פסקי דין

תא (מרכז) 55015-12-22 technology lnnovation partners llc נ' פאוורמט טכנולוגיות בע"מ

14 ינואר 2023
הדפסה

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 55015-12-22 technology lnnovation partners llc נ' פאוורמט טכנולוגיות בע"מ ואח'

תיק חיצוני:

בפני כבוד השופטת יעל מושקוביץ

מבקשת:
technology lnnovation partners llc

נגד

משיבות: 1. פאוורמט טכנולוגיות בע"מ
2. סיקס איי אי בע"מ

החלטה
1. בפניי בקשה למתן צווי מניעה זמניים שהוגשה ע"י המבקשת, תאגיד אמריקאי – Technology Innovation Partners LLC (להלן: "המבקשת" או "Tip"), בעלת מניות בחברה, כנגד המשיבות – חברת פאוורמט טכנולוגיות בע"מ (להלן: "החברה") וחברת סיקס איי אי בע"מ (להלן: "המשיבה 2" או "סיקס") (להלן ביחד: "המשיבות"), במסגרת תביעתה לאכיפת תקנון החברה בנוסחו העדכני (תיקון מס' 8 משנת 2021) ומניעת הפרתו. המבקשת היא חברה בבעלות תאגיד אמריקאי העוסק בניהול נכסים Hudson Sustainable Group LLC (להלן: "הדסון").
2. הרקע לבקשה כאן, הינו סכסוך בין בעלי המניות בחברה (ובכללם בין קבוצת הדסון, כהגדרתה להלן וסיקס) שהביא לכך כי סיקס רכשה בחודשים ספטמבר ודצמבר 2022 מניות מועדפות מסוג B (שהן מניות "במעמד בכורה") של החברה וכעת מחזיקה היא ברוב המניות מסוג B מקרב כלל מחזיקי מניות B (למעלה מ- 50% מכלל מניות B).
3. לאחר רכישה זו הודיעה החברה למבקשת, כי לאור היות סיקס המחזיקה ברוב המניות המועדפות מסוג B, המבקשת אינה רשאית עוד למנות שני דירקטורים בדירקטוריון החברה שכן היא חדלה מלהיות בעלת רוב מניות B (בהיותה מחזיקה 37.7% ממניות B בלבד). בנסיבות אלה הודיעה החברה על סיום כהונתם של שני הדירקטורים מטעם המבקשת ותחתם מונו שני דירקטורים מטעמה של סיקס. עוד הודיעה החברה, כי המבקשת אף אינה בעלת מעמד של Requisite B Holder בחברה ומשכך, ובין היתר, אינה עוד בעלת זכות ווטו (בנוגע להחלטות מסוימות) באסיפה הכללית.
4. במסגרת הבקשה כאן עותרת המבקשת כי שני הדירקטורים מטעמה יחזרו לכהן וזאת על פי הזכות המוקנית לה לכך, לגישתה, בתקנון, וכי תושב לידה אף זכות הוטו באסיפה הכללית, הנתונה, לה, כך לטענתה, מכוח היותה ה- Requisite B Holder (כהגדרתה בתקנון), והדברים יפורטו להלן.
א. רקע עובדתי קצר והשתלשלות האירועים שהביאה להגשת הבקשה
5. החברה הינה חברה פרטית שהוקמה בשנת 2006, לצורך פיתוח, ייצור ושיווק של מטענים אלחוטיים, ובבעלותה כ- 150 פטנטים רשומים בתחום הטעינה האלחוטית.
6. החברה פועלת באמצעות שתי חטיבות, כאשר עיקר פעולתה של חטיבה אחת, הוא במימוש פורטפוליו הפטנטים של החברה, בין היתר באמצעות ניהול הליכים משפטיים ברחבי העולם כנגד גורמים המפרים את זכויותיה ובאמצעות התקשרות בהסכמי רישיון המקנים זכויות שימוש בקניינה הרוחני של החברה (להלן: "חטיבת ה- IP"), ועיסוקה של החטיבה השנייה, הוא במחקר ופיתוח של פתרונות טכנולוגיים בתחומי פעילות חדשים בהתבסס על קניינה הרוחני של החברה (להלן: "חטיבת הפיתוח").
7. חטיבת ה- IP מנוהלת ע"י קרן ישראלית למימון הליכים משפטיים - פירסט ליברה ישראל בע"מ (להלן: "קרן ליברה"), אשר אמונה מכוח הסכם שנכרת בינה לבין החברה, על ביצוע פעילות מוניטיזציה ורישוי קניינה הרוחני של החברה. בנוסף, זכאית קרן ליברה מכוח ההסכם שנכרת בינה לבין החברה למנות שלושה דירקטורים בדירקטוריון החברה, לרבות את יו"ר הדירקטוריון.
8. דירקטוריון החברה מונה שבעה חברים; עד מועד סיום כהונתם של הדירקטורים מטעם המבקשת הורכב הדירקטוריון משלושה דירקטורים מטעם קרן ליברה, דירקטור אחד מטעם גופים בלתי תלויים, דירקטור אחד מטעם סיקס הוא מר רן פוליאקין בעל השליטה בסיקס ומייסד החברה (להלן: "פוליאקין"), ושני דירקטורים מטעמה של המבקשת, אחד מהם הינו מר ניל אורבך (להלן: "אורבך") העומד בראשה של הדסון וחברות נוספות בשליטתה או הקשורות אליה (להלן ולעיל: "קבוצת הדסון").
9. לצורך ההכרעה בדבר זכותה של המבקשת למנות שני דירקטורים מטעמה ולהחזיק במעמד ה- Requisite B Holder, ניטשו בין הצדדים מחלוקות בנוגע ללשון התקנון כפי שתוקן בשנת 2021 (תיקון מספר 8) ואומד דעת הצדדים כפי שהיה לצורך תיקון זה של התקנון. בעיקר נחלקו הצדדים בשאלה, מהי נפקותה של העובדה, כי מניות B של החברה שהוקצו לקבוצת הדסון בשנת 2012 ואשר מכוח אותה הקצאה הקנו לקבוצת הדסון החל משנת 2012 זכויות עודפות (למינוי דירקטור אחד נכון לאותו מועד וזכות ווטו), אינן עוד בשליטתה.
10. הצדדים לא היו חלוקים על העובדה, כי המבקשת מחזיקה כיום ב- 37.7% מניות B אשר נרכשו על ידי המבקשת ביום 31.1.20 מקבוצת Goldman Sachs investment partners (להלן: "גולדמן סאקס") והיא מחזיקה עד היום במלוא מניות B של החברה שנרכשו על ידה באותו מועד.
11. לטענת המבקשת, לה עצמה לא היתה מעולם זיקה למניות B שהוקצו לקבוצת הדסון בשנת 2012. הזיקה שהיתה לקבוצת הדסון למניות B שהוקצו לה בשנת 2012 ניתקה כבר בחודש ספטמבר 2020 משהפסיקה קבוצת הדסון ליתן ייעוץ לחברה שהחזיקה במניות אלו. משכך, לטענת המבקשת, על פי לשון התקנון שתוקן רק בשנת 2021, אותן זכויות עודפות נתונות לה רק מכוח החזקתה את מניות B שרכשה מגולדמן סאקס, שכן אלו המניות היחידות שהחזיקה קבוצת הדסון במועד תיקון התקנון ואלו, כאמור, עדיין מצויות בידיה.
12. לטענת המשיבות, הזכויות העודפות (למינוי דירקטורים וזכות וטו), ניתנו לקבוצת הדסון רק מכוח הקצאת המניות משנת 2012, הקצאה שבוצעה כנגד השקעה של עשרות מיליוני דולרים ולא מכוח רכישת המבקשת את מניות B של החברה מגולדמן סאקס בסכום של 3.5 מיליון $. מקום בו אין חולק כי קבוצת הדסון אינה מחזיקה עוד במניות שהוקצו לה בשנת 2012, פקעה זכותה למינוי דירקטורים ומעמדה כ- Requisite B Holder המעניקה למחזיק במעמד זה אף את זכות הווטו באסיפה הכללית.
13. לצורך הבנת טענות הצדדים במלואן אדרש כעת למעט רקע עובדתי קצר נוסף הדרוש לעניין.
14. בשנת 2012 הקצתה החברה מניות מסוג B (לעיל ולהלן: "מניות B") הן לגולדמן סאקס והן לקבוצת הדסון. קבוצת הדסון החזיקה במניות באמצעות חברת Eleven Birch (להלן: "EB"). לצורך הדיון לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי נכון למועד ההקצאה, היינו, שנת 2012, הייתה EB חלק מקבוצת הדסון כהגדרתה בתקנון החברה (ליתר פירוט – אין מחלוקת כי במסגרת ההקצאה נרשמו מניות B על שמה של EB לאור העובדה ש-EB וחברת האם שלה קיבלו שירותי ייעוץ מ- Hudson Capital Management (NY) L.P, שבשליטת מר אורבך, ובנסיבות אלה, לאור הגדרת הדסון בתקנון, היתה חברת EB חלק מקבוצת הדסון).
