43. ובהמשך בהתכתבות בין הצדדים מיום 6.6.18 התובע פונה אל אמיר שלכט והוא מתייחס שוב לעניין הפנסיה ומעלה באותו דוא"ל כי הוא מבקש לשוחח איתו על מימוש האופציות כי מועד פקיעת האופציות הוא 2024 והוא שלח בקשת מימוש על האופציות, תוך שהוא מציין "וכבר שלחתי בקשת מימוש על האופציות הקודמות". כלומר, הוא מודע לכך שבקשת המימוש החתומה שנשלחה על ידו נוגעת לאופציות הקודמות, שכאמור, היו חסרות תוקף, אך לא לאופציות שהוענקו לו בחודש מרץ 2017.
44. הנתבעת משיבה לתובע באופן מידי כי האופציות אינן רלוונטיות עוד כיוון שזכות המימוש פקעה לאחר 3 חודשים מתום יחסי העבודה. התובע משיב לגריפל כי התקופה של 3 חודשים אינה רלוונטית לגביו כיוון שהקצאת האופציות לא הייתה כאשר היו יחסי עבודה ביניהם ועל כך משיב לו גריפל:
45. התובע נשאל בחקירתו מדוע לא השיב לגריפל כי שלח גם שלח הסכם אופציות חתום לנתבעת :
עו"ד אלקלעי: סבבה. מפנה אותך להודעת דואר אלקטרוני ששלח לך עודד ביום 06.06.2018. גבירתי, זה פשוט לוקח לי הרבה זמן שאני כל פעם צריך (לא ברור),
כב' הש' גילצר-כץ: מה לעשות.
עו"ד אלקלעי: שאין לי עוד כל כך הרבה, אבל עדיין כאילו,
עו"ד נאג'י: איזה נספח אצלך?
עו"ד אלקלעי: נספח 8. עודד אומר לך: "נשלח אליך הסכם האופציות, היחיד שרלוונטי. אגב, לא קיבלתי אותו חתום. אם שלחת אני מתנצל אבל אין לי אותו ברשומות". למה לא ענית למייל הזה ואמרת שכן חתמת על ההסכם, אם באמת חתמת עליו?
העד, מר קדנר: כי לא הייתי, רגע על מה זה? על מה אנחנו מדברים?
עו"ד אלקלעי: בן-אדם אומר לך 'לא חתמת', למה אתה לא עונה לו 'כן חתמתי'?
העד, מר קדנר: אני עניתי לו על משהו אחר, כי אני התייחסתי לזה שאם הוא מוכן לתת לי עוד פעם את האופציות אז,
עו"ד אלקלעי: אני יודע שענית לו על משהו אחר. בגלל זה שאלתי אותך, למה לא ענית לו. בן-אדם אומר לך 'לא חתמת ולא שלחת'. למה לא ענית לו 'כן שלחתי לך'?
העד, מר קדנר: אני עניתי בכל המכתבים שלו, אני עניתי לו מה שרלוונטי מבחינתי.
עו"ד אלקלעי: בסדר. תאשר לי בבקשה שלא מסרת לעודד את הסכם האופציות החתום במסירה אישית, כלומר הבאת לו את זה ביד.
העד, מר קדנר: לא מסרתי לו.
עו"ד אלקלעי: בסדר. מפנה אותך לנספח 6 לתצהירי החברה, הודעת המימוש. תאשר לי שלא שלחת את הודעת המימוש החתומה לחברה.
העד, מר קדנר: שלחתי.
עו"ד אלקלעי: את הודעת המימוש חתומה?
העד, מר קדנר: כן.
(עמ' 14 לפ')
סיכום ביניים
45. העולה מהאמור כי הנתבעת שלחה לתובע הסכם והיה עליו לחתום כפי שהובהר לו באופן מידי או למצער בתוך חודשים ספורים.
חתימה על המסמכים
46. אין חולק שהנתבעת שלחה לתובע את המסמכים חתומים על ידה.
