7. כידוע, מהות ההסכמה בגדרו של הסדר טיעון עם רשויות התביעה אינה סוף פסוק. הסדר הטיעון כפוף לאישורו של בית המשפט, כך שזה רשאי שלא לאשרו אם הוא מוצא שאינו משרת באופן ראוי את האינטרס הציבורי. על רקע זה, לתמונה העובדתית המלאה שהובאה בפני בית משפט השלום על-ידי הצדדים, ובכלל זה למצג שהציג דרעי עצמו, יש חשיבות משמעותית. כפי שאסביר להלן, הדברים אמורים בשים לב להצהרותיו של דרעי בבית משפט השלום במקרה שבפנינו, וחשוב לא פחות – למידה שבה הסתמך עליהן בית משפט השלום בגזרו את דינו.
8. זה המקום לחזור ולהזכיר את הדברים שנאמרו ונטענו בבית משפט השלום. בדיון שהתקיים ביום 25.1.2022 הודה דרעי במיוחס לו בכתב האישום ובית משפט השלום הרשיע אותו בעבירות שנכללו בו. כמו כן, במעמד זה מסר דרעי כי הוא כבר אינו מכהן כחבר כנסת, והציג לבית משפט השלום את מסמך ההתפטרות שהגיש ליושב ראש הכנסת יומיים קודם לכן. ההתפטרות נכנסה לתוקף בבוקרו של יום הדיון. בהמשך לכך, ועל בסיס ההבנות שנכללו בהסדר הטיעון, טענו הצדדים לעונש מוסכם, כמפורט לעיל. בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, נציג הפרקליטות ציין, לצד שיקולים נוספים לחומרא ולקולא, כך:
"אבקש להציג שיקולים לקולא שמצדיקים עונש שלא מכיל רכיב מאסר, בראש ובראשונה הודאתו של הנאשם ונטילת אחריות על מעשיו, בהקשר זה אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים" (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, ההדגשה הוספה).
ניסוח הדברים הוא בעל חשיבות רבה: נציג הפרקליטות דיבר על פרישה מהחיים הפוליטיים ולא על הפסקה זמנית או קצרה מכהונה כחבר כנסת או כשר. אם כן, הגם שכאמור הדבר לא היווה תנאי פורמלי שנקבע בהסדר הטיעון, התביעה ראתה בנסיבה זו, בזמן אמת, גורם בעל משקל במסגרת השיקולים הרלוונטיים לקביעת עונשו של דרעי.
9. חשובים יותר, ולמעשה קריטיים לענייננו, הם דבריו של דרעי עצמו בבית משפט השלום, שבאותה עת היה עדיין במעמד של נאשם המקווה לאישורו של הסדר הטיעון. דרעי לא הסתייג מדבריו של נציג הפרקליטות או מדרך ניסוחם, וממילא אף לא מצא להבהיר כי אין מדובר בפרישה מהחיים הפוליטיים. למעשה, דרעי אף הוסיף על הדברים בהצהרתו שלו:
"נטיית ליבי הייתה לא להסכים [להסדר הטיעון – ד' ב' א'], חשבתי שאני בכל זאת איש ציבור... והתייעצתי עם רבותיי אם מותר לי על פי דין לעשות מה שאני עושה ולהתפטר מהכנסת ולהגיד לציבור שבחר בי אני בוחר בחיים הקלים ועוזב את הכנסת, הייתה לי התלבטות קשה מאוד, אני חייב לומר... קיבלתי את זה במודעות ובלב לא קל... שקלתי שיקולים והחלטתי שאני לא רוצה לחזור למה שהיה לפני 20 ו-30 שנה ורוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצרכי ציבור... ולהמשיך לייצג את השכבות והציבור שאני מייצג בצורה אחרת גם אם לא מהכנסת" (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, ההדגשות הוספו).
אם כן, הדברים שאמר דרעי במו פיו מדגישים את הלבטים הקשים שנלוו להחלטה להתפטר מתפקידו כחבר כנסת, ומלמדים כי דבריו בעניין לא נאמרו בהיסח הדעת. חרף אותם לבטים, הוא בחר להבהיר כי החליט להמשיך את עשייתו הציבורית שלא מהכנסת, לתקופה שהוא הגדיר כ"הזמן שנשאר לי".
