29. לעומת זאת, בכל הנוגע לסבירות המינוי, מציינת היועצת כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה "מוביל למסקנה ברורה וחד-משמעית כי מינוי השר דרעי חורג ממתחם שיקול הדעת הרחב, הנתון לראש הממשלה בעניין זה". היועצת מציינת כי כבר בעניין דרעי השני ובעניין דרעי השלישי קבע בית המשפט כי מינויו לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, וזאת בהתבסס על העבירות הישנות שעבר דרעי. עבירות אלה, כך נטען, הן עבירות חמורות ביותר בתחום טוהר המידות והשחיתות השלטונית, ואף שהן נמחקו מהמרשם הפלילי יש להן משקל לעניין סבירות מינויו של דרעי לכהונה ציבורית. היועצת מוסיפה כי בינתיים הורשע דרעי בעבירות מס בשתי פרשיות וכי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה טרם הסדר הטיעון, כמו גם עמדתה שלה כיום, היא – כי יש עמן קלון. עבירות אלה, שבגינן תלוי ועומד נגד דרעי עונש מאסר על תנאי, מעבירות לטענת היועצת את מינויו של דרעי אל מעבר למתחם הסבירות, ונטען כי כהונתו כשר בנסיבות אלה תגרום פגיעה חמורה באמון שהציבור רוחש לנבחרי הציבור ולטוהר מידותיהם. היועצת מוסיפה בהקשר זה כי חרף שיקול הדעת הרחב הנתון לראש הממשלה בעניין הרכב הממשלה וחרף העובדה שדרעי ורשימתו זכו אך באחרונה לאמון הבוחר ומינויו אושר על ידי הכנסת, ההחלטה למנות את דרעי אינה מבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ל"שיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון", ובכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
בשולי הדברים מבהירה היועצת כי בניגוד לנטען בעתירות, הסדר הטיעון לא כלל התחייבות מצד דרעי לפרישה מהחיים הפוליטיים, אך לא ניתן להתעלם מן הפער בין הדברים שנאמרו על ידי דרעי במהלך הדיון בעת אישור הסדר הטיעון ובין הדברים שנאמרו על ידו כבר למחרת מתן גזר דינו. לגישתה, דבריו מעידים על כך שהוא נמנע מנטילת אחריות ומחרטה על מעשיו.
30. הכנסת סבורה כי דינן של העתירות התוקפות את התיקון לחוק היסוד להידחות. כהערה מקדימה מציינת הכנסת כי לגישתה יש בתיקון מס' 11 משום שינוי הדין. עם זאת, הכנסת סבורה כי ככלל אין מקום להעמיד חקיקת יסוד לביקורת שיפוטית, ומכל מקום, לשיטתה, התיקון לחוק היסוד עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה במסגרת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". לטענת הכנסת, תיקון מס' 11 הוא תיקון קבוע אשר יחול על כלל מינויי השרים בעתיד, ואף שאין חולק שעניינו של דרעי עומד ברקע התיקון, עצם העובדה שמקרה פרטי הוא זה שהיווה תמריץ לחקיקה או שקיימים מניעים פרסונליים שהניעו את תהליך החקיקה – אינה משנה מן המסקנה כי הוא עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה לזיהויה של נורמה חוקתית. הכנסת מוסיפה ומדגישה כי לא ניתן היה לעגן את התיקון שלא בדרך של תיקון לחוק יסוד, ועוד נטען כי עצם העובדה שחוק מוחל באופן אקטיבי אינה עולה כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וכי אין מדובר בתיקון חוקתי המשנה מן היסוד את התוצאות המשפטיות של פעולות ואירועים שהתרחשו בעבר.