סעיף 63(ג) מוסיף ומורה:
דירקטוריון שנדרש לזמן אסיפה מיוחדת, יזמנה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה לפי סעיף 67 או בהודעה לפי סעיף 69 [...].
משמע, סעיף 63 קובע מספר מסלולים לזימון בעלי המניות לאסיפה מיוחדת; האחד - כאשר הזימון נעשה בהחלטת הדירקטוריון. ניתן לזמן את בעלי המניות בהתאם לסעיף 67 לחוק; השני - כאשר הזימון נעשה שלא בהחלטת הדירקטוריון, אלא לבקשת חלק מחברי הדירקטוריון או בעל המניות כאמור בסעיף 63(א) לחוק. במקרה שכזה הזימון נעשה בשני שלבים. בשלב הראשון על הדירקטוריון שהתבקש לזמן את האסיפה לקבל החלטה ולזמן את האסיפה בתוך 21 יום מקבלת הדרישה (סעיף 63(ג)). אם הדירקטוריון לא עשה כן, רשאי מי שביקש את הזימון לפנות לבית המשפט כאמור בסעיף 65 לחוק ולדרוש את זימון האסיפה. כאשר הדורש הוא בעל מניות, רשאי הוא לזמן את האסיפה בעצמו כאמור בסעיף 64 לחוק.
ההחלטות באסיפה
29. בהזמנות לאסיפה שנמסרו על ידי קבוצת פואד למאג'ד ואנוואר נרשם כי מוחמד ופואד, כדירקטורים בחברה "[...] ע"פ סעיף 47 לתקנון החברה, ועל פי סעיף 63(א)(1) לחוק החברות תשנ"ט- 1999, מכנסים בזאת אסיפה של בעלי מניות של החברה שלא מן המניין". הזמנה זו מערבת בין הוראות התקנון המאפשר כינוס אסיפה שלא מן המניין לבין הוראות חוק החברות העוסקות בכינוס אסיפה מיוחדת של החברה.
30. כאן נזכיר כי השהות שנקבעה בחוק החברות ובתקנון בין מועד המסירה למועד כינוס האסיפה נועדה לאפשר לכל בעל מניות להתאים את עצמו ללוח הזמנים שנקבע בזימון, להתייצב בעצמו או באמצעות שלוח, להתכונן לנושאים שעל סדר היום, להתייעץ, לאסוף מידע, לנקוט בצעדים הדרושים לדעתו לקראת האסיפה המתוכננת ואף לנקוט בצעדים למנוע כינוס אסיפה שלא כדין (ראו ה"פ (חי') 45174-11-15 קראמן נ' קראמן, פסקה 11 (8/3/2017)). השלבים שנקבעו בחוק החברות נועדו גם לאפשר לדירקטוריון לנהל שיג ושיח בין חבריו לעניין הצורך בזימון, סדר היום ומועד ההתכנסות, בטרם יקבל החלטה לכינוס האסיפה.
31. חברי קבוצת פואד סומכים על ההוראות בדבר כינוס האסיפה שנקבעו בחוק החברות. לטענתם סעיף 63(ג) לחוק מכיר בזכותם של דירקטורים לדרוש כינוס אסיפה מיוחדת וסעיף 67 קובע כי זימון לאסיפה מיוחדת יעשה לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד האסיפה. לטענתם הזימון ביום 3/1/2021 עומד בדרישה של הוראת סעיף 67 הנ"ל. עוד טוענים הם כי בהתאם לתקנון המצוי שאומץ על ידי החברה, יימסר הזימון לאסיפה לא מן המניין 7 ימים לפני מועד האסיפה, כאשר יום המסירה לא יבוא במניין.
