בית משפט השלום בכפר סבא
ת"א 59822-11-20 אקים נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת חגית בולמש
תובעים כריסטינה אקים ת.ז. xxxxxxxxx
ע"י ב"כ עוה"ד בועז כרמל ו/או רויטל ספיר
נגד
נתבעים 1. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ ח.פ. 520029083
2. קרן אביר דויטש ת.ז.
ע"י ב"כ עו"ד טלי וורמברנד
פסק דין
לפניי תביעה כספית בגין הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובת אמון, לשון הרע, פגיעה בפרטיות ונזיקין של התובעת, לקוחה בבנק, כנגד הנתבעות, בנק ומנהלת סניף בו. זאת, לאור אירועים שהתרחשו בסמוך לאחר שהתובעת התראיינה לכתבה בערוץ 10 ביום 13.1.2018, בו הופיעה התובעת ובן זוגה ופעולות שנקטו הנתבעים לאחר צפייה בכתבה.
כללי
1. התובעת לקוחה של הנתבעת 1 (להלן: "הבנק") והנתבעת 2 ניהלה את הסניף בהוד השרון בו פתחה התובעת את החשבון ("הסניף" ו "הנתבעת 2", בהתאמה). אין מחלוקת שבמועדים הרלוונטיים לענייננו ואף בכלל לא הייתה התובעת בהליכי פשיטת רגל.
2. התובעת שפנתה לבנק לפתיחת חשבון חתמה על הסכמי פתיחת החשבון ביום 16.7.2017. במועד זה חתמה פקידת הנתבעת, העונה לשם אולגה, גם על מסמכי סיכום מהם עלה כי התובעת מעבירה את פעילתה מבנק הדואר; חשבון בן זוגה מתנהל בסניף כפר סבא; מקורותיה הכספיים הינם משכורת בין 4,000 ₪ ל- 12,000 ₪; לא צפויה קבלת כספים מחשבונות בנקים בישראל; התובעת לא סורבה בבקשה לפתיחת חשבון בבנק אחר; עיסוקה הוא מנהלת משרד במקום עבודה שנרשם; לא התנהלו כנגדה הליכים משפטיים מהותיים; וכי היא מצויה בסיכון נמוך להלבנת הון.
3. לבקשת התובעת, לא הוקצתה מסגרת אשראי, על מנת להימנע מיתרת חובה.
4. החל ממועד זה התובעת ניהלה את החשבון ופעלה לפתיחת פיקדון קצר, שהצטברו בו נכון ליום 31.12.2017 סך של 8,000 ₪, הפקדה ומשיכת כספים, פתיחת תכנית חיסכון בחודש נובמבר 2017 בהפקדה חודשית של 500 ₪. פירוט התנועות בחשבון החל מיום 18.7.2017 הוגשו לבית המשפט במלואם.
5. במהלך אותה תקופה פנתה התובעת מפעם לפעם לבנק בבקשה לקבלת הלוואות, והבנק לא נעתר להן. בחודש נובמבר 2017 נעתר הבנק לבקשת התובעת לקבלת הלוואה בסך 12,000 ₪ לכל מטרה, כשההחזר החודשי הוא 700 ₪. התובעת עמדה בתשלומים אלה. בנוסף, בחודש ינואר 2018 פנתה התובעת לבנק לקבלת הלוואה לרכישת רכב. הבנק אישר לתובעת הלוואה בסך 60,000 ₪ לרכישת רכב אלא שהתובעת לבסוף ביקשה להעמיד את ההלוואה על סך 45,000 ₪, והסכום הועבר לה לחשבון ביום 9.1.2018. הבנק לא החתים את התובעת על הסכם הלוואה מסודר בנוגע להלוואה זו, אלא העביר את הכספים לחשבונה ללא הסכם, וללא כל בטוחה. כך, לא קיים תיעוד לבקשת הבנק לשעבוד הרכב כבטוחה, לפני העברת הכספים ואף לאחר מכן. אין מחלוקת שבסופו של יום רכשה התובעת קולנועית, ללא מספר רישוי.
6. ביום 13.1.2018, ארבעה ימים לאחר העברת הכסף לחשבונה, שודרה כתבה בנושא הלוואות הבנקים, ובו התראיינה התובעת יחד עם בן זוגה, שהינו בהליכי פש"ר. על פי דבריה של התובעת בכתבה נאמרו בין היתר הדברים הבאים: התובעת פירטה את החובות שלהם למספר בנקים בישראל, וכן אמרה את הדברים הבאים:
"התובעת: נכון היה לנו 50, ואז עשינו 150 בשביל לכסות את ה- 50 והם משלימים, הם מציעים לנו גם כמה, אני הולכת עם הבקשה ל- 30 ואז אומרים קחי יותר ואז תכסי את זה ותכסי את זה.
עיתונאי: מהלוואה להלוואה, מ- 15 לחודש ל- 15 בחודש הגיעה משפחת אקים מהוד השרון ל- 0.5 מליון שקלים. מוכבד, בטח לשני אנשים עובדים. הוא מאמן נבחרת ישראל בכדור יד, היא מנהלת אדמיניסטרטיבית. פשטתם רגל?
תשובת בן זוג התובעת: כן.
ש. ההלוואות שלקחתם היו למטרות שוטפות?
תשובת התובעת: כן."
7. ביום ראשון ה- 14.1.2018, יום לאחר שידור הכתבה, ובעקבותיה, באורח חד צדדי, חייב הבנק את חשבונה של התובעת בסכום ההלוואה ומשך סכום זה מחשבון העובר ושב של התובעת.
8. כן נמשך ביום 16.1.2018 סכום של 6,700 ₪ (נרשם בדפי החשבון כהעברה לסניף אחר), הבנק החזיר הוראת קבע לכרטיס אמריקן אקספרס בסך 6,749 ₪, החזיר שיק ע"ס 2,000 ₪ וחייב בעמלה בסך 132 ₪.
