עותרי שיינפלד והתנועה למען איכות השלטון טוענים עוד כי גם בהליך חקיקת התיקון נפלו פגמים מהותיים המצדיקים את ביטולו. בפרט, נטען כי ככל שמדובר בחוק יסוד יש לעמוד ביתר שאת על עקרונות בסיסיים הנוגעים להליכי חקיקה וכי בענייננו הדיונים נעשו במהירות ומבלי שהתקיים שיח ענייני ומקיף בתיקון המוצע.
26. כמו כן, טוענים העותרים בשלוש העתירות כי מינויו של דרעי חורג ממתחם הסבירות באופן קיצוני ודינו להתבטל, בהסתמכם על ההלכה המושרשת לפיה "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד", שאותה שב ושנה בית משפט זה בשורה של פסקי דין שדנו בסבירות מינויים של שרים וסגני שרים. העותרים טוענים, בין היתר, כי יש לייחס משמעות לא מבוטלת לעובדה שמדובר באדם שהורשע בעבר, והורשע שוב אך לאחרונה בעבירות נוספות שיש בהן משום פגיעה בקופה הציבורית. עוד נטען כי בעת מינויו לשר דרעי היה – ועודנו מצוי – בתקופת התנאי של המאסר שהוטל עליו; כי הוא לא הביע חרטה על מעשיו; כי מטרת התפטרותו מהכנסת הייתה להתחמק מקביעת הקלון בעניינו; כי הוא התנער מההתחייבות שלקח על עצמו בעניין עבירות המס לפרוש מהחיים הפוליטיים; כי מינויו נעשה בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב, תוך עריכת שינויים חוקתיים לטובתו; וכי בחינת מעשיו מוליכה אל המסקנה הברורה שבהרשעותיו יש משום קלון, ולפיכך הוא אינו כשיר להתמנות לשר בממשלה.
27. עותרי שיינפלד אף הוסיפו ודרשו כי ייקבע שבהתאם לכלל ההשתק השיפוטי, דרעי מושתק כעת מלטעון טענות הקשורות למינויו לשר, וזאת לנוכח הצהרותיו בפני בית המשפט שדן בעניין עבירות המס, לפיו בכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים. לטענתם, התחייבותו זו של דרעי בפני בית משפט השלום בירושלים היא שהובילה לכך שדרעי זכה בהסדר טיעון מקל תוך הימנעות מהכרעה בשאלת הקלון, והתנהלותו לאחר פסק הדין בעניין עבירות המס מהווה הפרה של ההתחייבות המפורשת שנתן לבית המשפט בהקשר זה ומהווה ביזיון בית משפט. אף התנועה לטוהר המידות ציינה בעתירתה, מטעמים דומים, כי יש לראות בדרעי כמי שמושתק היום מלטעון בדבר זכותו לכהן כשר.
תמצית טענות המשיבים
28. היועצת המשפטית לממשלה סבורה כי דינם של הצווים על תנאי הנוגעים לתיקון חוק היסוד להתבטל, בהיעדר עילה משפטית להתערבות שיפוטית באותו התיקון. לשיטת היועצת תיקון חוק היסוד שינה את הדין הקיים בנוגע לתנאי הכשירות של שרים, שכן עד לחקיקתו גם ביחס למי שהורשע ונידון לעונש מאסר על תנאי נדרשה פנייה ליו"ר ועדת הבחירות על מנת שיקבע כי אין בעבירות שבהן הורשע משום קלון. היועצת מציינת כי הלכה למעשה התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית אלא נועד לאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר ללא פנייה ליו"ר ועדת הבחירות בעניין הקלון. כמו כן צוין כי עיון בדיוני הכנסת מלמד שביסוד התיקון עומד מניע פרסונלי מובהק של הסדרת מינויו של דרעי לשר, וכי שינוי כללי טוהר המידות עבור שחקן פוליטי מסוים מעורר קושי רב. עם זאת, היועצת סבורה כי בהתאם להלכה הפסוקה, מניעי המחוקק, כשלעצמם, אינם מבססים עילה לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ובהתאם למבחני העזר לזיהויה של נורמה חוקתית דומה כי אין מקום לקבוע שחקיקת התיקון מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. זאת, בין היתר, בשים לב לכך שהחוק נחקק כנורמה קבועה בעלת תחולה כללית. עוד צוין כי לאורך השנים נחקקו הסדרים רבים לצרכים קואליציוניים ופוליטיים, חלק נכבד מהם בתחולה מיידית. על כן, היועצת טוענת כי אף שמדובר בתיקון חוקתי-משטרי חריג המעורר קשיים רבים, אין מדובר במקרה המצדיק התערבות שיפוטית בחוק יסוד. עוד טוענת היועצת כי לא נפל בהליך החקיקה עצמו פגם היורד לשורשו של עניין.