בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
לפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי 10 ינואר 2021
ת"צ 17834-05-20 בורשטיין ואח' נ' מכללת אוהלו בקצרין ח.צ. 580324994
מספר בקשה:7
המבקשים 1. לאוניד בורשטיין
2. רועי גרניצה
ע"י ב"כ עוה"ד משה בן דרור
נגד
המשיבה מכללת אוהלו בקצרין ח.צ. 580324994
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב קורין או אורטל כהן
פסק דין
1. מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), וכן בקשה לדחיית תביעתם האישית של המבקשים ללא צו להוצאות, תוך בקשה להכריע במחלוקת הצדדים בסוגיית הגמול למבקשים ושכר טרחה לבא כוחם.
העובדות הצריכות לעניין
2. ביום 11.05.2020 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה, מכללת אוהלו בקצרין, בטענה כי אתר האינטרנט של המשיבה לא היה מונגש כדין, וכי לא הייתה בו הצהרת נגישות כדין, זאת בניגוד לאמור בהוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון"), תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות הנגישות"), ותקן ישראלי מספר 5568 בנושא נגישות אתרי אינטרנט (להלן: "התקן").
3. יצוין, כי ביום 5.12.19 הוגשה תובענה אחת כנגד מספר נתבעות (ת"צ 17264-12-19), [פורסם בנבו] כשלצידה בקשת אישור ניהולה כתובענה ייצוגית. בהחלטה מיום 6.5.2020, הוריתי על פיצול התובענות באופן בו תוגש תביעה נפרדת כנגד כל אחת מהנתבעות (ראו החלטה מיום 6.5.2020 בת"צ 17264-12-19) [פורסם בנבו]. מכאן התביעה בה עסקינן.
4. במסגרת בקשת האישור טענו המבקשים כי המשיבה, המהווה גוף חינוכי הפונה לקהל הרחב בציבור, לא הנגישה כלל את אתר האינטרנט שלה לציבור בעלי המוגבלויות כנדרש לפי תקנה 35 לתקנות הנגישות והוראות התקן; ולא פרסמה הצהרת נגישות לרבות כלל ההיבטים הכרוכים בה, בניגוד להוראות תקנות 34 ו-35ה לתקנות הנגישות. המבקשים צרפו לבקשתם חוות דעת מומחית בתחום, טליה אבירן, הפורטת את ליקויי הנגישות שבאתר האינטרנט של המשיבה יחד עם החוסרים בהצהרת נגישות.
5. כן נטען, שאף במועד הגשת בקשת האישור, ועל אף פניית המבקשים במכתב אל המשיבה מספר חודשים קודם להגשת התובענה, לא פעלה המשיבה להנגשת אתר האינטרנט שלה בהתאם לדרישות הדין ולא פורסמה הצהרת נגישות כדין.
6. המבקשים ביקשו לייצג שתי קבוצות כדלקמן:
קבוצה א': "כל הגולשים באתר האינטרנט של המשיבה, בין באמצעות מחשב ובין באמצעות הטלפון הנייד, אשר מוגדרים כ'אדם עם מוגבלות' כהגדרת המנוח בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, החל מיום 01.11.2017 (ככל שמדובר במשיבה שאיננה מהווה רשות ציבורית) ו/או מיום 1.11.2018 (ככל שמדובר במשיבה המהווה רשות ציבורית), ועד למועד אישור התובענה כייצוגית או עד מועד הנגשת אתר המשיבה כדין"
קבוצה ב': "כל הגולשים באתר האינטרנט של המשיבה, בין באמצעות מחשב ובין באמצעות הטלפון הנייד, אשר מוגדרים כ'אדם עם מוגבלות' כהגדרת המנוח בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, החל מיום 01.11.2017 (ככל שמדובר במשיבה שאיננה מהווה רשות ציבורית) ו/או מיום 1.11.2018 (ככל שמדובר במשיבה המהווה רשות ציבורית), ועד למועד אישור התובענה כייצוגית או עד מועד פרסום הצהרת נגישות מלאה כדין באתר המשיבה".
