בית משפט לענייני משפחה באשדוד
תמ"ש 3367-09-20 מ' נ' מ' ואח'
ת"ע 20480-07-19
ת"ע 21415-07-19
ת"ע 20650-07-19
ת"ע 21509-07-19
בפני כב' השופטת עפרה גיא
מבקשת/ מתנגדת/ תובעת
ש.מ ת"ז,
באמצעות בא כוחה- עו"ד מיכאל בן יאיר
נגד
משיבים/ מתנגדים
1.ר.מ
באמצעות אפוט' טבעית, הגברת נ.מ
ע"י בא כוחה- עו"ד ערן כהן, מינוי מטעם הסיוע המשפטי
2. א.מ ת"ז, (נתבע בתיק 3367-09-20)
3.א.מ ת"ז, (נתבע בתיק 3367-09-20)
באמצעות בא כוחם- עו"ד מיכה גבאי
4.ע.ס
ע"י באת כוחה- עו"ד מצויינים
פסק דין
בפניי חמש תביעות שהוגשו על ידי הצדדים בעניין עזבונו של המנוח, מר א.מ ז"ל
1. רקע ועובדות שאינן במחלוקת
א. המבקשת והמשיב מספר 1 הם ילדי המנוח.
ב. המנוח התגרש מאשתו בשנת 2011 ובעת הגשת הבקשות, הגרושה, אמו של המשיב 1, שימשה כאפוטרופא עליו
ג. המשיבים 2-3 הינם אחי המנוח והם הנתבעים בתביעה הכספית שמספרה 3367-09-20 אשר הוגשה על ידי התובעת. למען הנוחיות והבנת התמונה, הם ייקראו גם בתביעה זו כמשיב 2 ומשיב 3.
ד. המשיבה מספר 4 טוענת כי היא הייתה הידועה בציבור של המנוח בעת פטירתו.
ה. המנוח, נפטר בעודו כבן 54 לערך ביום 06/05/2019.
ו. כאמור לעיל, המנוח גרוש בעת פטירתו, הותיר אחריו שני ילדים מנישואיו לגב' נ.מ לה נישא בשנת 1991 והתגרשו בהסכם גירושין שאושר בשנת 2011. הבן, המשיב מספר 1, קטין בעת פטירת המנוח אשר סובל מפיגור ואוטיזם יליד 2004. במהלך ההליך והואיל והמשיב היה קטין, שמשה אמו כאפוטרופא טבעית והבת, שנהב, מתגוררת בחו"ל, הייתה כבת 28 בעת פתיחת ההליכים.
ז. המנוח אושפז בבית חולים ברזילי בין התאריכים 14-18/04/19 לאחר תאונת דרכים ושוחרר כעבור חמישה ימים.
ח. ביום 06/05/2023 לאחר שהגיע למקום העבודה והתלונן על תחושה לא טובה, נסע לבית חולים, איבד הכרה בדרך ונפטר.
ט. ביום 27/05/2019 הגישה המבקשת בקשה למתן צו ירושה ולפיו היא ואחיה (להלן: "המשיב 1") יורשי עיזבון אביהם בחלקים שווים.
י. לבקשה הוגשו שתי התנגדויות, האחת של אח המנוח, המשיב 3. לטענתו, המנוח ערך צוואת שכיב מרע במסגרתה הוריש כל רכושו לאחיו, המתנגד, על מנת שהוא יירש אותו, ידאג לצרכי בנו, המשיב 1 כל חייו ולידועה בציבור שלו, המשיבה מספר 3.
יא. עוד הוגשה התנגדות המשיבה מספר 4 לבקשה למתן צו ירושה, בטענה כי הינה בת זוגו של המנוח ורצונו היה כי אחיו יירש אותו על מנת שידאג לאחר מותו לה ולבנו.
יב. כמו כן, הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואת המנוח ביום 17/06/2019 על ידי המשיב 3. לטענת המשיב 3, ערך המנוח צוואת 'שכיב מרע' ביום 15/04/2019.
