הדברים יפורטו להלן בהרחבה, זאת - עת שעסקינן בתביעה בסכום העולה על 6,500,000 ₪.
הצדדים לתביעה:
1. התובע 1, קיבוץ נערן אגודה שיתופית בע"מ מס' 570023523 (להלן: "הקיבוץ"), אשר בשטחה הוקם המפעל הפועל תחת השם פי.וי.רן בע"מ ח.פ. 511664732 (לעיל ולהלן: "החברה"). התובע 2, שותפות מוגבלת פי וי רן קיבוץ נערן בע"מ מס' 55000816-3 (להלן: "שותפות פי וי רן"), היא שותפות המצויה בשליטה מלאה של הקיבוץ.
2. בתביעה נטען כי הנתבע 1, אלברט, הציג את עצמו כבעלים של חברת מידל איסט. נטען כי כך הוא הדין גם ביחס לנתבע 2, סרג'יו, אשר הוא גם דירקטור בחברה. באשר לנתבע 3, מר יוסי נוימן, נטען כי הוא דירקטור בחברה ונציג של חברת מידל איסט בישראל ונתבע 4, פרידמן חיים קלמן, הוא נושא משרה בחברה ומוגדר כ-"מוסמך לדווח".
רקע וההליכים שקדמו להגשת התביעה:
3. בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת - הקים הקיבוץ את החברה, אשר פעלה עם שותפים בין לאומיים. באמצעות החברה נוהל המפעל. בשנת 2006 מבנה האחזקות של החברה היה כדלקמן: 8,575,000 מניות היו בבעלות חברת מידל איסט שמקום מושבה באיי הבתולה הבריטיים; 8,924,998 מניות היו בבעלות שותפות פי וי רן; מניה אחת בבעלות הקיבוץ; מניה אחת בבעלות קיבוץ קלי"ה. הקיבוץ היה אפוא בעל השליטה הבלעדי בחברה. לימים החליט הקיבוץ לנסות ולמכור את זכויותיו בחברה ואת השליטה בה (שותפות פי וי רן הייתה בשליטה מוחלטת של התובעים, בעוד קיבוץ קלי"ה הייתה שותפות מוגבלת בחברה). בעלי השליטה בחברת מידל איסט היו אלברט וסרג'יו, שהם בעלים של חברות נוספות שפועלות בעולם, בתחום עיסוק זהה לזה של החברה. הקיבוץ קנה את המניה של קיבוץ קלי"ה ונותר עם שתי מניות בבעלותו בתוספת שליטה בשותפות פי וי רן.
--- סוף עמוד 4 ---
4. בהתאם לנטען בתביעה, ניהל הקיבוץ, בשנת 2006 - משא ומתן מול נתבעים 3-1 לצורך מכירת כל מניותיו בחברה לחברת מידל איסט. ההסכם נחתם לבסוף בנובמבר 2006 (להלן: "הסכם המכר"). נקבע בהסכם כי הקיבוץ ימכור את חלקו בחברה ואת מלוא מניותיו אשר בבעלות שותפות פי וי רן לחברת מידל איסט תוך רישום שעבוד על המניות לטובת הקיבוץ. התמורה בהסכם נקבעה כך שחלק מהתשלום יועבר כשכר דירה בגין המשך השימוש במפעל; חלק נוסף כתשלום מחברת מידל איסט לקיבוץ; וחלק אחרון באמצעות רכישת שטרי הון על ידי החברה. באשר לשכר הדירה דובר על שכירות למשך עשר שנים כנגד 13,834 $ לחודש (בסך הכול לתקופה - 1,660,080 $). באשר לתשלום מחברת מידל איסט, דובר על סכום של 3,000,000 $ בפרישה לעשר שנים ובאשר ליתרה דובר ע"ס 700,000 $ כתשלומי שטרי הון, בפרישה לעשר שנים שישולמו על ידי החברה. כל התשלומים היו אמורים להסתיים עד ליום 31.3.2017. בגדר הסכם המכר, נחתם בהתאמה הסכם שכירות, אשר היווה חלק מעסקת מכירת המניות. התובעים העבירו את זכויותיהם במניות החברה לנאמן, אשר היה אמון על העברת המניות לחברת מידל איסט. בתום העברת המניות נשארה לקיבוץ מניה אחת, אשר משמעותה היא וטו על העברת המפעל למקום אחר. יתרת המניות היו בשליטת חברת מידל איסט. ויוטעם אף שחברת מידל איסט רשומה באיי הבתולה, לא ביקש הקיבוץ ערבויות נוספות לקבלת התמורה ובכלל זה אף לא ביקש לחתום על העסקה (בין ישירות ובין כערבים) עם הנתבעים 2-1 או מי מהם.