7. נוכח האמור, בקשו המבקשים כי ינתן צו עשה כנגד המשיבה, המורה לה להנגיש באופן מלא את אתר האינטרנט שברשותה לאנשים בעלי מוגבלות, ולצד זאת לפרסם הצהרת נגישות מלאה. כמו כן, ביקשו להורות למשיבה לפצות את המבקשים וכל אדם אחר הנמנה על חברי הקבוצה בסכום הנזק הסטטוטורי הקבוע בחוק או בכל סכום אחר שיראה בית משפט זה לנכון ומתאים בנסיבות העניין, ו/או להורות על מתן כל סעד אחר שיש בו כדי לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו עקב המחדל הנטען של המשיבה.
8. המשיבה מצדה הגישה תשובה לבקשת האישור ביום 9.6.20 ובה טענה כי יש לדחות את התובענה במלואה בשל העדר עילה, מאחר ולטענתה, פעלה היא בהתאם להוראות הדין ודאגה באמצעות התקשרותה עם חברת B2E שאתר האינטרנט שלה יהא מונגש עוד לפני שהתקבל לידיה מכתב ההתראה מהמבקשים, בטרם הגשת בקשת האישור; וכי לאחר שקיבלה לידיה את התובענה ובקשת האישור שלצידה, בה הועלו התייחסויות קונקרטיות לליקויי הנגישות שבאתר המשיבה לרבות העדרה של הצהרת הנגישות, עדכנה המשיבה באופן מידי את הליקויים ובהתאם להוראות בדין.
בהקשר זה, סבורה המשיבה כי מאחר ותקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות קובעת, כי לא יראו הפרה של הוראות הנגישות, ובכלל זה גם הוראת תקנה 35ה הנוגעת להצהרת הנגישות, אלא אם נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה, וכן, משבמקרה דנן הודעת המבקשים לפני פתיחת ההליך לא כללה התייחסות לליקויי הנגישות הספציפיים עליהם עמדה לראשונה במסגרת תביעתה וחוות דעת המומחית שצורפה לבקשת האישור, אזי שלא ניתן לראות במשיבה כמי שהפרה את הוראות התקנות, וכי יש לראות בבקשת האישור בבחינת הודעה לפי תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות אליה המשיבה הגיבה בהתאם.
כמו כן, נטען כי התובענה אינה עומדת בדרישות לאישורה כייצוגית וכן שיש לדחותה משום שהוגשה ומונהלת בחוסר תום לב.
9. המבקשים הגיבו לתשובת המשיבה וטענו, כי יש לדחותה ולקבל את בקשת האישור במלואה, הן משום שהמשיבה לא הנגישה את אתר האינטרנט שלה כדבעי ובעניין זה לא הביאה חוות דעת הסותרת את חוות הדעת שצורפה מטעם המבקשים, והן מפני שיש בתשובת המשיבה כדי להודות בהפרת החובה לפרסם הצהרת נגישות.
אשר לטענת המשיבה ביחס להוראת תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות, טוענים המבקשים כי הוראה זו אינה חלה לגבי חובת המשיבה בפרסום הצהרת נגישות הואיל וחובה זו נובעת מעיקרה מתקנה 34 הנמצאת תחת סימן ב' לתקנות, בעוד שתקנה 35א(ד) נמצאת תחת סימן ג' וחולשת על הוראות הנגישות הנמצאות בסימן זה בלבד.
בקשת ההסתלקות
10. חרף הטענות השונות, ולאחר שהתקיים דיון קדם משפט במהלכו הומלץ לצדדים לקדם הבנות בנדון, הצליחו הצדדים להגיע להבנות וביום 14.12.20 הגישו בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.