במקרה הנוכחי נמסר הזימון לתובעים, מאג'ד ואנואר, ביום 3/1/2021 (תצהירו של מוחמד שצורף לתשובה לבקשה לסעד זמני, תצהיר מיום 18/1/2021, סעיף 7 ואישר המסירה נספח ו' לתשובה לבקשה לסעד זמני). האסיפה נערכה על פי הנטען ביום 10/1/2021. על כן, כך לטענתם, כונסה האסיפה כדין, הן בהתאם לחוק החברות סעיף 67 והן על פי הוראות התקנון.
32. אף מבלי להכריע בשאלה כיצד יש ליישב בין הוראות החוק להוראות התקנון, הרי שדין טענת קבוצת פואד להידחות. בזימון הפנו מוחמד ופואד מפורשות להראות סעיף 63 לחוק החברות העוסק בזימון אסיפה מיוחדת. על כן היה עליהם לעמוד בתנאי החוק. מוחמד ופואד לא עשו כן ולא הפעילו את המנגנון הקובע בסעיף 63. הם פעלו על דעת עצמם. הם לא פנו לדירקטוריון על מנת שיזמן את האסיפה המיוחדת, לא פנו לבית המשפט, לא פעלו לפי סעיף 64 לחוק ולא לפי סעיף 65 לחוק, אלא דילגו ישר לזימון.
33. זאת ועוד, הוראת התקנון אליה הפנו בהזמנה, סעיף 47 לתקנון, עוסקת בסמכות הזימון של אסיפה שלא מן המניין ולא במועדי הזימון המפורטים בסעיף 48 לתקנון. משמע, גם מוחמד ופואד לא סברו, במועד הזימון, כי יחולו הוראות סעיף 48 לתקנון. עמדתם של הדירקטורים מקבוצת מאג'ד ועמדת עו"ד ש' יער בר, ששימש כיעוץ משפטי לחברה, ולפיה יחולו על הדרישה לזימון הוראות חוק החברות, על שלבי הזימון, מתיישבת עם האמור בהזמנה עצמה. אין פלא שמאג'ד ואנוואר סברו כי המועד שנקבע בהזמנה, בטרם חלוף המועד לקבלת החלטת הדירקטוריון, אינו כדין ומנוגד להוראות החוק ולאמור בהזמנה עצמה המפנה לחוק. לו סברו מוחמד ופואד כי ניתן לזמן את האסיפה במועדים הקבועים בסעיף 48 לתקנון, היה עליהם לציין זאת בהזמנה עצמה.
34. כאן ראוי להוסיף ולהעיר כי לטענת קבוצת פואד די בזימון האסיפה על ידי שני חברי דירקטוריון, וכי אין צורך להביא הדרישה לדירקטוריון. בטענה זו נסמכים הם על החלטת החברה מיום 23/02/2014 ולפיה "שני דירקטורים או יותר יכולים לנהל את עסקי החברה, ובכל מקום שנאמר דירקטור הכוונה היא לשני דירקטורים" (נספח ג' לתשובה לבקשה לסעד זמני).
טענה זו אינה יכולה להועיל, שכן הקביעה האמורה אינה משמיעה כי כל שני דירקטורים יחדיו מחליפים את הדירקטוריון כולו. ככל שהתקנון או החוק מחייבים החלטת דירקטוריון, הרי שההחלטה צריכה להתקבל על ידי הדירקטוריון כולו, על פי כללי ההצבעה בדירקטוריון. תיקון התקנון לא נועד לעקוף את ההוראות המקנות סמכות לדירקטוריון, כאורגן של החברה, ולהעביר את הסמכויות לכל שני דירקטורים.
35. יוער כי עולה שכוונת חברי קבוצת פואד הייתה לנצל הזדמנות ולכפות, באופן חד צדדי, שינויים בניהול החברה. התנהלות כזו וניסיון לבצע מחטף, שישלול מבעלי מניות הרוב בחברה את יכולת הניהול, היא התנהגות חסרת תום לב של קבוצת פואד ויש בה משום הפרת חובותיהם כבעלי מניות ודירקטורים האמורים לפעול בנאמנות ובתום לב לטובת החברה (ראו לעניין חובת תום הלב סעיפים 192 ו- 254 לחוק החברות; ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253 (1984); ע"א 7657/17 רו"ח חן ברדיצ'ב בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים של פויכטונגר תעשיות בע"מ נ' פויכטונגר, פסקה 38 (18/6/2020); אירית חביב סגל דיני חברות כרך א 634 (2007)).
