צד למנות מומחה אשר יבדוק את השרתים של הצד שכנגד. ואולם מינוי המומחה ובדיקת השרתים לא נועדה על מנת לבדוק הסרת מידע או על מנת לנבור במאגרי המידע של הצד שכנגד ללא כל סיבה. מינוי מומחה ומתן גישה לשרתים נועדה אך ורק על מנת לוודא שהמידע שהועבר בין הצדדים הוא אכן נכון. רק זאת, ולא חקירה הנכנסת לקרביים של מאגרי המידע של שני הצדדים.
כלומר – תפקידו של המומחה הוא לבדוק האם מידע ממוחשב שהועבר, וקוד מקור שהועבר, זהה לזה שנותר בידי הצד המעביר. אין מדובר בבדיקה חקירתית לאיתור מידע שהוסתר, אלא בבדיקה השוואתית לצורך אישרור מידע שכבר הועבר. כך עולה בפירוש מהוראות סעיף 7.8 להסכם הפרידה, הקובע כך (ההדגשות לא במקור):
"הצדדים מתחייבים לפעול על מנת שכל המידע הממוחשב, קוד המקור והתיעוד שיימסרו למי מהם יהיה זהה לחלוטין למידע הממוחשב, לקוד המקור ולתיעוד שנמסרו גם לצד השני. כל צד יהיה זכאי למנות מומחה מטעמו לצורך בדיקה בכל דרך לפי שיקול דעתו בכפוף לכך שלא יפגע בפעילות השוטפת של הצד האחר, כי כל המידע ששוכפל כאמור אכן שוכפל באופן זהה ומספק עבור שני הצדדים... טרם ביצוע הבדיקה וכתנאי לה יחתום המומחה על התחייבות לשמירה על סודיות ביחס למידע אליו ייחשף במהלך בדיקותיו ואשר אינו מידע משותף מהשרתים המקוריים וכן שמירה על סודיות כלפי שני הצדדים ביחס למידע המקורי. בדיקה כאמור תבוצע אך ורק ממשרדיו של הצד הנבדק ותחת בקרתו"
מילות ההסכם ברורות. המומחה ייחשף רק למידע שהועבר וישווה אותו למידע הקיים. זאת ועוד, המומחה אף יחתום על התחייבות לסודיות למקרה שייחשף למידע שלא הועבר ואינו מידע משותף.
10.3 התכתבות וואטצאפ בין הצדדים
למעלה מהנדרש אפנה להתכתבות וואטצאפ כפי שהודגשה גם בסיכומי שוחמי. התכתבות המלמדת ששוחמי לא התנגד אף לבדיקה אפשרית של השרתים. לוי אכן פנה לשוחמי בהודעת וואטצאפ מיום 21/9/2018 ובה ביקש לערוך בדיקת שרתים. שוחמי ביקש לתאם את הבדיקה ואילו לוי מיהר ומיד לאחר תשובת שוחמי עזב את קבוצת הוואטצאפ. כלומר, אין לפנינו כל סירוב של שוחמי לבדיקת השרתים, אלא לכל היותר הסכמה ובקשה לתאם את הבדיקה.
10.4 התייחסות לדרישת הפיצוי המוסכם
(א) כך או כך, ואפילו היה שוחמי מסרב לבדיקת השרתים בשל העובדה שפגע בסימני מסחר ועוד אפילו הייתה זו הפרת הסכם, הרי עדיין לא היה מקום לקבוע חיוב בפיצוי מוסכם. לכל היותר ניתן היה לדון בפיצוי נזקי לוי, אך לא בפיצוי מוסכם – שכן ההסכם לא כלל הסכמה לפיצוי מוסכם כללי אלא רק בפיצוי המתייחס להפרת סעיפים ספציפיים.