11. במסגרת בקשת ההסתלקות הוסכם כי המשיבה, מבלי להודות בטענות שהועלו בבקשת האישור, תתחייב לפעול באופן שוטף על מנת לוודא שאתר האינטרנט שלה מונגש כדין, ובתוך כך תוודא כי הצהרת הנגישות שלה תתעדכן ככל שיהיה צורך בכך; תעניק 4 מלגות שנתיות (כל מלגה הינה לשנת לימודים אחת, ובסה"כ 4 שנות לימוד במצטבר) המיועדות לציבור האנשים עם מוגבלות, כאשר פרק הזמן למימוש ההטבה יעמוד לתקופה של 24 חודשים, החל משנת הלימודים תשפ"ב, ולצורך מעקב אחר מימוש ההטבה המשיבה תעביר בסוף כל שנה דיווח סטטוס לב"כ המבקשים.
12. עוד במסגרת הסדר ההסתלקות הצהירו המבקשים ובא כוחם, כי הם מתחייבים שלא להגיש או ליזום הליכים אחרים כנגד המשיבה בעילות הבקשה לאישור. המבקשים ובא כוחם צירפו תצהירים בהתאם להוראות הדין ולפיהם לא קיבלו כל טובת הנאה מהמשיבה או מי מטעמה, למעט הגמול ושכה"ט כפי שיפסוק בית המשפט.
13. הצדדים ביקשו, כי בית המשפט יאשר את הסדר ההסתלקות מבלי להורות על משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה או על פרסום ההסתלקות לחברי הקבוצה לצורך איתור מבקש חלופי, כדי שלא להכביד ולהביא להוצאות מיותרות.
האם יש לפסוק גמול ושכ"ט ובאיזה שיעור
14. לצד הסכמות הצדדים לסיום המחלוקות, לא עלה בידיהם להגיע להבנות באשר לשכ"ט והגמול של המבקשים ובא כוחם, וביקשו כי בית המשפט יכריע בעניין זה בהתאם לטיעוניהם כדלקמן:
א. מחד גיסא, טענו המבקשים כי יש לפסוק סך של 10,000 ₪ כגמול למבקשים וסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כשכר טרחה לבא כוחם. לדידם, סכומים אלו מוצדקים מאחר ובקשת האישור הביאה תועלת משמעותית לציבור בעלי המוגבליות אשר מתבטאת בהנגשת אתר המשיבה, בפרסום הצהרת הנגישות ובפיצוי לחברי הקבוצה בדמות מלגות; בשים לב לכך שהמחוקק בסעיף 19נא(ב)(2) לחוק השוויון קבע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בגין מעשה או מחדל בניגוד להוראות החוק בשיעור של עד 50,000 ₪; ולאור הטרחה, ההוצאות והמשאבים שהשקיעו המבקשים ובא כוחם בפנייה למשיבה עוד טרם הגשת התובענה, בכתיבת והגשת בקשת האישור ובניהול התיק לרבות הגשת כתב תגובה לכתב התשובה של המשיבה (שלפי הנטען רק בזכותו פעלה המשיבה כדי להנגיש את האתר שלה כדין), הגעה לדיון מקדים וכן התכוננות לדיון הוכחות.
ב. מאידך גיסא, המשיבה שבה וכפרה בנטען בבקשת האישור והבהירה כי הסכמתה להסתלקות נבעה אך מתוך רצון לסיים את ההליך ולהימנע מהוצאות נכבדות. לשיטתה, בקשת האישור נגועה בחוסר תום לב ובניסיון אופורטוניסטי לרווח כספי מצד המבקשים ובא כוחם, וכי במסגרת טיעוניהם לעניין גמול ושכ"ט לא העמידו דברים על דיוקם. כך, בין היתר, נטען כי המבקשים לא יכולים לזקוף לזכותם כי ההליכים בהם נקטו הצמיחו תועלת לקבוצות, בכל הנוגע להנגשת האתר, שעה שזה היה מונגש עוד טרם הוגשה בקשת האישור; וכן, שהמבקשים הצביעו לראשונה על ליקויי נגישות קונקרטיים רק במסגרת בקשת האישור, וכי מיד לאחר מכן אלו תוקנו תוך עמידה בהוראות בדין, זאת בשונה מהטענה כי התיקון נעשה רק לאחר הגשת התגובה לתשובה בניסיון לבסס זיקה בין טרחתם של המבקשים לתועלת כלשהי.