9. הבנק הודיע לתובעת על הפסקת מתן האשראי בחשבון, ביטול ההרשאה לפעילות באינטרנט, הקפאת יתרת הכספים בחשבון העו"ש לטובת ועד לאחר פירעון החבות לבנק וביטול ההלוואה.
10. אין מחלוקת שפעולות אלה בוצעו על ידי הבנק באופן מיידי, ביוזמתו, מיד לאחר שנחשפה הנתבעת 2 לכתבה, ובהיותה מנהלת הסניף בו התנהל החשבון. אין כל התראה בכתב מראש או פניה לזימונה של התובעת לסניף לבירור בטרם הפעולות.
11. כמו כן, ביום 30.1.2018 החזיר הבנק חיובים בגין הלוואה בסך 700 ₪, וכך נהפכה ההלוואה להלוואה בפיגור הנושאת ריבית פיגורים, וביום 5.2.2018 הבנק העביר לעצמו סך של 806 ₪ מהפיקדון לחשבון עו"ש.
12. בהמשך, ביום 21.1.2018 שלחה התובעת מכתב התראה לבנק.
13. ביום 14.2.2018 הפקידה התובעת, לאחר שיחות עם הנתבעת, סכום של 3,300 ₪ במזומן, ומאותו מועד התנהל החשבון ללא שליטת התובעת, עד לסגירתו ביום 23.8.2018.
14. כמו כן, ביום 21.11.2018 שלח הבנק מכתב לחתנה של התובעת, שניהל חשבון בסניף זה, לפיה הבנק מבקש לברר את מקורות הכספים שעשויים להיות מופקדים או מועברים או משויכים לחשבונו והשימושים בו מכוח איסור הלבנת הון ומימון טרור, שאם לא כן לא יוכלו לאפשר משיכת כספים, הפקדות וכיו'.
15. בחודש נובמבר 2018 הגישה התובעת תביעה בסדר דין מהיר כנגד הנתבעת (תא"מ 16566-11-18) במסגרתה עתרה לקבלת פיצוי בסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, אותה ביקשה למחוק בסופו של יום כדי להוסיף את הנזקים שנגרמו לה.
טענות התובעת
16. התובעת לא הייתה ואינה בפשיטת רגל או בהליכי חדלות פירעון. ה- BDI שלה היה תקין.
17. התנהלות הבנק שתוארה לעיל מהווה התעמרות, תוך שבוצעו על ידי הבנק פעולות בחשבונה של התובעת כבתוך שלו, באופן חד צדדי, וללא התראה מראש, תוך ביטול הלוואה שניתנה מספר ימים קודם לכן. השיק שבוטל היה לחברת "יוליסינג" כמקדמה עבור רכישת הרכב החדש, בגינה ניתנה ההלוואה.
18. רק לאחר שגילתה התובעת על החזרת ההמחאה התקשרה התובעת מיוזמתה לבנק ולנתבעת 2 ושאלה לפשר העניין, ורק אז נודע לה להפתעתה שפעולות אלה ננקטו על ידי הבנק בעקבות הכתבה. בשיחה זו הבהירה התובעת לנתבעת 2 שהיא אינה בפשיטת רגל, אלא בן זוגה, אין לתובעת כל חובות והיא לא נמצאת בהליכי חדלות פירעון.
19. הנתבעת 2 התנהגה אל התובעת בזלזול, השפלה לעיני כל הפקידים בבנק, ופגעה בשמה הטוב של התובעת ולשון הרע.
20. בחודש דצמבר 2018 זומנה התובעת לפגישה בבנק אוצר החייל בו התנהל חשבון אחר של התובעת, ובו בישרה לה הפקידה כי בשל הנחיה מההנהלה והמידע שהגיע אליהם לפיו היא בפשיטת רגל וחובות, גם הם עוצרים לה את הפעילות בחשבון.
21. בסוף שנת 2018 חתנה של התובעת זומן לסניף, שם ניהל חשבון, ונאמר לו שקיימת פעילות לא תקינה בחשבונו בשל העברות הכספים בין חשבונותיהם, ומדובר בפעילות לא חוקית, העולה לכדי הלבנת הון.
22. מעשים אלה מהווים הפרה של החובות החלות על הבנקים, בין היתר מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, עשיית עושר ולא במשפט כתוצאה מחיובה בריבית פיגורים ועמלות שונות, שנבעו ממעשי הנתבעים, ומשיכת יתר סכום של 6,700 ₪ מחשבונה ללא אישורה וללא הסכמתה.
23. פעולות הבנק אף עולות לכדי רשלנות, על פי פקודת הנזיקין, תשכ"ח-1968, לרבות עוולת הגזל, בהיותם גוף מעין ציבורי החייב כלפי התובעת חובות זהירות קונקרטיות. כן הפר הבנק באופן יסודי את החוזה עמה, בהתאם לסעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הפרת חובות אמון כלליות מכוח חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ופגיעה בפרטיותה על פי סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
24. נזקיה מסתכמים בנזקים ממוניים בסך 140,000 ₪ וכן נזקים לא ממוניים בשל המצוקה אליה נקלעה לאור התנהלותם ועוגמת הנפש בסך 120,000 ₪, ועוגמת הנפש שנגרמה לה, ופיצוי בגין לשון הרע, ללא הוכחת נזק, בסך 50,000 ₪.
25. לתמיכה בטענותיה הגישה התובעת תצהירה ותצהיר חתנה.
טענות הנתבעים
26. ראשית, טוענים הנתבעים כי התובעת לא שילמה להם את ההוצאות בגין ההליך הקודם שנמחק לבקשתה. התביעה כיום היא אותה תביעה, כאשר התובעת לא צרפה ראשית ראיה לנזק ואף מבלי לטעון לנזק מכומת.
