בית משפט השלום בבת ים
תאד"מ 12593-09-22 וויסיילס בע"מ נ' רוזילו
תיק חיצוני: 528364-07-22
לפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר
תובעת וויסיילס בע"מ ח.פ 516149747
ע"י ב"כ עוה"ד חיים בנון
נגד
נתבע ברק רוזילו ת"ז xxxxxxxxxx
ע"י ב"כ עוה"ד אשר פדלון
פסק דין
1. לפניי תביעה על סך 9,575 ₪, אשר מקורה באי תשלום שכר לימוד לתובעת על ידי הנתבע. הנתבע נרשם לקורס של התובעת, אולם לאחר שלושה מפגשים הבין כי הקורס אינו עונה על ציפיותיו ואף לשיטתו הוא הוטעה לחשוב שמדובר בקורס העצמה אישית, בעוד שבפועל מדובר היה בקורס מכירות. בעקבות כך, הנתבע הפסיק את תשלומי שכר הלימוד, למרות שחתם על חוזה עם התובעת. עד כה שילם הנתבע סך של 3,800 ₪, אולם התובעת תובעת את יתרת החוב על פי החוזה שנחתם ביניהם.
טענות הצדדים
2. התובעת טוענת כי החוזה שנחתם בין הצדדים, ואשר הנתבע חתום עליו, הינו תקף ומחייב. לפיכך, על הנתבע לשלם את מלוא שכר הלימוד שהתחייב לו בחוזה. עוד נטען כי תוכן הקורס ואופיו פורטו באופן ברור בחומרים שסופקו לנתבע טרם ההרשמה.
3. מעבר לכך, טוענת התובעת כי סעיף 9 לחוזה שנחתם קובע במפורש שעל הנתבע לשלם את מלוא שכר הלימוד גם במקרה של הפסקת לימודים מצדו, למעט בנסיבות ספציפיות חריגות שאינן חלות כאן. כמו כן, התובעת מציינת שסיפקה לנתבע את כל חומרי הלימוד והשיעורים המקוונים על פי ההתחייבות בחוזה.
4. בנוסף, התובעת טוענת כי הנתבע הפסיק את תשלומי שכר הלימוד לקורס מבלי להודיע לה על כך מראש וללא אישורה. לשיטת התובעת הנתבע חייב היה לפעול על פי הקבוע בסעיף 9, ולקבל את אישורה המפורש כתנאי להפסקת הלימודים.
5. לאור כל האמור, ונוכח תוקפו המשפטי המחייב של החוזה עליו חתמו הצדדים, טוענת התובעת כי יש לקבל את התביעה, שכן הנתבע הפר את התחייבותו החוזית לתשלום מלוא שכר הלימוד.
6. מנגד, הנתבע טוען כי הוטעה על ידי התובעת באשר לאופיו של הקורס. לדבריו, התובעת הציגה בפניו את הקורס ככזה שיסייע לו בהעצמה אישית ובשיפור חייו, לרבות מציאת זוגיות. אולם, בפועל התברר כי מדובר בקורס מכירות שאינו רלוונטי לצרכיו.
7. עוד נטען על ידי הנתבע, כי בעת חתימת החוזה עם התובעת הוא היה במצב נפשי קשה לנוכח מות אביו בסמוך לאותה עת. מצבו הנפשי הקשה מנע ממנו לקבל החלטה מושכלת באותה עת.
8. בנוסף, הנתבע טוען כי הוא רק "רפרף" בחוזה ולא קראו אותו לעומק, שאילו קרא אותו לא היה חותם עליו. לשיטתו, החוזה הוא חוזה אחיד שפוגע בצרכן ואינו מאוזן.
9. יתרה מכך, הנתבע טוען כי כבר שילם סל של 3,800 ₪ עבור הקורס, ולשיטתו זהו תשלום העולה בהרבה על שווי השירותים שסופקו לו בפועל על ידי התובעת. לטענתו, הסכום שכבר שולם מהווה תמורה הולמת ואף נדיבה ביחס לאופי והיקף השירותים שקיבל בפועל – הכוללים שלושה מפגשים בהם השתתף, וסרטון אחד שהתובעת שלחה לו.
10. בהינתן כל האמור לעיל, הנתבע סבור שאין לחייבו בתשלום יתרת סכום התביעה, שכן החוזה נכרת על יסוד הטעיה ותוך ניצול מצוקתו האישית.
