בית משפט השלום באשדוד
ת"א 57460-12-21 ינאי – מרכז הפרי והירק בע"מ נ' אדרי ואח'
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופט יהודה ליבליין
התובעת
ע"י ב"כ עו"ד י' פריד
ינאי – מרכז הפרי והירק בע"מ
נגד
הנתבעים
הנ'1 ע"י ב"כ עו"ד ד' ששון 1.יניב אדרי
2.ימיני את אדרי יזמות בע"מ – ניתן פסק דין
פסק דין בעניין הנתבע 1
מבוא
1. מר יניב אדרי חתם על כתב ערבות והתחייבות בלתי חוזרת, במסגרתו התחייב כלפי חב' ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ, לערוב לחובותיה של חב' ימיני את אדרי בע"מ, בגין ירקות ופירות שתספק חב' ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ לחב' ימיני את אדרי בע"מ, עבור עסק של מרכול שיופעל על-ידה (ראו כתב הערבות - נספח 4 לתצהיר מטעם ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ).
2. היות שחב' ימיני את אדרי בע"מ, לא פרעה את מלוא החוב שלה, בגין ירקות ופירות שסיפקה לה ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ, והמחאות שמסרה חב' ימיני את אדרי בע"מ לצורך כך חזרו אכ"מ, אזי חב' ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ דרשה ממר אדרי שיפרע את החוב, על יסוד כתב הערבות עליו הוא חתום.
3. היות שמר אדרי סרב לפרוע את החוב, על בסיס כתב הערבות עליו הוא חתום, אזי חב' ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ הגישה תביעה זו.
4. יצוין, כי התביעה הוגשה גם כנגד חב' ימיני את אדרי בע"מ, וביום 14.03.2022, משלא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק דין כנגד החברה וכנגד מר אדרי. אלא שמר אדרי הגיש בקשה לביטול פסק הדין, וביום 04.08.2022 הורתה כב' הרשמת הבכירה א' רוזן על ביטול פסק הדין בעניינו, אך פסק הדין בעניינה של חב' ימיני את אדרי בע"מ נותר על כנו.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
5. חב' ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ (להלן - "ינאי מרכז הפרי"), עוסקת בשיווק ומכירה של פירות וירקות.
6. מר יניב אדרי (להלן - "אדרי") עמד בתחילת שנת 2020 לפני שחרור מצה"ל, לאחר שירות רב שנים, בין היתר בקבע. אדרי שוחרר בדרגת סא"ל.
7. אדרי ביקש להשתלב בחיי המסחר (ראו סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית), וכחלק מתכניתו זו הקים יחד עם מר יהודה ימיני (להלן - "ימיני") את חב' ימיני את אדרי בע"מ (להלן - "החברה החייבת"), במטרה להקים עסק קמעונאי באשדוד.
8. לאדרי הונפקו 50% ממניות החברה החייבת, וניתנו לו זכויות ניהול.
9. החברה החייבת החלה את פעילותה העסקית בתחילת שנת 2020, ובמסגרת פעילות זו החלה להפעיל בחודש מרץ 2020 מרכול באשדוד, אשר נשא את השם המסחרי "סופרדיל" (להלן - "עסק המרכול").
10. ביום 04.02.2020 חתם אדרי, עבור ינאי מרכז הפרי, על כתב ערבות והתחייבות בלתי חוזרת, במסגרתו התחייב לערוב לחובותיה של החברה החייבת, בגין ירקות ופירות שתרכוש החברה החייבת מינאי מרכז הפרי לצורך הפעלת עסק המרכול (להלן - "כתב הערבות")(ראו כתב הערבות - נספח 4 לתצהיר מטעם ינאי מרכז הפרי והירק בע"מ).
11. במהלך חודש יוני 2020 החליט אדרי, אשר לשוב לצה"ל בשירות מילואים בתנאי קבע (ראו בעדותו בעמ' 26 לפרוט' ש' 31), ולחדול מכל מעורבות בחברה החייבת. היות שכך, ביום 17.06.2020 חתם אדרי על הסכם עם ימיני במסגרתו העביר לימיני את מניותיו בחברה החייבת והסכים לחדול מכל תפקיד ניהולי בחברה (ראו ההסכם - נספח 1 לתצהירו של אדרי). בין היתר נקבע בהסכם כך (ראו בסעיף 2.2):
"אדרי מצהיר כי לא חתם על ערבות אישית כלשהיא בקשר לחברה ו/או לעסקיה ו/או כלפי ספקיה, וכי אם אכן חתם על אחד מאלה, עליו להודיע לכל גוף רלוונטי תוך 14 ימים כי הוא חדל מלהיות בעל מניות בחברה."
ובסעיף 7.1.2 להסכם נרשם כך:
"אדרי יפעל לשחרר עצמו מכל ההתחייבויות וימיני ישתף פעולה בעניין זה לרבות חתימה על כל מסמך שיידרש לשם שחרור אדרי מערבויות אלה."
12. על אף התחייבויותיו אלה, ואף שאדרי חתם זמן קצר קודם לכן על כתב הערבות, הרי שהוא לא הודיע לינאי מרכז הפרי על כך שחדל מלהיות בעל מניות בחברה החייבת ו/או כי חדל מלשמש כמנהל בחברה. הוא אף לא פעל לביטול כתב הערבות עליו חתם, ואף לא פעל לכך שימיני יחתום על ערבות במקומו.
מנגד, אדרי פעל לביטול ערבויות אישיות ו/או שטרי חוב עליהם חתם עבור עשרות ספקים אחרים.
13. החל מחודש יוני 2020 החלה החברה החייבת לרכוש ירקות ופירות מינאי מרכז הפרי.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי החברה החייבת החלה לרכוש סחורה מינאי מרכז הפרי, בסמוך לאחר עזיבתו של אדרי את החברה החייבת, וכי כל ההזמנות בוצעו על-ידי ימיני.
14. בחודש יוני 2021 החלו לחזור אכ"מ המחאות שמסרה החברה החייבת בגין ירקות ופירות שרכשה, ובסמוך לאחר מכן מרכז ינאי הפרי חדלה לספק לה סחורה.
15. בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של ינאי מרכז הפרי, נכון לחודש ספטמבר 2021 נותרה לחברה החייבת יתרת חוב בסך של 93,038 ₪, בגין סחורה שסיפקה לה ינאי מרכז הפרי (ראו נספח 1 לתצהירו של מר אסולין מטעמה של ינאי מרכז הפרי).