קבוצת פואד ביקשה לנצל את ההוראה ולפיה הצבעה באסיפת בעלי המניות תעשה בהרמת ידיים, כלומר לכל בעל מניות נוכח יהיה קול אחד, ולהימנע מהאפשרות שקבוצת מאג'ד תדרוש הצבעה במניין קולות, כלומר בהתאם למספר המניות.
36. זאת ועוד, קבוצת פואד מבקשים ליהנות משני העולמות ומערבים בין הוראות חוק החברות להוראות התקנון. בהזמנה לאסיפה (נספח 19 לתצהיר מאג'ד), מבססים קבוצת פואד את ההזמנה על הוראת סעיף 63(א)(1) לחוק החברות העוסק כאמור בזימון אסיפה מיוחדת. עם זאת, לעניין המועדים מבקשים הם לאמץ את הוראות סעיף 48 לתקנון הקובע מועדים לכינוס אסיפה שלא מן המניין. עמדה כזו היא עמדה חסרת תום לב, וכפי שהובהר לעיל, ככל שביקשו חברי קבוצת פואד לכנס אסיפה מיוחדת על פי סעיף 63(א)(1) לחוק, היה עליהם לעמוד בתנאים ובמועדים כקבוע בחוק.
37. לאור כל האמור, ועל פי הסמכות המוקנית לבית המשפט בסעיף 91 לחוק החברות, יש להורות על ביטול ההחלטות שהתקבלו באסיפה.
ישיבת הדירקטוריון
38. קבוצת פואד זימנו את מאג'ד ואנואר גם לישיבת דירקטוריון שנקבעה ליום 10/1/2021. הזימון נעשה, על פי האמור בהזמנה, מכוח הוראת סעיף 90(ב) לתקנון המסמיך כל דירקטור לדרוש את כינוס הדירקטוריון ועל פי סעיף 98 לחוק החברות.
39. גם בעניין כינוס הישיבה התעלמו קבוצת פואד מהוראות סעיף 98(ד) ולפיה רק אם לא כונסה הישיבה על ידי יו"ר הדירקטוריון בתוך 14 יום ממועד הדרישה יהיו הדירקטורים המבקשים רשאים לכנס את הישיבה בעצמם.
40. מכל מקום, בישיבה שנערכה ביום 10/1/2021 נכחו, על פי הכתוב בפרוטוקול (נספח 23 לתצהיר מאג'ד), גם הדירקטורים שמונו באסיפה של בעלי המניות, כלומר גם באסם ועבד אל ראוף. מאחר שקבעתי כי נפל פגם בכינוס האסיפה, ועל כן החלטותיה בטלות, ברי שגם ההחלטות בישיבת הדירקטוריון בה השתתפו הדירקטורים שמונו באסיפה דינן להתבטל.
האסיפה מיום 27/1/2021
41. כאמור לעיל, במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט בבקשה לסעדים זמניים ביום 19/1/2021, הושגה הסכמה ולפיה ההחלטות שהתקבלו באסיפה ובישיבה מיום 10/1/2021 יוקפאו. כן הושגה הסכמה לעניין זכויות החתימה בשם החברה, ונקבע כי יכונסו אסיפות בעלי מניות וישיבת דירקטוריון במועד שיוסכם עליו. בסופו של דיון הוסכם כי האסיפה והישיבה יכונסו ביום 27/1/2021 במשרדו של עו"ד יער-בר.