47. התובע נדרש לחתום על הסכם האופציות ועל הודעת המימוש:
48. לא נעלם מעינינו כי התובע חתם על הודעת מימוש האופציות ביום 4.12.16 אך לא היתה לה נפקות משפטית כיוון שחתם על הודעת המימוש בטרם ניתנה החלטת הדירקטוריון המאשרת להעניק לו אופציות. לכן, התובע בשנת 2017 ניהל מו"מ עם הנתבעת על עניין האופציות (ביום 11.1.17 פנה התובע אל אמיר שלכט ומבקש ממנו להתקדם בעניין האופציות) כיוון שהבין שאין נפקות לחתימתו על הודעת המימוש משלא הייתה החלטת דירקטוריון להענקת אופציות לתובע. התובע נדרש לחתום על הודעת המימוש מיום 1.6.17 ולא על הודעה אחרת שאין לה תוקף משפטי.
49. התובע הציג מסמך שלכאורה הוא חתם על הסכם האופציות ביום 3.7.17 (נספח 5 לתצהיר התובע) אך לא הוכיח כי אכן שלח מסמך זה:
50. למרות שהתובע צירף את התכתבויות בינו לבין הנתבעת, לא צירף את הדוא"ל האקוטי לתביעתו – חתימתו על הסכם האופציות:
עו"ד אלקלעי: בבקשה. תפנה אותי בבקשה. הוא אמר שאלו כל המסמכים, כל התכתובות. אנחנו לא קיבלנו את ההסכם הזה. אני מפנה אותך לתכתובת. אני מבקש שתפנה אותי מתי צירפת את הסכם האופציות חתום לחברה?
כב' הש' גילצר-כץ: נו מה?
עו"ד נאג'י: לפני רגע הוא השיב לך על זה. אני לא מצליח להבין את השאלה.
כב' הש' גילצר-כץ: הנ"ת 1.
העד, מר קדנר: אמרתי לך שלא מצאתי את זה.
עו"ד אלקלעי: לא מצאת? אז אין פה הוכחה לזה ששלחת את זה לחברה.
(עמ' 13 לפ')
עו"ד אלקלעי: מתי?
העד, מר קדנר: ב-2017.
עו"ד אלקלעי: שלחת לחברה את ההסכם חתום?
העד, מר קדנר: כן.
עו"ד אלקלעי: אתה יכול להראות לי הוכחה למשלוח ההסכם חתום?
העד, מר קדנר: לא מצאתי את זה.
עו"ד אלקלעי: לא מצאת. אני אומר לך שהסכם האופציות שצירפת לנספח 4 לחברה, לתצהיר שלך ובו מצוין התאריך 03.07.2017 מזויף. אני אומר לך שאתה חתמת עליו בדיעבד, וכי מעולם לא שלחת אותו לחברה.
(עמ' 12 לפ')
עו"ד אלקלעי: המייל הראשון בתכתובת הזאתי שאמרת שזה כל התכתובת, שנשלח לאחר ה-3 ביולי, אין אין מייל ב3 ביולי. במייל הראשון שלאחר ה3 ביולי נשלח ב1 לאוגוסט ע"י התובע. אמרת שבמייל הזה לא צורף המסמך. המייל השני שנשלח הוא ב2 לאוגוסט גם אליו לא צורף המסמך. או-קיי? יכול להיות אז שמעולם לא שלחת לחברה את ההסכם החתום?
העד, מר קדנר: לא.
עו"ד אלקלעי: יש לך את האימייל שהיה לך אז?
העד, מר קדנר: אמרתי לך, לא מצאתי את זה. יש לי,
עו"ד אלקלעי: שאלתי אותך אם יש לך עדיין את האימייל שהיה לך אז. את כתובת המייל יש לך אותה?
העד, מר קדנר: כן.
עו"ד אלקלעי: אדוני יודע איך ללכת למסמכים שנשלחו?
העד, מר קדנר: כן.
עו"ד אלקלעי: ולא מצאת שם את המסמך הזה?
העד, מר קדנר: נכון.
(עמ' 13 לפ')
51. המסמך החתום שהוצג על ידי התובע (נספח 5 לתצהיר התובע) לא צורף לכתב התביעה למרות היותו מסמך מהותי.
52. אנו קובעות כי התובע לא הוכיח כי חתם ושלח בזמן אמת את הסכם האופציות. נראה כי התובע לא חתם במועד אלא בדיעבד, בכל מקרה לא הוכיח ששלח הסכם חתום. בנקל היה יכול התובע להראות מתי נשלח המסמך על ידו לנתבעת או למצער מתי נסרק המסמך אחרי חתימתו עליו.
53. אם כן, התובע חתם בדיעבד לצורך התביעה על הסכם האופציות או למצער לא הוכח אחרת על ידו כי אכן שלח את הסכם האופציות החתום, כנטען על ידו.
54. נוכח כל האמור אנו קובעות כי התובע לא חתם על הסכם האופציות במועד שנטען על ידו.
תשלום
55. זאת ועוד, אין מחלוקת כי מעבר להעברה במועד של הודעה כתובה וחתומה היה על התובע לשלם עבור האופציות:
התובע נשאל על התשלום בעבור האופציות בחקירתו:
עו"ד אלקלעי: תאשר לי שביקשת לשלם את תמורת האופציות במזומן והחברה אישרה לך שאתה יכול לעשות את זה.
העד, מר קדנר: כן.
עו"ד אלקלעי: למה לא הוצאת את הכסף, ניגשת למשרדי החברה, נקשת בדלת, פנית לעודד או לשי וביקשת לשלם את שווי מימוש האופציות?
העד, מר קדנר: זה מה שעשיתי בפועל.
עו"ד אלקלעי: הגעת למשרד? מתי?
העד, מר קדנר: לא. ביקשתי ממר עודד גריפל לקבוע לי פגישה שהוא יתחייב שהוא יקבע לי פגישה עם מר כספי, כי אני לא הצלחתי לתפוס אותו. אמרתי אז תקבע לי פגישה אני אגיע ואני אשלם.
עו"ד אלקלעי: התקשרת אליו?
העד, מר קדנר: אה? התקשרתי אליו כן.
(עמ' 7 – 8 לפ')
עו"ד אלקלעי: מתי זה היה?
העד, מר קדנר: בשנת 2017, אני חושב.
עו"ד אלקלעי: מתי?
העד, מר קדנר: במאי, או יוני.
עו"ד אלקלעי: הגעת עם כסף, לחברה?
העד, מר קדנר: לא, לא. לא לא.
(עמ' 8 לפ')
56. התובע לא הוכיח כי הגיע אל הנתבעת לשלם בעבור האופציות אלא רק שכתב שהוא רוצה לשלם במזומן.
57. אין חולק כי התובע לא שילם לנתבעת בעבור מימוש האופציות. אי תשלום בעבור האופציות מעיד על אי קיבול ההצעה של הנתבעת ע"י התובע.
אם בנושא החתימה במועד ומהו המועד האחרון לחתימה יש מחלוקת, אין מחלוקת כי התשלום לא בוצע ולפיכך האופציות לא ניקנו ודין התביעה להידחות.
סיכום ביניים
58. הנתבעת פנתה לתובע 9 פעמים על מנת שיחתום על הסכם האופציות (1.6.17, 4.6.17, 6.6.17, 7.6.17, 8.6.17, 12.6.17, 28.6.17, 1.8.17, 27.8.17). בכל הפניות הנתבעת שבה ומבקשת שהתובע יחתום על ההסכם האופציות והודעת המימוש וישלם את שווי האופציות תוך שהיא מציינת בפני כי עליו לעשות כן : בהקדם האפשרי - Please sign as soon as possible and return to us, The sooner the better, וכי היא לא תמתין לנצח - We will not hold our breath forever ולאחר מכן ביקשה אותו לעדכן אותה על תכניותיו באשר למימוש האופציות - Let us know your intentions regarding the options soon- ובהמשך נכתב לו: regarding the options, please let me us know what your plans are. וכן: do you still planning to exercising your options? This is now due for some time.
