תא (צפת) 55050-11-17 עדנה גביש נ' דוד גוטמן

בית משפט השלום בצפת
ת"א 55050-11-17 גביש ואח' נ' גוטמן ואח'

תיק חיצוני:

לפני כבוד השופטת רביע ג'באלי
תובעים 1. עדנה גביש
2. עוזי גביש
נגד
נתבעים 1. דוד גוטמן
2. צליל גוטמן
3. יקותיאל גוטמן
4. דליה גוטמן

פסק דין
עסקינן באירוע מצער של שריפה שארעה בתאריך 31.5.17, ובה עלו באש ונשרפו עד היסוד שתי דירות עץ שבבעלות התובעים.
התובעים טענו כי האחריות לגרימת השריפה מוטלת על שכמי הנתבעים, שוכרי הדירה ממנה פרצה השריפה, ועתרו לפיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהשריפה.
רקע והליכים עד כה:
התובעים הם בני זוג נשואים והבעלים של שתי דירות צמודות, ברחוב נחל דן 1 בעיר צפת, והידועים כחלקות 80-81, בגוש 13964. בהתאם להסכם שכירות אשר נחתם בין הצדדים בתאריך 01.10.2016, התובעים השכירו את אחת הדירות הנ"ל לנתבעים 1-2 (להלן: "המושכר"). הנתבעים 3-4 הם הורי הנתבע והערבים להסכם השכירות (להלן: "הסכם השכירות").
בתאריך 31.5.17, בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, פרצה שריפה במושכר ובמזל הנתבעים פינו עצמם מהדירה בזמן. אולם, למרבה הצער, שתי הדירות של התובעים הבנויות מעץ נשרפו עד היסוד.
התובעים הגישו תביעה כספית נגד הנתבעים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהשריפה שעיקרם ההפרש בין עלות הקמת שתי הדירות לבין הסכום שהתקבל מאת חברת הביטוח (589,000 ₪).
המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי מקור השריפה, על מי מוטל הנטל להוכיח שלא התרשל או להוכיח שהצד השני התרשל והאם עמדו בנטל.
התובעים התבססו על העילה החוזית מכוח הסכם השכירות והתחייבות הנתבעים להשיב את המושכר במצב תקין כפי שקיבלו אותו. בנוסף, התובעים התבססו על העילה הנזיקית לפי עוולת הרשלנות וסעיף 39 לפקודת הנזיקין.
התובעים טענו כי השריפה פרצה בשל כשל (קצר) חשמלי בכבל מאריך שיצא מהבית לאזור הסדנה/ הנגרייה שהנתבעים ניהלו במושכר בניגוד להסכם השכירות. מכאן, התובעים טענו כי השריפה פרצה ברשלנות הנתבעים וכי עליהם לפצותם בגין הנזק שנגרם לדירות כתוצאה מהשריפה.
הנתבעים טענו כי אינם אחראים לפרוץ השריפה ושללו את טענת הרשלנות מצדם. לטענתם, מקור השריפה אינו ידוע ואינו כתוצאה מכשל חשמלי בכבל המאריך.
משעסקנן בשאלה שבמומחיות, ובהינתן שהצדדים הציגו חוות דעת נגדיות, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום השריפות לצורך קביעת הסיבה לשריפה. ובנוסף, מונה מומחה בתחום השמאות, לצורך הערכת גובה הנזק. שתי חוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט לא תמכו בגרסת התובעים.
בית המשפט קיים 3 ישיבות הוכחות בתיק בהן נחקרו העדים הבאים לפי סדרם: חוקר השריפות מטעם בית המשפט, המהנדס אשר סלוצקי; השמאי מטעם בית המשפט, מר יהושע סדן; התובע 1; המהנדס מטעם רשות הכבאות וההצלה ומטעם התובעים, אילן אבני; ואחרון הנחקרים היה הנתבע 1.
תמצית טענות התובעים:
התובעים טענו כי על פי הסכם השכירות מטרת השכירות הייתה למגורים בלבד. לטענתם, הנתבעים התחייבו על פי הסכם השכירות להחזיר את המושכר כשהוא נקי, במצב טוב ותקין (סעיף 10.4 להסכם השכירות); להחזיק את המושכר בצורה טובה משך תקופת השכירות ולהחזירו בתום תקופת השכירות במצב טוב ותקין ולתקן על חשבונו את כל הנזקים או הקלקולים (סעיף 7.1. להסכם השכירות); לא לשנות את המושכר ולא להתקין בו או מחוצה לו מכשיר כלשהו שלא בהסכמה מראש ובכתב של המשכיר (סעיף 7(3) להסכם השכירות).
התובעים טענו כי לאחר השריפה התברר כי הנתבעים הפעילו במושכר נגריה/סדנת עץ, וזאת בניגוד למטרת השכירות בהסכם, ובתנאים שאינם מתאימים למקום מבחינת מערכת החשמל, המים, היתרים וכד'.
התובעים טענו בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעם שירותי הכבאות וההצלה, אשר ביקר במושכר בבוקר השריפה בתאריך 31.5.17, כי האש פרצה בחצר הבית כתוצאה מכשל בכבל מאריך. אותו כבל מאריך נתפס מחוץ לבית ובו סימני התכה התקשחות המוליכים וקצר חשמלי ברור (חוות דעתו של מר חיון אבי, נספח ד' לתצהיר התובע). כן, התובעים הסתמכו על חוות דעתו של מהנדס החשמל, יועץ הבטיחות וחוקרים כשלים ושריפות, מר אילן אבני, אשר הוזמן על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה, יום לאחר השריפה, בתאריך 1.6.17. המהנדס אבני קבע כי השריפה פרצה בעקבות כשל בכבל חשמלי שהיה מחובר לקומפרסור בחצר המושכר (חוות דעתו של המהנדס אבני, נספח ה' לתצהיר התובע, והתייחסותו לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט נספח יא' לתצהיר התובע). התובעים טענו כי שני המומחים הנ"ל ניטראליים שכן הם הגיעו מטעם הרשות הארצית לכבאות והצלה.
לטענת התובעים, האש פרצה כתוצאה מרשלנות/ מחדל הנתבעים אשר הפעילו במושכר נגריה / סדנת עץ. לטענתם, האש פרצה כתוצאה מכשל חשמלי בכבל מאריך שהזין את הקומפרסור אשר שימש את הנתבע 1 בנגריה. מכאן, טענו הנתבעים כי בהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין, הנטל רובץ על כתפי הנתבעים להוכיח כי פרוץ האש אינה נעוצה בהתרשלותם.
התובעים טענו כי בהתאם להסכם השכירות, הם ביטחו את הדירות בביטוח מבנה ע"י חברת "מגדל". התובעים הסתמכו על חוות דעתו של השמאי מטעם חברת הביטוח, מר מאיר זיסרמן, אשר ביקר בנכס בתאריך 20.6.17, והגיע למסקנות דומות למומחי הכבאות וההצלה. מר זיסרמן קבע כי נגרמו למבנה נזקים מוחלטים. המהנדס מטעם חברת הביטוח, מר יובל יחזקאל, ערך כתב כמויות המתייחס לשיקום הנזקים שנגרמו וקבע כי עלות הקמת מבנה עץ כדוגמת המבנים שנשרפו מסתכמת ב-5,000 ₪ למ"ר. בהתאם לחוות דעת המהנדס מטעם חברת הביטוח, עלות הקמת שתי הדירות תומחרה בסך 973,586 ₪, כאשר עלות הקמת דירה אחת מסתכם בסך 486,793 ₪. כן צוין בחוות הדעת כי עלות ההקמה גבוהה יותר מסכום הביטוח (חוות דעת מומחי חברת הביטוח צורפו כנספח ו' 1-2 לתצהיר התובע).