10. להשלמת התמונה, ראוי להזכיר עוד כי קודם לאישורו של הסדר הטיעון הוגשה לבית משפט זה עתירה כנגדו (בג"ץ 8954/21). באותה עת, במסגרת התגובה שהוגשה מטעמו של דרעי, נטען כי את התפטרותו "יש לראות כחלק ממהלך רחב של נטילת אחריות... המתבטא בראש ובראשונה בחתימתו על הסדר הטיעון, וכן בעזיבתו את כהונתו הציבורית" (פסקה 83 לתגובתו המקדמית של דרעי מיום 6.1.2022, ההדגשה במקור). גם בדיון שהתקיים באותו הליך ביום 16.1.2022 ציין בא-כוחו של דרעי, שהוא גם בא-כוחו בפנינו, ביחס להתפטרות כך: "איני אומר שזה לא הקל על כל הצדדים לצאת לדרך עם העסקה שהיתה קשה לכולם, אבל זו היתה החלטה אסטרטגית שלו לצאת לדרך חדשה" (עמ' 12 לפרוטוקול הדיון בבג"ץ 8954/21, ההדגשה הוספה). הדברים אף חזרו והודגשו במסגרת הטיעונים לעונש בבית משפט השלום, שם ציין בא-כוחו של דרעי כי "כאן יש מהלך שלם של ההתפטרות שהגשתי הבוקר לבית משפט ויש פה הודאה שאפשרה את הגשת כתב האישום" (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום).
11. עוד יצוין, והיבט זה אף חשוב יותר, כי בא-כוחו של דרעי הדגיש בשלב הטיעונים לעונש כי פרישתו צפויה לגרום לו להפסד כספי בהיקף של מיליוני שקלים: "האיש התפטר מהכנסת וזה מטה לחמו לאחר 9 שנים כח"כ וכשר, הוויתור שלו יכול להיות במיליוני שקלים צריך לחפש מאיפה להביא פרנסה עכשיו" (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום, ההדגשה הוספה). על פני הדברים, זהו טיעון המשקף שמדובר בפרישה ממושכת, לפחות למספר שנים, שאם לא כן קשה להבין כיצד אובדן משכורתו של דרעי כחבר כנסת לתקופה קצרה יכול להצדיק את הטיעון האמור. בהקשר זה, יוער כי בתשובתו לעתירות דנן טען דרעי כי דברים אלו של בא-כוחו נועדו "להמחיש גם את המחיר הכלכלי האישי הכרוך באותה התפטרות, עקב אובדן משכורת של חבר כנסת" (פסקה 109 לתשובה מיום 3.1.2023), והדגיש כי הסכום שננקב ("מיליוני שקלים") הביא בחשבון את האפשרות שעמדה באותה עת על הפרק ביחס להמשך הכהונה הצפוי של הממשלה דאז, כמו גם את שיעור משכורתו החודשית של דרעי כחבר כנסת (כ-40,000 שקלים).
12. ההתבטאויות הנזכרות לא רק נאמרו והוצגו בדרך זו לבית משפט השלום, אלא גם הובנו על-ידו כבעלות משמעות בסופו של יום. וכך ציין נשיא בית משפט השלום בירושלים, שדן בעניינו של דרעי, בגזר דינו מיום 1.2.2022:
"הודעת ההסדר מלמדת כי הנאשם החליט להתפטר מכנסת ישראל. על פניו, מדובר בהודעה אשר אינה קשורה להליך הפלילי, אין בה כדי ללמד על סנקציה פלילית כזו או אחרת המהווה חלק מהסדר הטיעון ועניין זה מעלה תמיהה – מדוע אם כן, נכתב סעיף זה ומה הוא בא ללמדנו?
אלא, שמדובר בנסיבה חשובה הבאה ללמד שתי נקודות חשובות אודות הנאשם.
הראשונה, הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור. שיקוליו הרחבים אינם פרושים בפניי, אך נדמה כי תולדות חייו מלמדים כי הוא ראה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת נוכח התיק דנן ואישומיו – הרי שהוא מוותר על כך, וזאת מרצונו.
אין זה קורבן קל למי שמיצב עצמו כשליח ציבור בעשורים האחרונים ונדמה כי המאשימה עצמה רומזת על כי היא רואה בכך חלק מן העונש אשר אותו הטיל הנאשם על עצמו.
הנקודה השנייה, הינה מניעתית בטיבה.
כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד – יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית" (עמ' 7 לגזר הדין, ההדגשות הוספו).
גם בהמשך דבריו חזר וציין בית משפט השלום כי לזכותו של דרעי ניצבת, בין השאר, "עזיבתו את הזירה הציבורית" (עמ' 8 לגזר הדין). על רקע זה, לא ניתן לחלוק על כך שבגזר הדין ניתן משקל ברור לקולא להתפטרותו של דרעי מהכנסת ולהצהרתו האמורה ביחס לעתידו, שהוגדרו כ"נסיבה חשובה". פעולות אלה הובנו כמהלך הטומן בחובו ויתור משמעותי מצדו על פעילותו הציבורית העתידית בגדרי הכנסת או הממשלה. יתרה מכך, הדברים נתפסו על-ידי בית משפט השלום כצעד מניעתי שיש בו להפחית באופן ודאי את הסיכון העתידי הנשקף מדרעי.