שנית, המשיבה סבורה כי אין הצדקה לפסוק למבקשים ובא כוחם גמול ושכ"ט, וזאת בהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2018) (להלן: "עניין סונול"), בה נקבע כי בקשת הסתלקות מתוגמלת היא החריג לכלל, שאינו מתקיים בענייננו משהבקשה אינה מגלה עילה לכאורה שעה שהמשיבה עומדות בהוראות הדין ובהתאם לתקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות, ומשההליך לא נדרש לצורך השגת התועלת שהייתה יכולה להיות מושגת גם ללא בקשת האישור. עוד יצוין, כי המשיבה טענה שהיא מצויה בעיצומו של הליך איחוד עם מכללת תל חי, ובעוד כמה חודשים צפוי אתר האינטרנט הנוכחי של המכללה להיסגר, כך שהתועלת המוגשמת הינה לתקופת זמן קצרה.
שלישית ולחלופין, הוטעם כי סכומי הגמול ושכר הטרחה הנטענים מופרזים, וככל שיימצא כי יש לפסוק למבקשים גמול ושכ"ט, אזי יש לפסוק בדומה לסכומים שנפסקו לאחרונה על-ידי בית משפט זה בעילות של נגישות אתרי אינטרנט, היינו גמול בסך של 500 ₪ ושכ"ט בסך 5,000 ₪ (ת"צ (ת"א) 57266-05-20 צפתי נ' ילדונים מותגי איכות בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.2020)).
עוד נטען, כי אין להתחשב בהכנת בקשת האישור וחוות הדעת, שכן אלו היו מתייתרים לו המבקשים היו פועלים בהתאם להוראות בדין, מה גם שהעלות הנטענת בהקשר זה כוללת את חוות הדעת של כל המכללות שנכללו בהליך הייצוגי הראשוני שפתחו המבקשים ולא משקפת את הוצאות ניהול ההליך כנגד המשיבה בלבד.
דיון והכרעה
15. לאחר שעיינתי בבקשה, לרבות הסכמות הצדדים ובקשת ההסתלקות עצמה כמפורט לעיל, מצאתי לנכון לאשר את בקשת ההסתלקות, ותביעתו האישית של התובע נדחית, ללא צו להוצאות, תוך פסיקת גמול למבקשים ושכ"ט לבא כוחם, כפי שיפורט בהמשך.
16. בנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה להשתמש בסמכותי כדי לפעול לאיתור תובע חלופי, תוך פרסום הודעת הסתלקות, כמתחייב מהוראות סעיף 16(ד)(1) לחוק או משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה כעולה מהוראת תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, וזאת בהינתן ההסכמה כי המשיבה מקיימת כיום את הוראות הדין במלואם, ונוכח העובדה שרישום ההסתלקות ממילא יירשם בפנקס התובענות הייצוגיות.
17. אשר לתשלום הגמול למבקשים ושכר טרחה לבא כוחם, הרי שסעיף 16(א) לחוק קובע, כי תובע המבקש להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לא יקבל טובת הנאה מהנתבע, אלא באישורו של בית המשפט. לעניין אישור טובת הנאה לתובע לפני אישורה של התובענה כייצוגית, נקבע בתיקון 10 לחוק, כי על בית המשפט להידרש לשני שיקולים: האחד, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; והשני, התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה.