התובעים טענו כי בתאריך 5.7.17, קיבלו פיצוי מחברת הביטוח בסך 275,797 ₪ לכל דירה, כאשר הסך הנ"ל מתחלק לפיצוי בסך 26,400 ₪ עבור דמי שכירות לשנה, ו-250,000 ₪ פיצוי עבור הנזקים במבנה. עוד, התובעים טענו כי אם היו מתחילים בבניה בתוך שנה מקרות השריפה, הם היו מקבלים מחברת הביטוח עבור שני המבנים סך של 150,000 ₪. אך, משלא החלו בבניה הם לא קיבלו את הסכום הנ"ל (הודעת התשלום מחברת מגדל, נספח ז 1-2 לתצהיר התובע).
התובעים טענו בהסתמך על חוות דעת המומחים מטעם חברת ביטוח כי עלות הקמת שתי הדירות יחד עומד על סך של 973,586 ₪ ללא מע"מ. הם טענו כי על סכום זה יש להוסיף סך של 265,509 ₪ בגין תוספת מע"מ והוצאות נוספות (עלויות לביסוס המבנה, תשתיות, פיתוח, תכנון ופיקוח, פינוי שרידים). כך, שלטענתם עלות הקמת שתי הדירות עומדת על סך של 1,239,095 ₪.
התובעים טענו הסכום שקיבלו מחברת הביטוח בסך 551,594 ₪ נמוך משמעותית ממלוא הנזק אשר נגרם לנכסיהם ומכאן כי על הנתבעים לשאת בתשלום הפער בסך 589,000 ₪.
תמצית טענות הנתבעים:
הנתבעים טענו כי השריפה לא נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהי מצדם או כתוצאה מכשל בכבל המאריך הנטען. הנתבעים נסמכו על חוות דעת המומחה מטעמם, המהנדס מרדכי פרייברג, אשר שלל את האפשרות כי השריפה נגרמה מכשל בכבל המאריך וקבע כי הכבל היה קורבן לשריפה ולא הגורם לה (חוות הדעת צורפה לתצהיר הנתבע 1). בנוסף, הנתבעים הסתמכו על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אשר סלוצקי, אשר קבעו כי השריפה לא נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי.
הנתבעים הכחישו את הטענה כי הפעילו במושכר נגרייה/ סדנת עץ וטענו כי הנתבע 1 ביצע עבודות נגרות כתחביב בלבד. עוד, לטענתם, השריפה פרצה בשעה 3:00 לפנות בוקר, בערב חג שבועות, כאשר הם אנשים דתיים, שעה שהם ובני ביתם ישנו במיטותיהם.
הנתבעים טענו כי אף אם הנתבע 1 הפעיל נגריה במקום, הרי שאין קשר סיבתי ועובדתי בין אותה סדנה לבין השריפה. הם הוסיפו וטענו כי אף בהנחה שהכבל המאריך הוא זה שגרם לכשל חשמלי ולשריפה, הרי שאין מדובר ברשלנות מצדם, שכן מדובר בציוד קנוי ושימוש רגיל בכבל מאריך לא יכול להיחשב לרשלנות.
הנתבעים טענו כי אין זה המקום להחיל את סעיף 39 לפקודת הנזיקין, שכן הסעיף הופך את נטל ההוכחה אך ורק כאשר הנזק אינו במקרקעין שמהם יצאה השריפה. היינו, הסעיף אינו חל כאשר הנזק נגרם באותם מקרקעין שבהם פרצה האש אלא כאשר האש מתפשטת לאדמת שכן.
הנתבעים טענו כי התובעים התחייבו מכוח הסכם השכירות לבטח את המבנה ובפועל ביטחו את המבנה לפני ערך של 316,428 ₪, וכעת הם טוענים לנזק בסך 973,586 ₪. כך, לטענתם, שהתובעים ביטחו את המבנה בחסר או שסכום התביעה מופרז.
הנתבעים טענו כי חוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה יכולה לשמש כראיה שכן הוגשה שלא באמצעות עורכה והמומחה לא הובא לעדות מטעמם. הנתבעים הסתמכו על חוות דעת השמאי מטעם בית משפט, מר יהושע סדן, אשר קבע כי הנזק שנגרם לתובעים עומד על סך 480,613 ₪ בעוד שהביטוח שילם להם ביתר סך של 500,000 ₪. בנוסף, הנתבעים טענו כי התובעים הפסידו סך של 150,000 ₪ אותו יכלו לקבל מהביטוח ולא קיבלו באחריותם.
הנתבעים טענו כי התובע 1 טען כי עלות הקמת מבנה מעץ עומדת על סך 5,000 ₪ למ"ר. לטענתם, שטח שתי הדירות יחד הוא 124 מ"ר, כך שהנזק המקסימלי שנגרם לתובעים הוא בסך 620,000 ₪. מכאן טענו הנתבעים כי היות והתובעים תוגמלו מחברת הביטוח בסך 500,000 ₪, ויכלו לקבל 150,000 ₪ נוספים, הרי שסכום התביעה גבוה מהנזק לו התובעים טוענים בכתב התביעה.
בנוסף, הנתבעים טענו בקשר לסכום שהתובעים טענו שיש להוסיף בסך של 265,509 ₪ בגין תוספת מע"מ והוצאות נוספות (עלויות לביסוס המבנה, תשתיות, פיתוח, תכנון ופיקוח, פינוי שרידים) – כי בחוות הדעת מטעם חברת הביטוח עולה כי סכום הפיצוי כולל עבודות פיקוח, תכנון ופינוי הריסות, ולא צוין כי הסכום אינו כולל מע"מ. הם טענו כי הם נשאו בעלויות הפינוי בסך 20,000 ₪. בנוסף, הנתבעים טענו כי התובעים לא הזכירו בתצהיריהם את הסכום הנ"ל, ואת עניין הממ"ד, ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה.
לסיכום טענו הנתבעים כי סכום התביעה מופרז ומלא סכום הנזק שולם לתובעים במסגרת תגמולי הביטוח.
דיון והכרעה:
התובעים התבססו בתביעתם על שתי עילות: עילה חוזית, מכוח הסכם השכירות והתחייבות המערערים להשבת המושכר במצב תקין; ועילה נזיקית בהתאם לעוולת הרשלנות, תוך התבססות על הסעיף 39 לפקודת הנזיקין.
על מנת להכריע בתביעה, בית המשפט יבחן תחילה את העילה החוזית; היינו, האם האחריות לקרות הנזק מוטלת על הנתבעים מכוח הסכם השכירות?
לאחר מכן בית המשפט יבחן את העילה הנזיקית; האם יש להטיל על הנתבעים אחריות בעילה הנזיקית מכוח עוולת הרשלנות?
לבסוף, בית המשפט ידון בשאלת הנזק.
העילה החוזית – האם הנתבעים אחראים לנזק מכוח הסכם השכירות?