27. הנתבעת 2 היא מנהלת הבנק, פעלה מכוח תפקידה, ומשכך מתבקשת מחיקתה מהתביעה. על בקשה זו חזרו הנתבעות לאורך כל ההליך.
28. התובעת הסתירה במועד פתיחת החשבון את דבר ניהול חשבונות בבנקים אחרים, וקיום חובות לנושים, והצהירה על פעילות עתידית של קבלת משכורת בחשבון. בחודש נובמבר 2017 החשבון נכנס לחריגה ובחשבון התבצעו הפקדות שלא בגין משכורת. לבקשת התובעת הועמדה לה מסגרת משיכת יתר מינימאלית של 3,000 ₪.
29. בחודשים לאחר פתיחת החשבון נהגה התובעת לפקוד את הסניף ולבקש הלוואה לרכישת רכב יוקרה בסכומים של כ- 200,000 ₪ ולכרטיס אשראי זהב. לאור העדר בטחונות, ולאחר בקשות חוזרות ונשנות, אושרה לה הלוואה של 12,000 ₪ וכרטיס אשראי עם מסגרת של 8,000 ₪, וזאת כנגד בטחון כספי – הפקדת 8,000 ₪.
30. בתחילת חודש ינואר, ובעקבות פניות חוזרות ונשנות למימון כלי רכב בסכומים גבוהים, התובעת מסרה שמצאה רכב זול לרכישה במחיר של 60,000 ₪ וביקשה הלוואה למימון הרכב. לאור היעדר בטחונות, אושרה לתובעת הלוואה בסך 45,000 ₪, כנגד התחייבותה לשעבד את הרכב להבטחת החוב לבנק, וכן להעביר את הסכום של ההלוואה ישירות לסוכנות הרכב.
31. לאחר שידור הכתבה ובעקבותיה גילה הבנק כי התובעת הסתירה ממנו מידע מהותי בנוגע לעברה הכלכלי, התנהלותה הכלכלית וחובותיה. גם פרטים אישיים שונים שנמסרו על ידי התובעת בכתבה לא תאמו את המידע שנמסר לבנק, לרבות בקשר לבן זוגה של התובעת. דברי התובעת בכתבה עמדו בניגוד מוחלט למצגים שהציגה התובעת בסניף, אותו נהגה לפקוד באופן יומיומי, בבקשות אשראי כאלה ואחרות. הצהרות התובעת באשר למקור הכספים, שניתנו גם במסגרת חשבונה בבנק אוצר החייל, התגלו בדיעבד כלא נכונות ומדובר בעיקר בהעברות סיבוביות של כספים ולא הפקדת משכורות.
32. בנסיבות אלה, לאחר ש"נדלקו כל "נורות האזהרה, (כאמור בסיכומי הנתבעות), זכותו של הבנק להפסקת אשראי באופן מיידי, וזאת בהתאם להסכמים וכדין. לו הנתבעות היו יודעות את המצב לאשורו, לא היה מעמיד לתובעת אשראי. לאור כך הנחה הבנק את הנתבעת 2 להפסיק ו/או לבטל את האשראי בחשבון באופן מיידי, לרבות הקטנת מסגרת האשראי, ביטול ההלוואות ועיכוב כלל יתרות הזכות בחשבון לטובת פירעון החוב לבנק. הנתבעת הודיעה לתובעת טלפונית ביום 14.1.2018 על פעולות אלה - הפסקת האשראי, ביטול ההרשאה לפעילות באינטרנט, הקפאת יתרת הכספים בעו"ש עד לאחר פירעון החובות לבנק. התובעת הודיעה מיידית על ביטול כרטיסי האשראי, על מנת להימנע מסיווג הביטול כשימוש לרעה, והבנק ביטל את מסגרת משיכת היתר בחשבון ואת ההלוואה, שטרם בוצעה בפועל.
33. פעולות הבנק עולות בקנה אחד עם פרק א' סעיף 4.6א להסכם המסגרת שנחתם עם התובעת, באשר לזכות העיכבון והעיכוב על כל הכספים של בעל החשבון; סעיף 4.6ב לפיו הבנק יהיה רשאי, ללא צורך בהודעה מוקדמת, לקזז כל סכום מסכומי החוב שהגיע מועד פירעונו; פרק ה' סעיף 32.2 המקנה לבנק אפשרות לבטל, להפסיק או להקטין משיכת יתר, לרבות העמדה לפירעון מיידי של כל סכומי החוב, באופן מיידי, במקרים מיוחדים אשר בנסיבותיהם קיים צורך לפעול ללא דיחוי; פרק ה' סעיף 34.4 הקובע כי בעל החשבון חייב למסור מידע נכון, מלא ומדויק; פרק ה' סעיף 40 לפיו הבנק רשאי להעמיד לפירעון מיידי חלק או כל סכומי החוב אם אירע מקרה או חל שינוי אשר מסכן או עלול לסכן את סיכויי פירעון סכומי החוב או אם יתברר כי כל הצהרה של בעל החשבון, בעל פה או בכתב, אינה נכונה או אינה מדויקת.
34. בנסיבות אלה, התקיים אלמנט המידיות, שהוא, כפי שנראה, לטענת הנתבעות, אשר "הציל" את הסכום של 45,000 ₪, שהיו מתווספים למסת החובות של התובעת. התובעת לא התכוונה להעביר סכום זה לסוכנות רכב שכן לא היתה כל עסקת רכב, ולא הוצגה כל אסמכתא לעניין זה. לא היה לתובעת כל צורך או שימוש ב"הודעה המוקדמת", שכן התובעת לא ניהלה כל פעילות עסקית באמצעות החשבון.
35. הנתבעים הגישו תצהירים מטעמם באמצעות הנתבעת 2. לא הוגשו תצהירים נוספים.