תיקון מס' 10 לחוק נועד למנוע הגשת תובענות סרק שאינן מבוססות כראוי, וכן לקדם את אותם המקרים בהם מוגשת בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת, לה מסכים הנתבע על מנת למנוע מעצמו בזבוז משאבים על ניהול ההליך המשפטי, והכל בהינתן קיומה של עילת תביעה. בהקשר זה, קבע בית המשפט העליון בעניין סונול, כי במקרים בהם לא מדובר בעילת סרק, ובקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה והביאה תועלת לחברי הקבוצה, יש מקום לאשר גמול ושכ"ט למבקש ובאי כוחו. עוד נקבע בהלכת סונול, כי כאשר המחלוקת העיקרית היא מחלוקת משפטית וההסתלקות משיגה תועלת באמצעות שינוי מדיניות לעתיד הכרוכה בעלות משמעותית למשיבה - יש לאשר גמול ושכ"ט.
18. לשם הכרעה אפוא בשאלת הגמול ושכה"ט המבוקש, יש להידרש לשאלה האם הניחו המבקשים תשתית לקיומה של עילת תביעה לכאורה. לשם כך, יש להכריע בשאלות המשפטיות שנותרו במחלוקת בין הצדדים.
19. אקדים ואומר כי לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המשיבה, כי התביעה ובקשת האישור שלצידה נעדרות עילה, בהינתן טענתה כי אתר האינטרנט שלה היה מונגש עוד לפני שפנו אליה המבקשים בהתראה טרם הגשת בקשת האישור.
טענה זו, לא רק שאינה נשענת על תימוכין מספקים כדי לסתור את חוות הדעת שצורפה מטעם המבקשים המצביעה על קיומם של ליקויי ההנגשה אצל המשיבה (ראו נספח 4 לתשובה לבקשת האישור – "חוות הדעת מטעמה של חברת B2E"); אלא גם שאינה באה בהלימה עם הודאת המשיבה עצמה, כי לאחר שקיבלה לידיה את חוות הדעת מטעם המבקשים ובה רשימת הליקויים הקיימים, הזדרזה ועדכנה את אתר האינטרנט שלה באופן מידי (ראו נספח 1 לטיעוני המשיבה בנוגע לגמול ושכ"ט – "מכתב של חברת a-2-z המאשר כי אתר המכללה מונגש ותוקנו בו כל הליקויים"). יש באמור כדי ללמד שהמשיבה אמנם קידמה הסדרי הנגשה של אתר האינטרנט שלה אך הדבר לא נעשה באופן המסדיר את כלל ההיבטים הנדרשים כמפורט בתקנות הנגישות.
20. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת ליישום הוראת תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות, ולטענת המשיבה ולפיה, היה על המבקשים לשלוח אליה הודעה מקדימה המפרטת את רשימת הליקויים כתנאי לקיומה של עילת תביעה נגדה ומשלא עשו כן אלא רק בעת הגשת התביעה לבית המשפט, יש לקבוע כי לא הניחו תשתית לקיומה של עילת תביעה ועל כן אין לפסוק להם גמול ושכ"ט.
21. אין חולק כי המבקשים פנו אל המשיבה לראשונה ביום 19.6.19 במכתב התראה לפני פתיחת הליכים בו הוצגה הטענה כי האתר אינו מונגש כדין, זאת מבלי להרחיב בפרטי הליקויים השונים. לאחר מכן, החליפו הצדדים התכתבויות ביניהם בהם המשיבה עמדה על כך שהאתר שלה מונגש כדין תוך הסתמכות על עמדת חברת B2E, עמה התקשרה על מנת שתבצע ההתאמות הנדרשות לצרכי הנגשה באתר האינטרנט שלה; ומנגד עמדו המבקשים על כך שלפי בדיקתם באתר המשיבה יש ליקויים רבים ובתוך כך אף הצביעו על מספר דוגמאות.
