בית דין אזורי לעבודה בתל אביב -יפו
סע"ש 40669-01-20
20 ספטמבר 2024
לפני :
כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי
נציג ציבור (עובדים) מר אבי קמינסקי
נציג ציבור (מעסיקים) מר שלום נויפלד
התובעת (הנתבעת שכנגד)
מיינדספייס בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ענת בש ובר שולמן
נגד
הנתבעים (התובעת שכנגד) .1 זיו פורדס
.2 פתאל וורקספייס
ע"י ב"כ עו"ד נעמה שבתאי בכר
פסק דין
לפנינו תביעה שהגישה מעסיקה, מיינדספייס בע"מ (להלן: "מיינדספייס") ותביעה שכנגד שהגיש עובד, זיו פורדס (להלן: "זיו"). התביעה העיקרית היא לפיצויים בשל גניבת סודות מסחריים, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובות האמון ותום הלב ביחסי עבודה. המחלוקת העיקרית היא בשאלה האם זיו, שהיה עובד מיינדספייס, גזל מידע סודי של מיינדספייס ומסר אותו לאחר התפטרותו לנתבעת 2 (להלן: "פתאל"), העוסקת אף היא, בדומה למיינדספייס, בתחום חללי העבודה המשותפים.
בתביעה שכנגד עותר זיו לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו ובגין סיומה, ולפיצויים בגין חוסר תום לב של מיינדספייס בסיום יחסי העבודה ועקב פגיעה בפרטיותו.
רקע עובדתי וההליך המשפטי
1. התובעת, מיינדספייס, היא חברה שנוסדה בשלהי שנת 2013 ועוסקת בתחום חללי העבודה המשותפים בארץ ובחו"ל עבור משרדים ליזמים, חברות גדולות ובינלאומיות ועוד. מיינדספייס מציעה ללקוחותיה קהילה של שוכרים במתחם, עמה ניתן ליצור שיתוף פעולה עסקי וקשרים. מיינדספייס מעסיקה כמאה וחמישים עובדים, כמחציתם בישראל.
2. הנתבעת 2, פתאל, היא שותפות בבעלות רשת מלונות פתאל שהוקמה בשנת 2018 ומציעה מתחמי עבודה משותפים, בעיקר בשוק הישראלי, המשלבים לתפיסתה חווית אירוח במלון בעולם חללי העבודה. נכון למועד ניהול ההליכים בתיק העסיקה פתאל כשלושים עובדים.
3. זיו, יליד 1984, עבד במיינדספייס מיום 15.2.17 ועד להתפטרותו בהתאם להודעה בכתב ששלח ביום 10.1.20 (נספח ו לתצהירו). בתקופה הראשונה לעבודתו של זיו הוא עבד בתפקיד לונצ'ר, מקים מתחמי עבודה חדשים בחו"ל.
4. עם תחילת עבודתו של זיו נחתם עמו הסכם עבודה (נספח א לתצהירו, להלן: "ההסכם"). לא נחתמו בין הצדדים הסכמים נוספים בכתב במהלך תקופת העבודה.
בנספח B להסכם הסכימו הצדדים בין היתר כך:
"2. Unfair Competition and Solicitation.
2.1. Employee undertakes that during the term of employment with the Company Employce shall not engage, establish, open or in any manner whatsoever become involved, directly or indirectly, either as an employee, owner, partner, agent, shareholder, director, consultant or otherwise, in any business, occupation, work or any other activity which competes with the business of the Company. 2.2.
Employee undertakes that for a period of twelve (12) months following termination of Employee': employment for whatever reason Employee shall not engage, establish, open or in any manner whatsoever become involved, directly or indirectly, either as an employee, owner, partner, agent, shareholder, director, consultant or otherwise, in any business, occupation, work or any other activity which is reasonably likely to involve or require the use of any of the Company's Major Assets, as defined below. Employee confirms that engagement, establishment, opening or involvement, directly or indirectly, either as an employee, owner, partner, agent, shareholder, director, consultant or otherwise, in any business, occupation, work or any other activity which competes with the business of the Company as conducted during the term of employment or contemplated, during such term, to be conducted, is likely to require the use of all or a portion of the Company's Major Assets.
2.3. Employee hereby declares that he/she is aware that a portion of the Salary contains additional consideration in exchange for the Employee fully undertaking the non-compete provisions in Sections 2.1 and 2.2 above. Notwithstanding anything in this provision, the Employee declares that he/she is financially capable of undertaking these non-compete provisions.
2.4. Employee undertakes that during the term of employment with the Company and for a period of twelve (12) months thereafter. (i) Employee shall not, directly or indirectly, solicit, hire or retain as an employee, consultant or otherwise, any employee of the Company or induce or attempt to induce any such employee to terminate or reduce the scope of such employee's employment with the Company; and (ii) Employee shall not, directly or indirectly, solicit or induce, or attempt to solicit or induce, any consultant, service provider, agent, distributor, customer or supplier of the Company to terminate, reduce or modify the scope of such person's engagement with the Company.
2.5. Employee acknowledges that in light of Employee's position with the Company and in view of Employee's exposure to, and involvement in, the Company's sensitive and valuable proprietary information, property (including, intellectual property) and technologies, as well as its goodwill and business plans (the "Company's Major Assets"), the provisions of this Section 2 above are reasonable and necessary to legitimately protect the Company's Major Assets, and are being undertaken by Employee as a condition to the employment of Employee by the Company. Employee confirms that Employee has carefully reviewed the provisions of this Section 2, fully understands the consequences thereof and has assessed the respective advantages and disadvantages to Employee of entering into this Undertaking and, specifically, Section 2 hereof"
5. בחודש אוגוסט 2018 קודם זיו לתפקיד: Business Operation Lead, מנהל תפעול עסקי, ובחודש אוקטובר 2018 קודם והפך לאחראי על השווקים בגרמנים ובאנגליה. בחודש ינואר 2019 קודם לתפקיד דירקטור תפעול: Director Of Operations, בכפיפות לסמנכ"ל התפעול, מר בן טיין.