16. היות שהחברה החייבת לא פרעה את החוב שלה בגין סחורה שרכשה, ואדרי סרב לשלם את החוב בהתבסס על כתב הערבות עליו הוא חתום, הרי שינאי מרכז הפרי הגישה תביעה זו.
17. החברה החייבת וימיני נתונים בהליכי חדלות פירעון (ראו בעדות ימיני עמ' 23 לפרוט' ש' 25 - 30).
המחלוקות בין הצדדים
18. בכתב ההגנה שהוגש על-ידי אדרי, נטען על-ידו שאינו ערב לחוב נשוא התביעה, בין משום שהחוב נוצר לאחר שחדל להיות בעל מניות בחברה החייבת, ובין משום שכתב הערבות אינו בתוקף היות שהוסכם על ביטולו (ראו בסעיף 5 לכתב ההגנה).
19. אדרי הוסיף וטען בכתב ההגנה שלו, כי בעת חתימתו על כתב הערבות סבר שמדובר ב"כרטיס לקוח", ולא היה מודע כלל לתוכנו (ראו בסעיף 9 לכתב ההגנה). בהקשרה של טענה זו, הרחיב אדרי וטען, שהוחתם על כתב הערבות במרמה ובחוסר תום לב (ראו בסעיף 14 לכתב ההגנה).
20. אף שאלה היו טענות ההגנה היחידות של אדרי בכתב ההגנה מטעמו, הרי שבסיכומיו זנח אדרי את הטענה ולפיה הוחתם על כתב הערבות במרמה.
במקום זאת, בצד הטענה ולפיה חתם על כתב הערבות טרם החלה החברה החייבת את פעילותה העסקית, ואף חדל מכל מעורבות בה עוד לפני שהחלה ינאי מרכז הפרי לספק סחורה לחברה החייבת, העלה אדרי שלל טענות חדשות המהוות הרחבה אסורה של חזית המחלוקת, כמפורט להלן:
תחילה נטען שערבות היא טפלה לחיוב עיקרי, ולא הוכח קיומו של הסכם מחייב עליו נשען כתב הערבות.
נטען עוד, שינאי מרכז הפרי לא הסתמכה כלל על כתב הערבות שעה שסיפקה סחורה לחברה החייבת.
עוד נטען, שינאי מרכז הפרי הפרה את חובת הזהירות וחובת תום הלב בכל הקשור לכתב הערבות.
לבסוף נטען, כי מר יצחק (ז'קי) אסולין הודיע לאדרי שלא יבקש את אכיפת כתב הערבות.
21. אף שטענות אלה נטענו תוך הרחבה של חזית המחלוקת, הרי שינאי מרכז הפרי לא העלתה כל טענה בעניין זה, ולכן אדון גם בטענות אלה.
דיון והכרעה
ההודאה של אדרי
22. בטרם אדרש לטענותיו השונות של אדרי, שבאמצעותן הוא מבקש להתכחש לכתב הערבות עליו הוא חתם, אפנה להודאתו של אדרי במהלך חקירתו הנגדית.
ניתן לראות, כי על אף שאדרי בחר לנהל הגנה במלואה, והכחיש את תוקפו של כתב הערבות, הרי שבחקירתו הנגדית הודה שחתם על כתב הערבות, וכי ביקש ממר יצחק אסולין (הבעלים והמנהל של ינאי מרכז הפרי) "שיבוא לקראתו". כך, בחקירתו הנגדית אמר אדרי את הדברים הבאים (ראו עמ' 36 לפרוט' ש' 7 - 11):
"אני פניתי אליהם לנסות להגיע לאיזושהי הבנה, באתי לעסק לז'קי, דיברתי איתו על הדבר הזה, אמרתי לו ז'קי אני נפלתי, זה הסיפור, זה החוב, יש לך שטר ערבות, תבוא לקראתי, בוא ננסה להגיע להסכמה, הבנתי עשיתי טעות, מעולם לא אמרתי שלא חתמתי על המסמך. ז'קי לא היה מוכן לשמוע, אמר לי יש עו"ד ינון פריד תדבר איתו, אולי תסתדר , אוריד לך את הריבית שזה תפח וזהו."
23. על אף הודאה מפורשת זו ניהל אדרי את ההליך כולו, וכל זאת מתוך שאיפה שינאי מרכז הפרי תחלוק איתו את ה"טעות" שהוא עצמו עשה. בהגנתו, תוך שהוא מעלה טענות שונות, חסרות כל יסוד, ביקש להתכחש להתחייבות שלקח על עצמו לערוב לחובותיה של החברה החייבת, ולהטיל את העלות הכספית של מחדלו על ינאי מרכז הפרי, אשר סיפקה ירקות ופירות למרכול שנוהל על-ידי אדרי וימיני ולא קיבלה בגינה את התשלום המגיע לה.
החתימה על כתב הערבות וחוסר האמון באדרי
24. אין מחלוקת שאדרי חתום על כתב הערבות, כי פרטיו מופיעים בו, וכי בכתב ערבות נרשם, שאדרי ערב לכל חובותיה של החברה החייבת בגין סחורה שתספק לה ינאי מרכז הפרי, וכי האמור בספרי החשבונות של ינאי מרכז הפרי יהווה הוכחה מכרעת לגבי סכום החוב.
אין גם מחלוקת, כי אדרי התחייב בהסכם ההיפרדות מימיני, כי יפעל לשחרר את עצמו מכל התחייבויותיו ומן הערבויות עליהן חתם.
לבסוף אין מחלוקת, שאדרי לא מסר לינאי מרכז הפרי הודעה, בסמוך להיפרדות מימיני והחברה החייבת, כי כך נעשה, וכי הוא מבקש לבטל את ערבותו לחברה החייבת.
25. על אף התחייבויות מפורשות אלה, ואף שאדרי לא הודיע לינאי מרכז הפרי כי הוא מבקש לבטל את ערבותו, הרי שאדרי מעלה נימוקים מן הגורן ומן היקב בתמיכה לטענתו, ולפיה אין מקום לחייב אותו לפרוע את החוב של החברה החייבת, בהתבסס על כתב הערבות לחובותיה, עליו הוא חתום.
26. אדרי אשר הציג עצמו כקצין בכיר בצה"ל, בדרגת סא"ל (ראו בסעיף 5 לתצהירו עדותו הראשית), מבקש לחמוק מערבותו, ולצורך כך אף היה נכון להעיד על עצמו, כמי שלא קרא את כתב הערבות, ו"חשב" שמדובר ב"כרטיס לקוח". בסעיף 14 לכתב ההגנה שלו אף מייחס אדרי לינאי מרכז הפרי מרמה בגין החתמתו על כתב הערבות, אך איננו מפרט את המרמה שנקטה כלפיו חב' ינאי מרכז הפרי. יוזכר, כי אדרי זנח את טענת המרמה בסיכומיו.