התובעים טענו כי על פי הסכם השכירות מטרת השכירות הייתה למגורים בלבד. לטענתם, הנתבעים התחייבו על פי הסכם השכירות להחזיר את המושכר כשהוא נקי, במצב טוב ותקין (סעיף 10.4 להסכם השכירות); להחזיק את המושכר בצורה טובה משך תקופת השכירות ולהחזירו בתום תקופת השכירות במצב טוב ותקין ולתקן על חשבונו את כל הנזקים או הקלקולים (סעיף 7.1. להסכם השכירות); לא לשנות את המושכר באיזה אופן שהוא ולא להתקין בו או מחוצה לו מכשיר כלשהו שלא בהסכמה מראש ובכתב של המשכיר (סעיף 7(3) להסכם השכירות).
בכתב תביעתם, טענו התובעים כי הנתבעים הפרו את סעיף 16 לחוק השכירות והשאילה – תשל"א 1971 (להלן: "חוק השכירות והשאילה"), בכך שהשתמשו במושכר בניגוד למוסכם בהסכם השכירות והפעילו בו סדנת עץ/נגריה; ואת סעיף 25ח(א)(1) לחוק השכירות והשאילה, המחייב את השוכרים לתקן כל ליקוי במושכר עקב שימוש בלתי סביר.
הנתבעים מצדם, טענו כי התובעים זנחו את טענותיהם להפרת חובה חקוקה בקשר לחוק השכירות והשאילה מאחר ולא העלו אותן בסיכומיהם.
לגופו של עניין, טענו הנתבעים כי לפי סעיף 7.2 להסכם השכירות, ולפי תשובת התובע בעדותו (עמ' 39 שורה 24 ואילך), תיקוני מבנה הם תיקונים החלים שבאחריות המשכיר. זאת ועוד, הנתבעים טענו כי לפי סעיף 13(1) להסכם השכירות התחייבו התובעים לבטח את המושכר על חשבונם כך שבמקרה ויגרם נזק מהותי למושכר, ניתן יהיה לפרוע את מלוא סכום הנזק מהביטוח. אלא, שהתובעים ביטחו את המושכר לפי ערך 316,428 ₪ בעוד שבפועל הם טוענים לנזקים בגובה 973,586 ₪.
דיון:
אומנם התובעים לא טענו בסיכומיהם להפרת חובה חקוקה ולא הזכירו במפורש את חוק השכירות והשאילה, אך הם חזרו על טענותיהם להפרת סעיפי הסכם השכירות ועמדו על העילה החוזית. משכך, הטענה כי התובעים זנחו את טענותיהם החוזית איננה מדויקת ויש מקום לדון ולהכריע בסוגיה.
סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה קובע כדלקמן:
"לענין חוק השומרים, תשכ"ז-1967, יראו שוכר כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו."
סעיף 2(ב) לחוק השומרים קובע:
"שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו."
היינו, אחריותו של שוכר דירה כלפי הבעלים הינה כאחריות שומר שכר, כאשר המטרה העיקרית של החזקת הנכס בידי שוכר דירה אינה שמירה, אלא מגורים, ובמקרה כזה פטור השוכר מאחריות לנזק שלא נגרם ברשלנותו. הסעיפים הנ"ל ופרשנותם בפסיקה מובילים למסקנה כי על השוכר הנטל להוכיח שהנזק לא נגרם ברשלנותו ובכך יהיה פטור מהאחריות לנזק (ע"א (ת"א) 88/94 דוד רוזנווסר בע"מ נ' חתמי לויד'ס לונדון, פ''ד תשנ"ה(3) 318; ש. רנר חוק השומרים, תשכ"ז-1967, בעמ' 160-161 והאסמכתאות הנזכרות שם).
בנסיבות דנן, העילה החוזית תלויה בהוכחת עילת התביעה השנייה - העילה הנזיקית בעוולת הרשלנות.
העילה הנזיקית – האם השריפה היא כתוצאה מרשלנות הנתבעים?
טענת התובעים העיקרית הינה כי השריפה פרצה כתוצאה מכשל חשמלי בכבל מאריך שהזין קומפרסור בסדנת העץ / הנגרייה שהנתבעים הפעילו שלא כדין במושכר. לפיכך, טענו התובעים כי האחריות לפרוץ השריפה מוטלת על הנתבעים וכתוצאה ממעשיהם / מחדליהם.
בפתח הדברים, אדון בטענת התובעים להיפוך נטל הראיה מכוח סעיף 39 לפקודת הנזיקין. לעומתם, הנתבעים טענו כי סעיף 39 לפקודת הנזיקין אינו חל שכן בנסיבות דנן האש לא פרצה ממקרקעי שכן.
סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה."
הסעיף חל על מספר מצבים שבהם נגרם נזק כתוצאה מאש; הנתבע הבעיר את האש; הנתבע אחראי להבערת האש; או כאשר הנתבע הוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש. סעיף זה אינו חל הנתבעים בעניינו בתור תופשים במקרקעין שכן נקבע בפסיקה כי "סעיף 39 האמור חל, כאשר הנתבע מעלה אש ברשותו, וזו מתפשטת על אדמת השכן, אך אין הסעיף חל, כאשר הנזק נגרם באותם מקרקעין שבהם פרצה האש " (מתוך דברי השופט (כתוארו אז) שמגר בע"א 130/80‏ ביטון‎ ‎נ' "‎חלמיש" חברה עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו, פ"ד לו(2) 706, 710-709 (1982) ; ע"א 9480/17 מדינת ישראל נ' דנבר צבעים וציפויים בע"מ [פורסם בנבו] (26.9.19) – אומנם בעניין דנבר כב' השופט עמית מתח ביקורת על פרשנות זו בסעיף 60 לפסק הדין, אך העניין הושאר בצריך עיון).
מכל מקום, אומנם סעיף זה אינו חל בענייננו, אך כאמור לעיל, על הנתבעים להוכיח כי הנזק לא נגרם כתוצאה מרשלנותם מכוח סעיף 24 לחוק השכירות והשאלה וסעיף 2(ב) לחוק השומרים.
לגופו של עניין;
התובעים ייחסו לנתבעים אחריות להתפרצות השריפה. הם טענו כי בניגוד להסכם השכירות, הנתבעים הפעילו נגריה במושכר וחיברו כבל מאריך מתוך הבית לקומפרסור שנמצא בחצר וגרם לכשל חשמלי ושריפת הדירות. להוכחת הקשר הסיבתי בין פרוץ השריפה לבין הכשל החשמלי בכבל המאריך שהזין את הקומפרסור, התובעים הסתמכו על חוות דעת החוקרים מטעם שירותי הכבאות וההצלה, מר חיון ומר אבני.
חוות הדעת מטעם התובעים:
על פי דו"ח שירותי הכבאות וההצלה, מדור חקירת שריפות, שנערך על ידי חוקר השריפות, מר רשף אבי חיון, מוקד השריפה נמצא מחוץ לבית באזור דק העשוי מעץ כתוצאה מכשל חשמלי בכבל חשמלי מאריך. מר חיון ביקר במושכר בבוקר השריפה בתאריך 31.5.17. החוקר חיון ציין כי לא נמצאו כשלים חשמליים במכונת הכביסה, תנור הבישול, מקרו גל, והמזגנים בתוך הדירה. החוקר ציין כי ביצע בדיקה בלוחות החשמל של שני הבתים ולא נמצאו כשלים בלוחות החשמל. בנוסף, צוין בדוח כי זומנה כלבה על מנת לבצע מעקב אחר חומרים דליקים אך, לא נמצאו ממצאים של חומרים דליקים (דו"ח שירותי הכבאות וההצלה, נספח ד' לתצהיר התובע).
