בית משפט השלום בראשון לציון
תאד"מ 17406-05-22 רביד נ' הרשקו
תיק חיצוני: 535737-12-19
לפני כבוד השופטת שרית עבדיאן
תובע מני רביד
ע"י ב"כ עוה"ד רונן יצחק גרין
נגד
נתבעת ילנה הרשקו
ע"י ב"כ עוה"ד אוקסנה רודין
פסק דין
1. מהו זמן סביר להשלמת שטר שניתן ללא ציון מועד פירעון? שאלה זו עלתה בהליך שבפניי.
א. ההליך שבפניי
2. לפני תביעה שהחלה על דרך של הגשת בקשה לביצוע שטר, צ'ק על סך של 20,000 ש"ח שמועד פירעונו הוא יום 14.5.2019 (להלן: הצ'ק), שהגיש התובע נגד הנתבעת.
3. בין הצדדים אין מחלוקת כי ביום 20.5.2019 הפקיד התובע את הצ'ק בבנק, אך הצ'ק סורב מן הטעם שחשבון הבנק ממנו נמשך הצ'ק נסגר עוד ביום 2.1.2011. ביום 1.1.2020 פתח התובע נגד הנתבעת תיק הוצאה לפועל מספר 5357371219, וביום 3.5.2022 הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וכן את ההתנגדות עצמה. טענותיה העיקריות של הנתבעת הן כי הצ'ק נכתב שלא בידיעתה וללא הרשאתה, וכי מדובר בחוב שהתיישן.
4. ביום 11.7.2022 נערך דיון בהתנגדות לביצוע שטר לפני כב' הרשמת ש' רוזמן פרקש במסגרתו ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.
ב. תמצית טענות התובע
5. התובע טוען כי בינו לבין הנתבעת ובן זוגה לשעבר, מר דבי הרשקו ז"ל, אשר נפטר בשנת 2020 (להלן: המנוח) שררו יחסי חברות קרובים. הנתבעת והמנוח הקימו עסק לתכשיטנות לפני כ-20 שנה במסגרתו עבדו גם עם התובע בכובעו דאז כתכשיטן. לטענת התובע, הוא סייע לנתבעת ולמנוח בעניינים הקשורים לעסק שניהלו, ובין השאר אף שימש כערב בהסכם השכירות של העסק. עוד נטען כי למרות העזרה שהעניק לנתבעת ולמנוח העסק שהקימו כשל.
6. לטענת התובע לאחר שהעסק של הנתבעת והמנוח נכשל, בשעת לילה מאוחרת המנוח פנה לתובע בבקשה להלוואה על סך של 20,000 ש"ח בטענה כי הוא חייב כספים למלווים שונים וככל שלא יפרע את החוב קיימת סכנה ממשית לחייו. לטענת התובע, עקב מצוקתו של המנוח הוא סייע בגיוס הסכום האמור וכעבור יומיים מסר לנתבעת ולמנוח סכום של 20,000 ש"ח. עוד נטען כי הנתבעת והמנוח התחייבו בפני התובע כי ישיבו לו את הסכום האמור תוך חודשיים וכי להבטחת התחיבותם מסרה לו הנתבעת את הצ'ק מושא המחלוקת.
7. התובע ממשיך וטוען כי חודשיים לאחר מתן ההלוואה הוא נפגש עם הנתבעת והמנוח ובמהלך אותה פגישה אמרו לו השניים כי אין ביכולתם לפרוע את החוב וביקשו ממנו את פריסת התשלום. לטענתו, נוכח היכרות רבת שנים והאמונה כי הם ישיבו לו את כספי ההלוואה במלואם, הוא נעתר לבקשה זו. עוד נטען כי אף לאחר אותה פגישה, הוא סייע כלכלית לנתבעת ולמנוח ומעת לעת הלווה להם כספים בסך כולל של 8,000 ש"ח. לכן, לטענתו, החוב של הנתבעת ושל המנוח עומד על סך של 28,000 ש"ח סך הכל.