27. כפי שיפורט להלן, אינני נותן אמון בגרסה זו של אדרי.
28. בצדק מפנה ינאי מרכז הפרי בסיכומיה לפסיקת בתי המשפט בה נקבע, שאדם החתום על מסמך כלשהו, חזקה היא שהבין את תוכנו (ראו בסעיף 7 לסיכומים). בהקשר זה מפנה הנתבעת לפסק הדין שניתן על-ידי בת"א (אשד') בת"א 25168-09-17 ברזילי נ' ברזילי (פורסם במאגרים משפטיים 07.04.2020), בו קבעתי כך:
"לבסוף יש לומר, שגם בהיבט של מדיניות משפטית ראויה, אין לקבל את הטענה, שכן הלכה היא שככלל אין לקבל הכחשתו של אדם לאמור בהסכם עליו הוא חתום. בע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (18.2.2010)(פסקה 7) נקבע:
'כי אדם החותם על הסכם (שלא בלחץ או בנסיבות פסולות) לא ישמע בדרך כלל בטענה כי חתם מבלי להבין את תוכן המסמך או כי אין די בחתימתו לבטא את הסכמתו לתנאיו.
כלל הוא כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו… עוד נפסק כי המבקש לסתור חזקה זו צריך להוכיח את גירסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה.' (השופטת א' חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 149 (2003), תוך הפניה לע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591 (2000); ע"א 6645/00 עו"ד ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365 (2002))."
29. ואכן, לגישתי, בדומה לגישתו של בית משפט השלום בחיפה (ראו ת"א (חי') 19031-04-18 ראני סלאמה נ' ליסקאר ליסינג ומימון בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 12.07.2020)) קיימת היתממות רבה בגרסתו של אדם, בוודאי אדם שטרח רבות להציג עצמו כקצין בכיר בצה"ל בדרגת סגן אלוף, ולפיה "לא קרא" את המסמך עליו הוא חתום, וסבר שמדובר במסמך בעל משמעות שונה מזו העולה מן הפשט שבמסמך, ולפיו מדובר בכתב ערבות לחובותיה של חב' ימיני את אדרי בע"מ. יתרה מכך, אין במסמך כל אחיזה לשונית לכך שמדובר ב"כרטיס לקוח".
30. על מנת ליצור משוכה גבוהה בעניינה של טענה מסוג זה, נקבעה בפסיקת בתי המשפט חזקה, ולפיה עצם חתימתו של אדם על מסמך, בוודאי מסמך שהוא בעל משמעות עבורו, מלמדת שקרא את המסמך קודם לחתימה והבין את תוכנו. הלכה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1319/06 שלק נ' טנא נוגה (שווק) 1981 בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 20.03.2007), שם נקבע, כך (ראו סעיף 11 לפסה"ד):
"בית-משפט זה חזר ושנה במספר הזדמנויות כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו, ועל כן אין הוא יכול לנער חוצנו ממנו (ראו למשל, ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117; ע"א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591, 594). לפיכך נפסק, כי על-פי רוב 'אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב' (ע"א 467/64 הנ"ל, שם; ראו גם ע"א 413/79 אדלר חברה לבניין בע"מ נ' מנסור, פ"ד לד(4) 29, 38. שם, הובהר כי טענה בדבר בטלות חוזה לא תעמוד למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ולא עמד על ההשלכות הנובעות מכך). הוא הדבר, כאשר אדם חותם על מסמך מתוך הסתמכות עיוורת על עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו (ע"א 413/79 הנ"ל). הלכה זו כוחה יפה, וביתר שאת, כאשר עניין לנו במסמכים בעלי חשיבות. שכן, ההיגיון מחייב כי החתימה עליהם לא תעשה בהיסח הדעת (ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 376-375; כן ראו ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559; רע"א 11519/04 לבקוביץ' נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם)). לאור האמור, נקבע בפסיקה כי הנטל להוכחת טענה מסוג זה בנוגע לבטלותו של חוזה הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים, והמעלים טענו זו נדרשים לתמוך אותה 'בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה' (ע"א 1548/96 הנ"ל, עמ' 571-570; ע"א 1513/99 הנ"ל, עמ' 594). "
31. אדרי לא רק שלא סותר חזקה זו, אלא שהוא מחזק את החזקה, כאשר הוא מציג את עצמו כקצין בכיר בצה"ל בדרגת סא"ל, וכאשר העיד כי חתם על ערבויות אישיות עבור ספקים רבים (ראו עמ' 30 לפרוט' ש' 21 - 22), וכי הבין את משמעותה של ערבות אישית (ראו עמ' 31 לפרוט' ש' 5 - 6). אדרי אף מחזק את החזקה, שעה שהעיד בחקירתו הנגדית, כי הבין את תוכנן של כל יתר הערבויות האישיות עליהן חתם (ראו עמ' 30 - 31 לפרוט').
זאת ועוד, בחקירתו הנגדית הציג את עצמו אדרי כמומחה בתחום הלוגיסטי, וכמי שהיה אמון בחברה החייבת על הניהול הפיננסי, ובכלל זאת ההתחשבנות אל מול הספקים (ראו עמ' 27 לפרוט' ש' 16 - 34).
32. לאור המפורט לעיל, לא רק שיש לדחות את טענתו זו של אדרי, כי חתם על כתב הערבות "בהיסח הדעת" ולא הבין את משמעות כתב הערבות, אלא שיש בעצם העלאת הטענה כדי לפגום במהימנותו, היות שעולה מן האמור, שמר אדרי נכון לכל מניפולציה על מנת לחמוק מההתחייבות שלקח על עצמו.
אינני נותן אמון באדרי, גם נוכח עדותו בחקירתו הנגדית, ולפיה כלל לא קרא את כתב הערבות (ראו עמ' 32 לפרוט' ש' 8 - 9), אלא שבסמוך לאחר מכן הודה שלצורך מילוי הפרטים שבכתב הערבות מסר את מספר הטלפון שלו ואת כתובתו, והוא עצמו הטביע את חותמת החברה החייבת בחלק העליון של כתב הערבות, במקום שבו גם ללא קריאת המסמך לא ניתן שלא להבחין בכותרת המתנוססת בתחילתו בה נאמר "כתב ערבות והתחייבות בלתי חוזרת". לאור זאת, גם הייתי נותן אמון בטענה שלא קרא את המסמך ואינני נותן אמון בטענה זו, הרי שאדרי ודאי הבחין בכותרת המסמך, שאיננה "כרטיס לקוח" כגרסתו, אלא "כתב ערבות" כגרסת ינאי מרכז הפרי.