36. כן התברר לבנק שההעברות שבוצעו לחשבון היו העברות מבני משפחה ומשכך לא ניתן לראות בזאת עמידה בהלוואות. בנוסף, הרכב עליו דובר במסגרת מתן ההלוואה לא היה רכב מסוג שנמכר על ידי סוכנות הרכבים והתובעת לא הציגה אסמכתא על העסקה.
דיון והכרעה
37. השאלות שניצבות במרכז הדיון הן האם פעולות הבנק שננקטו בעקבות ההפרה מהווים הפרת חובת תום הלב ופגיעה בחובותיו כלפי הנתבעת מכוח הדין והפסיקה? האם אלה עולים לכדי פגיעה בשמה הטוב, פרטיותה ומהווים הפרת החובות כלפיה? במקביל, מה חובותיה של התובעת כלפי הבנק לגילוי המידע, לרבות זה שהתברר לאחר שידור הכתבה.
38. אין מחלוקת שפעולות הבנק ננקטו בחשבונה של התובעת עוד בטרם שוחח הבנק עמה, בטרם ברר עמה את האמור בכתבה, אלא נקט בפעולה חד צדדית מיד לאחר הצפייה בכתבה. פעולות אלה בוצעו באמצעות הנתבעת 2, כנציגה של הנתבעת 1. לא מצאתי מקום למחוק את הנתבעת 2, שכן על אף שהנתבעת 1 נטלה אחריות על הייצוג והשיפוי, אין בכך כדי לכרסם מזכותו של בעל דין לתבוע את המעוולים כאמור בסעיפים 13-16 לפקודת הנזיקין, לרבות העובד המעוול.
39. הבנק מחויב בחובות תום לב כלפי לקוחותיו מכוח סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים. זאת, במקביל לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) והפסיקה בעניין חובות תום הלב של הבנק כדוגמת ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ציגלר, פד"י מט(1) 369. במקביל, במסגרת היחסים בין הבנק ללקוח, זכאי הבנק לדעת את המטרה שלשמה יועדו הכספים וקבלת מידע מלא מהלקוח בנוגע להלוואה. ר' ע"א 1507/11 ע"א 1507-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' משה אלבס (נבו, 16.1.2014): "ניתוק הקשר בין כספי האשראי המועמדים לרשות הלקוח ובין המטרה שלשמה הוקצו מלכתחילה חותר על כן תחת עקרון חופש ההתקשרות שהוא עקרון יסוד בדיני חוזים, משום שהבנק מוצא את עצמו בדיעבד מחויב בכפייה ליתן אשראי בניגוד גמור לנתונים אשר בגינם נכון היה לתיתו מלכתחילה על-פי תנאי הסכם המסגרת שעוצבו בינו ובין הלקוח. ניתוק זה חותר גם תחת עקרונות בסיסיים של מימון אשר שימשו את הבנק בתמחור האשראי ובהחלטה בדבר עצם העמדתו, והוא חושף את הבנק לסיכון שאותו לא התכוון ליטול על עצמו בעת כריתת הסכם המסגרת באשר ליכולתו להיפרע את החוב כדי מלוא סכום האשראי". בית המשפט הוסיף וקבע כי מתן הלוואה הינה בעלת מאפיינים אישיים " המבוססת במידה רבה על יחסים של "אמון הדדי הדוק".
40. סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), החל על ההתקשרות בין הבנק ללקוח, קובע חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בקיום חיוב הנובע מחוזה.
41. על ההבחנה בין חובות רגילות בהתנהלות עסקית בין צדדים פרטיים לבין חובות מוגברות הנובעות מיחסים שונים ופערי כוחות בין צדדים להסכם, עמד גם בית המשפט העליון בעניין ביבי כבישים (ר' ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם בנבו, מיום 20.11.2019)). על הבנקים הוטלה חובת זהירות מוגברת ואף חובת נאמנות כלפי הלקוחות. ר' ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח(2) 573, 585 (1994).
42. על מנת לבחון את חובות הבנק כלפי לקוחותיו, ובמקביל את חובת הגילוי של התובעת כלפי הנתבעות, יש להתחיל בהסכם בין הבנק לתובעת. אין מחלוקת שהבנק, ללא התראה מוקדמת, משך לחשבונו כספים מחשבונה של התובעת, ביטול הלוואות ללא התראה, ביטל המחאות, והכל בעקבות הכתבה. לא נעשתה כל פניה מוקדמת לתובעת לברר עמה את התנהלותה הכלכלית וכן את עניין ההלוואה או האמור בכתבה.
43. אין גם מחלוקת שעד למועד הכתבה לא ראה הבנק כל סיכון בהתנהלותה של התובעת, ואף ראה לנכון להעמיד לה הלוואות, כאשר כנגד מתן סכום ההלוואה האחרונה שניתנה אף לא נערך הסכם בכתב. לא קיימים כל מסמכים המתנים רכישת רכב, שעבוד ואף לא מסמך כללי אלא הועברו כספים לחשבונה ללא הסכם הלוואה כלל. משכך, משיכת הכספים מחשבונה של התובעת, לאחר שמספר ימים קודם לכן הועברו, מהווה פעולה חד צדדית ללא כל מסמך בכתב המתנה את תנאי ההלוואה או שעבוד. ר' עמ' 21 ש' 10-16. אין אפילו את הטופס לבקשת ההלוואה. מאחר ולא קיים כל מסמך הלוואה, לא ברור מהם התנאים שבהם הותנתה רכישת הרכב. יש לצין שבעמ' 22 ש' 1 השיבה הנתבעת 2 כי קיימים מסמכים בחתימתה של התובעת בנוגע להלוואה, אולם אלה לא צורפו לראיות. הנתבעת שבה בעדותה מספר פעמים על כך שקיימת חתימה של התובעת על הלוואה, אולם לא הוצג כל מסמך כאמור. משכך, או שלא קיים מסמך הלוואה בכתב או שקיימת הלוואה וזו לא הוצגה, כאשר אי הצגתה פועל לחובת הנתבעים. חלופות אלה מקשות לקבל את גרסת הנתבעים בנוגע להעמדת ההלוואה ותנאיה. בסופו של יום הכסף הועבר ישירות לחשבון הבנק של התובעת ולא לסוכנות הרכב, כך שגם בעניין זה קשה לקבל את עמדת הנתבעים לפיה התנו את ההלוואה בהעברה ישירה לסוכנות הרכב.