הנתבעים טענו כי חוות הדעת של החוקר חיון חסרה, אינה חתומה וכי לא הוגשה בדרך המקובלת להגשת חוות דעת. הנתבעים טענו כי ביקשו לחקור את מר חיון במידה והתובעים מתכוונים להסתמך על חוות דעתו, אולם התובעים בחרו שלא לזמנו לעדות. משכך, הם טענו כי חוות הדעת אינה קבילה וביקשו להוציאה מהתיק או לתת לה משקל אפסי.
בנסיבות דנן, התובעים ממילא הסתמכו בעיקר על חוות הדעת מטעם המהנדס אבני. אומנם הנתבעים צדקו בטיעוניהם נגד חוות הדעת, אך לא ניתן להתעלם ממנה נוכח העובדה שיתר המומחים כולל המומחה מטעם בית המשפט הסתמכו על קביעות החוקר חיון לפחות בכל הקשור למוקד השריפה, תקינות לוח החשמל, והבאת כלבת גישוש לזירה.
נוסף על חוות דעתו של החוקר חיון, הנתבעים הסתמכו על חוות דעתו של מהנדס החשמל וחוקר הכשלים, אילן אבני, אשר ביקר בזירת השריפה בתאריך 1.6.17, על פי הזמנת הרשות הארצית לכבאות והצלה. המהנדס אבני בדק את שני לוחות החשמל של הדירות ולא איתר בהם סימנים המעידים על כשל חשמלי מקומי. כך, גם לגבי מוליכים וציוד חשמלי שונה בשתי יחידות הדיור, לא נמצאו סימנים המעידים על כשל חשמלי. המהנדס מצא כבל מאריך שהיה מחובר לשקע מיטלטל ושככל הנראה שימש להזנת קומפרסור אוויר אשר נמצא בסמוך לגדר האחורית. המהנדס זיהה בכבל המאריך סימן לכשל חשמלי המצביע על כך כי בכבל הייתה הזנה חשמלית. המהנדס ציין כי ממעקב אחר הכבל, הוא נקטע מספר מטרים בסמוך לדופן קיר המבנה האחורי. להערכתו, הכשל החשמלי אירע לפני שהאש הגיעה למבני העץ ובשלב מאוחר יותר כאשר המבנה כולו בער, הכבל נקטע. המהנדס אבני ציין כי העובדה כי הכשל אותר מחוץ לדירות, במרחק של מספר מטרים מדופן המבנה ובסמוך לקומפרסורים, מעידה כי האירוע הראשון התחולל בכבל המאריך משטח רצפת הסככה (הסדנה/ נגריה) בחצר האחורית. המסקנה של המהנדס אבני שסיבת השריפה נעוצה בכבל המאריך כשבין מוליכי הכבל אותרו סימני התכה והתקשחות המוליכים וקצר חשמלי ברור (חוות הדעת של המהנדס אבני, נספח ה' לתצהיר התובע).
חוות הדעת מטעם הנתבעים:
הנתבעים הסתמכו על חוות דעת המומחה מטעמם, המהנדס פרייברג, מיום 5.3.18. המהנדס מטעם הנתבעים ביקר בנכס בתאריך 16.2.18, ובחן את הכבל המאריך במשרדו של המהנדס אילן אבני בתאריך 6.3.18. לפי בחינתו, לא נמצאה גולת נחושת בין שני התילים של הכבל המאריך האופיינית לקצר ביניהם. הוא הסביר כי מדובר בסימני הידבקות בין שני התילים המונחים על מצע עץ בוער בטמפרטורה גבוהה מאוד שגורמת להתכת הבידוד והבאת שני התילים למצב הידבקות. הוא מצא כי לאורך 15 ס"מ נמצאו סימני פירוליזה של הבידוד כתוצאה מחום גבוה שנפלט מרצפת העץ הבוערת. מבדיקת תקעי הכבלים המהנדס מצא סימני פיחום המצביעים על כך שהכבלים היו במגע עם רצפת העץ הבוערת. עוד, הוא ציין כי לא נמצאו סימנים המעידים על כך שהתקעים היו בשקע כלשהו, ומכאן הסיק כי הכבל לא היה מוזן בזרם חשמלי (חוות דעתו של המהנדס פרייברג, צורפה לתצהיר הנתבע 1).
המהנדס מטעם הנתבעים הגיע למסקנה כי לא ניתן לקבוע את הגורם ואת המוקד לשריפה. הוא שיער כי ייתכן והשריפה פרצה ממערכת המיזוג המרכזית שלא הייתה במצב תקין שכן, יחידת המדחס עמדה על רצפת עץ בחצר האחורית; או ייתכן כי הטמפרטורה הגבוה, 37 מעלות צלזיוס, והרוחות החזקות שנשבו, גרמו לבעירה איטית של עלים וזרדים יבשים בחצר.
חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט:
משמדובר בעניין שבמומחיות ולאור הפער בין חוות הדעת של הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס וחוקר השריפות, אשר סלוצקי, על מנת שיחווה דעתו באשר לגורם והסיבה לשריפה. בתאריך 12.1.20, הוגשה חוות דעת חוקר השריפות מטעם בית המשפט. בתאריך 17.2.20, הוגשו תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובעים. ובתאריך 26.7.22, הוגשו תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעים.
המומחה מטעם בית המשפט קבע כי השריפה ארעה מסיבה בלתי ידועה שלא פוענחה. הוא סבר כי קביעתו של המהנדס אבני כי סיבת השריפה נובעת מכשל חשמלי בכבל הקומפרסור איננה מתיישבת עם שום סיטואציה מכל הכיוונים שנחקרו על ידו.
המומחה מטעם בית המשפט מצא כי הכבל המאריך היה מחובר לשקע סמוך לחלון הצפון מערבי של הדירה, נתלה על גבי הפרגולה בחלקה העליון והשתלשל עד למקום סמוך לקומפרסור. בקצה הכבל היה שקע מפוצל שממנו הוזן הקומפרסור וגוף תאורה שהאיר את הפרגולה. המומחה הסיק כי הקומפרסור וגוף התאורה היו מנותקים מהחשמל בעת פרוץ השריפה ומכאן כי לא היה כשל חשמלי בכבל.
המומחה הסביר כי בעת שמתחולל כשל חשמלי בכבל הוא אמור להפסיק את זרם הדלף (מפסק פחת) בלוח החשמל ולהפסיק את החשמל. המומחה קבע כי מאחר שהנתבעים תארו כי בזמן שהחלה השריפה עדיין היה אור במטבח ובסלון, אז לוח החשמל לא ניתק את החשמל בבית - והמשמעות היא שמפסק זרם הדלף עדיין לא פעל - ומכאן, הסיק המומחה כי השריפה לא פרצה בשל כשל בכבל המאריך.
בנוסף, במהלך עדותו של המומחה, הוצגה בפניו תמונה צבעונית של לוח החשמל בדירה, אז המומחה הסביר כי תמונה זו מחזקת את עמדתו, שכן, ניתן ללמוד מהתמונה שמתגי לוח החשמל היו כלפי מעלה בזמן השריפה וכי ככל הנראה לוחמי האש הורידו את המתגים לאחר השריפה – שכן הלוח נשאר נקי במקום שהמתגים כלפי מעלה וללא סימני פיח – והדבר מעיד על כך שמפסק הפחת לא פעל ולא היה כשל חשמלי בזמן השריפה:
עמ' 17 שורה 13 עד עמ' 18 שורה 12 לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.20:
"ש. הפחת מקפיץ את כל הבית?