יג. תביעה נוספת שהוגשה בתיק 3367-09-20, הינה תביעת המבקשת כנגד המשיבים 2-3, במסגרתה הוגשה תביעה כספית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט כנגדם על סך של 818,447 ₪. במסגרת תביעה זו עתרה להשיב לעיזבון המנוח סך של 318,447 ₪, אשר שולמו למשיב מספר 3, בהתאם לפוליסת ביטוח של המנוח. עוד טענה כי המדובר בפוליסה שהוכנה וזויפה על ידי המשיב מספר 2, אח נוסף של המנוח, שהינו סוכן ביטוח ובה נרשם כי כספי הפוליסה יועברו למשיב 3. עוד נטען כי המנוח העביר לאחיו, המשיב 2, בשנים 2016-2017 סך של 500,000 ₪ לצורכי השקעה לנוכח היותו סוכן הביטוח שלו ועליו להשיבם לעיזבון. כך גם טענה כי היה למנוח חשבון בנק במשותף עם המשיב 2 ולשם הופקד סך של 150,000 ₪, השייכים לעיזבון.
יד. לאחר שהתקיים דיון בתיק בנוכחות מנהל העיזבון, התברר כי קיימת כפילות בסכומים והמחלוקת בתיק זה הועמדה על סך של 518,447 ₪.
טו. בהחלטתי מיום 26/10/2021 קבעתי כי המחלוקת בתיק 3367-09-20 הינה ביחס לסך של 200,000 ₪, אשר לכאורה הועברו למשיב 2 טרם פטירת המנוח וספק אם קיימת עילת תביעה. אשר ליתרת הכספים, קבעתי כי יש להעבירם לקופת העיזבון כאשר ההחלטה בעניינם תינתן במסגרת פסק דין זה.
התביעות למתן צו ירושה; צו קיום צוואה וההתנגדויות שהוגשו להן
2. טענות המבקשת/ המתנגדת
א. אביה המנוח נפטר בפתאומיות מדום לב במהלך עבודתו.
ב. האב המנוח היה קשור אליה ואל אחיה בעבותות של אהבה והעריף עליהם אהבה אין קץ.
ג. לאחר גירושי הוריה בשנת 2011 עברה להתגורר עם המנוח בבית הוריו בקרית גת ולאחר מכן בדירתו באשקלון עד שנת 2014 אז עזבה את ישראל לטובת עבודה בחו"ל ואליה הגיעה מספר פעמים בשנה, כאשר במהלך הביקורים תמיד פגשה במשפחתה ובמנוח.
ד. הקשר בינה לבין המנוח היה מצוין למעט בפעמים בהן העמידה לו אולטימטום לגמילה מאלכוהול
ה. אחיה הקטן מתגורר עם אמה, גרושת המנוח, אשר סועדת אותו על כל המשתמע מכך.
ו. בסוף השבוע טרם פטירת המנוח, נסעו המנוח, היא אחיה ואמה לטיול משפחתי בצפון הארץ והאב המנוח היה מאושר לאחר הטיול.
ז. המנוח התגורר לבדו בביתו באשקלון.
ח. ביום 14/04/2019 עבר האב המנוח תאונת דרכים, אושפז למספר ימים ושוחרר מבית החולים. במהלך אשפוזו היה המנוח עירני, דיבר, עבר בדיקות וידע כי מצבו ישתפר והיא אף בקרה אותו בביה"ח.
ט. המבקשת מתנגדת לטענה כי נערכה על ידי המנוח צוואת שכיב מרע. היא מכחישה האימרה ואף הוסיפה כי הטענה לפיה לא היתה בקשר עם המנוח היא שיקרית ודינה להידחות.
י. המנוח לא היה שכיב מרע אלא במצב רפואי מצוין וסבר מבחינה סובייקטיבית כי מצבו הרפואי טוב.