דיון והכרעה
11. בטרם אדון במחלוקת שבין הצדדים, אבהיר כי לפי הפסיקה, הכלל הוא שאדם החותם על מסמך מחויב בתוכנו, גם אם לא קרא אותו "בפרוטרוט". על פי ההלכה המשפטית, (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, סניף בורסת היהלומים, נח(2) 145 (2003); ת"צ (מחוזי ת"א) 43231-02-17 יש-אל בע"מ נ' שלמה כ.א.ל בע"מ [פורסם בנבו] (1.12.2019)), חתימה על מסמך מעידה על הסכמה לתנאיו ויש להניח שהחותם הבין אותם. זוהי חזקה הניתנת לסתירה, אך הנטל להוכיח שלא הבין את הכתוב מוטל על החותם. הטעם לכלל זה הוא שחתימה היא מעשה משפטי בעל משמעות, המלמד על כוונת החותם להסכים להתחייב בתוכן המסמך. מעשה החתימה הוא בבחינת הצהרת כוונות משפטיות. על כן, מי שבחר לחתום בלי לעיין כראוי בתוכן המסמך שחתם עליו – פועל על אחריותו שלו. הוא אינו יכול לטעון לאחר מכן כי לא הבין, או לא ידע את תוכן ההתחייבות.
12. משנקודה זו הובהרה אדון לגופו של עניין. ראשית, עליי לבחון האם החוזה שנחתם בין הצדדים אכן מחייב את הנתבע, לאור טענתו כי מדובר בחוזה אחיד פסול הכולל תנאים מקפחים.
13. סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), קובע כי בית משפט יבטל או ישנה, בהתאם להוראות החוק, תנאי בחוזה אחיד שיש בו משום קיפוח. סעיף 4 לחוק קובע חזקות לגבי תנאים מסוימים שהם מקפחים.
14. לאחר שעיינתי בחוזה שבין הצדדים ושקלתי את מכלול טענות התובעת והנתבע, הגעתי למסקנה כי אין בחוזה תנאים העונים על ההגדרה של "תנאי מקפח" בחוק החוזים האחידים. זאת ועוד, יש לציין כי סעיף 4 לחוק החוזים האחידים מפרט חזקות לגבי תנאים מסוימים שהם מקפחים. אולם, ניתן לטעון ולהוכיח קיפוח גם בתנאים שאינם מנויים באותו סעיף. סעיף 4 מהווה רשימה של תנאים מקפחים "טיפוסיים", אך אינו מהווה רשימה סגורה וממצה.
15. סעיף 4 לחוק קובע חזקה לגבי מספר סוגים של תנאי שיש לראותם כמקפחים, אלא אם כן הוכח אחרת. בפרט מדובר על תנאים הפוטרים את הספק מאחריות, מאפשרים לו שינוי חד-צדדי של החוזה או התניית בוררות בתנאים בלתי הוגנים. בחוזה שלפניי לא מצאתי תנאים הנופלים בגדר אחת החזקות הללו. החוזה אינו פוטר את התובעת מאחריות, אינו מאפשר לה שינויים חד-צדדיים ואינו כולל תנאי בוררות בלתי הוגנות. יחד עם זאת, גם מבחינת תנאים אפשריים נוספים של קיפוח שלא הוזכרו במפורש בסעיף 4 – לא מצאתי בחוזה בין הצדדים תנאים המהווים קיפוח של הנתבע או יתרון בלתי הוגן לתובעת, באופן המצדיק את ביטול החוזה.
16. לפיכך, אין בסיס לקבוע כי החוזה כולל תנאים מקפחים המצדיקים את ביטולו או שינויו. עתה אני נדרש לשאלה האם התקיימה במקרה דנן הטעיה או כפייה שיכולה להוות עילה לביטול החוזה על ידי הנתבע. על פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים), מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה מצד הצד השני, או עקב כפייה שכפה עליו הצד השני, זכאי לבטל את החוזה. לפיכך אבחן להלן האם התקיימו במקרה דנן יסודות של הטעיה או כפייה היכולים להקים לנתבע זכות לביטול החוזה.
17. ראשית, באשר לטענת ההטעיה – על פי חוק החוזים, הטעיה היא לרבות אי-גילוי של עובדות שהיה על הצד השני לגלותן. אולם, מניתוח תוכן החוזה ונסיבות המקרה עולה כי התובעת פירטה באופן ברור את תוכן הקורס המוצע ואת התנאים לביטול ההשתתפות בקורס. לא הוכח כי התרחשה הטעיה פוזיטיבית או שהייתה הסתרה של מידע רלוונטי על ידי התובעת באופן שהיה מצדיק ביטול החוזה. יתרה מזאת, גם אם היה חוסר בהירות מסוים, הרי שהנתבע היה יכול לברר ולהתבהר לפני החתימה. ממילא, שעה שהנתבע חתם על החוזה בלי לקרוא אותו, יתר על המידה – כך לפי טענתו הוא – קשה לקבל טענה של הטעיה.
