52. שיקולים אלה הם כמובן שיקולים רלוונטיים וחשובים, שניתן להביאם בחשבון במסגרת שיקול הדעת הרחב הנתון לראש הממשלה בכל הנוגע למינוי שרים. רוחב שיקול הדעת נובע מזהותו של בעל הסמכות העומד בראש הרשות המבצעת, וכן מאופייה של הסמכות שהיא סמכות פוליטית במהותה, ובמסגרתה ניתן לשקול שיקולים פוליטיים ופרלמנטריים (בג"ץ 2533/97 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נא(3) 46, 59-58 (1997); עניין דרעי השלישי, בפסקה 28 לחוות דעתו של השופט ג'ובראן). העובדה שמינויו של דרעי אושר על ידי הכנסת, כחלק ממתן האמון בממשלה כולה, מרחיבה אף היא את היקף מתחם הסבירות בכל הנוגע למינוי, ומצמצמת בהתאמה את היקף הביקורת השיפוטית על החלטה זו (עניין הנגבי 2003, בעמ' 868; עניין אמונה, בעמ' 482-480). כמו כן, ואף שאין לנבחר הציבור "'זכות קנויה' להיות שר" בהתחשב בכך שבשיטת הבחירות שלנו האזרח מצביע לרשימה לכנסת ולא להרכב הממשלה (ראו: עניין דרעי השני, בפסקה 22), יש ליתן משקל לכך שאך לאחרונה התקיימו בחירות שבהן נתן הציבור אמון ברשימה בהובלתו של דרעי, ועברו הפלילי – לרבות הרשעתו האחרונה בעבירות המס – היה ידוע לכל (ראו והשוו: עניין הנגבי 2015, בפסקה 33 לחוות דעתו של הנשיא (בדימ') גרוניס).
53. ואולם, שיקול דעת רחב אין משמעו שיקול דעת בלתי מוגבל, ואף החלטות בנוגע למינוי שרים – בדומה לכל החלטה מנהלית אחרת – אינן חסינות מביקורת שיפוטית וכפופות לכללי המשפט המנהלי (ראו: עניין דרעי הראשון, בעמ' 419; עניין דרעי השלישי, בפסקה 28 לחוות דעתו של השופט ג'ובראן). בשונה מעניין הטלת המנדט (שם קיבלו רוב חברי הכנסת את ההחלטה בדבר הטלת המנדט להרכבת הממשלה) – קיים בענייננו גורם מנהלי שאת אופן הפעלת סמכותו ניתן לבחון על פי כללי המשפט המנהלי. משלא ניתן בעתירות צו ביניים ומינויו של דרעי נכנס לתוקפו, הסמכות הרלוונטית לעניין זה היא הסמכות הקבועה בסעיף 22(ב) לחוק-יסוד: הממשלה ולפיה "ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר שר מכהונתו [...]".
54. לצד השיקולים הפוליטיים שצוינו לעיל, עברו הפלילי של מועמד למשרה ציבורית – ובכלל זה משרה של שר – הינו שיקול רלוונטי, אשר הגורם הממנה רשאי, וחייב, להביאו בחשבון שיקוליו בטרם יוחלט על המינוי, ולאחר מכן – בבואו לבחון אם יש להעביר את נושא המשרה מתפקידו (ראו והשוו: עניין הנגבי 2003, בעמ' 834). בהקשר זה "[...] מחד גיסא יש להתחשב בעברו הפלילי של המועמד ובחומרת מעשיו ומאידך גיסא יש ליתן את הדעת לפרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה וסיום ריצוי העונש וכן להתנהלותו של המועמד מאז ועד היום [...]" (עניין דרעי השני, בפסקה 15; ראו גם: עניין אמונה, בעמ' 470; עניין הנגבי 2015, בפסקה 27 לחוות דעתו של הנשיא (בדימ') גרוניס; עניין דרעי השלישי, בפסקה 29 לחוות דעתו של השופט ג'ובראן).