44. הוראות הבנק עצמו מצביעות על חובת הבנק ליתן הודעה לבעל החשבון בטרם נקיטת כל פעולה חד צדדית של פירעון החיובים, האשראי, ההלוואות והחשבון. זאת, למעט מצבי קיצון. בסעיף 4.2.3 קבע הבנק כי הוא יהיה רשאי לפי שיקול דעתו, בכל עת, בהודעה שתינתן לבעלי החשבון, לסגור את החשבון או לשלול מבעלי החשבון את הזכות לפעול בו, או להגביל פעילות מסוג כלשהו בחשבון, ובלבד שהוא אינו מחויב על פי דין להמשיך לנהל את החשבון או את הפעילות האמורה.
45. באופן דומה, בהתאם להסכם ההתקשרות בין התובעת לבין הבנק, בפרק ה-1 נקבעו התנאים וההוראות הכלליות למתן אשראי. בסעיף 32.3 ביטול, הפסקת או הקטנת אשראי, נקבע כי הבנק יהיה רשאי לבטל, להפסיק או להקטין משיכת יתר ו/או מסגרת משיכת יתר ו/או מסגרת אשראי מסוג כלשהו לבעלי החשבון, בקרות אחד או יותר מהמקרים הבאים, כאשר נכתב בסיפא הסעיף כי "ביטול, הפסקת או הקטנת משיכת היתר ו/או מסגרת משיכת היתר ו/או מסגרת האשראי, ייעשו בהודעה שתינתן לבעל החשבון 21 ימים מראש (או תקופה אחרת שלא תפחת מהדרוש על פי כל דין), או באופן מיידי, במקרים מיוחדים אשר בנסיבותיהם קיים צורך לפעול ללא דיחוי".
46. בדומה לכך, בסעיף 40 שכותרתו פירעון מיידי קבע הבנק כי הוא יהיה רשאי לפי שיקול דעתו הבלעדי להעמיד לפירעון מיידי בכפוף למתן הודעה מתאימה אם נדרשת על פי דין את כל או חלק מסכומי החוב.
47. בשונה מהוראות אלה, המחייבות מתן הודעה, קיימת לבנק זכות עיכבון, עיכוב וקיזוז בהתאם לסעיף 4.6א. בו הוקנתה לבנק הזכות בכל עת, ללא צורך בהודעה מוקדמת, לעכב תחת ידו את נכסי בעל החשבון, כולם או חלקם, עד לסילוק המלא והסופי של כל סכומי החוב, תוך שמירה על יחס סביר, בהתחשב במקדמי בטחון ואמות מידע שיקבעו על ידי הבנק מעת לעת, בין שווי נכסי בעל החשבון המעוכבים לבין סכומי החוב. ביחס לסכומים מבין סכומי החוב אשר טרם הגיע מועד פירעונם, יהא הבנק רשאי לפעול בהתאם לאמור לעיל, אם היה סבור כי קיים חשש סביר שבעלי החשבון לא ישלמו לו סכומים אלה במלואם ובמועדם.
48. במועד בו בוצעו הפעולות בחשבון התובעת באופן חד צדדי, לא הייתה יתרת חובה, ולא הוכח שהיה חשש סביר שהתובעת לא תעמוד בפירעון ההלוואה במלואה ובמועדה. התנהלותה של התובעת בחשבון, שחלקה נגעה להעברות כספים שונות מחשבונות וחלקה למשכורות שהופקדו, לא הצביעו על חוסר יכולת לפרוע את החוב. לכל הפחות אלה חייבו את הבנק לקרוא לתובעת לשיחה על מנת לברר פשר הכתבה ואמירותיה בה, התנהלותה בחשבון, ולא לנקוט בפעולות חד צדדיות הכוללות משיכת ההלוואה וכספים נוספים מחשבונה.
49. הנתבעות לא הציגו חוות דעת מזמן אמת, ואף לא בדיעבד, שאישרה משיכת כספים חד צדדית ללא התראה מראש מחשבונה של התובעת. כך גם לא התייצבו נציגים של הבנק, למעט מנהלת הסניף, בעלת הדין, שביצעה את הפעולות, על מנת להסביר מהו ההיתר שניתן לנתבעת לביצוע הפעולות האמורות והאם זה עומד בהנחיות שניתנו. גם בסיכומים לא הציגו הנתבעות את האישור למשוך באופן חד צדדי כספים מחשבונה של התובעת (סעיף 10 לסיכומי הנתבעות). זאת, על אף שציינה הנתבעת 2 בסעיף 9 לתצהירה, כי על פי חוות דעת יועציו המשפטיים של הבנק התגבשה זכותה של הבנק להפסקת אשראי באופן מיידי. גם במסגרת התצהיר, לא נאמר כי התגבשה זכות הבנק למשיכת הכספים מחשבונה של התובעת לחשבונו.
50. כאשר הנתבעת נשאלה על כך בחקירתה על ידי בית המשפט האם יש לה את חוות הדעת של הבנק השיבה בשלילה (עמ' 27 ש' 20). כך גם אין את ההוראה שהיא קיבלה מההנהלה בזמן אמת, בעת נקיטת הפעולה החד-צדדית. ר' עמ' 24 ש' 22-36, ובפרט בעמ' 25 ש' 19 בו העידה הנתבעת שהיה מייל מההנהלה המורה לה כיצד לפעול. הנתבעות בחרו שלא להציג את המייל או חוות הדעת שניתנה לנתבעת וזאת לצורך הוכחת טענתן כי הפעולות בוצעו בהתאם להנחיה של הנהלת הבנק, בהתאם לנהלי הבנק ובהתאם לדין.