13. ומה קרה לאחר מעשה? כאמור, ביום 1.2.2022 גזר בית משפט השלום את דינו של דרעי. כבר למחרת היום, כפי שהודגש על-ידי העותרים, כינס דרעי מסיבת עיתונאים בכנסת, שבה הוא התייחס להליך הפלילי וכן להמשך עשייתו הציבורית. באותו מעמד אמר דרעי, בין השאר, את הדברים הבאים:
"כפי שאולי הבנתם בשבוע האחרון, ומבלי לגרוע בחשיבות שאני מייחס להסדר הטיעון שלקחתי עליו אחריות, אני לא הולך לשום מקום. אני ניצב על משמרתי כיושב ראש תנועת ש"ס וממשיך לנהל את ענייני הציבור מכל מקום – מהכנסת, ממשרדי התנועה, מסיורים בשטח ומכל מקום שארגיש צורך להיות בו. אמשיך להשתתף בישיבות ראשי מפלגות האופוזיציה, לנהל את ישיבות סיעת ש"ס".
בהמשך לכך, הוא הוסיף והבהיר מהן כוונותיו העתידיות:
"ההסדר שהגענו אליו אין בו קלון. אני מודיע כבר מעכשיו שאני בעזרת השם בבחירות הקרובות, ואני מקווה שהן יהיו מהר מאוד, אעמוד בראש תנועת ש"ס וארוץ לכנסת ואשרת בעזרת השם בתפקיד של שר. אני לא רואה שום מניעה" (ההדגשות הוספו).
אם כן, יממה בלבד לאחר אישורו של הסדר הטיעון, התבטאויותיו הציבוריות של דרעי, שנאמרו מחוץ לבית המשפט, היו שונות באופן ניכר מאלה שנאמרו בתוך אולם הדיונים ואשר באו בסופו של דבר לידי ביטוי בנוסחו של גזר הדין. להשלמת התמונה, יצוין כי חרף הקושי הברור, לא הוגשה כל הבהרה נוספת מצדו של דרעי בגדרי ההליך הפלילי – לא בשלב של הקראת גזר הדין ואף לא במועד מאוחר יותר.
14. בעתירות שבפנינו נטען כי דברים אלו, כמו גם פרסומים אחרים שעסקו בחזרתו של דרעי לכנסת, מלמדים על תכניתו, כבר במועד גזר הדין, לשוב ולפעול בזירה הציבורית והפוליטית בניגוד למצג שעליו הסתמך בית משפט השלום.
בכלל זה, בבג"ץ 8948/22, שחלק ניכר מהטענות בו הוקדשו לסוגיה זו, נטען בין השאר כי –
"מינויו של [דרעי] לשר פנים וכן לכל תפקיד נוסף ברשות המבצעת תהווה ביזיון בית משפט והפרה בוטה של ההתחייבות שהשתמעה מדבריהם של [דרעי] ושל בא כוחו בפני בית המשפט..." (בפסקה 36 לעתירה זו).
עוד נטען כי –
"התנהלות זו מחייבת את המסקנה לפיה התפטרותו מהכנסת, יומיים לפני הכרעת הדין במשפטו הפלילי, וההתחייבות שנתן לבית המשפט לעזיבת החיים הציבוריים, כפי שתוארו לעיל, נעשו אך ורק לשם השגת התועלות האישיות, כאמור.
כל זאת כאשר מלכתחילה התכוון [דרעי] להפר באופן מידי את התחייבותו. לפיכך פעל [דרעי] במרמה, בתחבולה, בחוסר תום לב מוחלט, תוך הטעיה מכוונת של בית המשפט ומשיקולים זרים, בעת שאמר את דבריו לבית המשפט" (בפסקה 38 לעתירה זו).
בבג"ץ 8982/22 הועלו טענות דומות, בדגשים מעט שונים, כך נטען –
"בעת הדיון באישור הסדר הטיעון בתיק עבירות המס הצהיר [דרעי] בפני בית המשפט דברים, אשר ניתן היה ללמוד מהם כי בכוונתו לפרוש מן החיים הציבוריים. דומה, כי כך הובנו דבריו גם ע"י ב"כ המאשימה... נוסח הדברים... אף הביא את כב' הנשיא הרבסט לקבוע כי ניתן 'לומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי'...
הצהרותיו של [דרעי] בדבר כוונת פרישה מן החיים הציבוריים הובילו לקבלת הסדר הטיעון, ואפשר שאף להקלה בעונשו. לפיכך מושתק [דרעי] היום מלטעון בדבר זכותו לבחור ולהיבחר לתפקיד שר" (בפסקאות 59 ו-62 לעתירה זו, ההדגשות במקור).