15. הקצאת מניות B לגולדמן סאקס ולקבוצת הדסון נעשתה כנגד השקעה של עשרות מיליוני דולרים שביצעה כל אחת מהן בחברה. מכוח השקעה זו הקנתה הקצאת מניות B אלו הן לגולדמן סאקס והן לקבוצת הדסון את הזכות למנות דירקטור בחברה (אחד לכל אחת), וזאת בנסיבות מסוימות שתפורטנה להלן, וכן מעמד של Requisite B Holder (להלן:" "Requisite B ( מעמד המקנה לכל אחת מהן זכויות עודפות, בין היתר, במימוש נכסיה ו/או באירוע "הנזלה", וזכות ווטו באסיפה הכללית של בעלי מניות החברה.
16. בינואר 2020 רכשה המבקשת מגולדמן סאקס את מניות B שהוקצו לגולדמן סאקס בשנת 2012.
17. לטענת המבקשת מחודש ספטמבר 2020 נותקה הזיקה בין קבוצת הדסון לבין חברת EB שהחזיקה את מניות B שהוקצו לקבוצת הדסון בשנת 2012. על עובדה זו חלוקים הצדדים, ולטענת המשיבות, אפילו נותק הקשר כאמור, קבוצת הדסון לא עדכנה את המשיבות בעובדה זו ומשכך, כלל התנהלותן עד היום, התבססה על ההנחה, כי קבוצת הדסון עדיין מחזיקה במניות B שהוקצו לה בשנת 2012.
18. במחצית שנת 2021 תוקן תקנון החברה ובין היתר, שונתה הגדרת Hudson, כך שהגדרתה בתקנון מתייחסת למבקשת, לחברת Hudson Sustainable Group LLC, ולחברות קשורות, ולא לחברת Hudson Capital Management (NY) L.P, ולחברות קשורות, כפי שהיה קודם לכן. במועד זה אף תוקן הסעיף המתייחס למינוי דירקטורים, כך שתחת הזכות של הדסון למינוי דירקטור אחד ושל גולדמן סאקס למינוי דירקטור אחד, הוענקה להדסון הזכות למינוי שני דירקטורים.
19. לגישת המבקשת, לאור העובדה כי תיקון התקנון נעשה לאחר שכבר לא החזיקה קבוצת הדסון במניות B שהוקצו לה בשנת 2012 וכל מניות B שהיו בידיה באותה עת היו המניות שנרכשו על ידה מגולדמן סאקס, הרי שמעמדה כ- Requisite B וזכותה למנות שני דירקטורים הינן אך ורק מכוח רכישת מניות B מגולדמן סאקס בשנת 2020.
20. המשיבות כופרות בטענה זו מכל וכל, הן מהפן העובדתי והן מהפן המשפטי. לטענתן, מהפן העובדתי, מעמדה של הדסון כ- Requisite B וזכותה למינוי שני דירקטורים נובעות אך ורק מהזיקה של הדסון למניות B שהוקצו לה בשנת 2012. לטענת המשיבות, עד ספטמבר 2022 היתה להדסון זיקה למניות B שהוקצו לה בשנת 2012 (מכוח זיקתה לחברת EB), כי הדברים עולים ממצגים שיצר מר אורבך אף לאחרונה, באוגוסט וספטמבר 2022 וכי מכל מקום הדסון מעולם לא עדכנה אותן בכך שאין לה עוד זיקה למניות B שהוקצו לה בשנת 2012, ומשכך, אף התיקון לתקנון לא נעשה לאור עובדה זו או על בסיסה. אינדיקציה נוספת לעובדה כי ניתוק הזיקה בין הדסון למניות B שהוקצו לה בשנת 2012 נעשה לאחר תיקון התקנון, עולה מהעובדה כי התיקון לתקנון כלל לא מחק את ההתייחסות הרבה למניות הדסון שהוקצו בשנת 2012 (כאשר לכאורה, לו היה ממש בטענות המבקשת, הרי שההתייחסויות הנרחבות להקצאת המניות להדסון בשנת 2012 היו נמחקות מהתקנון כליל).
21. מהפן המשפטי טענו המשיבות, כי הזכויות העודפות הן זכויות חוזיות ולא זכויות קנייניות הצמודות למניות, ומשכך מקום בו המבקשת מחזיקה רק במניות B שרכשה מגולדמן סאקס, הרי שהזכויות למינוי דירקטור וזכות הווטו, לא עברו לידיה עם רכישת המניות, אלא פקעו כשנפרדה גולדמן סאקס ממניות אלו.
22. נחזור כעת על ציר הזמן לסכסוך שבפנינו.
23. במהלך שנת 2022 נקלעה החברה למצוקה תזרימית. משכך, המבקשת, באמצעות מר אורבך, והמשיבה 2, באמצעות מר פוליאקין, הציעו, כל אחת בנפרד, מימון שיינתן בכפוף לעריכת שינויים הנוגעים למבנה החברה ולאופן ניהולה והתנהלותה. תכנן של ההצעות אינו רלוונטי לענייננו ועל כן לא מצאתי לפרטו.
24. לענייננו רלוונטית העובדה, כי מר פוליאקין ונציגיה של קרן ליברה התנגדו להצעת המימון שהועלתה על ידי המבקשת באמצעות מר אורבך, ומשכך הצעתו נדחתה ע"י הדירקטוריון. מנגד, הצעת המשיבה 2 באמצעות מר פוליאקין זכתה לתמיכת הדירקטוריון (למעט מר אורבך שהתנגד והדירקטור הנוסף מטעם המבקשת, שנמנע).
25. הדירקטוריון ביקש להביא את ההצעה לאישור האסיפה הכללית וטרם שעשה כן, פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה בקשה למתן צו מניעה (המחלקה הכלכלית בתל אביב ת"א 41700-08-22) במסגרתה התבקש בית המשפט להורות לחברה להימנע מכינוס בעלי המניות באסיפה הכללית. ביום 23.8.22, דחה בית המשפט (כבוד השופטת ס. יעקבי) את הבקשה לסעד זמני בקבעו, בין היתר, כי הצעת העמדת מימון לטובת החברה הינה הדרך היחידה אשר עשויה למנוע את קריסת החברה, וכי ככל שהמבקשת סבורה כי קיימת חלופה טובה יותר תוכל להציגה בפני בעלי המניות או למנוע את אישור העסקה מכוח זכות הוטו הנתונה לה, בהיותה Requisite B.
26. בהתאם לאמור, ביום 24.8.22 עשתה המבקשת שימוש בזכות הוטו שנתונה היתה לה באותה עת, הדפה את הצעת המשיבה 2, ובכך נותרה החברה ללא מימון.
27. במצב דברים זה (נכון לחודש אוגוסט 2022), בו למשיבה 2 ולקרן ליברה קיים רוב בדירקטוריון החברה (4 מתוך 7), בעוד שלמבקשת שני דירקטורים בדירקטוריון החברה וזכות וטו באסיפה הכללית - נוצר מבוי סתום בחברה, המשליך על אפשרותה להמשיך לפעול. על פי תיאור הדברים כפי שהובאו בפני וכעולה מהליך נוסף שהתנהל בין הצדדים (חדל"ת 50032-09-22) הדברים מורכבים שבעתיים נוכח המצוקה התזרימית אליה נקלעה החברה, הצורך בקבלת מימון ובקבלת החלטות אופרטיביות בנוגע להמשך התנהלות החברה על מנת למנוע קריסתה.
28. נוכח המבוי הסתום המתואר, פנתה החברה ביום 22.9.22 לבית משפט זה בבקשה להורות על עיכוב כל ההליכים כנגד החברה, על מינוי מנהל הסדר, על כינוס אסיפת נושים ובעלי המניות של החברה, ועל אישור נטילת מימון ביניים ממר פולאיקין או מחברה המצויה בשליטתו (חדל"ת 50032-09-22 הנזכר לעיל).
בית המשפט דחה את בקשת החברה דלעיל בפסק דין מיום 16.11.22, וקבע, בין היתר, כי הרקע לבקשה הינו סכסוך בעלי מניות ומטעם זה, יהא קשה להביא להבראת החברה על בסיס בקשתה, משהדבר דורש שיתוף פעולה בין בעלי המניות. עוד צוין, כי לאור העובדה כי לא ניתן להשתחרר מהרושם כי בקשת החברה מהווה כלי במאבק בין שתי קבוצות בעלי המניות בה - המבקשת והמשיבה 2, בעוד שלמבקשת נתונה זכות וטו על החלטות מסוימות בחברה, הרי שעל הצדדים לפעול למיצוי הסעדים המוקנים להם מכוח חוק החברות בטרם נקיטת הליך קולקטיבי.
29. ביום 11.12.22 התקיימה ישיבת דירקטוריון החברה, במסגרתה ביקשה קרן ליברה את אישור הדירקטוריון כי היא תתקשר עם משרד עורכי דין אמריקאי Mayer Brown (להלן: "MB") על מנת שזה ינהל את הליכיה המשפטיים של החברה בקשר לגורמים המפרים את קניינה הרוחני של החברה בארה"ב וברחבי העולם. קרן ליברה ציינה במסמך מוקדם שהועבר לחברי הדירקטוריון (ביום 10.12.22) את עיקרי ההתקשרות, כי היא ניהלה עם MB מו"מ שנמשך כשנה על התנאים המסחריים העומדים בבסיס ההתקשרות המוצעת, כי מדובר במשרד מהמובילים בתחומו, כמו גם את היתרונות הגלומים בהתקשרות. המבקשת, באמצעות מר אורבך, ביקשה כי טיוטת הסכם תועבר אליה לצורך בחינת ההתקשרות וחלופות לה, קרן ליברה הסכימה כי טיוטת ההתקשרות תועבר לידי חברי הדירקטוריון בכפוף להתחייבות לסודיות, ברם נוכח סירובו של מר אורבך להתחייב לסודיות כאמור, לא הועברה טיוטת ההסכם לעיון חברי הדירקטוריון, דבר שלא אפשר את אישור ההתקשרות האמורה באותו מועד. אקדים את המאוחר ואציין, כי לאחר סיום כהונתם של מר אורבך והדירקטור הנוסף מטעמה של המבקשת, התחייבו כלל חברי הדירקטוריון (בהרכבו החדש) לסודיות, עיינו בטיוטת ההסכם ואישרו את ההתקשרות בישיבת דירקטוריון נוספת שהתקיימה ביום 15.12.2022.