33. לא יהיה זה מיותר לציין, כי הגרסה של אדרי, ולפיה סבר שהוא חותם על "כרטיס לקוח" נטענה לראשונה אגב ההליך המשפטי. מנגד, בפנייתו של אדרי בדוא"ל לב"כ ינאי מרכז הפרי בניסיון להגיע להסדר בין הצדדים (ראו מוצג ת/1) אין כל זכר לגרסה שכזו, ומנגד נרשם בדוא"ל, בין היתר כך:
"בשלהי 2019 יצאנו לדרך לשותפות יהודה ימיני ואני פתיחת החברה הייתה בתאריך ינואר 2021 [צ"ל 2020 - י.ל].
במסגרת ההכנות ומהיכרות משפחתית הגעתי למרכז הפרי והירק לקבל הצעה ואופציה לעבודה משותפת וחתמתי על שטר ערבות שלהבנתי מאפשר לנו לעבוד ביחד. לא הסתדר היות והיתה הצעה טובה יותר ומבחינתי בזה נפרדו דרכינו (לתומי לא הייתי מודע למסמך והשלכותיו).
במהלך יוני 2020 לאור חילוקי דעות עזבתי את החברה וכחלק מכך לקחתי את כלל הערבויות של ספקים שעבדתי עימם (מצ"ב קובץ המפרט) והסכם העברת מניות."
עולה מן האמור, שבגרסתו של אדרי, שנמסרה בטרם פנה לייעוץ משפטי, אין כל אזכור לכך שנאמר לו שמדובר ב"כרטיס לקוח" או כי סבר כך מחמת טעות. על אף זאת, כאשר עומת אדרי עם האמור בדוא"ל במסגרת חקירתו הנגדית, הוא עמד על הטענה שלא נזכרת בגרסתו המקורית, ולפיה "הבנתי שזה כרטיס לקוח."
34. אינני נותן אמון בגרסה כבושה זו, בפרט נוכח הטבלה שצרף אדרי לדוא"ל (ראו מוצג ת/1) ממנה עולה שחתם על עשרות רבות של ערבויות ו/או שטרי בטחון, ואין בפיו גרסה שגם לגביהם סבר שמדובר ב"כרטיס לקוח". נהפוך הוא, בטבלה שנערכה בסמוך לפרידה מימיני, מציין אדרי כי מדובר בערבויות אישיות ו/או שטרי חוב.
35. לאור כל האמור לעיל, אינני נותן אמון בגרסתו כי סבר שמדובר ב"כרטיס לקוח".
מדובר בערבות תקפה כל עוד לא בוטלה כדין
36. אין מחלוקת בין הצדדים, שאין בידי אדרי כל מסמך המבטל את כתב הערבות עליו הוא חתום, ואף אין כל טענה בפי אדרי ולפיה ביטל את ערבותו עוד בטרם החלה החברה החייבת לרכוש סחורה מינאי מרכז הפרי, ובטרם נצבר החוב נשוא התביעה.
היות שכך, חל בענייננו סעיף 15(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן - "חוק הערבות"), בו נקבע כך:
"ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול."
37. עולה מן האמור, שערב רשאי לחזור בו מערבות המתייחסת לחיוב עתידי, והוא איננו רשאי לחזור בו מערבות לחיוב קיים. וודאי שהוא איננו רשאי לחזור בו מערבות עליה חתם ללא מסירת הודעה כלשהיא לבעל החוב. היות שאין מחלוקת כאמור, שאדרי לא שלח בשום שלב הודעה לינאי מרכז הפרי, ולפיה נוכח יציאתו מן החברה החייבת הוא מבקש, כי תבוטל ערבותו, ובמקום זאת תחתים ינאי מרכז הפרי את ימיני על ערבות חילופית, אזי ערבותו עומדת במלוא תוקפה.
38. יתרה מכך, כאמור בסעיף 11 לעיל, אדרי אף התחייב בהסכם עם ימיני לשחרר את עצמו מכל הערבויות עליהן חתם, ולפעול לכך שימיני יבוא תחתיו בעניין זה, אלא שהוא לא עמד בהתחייבותו זו, ככל שמדובר בערבות של ינאי מרכז הפרי.
39. ד"ר ר' בר-קהן בספרו ערבות (שירז הוצאה לאור, תשס"ו-2006) כתב בעניין תוקפה של ערבות נוכח הוראת סעיף 15 לחוק הערבות, את הדברים הבאים (ראו בעמ' 322 - 323):
"סעיף 15 עורך אבחנה בין שתי מערכות היחסים בהן מעורב הערב. סעיף 15(א) דן במערכת היחסים שבין הערב לבין הנושה וסעיף 15(ב) דן במערכת היחסים שבין הערב לבין החייב העיקרי. סעיף 15(א) מבחין בבירור בין ערבות לחיוב קיים, לבין ערבות לחיוב עתיד לבוא. בעוד שחיובו של הערב לגבי חיוב קיים מגובש ומהווה חלק מהתחייבויותיו של הערב, הרי לגבי ערבות לחיוב עתידי קמה לערב בהתאם להוראות הסעיף האפשרות לבטל ערבות זו. יודגש כי אין מדובר במצבים שבהם החיוב נוצר, אף שטרם הגיע מועד הביצוע שלו, אלא במקרים שבהם החיוב עצמו טרם נוצר. לאחר יצירת החיוב נולד אינטרס מוקנה ומוגן לטובתו של הנושה, ושוב אין הערב יכול להשתחרר מערבותו. זכות הערב לפי סעיף 15(א) לחוק נובעת מהרצון לאפשר שימוש נרחב וגמיש במוסד הערבות כבטוחה זולה ויעילה, תוך התאמתה למצבים מסחריים נפוצים. הסעיף נועד ליתן מענה בעיקר למצבים בהם קיימת מסגרת חוזית בין הצדדים בנוגע להיקף ואופי החיובים במסגרתה, גם במצב בו חיובים אלו עדין לא נוצרו, אך הצדדים מצפים כי יווצרו בעתיד, ואינם מעוניינים מטעמי נוחות ויעילות להתקשר בחוזה ערבות נפרד בגין כל חיוב וחיוב נפרד. בסעיף ניכר רצון לאזן בין האינטרסים הנוגדים המעורבים. מחד גיסא, אינטרס הצפיה של הנושה, אשר מצפה כי האשראי שהעניק לצורך יצירת החיובים העתידיים יגובה בערבות, ומאידך גיסא, אינטרס הערב כחייב משני להשתחרר מערבות כזו, כל עוד היא לא גובשה בעקבות יצירת החיוב. האיזון אותו עורך הסעיף הינו באמצעות הכרה בתוקפה של ערבות לחיוב עתידי, תוך מתן אפשרות לערב להשתחרר מערבותו לחיוב כזה, כל עוד לא נוצר, אך תוך חיובו של הערב בפיצוי לנושה, אם נגרם נזק כתוצאה משחרור הערב. סעיף 15(א) קובע כלל הפטר יחודי, התואם את עקרון ההפטר העצמאי. הסעיף מכיר, איפוא, באופיה המשני של הערבות כחיוב הראוי לכלל הפטר מיוחד במצב של ערבות לחיוב עתידי". [ההדגשה שלי – י.ל]
40. עולה מן האמור שכתב הערבות נועד להיות כלי שימוש ויעיל לצדדים המתקשרים בהסכם מסחרי, ואין יסוד לטענת אדרי (ראו ס' 34 - 35 לסיכומיו) שעולה מכתב הערבות נשוא הליך זו, שטבועה בו כוונה שבטרם כל רכישה הייתה מוטלת חובה על ינאי מרכז הפרי לערוך עם אדרי בירור באם הוא עומד על ערבותו. גם טענת אדרי, ולפיה אין לקבוע שכתב הערבות הוא "בעל תחולה בלתי מוגבלת בזמן ובנסיבות הרכישה" נעדרת אחיזה לשונית בכתב הערבות, אשר מדבר בעד עצמו, כי מדובר ב"התחייבות בלתי חוזרת".