15. מנגד, בתשובתו לעתירות דוחה דרעי כל טענה למצג שווא שהופנה מצדו כלפי רשויות התביעה או בית המשפט עצמו, וטוען כי אין שחר לניסיונם של העותרים להרחיב את הודעתו בדבר ההתפטרות מהכנסת ולציירה כהודעה על פרישה מהחיים הפוליטיים לצמיתות. דרעי מוסיף כי לשיטתו "אין כל מקום לבנות תילי תילים של עתירות וטענות מרחיקות לכת על יסוד אי הבנה וטעות שאולי נפלה בגזר הדין" (פסקה 107 לתשובה). הוא אף מדגיש כי הדברים שנאמרו מטעמו בבית משפט השלום, כמו גם בבג"ץ 8954/21 שנזכר לעיל, "אינם מתיישבים כלל עם מצג על פרישה לצמיתות מהחיים הפוליטיים, אלא מלמדים דווקא על התפטרות לתקופת זמן לא ידועה, תוך צפי לחזרה אפשרית בעתיד" (פסקה 114 לתשובה, ההדגשות במקור).
16. בהמשך לכך, בדיון שהתקיים בפנינו שב וטען בא-כוחו של דרעי כי הסדר הטיעון בעניינו לא כלל שום התחייבות בעניין זה, באומרו כי "דרעי לא התחייב מעולם ולא הציגו [כך במקור – ד' ב' א'] לנו מעולם מצג של פרישה לצמיתות מחיים פוליטיים... הסדר הטיעון נסגר ונושא הפרישה לא היה חלק ממנו" (עמ' 24-23 לפרוטוקול הדיון בפנינו). בא-כוחו של דרעי ציין כי אף נציגי הפרקליטות הבינו את הדברים כך. כמו כן, הוא חזר וטען כי הבהרתו בבית משפט השלום לעניין ההפסד הכספי שצפוי להיגרם לדרעי נבעה מהצפי להמשך כהונתה של הממשלה דאז, לתקופה של שלוש או ארבע שנים נוספות. במובן זה נטען כי חזרתו הזריזה לחיים הפוליטיים היא תולדה של התפזרותה הלא צפויה של הכנסת חודשים אחדים לאחר מכן. לצד דברים אלו, בהתייחסו ללשונו של גזר הדין ובמענה לשאלות בית המשפט, מצא בא-כוחו של דרעי להבהיר כי ייתכן שניסוח הדברים בבית משפט השלום היה "לא מוצלח" וכי מדובר ב"אירוע נדיר של אי הבנה" וב"קֶצֶר" שעליו יש להצר, אך מכל מקום לשיטתו אין מדובר בהטעיה.
17. כעת, השאלה שמתעוררת היא באיזה מובן יש בעובדות אלה כדי להשליך על מינויו של דרעי כשר בממשלה, ובהתאמה על החלטתו שלו לקבל על עצמו תפקיד זה.
18. כפי שציינתי בפתח דברי, אני סבורה כי נוכח העובדות המתוארות, שלהן היו כאמור השלכות משפטיות קונקרטיות בעולם המעשה, תוך מתן הטבה פוטנציאלית לדרעי מבחינת תוצאותיו של ההליך הפלילי, יש לומר שקמה מניעות משפטית לפיה דרעי מנוע מלקבל על עצמו תפקיד של שר, לפחות לתקופה מסוימת, כמפורט בהמשך הדברים, וזאת מכוח הצהרותיו והתנהלותו הדיונית. ויודגש כבר עתה – מניעות משפטית זו חלה כלפי דרעי עצמו במובן של יכולתו המשפטית להסכים למינוי, ומשכך אני סבורה כי איננו נדרשים כלל לבחון את מישור שיקול הדעת שהפעיל ראש הממשלה בהתייחס למינוי או את משמעויותיו המשפטיות של התיקון לחוק יסוד: הממשלה שעומד ברקע הדברים. עוד אבהיר כי הכרעתי אף אינה מבוססת על ביקורת שיפוטית ביחס לשיקול דעתו של דרעי בהחלטתו להסכים להתמנות. בית משפט זה עמד בעבר על הקושי הכרוך בביקורת שיפוטית הממוקדת בשיקול הדעת של אדם המסכים לקבל על עצמו תפקיד (ראו והשוו: בג"ץ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 לפסק דינה של הנשיאה חיות (6.5.2020) (להלן: עניין הטלת המנדט)). בשונה מכך, הדיון בכלל המניעות בהקשרנו מבוסס על קיומו של מחסום משפטי למתן ההסכמה, ללא דיון נוסף בשיקולים שהנחו את דרעי בנסיבות העניין.