30. ביום 12.12.22 שלחה החברה לחברי הדירקטוריון מכתב שקיבלה באותו היום מסיקס, ממנו עלה כי סיקס רכשה בחודש ספטמבר 2022 ובחודש דצמבר 2022 מניות B, וכי לאור היקף המניות שרכשה הפכה סיקס להיות מחזיקה ברוב מניות B בחברה. יתרה מכך, עדכנה סיקס, כי חלק ממניות B שנרכשו על ידה בחודש ספטמבר 2022 היו המניות שהוחזקו עד אותו מועד על ידי EB ואשר מכוחן, בהיותן מניות שהוקצו לקבוצת הדסון בשנת 2012, אחזה המבקשת במעמד Requisite B. משכך, הודיעה סיקס כי משקבוצת הדסון אינה מחזיקה עוד במניות B שהוקצו לה בשנת 2012, חדלה מלהיות ה- Requisite B ומשכך, חדלה להיות בעלת זכות ווטו באסיפה הכללית של בעלי המניות. עוד ציינה סיקס, כי משקבוצת הדסון אינה מחזיקה עוד במניות שנרכשו על ידה במקור (שכן EB מכרה את מניות B, הן המניות שהוקצו בשנת 2012 להדסון "במקור") ומשאין היא בעלת רוב מניות B, הרי שעל פי לשון התקנון היא איבדה את זכותה למנות שני דירקטורים וזכות זו עברה לידי סיקס, שכעת היא בעלת רוב מניות B.
31. ביום 18.12.22, הודיעה החברה למבקשת, כי בנסיבות שנוצרו אין לה עוד זכות למינוי שני דירקטורים, כי כהונתם הסתיימה וכי מונו תחתם שני דירקטורים מטעמה של סיקס. ביום 19.12.2022 אף נודע למבקשת, כי כבר ביום 15.12.2022 התכנס דירקטוריון החברה בהרכבו החדש, ובוצעו פעולות שלטענת החברה התעכבו מזה זמן, ובכללן, מינוי מנכ"ל, החלטה על התקשרות עם משרד MB ועוד עניינים שלטעמן של המשיבות התעכבו נוכח המבוי הסתום אליו הגיעה החברה בשל סכסוך בעלי המניות.
32. בשל פעולות חד צדדיות אלה פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה דנן, למתן סעדים זמניים וארעיים ולצידה הוגשה תביעה. הסעדים הארעיים כוונו בעיקר להתקשרות עם משרד MB, בקשה שנדחתה על ידי, מהטעם שלא עלה מהבקשה כי מדובר בהתקשרות בלתי הפיכה. הסעדים הזמניים נגעו בעיקרם, לאבדן זכות הוטו ומינוי שני הדירקטורים. במסגרת התביעה שהגישה המבקשת, עתרה היא, כי הוראות התקנון תיאכפנה, הן לעניין מעמדה כ- Requisite B ומכוח זה השבת זכויות הווטו לידיה, והן לעניין הזכות למינוי דירקטורים.
33. בדיון שהתקיים בפני שמעתי באריכות את טיעוני הצדדים, כמו גם נציגים נוספים שביקשו לומר דברים בפני ובכללם, מר ניל אורבך שביקש לומר מספר מילים בהיוועדות חזותית, מר עופר פירט, יו"ר קרן ליברה המכהן גם כדירקטור בחברה, ומר דרור בולקין בעל מניות בחברה מסוג A (מניות "נחותות"). הצדדים ויתרו על חקירות ומכאן החלטתי.
ב. עיקר טענות הצדדים
ב. 1. תמצית טענות המבקשת
34. לטענת המבקשת, על בית המשפט להורות לחברה להימנע מהדחתם של שני חברי הדירקטוריון מטעמה, לקבוע את מעמדה כבעלת זכות ווטו באסיפה הכללית ולהורות לחברה שלא להוציא אל הפועל את ההחלטות שהתקבלו במסגרת ישיבת הדירקטוריון ביום 15.12.22, אשר כונסה שלא כדין ללא ידיעתה של המבקשת;
35. בכל הנוגע לזכות למנות שני דירקטורים מפנה המבקשת ללשון סעיף 43.1.2 לתקנון, לפיו היא זכאית למנות שני חברי דירקטוריון כל עוד היא מחזיקה ב- 25% ממניות B אשר נרכשו על ידה במקור : "25% of the preferred B shares originally acquired by them".
36. הדסון כהגדרתה בתקנון (לאור תיקון מספר 8 שנעשה בשנת 2021), הינה:
"Hudson - Entities advised by or affiliated with Hudson Sustainable Group LLC, Including Technology Innovation Partners LLC"
37. המבקשת (Technology Innovation Partners LLC) מחזיקה והחזיקה מאז ומעולם רק במניות שנרכשו על ידה מגולדמן סאקס (בינואר 2020), היא מחזיקה במלוא המניות שנרכשו על ידה במועד זה (הוא המועד הו רכשה את מניותיה "במקור"), ומשכך סיום כהונתם של שני הדירקטורים מטעמה נעשה שלא כדין.
38. באשר לטענת המשיבות לפיה חברת EB נכללת (עדיין) בקבוצת הדסון ומשרק כעת מכרה את מניות B שהוקצו להדסון בשנת 2012, אין היא מחזיקה עוד במניות שהוקצו לה "במקור", משיבה המבקשת, כי המשיבות שוגות הן מהפן העובדתי והן מהפן המשפטי.
39. מהפן העובדתי; הזיקה שבין קבוצת הדסון לחברת EB נותקה בספטמבר 2020, משכך, במועד תיקון התקנון כבר לא הייתה כל זיקה בין קבוצת הדסון ל EB וכפועל יוצא כבר לא היתה לה כל זיקה לאותן מניות B שהוקצו בשנת 2012 לחברת הדסון. תיקון הגדרת הדסון בתקנון החברה מביא לידי ביטוי עובדה זו ואף אחת מהחברות ששמן נזכר בהגדרת הדסון (כפי שתוקנה בשנת 2021), לא נתנה מעולם שירותי יעוץ ל- EB. משכך, המניות היחידות שהוחזקו על ידי הדסון (כהגדרתה בתקנון) "במקור", הן מניות B שנרכשו מגולדמן סאקס ומוחזקות במלואן אף כיום על ידי המבקשת.
40. במישור המשפטי טענה המבקשת, כי מדובר בהטעיה מכוונת המבוססת על נוסחו הקודם של תקנון החברה (תיקון מס' 6) במסגרתו, הגדרת Hudson כללה תאגיד אחר בקבוצה בשם Hudson Capital Management (NY) L.P, שלו אכן הייתה בעבר זיקה לחברת EB (הוא התאגיד אשר העניק שירותי יעוץ ל- Hudson Clean Energy Partners שהינה חברת האם של EB). אך כאמור, כבר מחודש ספטמבר 2020, לא מעניקה קבוצת הדסון ייעוץ ל- Hudson Clean Energy Partners משכך, לטענת המבקשת, התיקון בתקנון, שבוצע רק בשנת 2021, והעניק לקבוצת הדסון (על הגדרתה החדשה) את הזכות למינוי שני דירקטורים, התבסס אך ורק על רכישת מניות גולדמן סאקס בחודש ינואר 2020.
41. באשר לזכות הווטו של המבקשת המוקנית לה לטענתה מכוח היותה Requisite B, טענה היא כי בהתאם להוראות תקנון החברה, זכות הווטו עומדת לה, כל עוד היא מחזיקה ב- 25% ממניות החברה מסוג B אשר נרכשו על ידה "במקור". לצורך הגדרת ה- Requisite B מפנה התקנון לשתי הגדרות שונות ולשני מועדים בהם נרכשו המניות "במקור"; מועד רכישת המניות על ידי גולדמן סאקס מהחברה (חודש מרץ 2012 (ומועד רכישת המניות ע"י חברת EB (חודש יוני 2012)).
42. לטענת המבקשת, ההגדרה הרלוונטית לעניין מועד רכישת מניות B, היא ההגדרה הראשונה המתייחסת למועד שבו רכשה גולדמן סאקס את מניותיה מהחברה, דהיינו בחודש מרץ 2012. לטענתה, מאחר שהמניות בהן היא מחזיקה כיום הן המניות אשר נרכשו על ידי גולדמן סאקס בחודש מרץ 2012, הרי שהיא נכנסת בנעליה של גולדמן סאקס, וזכאית מכוח החזקת מניות אלו למעמד של Requisite B, וכפועל יוצא מכך לזכות ווטו באסיפה הכללית. לטענתה, החברה הכירה בזכותה זו מיד לאחר רכישת המבקשת את המניות מגולדמן סאקס, ביום 24.2.20, עת התקיימה ישיבה של האסיפה הכללית של החברה (נספח 14 לבקשה לסעדים זמניים), שם נזכרה זכותה של הדסון כ- Requisite B.