8. התובע טוען כי הנתבעת לא הכחישה את חובה וכי טענתה לפיה היא לא יודעת כיצד הצ'ק הגיע לידי התובע נטענה לראשונה בהתנגדות לביצוע שטר. בעניין זה התובע מציג תמלול שיחה שהתקיימה בינו לבין הנתבעת ממנה עולה לשיטתו כי הנתבעת מודה בקיומו של חוב, גם אם בסכומים של 1,000 עד 2,000 ש"ח. כן נטען כי בשיחה זו הנתבעת הודתה מפורשות כי התובע הלווה לה ולמנוח סך של 20,000 ש"ח לצורך פירעון הלוואה לשוק האפור.
ג. תמצית טענות הנתבעת
9. הנתבעת טוענת כי היא לא מסרה את הצ'ק לתובע ולמעשה היא לא חייבת לו כספים כלשהם. לטענתה, המנוח סיפר לה שהתובע הלווה לו כספים להסדרת ענייניו הכלכליים ואולם לא ידוע לה האם המנוח החזיר לתובע את כל הסכום או רק את חלקו. יחד עם זאת, הנתבעת מדגישה כי היא עצמה לא לקחה מהתובע כל הלוואה. הנתבעת ממשיכה וטוענת כי היא לא יודעת באיזה אופן הגיע הצ'ק לתובע וכי למען הזהירות היא הקפידה שלא למסור את הצ'קים שלה ללא פירוט שם האוחז או הסכום והתאריך. עוד נטען כי לאחר סגירת העסק שלה בשנת 2014, היא העבירה את החפצים שלה לצורף בשם סגל וכי אותו סגל סיפר לה כי ראה את התובע מחטט בחפציה.
10. הנתבעת ממשיכה וטוענת כי הפעם האחרונה שבה דיברה עם התובע הייתה לפני כעשר שנים בערך ובמהלך השיחה התובע צעק ואיים עליה. לטענתה היא לא הבינה מה בדיוק התובע דורש ממנה באותה שיחה והיא המליצה לו לשוחח על העניין ישירות עם המנוח. עוד נטען כי הנתבעת התגרשה מהמנוח בשנת 2015 וכי המנוח נפטר כאמור בשנת 2020.
11. הנתבעת טוענת כי התובע השלים בעצמו את פרטי הצ'ק, לרבות מועד הפקדה וסכום. עוד טוענת הנתבעת כי אף אילו היה לה חוב כלפי התובע, אזי חלפו מעל 10 שנים מקיומו, ומשכך עומדת לה טענת ההתיישנות.
ד. דיון והכרעה – השלמת שטר שניתן ללא מועד פירעון
12. סעיף 96(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות או הפקודה), המסדיר את נושא התיישנותן של תביעות שטריות, קובע כי תביעה שטרית נגד מי שהוא צד לשטר, שאינו מסב, מתיישנת בחלוף שבע שנים, זולת אם הוסכם במפורש אחרת בין על גוף השטר ובין במסמך נפרד בהתאם לתנאי הסעיף, כך:
"96(א). אין להיזקק לתובענה על פי שטר חליפין או צ'ק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים, וכנגד מסב – לאחר שעברו שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד; ואולם צד לשטר חליפין, לצ'ק או לשטר חוב, יכול לוותר על טענת ההגנה שאין להיזקק לתובענה נגדו על פי מסמך כאמור, משום שעברה התקופה האמורה בסעיף קטן זה, ומותר לרשום את הוויתור בין בגוף המסמך כאמור ובין בתעודה נפרדת, בין לפני תחילת התובענה ובין לאחריה, ואם נרשם הוויתור בתעודה נפרדת לא יהיה מחייב, אלא אם האדם שרשם אותו בתעודה קיבל בעדו תמורה בת-ערך".
13. הוראה משלימה לסעיף זה, המתייחסת למקרה שבו השטר ניתן ללא ציון מועד פירעון, ניתן למצוא בסעיף 19 לפקודה. סעיף זה שכותרתו "מסמך לא שלם או חתימה על-החלק", קובע כי שטר שחסר בו פרט מהותי ובכלל זה מועד פירעונו, ניתן להשלים תוך "זמן סביר" ולפי ההרשאה שניתנה, כך:
"19(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לעניין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעַל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה".
14. הנה כי כן, בהתאם להוראות סעיף 19 לפקודה, המחזיק בשטר שחסר בו תנאי מהותי רשאי להשלים את החסר ככל שנראה לו, כך שבמקרים שבהם השטר חסר מועד פירעון, המחזיק רשאי להשלים את מועד הפירעון בעצמו (סעיף 19(א)). אולם, רשות זו כפופה לסייגים המפורטים בהוראות סעיף 19(ב) לפיהן יש להשלים את החסר "תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה". היינו, מחזיק בשטר רשאי להשלים את מועד הפירעון של השטר ובלבד שיהיה תוך זמן סביר ולפי הרשות שניתנה.