יא. מותו אינו קשור לתאונה אותה עבר מספר שבועות טרם הפטירה אלא תוצאה של אירוע לב שהתרחש במסגרת עבודתו.
יב. העדים לצוואת שכיב מרע שלכאורה שמעו המנוח הם אחי המנוח וחברו הטוב ויש לראות בכך מעורבות בעריכת צוואה והשפעה בלתי הוגנת.
יג. המבקשת לא מאמינה שאביה ביקש לנשלה אלא נהפוך הוא.
יד. המשיב 3 לא עמד בנטל הקבוע בפסיקה להכרה בצוואת שכיב מרע. כך לא הופקדה הצוואה. אין קשר סיבתי בין צוואת שכיב מרע שלכאורה נערכה לבין פטירת המנוח.
טו. המדובר בקנוניה כנגדה שנעשתה על ידי אחי המנוח שביקשו לנשלה מעיזבונו.
טז. ביחס לטענות המשיבה 4 טענה כי אביה התגורר לבד בביתו בעיר אשקלון, ארח אנשים רבים לרבות בחורות אותן הביא לבילויים והיה בקשר עם נשים רבות לרבות גרושתו.
יז. המשיבה היא אחת מהנשים הרבות עמן התרועע המנוח. המבקשת מעולם לא פגשה אותה אלא לראשונה נפגשו בהלוויתו. המבקשת לא ישבה שבעה עם בני משפחת המנוח ואף לא הוזכרה במודעת האבל לצד הוריו, אחיו וילדיו.
יח. המשיבה 4 אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהוראות סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה"). לא התקיימו חיי משפחה; ניהול משק בית משותף ומדובר בהתנגדות שהוגשה ללא תצהיר בהנחיית אחי המנוח אשר יצר עמה קשר על מנת לעשות שימוש בעיזבונו ולקבלו לידיו ומדובר בניסיון לנשל ילדיו הביולוגים של המנוח. קיים כלפי המשיבה השתק שיפוטי שעה שהצהירה בפני הרשויות שהיא חד הורית וללא בן זוג וקבלה הטבות רבות לא היה שיתוף בינה לבין המנוח, המנוח שילם מספר פעמים את חשבון החשמל שלה ולא היתה הוראת קבע לתשלום. המנוח היה מנוי לאתרי היכרויות. לא ניתן לסמוך על דו"ח איכון רכב המנוח שעה שנעזר בנהג המתגורר בסמוך למשיבה 4 ואשר העיד כי הרכב היה אצלו לעיתים קרובות בלילות.
יט. בסיכומיה הוסיפה וטענה כי מדובר בקנוניה כאשר עורכת הדין שייצגה הנתבעת היא שהכינה הנתבע 3 לעדותו. העדים שהופיעו מטעמם הם חברים אחד של השני ואין ליתן משקל לכל חברי הנפש לכאורה של המנוח שהעידו.
3. טענות המשיב 1
א. המשיב 1, הוא אחי המבקשת, נכה 188%, סובל מבעיות בריאות קשות ומורכבות לרבות אפילסיה, אוטיזם, קשיי התנהגות, אינו מתקשר עם סביבתו, אינו עצמאי, צריך להאכילו, לקלח אותו ולהשגיח עליו 24 שעות ביממה. רוב הזמן מצוי באי שקט, מכה עצמו ואת הסובבים אותו כאשר אמו היא המטפלת בו.
ב. יוער בעניין זה כי התביעה הוגשה על ידי אמו של המשיב אשר היתה אפוטרופוס טבעית ובלעדית שלו שעה שהיה קטין בעת הגשת התביעה ואביו נפטר. ברם, כיום המשיב 1, יליד ינואר 2004, בגיר. אין לו אפוטרופוס והוא מטופל על ידי אמו. אומנם, בעבר הוגשה על ידי האם בקשה להתמנות כאפוטרופא לבן במסגרת תיק אפוטרופסות שמספרו 14759-08-20, אלא ששעה שהבקשה הוגשה טרם זמנה, בהיותו של המשיב 1 כבן 16.5, היא נמחקה ולמעשה כיום אין לו אפוטרופוס.
אציין כי שעה שלא נטען על ידי מי מהצדדים לעניין זה דבר וכיום אין צו מינוי אפוטרופוס בתוקף שכן אפוטרופסותה הטבעית של האם פקעה עם הגיע המשיב 1 לגיל 18, והואיל ובמהלך כל ההליך יוצג המשיב 1 באמצעות האם, לא מצאתי לנכון להידרש לכך במסגרת ההליך.
עם זאת, לעניין קיומו של צו אפוטרופסות בתוקף ביחס למשיב 1 תהיה השלכה על ניהול חלקו בעיזבון המנוח ולכך אדרש בהמשך.
ג. לגופן של טענות חוזר המשיב 1 על טענותיה של המבקשת, אחותו. עוד הוסיף כי גם לגרסת המשיב 3, המנוח ביקש ממנו לנהל עיזבונו ובוודאי שלא הוריש לו אותו. כן טען שהתגלו סתירות מהותיות בגרסאות חברי המנוח. הם אינם אמינים ואין לקבל גרסותיהם.
ד. צוואת המנוח לכאורה אינה עומדת בתנאי הפסיקה לצוואת שכיב מרע.
ה. המשיבה 4 אינה ידועה בציבור של המנוח, אינה עומדת בתנאי הפסיקה הקבועים לצורך הכרה בה כידועה בציבור וקיים כלפיה השתק שיפוטי מלטעון טענה זו.
ו. בנסיבות אלו, עתר לדחות טענות הנתבעים.
4. טענות המשיבים 2-3
א. המשיבים 2-3 הם אחי המנוח.
ב. המשיב 3 הוא אחיו הבכור של המנוח ואשר המנוח אמר לו לא אחת והוא יורש עזבונו.
ג. המנוח ביקש ממנו כי ינהל ענייניו הכספיים לאחר מותו לא אחת כך שיהיו לטובת בנו , בת זוגו, המשיבה מספר 4 ובנה.
ד. המשיבה 4 היא ידועה בציבור של המנוח.
ה. לאחר מות אחיו נודע לו כי ערך צוואה בע"פ במסגרתה ציווה לו את כל רכושו.
ו. אחיו המנוח אהב מאד את בתו הגדולה, אולם זו דיברה אליו לא יפה, קללה אותו, אחלה לו מוות ובקשה לא לראותו יותר.
ז. המנוח כעס על בתו שדרשה ממנו להכיר בבן זוגה, שאינו יהודי אולם סרבה להכיר במשיבה 4 כבת זוגו.
ח. הוא מתנגד לבקשה למתן צו ירושה, שכן רצונו של אחיו היה שבתו לא תירש אותו.
ט. המשיב 2 טען כי היה עד לצוואת המנוח שנאמרה לו ולחבר נוסף של המנוח ביום 14/04/2019 בעת שהגיע לבקר המנוח.
י. באותה עת המנוח היה שבור, נסער ובוכה ללא הפסקה, הביע חששו כי הוא חש שסופו קרב, אין מי שיירש אותו והוא מוטרד כי אמו של המשיב מספר 1, גרושתו, תקבל ותהנה מהירושה.
יא. עוד נטען כי המנוח חשש שמא בתו, המבקשת תירש אותו, שכן היה נתק ארוך בינו ובינה והיא אף התנגדה לפגוש אותו.
יב. המנוח אמר כי סומך רק על המשיב 3, אחיו הבכור, כי ידאג לבת זוגו ובנה; ציין את כל רכושו לרבות דירה במרינה באשקלון, חשבון בבנק הפועלים ופוליסות ביטוח וביום 14/04/2019 אמר לו ולדני המנוח, יותר מפעם אחת, כי מבקש מהם להיות עדי הצוואה ועמד על כך שבתו לא תירש אותו.