43. המבקשת ערה לעובדה כי הגדרת ה- Requisite B holder בתקנון מפנה למועד הספציפי בו הוקצו מניות B להדסון (יוני 2012), היינו, לכאורה, מעמד ה- Requisite B holder ניתן להדסון כל עוד היא מחזיקה ב- 25% ממניות B שנרכשו על ידי קבוצת הדסון ביום 15.6.2012 (המועד הנזכר באופן מפורש בתקנון ואליו מפנה הגדרת ה- Requisite B בתקנון). אלא, שלדידה של המבקשת, נפלה טעות סופר בתקנון. לטענתה, המועד אשר היה אמור להירשם בתקנון כמועד שבו היא רכשה "במקור" את מניותיה, הוא אחד משניים – או המועד שבו המבקשת רכשה מגולדמן סאקס את מניותיה, קרי בחודש ינואר 2020, או במועד שבו גולדמן סאקס רכשה מהחברה את מניותיה (אותן המבקשת מחזיקה כיום), דהיינו, בחודש מרץ 2012. תקנון החברה בנוסחו כעת, המפנה למועד בו הוקצו להדסון מניות B במקור, היינו יוני 2012 (המועד בו הוקצו מניות B של החברה ל – EB), אינו רלוונטי שכן כאמור, במועד תיקון התקנון לא היתה כל זיקה בין הדסון ל- EB ויוצא שהתקנון מפנה למועד בו לא למבקשת ולא להדסון לא היתה החזקה או זיקה לאותן מניות B וברור אם כן כי מדובר בטעות סופר וסתירה פנימית בתקנון שאין בה בכדי לאיין את זכות הווטו שהוענקה לה.
44. עוד טענה המבקשת, בלשון רפה, כי רכישת מניות המשיבה 2 לא קיבלה את אישור הדירקטוריון, ומשכך היא בטלה.
45. באשר לשיקולי מאזן הנוחות, טענה המבקשת, כי אלו נוטים לטובתה ולשם שמירה על המצב הקיים. המבקשת טענה, כי החברה התעלמה מזכות הווטו הנתונה לה, הדיחה שני דירקטורים מטעמה, קידמה התקשרויות עם צדדי ג' בלא ידיעתה ו/או מעורבותה, עובדה אשר לה נפקות משמעותית בנוגע למעמדה הניהולי של המבקשת ולהשתתפותה בהחלטות החברה מכוח מעמד זה. פגיעה זו, לטענת המבקשת, מהווה נזק בלתי הפיך שאינו ממוני. עוד לטענת המבקשת, מדובר בצו מניעה ולא צו עשה (כטענת המשיבות), שכן, הדחת הדירקטורים נעשה בניגוד לתקנון החברה, ומשכך, השבת הדירקטורים מטעמה לכהן בדירקטוריון החברה בהתאם למצב שהיה נהוג בחברה מזה שנים וקבלת זכות הווטו הן הותרת המצב על כנו.
ב.2. תמצית טענות המשיבות
46. המשיבות העלו בתשובותיהן טענות דומות, ומשכך אתייחס אליהן במשותף.
47. המשיבות התנגדו לבקשה. לטענתן, בקשת המבקשת נועדה בעיקרה כדי לכפות על החברה לקבל את הצעת המימון שהציעה המבקשת לחברה ונדחתה בישיבת הדירקטוריון, ועל כן יש לדחותה.
48. מניות המבקשת נרכשו על ידה בשני מועדים - בחודש יוני 2012 מניות אשר נרשמו על שמה של חברת ,EB ובחודש ינואר 2020 מחברת גולדמן סאקס. על פי תקנון החברה בנוסחו העדכני (תיקון מס' 8), המבקשת זכאית למעמד Requisite Bרק באם היא מחזיקה בשיעור של לפחות 25% ממניות מסוג B אשר רכשה במקור ביום 15.6.12 (שכן ההגדרה מפנה לתאריך המדויק בו הוקצו המניות להדסון בשנת 2012). משאין חולק, אף לגישת המבקשת, כי אין היא מחזיקה במניות אלו, אין המבקשת יכולה להחזיק בטענה כי היא במעמד של Requisite B.
49. לטענת המשיבות אין בסיס לטענה כי מעמד ה- Requisite B עבר לידי המבקשת עם רכישת מניות גולדמן סאקס בשנת 2020. מדובר במעמד הניתן עקב הקצאת מניות ובשל השקעה של עשרות מיליוני דולרים, אשר ניתן כזכות חוזית בתקנון ולא זכות קניינית הצמודה למניות עצמן. מטעם זה, אף המשיבה 2 שרכשה בספטמבר 2022 את מניות B שהוחזקו על ידי EB אינה Requisite B מכוח רכישה זו.
50. המשיבות כופרות בטענת המבקשת לפיה, כלל הזכויות העודפות (הן הזכות למינוי הדירקטורים והן זכות הווטו) ניתנו לה רק מכוח רכישת מניות גולדמן סאקס ובהתאם לכך אף בוצע שינוי בהגדרת Hudson בתקנון. לטענתן, עדכון הגדרת הדסון בתקנון (תיקון מס' 8) נערך בשל שינוי ארגוני בהדסון, כי השינוי נערך כשנה ומחצה לאחר רכישת מניות B של החברה מגולדמן סאקס על ידי המבקשת ואף מטעם זה ברי כי עצם רכישת מניות גולדמן סאקס לא היוותה שינוי מהותי, כי אין ולא הייתה כל כוונה כי תיקון זה יקנה למבקשת עקב רכישת מניות גולדמן סאקס ומכוחן זכויות עודפות ואילו הייתה כוונה שכזו היתה החברה עורכת שינוי משמעותי בתקנון החברה, ולא היתה מסתפקת בשינוי הגדרת הדסון והוספת שמה של המבקשת, כפי שנעשה.
51. בהתייחס לטענת המבקשת כי קיימת טעות סופר בתקנון ולפיכך מעמדה כ- Requisite B עומד בעינו, טענו המשיבות, כי בניגוד לטעות סופר אשר באה לידי ביטוי בשגיאה, במילה או בספרה, בענייננו, המבקשת דורשת כי ייערך שינוי מהפכני של ממש בתקנון, וכפועל יוצא מכך, בזכויות המבקשת בחברה. שינוי מהותי כאמור לא ניתן ליצור על סמך הטענה כי עניין לנו בטעות סופר, קל וחומר, כאשר השינויים שנערכו בתקנון, נערכו על ידי באי כוח המבקשת עצמה.
52. עוד ציינו המשיבות, כי טענת המבקשת בדבר "טעות סופר" לא נתמכה ולו בבדל של ראיה, וכי אף הפסיקה לעניין זה קובעת כי לא ניתן לטעון לקיומה של "טעות סופר" בתקנון של חברה, מקום בו התקנון אושר על ידי כלל בעלי המניות, קל וחומר, במסגרת בקשה למתן סעד זמני, שבה מתבקש בית המשפט לקבוע מהו אומד דעת הצדדים ביחס לאותה טעות.
53. לפיכך, לטענת המשיבות, לא הייתה כל כוונה, כי רכישת המניות המאוחרת ע"י המבקשת מגולדמן סאקס, תביא לביטול ההוראות ביחס להקצאת מניות B לקבוצת הדסון בשנת 2012, כי לא בכדי לא נמחקו ההוראות בתקנון המתייחסות להקצאת מניות B להדסון בשנת 2012 וכי זכויות המבקשת נגזרות מההקצאה שבוצעה בשנת 2012 בלבד.
54. אף בכל הנוגע לזכות למינוי דירקטורים אין בסיס לטענת המבקשת. המשיבות כופרות בטענת המבקשת לפיה כבר החל מחודש ספטמבר 2020 אין לה זיקה למניות B שבבעלות EB. יתרה מכך, המבקשת לא עדכנה בשום שלב את המשיבות בכך שאין לה, לגישתה, כבר מחודש ספטמבר 2020 זיקה למניות EB ומשכך, אפילו אכן נותקה הזיקה, כטענתה, בספטמבר 2020, הרי שבאספקלריה זו (של אי היידוע) יש לבחון את שינוי התקנון, שהרי, ברי כי לא ניתן בשינוי טכני של הגדרת אחת החברות בקבוצת הדסון בתקנון, בכדי ליצור שינוי מהפכני בכל זכויות הדסון. בוודאי, כך טוענות המשיבות, לא ניתן ליתן בידי הדסון את מלוא הזכויות שניתנו לה בעת ההקצאה המקורית בשנת 2012 (זכויות שניתנו לה תמורת השקעה של עשרות מיליוני דולרים), רק מכוח רכישת מניות B של גולדמן סאקס, אותן רכשה תמורת סכום של 3.5 מיליוני דולרים בלבד.
55. עוד לטענת המשיבות יש ליתן את הדעת לעובדה, כי מי שערכה את התיקון לתקנון בשנת 2021, הייתה לא אחרת מאשר הדסון עצמה ומשכך, אילו אכן לא היתה במועד התיקון כל זיקה בין הדסון לבין מניות B שהוקצו לה בשנת 2012, היתה מוחקת הדסון את כל ההתייחסויות להקצאה זו המופיעות בתקנון. סיקס, מוסיפה וטוענת, כי היא עצמה הסתמכה על לשון התקנון עת שרכשה את מניות B בחודשים ספטמבר ודצמבר 2022, ביודעה, כי רכישה זו תביא לכך כי היא תהיה בעלת הזכות למינוי שני דירקטורים וכי הדסון לא תהיה עוד בעלת מעמד של Requisite B ואף מטעם זה, לא ניתן לכפות על לשון התקנון פרשנות הפוכה מזו שכתובה בו.