עוד יצוין, כי המשיבה ציינה במכתבה מיום 15.8.19 כי מבלי לגרוע מטענתה שהאתר מונגש כדין, ככל שהמבקשים יצביעו על ליקוי ספציפי בנגישות האתר, הרי שליקוי שכזה ייבדק על-ידה ויתוקן בהקדם, וזאת בהתאם להוראות תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות.
22. משהצדדים לא הגיעו להבנות בהתכתבויות המקדימות, הגישו המבקשים, ביום 5.12.2019, את התובענה ולצידה בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית אליה צרפו חוות דעת מומחה לעניין הליקויים הקיימים באתר המשיבה. כאמור, התביעה הוגשה כנגד המשיבה וכנגד תשע משיבות נוספות, ואולם, ביום 6.5.2020, הוחלט כי יש לפצל את התובענות כנגד כל משיבה בנפרד, ומשכך רק ביום 11.5.2020 הוגשה בקשת האישור החדשה כנגד המשיבה דנן.
23. בהינתן האמור, טוענת המשיבה כי מאחר שנתקבלה דרישה קונקרטית המפרטת את הליקויים שיש לתקן לראשונה רק עם הגשת בקשת האישור, כפי שפורט בחוות הדעת מטעם המבקשים, וכי מיד לאחר קבלתה פעלה המשיבה לתיקונם, יש לראות בבקשת האישור בבחינת מתן "הודעה" על פי הוראת תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות ומשכך לקבוע כי התובענה ובקשת האישור הוגשו בהעדר כל עילה.
24. אקדים ואומר כי הגעתי לכלל מסקנה שבנסיבות דנן אין המשיבה יכולה לחסות תחת הגנתה של תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות, והכל כמפורט להלן:
תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות קובעת כי: "לא יראו סטייה מעמידה בהוראות סימן זה כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה".
בפן העובדתי, נמצא כי המשיבה הספיקה להיחשף לחוות הדעת הפורטת את הליקויים המצויים באתר האינטרנט שלה עוד כשהוגשה התובענה המקורית ביום 5.12.19. זאת בעוד שמהמסמכים שהמשיבה צרפה לטיעוניה עולה, כי קיבלה הצעת מחיר מחברת a-2-z לשם בדיקת הליקויים ותיקונם רק ביום 9.2.2020, היינו בחלוף 60 ימים משנודע לה על הליקויים. יתרה מכך, תקנה 35א(ד)(1) דורשת כי בתוך תקופה של 60 ימים יתוקנו הליקויים בעוד שבפועל נמצא כי חברת a-2-z השלימה את מלאכת בדיקת הליקויים ותיקונם רק ביום 6.5.2020, כחמישה חודשים לאחר שהמשיבה קיבלה את חוות הדעת (ראו נספח 1 לטיעוני המשיבה בנוגע לגמול ושכ"ט – "מכתב של חברת a-2-z המאשר כי אתר המכללה מונגש ותוקנו בו כל הליקויים").
25. לצד האמור, ומבלי לקבוע מסמרות בנדון, אין בידי לקבל את פרשנות המשיבה להוראת תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות ולפיה, היה על המבקשים במסגרת חובת משלוח ההתראה לפרט אחד לאחד מהם הליקויים המצויים באתר האינטרנט. משהמבקשים העירו למשיבה אודות אי עמידתה בהוראות הדין ואף נקבו בדוגמאות, שומה היה עליה לערוך בדיקה מקיפה בעצמה (ראו והשוו, ת"צ 4554-01-18 נהאר נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 30.4.18)).
26. זאת ועוד, ספק אם היקף וטיב הליקויים ששררו באתר המשיבה מאפשרים לה לחסות בצל ההגנה של תקנה 35א(ד)(1) (ראו רע"א 1235/19 אייל סופר נ' אורגד ח.ש.ן בע"מ [פורסם בנבו] (ניתן ביום 2.4.2020)).