51. נציגת הבנק שהייתה בקשר עם התובעת, אולגה, לא הובאה לעדות. זאת, על אף שהיא שערכה לתובעת את ראיות ההיכרות וחתומה על מסמכי הכרת הלקוח. עניין זה עלה במסגרת דיון ההוכחות בעמ' 16 לפרוטוקול, שכן הפגישות שהיו לתובעת בסניף באופן שוטף לא היו עם הנתבעת 2 כי עם אולגה, איתה דיברה התובעת בנוגע להתנהלות השוטפת של חשבונה. פקידה זו עדין עובדת בסניף, ולא הייתה כל מניעה להביאה לעדות, אולם באי כוח הנתבעות החליטו שלא להביאה ולא להגיש תצהיר מטעמה, אלא להותיר את הנתבעת עם עדות יחידה של בעלת דין (עמ' 16 לפרוטוקול).
52. כך גם לא ניתן לשלול את טענות התובעת שהנתבעת 2 הלבינה בפניה ברבים, מול פקידי הבנק וצעקה עליה, שכן לא הובאו עדים נוספים שטיפלו בתובעת או שהיו נוכחים בבנק באותה העת. ניכר מעדות הנתבעת 2 כי הייתה נסערת לאור הממצאים והכתבה, וכהגדרתה: "כי היינו בהלם. גברת עם מאות אלפים, פתאום היא מסכנה. היא פשוט שיקרה לנו בפנים" (עמ' 26 ש' 25). אולם, כשנשאלה הנתבעת 2 האם התובעת שיקרה לה בפנים השיבה: "לא, יש בטופס את שם הפקידה". כאמור, אותה פקידה, ששמה אולגה, לא הגיעה לעדות על מנת להסביר מה היו המצגים שניתנו על ידי התובעת בעת פתיחת החשבון. הנתבעת נשאלה בעמ' 29 ש' 28-29 האם ביום האירוע פעלה על בסיס הידיעה שלה, והשיבה כי היא פעלה על פי הוראה שקיבלה. אם כן, לא ידוע מה היה מלוא המידע שעמד לפני מקבלי ההחלטה בהנהלה בזמן אמת, שהוביל להחלטה לפעול באופן מיידי ללא התראה מראש. מעדותה של הנתבעת אף עולה כי אלה קישרו בין התובעת לבן זוגה וכאשר נתבקשה להתייחס מה עמד לנגד עיניה בנוגע לתובעת עצמה וחובותיה השיבה שהיא למדה מן הכתבה, וכן מכך שהתובעת מגיעה עם בן זוגה לסניף שלו בכפר סבא, ושלתובעת, ביחד עם בעלה, יש חובות בסך חצי מיליון ₪. כשנתבקשה לחדד האם יש לה ידיעה אודות חובות התובעת, ולא בן זוגה, לא ידעה להצביע על ההבחנה בחובות בין התובעת לבן זוגה. (עמ' 30-31).
53. קושי רב עוד יותר קשור להתנהלות הנתבעות מול חתן התובעת, יוצא יחידת מודיעין וסמנכ"ל בחברת סטארט-אפ. הבנק שלח לו מכתב בחשד להלבנת הון ופעילות טרור בשל העברות כספים בין חשבונות בני משפחה, לרבות של בת זוגו. אין כל מחלוקת שהנתבעת לא פנתה אליו עד למועד האמור בחשד להעברות, מדובר בהעברות כספים בסכומים לא גבוהים בין בני משפחה. לדבריו, לאחר מקרה זה העביר את פעילותו לחשבונות אחרים, בהם אין כל חשד כאמור. גם אם העביר החתן את הכספים בין בני משפחה, המרחק בין העברות אלה לבין המכתב שיצא הינו מרחק כמזרח ממערב. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת להתנהלות הנתבעת כלפי קרוב משפחתה של התובעת בסמוך למועד בו התרחשו האירועים נשוא תיק זה, למעט מניע אישי של הנתבעת מול התובעת.
54. במקביל, קיים קושי בהתנהלות התובעת, אולם קושי זה היה צריך לברר במסגרת דין ודברים בין הצדדים ולא באופן חד סטרי. כך, לדוגמא, אכן בכתבה כשנשאלו התובעת ובן זוגה האם הם בהליכי פש"ר השיב בן הזוג כי אכן כך. ניתן היה להבין מדבריו כי גם התובעת בהליכי פש"ר. כמו כן, בניגוד למצג שהוצג על ידי התובעת, רוב ההכנסות לא בוצעו באמצעות משכורות כי אם העברות בין בני משפחה, כאשר אלה הוגדרו כמשכורת. התובעת פירטה בכתבה את גובה החוב והגורמים, וציינה כיצד ניהלה מו"מ בטרם לקיחת ההלוואות וכיצד נטלה הלוואות ולא עמדה בהן והאופן בו נטלה הלוואות על מנת לכסות הלוואות קודמות.
55. הכתבה, והאופן בו התנסחה התובעת, גרמו לנתבעת לבדוק את חשבונה ולגלות כי המצגים שהוצגו לא שיקפו את העברות הכספים במלואם, כך שהעברות הכספים מבני המשפחה הוגדרו כמשכורות. כך, מתוך סכום של 46,733 ₪ שנכנס לחשבונה, סכום של 43,606 ₪ הגיע מחשבון בני משפחה ואילו המשכורות היוו חלק זניח ביותר. התנהלותה של התובעת, תוך בקשות להלוואות, אל מול כתבה בה היא מציינת את ההלוואות השונות שניטלו, בוודאי הדליקו נורה אדומה אצל הנתבעות. זאת, בפרט כאשר התובעת ביקשה הלוואות, התברר מהכתבה שאכן הייתה מחיקת חובות בעבר והתנהלות כלכלית שלא הוצהר עליה במסגרת פתיחת החשבון. רובה אכן הייתה של בן זוגה הקודם והנוכחי, אולם התנהלותה לא הייתה מנותקת מזו של בבן זוגה לחלוטין, וההכנסות שקיבלה ממשכורת היו קטנות לעין שיעור מאלה שנתקבלו מבני המשפחה.