18. שנית, ביחס לטענת העושק – ניתוח הנסיבות מלמד כי לא התקיימו יסודות העושק במקרה זה. אמנם, הנתבע טען כי נקלע למצוקה אישית עקב מות אביו סמוך לחתימה. אולם, מצב זה, על אף שבהחלט עשוי לגרום מצוקה, הינו מצב ארעי אשר כשלעצמו אינו עולה כדי "מצוקה" קיצונית כנדרש בחוק לצורך ביטוח הסכם מחמת עושק. יתרה מכך, הנתבע לא הצליח להראות כי החוזה שנחתם בין הצדדים כלל תנאים גרועים באופן בלתי סביר מהמקובל ביחס לחוזים מסוג זה. כפי שכולה מניתוח הטענות והראיות, תנאי החוזה אינם חורגים באופן מהותי מתנאים מקובלים בקורסים והשתלמויות דומות בתחום. לפיכך, לא התקיימו שני היסודות הנדרשים של מצוקה קיצונית ותנאי חוזה גרועים באופן בלתי סביר, ומשכך אין מקום לביטוח החוזה מחמת עושק.
19. בנוסף, גם אם נניח שהתקיים יסוד המצוקה, הרי שלא הוכח כלל כי התובעת ניצלה מצב זה או כי תנאי החוזה היו גרועים באופן קיצוני ובלתי סביר מהמקובל.
20. לאור כל האמור, אין בסיס לקבל את טענות הנתבע בדבר זכותו לבטל את החוזה על בסיס הטעיה או עושק. החוזה שנחתם הינו תקף ומחייב.
21. למעלה מן הצורך, ביחס לטענת הנתבע כי הסכום ששילם עד כה (3,800 ₪) מהווה תמורה העולה על מה שסופק לו על ידי התובעת, הריני סבור כי אין בטענה זו כדי להוות הגנה המצדיקה אי תשלום יתרת שכר הלימוד. גם אם נניח לטובת הנתבע שאכן שווי השירותים שקיבל נמוך יותר מהסכום שכבר שילם – הרי שמדובר בטענות בכדאיות העסקה, שאינה מהווה עילה לביטול החוזה על פי סעיף 14(ד) לחוק החוזים. הנתבע בחר מרצונו לשלם את הסכום הנקוב בחוזה, ולכן אינו יכול כעת לטעון לאי-כדאיות כהגנה מפני תשלום יתרת החוב. מעבר לכך, החוזה קובע במפורש את גובה שכר הלימוד אותו התחייב הנתבע לשלם. לפיכך, עליו למלא את התחייבותו זו במלואה.
22. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים והראיות שהובאו לפניי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בתשלום יתרת שכר הלימוד כפי שנתבע. ראשית, מצאתי כי החוזה שנחתם בין הצדדים אינו מהווה חוזה אחיד הכולל תנאים מקפחים. הנתבע לא עמד בנטל להראות כי קיימים בחוזה תנאים העונים להגדרה של תנאים מקפחים בחוק החוזים האחידים. שנית, דחיתי את טענות הנתבע בדבר הטעיה או כפיה שהביאו לכריתת החוזה. הנתבע לא הראה כי התקיימה הסתרת מידע מהותי או פעולות כפייה מצד התובעת. שלישית, גם טענת הנתבע כי לא קרא את החוזה אלא רק "רפרף" עליו, אינה יכולה לפטור אותו מחובותיו החוזיות. כפי שנפסק, החותם על מסמך מחויב בתוכנו.
23. לפיכך, לאור על האמור לעיל, אני מוצא כי הנתבע הפר את הסכם שכר הלימוד עם התובעת, בכך שלא שילם את מלוא הסכום שהתחייב לשלם. על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את יתרת החוב בסך 9,575 ₪.
סוף דבר
24. בנסיבות העניין התביעה מתקבלת במלואה, על הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 9,575 ₪. כמו כן, יישא הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין לטובת התובעת בסך 2,700 ₪. הנתבע הפקיד עירבון בסכום של 7,000 ₪ על פי החלטתי מיום 4.4.2023. אני מורה על חילוט הסכום האמור, לטובת התובעת, על חשבון פסק הדין. המזכירות תעביר את הסכום לתובעת (על פירותיו), באמצעות ב"כ. יתרת החוב תשולם על ידי הנתבע תוך 30 ימים.
ניתן היום, י"א שבט תשפ"ד, 21 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
אדי לכנר