אוסיף, שגם אם הייתי מקבל את הטענה שכתב ערבות איננו יכול להיות בלתי מוגבל בזמן, הרי שטענה זו איננה רלוונטית לנסיבות המקרה, שבו כתב הערבות נחתם בחודש פברואר 2020, וינאי מרכז הפרי החלה לספק ירקות ופירות לחברה החייבת, בסמך לאחר מכן במהלך חודש יוני 2020, ובחלוף שנה נוספת כבר פנתה ינאי מרכז הפרי לאדרי בבקשה לתשלום החוב (ראו ההתכתבות שצורפה כנספח 5 לתצהירו של מר אסולין).
41. היות שאין חולק שאדרי לא מסר לינאי מרכז הפרי הודעה בעל ביטול ערבותו, וזאת בניגוד לאופן בו פעל אל מול ספקים אחרים (ראו בעדותו בעמ' 30 לפרוט' ש' 26 - 31), אזי ערבותו עומדת בתוקפה. ויודגש, אדרי עצמו בכתב ההגנה שלו, מאשר כי נדרשת מסירת הודעה בדבר ביטול הערבות, ואף טען שמסר הודעה שכזו (ראו בסעיף 5 לכתב ההגנה). אלא שאדרי לא הציג גרסה בתצהירו, ולפיה מסר לינאי מרכז הפרי הודעה על ביטול הערבות, ובחקירתו בקדם המשפט אישר, כי לא נשלחה על-ידו כל הודעה בדבר הפסקת פעילותו בחברה החייבת (ראו עמ' 2 לפרוט' ש' 6 - 7):
"לשאלת בית המשפט האם אתה יכול להראות מכתב, מייל אס.אמ.אס או משהו אחר שלחת למישהו בחברת ינאי שבו אתה מודיע על הפסקת הפעילות בחברת הנתבעת 2 אני משיב שלא."
מכאן, שבניגוד לנטען בכתב ההגנה, אין לאדרי גרסה ולפיה עוד קודם שנוצר החוב נשוא התביעה הוא הודיע לינאי מרכז הפרי על הפסקת פעילותו בחברה החייבת, ו/או העביר לה בקשה לביטול ערבותו. לאור כך, ערבותו עמדה במלוא תוקפה בשעה שהתגבש החוב של החברה החייבת, וינאי מרכז הפרי עמדה על כך שיפרע את החוב בהתאם להתחייבות שלקח על עצמו.
42. היות שאדרי טוען, כי הפסיק את פעילותו בחברה החייבת עוד בטרם החלה ינאי מרכז הפרי, ומנסה שיוסק מן האמור, כי בכך פקעה ערבותו, אזי יש לשוב לאמור לעיל, כי הערבות איננה פוקעת במחדל, אלא נדרשת הודעה בכתב כדרישת סעיף 15 לחוק הערבות (וזאת גם אם אניח הנחה מקלה לטובת אדרי שמדובר בערבות בגין חיוב עתידי). עוד יש לומר, כי אין כל דרישה שערבות לטובת חברה תינתן אך ורק על-ידי בעלי מניות בה ו/או מנהלים בה, אלא כל אדם המניח את דעתו של הנושה יכול ויהיה ערב להתחייבויותיה. לפיכך, העובדה שאדרי חדל מכל מעורבות בחברה החייבת איננה שוללת את היותו ערב לחובותיה.
43. בהתאם לסעיף 3 לחוק הערבות, הערבות היא תוצאה של הסכם בין הצדדים, ומכאן שעל הערבות חל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן - "חוק החוזים"), ולפיכך ביטול הערבות מותנה בהסכמה בין הצדדים או בקיומה של עילה לביטול ההסכם. לחילופין, ניתן לטעון לבטלות הערבות מכוח הוראות ספציפיות שבחוק הערבות.
44. אדרי איננו מצביע על הוראה בחוק החוזים ו/או בחוק הערבות המאפשרת לו לחזור בו מן ההסכמה בין הצדדים בעניינה של הערבות עליה חתם עבור ינאי מרכז הפרי.
במקום זאת, כאמור בפרק המחלוקות, מעלה אדרי שלל טענות, אשר לגישתו מצדיקות שלא להיעתר לתביעה. להלן אדון בטענות אלה.
העדר הסכם בין הצדדים
45. טוען אדרי, שכתב ערבות איננו עומד בפני עצמו, אלא הוא טפל להסכם, ומפנה בעניין זה להוראת סעיף 2 לחוק הערבות. לטענתו, היות שבמועד החתימה על כתב הערבות לא היה כל חיוב בר תוקף, היות שסחורה סופקה לראשונה לחברה החייבת בחלוף מספר חודשים, אזי יש להסיק שלא התגבש הסכם בין הצדדים, וממילא, כך לגישתו, אין משמעות לכתב הערבות.
46. תחילה יש לומר שגם אם הייתי מקבל את הטענה שנדרש הסכם בין הצדדים, הרי שאין מחלוקת שלא נדרש הסכם כתוב בין הצדדים, ודי בהסכמה בעל-פה, על מנת ליצור הסכם בר תוקף בין הצדדים.
