23. העתירה בבג"ץ 8948/22 הוגשה ביום 27.12.2022 על ידי "אזרחי ואזרחיות המדינה, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה ואחרים [...] החברים בקבוצת 'מבצר הדמוקרטיה'" (להלן: עותרי שיינפלד), והתבקשו בה סעדים ביחס לתיקון חוק היסוד; ביחס לסבירות מינויו של דרעי לשר; וכן ביחס להיותו של דרעי מושתק ומנוע מלהעלות טענות כנגד הטענות שמעלים העותרים לעניין מינויו לשר. העתירה בבג"ץ 8949/22 הוגשה אף היא ביום 27.12.2022, על ידי התנועה למען איכות השלטון. עתירה זו כללה במקור טענות לעניין תיקון חוק היסוד, אך ביום 3.1.2023 הוגשה עתירה מתוקנת אשר בה נוספו גם טענות וסעדים לעניין אי הסבירות שבהימנעות ראש הממשלה מלהעביר את דרעי מתפקידו כשר. העתירה השלישית שהוגשה ביום 27.12.2022 היא העתירה בבג"ץ 8982/22 מטעם התנועה לטוהר המידות, והיא מתמקדת בביטול מינויו של דרעי לשר הפנים ושר הבריאות, בהיותו מינוי פסול ובלתי סביר באופן קיצוני.
24. בהחלטותיי מיום 27.12.2022 ומיום 29.12.2022 נקבע כי הדיון בעתירות יתקיים בפני הרכב מורחב של 11 שופטים. בעתירות הוצאו צווים על תנאי ביחס לחלק מן הסעדים שהתבקשו, הנוגעים, בין היתר, לתיקון חוק היסוד; לשאלת סבירות ההחלטה על מינוי דרעי לשר וההחלטה שלא להעבירו מתפקידו; ולקיומם של השתק ומניעות הנובעים מהצהרותיו של דרעי בפני בית המשפט שהרשיעו בעבירות המס. בקשות לצווי ביניים שעניינם מניעת מינויו של דרעי לשר – נדחו ולפיכך, הוא מכהן בתפקיד שר הפנים ושר הבריאות החל ממועד השבעת הממשלה, ביום 29.12.2022.
הדיון בעתירות התקיים ביום 5.1.2023 ושודר בשידור ישיר. במהלך הדיון נשמעו טענות הצדדים לעתירות וחודדו הסוגיות שבמחלוקת, אשר יוצגו להלן בתמצית.
תמצית טענות העותרים
25. עותרי שיינפלד והתנועה למען איכות השלטון טוענים כי דינו של תיקון מס' 11 להתבטל. לשיטתם לא מדובר בתיקון מבהיר, אלא בתיקון ששינה את הדין הקיים, לפיו גם מי שנידון לעונש מאסר על תנאי לא יוכל להתמנות לשר, אלא אם יקבע יו"ר ועדת הבחירות כי "חזקת הקלון" אינה חלה בנסיבות המקרה. לטענת העותרים, בשל תחולתו המיידית ובשל ההיבט הפרסונלי המובהק שבתיקון מס' 11, התיקון מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. בהקשר זה נטען, בין היתר, כי התיקון מתווסף לרשימת תיקונים חוקתיים שמטרתם לעצב את הבסיס החוקתי בישראל בהתאם לצרכיה המיידיים של הממשלה, ואף שהוא מנוסח כנורמה כללית הצופה פני עתיד, מאפייניו הפרסונליים מלמדים שלא כך הדבר וכי מדובר בנורמה ש"נתפרה" למידותיו של אדם, אשר חקיקתה נגועה בניגוד עניינים מוסדי ואינה תואמת את המארג החוקתי הקיים. על כן, כך נטען, התיקון אינו עומד במבחני העזר שנקבעו בפסיקה לזיהויה של נורמה חוקתית, ולא הוצג צידוק למהלך זה המעגן בחוק-יסוד הסדר הפוגע בטוהר המידות, בעקרון שלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות השלטון.