56. יתרה מכך, טענת המבקשת כי כבר בספטמבר 2020 נותקה הזיקה בינה לבין EB הינה טענה שהועלתה רק לצורך הטיעון כאן ומנוגדת לטענה שהיא עצמה העלתה בהליך חדלות הפירעון בספטמבר 2022. במסגרת טיעוני המבקשת בפני בית משפט זה, בהליך חדלות הפירעון בחודש ספטמבר 2022, טענה היא כי "המשיבה 1 (המבקשת כאן – י.מ.) הינה תאגיד הרשום בארה"ב, חלק מקבוצת Hudson Sustainable Energy ("הדסון") העוסקת בניהול נכסים – אשר השקיעה בשנים האחרונות עשרות מיליוני דולרים בחברה..". לאור העובדה, כי עשרות מיליוני דולרים הושקעו רק על ידי הדסון בשנת 2012 (שכן רכישת מניות B מגולדמן סאקס עמדה על כ- 3.5 מיליון דולר בלבד), ברי, כי המבקשת לא רק שהעלתה טענה הפוכה לטענה כאן, אלא שקשרה עצמה, בספטמבר 2022 למניות EB.
57. לאור כל אלה, ברי, כך לטענת המשיבות, כי במועד תיקון התקנון כמו גם נכון לחודש ספטמבר 2022 היתה למבקשת זיקה למניות B שהוחזקו על ידי EB ומש- EB מכרה מניות אלו בספטמבר 2022, אין בידי המבקשת 25% ממניות B שרכשה "במקור" וגם לא רוב מניות ,B ומשכך אין היא זכאית למינוי שני דירקטורים מטעמה.
58. בהתייחס לטענת המבקשת כי רכישת מניות המשיבה 2 לא קיבלה את אישור הדירקטוריון, טענו המשיבות כי מדובר בעסקאות מותרות הפטורות מהצורך באישור הדירקטוריון לפי סעיף 22.3 לתקנון.
59. לאור כל האמור לעיל, טענו המשיבות, כי סיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים, ובנסיבות בהן המשיבה 2 מחזיקה בשיעור של 52.66% ממניות סוג ,B בעוד שהמבקשת מחזיקה ב 37.70% ממניות B, שימור המצב הקיים, בו לבעלת רוב מניות B שני דירקטורים בדירקטוריון, דווקא מחייב את דחיית הבקשה.
60. כן טענו המשיבות כי עניין לנו בבקשה לצו עשה ולא צו מניעה, ומשכך, הנטל על המבקשת העותרת לשינוי המצב הקיים אף גדול יותר. בהתווסף עובדה זו לעובדה, כי המבקשת בהיותה מי שעתרה לסעד הזמני, לא הרימה את הנטל הראייתי לביסוס טענותיה (בעת שלא ביססה טענתה העובדתית, לפיה, כבר בשנת 2020 חדלה להיות בעלת זיקה לחברת EB), דין בקשתה להידחות.
61. באשר לשיקולי מאזן הנוחות, טענה החברה, כי האינטרס היחיד שלה, הינו ניהול ענייני החברה באופן מיטבי, אלא שהתנהלות המבקשת מקשה על התנהלות תקינה של החברה, כי החברה נאלצת להקליט את ישיבות הדירקטוריון ומתקשה לקבל החלטות אופרטיביות. סיקס אף הוסיפה וטענה, כי מקום בו אין למבקשת ממילא יכולת לכוון את ענייני החברה, שכן אף באם תתקבל טענתה הרי הדירקטורים מטעמה הם במיעוט (שניים במספר), הרי שדחיית הבקשה לא תשלול מהם זכויות מהותיות, ומנגד, תאפשר לחברה התנהלות תקינה ואפשרות של ממש לחלץ אותה מהקשיים אליהם נקלעה.
ג. דיון והכרעה
ג. 1. המסגרת הנורמטיבית – מתן סעדים זמניים
62. תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובעת מהי מטרתו של הסעד הזמני ותכלית נתינתו, בזו הלשון:
"מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין."
63. היינו, מטרת הסעד הזמני הינה הבטחת מימושו של פסק הדין או קיומו התקין של ההליך המשפטי, מקום בו מבקש הסעד הציג בפני בית המשפט זכות לכאורה המצדיקה את בקשתו למתן הסעד המבוקש.
64. בהתאם לתקנה 95 לתקנות, סעד זמני יינתן מקום בו הוצגה זכות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, וכאשר הוכחה נחיצות הסעד לשם הגשמת מטרתו, קרי, כאשר עלה בידי מבקש הסעד להוכיח, כי בלא מתן הצו, עלול הוא למצוא עצמו בלא יכולת לממש את פסק הדין או את קיומו התקין של ההליך.
65. עוד על פי תקנה 95 לתקנות, במסגרת דיון בבקשה למתן סעד זמני על בית המשפט לשקול אף את מאזן הנוחות, שיקולי יושר וצדק, תום לב והיעדר שיהוי (ראו רע"א 7895/21 קומפני אם. בע"מ נ' דימנטמן דלתות בע"מ (פורסם ‏25.11.2021) והפסיקה המאוזכרת שם):
"כידוע, שני שיקולים עיקריים מנחים את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני: הראשון – כי סיכויי התביעה להתקבל הם טובים; והשני – כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד. לצד שיקולים אלו, על בית המשפט לשקול שיקולי יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של המבקש (תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (27.6.2019); רע"א 4643/20 שטרן נ' חברות בנק הדואר בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (8.7.2020)). "
66. תקנה 95 (ד) (1) קובעת, כי במסגרת שיקולי מאזן הנוחות, ישקול בית המשפט ישקול אף נזקים העלולים להיגרם ממתן או מאי מתן הצו לצדדים שלישיים או לעניין ציבורי ולא רק לצדדים המעורבים בהליך ("נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי"). כן ישקול בית המשפט (תקנה 95 (ד) (2)) את מידתיות הסעד שמבוקש לתיתו.
67. על יסוד אלה, וכפי שכבר נקבע בפסיקה, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים עיקריים: האחד, ראיות לכאורה המבססות את עילת התביעה; השני, מאזן הנוחות הנוטה לצדו של מבקש הצו המבסס את טענת המבקש, כי הנזק שיגרם מאי מתן הצו עולה על הנזק שיגרם למשיבים או לצדדים שלישיים אם יינתן הצו. ראו למשל רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פורסם בנבו 28.6.2010, בפסקה 10 להחלטה; רע"א 8716/15 אמיליו מימון נ' דן דוד רייטר, פורסם בנבו 28.12.2015; עוד ראו רע"א 4417/18 דן בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בפסקה 25 פורסם בנבו 3.12.2018, והפסיקה שם:
"בהחלטה בדבר מתן סעד זמני יש לשקול את הנזקים שיגרמו לכל אחד מן הצדדים אם יינתן הסעד הזמני, אם לאו (תקנה 362(ב)(1) לתקנות). בהקשר זה, יש לבחון האם הנזקים להם טוענים הצדדים הם ברי פיצוי או שמא עסקינן בנזק בלתי הפיך (ה"מ 440/79 מיקלוש נ' גולן גלובוס פרודקשנס בע"מ, פ"ד לה (2) 645 (1979); רע"א 2736/98‏ Habboub Bros. Co.‎‏ נ'‏Nike International Ltd.‎, פ''ד נד(1) 614, 624 (2000)). עולה, איפוא, כי על המבקש סעד זמני לצלוח שני מכשולים. ראשית, עליו להראות כי אי מתן הסעד יגרום לו לנזקים, ושנית עליו להראות כי, בשים לב לסיכויי התביעה, הנזקים שייגרמו לו משמעותיים מאלו של הצד שכנגד."
68. עוד נקבע בפסיקה, כי בין שני השיקולים (ראיות לכאורה ומאזן הנוחות) מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר מקובל בפסיקה לראות בשיקולי מאזן הנוחות כבעלי מעמד בכורה (ראו, מיני רבים: רע"א 605/19 ידען נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (18.4.2019); רע"א 2701/20 ידיד נ' ידיד, פסקה 16 (5.5.2020)).
ג.2. מן הכלל אל הפרט
ג.2. (א) ראיות לכאורה לביסוס בקשת המבקשת
69. שתי בקשות מרכזיות עומדות בבקשת המבקשת לסעדים הזמניים; בקשה הנוגעת לזכות למינוי דירקטורים ובקשה הנוגעת לזכות הווטו בקבלת החלטות מסוימות באסיפה הכללית של בעלי המניות.
70. שתי הבקשות נסמכות על סעיפים שונים בתקנון ועל כן ההכרעה בהן אינה בהכרח זהה.
זכות הוטו באסיפה הכללית
71. אשר לזכות הוטו, נסמכת הטענה, כמו גם ההכרעה, על לשון התקנון בכל הנוגע למעמד המבקשת כ-Requisite B Holder , שכן, הסעיף שבו נקבעה זכות הווטו (סעיף 41.1 לתקנון) מפנה להגדרת ה- Requisite B Holder. למען הנוחות נביא את הגדרת ה- Requisite B Holder במלואה (סעיף 2.2.85):
"Requisite B Holder- "Hudson, so long as it holds the Minimum Hudson Holding".