42. מהודעות הצדדים מתברר כי במועד האמור הגיעו הצדדים למשרדו של עו"ד יער-בר, אך בשל מחלוקות לעניין זכותם של אחמד ומחמוד (בניו של מאג'ד) להשתתף באסיפה, לא התקבלו החלטות כלשהן. בדיון שנערך ביום 9/2/2021 נקבע כי המשך ניהול החברה ייעשה בהתאם להוראות שנקבעו בישיבה מיום 19/1/2021.
העברת המניות
43. בתביעה בתיק 47442-01-21 מעלים הצדדים טענות שונות בנוגע להעברות מניות בין בעלי המניות בחברה. קבוצת פואד טוענת כי העברת המניות ממאג'ד לבניו, אחמד ומחמוד, בטלה הן בשל מועד ביצוע ההעברה והן בשל כך שלא התקבל אישור הדירקטוריון להעברת המניות. קבוצת מאג'ד טוענת כי העברות המניות מפואד ומאג'ד למוחמד, לבאסם ולעבד אל ראוף, בטלות מחמת אי קבלת אישור הדירקטוריון.
44. כדי להבין את הטענות נבחן את ההוראות בתקנון ובדין בדבר העברת מניות. נקודת המוצא לשאלת תקפה של העברת מניות בחברה היא כי מניות הן קניינו של בעל המניות, ועל כן הוא רשאי להעבירן לאחר (ראו החזקה הקבועה בסעיף 293 לחוק החברות). עם זאת, חברה יכולה לקבוע תנאים לתקפה של העברת מניות (סעיף 294 לחוק). האפשרות לקביעת תנאים לתקפה של העברת מניות נועדה להגן על החברה. כך למשל ניתן לקבוע תנאים שיבטיחו את כושר פירעונו של מקבל המניה, תנאים שימנעו רכישת המניות על ידי מי שעלול לפגוע בחברה ועוד (ראו צ' כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות, כרך ב' 283-279 (2008), וראו גם החלטתי בת"א (חי') 1081/07 בחן מכון ומוסך לרכב בע"מ נ' מור, פסקה 26 (5/2/2012)).
אחד מהתנאים להעברת מניות אשר מקובל לקבוע על ידי חברות, הוא מתן שיקול דעת לדירקטוריון החברה לאשר או לסרב לרישום העברת המניות. הסמכות הנתונה לדירקטוריון לאשר או לסרב לאשר העברת מניות, נועדה להגן על החברה, ועל כן על הדירקטוריון לשקול רק שיקולים שתכליתם הגנה על החברה. על הדירקטוריון לפעול בנאמנות ובתום לב לטובת החברה (ראו ע"א 131/88 רוגובסקי נ' סביר, פ"ד מד(2) 622 (1990); ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5) 71 (2001); ע"א 759/00 עזבון גולדשטיין נ' פסגת ברטנורה בע"מ, פ"ד נח(3) 711 (2004)).
45. עוד נציין כי לשם העברת מניות עשויים להיקבע גם תנאים טכניים שונים, כגון מסירת עותק של כתב העברה של המניות לחברה (סעיף 299(1) לחוק החברות). הצגת כתב ההעברה נועדה לאפשר לדירקטוריון לבחון את כשרות ההעברה, את זהות הנעבר ואת שאר התנאים שנקבעו להעברת המניות בחברה, בטרם קבלת החלטתו לאשר או לסרב להעברה (ראו ע"א 6205/08 הנ"ל, עמ' 94).
46. בתקנון המצוי, שאומץ על ידי החברה, נקבעו מספר הוראות לעניין העברת מניות. סעיף 17 קובע כי "העברת מניות תהיה במסמך בכתב חתום בידי המעביר והנעבר". כן מורה הסעיף כי עד מועד רישום ההעברה בפנקס החברים, יראו את המעביר כבעל המניה, כלומר העברת הזכויות בחברה מושהית עד להשלמת הרישום בפנקס החברים.