בעניין זה אין חולק, כי החל מחודש יוני 2020 סיפקה ינאי מרכז הפרי ירקות ופירות לחברה החייבת, בהתאם להזמנות שהועברו אליה מעת לעת, וכי החברה החייבת שילמה בגין הסחורה שסופקה לה עד אשר, כמתואר לעיל, החלו לחזור אכ"מ המחאות שמסרה.
47. עוד יש לומר כי בצדק טוענת ינאי מרכז הפרי בסיכומיה (ראו בסעיף 7) שבהתאם לחוק הערבות לא נדרש הסכם שעל בסיסו ניתנה הערבות, אלא נדרש להצביע על קיומו של חיוב בר תוקף בגינו ניתנה הערבות (ראו סעיפים 1 ו-2 לחוק הערבות, וראו ע"א 3496/16 כהן נ' עו"ד בכר (פורסם במאגרים משפטיים 07.08.2019), אליו מפנה אדרי בסעיף 20 לסיכומיו). לפיכך, מרגע שינאי מרכז הפרי סיפקה סחורה של ירקות ופירות באשראי לחברה החייבת, וזאת בהתבסס על כתב הערבות עליו חתם אדרי, אזי נוצר "חיוב בר תוקף", ומתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 1 ו-2 לחוק הערבות, ולפיהם הערבות ניתנה בגין חיוב בר תוקף.
48. ניתן היה לעצור כאן ולדחות את טענתו של אדרי בעניין זה, אך למעלה מן הצורך ניתן להראות שקיים הסכם בין הצדדים. כך, ניתן לקרוא על קיומו של הסכם מכתב הערבות עצמו, בו נרשם:
מן האמור עולה, שבין ינאי מרכז הפרי לחברה החייבת נכרת הסכם, במסגרתו מתחייבת ינאי מרכז הפרי לספק לחברה החייבת מעת לעת ירקות ופירות לצורך עסקיה של החברה החייבת, אשר מתחייבת לשלם בגין סחורה זו, בהתאם לרישום בעניין זה בספריה של ינאי מרכז הפרי.
49. עוד ניתן ללמוד על קיומו של הסכם, מכתב ההגנה של אדרי בו נרשם כך (ראו סעיף 8):
"אחיו של נתבע 2 הכיר את אחיו של ז'קי, אשר נמצאים בקשרי ידידות קרובים ביותר. כך האחרים קישרו בין נתבע 2 לבין ז'קי. לצורך זה, נתבע 2 נפגש עם מנהל התובעת, בשם ז'קי ועם בנו, יוסי. ז'קי קנה את אמונו של נתבע 2 כי התובעת תהיה מוכנה לספק סחורות לנתבעת 1 ולשם כך על נתבע 2 לפתוח כרטיס לקוח. נתבע 2 הסכים לפתוח כרטיס לקוח וחתם בהיסח הדעת ומתוך אמון על המסמך שהוצג לו".
הנה כי כן, בכתב ההגנה עצמו מאשר אדרי, כי הגיע לכלל הסכמה עם מר אסולין, מנהלה של ינאי מרכז הפרי, ולפיה ינאי מרכז הפרי תספק סחורה לחברה החייבת, וזאת לטענתו כנגד, חתימה על "כרטיס לקוח". כמפורט לעיל, את הגרסה המיתממת של אדרי, ולפיה מדובר ב"כרטיס לקוח", דחיתי לעיל, וקבעתי שאדרי היה מודע לכך שהוא חותם על כתב ערבות, לאחר שהוסכם בין הצדדים כי ינאי מרכז הפרי תספק סחורה לחברה החייבת.
50. אמנם, על יסוד ההסכמות בין הצדדים סיפקה ינאי מרכז הפרי סחורה לחברה החייבת לראשונה רק בחלוף 4 חודשים, במהלך חודש יוני 2020, אך בכך אין כדי לשלול קיומו של הסכם מסגרת בין הצדדים לאספקת סחורה, שבהתאם לדוא"ל של אדרי לב"כ ינאי מרכז הפרי (ראו מוצג ת/1) נשען על כתב הערבות "כדי שנוכל לעבוד יחד".
51. לבסוף, יש להתייחס לטענת אדרי, שקיים הסכם מאוחר יותר בין ינאי מרכז הפרי לבין ימיני, ובכך יש כדי לחזק את טענתו שההסכמות בינו לבין ינאי מרכז הפרי לא יצאו אל הפועל, וחלפו מן העולם.
טענה זו, בדבר הסכם מאוחר יותר עם ימיני, לא נתמכת בראייה אובייקטיבית כלשהיא, אלא רק בעדותו של ימיני (ראו סעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית) שאינני נותן בה אמון, בין מהטעמים המפורטים בסעיף 13 לסיכומי ינאי מרכז הפרי, ובין שדי בעיון בעדותו של ימיני, ובגרסתו ביחס לסחורה מסוג ירקות ופירות אותה רכשה החברה החייבת, במהלך החודשים מרץ 2020 - מאי 2020 אשר איננה מתיישבת עם היגיון כלשהו. כך, תחילה העיד שבתקופה קצרה של שלושה חודשים שמהלכה אף התקיים הסגר הראשון של תקופת הקורונה, רכשה החברה החייבת סחורה מספק בשם "רוקח" בהיקפים גדולים ללא חתימה על כתב ערבות. אלא שבהמשך חקירתו הנגדית התברר שבתקופה זו הספיק לעבוד עם מספר ספקי ירקות ופירות, כאשר בחלק מן התקופה בה עבד עם "רוקח" הוא אף הזמין סחורה מינאי מרכז הפרי (ראו עמ' 22 - 23 לפרוט').
אוסיף, כי לא הוצג "כרטיס לקוח" שלכאורה נפתח לחברה החייבת על-פי עדותו של ימיני (ראו סעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית), וכי אדרי עצמו לא נתן אמון בימיני, ועל רקע זה הפסיק את פעילותו בחברה החייבת (ראו סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית, ובחקירתו הנגדית של אדרי בעמ' 28 לפרוט' ש' 13 - 30).
לאור כך, אני דוחה את הטענה, כי בין ימיני לבין ינאי מרכז הפרי נוצרה התקשרות נפרדת מזו שסוכמה בחודש פברואר 2020 בין אדרי לבין ינאי מרכז הפרי.
העדר הסתמכות של ינאי מרכז הפרי על כתב הערבות
52. טוען אדרי, שינאי מרכז הפרי כלל לא הסתמכה על כתב הערבות, שעה שסיפקה סחורה לחברה החייבת.