56. אין בכך כדי להצדיק את הפעולה החד-צדדית של הנתבעות, ומשיכת הכספים מחשבון התובעת לחשבון הבנק באופן חד צדדי אלא לכל היותר לקרוא לתובעת לשיחת בירור או לעכב את הכספים. קיים פער בין עיכוב לבין הוצאת הכספים מן החשבון, כאשר לא קיים כל חוב בחשבון או קושי בנוגע לתזרים בחשבון. לא ניתן כל אישור על ידי התובעת למשוך את הכספים מחשבונה, ולא הוצג די מידע, לאור התנהלותה בחשבון, לפיו התובעת לא עמדה בעבר בתשלומי ההלוואות או עמדה ביתרת חובה.
57. בהתנהלות זו, הבנק פעל ללא כל בירור מוקדם, אלא רק לאחר מעשה. כך, לא ניתנה לתובעת אפשרות להציג את רכישת הרכב מהבנק, להשלים את תנאי ההלוואה שניתנה או להסביר את התנהלותה. זאת, כאשר לא הייתה כל חריגה בחשבון והחשבון נוהל באופן שוטף במסגרת תזרים חיובי.
58. בנסיבות אלה, מצאתי כי אמנם הבנק הפר את חובת תום הלב לפי סעיף 39 לחוק החוזים, כאשר פעל באופן חד צדדי ומשך כספים מחשבונה בטרם נתן התראה, ללא הסכם הלוואה בכתב שמאשר לו לעשות כן ולהצביע על התנאים למתן הלוואה, ומנגד גם התובעת בפעולותיה לא הציגה מצג מלא לבנק בנוגע להתנהלותה בעבר, ואף ביקשה לקבל הלוואות נוספות. כך גם לא ניתן הסבר מדוע ביקשה הלוואה לרכישת רכב ובסופו של יום נרכשה, לכך היותר, קולנועית שלא ניתנת לשעבוד. גם בכך יש כדי לגרוע מהבנק מידע מהותי לצורך מתן ההלוואה. כך גם בנוגע למקורות ההכנסה בחשבונה.
59. במסגרת התביעה לא הוצגו הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מההפרה. עילות התביעה כוללות עשיית עושר ולא במשפט, עוולת נזיקיות של רשלנות וגזל, הפרת חוזה והפרות חובות בנקאיות, אמון ותום לב, לשון הרע ופגיעה בפרטיות. למעט פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק, אין די בהוכחת האחריות אלא יש להוכיח גם נזק. בסופו של יום, החלטת הבנק נבעה מהכתבה בה התראיינה התובעת ובן זוגה, בצירוף המידע שאסף הבנק והצביע על קשיים בהתנהלות התובעת בחשבונה, המקורות המרכזיים של התובעת לקבלת הכספים, שלא היו משכורות כי אם העברות בין חשבונות, ועברה, עליו הצהירה גם בכתבה ובעדותה. לו היה מתבסס הבנק על המידע בכתבה בלבד, ללא כל בירור, הייתה ההפרה חמורה יותר. אולם, לאחר הכתבה התבררה התמונה העובדתית בנוגע למקורות התזרים של התובעת בחשבונה, וכך גם בנוגע למטרת ההלוואה, שלא היתה לרכישת רכב כי אם, לכל היותר, כלי תחבורה שלא ניתן לשעבוד. כך, שלאחר הבדיקה הבנק לא הסתמך על הכתבה בלבד. אולם, הפעולות בהן נקט הבנק נעשו בטרם הבירור ומתן אפשרות לתובעת להציג לבנק בצורה מסודרת את כל האמור. אלה גם נעשו ללא הסכם הלוואה חתום, בנוגע לשאלת מטרת הרכישה, הגם שבעניין זה מצאתי כי אכן התנהל שיח בין התובעת לנתבעת להלוואה לרכישת רכב.
60. המידע שהיה ברשות הבנק בעקבות בירור זה לא נותר ברשותו בלבד. מידע זה הועבר גם לבנק נוסף, בנק אוצר החייל, שהינו אישיות משפטית נפרדת. גם אם הבנק הנוסף מצוי בקשרי שליטה ובעלות כאלה ואחרים עם הנתבעת, אין בכך כדי לפגוע בפרטיות התובעת, לה מחויב הבנק. מנגד, החלטת התובעת להתראיין ולהצהיר על מצבה והקשיים הכלכליים, והמידע שהתגלה בעקבות כך, גם היא נעשתה לעיני כל.
61. התובעת לא הציגה את הנזק הממוני שנגרם לה, וגם אם זה היה מוצג הרי שלא היה ניתן להצביע האם נזק זה נגרם כתוצאה מהתנהלות הנתבעות או מהתנהלותה של התובעת עצמה, בשים לב, בין היתר, למידע שהתגלה.
62. אולם, מצאתי כי התנהלות הנתבעות והאופן שבו פעלו היווה הפרה של החובות הבנקאיות, לא נערך כל בירור מקיף בטרם קבלת ההחלטה וכן לא נערך בירור עם התובעת בטרם קבלת ההחלטה. הפעולות, שננקטו באופן חד צדדי, ללא הסכם הלוואה מסודר, אינן מהוות הצדקה מספקת לנקיטת סעד עצמי כה קיצוני, כפי שננקט, באופן חד צדדי וללא בירור.