סעיף 18 קובע הוראות בדבר נוסח טופס העברת המניות וסעיף 19 מקנה לדירקטוריון שיקול דעת לסרב לרשום ההעברה של מניות. וכך מורה הסעיף:
הדירקטורים רשאים -
(1) לסרב לרשום העברה של מניה לא מסולקת במלואה לאדם שאינו נראה להם, או של מניה שיש לחברה עכבון עליה;
(2) להתלות רישום העברות בארבעה עשר הימים האחרונים שלפני האסיפה הכללית השנתית;
(3) לא להכיר בכתב העברה עד שתצורף לו תעודת המניה המועברת, וראיה אחרת שדורשים הדירקטורים מטעם סביר, לשם בירור זכותו של המעביר להעביר את המניה, ועד שתשולם לחברה אגרת העברה שלא תעלה על 2 אגורות חדשות.
47. רואים אנו ששיקול דעת הדירקטוריון על פי התקנון הוא מצומצם. הוא אינו נדרש לאשר את ההעברה אלא נתונה לו רק סמכות לסרב לרישום העברה. הדירקטוריון רשאי לסרב לרשום העברה כאשר המניה אינה מסולקת וקיים חשש שהנעבר לא יעמוד בפירעון, או מקום שיש לחברה זכות עכבון על המניה. הסעיף נוקט בלשון העברה ל"אדם שאינו נראה להם", אך ברי שהוראה זו אינה מקנה שיקול דעת בלתי מוגבל אלא תכליתה לאפשר סירוב העברת מניות למי שלא יוכל לסלק את המניה, כאמור ברישא לסעיף 19(1) לתקנון.
הדירקטוריון יכול להשהות את הרישום עד לקיומה של אסיפה כללית הצפויה להתקיים בתוך 14 ימים, או לסרב לרישום מקום שבו הדירקטוריון נדרש לברר את זכויותיו של המעביר.
48. במקרה הנוכחי חתמו מאג'ד ובניו על שטרי העברת מניות ביום 25/12/2020 (נספח 26 לתצהיר מאג'ד). על הסכם העברת המניות חתמו גם מאג'ד ואנואר ואישרו את הסכמתם להעברה ואת רישום ההעברה בפנקסי החברה. עם זאת, אין חולק כי העברת המניות לא הובאה לידיעת שאר הדירקטורים, כלומר לפואד ומוחמד.
אמנם בהחלטה בדבר זכויות החתימה בחברה נקבע כי חתימת שניים מחברי הדירקטוריון מחייבת את החברה, אולם איך בכך כדי לייתר את הצורך להביא את כתב העברת המניות לדירקטוריון כולו. על הדירקטוריון לשקול את הבקשה, לקיים שיג ושיח בין חבריו, ולקבל את ההחלטה במסגרת הסמכויות המוקנות לו. לא ניתן לדלג על הפעלת הסמכות המוענקת לדירקטוריון לשקול את העברת המניות ולקבל החלטה בהתאם לסמכותו זאת.
49. ודוקו, ראינו כי סעיף 17 מבחין בין התוקף החוזי של ההסכם להעברת מניות לבין רישום העברה זו בפנקס החברים. משמע, אפילו נחתם הסכם העברת מניות כדין ביום 25/12/2020 בין מאג'ד לבניו מוחמד ואחמד, הרי שכל עוד לא הובא כתב העברה לדירקטוריון, לא היו לאחמד ולמוחמד זכויות של בעל מניה בחברה, ואלו נותרו בידיו של מאג'ד.
50. כאן צריך להעיר כי בטיעוני הצדדים לא הובא כל טעם שיכול להצדיק סירוב של הדירקטוריון להעברת המניות. קבוצת פואד לא הצביעה על כל עילה לסרב לרשום את העברת המניות. למרות זאת אין בכך די כדי להצדיק הימנעות מהצגת כתב העברה לדירקטוריון. אומר על כך בית המשפט בע"א 6205/08 הנ"ל: