אלקטרונית של הכסף לכרטיס ויזה שלך, (ג) על-ידי העברה אוטומטית יזומה של PayPal למכשיר הפיננסי המקושר שלך, או (ד) על ידי בקשת המחאה פיסית בדואר. תחויב בעמלה על משיכת היתרה שלך כמפורט במוצג א' (עמלות)..."
דף העמלות הנוגע למשיכת הכספים לחשבון בנק ישראלי בהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה (נספח ז' לבקשת האישור) קבע כדלקמן:
עמלות
פתיחת חשבון חינם
שליחת תשלום חינם
משיכת כסף ללא תשלום עבור 3,444.44 ₪ ILS או יותר, 0.44 ₪ ILS אם עד 3,444.44 ILS לחשבונות בנק בישראל.
עמלות עבור אפשרויות משיכה אחרות ]קישור[
הוסף כסף
(מחשבון בנק בארה״ב) חינם
קבלת תשלום 3.0% + 3.34 ₪ ILS ל 2.0% + 3.34 ₪ ILS
עסקאות במספר מטבעות שער החליפין כולל עמלה** של 3.5% עמלות עבור קבלת תשלום בינלאומי ]קישור[
** אם העסקה שלך כרוכה בהמרת מטבע, היא תושלם בתעריף שער חליפין קמעונאי שסופק ל- PayPal על ידי מוסד פיננסי בינלאומי, אשר מעודכן פעמיים ביום על-פי תנאי השוק. שער חליפין זה כולל עמלה של 3.5% מעבר לשיער החליפין הסיטונאי שבו PayPal רוכשת מט"ח, והעמלה נשמרת על ידי PayPal. שער החליפין הספציפי שחל על עסקה במספר מטבעות יוצג בעת ביצוע העסקה.
8. בשנת 7102, וכפי שציין המצהיר מטעם המשיבה בעקבות הגשת תובענה זו, עדכנה המשיבה את הסכם המשתמש בקשר עם הסעיפים המצוינים לעיל (על פי האמור בסיכומי המשיבה העדכון בעניין זה נעשה ביולי 7102. עם זאת, הסכם המשתמש המתוקן שהוצג לפניי הוא מה- 01.01.7102). נוסח הסכם המשתמש המתוקן קובע כדלהלן:
לסעיף 2.0 נוספה הסייפא הבאה:
"...בהתאם לארץ שבה רשום חשבונך, ייתכן שחלה מגבלה על המטבעות שבהם תוכל למשוך את כספך לחשבון בנק מקומי. מלבד משתמשים שחשבונותיהם רשומים בסין ובטאיוואן, ניתן למשוך כסף לחשבון בנק מקומי במטבע המקומי בלבד. אם אתה מחזיק יתרה בדולר אמריקאי,
ייתכן שתוכל למשוך את הכסף לחשבון בנק מקושר המתנהל בארה"ב. אם אתה מחזיק יתרה במט"ח, תוכל למשוך יתרה זו (או חלק ממנה) רק לאחר שתמיר אותה (א) למטבע המקומי, אם אתה מושך את הכסף לחשבון הבנק המקומי שלך או (ב) לדולר אמריקאי, אם אתה מושך את הכסף לחשבון בנק מקושר המתנהל בארה"ב. בהתאם לארץ שבה רשום חשבונך, ייתכן שתוכל למשוך את כספך באמצעות ספק שירותים המהווה צד שלישי. עיין בתנאים של הצד השלישי בנושא המרות מטבע.
כמו כן הוסיפה המשיבה את סעיף 2.2 להסכם המשתמש המתוקן הקובע:
"כשתמשוך את היתרה, תחויב בעמלה על משיכת היתרה שלך, כמפורט במוצג א' (עמלות) בהתאם לשיטת המשיכה. כמו כן אם תמשוך את היתרה במטבע שאינו זה שבו נקובה יתרת חשבונך, תחויב בנוסף על כך בעמלות המרת מטבע, כמפורט במוצג א' (עמלות)".
ובמוצג א' (עמלות) של הסכם המשתמש המתוקן תחת הקטגוריה "עמלות משיכה" התווסף התנאי הבא:
"אם תמשוך את היתרה במטבע שאינו זה שבו נקובה יתרת חשבונך, תחויב בנוסף על כך בעמלות המרת מטבע, כמפורט לעיל."
9. כפי שניתן להיווכח מהשוואה בין הנוסחים, בעוד שהסכם המשתמש המתוקן מבהיר בצורה ברורה וחדה כי (בכפוף למספר חריגים שאינם לענייננו) "ניתן למשוך כסף לחשבון בנק מקומי במטבע המקומי בלבד", וכי משיכת יתרה במט"ח לחשבון בנק מקומי, תתאפשר רק לאחר המרתה למטבע המקומי, פעולה שתביא לניכוי עמלת המרה, הרי שבהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה לא הייתה כל התייחסות לכך שמשיכת כסף לחשבון בנק מקומי צריכה להיעשות במטבע מקומי, ואף לא נכללה בו הבהרה כי בגין משיכה שכזו תגבה עמלת המרה. במילים אחרות, בעוד שהסכם המשתמש המתוקן מתייחס בצורה ברורה הן להמרה הכפויה והן לעמלת ההמרה הכפויה, הסכם המשתמש בעת הגשת התובענה שתק בשני העניינים הללו.
01. ביום 77.4.7102 הוגשה בקשת האישור. הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור הוגדרה
כלהלן: "כל לקוחות פייפאל בישראל, שנגבתה מהם עמלת המרה בגין משיכת כספים שהוחזק]ו[ אצל המשיבות במטבע זר לחשבונות בנק בישראל, החל מהמועד בו אפשרה פייפאל למשוך כספים לחשבונות בנק בישראל ועד למועד ההכרעה בתובענה.".
00. תשובת המשיבה לבקשת האישור הוגשה ביום 08.00.7102 ותגובת המבקש לתשובה הוגשה ביום 04.0.7104. דיון קדם משפט ראשון בתיק התקיים ביום 7.7.7104 במסגרתו הבעתי את התרשמותי הראשונית מטיעוני הצדדים. בין היתר, הצעתי במסגרת הדיון כי המשיבה תבחן את האפשרות לפיה יתאפשר ללקוחות פייפאל הישראלים למשוך את יתרת הכספים הצבורה בחשבונם במטבע זר לחשבון בנק ישראל וזאת במטבע הזר בו מוחזקת היתרה. ביום 0.4.7104 הגישה המשיבה את עמדתה לפיה אין בידה להיעתר להצעה.
07. חקירות המצהירים בתיק נערכו ביום 2.2.7104, ונחקרו במסגרתם המבקש, מר קלינגהופר, ומר אפרים דהן המכהן כראש צוות שירותי שיווק ומכירות במשיבה (להלן: “מר דהן”). לאחר שהוגשו הסיכומים בתיק הגיעה עת ההכרעה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
ב. טענות המבקש
02. טענות המבקש, בתמצית, הן כדלהלן:
א. הפרת הסכם המשתמש: לטענת המבקש המשיבה הפרה את הסכם המשתמש בשני מובנים: האחד, הוא כי עצם המגבלה המונעת מלקוחות פייפאל למשוך את הכספים הצבורים עבורם במטבע בו מנוהל חשבון הפייפאל שלהם עומדת בניגוד לאמור בהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה, המבטיח כי לבעל החשבון תינתן אפשרות למשוך את הכספים שהצטברו בחשבונו, בין השאר, לחשבון הבנק המקומי שלו, ומנוגדת לציפיות הסבירות של לקוחות פייפאל.
לעניין זה מדגיש המבקש כי המועד הרלוונטי בו בוחן לקוח את העלויות הכרוכות בניהול חשבון פייפאל הוא מועד ההתקשרות הראשוני (קרי מועד פתיחת חשבון פייפאל). בין היתר במועד זה נדרש הלקוח להגדיר את המטבע ה"ראשי" בו יתנהל חשבונו, וכתוצאה מכך נדרש לשלם למשיבה עמלת המרה כל אימת שמתקבל תשלום שלא במטבע זה. מכאן מסיק המבקש כי יש לדחות את טענת המשיבה לפיה בעת ביצוע ההמרה מאשר הלקוח באופן מפורש ואקטיבי את העמלות שמשולמות על ידו, שכן מועד זה הוא בבחינת "מאוחר מידי".
המובן השני בו מפרה המשיבה את הסכם המשתמש, לפי עמדת המבקש, הוא כאשר היא גובה עמלת ההמרה בגין ההמרה הכפויה. לטענת המבקש, טרם תיקון הסכם המשתמש במחצית השנייה של 7102 לא היה כל עיגון או גילוי בהסכם המשתמש או בכל מקום אחר ביחס למדיניותה של פייפאל ולעלויות הכרוכות בה, ולפיכך היתה המשיבה מנועה מלגבות את עמלות ההמרה הכפויה שנגבו על ידה. לטענת המבקש העמלה הקבועה בהסכם המשתמש, אותה רשאית המשיבה לגבות מלקוחותיה, לא
נועדה מעצם תכליתה ולפי לשון ההסכם לחול במקרה בו לקוח מבקש למשוך את הכספים שנצברו לזכותו בחשבון. נטען, כי על מנת שהמשיבה תהיה רשאית לגבות את עמלת ההמרה צריכים להתקיים שני תנאים: האחד, כי מדובר ב"עסקה" והשני, כי העסקה תהיה "כרוכה בהמרת מטבע".
בכל הנוגע לפרשנות המונח "עסקה" בהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה, טוען המבקש כי הפרשנות המתבקשת של מונח זה היא שפעולת משיכת הכספים הצבורים בחשבון פייפאל אינה מהווה עסקה, וממילא השלמתה אינה כרוכה בתשלום עמלת המרה. לטענתו, המונח "עסקה", מעצם טיבו, חל רק במערכת היחסים בין לקוחותיה של פייפאל - קונים ומוכרים, ואינו חל ולא נועד לחול במישור היחסים שבין הלקוח לבין פייפאל עצמה. זאת בוודאי במצב בו משיכת הכספים הצבורים מתרחשת זמן רב לאחר שעסקת הרכישה הושלמה ושולמו בגינה העמלות הרלוונטיות. המבקש מבקש ללמוד על אומד דעתם של הצדדים לעניין זה על ידי בחינת המונח "עסקה" במקומות אחרים בהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה, ומגיע לכדי מסקנה שמונח זה מצוי 007 פעמים בהסכם זה, אולם תמיד בהקשר של קונה ומוכר ואף פעם לא ביחס לפייפאל כצד. כן סבור המבקש כי עסקינן בחוזה אחיד, כהגדרתו בחוק חוזים אחידים, וכי יש להחיל לעניין זה את כלל הפרשנות נגד המנסח.
ב. הודאה של המשיבה בכך שפעלה שלא כדין: המבקש סבור כי החלטתה של המשיבה לשנות את הסכם המשתמש, על דרך של הוספת התייחסות מפורשת הן להמרה הכפויה והן לעמלת ההמרה הכפויה, מהווה הודאה בכך שפעלה שלא כדין עד לתיקון. הודאה זו, כמו גם תשובות בכתב ובעדות שמסרו נציגי המשיבה לשאלות שהופנו אליהם על ידי המבקש ובאי הכוח המייצגים, מהוות לשיטת המבקש הודאת בעל דין לפיה לא היתה למשיבה כל זכות לחייב את לקוחותיה, טרם השינוי, בעמלות ההמרה הכפויה שנגבו על ידה.
ג. הטעייה צרכנית / הסוואת עמלת ההמרה בשער החליפין: לטענתו החילופית של המבקש, לקוחות פייפאל מתוודעים לקיומה של עמלת ההמרה רק במסך המשיכה האחרון, וגם זאת לא באופן מפורש אלא עליהם להסיק על קיומה לאור שער החליפין. יתרה מכך, לטענת המבקש המשיבה מטעה את לקוחותיה שעה שהיא מציגה את הסכום שיועבר לחשבונם כ"סכום ברוטו", אף שמדובר בסכום כספי לאחר ניכוי עמלת ההמרה הכפויה. כמו כן לאחר השלמת פעולת ההמרה מקבל לקוח פייפאל פירוט על המשיכה שביצע בו מפורט סכום עמלה בסך 1 ש"ח. תחת מתן מידע שלם ומלא בקשר עם העלויות הכרוכות בפעולת המשיכה, המשיבה מנצלת את מעמדה, ומציגה את אפשרות המשיכה לחשבון בנק ישראלי כאטרקטיבית ומשתלמת
יותר, אף שלאור ההמרה הכפויה והעמלה המשולמת בגינה, מדובר באופציה היקרה יותר. למעשה סבור המבקש כי המשיבה עיצבה מודל פסול למשיכת כספים המבוסס על הטעיה והטיה קוגניטיבית, במסגרתו סובר הלקוח כי הוא בוחר באופציה הזולה יותר, אולם הלכה למעשה מדובר באופציה שעלויותיה הכוללות גבוהות יותר, כאשר הגורם שמרוויח מכך הוא המשיבה. המבקש עומד על כך שהמשיבה איננה אדישה כלל ועיקר לשאלה באיזה מסלול משיכה יבחר הלקוח, אלא יש לה אינטרס כלכלי מובהק וברור להוביל את לקוחותיה למשוך את הכספים באמצעות העברה לחשבון הבנק המקומי, הואיל ובדרך זו המשיבה משלשלת לכיסה את עמלת ההמרה הכפויה.
ג. טענות המשיבה
04. טענות המשיבה, בתמצית, הן כדלהלן:
א. טענתה המקדמית של המשיבה היא כי הסכם המשתמש (הן זה שהיה בתוקף בעת הגשת התובענה והן הסכם המשתמש המתוקן) כולל תניית שיפוט לפיה "כל תביעה או מחלוקת ... חייבת להידון בבית-משפט הממוקם בסינגפור או במקום מגוריו של הנתבע" (סעיף 07.2). כן נקבע באותו סעיף כי הסכסוך ידון על פי הדין הסינגפורי. לאור זאת טוענת המשיבה כי אין מקום לדון כלל בתובענה בישראל.
ב. אף לגופו של עניין, באי כוח המשיבה דוחים את טענות המבקש. לשיטתם, המבקש, וכל לקוח הנמנה על הקבוצה אותה הוא עותר לייצג, קיבלו מהמשיבה שירות בעל ערך, דהיינו שירות המרת המטבע. ודוק, בפני המבקש עמדו מספר אפשרויות למשיכת הכספים הצבורים בחשבונו, והוא בחר ביודעין, ומתוך מודעות, בכוח או בפועל, למשמעויות של בחירה זו, באפשרות של העברת הכספים לחשבון בנק ישראלי. כך למשל, לו היה המבקש בוחר בהעברה לחשבון בנק בארה"ב או בהעברה לכרטיס ויזה דולרי לא הייתה מבוצעת כל פעולת המרה על ידי המשיבה, וממילא לא הייתה נגבית על ידה עמלת המרה בגין ההעברה לחשבון הבנק בארה"ב או לכרטיס ויזה.
זאת ועוד, המבקש וכמוהו כל אחד מחברי הקבוצה הנטענת, ידע היטב כי אם יבחר להעביר את הכספים לחשבון בנק ישראלי יינתן לו שירות המרת מטבע על ידי המשיבה, וזאת לכל המאוחר קודם לביצוע המשיכה בפועל. המשך ביצוע פעולת המשיכה, בידיעת תוצאותיה, מהווה אישור לניכוי עמלת ההמרה. לעניין זה מדגישים ב"כ המשיבה כי לשם ביצוע פעולת המשיכה של יתרת הכספים נדרש לקוח פייפאל להזין, לבדוק ולבסוף לאשר שורה של פעולות במסגרת המסכים השונים הנפתחים בפניו, וכי ברור לכל לקוח המגיע למסך האישור הסופי, טרם ביצוע הפעולה, כי