59. ברוב הפניות הנתבעת היא זו שפונה אל התובע ושבה ומבקשת ממנו לחתום על הסכם האופציות. הנתבעת משיבה לתובע לאורך כל הדרך באופן מיידי והתובע הוא זה שמתמהמה ומתרכז בזכויות המינוריות שנראה כי זה העקרונות בעיניו.
60. הסיבה שהנתבעת ביקשה מהתובע לקבל החלטה ולחתום כיוון שהנתבעת לא יכלה להשאיר את האופציה פתוחה כפי שהסביר גריפל בחקירתו:
העד, מר גריפל: הפתרון היה לחשוב, חשבנו על האפשרות להעניק לו מחדש את האופציות.
עו"ד נאג'י: או-קיי. ומה הבסיס במערכת חוזית שיצרתם מול העובד, שאתם יכולים לבוא ולעצור מתי שאתם רוצים את הפקיעה של האופציות. כאילו מה מה הבסיס לזה?
העד, מר גריפל: זה לא מערכת יחסים חוזית. המערכת,
עו"ד נאג'י: למה לא מערכת חוזית, אתה לא נצמדת לתוכנית האופציות.
העד, מר גריפל: אופציה, אופציה יש לה כללים. שהכללים האלה נגזרים מחשבונאות ונגזרים גם בסופו של דבר מהנחיות של פקודת מס הכנסה והרבה שיקולים אחרים. בסופו של יום, אופציה לא יכולה להישאר פתוחה. הרעיון הוא, שלעובד לא תהיה עכשיו היכולת לשבת על הגדר ולהחליט מתי הוא מממש ומתי לא.
עו"ד נאג'י: מתי האופציה פוקעת?
העד, מר גריפל: האופציה?
עו"ד נאג'י: מתי האפשרות, מתי
העד, מר גריפל: 90 יום אחרי סיום ההעסקה.
עו"ד נאג'י: או-קיי, אבל אנחנו לא בזירה של 90 יום, אנחנו בזירה חדשה. אז איפה אתה מראה לי,
העד, מר גריפל: איזשהו שיקול, איזשהו טווח זמן סביר מהרגע שב, פנינו אליו, וביקשנו ממנו לממש.
(עמ' 11 לפ')
61. ההתכתבות האחרונה בין הצדדים הייתה ביום 12.6.18. התובע נעלם ושוב התעורר לאחר 3 שנים (!) בערב ההנפקה בנאסד"ק. ביום 20.6.21 נשלח מכתב ב"כ התובע אל הנתבעת.
62. אנו קובעות כי התובע ויתר על זכותו לממש את האופציות בפועל ובהתנהגותו. התובע לא עשה דבר על מנת לממש את האופציות. רק שהבין שמימוש האופציות עשוי היה להעניק לו הטבה כלכלית משמעותית, הגיש תביעתו.
63. לטענת התובע, הנתבעת פעלה בצורה דומה מול מר תום ניראן, עובד אחר של הנתבעת, ומנעה ממנו זמן רב את תשלום הכספים בעבור האופציות. התובע צירף שיחות עם מר תום ניראן בפייסבוק מסנג'ר המעידים על כך (נספח 6 לתצהיר התובע). ברם הנתבעת הציגה כי בשונה מהתובע, מר ניראן, חתם על הסכם האופציות, על הודעת המימוש ושילם את תמורת האופציות במהלך חודש יוני 2017 (אותו החודש בו הועברו אליו המסמכים) או למצער לא הוכח אחרת. גם כל יתר העובדים שסיימו את העסקתם בסמוך לתובע, מלבד התובע, חתמו על מלוא מסמכי ההענקה, לרבות תשלום תמורת האופציות, ומימשו את האופציות שהוענקו להם. הנתבעת הציגה דוגמאות של עובדיה (לרבות זו של תום ניראן) אשר חתמו על הענקת האופציות על פי החלטת הדירקטוריון מיום 26.3.17, חתמו ושילמו על הודעות המימוש של האופציות (נספח 13 לתצהירי הנתבעת).