(ב) סעיף 13.1 להסכם הפרידה קובע פיצוי מוסכם בסך של 250,000 $ במקרה של הפרת אחד מארבעה סעיפים שנכללים בו וביניהם סעיף 7.8 להסכם. שוחמי לא הפר את סעיף 7.8 להסכם, אשר צוטט גם לעיל. לוי מפנה בסיכומיו לסעיף 7.5.1 להסכם וטוען שהבדיקה נועדה גם לבחון שהוראות סעיף זה לא הופרו. דעתי שונה. המומחה כלל לא נועד לבדיקת הוראות סעיף 7.5.1 להסכם ואולם בכל מקרה – אפילו הופרו הוראות סעיף 7.5.1, הרי אין מדובר בסעיף שהפרתו מחייבת בתשלום פיצוי מוסכם. סעיף 7.5.1 לא נכלל בגדר הסעיפים שהפרתם מביאה לחיוב בפיצוי מוסכם.
10.5 סיכום ביחס לטענה השלישית מארבע בתביעת לוי – טענה לפיצוי מוסכם בשל סירוב לבדיקת שרתים
ההסכמה מלכתחילה לבדיקת שרתים נועדה אך ורק לצורך השוואת מידע שהועבר ולא לצורך בדיקה חקירתית לאיתור מידע שהוסתר. זאת ועוד, לא הוכח ששוחמי סירב לבדיקת שרתים. ובנוסף – אפילו היה מוכח ששוחמי סירב לבדיקת שרתים וכי הסתיר מידע – הרי לא ניתן היה לקבוע פיצוי מוסכם, אלא לכל היותר פיצוי נזקי לוי. זאת בשל הוראות ההסכם כפי שפורטו בסעיף 10.4 לעיל.
11. הכרעה בטענה רביעית מארבע בתביעת לוי – טענה לפיצוי מוסכם בסך של 1,000,000 $ מכיוון ששם החברה WIGO שונה רק ביום 9/11/2018 במקום 1/9/2018 וכן טענה לשימוש בשם WIGO
11.1 כללי
לוי טוען שהוא זכאי לפיצוי מוסכם בסך של 1,000,000 $ וזאת מכיוון ששוחמי לא שינה את שם החברה WIGO וכי שם זה הופיע גם בתיבות דוא"ל ובפרופילים של עובדים ברשתות החברתיות. שוחמי מצידו טוען שבתחילה טעה לחשוב שלא ניתן לשנות את השם ללא הגשת דו"חות שנתיים. לאחר מכן, וכבר ביום 10/10/2018 (במקום 1/9/2018) הוא החל בהליכים לשינוי השם – ודווקא לוי היה זה שהורה לא לשנות את השם. לבסוף השם אכן שונה כנדרש.
11.2 אין מקום לחייב בפיצוי מוסכם, וזאת לאור הוראות הסכם הפרידה – סעיף 13.1 להסכם והתייחסות לסימן מסחר
(א) סעיף 13.1 להסכם קובע אכן פיצוי מוסכם בסך של 1,000,000 $ וזאת במקרה של הפרת סעיפים 4.1.3 , 7.3 להסכם - ולצורך העניין אף הובהר – "ביחס לשימוש עתידי בסימן המסחר WIGO בלבד". אין די בכך שחל עיכוב בשינוי שם החברה, אלא יש להוכיח שנעשה שימוש בסימן מסחר. והוכחה כזו לא הובאה. גם ההפניה לרשתות חברתיות אינה מביאה לקביעה לפיה שוחמי עשה שימוש בסימן מסחר באופן שיש לחייבו בתשלום פיצוי.
(ב) לכל היותר הובאה עדותו של מר טים וונג אשר טען שבפגישה עם אנשי סטארבקס ארה"ב טען שוחמי שהוא WIGO. במלוא הכבוד למר וונג, מספר כשלים בגרסתו מביאים לכך שלא אוכל לקבלה. ראשית, מר וונג כלל לא ידע מי השתתף בפגישה מטעם סטארבקס, מה שמו וכיצד הוא נראה. ומי כן ידע? לוי, שכלל לא נטל חלק בפגישה; שנית, הפגישה הנטענת מתייחסת למועד מוקדם למועד הקובע, כך שעל פניו לא הופרה הוראה מהוראות ההסכם; שלישית, הטענה היא ששוחמי ביקש להיפגש עם נציגי סטארבקס ארה"ב ואולם שם נציג סטארבקס אליו הפנה לוי (באמצעות וונג) הוא של נציג באזורים שמחוץ לארה"ב.
11.3 אין מקום לחייב בפיצוי מוסכם גם לאור העובדה שלא נשלחה התראה כדין
הפיצוי המוסכם בסך של 1,000,000 $ מחייב קודם לקביעתו מתן התראה מפורשת והזמנות לצד המפר לתקן את ההפרה. לעניין זה קובע סעיף 13.3 להסכם הפרידה כך (ההדגשות לא במקור):
"צד הטוען להפרה של איזה מהוראות הסעיפים לעיל ימסור לצד השני הודעה בכתב בתוך ארבעה עשר (14) יום מהיוודע לו על ההפרה וייתן לצד השני ארבעה עשר (14) יום לתקן את ההפרה. לא תוקנה ההפרה במועד, יחולו הפיצויים המוסכמים"
צא וראה, לוי ושוחמי לא הסכימו על חיוב דרקוני מיידי בסך של 1,000,000 $. ההסכמה הייתה לחיוב שיחול רק אם הייתה הפרה, הייתה הודעה, ניתנה אפשרות לתקן את ההפרה והצד המפר במפגיע לא עשה דבר. כל אלה לא התקיימו בעניינינו.
11.4 אין מקום לחייב בפיצוי מוסכם גם לאור התנהלות לוי
(א) שוחמי הוכיח שבאיחור של מספר שבועות פעל לשינוי השם. ואולם ביום 10/10/2018 התחוור שדווקא לוי הוא זה שמונע את השינוי. וכך הוצגה הודעה מהחברה אשר טיפלה ב WIGO, בהונג קונג, הודעה בה נכתב כך (ההדגשות לא במקור):
"We're sorry to advise we cannot proceed with the change of name as we have
been contacted by Yossi who has instructed us not to proceed to change the name"
יוסי הנזכר בהודעה כמי שסיכל את שינוי השם, הוא התובע יוסף לוי. נכון הוא שסיכול קיומו של ההסכם נעשה רק כאשר שוחמי החל בהליכים לשינוי השם, ואולם עדיין התנהלות המסכלת קיומו של תנאי בהסכם מונעת גם אפשרות לדרוש פיצוי בגין הפרתו. לעניין זה ר' סעיף 28(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 הקובע כך (ההדגשות לא במקור) – "היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו". עוד ר' ע"א 2262/17, פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי (מיום 2/7/19, השופטת ד' ברק-ארז, הש' ג' קרא והשופטת י' וילנר – בסעיף 39).
(ב) נתתי דעתי לכך שהתנגדותו של לוי לשינוי השם נודעה רק ב – 10/10/2018, ואפשר שאילו היה שוחמי מזדרז ומשנה את השם, היה מספיק לעשות זאת בטרם ההתנגדות. ואולם בפועל, ברגע האמת וכאשר ביקש שוחמי לשנות את שם החברה הוא נתקל במכשול דווקא מצידו של לוי, התובע כעת פיצוי בשל אי שינוי שם החברה.
11.5 למעלה מהנדרש, אף אם היו מתקיימים התנאים לחיוב בפיצוי מוסכם, הרי יש להתערב בהיקפו
(א) כפי שהובהר לעיל, אין מקום לחייב את שוחמי בתשלום פיצוי מוסכם. לצד זאת אציין שאילו היו מתקיימים התנאים לחיוב בפיצוי מוסכם, הרי לטעמי הנכון הוא להתערב בפיצוי ולהפחיתו עד כדי ביטולו. זאת לאור העובדה שמדובר בפיצוי בסכום גבוה במיוחד, אל מול הפרה של שינוי שם באיחור של מספר שבועות וכן טענות נוספות לשימוש ברשתות חברתיות וכיו"ב. במקרה כזה, אילו היו הצדדים נשאלים מלכתחילה מה היקף הפיצוי הנדרש, בוודאי שלא היו קובעים פיצוי בסך של 1,000,000 $ וספק אם היו קובעים בכלל.
(ב) ההתערבות בגובה הפיצוי המוסכם כולל עדיין את מבחן אומד דעת הצדדים. מבחן זה שכוחו נחלש לאור תיקון סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) אשר קבע שהפניה למבחן אומד דעת הצדדים תהיה רק כאשר לשון ההסכם אינה ברורה ומפורשת, וכלשון החוק - "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". כוחו של מבחן אומד דעת הצדדים נחלש אף בקבות פסק הדין בע"א 7649/18, ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (מיום 20/11/2019 כב' הש' ע' פוגלמן, ע' גרוסקופף וא' שטיין).
ואולם בכל הקשור לחיוב בפיצוי מוסכם, עדיין יש מקום לתור אחר אומד דעת הצדדים. בעניינינו כאשר לוי התנהל כפי שהוצג לעיל וכן כאשר קיימות לפחות בנקודת הזמן הרלוונטית הפרות הדדיות של הסכם, כאשר לוי מתנגד לשינוי השם, הרי יש לבחון מה היו הצדדים קובעים מלכתחילה במצב דברים כזה. לעניין זה סביר ונכון שככל שמלכתחילה היו הצדדים מתייחסים לסיטואציה שנותרה הרי לא היו קובעים גם תשלום פיצוי מוסכם הדדי. להרחבה ביחס להתערבות בתניות פיצוי מוסכם ר' למשל ע"א 8506/13, זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (מיום 23.8.2015).
11.6 סיכום ביחס לטענה הרביעית מארבע בתביעת לוי, דרישת פיצוי מוסכם בסך של 1,000,000 $
יש לדחות את דרישת לוי לתשלום פיצוי מוסכם בסך של 1,000,000 $.
12. סוף דבר ביחס לתביעה העיקרית, תביעת לוי
לאור האמור לעיל אני דוחה כל הסעדים שנתבעו בתביעה העיקרית. החלטה ביחס לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין תיעשה בסיומו של פסק דין זה וביחס להליך כולו.
חלק רביעי – הכרעה בטענות התביעה שכנגד – תביעת שוחמי
השאלות והסוגיות בהן יש להכריע במסגרת התביעה העיקרית פורטו בסעיף 2.2 לעיל. להלן יובא הדיון בכל אחת מסוגיות אלה.
13. הכרעה בטענה ראשונה מארבע בתביעת שוחמי – התביעה למתן סעד הצהרתי לפיה לוי הפר ההסכם
1.1 כללי
שוחמי עותר למתן סעד הצהרתי, כאשר בידיו לדרוש סעד מוחשי ואופרטיבי. הסעד ההצהרתי לו עותר שוחמי, הוא הצהרה לפיה לוי הפר את הוראות סעיפים 5.2 ו-9.1 להסכם הפרידה, סעיפים המתייחסים להעברת מניות לוי ב – WIGO לידי שוחמי. עוד עותר שוחמי לסעד הצהרתי הקובע שלוי הפר את הוראות סעיף 6.4 להסכם הפרידה, סעיף המתייחס לכך שכל צד יהיה זכאי למחצית מכל תקבול, זכות, נכס או טובת הנאה "שנצברו בידיו ו/או לזכות מי משלוש החברות" עד ליום 1/9/2018
1.2 אין מקום לסעד הצהרתי
(א) יש לבחון האם לדון בבקשה לסעד הצהרתי כאשר נתונה בידי תובע האפשרות להגיש תביעה ובה סעד אופרטיבי ומוחשי. כאן אבהיר שיש להבחין בין דרישה לסעדים אשר טרם ניתן להגיש תביעה בגינם, לבין סעדים שכבר התגבשו וניתן לתבוע בגינם. בעניינינו, פעולות לוי אשר מהוות לטעמו של שוחמי הפרות ההסכם כבר אירעו. עילת התביעה קיימת. ככל שלטעמו של שוחמי הוא זכאי לסעד כספי או אחר בגין הפרות נטענות שכבר אירעו – אדרבא יואיל ויתבע אותו סעד. ככל שלטעמו של שוחמי, אינו זכאי לסעד כלשהו בגין הפרות שכבר אירעו – הרי ממילא אין מקום לדון וליתן סעד הצהרתי.
(ב) להרחבה על כך שאין מקום לדון בעתירה לסעד הצהרתי, כאשר קיים סעד מוחשי ואופרטיבי אותו ניתן לתבוע ר' כבר בע"א 227/77, בנק ברקליס דיסקונט נגד ברנר, פ"ד ל"ב (1) 85. הלכה זו עדיין עימנו ולעניין זה ר' ע"א 8416/19, שלמה נס ורו"ח אלי שפלר מפרקי חברת אגרקסקו חברה לייצור חקלאי בע"מ נ' מדינת ישראל (מיום 22/12/2021, הש' ד' מינץ, י' וילנר, ע' גרוסקופף) לרבות סקירת הפסיקה שם; עוד ר' ת"א (מחוזי תל אביב) 53266-11-21 ידידיה כהן נ' יצחק אליהו ואח' (השופטת י' בלכר, מיום 22/11/2022).
14. הכרעה בטענה שניה מארבע בתביעת שוחמי – התביעה למתן צו עשה להעברת מניות בחברת WIGO, הנקראת כעת Yedda Limited
הצורך בצו זה התייתר לאחר התנהלות ארוכה בין הצדדים שהביאה לחתימה על המסמכים הנדרשים.
שוחמי עתר למתן צו עשה המחייב את לוי לחתום על כל מסמך לצורך העברת מניותיו בחברת WIGO, הנקראת כעת Yedda Limited. במהלך הדיון הועלו טענות קשות על ידי הצדדים, כאשר שוחמי טען, אף בסיכומיו, שלוי פועל "כאשר רק מטרה אחת לעיניו – לגרום נזק טרחה ועגמת נפש".
כך או כך, כפי ששוחמי אף ציין בסיכומיו – לוי חתם לבסוף על המסמכים הנדרשים להעברת המניות וזאת בחודש אפריל 2020. עוד נותר הצורך לחתום על דו"חות כספיים וגם אלה נחתמו לבסוף "בשנה האחרונה" לפני הגשת הסיכומים. כלומר – לגופו של ענין, התייתר הצורך במתן צו עשה.
15. הכרעה בטענה שלישית מארבע בתביעת שוחמי – התביעה הכספית
15.1 כללי
שוחמי עותר לתשלום הסך של 12,760 דולר ארה"ב, ובמטבע ישראלי - 47,660.37 ₪. סכום זה מורכב משניים:
- ראשית, יתרת חוב של לוי בסך של 4,500 $ - שוחמי הפנה לתכתובת לפיה ביום 29/8/2018 נערכה התחשבנות בין הצדדים בה התחייב לוי להעביר סך של 10,500 $. בעקבות כך ולאחר פניות רבות העביר לוי ביום 18/9/2018 חלק מהסכום בסך 5,000 $. בהמשך הסכים שוחמי לקזז סך נוסף של 1,000 $. היתרה בסך של 4,500 $ לא הועברה. מכאן טוען שוחמי לחוב של לוי בסך של 4,500 $.
- שנית, חוב בסך של 8,260 $ אותו נטל לוי שלא כדין – שוחמי טען שלוי הוציא שלא כדין מתוך חשבון זה סך של 8,260 $ אשר שולם על ידי חברת סטארבקס. חברה אשר הוסכם שהיא לקוח השייך לשוחמי. מכאן טוען שוחמי לחוב נוסף של לוי בסך של 8,260 $.
15.2 יש לחייב את לוי בסעד הכספי
יש לחייב את לוי בשני רכיבי הסעד הכספי ובסך הכל בסך של 12,760 דולר ארה"ב, ובמטבע ישראלי - 47,660.37 ₪. ולעניין זה יובאו הדברים הבאים:
(א) באשר לחוב בסך של 4,500 $
- שוחמי הציג הודעת דוא"ל של לוי מיום 29/8/2018 ובה סיכום שהעלה לוי על הכתב. בסעיף 4 לאותו סיכום נכתב כך – "אני אעביר לרועי בנוסך 10,500 $ בישראל לאיזון סופי".
- מתוך הסך של 10,500 $ העביר לוי סך של 5,000 $. סכום נוסף של 1,000 $ קוזז בהסכמה. מכאן נותרה יתרת החוב בסך של 4,500 $(= 1,000 – 5,000 – 10,500).
- בכתב ההגנה טוען לוי ששוחמי "העדיף להתרכז באיך להתנקם" וכן כיצד לקבל "עוד כמה אלפי דולרים" (סעיף 52 לכתב ההגנה שכנגד). עוד טוען לוי לסכום שנוי במחלוקת. במלוא הכבוד – חובו של לוי עולה בבירור מהודעת הדוא"ל מיום 29/8/2018 ששלח לוי עצמו לאחר הפחתת סכומים קצובים וידועים כפי שצוין לעיל.
לסיכום הדיון ברכיב זה – יש לחייב את לוי בתשלום הסך של 4,500 $.
(ב) באשר לחוב בסך של 8,260 $
- שוחמי טוען, כאמור, שלוי נטל כספים שהועברו אליו (אל שוחמי) על ידי סטארבקס. סכום הכסף אותו נטל לוי עמד על הסך של 8,260 $.
- לוי לא מכחיש ששם את ידיו על הסכום שאינו שייך לו. לוי טען בכתב ההגנה שהודיע לשוחמי שיעביר אליו את הסכום ובלבד ששוחמי "יואיל בטובו לשתף פעולה ויעמוד בהתחייבויותיו" (סעיף 55 לכתב ההגנה שכנגד).
- לפנינו, אפוא, הודאה של לוי על כך שנטל סכום כסף לא לו. לצד ההודאה קיימת האמירה לפיה התכוון להעביר את סכום הכסף לשוחמי לאחר שזה יעמוד בהתחייבויותיו. אפילו נלך לפי שיטתו של לוי, הרי כעת משנדחית תביעתו כנגד שוחמי הרי בוודאי לא קיימת סיבה להחזיק את סכומי הכסף שלא כדין.
לסיכום הדיון ברכיב זה – יש לחייב את לוי בתשלום הסך של 8,260 $.
16. הכרעה בטענה רביעית מארבע בתביעת שוחמי – תביעת פיצוי בסך של 100,000 ₪ בשל גזל סוד מסחרי
16.1 כללי
(א) במסגרת תביעת לוי צירף לוי נספחים שונים שהתייחסו לדין ודברים בינו לבין חברת היילנד. אחד המסמכים היה הסכם בין חברת WIGO לבין חברה אחרת בקבוצת החברות בה פועלת היילנד. ההסכם היה בין חברת WIGO לבין החברה PHO24.
(ב) כאן המקום להזכיר שבמסגרת חלוקת הלקוחות בין לוי לבין שוחמי, הוסכם שחברת PHO24 תטופל על ידי שוחמי, ולא על ידי לוי. מכאן, טוען שוחמי שעצם השימוש בהסכם עם PHO24, מהווה גזל סוד מסחרי. עוד טוען שוחמי שהיה על לוי למחוק ולהסיר "כל התוכן והמידע הנוגע ללקוחות שבמסגרת הסכם זה אינם נמנים על לקוחותיו" (סעיף 7.5.1 להסכם הפרידה).