72. הגדרת Minimum Hudson Holding קובעת (סעיף 2.2.42):
"Minimum Hudson Holding- " (i) at least 25% of the Preferred B shares initially acquired by Hudson on the first Hudson issue Date, or (ii) the largest number of Preferred B shares among all Preferred B Shareholders".
73. הגדרת first Hudson issue Date קובעת (סעיף 2.2.27):
"First Hudson Issue Date - on or about June 15, 2012, being the date upon which the first Preferred B shares were issued to Hudson".
74. המחלוקת העובדתית והמשפטית בין הצדדים נוגעת לפרשנותם של סעיפים אלה בתקנון. תקנון חברה הוא הסכם בין החברה לבין בעלי-מניותיה, וביניהם לבין עצמם (סעיף 17(א) לחוק החברות תשנ"ט – 1999(להלן :"חוק החברות")), ומשכך, יש לפרש את האמור בו לאור עקרונות הפרשנות של דיני החוזים, בשינויים המחויבים, ובהתחשב באופיו המיוחד של התקנון.
75. סעיף 25 (א (לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973, מעניק משקל ממשי וניכר ללשון החוזה וקובע כי:
"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו."
76. הפסיקה אף היא העניקה משקל ניכר ללשון החוזה; ראו, אחד מני רבים, האמור בע"א 1978/17 פלוני נ' פלוני (פורסם 27.8.2018), בפסקה 9 לפסק הדין:
"כידוע, בהליך פרשנות החוזה, לכוונתו הסובייקטיבית הנסתרת של הנסח, אשר הצד השני אינו מודע ואינו צריך להיות מודע לה, אין חשיבות. נהפוך הוא, "כלל גדול הוא בפירוש החוזים שהעיקר אינו כוונת הכותב והדברים שבליבו, אלא המילים בהן השתמש, ואיך ניתן היה לצד השני לחוזה לקרוא אותן מילים ולהבינן" (דברי השופט יצחק קיסטר בע"א 480/65 הדרי נ' מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, פ"ד כ(2) 82, 84 (1966); לדיון ראו אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החוזה 413-407 (התשס"א))."
77. ראו גם דברי כב' הנשיאה א. חיות בדנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם 19.4.2020), בפסקה 17 להחלטה:
"בבואנו ליישם עקרונות אלה ולאתר את אומד דעת הצדדים, שמור ללשון החוזה תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני. אכן, הלשון תוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי וחזקה היא כי פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה והטבעית של הכתוב בו בראי של הקשרו הכללי".
78. סבורני, כי בשלב לכאורי זה, מבלי לקבוע מסמרות, ועל יסוד לשון התקנון, על מנת שהמבקשת תקבל מעמד של Requisite B Holder עליה להיות בעלת זיקה לפחות ל- 25% ממניות B אשר הוקצו לקבוצת הדסון ביום 15.6.2012. לאור העובדה כי הצדדים אינם חלוקים על העובדה כי כיום אין למבקשת או להדסון (כהגדרתה בתקנון) זיקה למניות אלו, נראה, כי לצורך שלב לכאורי זה בלבד, לא ניתן לטעון כי לשון התקנון תומכת בטענת המבקשת לעניין היותה Requisite B Holder.
79. כאמור, נראה כי המבקשת אינה חולקת על הקושי הלשוני ועל כן טענה, כי בתקנון נפלה טעות סופר וכי כוונת הצדדים היתה להפנות למועד רכישתה את מניות B מגולדמן סאקס, או למועד רכישת מניות גולדמן סאקס את מניות B. כל קביעה אחרת, יוצרת לטענת המבקשת, חוסר היגיון פנימי בתקנון, שכן בתקנון החברה בנוסחו כעת, ישנה התייחסות למועד שבו, לטענתה, לא נרכשו כלל מניות על ידה.
80. לביסוס טענתה זו, לפיה, מקום בו יש סתירה פנימית בתקנון על בית המשפט להכריע על פי אומד דעת הצדדים, הפנתה המבקשת לה"פ (ת"א) 40860-09-17 ציון מגרפתה נ' אברהם מגרפתה (22.9.2019), שם נקבע כי: "מקום בו קיימת סתירה פנימית בתקנון, יש לבחון כיצד פירשו הצדדים את התקנון בכדי לעמוד על אומד דעתם, ולדידה הדבר יפה אף לצורך מינוי הדירקטורים, מקום בו נקבע באותו עניין כי " הפרשנות הנכונה של תקנון החברה שיש בהוראותיו סתירה פנימית, היא כי המחזיק במניות הנהלה זכאי למניות דירקטורים מטעמו, ולבעל רוב המניות הרגילות אין זכות לפטר באופן חד-צדדי וללא סיבה את הדירקטור שמונה מכוח הזכות האמורה."
81. אין בדעתי לקבוע עמדה בנוגע לטענה זו של המבקשת, אשר יכול ויעלה בידה לבססה בראיות במסגרת התיק העיקרי. טענה כאמור יכול שתתקבל לאחר שמיעת ראיות ובחינת אומד דעת הצדדים, בין היתר, לאור היסטורית רכישות המניות והקצאת המניות בחברה שעל בסיסן נערכו התיקונים בתקנון. אלא שלשלב לכאורי זה, בו טרם נשמעו מצהירים, אין בידי לקבוע כי המבקשת ביססה טענתה זו בראיות שדי בהן בכדי להיעתר לבקשתה בעניין זה, מקום בו לשון התקנון אינה תומכת בטענה.
82. קבלת טענות המבקשת עשויה להביא לשינוי שאינו טכני בלשון תקנון, שינוי המשליך על זכויות מהותיות של בעלי המניות בחברה, ומשכך, סבורני, כי מקום בו בשלב לכאורי זה לא ניתן ללמוד כי זו אכן היתה כוונת הצדדים (לא מלשון התקנון ולא מיתר הראיות שהובאו בפני), הרי שקביעה כאמור תוכל להתקבל רק לאחר שמיעת ראיות ולא בשלב בו אנו מצויים עתה, של הכרעה בבקשה לסעד זמני.
83. בשלב לכאורי זה ומשלא נשמעו בפני עדויות הצדדים, אף לא מצאתי לקבל את הטענה כי מעמדה של המבקשת כ- Requisite B Holder נגזרות מעצם רכישת מניות גולדמן סאקס. עמדה זו אינה עולה מלשון התקנון ולכאורה, ומבלי לקבוע מסמרות, הרי שככל שהיה ממש בטענה זו של המבקשת, ניתן היה לקבל אף את טענת המשיבה 2, לפיה, משרכשה היא את מניות B מחברת EB, נכנסה אף היא בנעליה וזכאית למעמד של Requisite B Holder ואין היא טוענת זאת. בשלב לכאורי זה, נוטה אני לקבל דווקא את טענות המשיבות לפיהן, מדובר בזכות חוזית שהוקנתה להדסון ולגולדמן סאקס בשנת 2012 נוכח הקצאת המניות כנגד השקעה של עשרות מיליוני דולרים, וכי אין מדובר בזכות קניינית הצמודה למניות עצמן.
84. לאור האמור, בשלב לכאורי זה ומבלי לקבוע מסמרות, לא מצאתי לקבל את טענת המבקשת בדבר מעמדה כ- Requisite B Holder, בין היתר לצורך זכות הוטו באסיפה הכללית.
הזכות למנות דירקטורים
85. הזכות למנות דירקטורים קבועה בסעיף 43.1.2 וזו לשונו:
"For so long as Hudson shall hold 25% of the preferred B shares originally acquired by them and 2% of the issued share capital of the Company, on an as-converted basis, Hudson shall be entitled to appoint, remove and replace two members of the Board of Directors. Once the holdings of Hudson are less than as indicated above, the members appointed by Hudson shall be elected by majority vote of the Preferred B shares, voting as a separate class. The initial appointee for the Director seat of Hudson was Neil Auerbach".
(ההדגשה אינה במקור – י.מ.).
86. היינו, הזכות למינוי שני דירקטורים עומדת להדסון כל עוד הדסון, כהגדרתה בתקנון, מחזיקה ב-25% מהמניות שנרכשו על ידה במקור.
87. Hudson מוגדרת בתקנון באופן הבא (סעיף 2.2.31):
Hudson – "entities advised by or affiliated with Hudson Sustainable Group, LLC., including Technology Innovation Partners, LLC".
88. הצדדים נחלקו בשאלה האם הדסון, כהגדרתה בתקנון עדיין מחזיקה ב- 25% מהמניות שנרכשו על ידה במקור, מהו המועד בו נרכשו על ידה המניות במקור, האם המועד בו הוקצו להדסון מניות B שהוחזקו על ידי EB בשנת 2012 או האם המועד בו רכשה המבקשת את מניות גולדמן סאקס בינואר 2020. המחלוקת נבעה, בין היתר, מההגדרה הרחבה של Hudson בתקנון, לאור העובדה כי אין רשימה מפורטת ושמית של אותם גופים הכלולים בהגדרת הדסון בתקנון ולאור המחלוקת העובדתית האם Hudson Clean Energy Partners שהיא חברת האם המחזיקה בחברת EB כלולה באותם גופים הנכללים בהגדרת הדסון (או מתי הפסיקה להיכלל בהם).