53. תחילה יש לומר כי טענה זו אינה מובנת, היות שבין אם ינאי מרכז הפרי הסתמכה מלכתחילה על כתב הערבות ובין אם לאו, כל עוד קיימת ערבות ברת תוקף, אזי גם בהעדר הסתמכות מלכתחילה, רשאית ינאי מרכז הפרי לעמוד על מילוי ההתחייבות שעולה מכתב הערבות, ולפיה על מר אדרי לפרוע חובותיה של החברה החייבת, כל עוד לא שולמו במלואם.
54. אך מעבר לכך, מר יצחק אסולין העיד בתצהיר עדותו הראשית (ראו בסעיף 4), כי ינאי מרכז הפרי הסתמכה על כתב הערבות, כאשר התחילה לספק סחורה לחברה החייבת. בא-כוחו של אדרי לא שאל את מר אסולין בעניינה של טענה זו ולו שאלה אחת, ולכן עדותו של מר יצחק אסולין בעניין זה לא נסתרה.
לטענת ההסתמכות ראו גם דברי ב"כ ינאי מרכז הפרי בעמ' 2 - 3 לפרוט'.
55. לאור האמור אפנה למעלה מן הצורך, כאמור בסעיף 49 לעיל, שמר אדרי ציין בכתב ההגנה מטעמו כי בפגישתו עם מר אסולין נאמר לו שינאי מרכז הפרי תהא נכונה לספק סחורה לחברה החייבת, ובלבד שיחתום על המסמך אותו כינה אדרי "כרטיס לקוח", כאשר על פי קביעתי מדובר בכתב ערבות. מכאן שעל פי האמור בכתב ההגנה של אדרי הוא מודה בכך שינאי מרכז הפרי ביקשה להסתמך על קיומו של כתב ערבות בטרם תספק סחורה לחברה החייבת.
לא יהיה זה מיותר בהקשר זה אף להפנות לדוא"ל ששלח אדרי לבא כוחה של ינאי מרכז הפרי, ובו רשם "... וחתמתי על שטר ערבות שלהבנתי מאפשר לנו לעבוד ביחד." מכאן שאדרי עצמו רשם בדוא"ל שינאי מרכז הפרי הסתמכה על כתב הערבות לצורך עבודה משותפת.
56. לכך אוסיף, שכמתואר בספרו של ד"ר ר' בר-קהן בספרו ערבות (שירז הוצאה לאור, תשס"ו-2006) (ראו הציטוט בסעיף 39 לעיל), כי חתימה על כתבי ערבות ושטרי חוב היא פרקטיקה הנוהגת בהיקף נרחב, כאשר מדובר ביחסי ספק לקוח. אם נדרשת ראיה לכך, ניתן לפנות לטבלה אותה ערך אדרי וצורפה לדוא"ל ששלח (ראו מוצג ת/1), ממנה ניתן להתרשם להיקף הערבויות האישיות ושטרי החוב עלים חתם בתקופה כה קצרה, עבור פעילות המרכול של החברה החייבת.
57. במקום זאת בונה אדרי תילי תילים על העדות של מר אסולין, ולפיה ישנם מקרים שבהם ינאי מרכז הפרי מספקת סחורה ללא חתימה על ערבות, ועל פי עדותו מדובר לכל היותר ב-0.1% מהמקרים (ראו עמ' 11 לפרוט' ש' 18 - 19), ועל עדותו של מר ימיני ולפיה ספקי ירקות כדוגמת ינאי מרכז הפרי אינן דורשות ערבויות כנגד אספקת סחורה.
58. טענות אלה, לא רק שהן נעדרות בסיס משפטי לשלילת תוקפו של כתב הערבות, אלא שגם אין בכוחן לעמוד כנגד עדותו של מר אסולין, שכאמור לא נסתרה, ולפיה בעניינה של החברה החייבת הסתמכה ינאי מרכז הפרי על כתב הערבות שעה שסיפקה סחורה.
גם אם במקרים ספורים הסכימה ינאי מרכז הפרי לספק ללקוח פלוני סחורה ללא חתימה על כתב ערבות, אין בכך לשלול את הטענה שהוכחה, ולפיה בעניינה של החברה החייבת סופקה סחורה של ירקות ופירות, תוך הסתמכות על כתב הערבות עליו חתם מר אדרי.
59. "עדות המומחה" של ימיני בדבר ה"נוהג" של ספקי ירקות ופירות, טוב היה לה שלא הייתה נטענת כלל, שעה שאין חולק כי בענייננו ינאי מרכז הפרי דרשה חתימה על כתב ערבות, ומר אדרי חתם על כתב הערבות (נספח 4 לתצהירו של מר יצחק אסולין).
60. לבסוף יש לומר, כי אדרי עומת בחקירתו הנגדית עם הטענה, ולפיה ינאי מרכז הפרי הסתמכה על כתב הערבות, אלא שאדרי בחר להתחמק ממתן תשובה, גם לאחר שהבהרתי לו את השאלה (ראו עמ' 35 לפרוט' ש' 20 - 33).
61. לאור כל האמור לעיל, אני קובע שינאי מרכז הפרי הסתמכה על כתב הערבות עליו חתם אדרי, שעה שסיפקה ירקות ופירות למרכול שהופעל על-ידי החברה החייבת.
חובת תום הלב וחובת הזהירות
62. לטענת אדרי, שאין לה כל אחיזה עובדתית בתצהיר עדותו הראשית, יש לצפות מינאי מרכז הפרי, כי תיידע את אדרי על תחילת ההתקשרות (דהיינו תחילת אספקת הסחורה), ועל כל שינוי שחל בהסכמה המקורית בין הצדדים. לגישתו, היה על ינאי מרכז הפרי להודיע לו בעת שנמסרו לינאי מרכז הפרי המחאות בגין סחורה שסופקה, על מנת שיוכל לגדור את הסיכון.
אדרי מודה בסיכומיו (ראו בסעיף 52), שאין כל חובה כזו בחוק הערבות, אלא שלגישתו "ניתן ללמוד על קיומה של חובה כאמור מדיני הנזיקין ומחובת תום הלב." לטענתו, נוכח החובה לנהוג בתום לב, חלה על ינאי מרכז הפרי חובת גילוי, ובפרט היה עליה לגלות כי החליטה "להגדיל את מחזורי האספקה ובכך להגדיל את האשראי."