15. מהו זמן סביר להשלמת השטר? כפי שמציינות הוראות הסעיף מדובר ב"שאלה בעובדה" אשר תלויה בנסיבות המקרה. ראו לעניין זה הדברים שנאמרו בספרו של פרופ' שלום לרנר:
"לפי האמור בסעיף, יש להשלים את המסמך תוך זמן סביר, ו'זמן סביר לענין זה הוא שאלה שבעובדה'. כל מקרה יש לבחון בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, לאור סוגו של השטר, סוג העסקה והנוהג הקיים לגבי אותן עסקאות. כך, למשל שטר שהוצא כדי להיטיב עם פלוני, שם משך הזמן למילויו קצר יחסית, אינו דומה לשטר המבטיח הלוואה שניתנה לטווח ארוך (שלום לרנר דיני שטרות 168 (מהדורה שניה, 2007)".
16. בהתאם לכך, בנסיבות שונות נקבעו פרקי זמן שונים כ"זמן סביר" אשר שבמהלכו ניתן היה להשלים את פרטי השטר. כך, למשל, בע"א 33/60 קובו נ' קובו, פד"י טו 1029 (1961) נקבע כי 7 שנים אינן מהוות תקופה סבירה להשלמת החסר בשטר, בנסיבות בהן אלמנה השלימה פרטי שטר שניתן לה על-ידי בעלה המנוח וזאת בהעדר אסמכתה מיוחדת ובהעדר נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו את אורך התקופה בה ניתן להשלים את השטר; בע"א (מחוזי חי') 16/75 לזניק נ' ברסלמן, פ''ד תשל"ה(2) 403 (1975) נקבע כי דינו של צ'ק שניתן להבטחת הלוואה שהייתה צריכה להיפרע תוך שנה, כאשר התאריך מולא בו רק לאחר 4 שנים מתום אותה שנה, לא מולא תוך זמן סביר; ובע"א (מחוזי ת"א) 1952/04 אלי נ' אור [נבו] (5.3.2006) נקבע כי תקופה העולה לכדי 16 שנים אינה עולה בקנה אחד עם דרישת הזמן הסביר לפי סעיף 19(ב) לפקודה. כמו כן, בת"א (שלום ת"א) 177056/02 אגקי נ' אלא [נבו] (24.3.2003) נקבע כי השלמה של מועד פירעון 11 שנה לאחר נטילת ההלוואה אינה סבירה. מנגד, בת"א (שלום ת"א) 25873/04 וולפוביץ נ' דודאי [נבו] (8.11.2005) נקבע כי 11 שנים מהוות זמן סביר, בנסיבות בהן שררו יחסי רעות קרובים בין הצדדים אשר כללו אורך רוח והתחשבות של הנושה במצבו הכלכלי של החייב.
17. להשלמת התמונה יצוין כי פסיקתו של בית המשפט העליון עמדה על כך שהאוחז בשטר אשר השלים את השטר, נהנה מחזקה כפולה: חזקה בדבר עצם ההרשאה להשלים את השטר (על דרך הוספת תאריך וסכום) וחזקה שההשלמה שבוצעה הייתה בהתאם להרשאה ובלא חריגה ממנה (ראו: ע"א 154/56 אבו-גוש נ' אלקיים, פ"ד י 1466, 1468 (1956); ע"א 3488/21 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, פיסקה 11 [נבו] (18.8.2022); ראו גם: רע"א (מחוזי י-ם) 46342-05-23 שרף נ' וורם, פיסקה 9 [נבו] (20.7.2023)).
ה. מן הכלל אל הפרט
18. התובע העיד כי ההלוואה ניתנה ללא הסכם בכתב אלא בהסכמה שבעל-פה (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 27.3.2024; עמ' 9, ש' 7). התובע לא העמיד גרסה חד משמעית בשאלה מתי ניתנה ההלוואה ומתי ניתן לו הצ'ק נשוא ההליך. כך, בדיון מיום 11.7.2022 נטען כי הצ'ק ניתן לו כ-16 שנים לפני מועד הדיון (ראו: פרוטוקול דיון מיום 11.7.2022; עמ' 3, ש' 29), ואילו בדיון ההוכחות מיום 27.3.2024 העיד התובע כי הצ'ק ניתן לו לפני למעלה מ-15 שנה, כדלקמן:
"ש. באיזה שנה נתתי לך את הצ'ק?
ת. אני לא זוכר במדויק.
ש. זה היה לפני 20 שנה.
ת. אם צריך תאריך מדויק, אני צריך לבדוק אחורה. אני יכול להעריך שמעל 15 שנים".
(ראו: פרוטוקול דיון מיום 27.3.2024; עמ' 9, ש' 24-21).
הנתבעת, מנגד, טענה כי מדובר בצ'ק ש"קיים" כבר 30 שנה.
19. אם כן, אף לגרסת התובע מדובר בצ'ק שניתן להבטחת הלוואה כ-15 שנה לפחות לפני מועד הדיון (שהתקיים בשנת 2024). משכך, אף אם אקבל את גרסת התובע במלואה, הרי שהתאריך שהתובע השלים על הצ'ק הוא מאוחר לנטילת ההלוואה ולמתן הצ'ק בלפחות 10 שנים. על כך יש להוסיף כי בדיון מיום 11.7.2022 טען התובע כי התשלום האחרון מהנתבעת שולם לו לפני כ-7 שנים (ראו: פרוטוקול דיון מיום 11.7.2022; עמ' 4, ש' 4-1). אני סבורה כי השלמת התאריך כ-10 שנים לאחר מתן הצ'ק ומספר שנים לאחר שלטענת התובע לא שולמו לו תשלומים לפירעון ההלוואה, אינם מהווים "זמן סביר" העומד בדרישות סעיף 19(ב) לפקודה, ולכן אני סבורה כי ההשלמה של התאריך נעשתה בניגוד להוראות הפקודה.
20. לא נעלם מעיני תמלול השיחה שמציג התובע ממנו משתמע לטענתו כי הנתבעת מכירה בחוב לתובע. אולם, התובע לא טען וממילא לא הוכיח מתי נערכה השיחה בין הצדדים, ולא למותר לציין כי לטענת הנתבעת השיחה האחרונה בין הצדדים התקיימה לפני כ-10 שנים (ראו סעיף 11 לתצהיר הנתבעת). כידוע, כאשר בעל דין נמנע מהבאת ראיות רלוונטיות הנתונות בהישג ידו ללא הסבר סביר לכך, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת לרעתו (ראו, מיני רבים: ע"א 8222/19 פרץ נ' קוואלטי קרדיט פאנד, פסקה 13 [נבו] (7.12.2020)).
21. כמו כן, בשיחה לא אוזכר קיומו של הצ'ק וממילא הנתבעת לא נתנה לתובע הרשאה להאריך את המועד למימושו. זאת ועוד, במהלך השיחה הנתבעת לא התחייבה לשלם את החוב הנטען, ולמעשה סירבה לתביעותיו של התובע לתשלום כספים וגם עניין זה מחזק את המסקנה כי היה על התובע לפעול למימוש הצ'ק לכל המאוחר בסמוך לקיומה של השיחה.
22. משכך, אין לי אלא לצאת מנקודת הנחה כי מדובר בשיחה ישנה, בגדרה הנתבעת סירבה לשלם לתובע את החוב הנטען, אשר רק מדגישה את החובה המוטלת לפתחו של התובע לפעול למימוש הצ'ק ואשר מחזקת את המסקנה כי הצ'ק מולא שלא תוך "זמן סביר".
23. אם כן, המסקנה העולה מן האמור היא כי אף אם אאמץ את הגרסה העובדתית של התובע במלואה, הרי שהשלמת התאריך על-ידי התובע כ-10 שנים לאחר שניטלה ההלוואה (לשיטתו) וכמספר שנים לאחר שהנתבעת הפסיקה לפרוע את ההלוואה אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות סעיף 19(ב) לפקודה, ולכן לא ניתן היה לממש את הצ'ק.
24. סוף דבר, התביעה נדחית. בשים לב למכלול נסיבות העניין, וכדי לא להעמיק את המחלוקות בין הצדדים, אינני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, ג' סיוון תשפ"ד, 09 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
שרית עבדיאן