89. נכון לשלב זה של הדיון אין בידי לקבוע, ולו לכאורה, האם אכן, כטענת הדסון, במועד תיקון התקנון (בשנת 2021) כבר נפרדה קבוצת הדסון מהזיקה שהייתה לה בשנת 2012 ל Hudson- Clean Energy Partners, או כטענת המשיבות, כי מדובר בחברות שלהן זיקה זו לזו עד היום.
90. מחד, יש ממש בטענת המבקשת, לפיה, לאור העובדה כי הזכות למנות דירקטורים נגזרת מהשאלה בדבר הזיקה שבין הדסון לחברת EB, שומה היה על החברה לבררה טרם סיום כהונתם של הדירקטורים, כי אין היא יכולה כעת לרחוץ בניקיון כפיה ולטעון כי ענין לנו במעשה עשוי שעה שיכול כי הוא בטל מעיקרו.
91. עוד יש ממש בטענת המבקשת, כי המשיבות, העותרות לפרשנות דווקנית ללשון התקנון לצורך הגדרת ה- Requisite B Holder, אינן יכולות להתעלם מלשונו הברורה (לטענתה) של התקנון לצורך פרשנות הסעיף העוסק במינוי דירקטורים. מניות B המוחזקות על ידי המבקשת נרכשו מגולדמן סאקס (לטענת המבקשת מהגדרת הדסון בתקנון נמחקו בכוונת מכוון חברות אחרות שנזכרו בנוסח קודם של התקנון), המניות שנרכשו על ידי המבקשת "במקור" הן המניות שנרכשו מגולדמן סאקס והן מוחזקות על ידה במלואן והמבקשות אינן יכולות לנסות ולתור אחר אומד דעת הצדדים מקום בו הלשון ברורה.
92. מאידך, לא ניתן להתעלם מהאינדיקציות שהובאו על ידי המשיבות לקיומה של זיקה שהתקיימה עד לאחרונה ממש, בין המבקשת למניות B שהוחזקו על ידי EB;
93. הראשונה טענת המבקשת בהליך חדלות הפירעון שהתקיים בספטמבר 2022 לפיה, המבקשת עצמה (ולא חברה אחרת שאין לה כל זיקה אליה) השקיעה בחברה עשרות מיליוני דולרים. טענה זו אינה יכולה להתיישב עם טענת המבקשת היום, לפיה, מאז ומעולם היא החזיקה רק במניות B שרכשה מגולדמן סאקס, שכן אלו נרכשו בכ- 3.5 מיליוני דולרים בלבד. משכך, לא ניתן לדחות את טענת המשיבות כי עד חודש ספטמבר 2022 התקיימה זיקה בין המבקשת למניות B שהוחזקו על ידי EB וזאת לאור אותה הצהרה.
94. השנייה טענת מר אורבך, באסיפת בעלי המניות מיום 24.8.2022 (נספח 5 לתשובת המשיבה 2), לפיה, הוא מייצג 60% מבעלי מניות B בעוד שאין חולק, כי באם נפרדה קבוצת הדסון מ- Hudson Clean Energy Partners כטענתה כיום, בחודש ספטמבר 2020, הרי שנכון לאוגוסט 2022, יכול מר אורבך לייצג אך ורק 37.7% מבעלי מניות B . מר אורבך התייחס לעניין בדברים שמסר בפני במסגרת הדיון, והודה, כי בהתייחסו לאותם 60% מניות B התייחס גם למניות EB אלא שעשה כן מתוך "חובה מוסרית".
95. השלישית, הטענה, לפיה, ככל שאכן נפרדה קבוצת הדסון מזיקה למניות B שהוחזקו על ידי חברת EB בשנת 2020, הרי שכמסה טענתה, ובאצטלה של תיקון הגדרת Hudson בתקנון, טוענת כיום לשינוי מהפכני בזכויותיה וכי אין כל אינדיקציה לכך כי המשיבות ידעו או הסכימו לכך כי רק מכוח רכישת מניות בסך של 3.5 מיליוני דולרים זכאית הדסון למנות שני דירקטורים (זכות שניתנה קודם לכן לשני גופים שהשקיעו עשרות מיליוני דולרים).
96. בשלב לכאורי זה, נוטה אני לקבל את טענת המשיבות לפיה, מהתבטאויות מר אורבך הן באסיפת בעלי המניות בחודש אוגוסט 2022 והן בהליך חדלות הפירעון בחודש ספטמבר 2022, ניתן ללמוד על זיקה של הדסון, אף במועדים אלו, למניות B שהוחזקו על ידי EB.
97. עוד נוטה אני לקבל, בשלב לכאורי זה ומבלי לקבוע מסמרות, כי ככל שנותקה הזיקה בין הדסון לחברת EB בספטמבר 2020, המשיבות לא עודכנו על כך ומשכך, סבורני, כי לצורך שלב זה לא ניתן לייחס להן הסכמות למתן זכויות עודפות למבקשת רק מכוח תיקון התקנון בשנת 2021. המבקשת, מטעמה, לא הביאה כל ראיה בדבר יידוע המשיבות בניתוק הזיקה בינה לבין חברת EB בשנת 2020 או ראיה לכך כי זיקה כאמור אכן נותקה במועד זה, על אף שמלוא המידע בעניין זה מצוי בידיה. העמימות בעניין המועד בו נותקה הזיקה בין המבקשת ובין EB והשלכת ניתוק הזיקה על האופן בו תוקן התקנון (לרבות השאלה אם מצוי היה המידע בדבר הניתוק הנטען בידי המשיבות) עומדת, לטעמי, למבקשת לרועץ; המבקשת היא בעלת מלוא המידע הנוגע להיקף החברות הכלולות בהגדרה הרחבה של הדסון (שאינה הגדרה שמית מדויקת), ודבר היפרדותה הנטען של הדסון כהגדרתה כיום, מהזיקה לחברת EB, ככל שהתקיים, כטענתה, בספטמבר 2020, נטען על ידה כיום ללא כל ראיה מלבד עדותו של מר אורבך.
98. יחד עם זאת, לשם הכרעה בזכות המבקשת למינוי דירקטורים לצורך הבקשה לסעד זמני אין די בהכרעה לכאורה בנוגע למועד בו נפרדה הדסון מהזיקה למניות B שהוחזקו על ידי EB או בנוגע לידיעת המשיבות לעניין זה, שכן, מלשון התקנון ותיקוניו, עולה, לכאורה, כי הזכות למינוי דירקטורים ניתנה להדסון בשתי פעימות ובנוגע לשתי רכישות. ואפרט.
99. הזכות למינוי דירקטור אחד, ניתנה להדסון בד בבד עם הקצאת המניות בשנת 2012, ובאותו מועד ניתנה לגולדמן סאקס זכות למנות דירקטור אחד מטעמה. הזכות למנות דירקטור נוסף, ניתנה להדסון כזכות חוזית, עקב ובשל רכישת מניות גולדמן סאקס, וזכות זו הוענקה לה במועד תיקון התקנון בשנת 2021 (ראו נספח 1 לתשובת החברה לבקשה לסעד זמני - תיקון מספר 2 לתקנון, נספח 2 לתשובת החברה לבקשה לסעד זמני - תיקון מספר 4 לתקנון וכן דברי ב"כ המשיבה 2 בדיון בפני, עמ' 14 23-24).
100. משכך, ולצורך שלב לכאורי זה בלבד, את התיבה בתקנון המתייחסת לזכותה של הדסון למינוי דירקטורים, כל עוד היא מחזיקה ב- 25% ממניות B שנרכשו על ידה "במקור", יש לקרוא פעמיים; פעם אחת בהתייחס לזכות שניתנה לה למנות דירקטור אחד, ופעם שניה בהתייחס לזכות שניתנה לה למנות דירקטור שני, כאשר כל אחת מהזכויות ניתנה לה בגין רכישת מניות שונה ונפרדת ובמועד שונה.
101. בקריאה זו של לשון התקנון, סבורני, והדברים נאמרים כמובן, לכאורה בלבד, על יסוד לשון התקנון ומבלי לקבוע מסמרות בדבר אומד דעת הצדדים, שכאמור לעיל, לא ניתן להתחקות אחריו בשלב זה, כי זכותה של הדסון למנות דירקטור אחד בגין הזיקה שלה למניות B שהוקצו לה "במקור" בשנת 2012 (מניות שרשומות על שם EB), אבדה, מקום בו EB מכרה את מניות B שהיו בבעלותה למשיבה 2 ואילו זכותה של הדסון למנות דירקטור שני, זכות שכאמור ניתנה לה כזכות חוזית עקב רכישת מניות גולדמן סאקס, נותרה בידיה, ולו לכאורה, משאין חולק כי מניות אלו נרכשו "במקור" בשנת 2020 ומצויות בידיה כיום במלואן.
102. ערה אני לעובדה, כי יכול, וכטענת המשיבות, הזכות למינוי דירקטור שני לא היתה ניתנת להדסון עקב רכישת מניות גולדמן סאקס אלמלא זיקתה (כך להבנת המשיבות כפי שהיתה במועד תיקון התקנון), אף למניות B שרשומות על שם EB בדיוק באותו אופן שבו למשיבה 2 לא ניתנה כיום זכות שכזו מכוח רכישת מניות B מ- EB. שאלה זו תתברר במסגרת ההליך גופו כאשר יבחן אומד דעת הצדדים במועד תיקון התקנון בשנת 2021. אלא, שלאור לשון התקנון והשתלשלות האירועים עליה אין חולק, וכאשר המבקשת מחזיקה בהיקף משמעותי של מניות B שנרכשו מגולדמן סאקס ואשר הקנו לה, בגין רכישה זו (ועל כך אין חולק), זכות למינוי דירקטור אחד, מצאתי, כי לצורך שלב לכאורי זה בלבד, ביססה היא טענתה לזכותה למינוי דירקטור אחד בגין רכישת מניות גולדמן סאקס, בראיות מספקות.