המבקשים הפנו לפרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מיום 5.9.17, אשר דנה, בין היתר, בתקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות (פרוטוקול מס' 602), שם הוטעם כי התקנה חלה רק במקרים בהם מדובר בסטיות מזדמנות של אתרים אשר ככלל מונגשים כראוי, וכי בהתאם לכך מסגרת הזמן של 60 הימים המוקצים בהוראות תקנה 35 לתקנות הנגישות תוכל לבוא לעזר רק לבעלי אתרים שנצרכים לתקן ליקוי מצומצם.
27. בהינתן האמור, מתייתר הצורך להידרש לשאלה האם הוראת תקנה 35 לתקנות הנגישות חלה רק בנסיבות בהן לא מונגש האתר או לא מונגש באופן ראוי או שמא ההגנה יכולה לחול גם בנסיבות בהן נעדרת הצהרת הנגישות כנדרש בדין.
28. לאור כל האמור, אין מקום לקבל את טענת המשיבה כי המבקשים לא הניחו תשתית ראיתית לקיומה של עילת תביעה נגדה.
כך, בהתאם נחה דעתי כי תביעת המבקשים השיגה את מטרתה והביאה תועלת לחברי הקבוצה, הואיל והמחדל הוסר בעקבות בקשת האישור, מה גם שהוסכם בהסדר ההסתלקות כי המשיבה תתחייב לפעול באופן שוטף על מנת לוודא שאתר האינטרנט שלה מונגש כדין, ובתוך כך תוודא כי הצהרת הנגישות שלה תתעדכן ככל שיהיה צורך בכך. אין לבטל את חשיבותה של תועלת זו, גם אם התועלת הנה לזמן קצר, עקב איחודה של המשיבה עם מכללת תל חי וסגירת אתר האינטרנט שלה בעתיד הקרוב.
לצד האמור, אין בידי להתעלם מן העובדה כי אין המדובר במשיבה אשר התעלמה כליל מהוראות הדין בנדון. המשיבה פעלה וקידמה את הנגשת אתר האינטרנט שלה, באמצעות קבלן חיצוני. אמנם, נפל כשל מסוים בהשלמת ההתחייבויות המוטלות עליה על פי דין ואולם, אין בכשל האמור מצדיק השתת חיובים בשיעורים המקובלים בתביעות מסוג זה.
29. בהינתן כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לפסוק למבקשים גמול כולל בסך של 1,000 ₪, ושכ"ט לבא כוחם בסך של 5,000 ₪.
סכומים אלו, משקפים לטעמי את האיזון הראוי בין מכלול הנסיבות שיש להביא בחשבון. מצד אחד, חשיבות סוגיית ההנגשה, העובדה כי לא מדובר בהליך סרק חרף טענות המשיבה בנושא זה, התועלת שהושגה לחברי הקבוצה, והטרחה שהושקעה בהגשת וניהול בקשת האישור; ומצד שני, נסיבות המקרה הספציפי, בשים לב לכך שהמבקשים ובא כוחם מנהלים הליכים זהים מול 9 משיבות אחרות המצויים ברובם בשלבי בקשה לאישור הסדרי פשרה מתוגמלים, ולאור העובדה המוכחת כי המשיבה עוד קודם להגשת התובענה פעלה להנגשת אתר האינטרנט שלה באמצעות קבלן חיצוני, וכי בעקבות בקשת האישור פעלה כדי להסיר הליקויים עליהם הצביעו המבקשים.
סוף דבר
30. לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי. התביעה האישית של המבקשים - נדחית, ללא צו להוצאות, וכנגד תשלום הגמול ושכה"ט כמפורט לעיל אשר ישולמו בתוך 30 יום.
בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לחייב הצדדים בפרסום הודעת ההסתלקות ומשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה.
לצד האמור, יעבירו הצדדים הודעה לפנקס התובענות הייצוגיות.
עם השלמת ביצוע ההתחייבויות כמפורט בסעיף 11 לפסק הדין תשלח הודעת עידכון לבית המשפט.