ת. הוא מקפיץ את כל הבית. אם יש לנו כבל מאריך שהוא תלת גידי ובכבל המאריך הזה יש אירוע כלשהו אין שום ספק שיקפוץ הפחת כי הוא מכיל הארקה ואין שום ספק ברגע שיש אירוע בכבל לא יקפוץ הפחת ויהיה חושך בבית. חוקר מכבי אש כותב בחוות דעת שלו, אני לא זוכר את העמוד אולי זה עמוד 3 " בדקתי את לוח החשמל ולא מצאתי בו כשלים". חוקר מכבי אש ראה את לוח חשמל ומר אבני לא התייחס ללוח החשמל. אבל חוקר מכבי אש כתב כי לא מצא כשלים בלוח חשמל. הוא לא כתב שראה את אחד המאמת"ים שנפל. בדרך כלל אומרים ראיתי אחד שנפל או שניים הוא אומר בדקתי את לוח החשמל ולא מצאתי כשלים. התמונות של לוח חשמל שחור לבן לא רואים בהם שום דבר.
ש. מזה אתה יכול לראות?
ת. לא. אני אראה לך את לוח חשמל שמצלם החוקר. אם היה לי תמונה של לוח חשמל אמיתית התיק היה נסגר – אבל אין. אני מציג לך את הלוח
ב"כ הנתבעים: אני מציג לך תמונות בצבע.
המומחה: התיק הזה סגור."
עמ' 18 שורות 19-24:
"המומחה: אם אנו מסתכלים בלוח חשמל כשהצופצי'ק הידית של המפסק יכולה להיות או למעלה או למטה. כאשר הידיות של המפסק נמצאות למעלה ויש שריפה כל הלוח מקבל פיח והכל נהיה שחור. כאשר המפסק הזה נופל. כאשר מישהו בא אחרי השריפה ומוריד את המפסקים ידנית נשאר למעלה פס לבן שלא קיבל פיח נשאר מן סימן לבן כזה שזה כאשר הידית היתה למעלה זה היה מוסתר ולא היה פיח וכשהורידו אותם למטה זה אומר ששום מאמ"ת לא נפל בשריפה שהכל היה למעלה."
עמ' 19 שורות 1-10:
"ש. אני רואה את הפס הלבן הזה שלא נחשף לפיח - בשביל שנבין שלא נחשף זה אומר שמישהו אחרי השריפה הוריד מפסקים?
ת. נכון ולפני השריפה המפסקים היו למעלה ולא נתנו לפיח להיכנס ומישהו הוריד את המפסקים. ככיבוי אש מורידים את המפסקים. בזמן שריפה שיש פיח הפיח מכסה את הכל ואז ברגע שהמפסק נמצא למעלה הפיח מכסה את הלוח. מה שנמצא מאחורי הידית הוא מוסתר ולשם הפיח לא יכול להיכנס וכשמישהו מוריד את זה אחרי שהפיח נמוג נשאר למעלה פס לבן. זה אומר שהמפסקים האלה בזמן השריפה היו למעלה. גם אבני כותב בחות הדעת לא איתרתי סימנים שיכלו להצביע על כשל כלשהו. הלוחות לא מעידים על כשל מקומי המאמת"ים היו למעלה אין קצר הפחת נפל. הפחת למטה נפל ראשי נפל וכל אלה היו למעלה בזמן השריפה. רואים שהפחת שחור מפיח והוא למטה. אם נעשה תרגיל ונרים את הפחת למעלה נראה שלמטה יהיה לבן."
המומחה ציין כי הכבל המאריך עליו הסתמך המהנדס אבני, אינו תואם מצב של כשל חשמלי אלא אירוע התכה כתוצאה מחום גבוה. המומחה השווה בין התמונה של הכבל בענייננו מתוך חוות דעתו של מר אבני לבין צילום מתוך חוברת ה-NFPA (המדריך לחקירת שריפות) והראה כי צורת הכבל מעידה על התכה ולא על כשל חשמלי:

בתמונות לעיל, מצד ימין תמונה מתוך המדריך לחקירת שריפות ומצד שמאל, תמונה של הכבל המאריך מתוך חוות דעתו של המהנדס אבני (עמ' 11, סעיפים 9-10 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט). זה המקום לציין כי בחקירתו של המהנדס אבני הוא טען כי המומחה מטעם בית המשפט צירף תמונה שאינה תואמת את התיאור מתוך מדריך התמונות, וכביכול מטעה בהשוואת שביצע. אולם, המומחה מטעם בית המשפט הסביר כי לא נפלה טעות בחוות דעתו, וצירף את העמוד המלא של המדריך לחקירת שריפות על מנת להוכיח טענתו (תשובות המומחה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים מיום 30.6.22, תשובה לשאלה 1.1).
המומחה מטעם בית משפט הצביע על כך שמכבי האש הזמינו כלבת גישוש לאיתור הצתות. הוא טען כי כלבת גישוש מוזמנת כאשר קיים ספק לסיבת לפרוץ השריפה ולגבי הטענה שהכבל הוא שהביא לכשל חשמלי. המומחה שב על נקודה זו בתשובותיו לשאלות ההבהרה, והסביר כי מכבי האש לא חקרו לגבי הקומפרסור ולגבי תאורה ולגבי מהלכי הכבל שכן ככל הנראה לא חשבו כלל שמדובר בכשל חשמל (תשובות לשאלות התובעים, מתאריך 16.2.2020, תשובה לשאלה 1.7).
בתשובותיו לשאלות ההבהרה המומחה הבהיר כי אם הכבל הזין את הקומפרסור אז לא ייתכן שהוא עבר במקום שמכבי אש מצביע עליו כמוקד השריפה, ואם הכבל אכן עבר במקום שמכבי האש מצביע עליו כמקור השריפה אז הוא לא היה ליד הקומפרסור ואם הוא לא היה ליד הקומפרסור אז חוות הדעת של אבני יוצאת מהתמונה (תשובות לשאלות התובעים, מתאריך 16.2.2020, תשובה לשאלה 1.8.5). הבהרה זו הינה קריטית שכן היא מנתקת את הקשר הסיבתי בין פרוץ השריפה לבין התיאוריה של כשל חשמלי בכבל המאריך המחובר לקומפרסור.
המומחה מטעם בית המשפט הצביע על מספר כשלים בחוות דעתו של המהנדס אבני; ראשית, המומחה מטעם בית המשפט זיהה אי דיוק בתיאור זירת השריפה. שכן, המהנדס אבני סבר כי החצר האחורית הייתה מרוצפת בפרגולת עץ, אולם עובדה זו אינה נכונה שכן באזור הפרגולה והסוכה בה ביצע הנתבע עבודות נגרות לא היה ריצוף מעץ. יוצא כי המהנדס אבני סימן בשרטוט שבחוות דעתו את מקור הקצר הרחק ממיקום הדק ובסמוך למיקום הקומפרסור. עוד, המומחה סבר כי מיקום הקומפרסור היה בצמוד לגבול הגדר, אלא שבהתאם לתיאור הנתבעים, הקומפרסורים היו רחוקים מדק העץ (עמ' 9 לחוות הדעת המומחה מטעם בית המשפט).

(מצד ימין, התרשים שערך המהנדס אבני לתיאור זירת השריפה, ומצד שמאל, התרשים שערך המומחה מטעם בית המשפט – בעמ' 8-9, סעיפים 2-3 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט).
המומחה מטעם בית המשפט סבר כי התמונות שצילם המהנדס אבני ובהן הקומפרסור נמצא בסביבה של עצים אינן מדויקות וככל הנראה הקומפרסור הוזז על-ידי צוות הכבאים אשר אספו מהזירה צרכנים נוספים ומוליכים (סעיף 4.8 לחוות דעתו של החוקר אבני).
המומחה מטעם בית המשפט מצא כי כבל הקומפרסור שבו איתר החוקר אבני את סימני הקצר ועליהם התבסס בחוות דעתו כשקבע כי קצר זה הוביל לשריפה הינו כבל קצר באורך 1.5 – 1 מ' וללא ספק כבל זה ונקודת הקצר לא היו על הפרגולה. המומחה מטעם בית המשפט סבור כי גם אם התרחש כשל בכבל המחובר לקומפרסור הרי שהכבל היה רחוק מדק העץ ולא היה מבעיר את הדק.
כמוכן, המומחה מטעם בית המשפט ציין כי המהנדס אבני לא חקר את הנתבעים ולא גבה מהם עדות. עוד, הוא ציין כי המהנדס אבני צילם את מעבה המזגן שנראה שרוף בצורה קשה אך לא איתר בו כשל חשמלי.
המהנדס אבני התייחס לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וטען כי הוא ביסס את ממצאיו על הסברים שקיבל מאת הנתבעים בזירת השריפה כעבור שנתיים מקרות האירוע דבר הפוגע באותנטיות החקירה (התיחסות המהנדס אבני לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, נספח יא' לתצהיר התובע). הוא ציין כי המומחה מטעם בית המשפט לא מצא לנכון לשוחח עמו לגבי ממצאי הבדיקה. המהנדס אבני ציין כי חקירתו מבוססת על נתונים שאותרו בזירה ומדובר בחקירת אירוע אותנטית ללא מעורבות גורמים בעלי אינטרס. אולם, המומחה מטעם בית משפט הסביר כי אין מנוס מתחקור העדים לאירוע שריפה והדיירים שגרו במבנה. כמוכן, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אינה נשענת על טענות הנתבעים בלבד, אם כי היא נסמכת על נתונים מקצועיים ושיקול דעת מקצועי שלא הוכח כפגום.
המהנדס אבני הסביר כי גם אם הוא טעה בתיאור אופן הנחת הכבל בחצר, הרי שהוא מצא בו סימנים ברורים לכשל חשמלי מקומי. הוא הסביר כי הכבל המאריך הונח ללא קיבוע, וקיימת אפשרות שהוא שינה את מיקומו במהלך כיבוי השריפה והפעולות השונות שבוצעו באתר, כך גם לגבי הקומפרסור.
המהנדס אבני התייחס לקביעת המומחה מטעם בית המשפט לפיה העובדה כי ממסר זרם הדלף לא התנתק במהלך השריפה, אזי לא היה כשל חשמלי בכבל המאריך; הוא טען כי מסקנה זו של המומחה מטעם בית המשפט מעידה על שתי אפשרויות שלא נבדקו על ידו: 1. הממסר אינו תקין- אולם לא מצאו סימנים כי הממסר לא תקין. 2. מוליך הארקה בכבל המאריך כלל לא היה מחובר, וכשל כזה בכבל המאריך לא היה גורם לניתוק ממסר הדלף.
המומחה מטעם בית המשפט ענה על טיעונים אלה בתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובעים מיום 16.2.20 (תשובות לשאלות 1.4.1 ו-1.4.2). הוא הסביר כי הסיכוי שהממסר לא היה תקין שואף לאפס, וכי האחריות לתקינות הממסר נופלת על כתפי התובעים. עוד, הוא הסביר כי לא הוצגה בפניו ראיה המצביעה על כשל במוליך הארקה, וככל וקיימת ראיה כזו הוא נכון לבחון אותה.
בנוסף, המהנדס אבני התייחס לטענה כי מצב הכבל מעיד על התכה והיצמדות מוליכי הכבל, וציין כי מצב זה אפשרי רק בטמפרטורה הקרובה ל-800 מעלות צלזיוס, דבר שלא התרחש במקרה דנן. הוא הסביר כי מדובר בנקודת התכה אחת בלבד, כאשר מצב כזה אפשרי רק כאשר בין גידי הנחושת נוצרה קשת חשמלית, שיצרה טמפרטורה גבוהה במיוחד, דבר הגורם לריתוך נקודתי. לדעת המהנדס אבני, מצב כזה אפשרי רק כאשר קיים מתח חי בכבל המאריך ולא בשום אפשרות אחרת.
המומחה מטעם בית המשפט התייחס לטענה זו בתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם התובעים, מיום 16.2.20 (תשובות לשאלות 1.6.2, ו-1.6.3); הוא הסביר כי הטמפרטורה הסביבתית אכן הגיעה לכדי 800 מעלות צלזיוס, וקבע חד משמעית כי הריתוך בכבל הוא כתוצאה מהתכת חום ולא ממתח חי.
המומחה מטעם בית המשפט נחקר על חוות דעתו בדיון ההוכחות מיום 28.10.20. בית המשפט התרשם מעדותו, הוא סיפק תשובות ברורות וחוות דעתו לא נסתרה. המומחה הסביר בעדותו שגם אם הייתה מופעלת נגריה במקום, זה לא היה משנה מחוות דעתו, שכן לא נמצא כשל בכבל המאריך שנטען שהיה מחובר לקומפרסור (עמ' 11, שורות 3-7 לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.20). המומחה עמד על כך כי לא נמצאה הראיה להוכחת התביעה והיא "הקצר הקטן ביותר שאותו צריך לשים בתוך קופסא קטנה" (עמ' 17, שורה 5 לפרוטוקול).
המומחה הסביר בעדותו כי לפי חוקר מכבי האש שהיה הראשון בזירה, מוקד האש הוא בדק העץ. אולם, נראה כי הכבל המאריך והקומפרסור לא עמדו על דק העץ. הוא הסביר שאפילו על פי השרטוט של המהנדס אבני הקומפרסור אינו עומד על הדק – שכן היכן שהוא הציב את הקומפרסור בשרטוט לא היה דק מעץ, וגם באזור הסדנה לא היה דק (עמ' 19 שורות 17-33):
"ש. אז על זה אי אפשר לבנות שום ממצא כי זה לא מה שגרם להקפיץ את הכבל?
ת.השריפה לא התחילה מקצר חשמלי. אין פה קצר חשמלי. יש חשמל ויש כבל מאריך יש מפצל עם שלושה אבל אין קצר חשמלי. יש פה הרבה מאוד אביזרים וזה עושה רושם כביר אבל השריפה לא התחילה מקצר בוא נחפש ממה כן התחילה. חוקר מכבי אש שהיה ראשון בזירה אומר כי התחילה על הדק. נחפש מה היה על הדק.
ש. אומר לך אבני מה היה על הדק?
ת. הקומפרסור לא היה על הדק. אתה יודע מה? עכשיו אני חושב כי אדם סביר לא יקח דק שהוא עץ שיכול להישבר ולשים עליו קומפרסור. קומפרסור עובד עם רעידות לא שמים אותו על עץ. הוא עושה הרבה רעש צריך לשים אותו על משטח יציב. גם אילן אבני מסמן בשרטוט שלו שהקומפרסור ליד הקיר. אני הרחקתי אותו כי נאמר לי שהיה קצת רחוק מהקיר. אמרתי לו תראה אבני מסמן את הקומפרסור בצד ימין - מפנה לעמוד 8 לחוות דעתי - אבני משרטט את הקומפרסור בצד ימין ליד הקיר אני הרחקתי אותו לפי מה שאמר לי האיש הרחקתי אותו מטר או משהו כזה מהקיר. גם לטעמו של אבני הקומפרסור לא בדק. אם אנו אומרים שכל המשטח הזה היה דק אחד גדול – אם תעיין בפרוטוקול תראה ששאלת איך אתה יודע שהיה בצד שמאל – הבן אדם אמר לי אמת שהדק היה רק בצד שמאל ורואים את זה בסרט. רואים כי הנגריה לא על הדק. אני מדבר איתך ומקבל עוד חיזוק אחד – אני צריך בסופו של יום להגיד את דעתי. אני לא אומר את דעתי המוטעית – זה ממש לא נכון - חוקר מכבי אש טוען כי השריפה על הדק והקופרסור לא עומד על הדק הוא רחוק מהדק."
מצילום זירת השריפה שצורף לתצהיר המשלים של הנתבע נראה כי תיאור המומחה מטעם בית המשפט נכון לגבי מיקום הדק (סעיף 6 לתצהיר המשלים של הנתבע):

המומחה מטעם בית המשפט מצא חיזוקים לחוות דעתו בסרטון שהוצג לו במפתיע במהלך חקירתו. הסרטון נלקח מעמוד הפייסבוק של הנתבע, ובו הוא מופיע תוך כדי עבודה בסדנה (להלן: "הסרטון"). כמוכן, המומחה מצא חיזוק לחוות דעתו בתמונה צבעונית של לוח החשמל שהוצגה לו במהלך חקירתו (עמ' 20, שורות 4-11 לפרוטוקול הדיון):
"ש. אני מבקש שתמנה מהם החיזוקים של מה שאמרת לממצאים שלא מצאת?
ת. אני חושב שאמרתי את זה. אחד שאני רואה את הסרטון ואני רואה כי הנגריה לא יושבת על דק. הנגריה איפה שהחשמל לא יושב על דק. הדק נמצא במקום אחר. אני רואה כי בנגריה יש חשמל והחשמל הזה מזין ככל הנראה גם את הקומפרסור למרות שבעניין הקומפרסור יש שאלה גדולה כי הנתבע טוען שהקומפרסור היה מקולקל לא היה לו מפסק לכן כדי להפסיק את הקומפרסור היה צריך להוציא את התקע מהשקע אם לא הקומפרסור ממשיך לעבוד ועושה רעש בלילה. זה בהחלט עדות. החיזוק השני שאני לא ידוע איך לא ראיתי שאני רואה שהמאמת"ים נמצאים בזמן השריפה בזמן מופעל יש רק קפיצה של פחת בסופו של יום. זה בעצם מחזק את זה."
בהקשר זה, יצוין כי בחקירתו של המהנדס אבני, הוצג בפניו הסרטון ובתגובה הוא ציין כי בסרטון מופיע כבל מאריך המחובר למפצל שהועמס יתר על המידה על-ידי ציוד עם הספקים הרבה יותר גבוהים מיכולת נשיאתו (עמ' 50 שורה 30 עד עמ' 51 שורה 3, לפרוטוקול הדיון מיום 1.3.22). המהנדס אבני ממשיך ומסביר בעדותו כי "כאשר כבל מאריך מועמס באמצעות צרכנים על הקו מגיעה טמפרטורה שמתחילה לעוות את הבידוד. הבידוד הוא פי וי סי או פוליטלן על הנחושת. כאשר מעמיסים הבידוד הוא פלסטיק בו בעת שהמולך נחושת הוא מתכת שמסוגלת לשאת על עצמה יותר זרם. הבידוד הפלסטי משנה את הצבע ואת פיגמנטציה ניתן לראות פגיעות במוליך עצמו תוך כדי התכת הבידוד. דבר כזה כאשר מאובחן בכבל יש לסלקו באופן מיידי כי הוא מופיע כמפגע. בזמן כזה או אחר הכבל יוצת." (עמ' 58 שורה 34 עד עמ' 59 שורה 3 לפרוטוקול הדיון מיום 1.3.22).
בקשר לטענות המהנדס אבני לעיל, הסביר המומחה מטעם בית המשפט בתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעים, כי עומס חשמלי איננו מהווה גורם לקצר מאחר שהוא אמור להיות מופסק על ידי ההגנות בלוח החשמל כאשר מדובר בלוח תקין (תשובות המומחה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים, מתאריך 30.6.22, תשובה לשאלה 2.1.). כך גם לגבי פינים במידה ויתחממו יתר על המידה תקפוץ הגנת הלוח של המבנה אשר תפקידו להגן ולא לאפשר להתחממות יתר (תשובות המומחה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים, מתאריך 30.6.22, תשובה לשאלה 3.1.). המומחה מטעם בית המשפט הוסיף וציין המהנדס אבני משנה מחוות דעתו ומנסה לרמוז "שאולי המפצל שהועמס יתר על המידה קרס והיה הגורם לשריפה אך זה לא היה בחוות דעתו ולגבי המפצל אין שום מידע ולכן זה לא מתיישב עם העובדה שטען כי השריפה נבעה מ"קצר" בכבל." המומחה ממשיך ומסביר: "בכל מקרה השריפה הנדונה פרצה עת שבקו לא היה עומס היות והיה מדובר בערב חג ועד כמה שזכור לי הדייר דתי ולא עובד בחג – כך שאינני מבין בכלל על מה הטענות לגבי עומס יתר שהוביל לקצר." (תשובות המומחה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים מתאריך 30.6.22, תשובה לשאלה 2.1.).
בנסיבות דנן, לא הוכחה הטענה כי הכבל המאריך היה מחובר לזרם חשמלי כלשהו כשפרצה השריפה. לא הוכח כי הקומפרסור היה מחובר לכבל המאריך וכך גם לגבי גוף התאורה בסככה. והעובדה כי מדובר בערב חג שבועות ובשעות הקטנות של הלילה, מחזקת את הטענה שלא נעשה שימוש בסדנה / בנגריה במועד פרוץ השריפה.
במהלך חקירת המומחה, הוצגה בפני המומחה מטעם בית המשפט האפשרות להימצאות מספר כבלים מאריכים בזירה, בטענה שייתכן שהיה כבל מאריך נוסף או מספר כבלים שחוברו לקומפרסור ועברו דרך הדק. המומחה מטעם בית המשפט הסביר כי אילולא נמצאו עוד כבלים, הם היו מוזכרים בחוות דעתו של המהנדס אבני. בנוסף, הוא שלל את האפשרות לקצר בכבל מאריך ללא קשר למספר הכבלים:
"ת. אני פונה לבית משפט מסביר מה קרה - אחרי שעורך הדין הבין שהכבל שיצא מהבית לא עבר דרך הדק וכשחוקר מכבי אש אמר שהשריפה היא על הדק הוא אומר נעזוב את הכבל הזה , נוסיף ונגיד שהיה עוד כבל מאריך שלא הופיע בחוות דעת של אבני או של כיבוי אש – ונגיד שהכבל השני הלך לכיוון הדק ושהקומפרסור לא היה כפי שמציין אבני בצד ימין של החצר אלא היה בצד שמאל ואז הכבל הנוסף עבר דרך הדק. אם אנו מוסיפים עוד כבל מאריך ואומרים כי השני עבר דרך הדק אז אילן הוא בינגו. אם אנחנו מוסיפים עוד כבל אחר שהולך לכיוון הקומפרסור אנו מתאמים את חוות דעת של מכבי אש עם חוות דעת של אילן. כי אילן אומר כי השריפה היא מהכבל וחוקר מכבי אש אומר שהשריפה היא על הדק ואז זה מתאים. אם הקצר שהחוקר אילן אבני יושב על חוקר מכבי אש יש אותה דעה. בפועל זה לא נכון. הסבירות היא אפס. משום שאם החוקר אילן אבני היה מזהה כבל מאריך נוסף הוא היה רושם בצורה מפורשת מצאתי כבל מאריך אחד ושרידים של כבל מאריך נוסף והשריפה היתה בכבל מאריך נוסף. הוא לא משרטט את זה בשרטוט ולא מזכיר שני כבלים ומה שאתה מנסה להגיד ולעשות זה שני כבלים וזה לא עובד.”)עמ' 22, שורות 22-33 לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.20).