64. הצעה יכולה לפקוע בין השאר כאשר עבר המועד לקיבולה [סעיף 4 (1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973]. בהסכם האופציות (נספח 5 לתצהיר הנתבעת) נכתב כי תאריך הפקיעה הוא ביום 12.2.24 אך המועד לקיבול ההצעה הייתה צריכה להיות כפי שהבהיר גריפל באופן מידי.
65. אין ספק כי היה על הנתבעת לתחום בזמן עד מתי יוכל היה התובע לממש את האופציות אבל משהבהירה לתובע מספר רב של פעמים כי עליו לחתום במיידי והתובע לא עשה כן אז התובע הלכה למעשה דחה את הצעת הנתבעת. סעיף 8(א) לחוק החוזים שכותרתו מועד הקיבול קובע: "אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר".
66. ברור כי אין מדובר בהטבה בלתי מוגבלת בזמן. הדבר דומה לרצון לקנות כרטיס הגרלה לאחר שנודעו תוצאות ההגרלה. כל הרעיון הוא לעודד את העובדים לרצות בעליית המנייה לקראת ההנפקה.
67. הצעה יכולה גם לפקוע כאשר הניצע דוחה אותה (סעיף 4 (1) לחוק החוזים). התובע דחה את תשובתו או את הפעולות לשם התגבשות ההסכם. מהתנהגותו של התובע ניתן להסיק כי הוא לא היה מעוניין לשלם בעבורן. התובע היה ממוקד בתשלומים מזעריים שהגיעו לו לטענתו ולא רצה להוציא מכיסו כספים בעבור אופציות שלא ידע מה יהיה שוויין.
68. ניתן היה להסיק כי הקיבול היה צריך להיות מצדו של התובע בפרק זמן סביר ובוודאי שלא לאחר למעלה משנה.
69. התובע רצה ליהנות מכל העולמות: ביקש לשמור את האופציות מבלי לשלם עליהן. לאחר שנודע לתובע על הנפקת הנתבעת בנאסד"ק 4 שנים לאחר מכן, התעורר. התנהלות חסרת תום לב בעליל.
70. זאת ועוד, התובע שינה את חזית תביעתו. בעוד שבתביעתו הוא מסתמך על נספח א' להסכם ההעסקה (ס' 16 לכתב התביעה) בסיכומיו מסתמך על הסכם האופציות (סע' 52-50 לסיכומי התובע).
71. התרשמנו כי הנתבעת עשתה כל לאל ידה על מנת לאפשר לתובע לקבל אופציות ולממשן. הנתבעת לאחר סיום עבודתו לא הייתה כלל צריכה לפנות לתובע ולאפשר לו לחתום על הסכם אופציות ויוזכר כי התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבעת לאחר תקופה קצרה של פחות משנה אך היא עשתה כך מטעמי הוגנות לפנים משורת הדין ואישרה להעניק לתובע אופציות בהזדמנות הראשונה שהדבר התאפשר. הנתבעת אף דחתה את מועד סיום עבודתו של התובע ליום 3.9.16 על מנת שיוכל להשלים את תקופת העבודה הנדרשת לבשלותן של האופציות (עדות גריפל עמ' 20 לפ') זאת בנוסף להסכמתה לשפות את התובע בגין עלויות מס שיכול וישא בהן בשל עיתוי ההענקה.
72. הנתבעת אפשרה לתובע למשך זמן מה לחתום על המסמכים ולשלם את תמורת המימוש, ונראה כי נמנעה מלנקוט במועד מדויק על מנת לאפשר לתובע גמישות לגבי המועדים, אך ברור שלא התכוונה לתת לו פרק זמן בלתי מוגבל לצורך כך.
73. התובע עד היום לא מילא אחר הוראות תכנית האופציות שעה שלא חתם על הסכם האופציות, לא חתם על הודעת המימוש ולא הוכיח כי שלח את הסכם האופציות ואת הודעת המימוש חתומות לנתבעת וגם אם שלח ברור כי לא שילם את תמורת האופציות סך של 1,718.9 דולר. לכן, התובע ויתר על האפשרות לקבל את האופציות ולממשן.
סוף דבר
74. התביעה נדחית.
75. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.