יג. המשיבה מספר 4 הינה הידועה בציבור של אחיו המנוח והוא נכח באירועים רבים אליהם הגיעו יחד.
יד. בסיכומיהם הוסיפו וטענו כי המנוח נפטר 23 יום לאחר שציווה בעל פה בפני המשיב 2, אחיו ובפני חברו הטוב למעלה מארבעה עשורים.
טו. עוד טענו כי לולא מעורבותם היה עניינו של המשיב 1 נפקד מההליכים המשפטיים ורק בעטיים תוקן המצב והוא היה נותר תלוי בחסדי אמו ואחותו ולא בכדי ביקש המנוח להבטיח זכויותיו באמצעות מעורבות אחיו ולא באמצעות אחותו שמלכתחילה ויתרה על זכויותיו.
אומר כבר עתה כי טענה זו, דינה דחייה. עיון בבקשה למתן צו ירושה שהוגשה על ידי המבקשת לקביעת יורשי המנוח מלמד כי בבקשתה טענה המבקשת כי יורשי המנוח הם שניים, היא ואחיה ולפיכך, זכאי כל אחד מהם למחצית עזבונו. בנסיבות אלו, דין הטענה שנטענה בעלמא וללא כל תימוכין, לפיה בקשה המבקשת לוותר על זכויותיו של אחיה ולנשלו, להידחות כבר עתה.
טז. עוד טענו בסיכומיהם כי המנוח לא רצה שכספי עזבונו יגיעו לגרושתו מאחר ולא סמך עליה או על המבקשת היא בתו שישתמשו ברכושו לטובת בנו.
יז. טענה נוספת שעלתה באופן מפתיע ולראשונה בסיכומים ולכך אדרש בהמשך, היתה כי המנוח לא ביקש לנשל את בתו. המשיב 3 מכיר בזכותה של הבת לרשת את אביה ורק רצונו למנוע סיטואציה לפיה הבן נפקד מההליכים המשפטיים, הניעה אותו להתנגד לבקשה למתן צו קיום ירושה שהוגשה על ידי הבת.
יח. המנוח חש שמשהו נורא עומד לקרות לו בעודו מאושפז בבית חולים ולפיכך חש שעליו לצוות רכושו.
יט. מערכת היחסים הסבוכה בין המנוח לבתו וגרושתו, כפי שעלה מעדות חברי המנוח, יש בה בכדי להעיד על רצונו להוריש לו את רכושו על מנת שינהלו.
כ. אכן, צוואת שכיב מרע לא הופקדה אצל רשם הירושות, אולם בית משפט רשאי לתקן הפגמים בצוואה שעה שהוכחה בפניו צוואת המנוח. בעניין זה יוער כי לא הוגשה בקשה בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הירושה לתיקון הפגמים בצוואת המנוח.
כא. הפגמים בצוואה הינם פגמים פורמליים בלבד וניתן לתקנם שעה שהוכח רצון המנוח.
כב. מטעמו העידו עדים רבים, חברי המנוח ואילו מטעם המבקשת העידה עדה אחת שהעידה כי ניהלה מערכת יחסים עם המנוח כחצי שנה בשנת 2015. חקירת העדים לא הופרכה. גם השיחה המוקלטת יש בה בכדי להעיד על התנתקות המבקשת מאביה המנוח.
כג. המבקשת שיקרה בקשר למערכת היחסים שלה עם אביה וביקשה לייחס הנתק ביניהם לאלכוהול. ברם, הנתק נבע מסירובה להכיר במשיבה 4 כבת זוגו ודרישתה כי המשיבה 4 תחתום על מסמך לפיו אינה רוצה דבר מרכוש המנוח.
כד. יש לדחות הטענה לפיה היתה מערכת יחסים אידיאלית בין הורי המבקשת.
כה. בנסיבות אלו, יש לקבוע כי המשיב 3 עמד בנטל להוכיח טענותיו ביחס לקיום צוואת שכיב מרע ודין. המבקש אף מסכים כי המשיבה 4 היתה ידועה בציבור של המנוח בשמונה השנים האחרונות של חייו.