(ג) שוחמי עותר לפיצוי, ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט 1999.
16.2 בנסיבות העניין אין מקום לחייב את לוי בפיצוי
(א) סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות קובע כך – "בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים". שוחמי מכוון בתביעתו לפיצוי בגין עוולת "גזל סוד מסחרי" כמשמעה בסעיף 6 לחוק.
(ב) ההסכם עם PHO24 הוא אכן סוד מסחרי. נכון שללוי הייתה ידיעה בעבר ביחס להסכם זה, ואולם עם החתימה על הסכם הפרידה ניטלה ממנו הזכות לעשות שימוש במידע זה. הסייגים היחידים המאפשרים לבעל מידע לעשות בו שימוש חלים כאשר מדובר במידע שהשימוש בו מוצדק בשל תקנת הציבור או במידע שהפך לחלק מכישוריו המקצועיים של המחזיק בו. לעניין זה קובע סעיף7(א) לחוק עוולות מסחריות כך:
לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;
(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.
במקרה שלפנינו, הידע הספציפי בדבר תנאי התקשרות עם PHO24, אינו בגדר "כישורים מקצועיים כלליים" ובוודאי אינו סוד מסחרי שהשימוש בו מוצדק בשל תקנת הציבור.
(ג) בעת קביעת פיצוי ללא הוכחת נזק יש להתייחס לנסיבות המקרה; יש להתייחס למשך הזמן בו נעשה שימוש בסוד המסחרי ולשאלה האם נעשה בו שימוש חד פעמי; במקרה שלפנינו אתייחס גם לעובדה שחברת היילנד ו – PHO24, הן שותפות באותה קבוצת חברות, כך שהמידע שנחשף להיילנד היה ידוע או יכול היה להיות ידוע לה ממילא; עוד נתתי דעתי למכלול ההתנהלות בין הצדדים ולכך שלצד טענות שוחמי, הרי גם לוי העלה טענות, או לפחות חשד, לשימוש ופעילות תוך הפרת ההסכם בנסיבות אלה הנכון הוא לסיים המחלוקות בין הצדדים ולא להיתלות בשימוש נקודתי שנעשה על ידי לוי.
לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, איני מוצא מקום לחייב את לוי בתשלום פיצוי בהתאם לסעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות.
17. סוף דבר ביחס לתביעה שכנגד, תביעת שוחמי
התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי תוך חיוב לוי בסך של 47,660.37 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2/6/2019 ועד למועד התשלום בפועל. החלטה ביחס לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין תיעשה בסיומו של פסק דין זה וביחס להליך כולו.
חלק חמישי – תוצאת ההליך
18. סיכום תוצאת התביעה ותוצאת התביעה שכנגד הובאו בסעיפים 12 ו–17 לעיל. לאור זאת אני קובע כדלקמן:
(א) התביעה העיקרית נדחית.
(ב) התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי ואני מחייב את הנתבע שכנגד בתשלום הסך של 47,660.37 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2/6/2019 ועד למועד התשלום בפועל.
(ג) בנוסף אני מחייב את התובע והנתבע שכנגד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.
למען הסר ספק נתתי דעתי לסכומי התביעה והתביעה שכנגד וכן להוראות סעיף 153(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 המפנה לקביעת שכר טרחת עו"ד בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) התש"ס – 2000, זולת אם ניתנו טעמים מיוחדים לסכום נמוך מהקבוע בכללים. לצורך העניין, הנכון הוא לא להוסיף ריב בין הצדדים אשר יש לקוות שהליך זה יסיים כל המחלוקות ביניהם. יהיה זה הטעם המיוחד הנדרש בתקנות לקביעת ההוצאות ושכר הטרחה.