עוד מבקש אדרי לגייס לטובתו, את דיני הנזיקין, ובהקשר זה טוען לקיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) אותה הפרה לטענתו ינאי מרכז הפרי בהתנהלותה כלפיו, בפרט נוכח העובדה שינאי מרכז הפרי "הינה גוף בעל עוצמה כלכלית בלתי מבוטלת, בעוד שהנתבע הוא חייל בדרגת סא"ל בתקן אלוף משנה שהיה טרוד יותר במשבר הקורונה."
63. נדמה שאין טוב מן הכתוב בסעיפים 51 - 53 לסיכומי אדרי, בעניין חובת תום הלב ודיני הנזיקין, כדי לתאר את מסעותיו חסרי תום הלב של אדרי למחוזות רחוקים בניסיון להיחלץ מכתב הערבות עליו חתם במודע.
64. תחילה יש לומר, שעל אף הטענה בסיכומי אדרי בדבר צפייה שהופרה לקבלת עדכונים שוטפים, הרי שאין לטענה שכזו עיגון כלשהו, ולו הקלוש ביותר, בתצהירו. די בכך, כדי לדחות את טענתו של אדרי בדבר הפרת הצפייה שלו. עובדה זו מלמדת יותר מכל על קלישות טענותיו של אדרי בעניין זה, אשר מבקש לבנות מבנה משפטי חדשני, מבלי שיש למבנה זה את המסד העובדתי הנדרש.
65. אך מעבר לכך, אין חולק שמבחינת ינאי מרכז הפרי לא חל כל שינוי נסיבות בין חודש פברואר 2020 במהלכו נחתם כתב הערבות, לבין חודש יוני 2020 במהלכו החלה לספק לחברה החייבת סחורה בהתאם לדרישתה. היות שכך, לא ברור כלל איזה מידע נוסף הייתה חייבת ינאי מרכז הפרי למסור לאדרי בעת שהחלה אספקת הסחורה. כאמור בספרו של ד"ר ר' בר-קהן ערבות (שירז הוצאה לאור, תשס"ו-2006), חתימה על כתב ערבות נועדה בדיוק למצבים אלה, שבהם נקבעה מסגרת הסכמית, כדי למנוע צורך בהתקשרות נפרדת בגין כל רכישה ורכישה (ראו עמ' 322):
"הסעיף נועד ליתן מענה בעיקר למצבים בהם קיימת מסגרת חוזית בין הצדדים בנוגע להיקף ואופי החיובים במסגרתה, גם במצב בו חיובים אלו עדין לא נוצרו, אך הצדדים מצפים כי יווצרו בעתיד, ואינם מעוניינים מטעמי נוחות ויעילות להתקשר בחוזה ערבות נפרד בגין כל חיוב וחיוב נפרד."
66. היות שמבחינתה של ינאי מרכז הפרי לא חל כל שינוי בין מועד ההתקשרות עד למועד האספקה הראשון, אזי גם אם הייתה חלה עליה חובה כלשהיא, וחובה כאמור לא הוכחה, הרי שהיא לא הפרה חובה זו.
מנגד, ככל שהייתה הפרה של חובת גילוי, הרי שהיא רובצת דווקא לפתחו של אדרי, אשר היה חייב להודיע לינאי מרכז הפרי בדבר כוונתו לבקש את ביטול הערבות, וחובה זו קבועה בסעיף 15 לחוק הערבות. יתרה מכך, מוסיף סעיף 15 לחוק הערבות וקובע, כי ככל שייגרם נזק לנושה עקב ביטול הערבות, אזי יהיה הערב חייב בנזק זה. בעניין זה העיד מר יוסי אסולין בחקירתו הנגדית כך (ראו עמ' 12 לפרוט' ש' 1 - 7):
"ת. אני לא בודק אם הערבות בתוקף. הערבות אצלנו היא בתוקף, ללא תאריך תפוגה. ברגע שאני ידוע שהחברה ממשיכה עם השם ימיני את אדרי והבעלים זה עדיין יהודה ימיני ויניב אדרי, יניב אדרי סא"ל בצבא חתם לי ערבות אישית, יש יותר טוב מזה?
ש. אחרי כמה שנים אתה כן בודק האם הערבות היא בתוקף?
ת. אני לא בודק ערבות אם היא בתוקף או לא בתוקף . ברגע שלקוח פונה אליי, שינה חברה, יצא משותפות, אז אנשים פונים אליי, מודיעים לי, מושכים את הערבות, או לצורך העניין רוצים לחתום על ערבות חדשה."
עדות דומה מסר גם מר יצחק אסולין (ראו בעמ' 16 לפרוט' ש' 25 - 30).
67. בהקשר זה לא יהיה זה מיותר לציין, כי אדרי היה מודע היטב לחובתו להודיע לכלל הספקים שעבדו עם החברה החייבת, כי הוא חדל מכל פעילות בחברה, ועל-כן מבקש לבטל את ערבותו האישית (ראו בעדותו בקדם המשפט בעמ' 2 לפרוט' ש' 1 - 4, בעדותו בחקירה הנגדית בעמ' 30 - 31 לפרוט', ובסעיפים 2.2 ו- 7.1.2 להסכם ההיפרדות בין אדרי לימיני). מעדותו אף עולה שכך נהג בפועל (ראו עמ' 30 לפרוט' ש' 6 - 14, ובטבלה שערך בעניין הערבויות האישיות ושטרי החוב עליהם חתם).
הטענה בדבר הסכמה לביטול הערבות
68. כטענת מאסף טוען אדרי (ראו בסעיף 18 לתצהיר עדותו הראשית), שהושגה הסכמה עם מר יצחק אסולין, ולפיה ינאי מרכז הפרי לא תעמוד על ערבותו.
69. מעבר לכך שטענה זו נסתרה על-ידי אדרי בחקירתו הנגדית (ראו הציטוט בסעיף 22 לעיל), הרי שלטענתו הסכמה זו הושגה שעה שמר אסולין יושב שבעה בשל פטירת אמו המנוחה. לא יהיה זה מיותר לומר, שאין זה נהוג לדבר על ענייני עסקים, כאשר אדם יושב שבעה, ואכן מר אסולין שלא מצאתי כל מקום לפקפק בעדותו, הכחיש קיומה של פגישה עם אדרי במהלך השבעה (ראו עמ' 17 לפרוט' ש' 3 - 11).
סוף דבר
70. לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה. אדרי ישלם לינאי מרכז הפרי והירק בע"מ סך של 93,038 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על-פי חוק מיום 13.09.2021 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, אדרי ישלם לינאי מרכז הפרי והירק בע"מ שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪. סכום זה, ככל שלא ישולם בתוך 30 יום מהיום, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
זכות ערעור כחוק.
המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את ההליך.