103. נפנה כעת ונבחן את מאזן הנוחות ובבחינת מאזן הנוחות נבחן למי מהצדדים יגרם נזק רב יותר משינוי הרכב הדירקטוריון.
ג.2. (ב) מאזן הנוחות
104. בגדרי בחינת מאזן הנוחות, המהווה נדבך משמעותי בהכרעה בבקשה למתן סעדים זמניים, נדרש בית המשפט לשקול את כלל טענות הצדדים ולשקלן אף בהתייחס לתשתית העובדתית המונחת בפניו, ובנוסף, ליתן משקל הולם לטובת החברה ובעלי מניות אחרים בה.
105. מהראיות לכאורה שהוצגו בפני - הן ההליכים הקודמים שהתקיימו בין הצדדים (הליך חדלות הפירעון והבקשה לסעד זמני למניעת כינוסה של אסיפת בעלי המניות בחודש אוגוסט 2022), הן פרוטוקולי ישיבות הדירקטוריון והאסיפה הכללית שהוצגו, והן מהטיעונים שנטענו בפני עולה תמונה, לפיה, החברה מצויה בפני קשיים תזרימיים וניהוליים ומתקשה להתמודד עם קשיים אלו בשל סכסוך בעלי המניות אליו נקלעה. יחד עם זאת, יש לזכור, כי טענות אלה הועלו כאשר למבקשת זכות ווטו באסיפה הכללית, זכות, שקבעתי לעיל, כי בשלב זה לא הונחה תשתית ראייתית נאותה להותירה בידיה.
106. בכל הנוגע לזכות למינוי דירקטורים באספקלריה של מאזן הנוחות, טענו המשיבות, כי ניהול ישיבות הדירקטוריון אגב סכסוך זה, כאשר נציגי המבקשת הינם חברים בדירקטוריון מקשה עד מאוד על ניהולה של החברה ועל קבלת החלטות והראיה היא כי רק לאחר החלפתם התאפשר לחברה לקבל החלטות ניהוליות בסיסיות שהתעכבו עקב הסכסוך האמור.
107. מאידך, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי הזכות למינוי דירקטור, על כל הזכויות הנובעות הימנה ובכלל זה הזכות לקבלת מידע ומסמכים והזכות לנסות ולהשפיע על ניהול ענייני התאגיד, היא זכות מהותית, שלא בנקל תישלל, קל וחומר מקום בו המבקשת מחזיקה בהיקף משמעותי של מניות B. הדברים יפים בבחינת קל וחומר מקום בו הקשיים מהם חוששת החברה הם קשיים צופי פני עתיד, שיכול שלא יתרחשו.
108. יתרה מכך, המשיבות לא ביססו טענתן כי ניהול החברה בהרכב דירקטוריון שבו מטעם המבקשת מיעוט דירקטורים (דירקטור אחד, כקביעתי לעיל), על אף הקשיים שעשויים להיות כרוכים בכך, יגרום לחברה או לצדדים שלישיים לנזק בלתי הפיך. זאת אל מול הפגיעה המהותית במבקשת כתוצאה משלילה מוחלטת של נציגות בדירקטוריון.
109. התרשמתי, כי אכן הדירקטורים מטעם המבקשת הערימו, בעבר, קשיים על התנהלותה התקינה של החברה (חלקם התבססו על זכות הווטו של המבקשת), ברם, לאור קביעתי דלעיל בדבר זכות הווטו של המבקשת, שלעת הזו ובשלב לכאורי זה, נמנעת הימנה, ולאור הכלים שמעמיד בידי החברה חוק החברות והחובות המוטלות על דירקטורים ובכלל זאת החובה לראות לנגד עיניהם את טובת החברה וטובתה בלבד, סבורני, כי בבחינת מאזן הנוחות גוברת זכותה של המבקשת על פני הפגיעה האפשרית במשיבות.
110. בבחינת מאזן הנוחות, איזון ראוי יאפשר מינוי דירקטור אחד מטעם המבקשת ולא שלילה א-פריורית של זכותה זו של המבקשת, לצד זכותה של החברה לעמוד על קיום חובותיו של הדירקטור כלפיה, ובכלל אלה, חובתו לפעול לטובת החברה ולתועלתה, חובתו לקיים את חובות האמון והזהירות המוטלות עליו וחובתו לפעול על פי עקרונות של תום לב והגינות והכל בהתאם להוראות חוק החברות ובכללן הוראות סעיפים 252- 254 לחוק (וראו לעניין חובות הדירקטור לפעול לטובת החברה ולטובתה בלבד מעט מני רבים ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (פורסם 11.5.2003), עא 7735/14 אילן ורדניקוב נ' שאול אלוביץ (פורסם 28.12.2016) שם ראו בפסקה 51 לפסק דינו של השופט עמית:
"חובת האמונים מחמירה היא מחובת תום הלב האובייקטיבית. מכוחה של חובה זו נדרש הדירקטור לשקול את האינטרס של החברה, ואותו בלבד. אינטרס זה הוא היחיד הראוי להגנה. זוהי תמציתה המזוקקת של החובה"
111. ראיתי לנגד עיני אף את טענות החברה בדבר התנהלות הדירקטורים מטעם המבקשת עד כה; טענת המשיבות לפיה ישיבות הדירקטוריון מוקלטות, אין בה, לכשעצמה, בכדי להעיד על נזק בלתי הפיך לחברה. סירובם של הדירקטורים מטעם המבקשת לחתום על הסכם סודיות בכדי לבחון את הסכם ההתקשרות עם MB (הסכם שכבר נחתם), לכאורה מעורר תחושת אי נוחות וקושי, אך בנסיבות אלה יכולה היתה החברה לשקול לפעול בהתאם לסנקציות הקבועות בחוק החברות ובכלל זה בהתאם להוראות סעיף 265 (ב) לחוק החברות.
112. ככל שתסבור החברה, כי בהתנהלותו, מפר הדירקטור מטעם המבקשת את החובות המוטלות עליו או שאין הוא פועל כאשר טובת החברה לנגד עיניו, רשאית היא לפעול בהתאם למלוא הזכויות העומדות לה על פי דין ובמידת הצורך לפנות לבית המשפט.
113. קביעתי זו מתיישבת עם העובדה, כי המבקשת מחזיקה נתח משמעותי ממניות B בחברה וכי זכותה לנסות ולהשפיע על ניהול החברה לא יכולה להישלל הימנה, באבחה, כאשר לשני הצדדים טענות כבדות משקל שעל פניו אינן טענות סרק.
114. קביעתי זו אף מתיישבת עם העובדה, כי ה"מבוי הסתום" אליו הגיעה החברה בפעילותה (ובכלל זה בדחיית הצעת המימון של מר פוליאקין), נגזרה מזכות הווטו שעמדה למבקשת, ואשר בהתאם להחלטתי זו, בשלב לכאורי זה, אינה עומדת לה עוד. בנסיבות אלו, הן נוכח הראיות לכאורה שסקרתי לעיל והן בבחינת מאזן הנוחות, סבורני, כי איזון ראוי מביא לכך, כי מטעם המבקשת יוכל לכהן בדירקטוריון דירקטור אחד וזאת מבלי שתעמוד לה זכות הווטו והכל עד להכרעה בתביעה העיקרית.
115. לא מצאתי להכריע בשאלה האם ענין לנו בבקשה לצו עשה (כטענת המשיבות, אשר לגישתן עותרת המבקשת, לשינוי המצב הקיים), או בצו מניעה, כטענת המשיבה, העותרת כי החלטת החברה בדבר סיום כהונת הדירקטורים, משנעשתה בניגוד ללשון התקנון, בטלה וענין לנו בבקשה לצו מניעה. משסברתי כי הן בבחינת הראיות לכאורה והן בבחינת מאזן הנוחות רשאית המבקשת כי ימונה דירקטור מטעמה בדירקטוריון, הרי שאף באם מדובר בצו עשה (ובזהירות אומר, כי איני סבורה כך), יש להיעתר לבקשה, על אף הרף הראייתי הגבוה יותר שנדרש לשם כך.
116. טרם סיום אבהיר, כי אין בהחלטתי זו בכדי לאיין את תוקפן של ההחלטות שהתקבלו בישיבת הדירקטוריון מיום 15.12.2022 והחלטות שקיבל דירקטוריון החברה מאז ועד היום. קביעה כאמור עלולה לפגוע בחברה באופן בלתי הפיך בעוד שהמבקשת עצמה לא העלתה כל טענה לגוף אותן החלטות, אלא רק לעצם קבלתן שלא בנוכחותה והתרשמתי כי אין טענה כי דירקטוריון החברה (לאחר סיום כהונת שני הדירקטורים מטעם המבקשת) פעל באופן הפוגע בטובת החברה או בטובת המבקשת.
117. כתנאי למתן הצווים שלעיל, אני מחייבת את המבקשת לחתום על התחייבות לפיצוי המשיבות בקשר עם כל נזק שייגרם להן באם תדחה תביעת המבקשת.

1
2עמוד הבא