התביעה הכספית- תמ"ש 3367-09-20
כו. בבסיס ההגנה בתביעה זו, טענו המשיבים 2-3 כי עסקינן במשפחה מאוחדת בה האחים עוזרים אחד לשני.
כז. אין מדובר בזיוף חתימתו של המנוח אלא המשיב 2 השתמש בהרשאה שניתנה לו מהמנוח. מדובר בפעולה שבוצעה על דעת המנוח וכך גם העברת הכספים למשיב 3.
כח. לטענת המשיבים המחלוקת הינה באם היה רשאי המשיב 2 לחתום על הצעת הביטוח. הוא אכן חתם על ההצעה, אולם פעל כדין ובהתאם להוראות חוק השליחות.
כט. סך של 300,000 ₪ מכספי המנוח הושקע בחיסכון וסך של 200,000 ₪ הועבר לו כהשבת הלוואה שנתן למנוח.
ל. המשיבים מעולם לא פעלו מאינטרסים אישיים אלא ראו את טובת המנוח לנגד עיניהם.
לא. ערב פטירת המנוח לא היה למנוח והמשיב 1 חשבון משותף.
לב. כל הפעולות שבוצעו נעשו בהתאם להסכמתו המלאה של המנוח.
לג. לא הורם נטל ההוכחה ביחס לסך של 800,000 ₪ ובפועל, עסקינן בסכום נמוך הרבה יותר.
5. טענות המשיבה 4
א. המשיבה הגישה התנגדות לבקשה לצו ירושה בטענה כי היתה ידועה בציבור של המנוח.
ב. בכתב ההתנגדות טענה כי אינה מתנגדת לבקשתו המשיב 4 לקיים את צוואת 'שכיב מרע' של המנוח.
ג. רצון המנוח היה כי אחיו, המשיב 3, יירש אותו וידאג לבנו ולה מתוקף היותה בת זוגו של המנוח.
ד. בין המנוח לבתו שררה מערכת יחסים עכורה מזה שנים שעה שזו התכחשה לקיומו ולא התייחסה אליו כאביה.
ה. המבקשת התעלמה מקיומה על אף שידעה שהמנוח ניהל עמה מערכת יחסים ארוכה מזה שנים.
ו. קודם להיכרותה עם המנוח, הוא התגורר בביתו באשקלון והיא בביתה בקרית גת ולאחר החלטה משותפת ביניהם, העתיק מגוריו לביתה בקרית גת והם חיו יחד למעלה משש שנים וכזוג על כל המשתמע מכך.
ז. המנוח ראה בבנה כבנו לכל דבר.
ח. הם ארחו בביתה את חבריהם, ראו בבית את מבצרם וממנו יצאו יחד לעבודה.
ט. היא עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה.
י. בבקשת ההתנגדות שהוגשה לתיק בית משפט ביום 09/07/2019 בקשה לקבל ההתנגדות, לקבוע כי היתה ידועה בציבור בעת הפטירה ולקבוע כי היתה זכאית למחצית עזבון המנוח.
יא. עם זאת, בתגובתה שהוגשה לתיק ביום 08/09/2019 בקשה בסעיף 11 כי אקבע שצוואת 'שכיב מרע' של המנוח בתוקף, שכן היא היתה רצון המנוח.
יב. בסיכומיה הוסיפה וטענה כי היא והמנוח היו ידועים בציבור ולאחריה ניתן ללמוד על כך מהעדים הרבים שהעידו בבית המשפט.
יג. בסעיף 60 לסיכומיה, טענה כי היא מתנגדת לקיומה של צוואת שכיב מרע שכן זו אינה עומדת בתנאי הסף הנקבעים בפסיקה ובחוק ועתרה להורות כי זכאית לחלקה בעיזבון בהתאם להוראות סעיף 55 לחוק הירושה.