"ש. אתה הסברת כי מבחינתך השריפה לא מקצר חשמלי האם זה משנה אם היו שניים שלושה חמישה כבלים?
ת. בסבירות גבוהה מאה אחוז יש רק אחד למעלה – בסבירות גבוהה ועל פי כל הנתונים שיש לי וכל מה שאני יכול ללמוד מהתיק הזה האירוע הזה לא התחיל מקצר חשמלי לא משנה אם יש כבל אחד או עשר." (עמ' 23, שורות 30-34 לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.20).
בנוסף, בתשובותיו לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים מתאריך 30.6.22, ציין המומחה כי אין תקנות המחייבות בדיקות תקופתיות של כבלים מאריכים, "דינם ככל מכשיר חשמלי אחר ורק מכשירים שמגיעים עם הנחיות לתחזוקה זקוקים לתחזוקה – כבלים מאריכים אינם כלולים בין המוצרים הדרושים לתחזוקה על התקנות אלא אם על הכבל קיימים החניות מפורשות של היצרן (אף על פי שאני לעולם לא פגשתי דבר כזה...)" (תשובה לשאלה 5.1.). מדברים אלו אנו למדים כי אף במידה והוכח כי הכבל המאריך עצמו היה תקול, לא ניתן להשית על הנתבעים אחריות במידה עשו בו שימוש רגיל.
כידוע, מומחה מטעם בית המשפט מהווה זרועו הארוכה של בית המשפט והוא נהנה ממעמד מיוחד בהליך המשפטי וכך גם חוות הדעת המקצועית הניתנת על ידו (ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' ד"ר שגב, פ"ד מ(3) 706, 719 (1986); ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם מזרחי, פ"ד לט(4), 185, 189, (1985); ע"א 605/88 תבורי – בית חרשות למשקאות קלים בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11 (1991)).
אומנם, בית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות הדעת של המומחה, אך לא בנקל יסטה ממסקנות וממצאי המומחה מטעמו ונדרשים טעמים כבדי משקל כדי להצדיק סטייה מחוות דעת כאמור (ראו: ע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ"ד מו(4) 154, 161, (1992); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי [פורסם בנבו] (31.12.1988)).
בענייננו, חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לא נסתרה ואף קיבלה חיזוק במהלך עדותו. זאת ביתר שאת כאשר התובעים הפתיעו אותו בסרטון שלא הוצג בפניו לפניכן וגם כאשר הוצגו בפניו תמונות צבעוניות של לוח החשמל. המומחה מטעם בית המשפט ביצע את עבודתו נאמנה ובתוך כך חקר את הנתבעים בתור עדים לאירוע, אסף ממצאים מהזירה ומחוות דעת הצדדים, והתבסס במסקנותיו על המדריך לחקירת שריפת שהראה כי הכבל המאריך עבר הליך של היתוך ולא כשל חשמלי.
יש לציין כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מתיישבת עם חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים לגבי היתוך הכבל ולגבי היעדר מתח חשמלי בכבל בזמן השריפה. מנגד, המומחה הצביע על מספר נקודות בעייתיות בחוות דעתו של המהנדס אבני שלא התקבל לגביהן הסבר משכנע. כך לדוגמא, תמונות הכבל מטעמו לא נתמכו בתמונות המתארות כבל לאחר כשל חשמלי, ממדריך השריפות או מכל מקור אחר. המהנדס לא הצביע היכן "הגולות" בכבל שאמורות להיווצר כתוצאה מכשל חשמלי. לא הובאו ראיות לכשל בכבל המאריך או כל ראיה אחרת בתמיכה לטענה שהאש פרצה כתוצאה מכשל חשמלי בכבל שהיה מחובר לקומפרסור. אף לא הוכחה הטענה כי הקומפרסור או גוף התאורה היו מוזנים בחשמל בזמן השריפה.
משלא הוכח שמקור השריפה הוא בכשל חשמלי בכבל המאריך שהזין את הקומפרסור, אין חשיבות לכך שהנתבעים הפעילו או לא הפעילו נגריה. שכן, בהנחה שהנתבעים הפעילו נגריה במושכר לצורך העניין, הרי לא הוכח שהאש פרצה כתוצאה מהשימוש בנגריה.
כך גם באשר לטענת התובעים בעניין הקמפיין לגיוס התרומות למען הנתבעים. מדובר בכספים שהנתבעים אספו לעצמם לאחר שאיבדו את רכושם, תוכן הקמפיין והמוצהר בו ובכתבת THE MARKER אין די בו להקמת אחריות, כל עוד לא הוכח קשר סיבתי בין הנגרייה הנטענת לפרוץ השריפה.
משלא הוכחה אחריות הנתבעים לפרוץ השריפה או כי השריפה פרצה בגין רשלנותם, הרי שדין התביעה להידחות הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי.
שאלת הנזק:
משלא לא הוכחה אחריות הנתבעים לפרוץ השריפה מתייתר הדיון בשאלת הנזק. אך, למעלה מן הצורך אציין כי אף אם הוכחה אחריות הנתבעים הרי כי לא הוכח רכיב הנזק. על פי חוות דעת השמאי מטעם בית המשפט, מר יהושע סדן, העלות הסבירה לבניית המבנים הנדונים הינה 3,000 ₪ למ"ר (ללא מע"מ). השמאי העריך את עלות הקמת הבניה מחדש בסך 480,613 ₪. המומחה מטעם בית משפט בדעה כי סכומי התביעה מופרזים מאוד וכי עלויות הבניה מחדש נמוכה מהסכום הכולל שקיבלו התובעים מחברת הביטוח.
התובעים הסתמכו על חוות הדעת שערך שמאי מטעם חברת הביטוח, וצירפו הצעת מחיר. שני המסמכים הנ"ל הוגשו שלא באמצעות עורכיהם, והלה לא הוזמנו למתן עדות. כך, שלא ניתן להסתמך עליהם.
בהתאם להלכה הפסוקה, לצורך קבלת פיצוי כספי אין די בהוכחת התרחשות הנזק, אלא יש להוכיח גם את שיעורו ע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2), 810-808; רע"א 7892/20 לודי סוהיל סעיד נ' אמג'ד ג'אבר [פורסם בנבו] (13/12/20). אולם, כאמור, בנסיבות דנן לא הוכח גובה הנזק הנטען.
סוף דבר:
משלא הוכחה אחריות הנתבעים לפרוץ השריפה או כי השריפה פרצה ברשלנותם, הרי שדין התביעה להידחות.
לאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי מקום למתן צו להוצאות.
כל צד יישא בהוצאותיו.