63. שתי פעולות נוספות שננקטו על ידי הנתבעות, הקשורות גם הן לתובעת, לא ניתנות להצדקה ותומכות בטענת התובעת לפיה הפעולות ננקטו כנגדה וכנגד הסובבים אותה באופן אישי וללא כל הצדקה ושלא כדין: ראשית, משלוח מכתב דרישת האסמכתאות מיום 21.11.2018 לחתנה של התובעת והבירור שנערך עמו בסמוך לאחר פעולת הנתבעות כלפי התובעת. לא זו בלבד שהנתבעת לא נתנה כל הסבר מניח דעת בנוגע להתנהלות זו מול חתן התובעת, אלא יש בו כדי להצביע על הלך הרוח שבו התנהלו הנתבעות וכן לחזק את הפרת חובות הבנקאות של הבנק וההתנהלות החד-צדדית בו נקטו הנתבעות, ללא כל בסיס. לא ניתן להקל ראש במשלוח מכתב לפיו לקוח חשוד בהלבנת הון ומימון טרור, כאשר לא הוצג התימוכין שקדם למשלוח מכתב זה או התנהלותו של הלקוח שהצדיקה זאת. העברת כסף בסכומים קטנים ביותר בין בני משפחה מקרבה ראשונה רחוקה מלהצביע על פעולות להלבנת הון. פעולה שניה הינה העברת המידע בין הנתבעת לבנק אוצר החייל, גם אם בקשרי בעלות עם הנתבעת. בהתאם לתמלול שהוגש במסגרת תצהירי התובעת, עמ' 1, 4 אכן העבירה הנתבעת מידע בנוגע לתובעת ובעקבות הכתבה. התנהלות זו מצביעה על ניסיון לפגוע אישית בתובעת, הרבה מעבר לזה הקבוע בהסכם בין הצדדים, ויש בו אף להשליך על שמה הטוב וכן על יחסיה עם בנקים אחרים.
64. ייעוד הפרסום של המידע שהגיע לנתבעות הועבר לצד ג'. היה בו כדי להצביע על הסקת מסקנות חד צדדיות על ידי הנתבעות, והיה בו כדי לפגוע בתובעת במסגרת יחסיה עם בנק צד ג'. אכן, בסופו של יום, הערים הבנק צד ג' קשיים על התובעת בעקבות מידע זה, כפי שהוצג בתמליל של השיחה. ניתן להוסיף לכף גם את הטענה של התובעת, לפיה השיחה עימה נערכה בקול רם שלא בחדר סגור, והעדים של הנתבעת הרלוונטיים לא העידו מטעם הנתבעות על אף שהם עדין עובדים בסניף.
65. בכך היה גם להפר את חובת הסודיות של הבנק כלפי התובעת, כלקוחה, ולהשתמש במידע על מנת להעבירו לבנק נוסף בקבוצה. בכך היה גם כדי להעביר מידע אישי של התובעת ולפגוע בפרטיותה. לחובת הסודיות של בנק כלפי לקוח ר' לדוגמא רע"א 1917/92 סקולר ואח' נ' ג'רבי ואח', פ"ד מז 764 (1993). חובת תום הלב והסודיות של הבנק כלפי לקוחותיו מונעת מהבנק להעביר מידע על לקוחותיו, פרט למקרים בהם הגילוי מותר ומחויב על פי דין. לא מדובר באינטרס של הנתבעת להעברת המידע, אלא אינטרס של צד ג' והגנה עליו, לשיטת הנתבעת. ר' גם ע"א 1570-92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פרופ' צבי ציגלר, מט(1) 369.
66. בגין פעולות אלה, וכן ההתנהלות באופן חד צדדי של הנתבעות כלפי התובעת ובני משפחתה, מצאתי מקום לפסוק לטובת התובעת פיצויים בגין לשון הרע, נזקים לא ממוניים, לרבות עוגמת נפש, פגיעה בפרטיות וכן הפרת חובת בנק-לקוח, בסך כולל של 30,000 ₪. פיצוי זה לקח בחשבון גם את התנהלות התובעת והמידע שהתברר בסופו של יום, אשר היה בו כדי להשפיע על גובה הפיצוי, וכפי שפורט לעיל. לעניין גובה הפיצוי, חובת הסודיות וכן לשון הרע ללא הוכחת נזק ר' לדוגמא: תא (ראשל"צ) 4166/04 השכל פביאן נ' בנק הבינלאומי סניף תל אביב ראש (נבו, 12.2.2006) (פסיקה בסך 10,000 ₪ בגין שיחת מסדרון בקול רם בלבד, שאינה עולה לכדי לשון הרע); תק (י-ם) 12254-09-16 רן יוגב נ' בנק הפועלים בע"מ (נבו, 6.10.2017) (פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין הפרת חובת סודיות ועדכון קרוב משפחה אודות מצבו של הלקוח, וחובת הסודיות של הבנק כלפי הלקוח, רשות ערעור על פסק הדין לעניין גובה הפיצוי נדחתה ברת"ק (י-ם) 40333-10-17 יוגב נ' בנק הפועלים [פורסם בנבו] (מיום 1.11.2017)). תא (ת"א) 41973-06 בית יורב (1997) בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (נבו, מיום 2.12.2009) (פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין כל הודעת סירוב שיק בעילת "חשבון מוגבל", תוך קבלת טענת לשון הרע). ת"א (קריות) 1044-06 שמעון איפרגן נ' בנק הבינלאומי הראשון בע"מ (נבו, 6.8.2008) (פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין משלוח הודעת הגבלה, כפיצוי ללשון הרע ללא הוכחת נזק).
סיכום
67. הנתבעות ישלמו, ביחד ולחוד, סך של 30,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ראשונה ושניה, הוצאות התובעת ובן משפחתה העד בגין ההתייצבות לדיונים בסך 3,000 ₪ ושכ"ט בסך 10,000 ₪, בשים לב למורכבות הדיונים והטענות.
הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והצמדה כדין עד לתשלום בפועל.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"ג, 11 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.