6. בשלהי שנת 2019 נוצר קשר בין זיו לפתאל, שהעסיקה אז כעשרה עובדים, והוצע לזיו תפקיד סמנכ"ל.
7. ביום 6.1.20 נפגש זיו עם מר טיין, הממונה עליו, בביתו של מר טיין. זיו סיפר למר טיין כי קיבל הצעת עבודה מפתאל. לבקשת מר טיין ביום 7.1.20 שוחח זיו גם עם מייסד מיינדספייס, מר אלרואי, באותו נושא. מר אלרואי ניסה לשכנע את זיו שלא לעזוב את עבודתו.
8. ממועד השיחה עם מר טיין לא התייצב זיו לעבודה בפועל, לטענתו בתיאום עם מר טיין ולאחר שהאחרון הציע לו שלא להגיע למקום העבודה.
9. זיו נפגש שוב בעניין זה עם מר טיין ביום 9.1.20, ולאחר מכן הודיע כי החליט לעזוב את עבודתו במיינדספייס, ושלח למחרת היום גם הודעה בכתב על התפטרותו (נספח ו לתצהירו).
10. ביום הפגישה השנייה עם מר טיין, ביום 9.1.20, חתם זיו על הסכם העבודה בפתאל. עבודתו בפתאל בפועל החלה ביום 16.2.20.
11. ביום 17.1.20 פנתה מיינדספייס לבית הדין בבקשה למתן צווי מניעה וסעדים ארעיים במעמד צד אחד. לאחר שהוגשה תגובה, התנהל דיון בנוכחות הצדדים והוגשו סיכומים בכתב, ניתנה ביום 6.4.20 החלטה הדוחה את בקשת מיינדספייס. זאת, בנימוק שלא הוכח לכאורה באותו שלב כי זיו נטל עמו סודות מסחריים השייכים למיינדספייס או פעל בחוסר תום לב. כן ניתן תוקף להסכמות הנתבעים בדיון שלא לעשות שימוש במידע השייך למיינדספייס בדבר תכניות עסקיות.
12. בהליך שלפנינו העיד מטעם מיינדספייס מר יותם אלרואי והמומחית ד"ר שני רופא. מטעם זיו ופתאל העידו זיו; מר אלעד הוד, עובד לשעבר של מיינדספייס; מר גיא פסקר, חברו של זיו; ומר נדב פתאל, מנכ"ל פתאל.
תמצית טענות הצדדים
טענות מיינדספייס
13. מיינדספייס היא חברה מובילה וחדשנית בתחומה ופיתחה שיטות עבודה יחודיות. מיינדספייס מאתרת נכסים מתאימים בעולם והופכת אותם לחללי עבודה מעוצבים ויחודיים בהשקעת משאבים רבים.
14. לאחר עזיבתו של זיו התברר כי ימים ספורים לפני התפטרותו הוא נטל לרשותו מתוך מערכת מחשוב פנימית קבצים סודיים שכללו רשימות מפורטות אודות הקמת סניף של מיינדספייס. זיו נטל לעצמו גם רשימת תהליכי מכירה ורשימת עובדים. כן התברר מחוות דעת של מומחית מחשבים כי זיו עשה 848 פעולות בקבצים בענן של מיינדספייס, הוריד, ערך, העתיק מאות קבצים הכוללים מידע סודי רב אודות לקחות, מצבה הכלכלי של מיינדספייס, תוכניות לעתיד ועוד.
15. עדי מיינדספייס לא נחקרו אודות טענתם לסוד מסחרי. למיינדספייס סודות מסחריים שאינם נחלת הכלל: תוכניות עיסקיות המתבססות על מתווכים, סקר שוק, בדיקת כדאיות, תכנון ואסטרטגיה; הצעות מחיר שהן פרי מחשבה ומתבססת על פרמטרים רבים; רשימת לקוחות בישראל ובחו"ל שכוללת גם מידע פיננסי אודות הלקוחות; רשימת ספקים, אנשי מקצוע ייחודיים המספקים שירותים בהקמת אתרים חדשים. הרשימה נאספה במאמץ רב ולאחר שנים של ניסיון ובדיקה.
16. הסודות המסחריים מקנים למיינדספייס יתרון על מתחריה וננקטו מאמצים סבירים להגן עליהם. מיינדספייס החתימה חלק מן העובדים על הצהרת סודיות. זיו חתם על הסכם עבודה שכלל התחייבות מפורשת לאי תחרות כתנאי לעבודתו בחברה. המידע הסודי לא היה חשוף לכלל עובדים והיה מוגן בסיסמאות.
17. זיו עסק בעבודתו בהקמת סניפים חדשים והיה חשוף לסודות מסחריים, לתוכניות עסקיות ולתוכניות עתידיות. מיינדספייס השקיעה זמן רב ומשאבים בהכשרת זיו. זיו הכיר את רשימת הלקוחות ועסק בתהליכי אופטימיזציה לשיק הישראלי, האנגלי והגרמני. דיו היה חשוף גם לרשימת הספקים, היה אחראי לניהול הסניפים שהוקמו באנגליה וגרמניה ונכח בפגישות ניהוליות לרבות פגישות רבעוניות של מיינדספייס שנקראו OBR, פגישות צוות ניהולי בנוכחות המנכ"ל.
18. זיו גזל סודות מסחריים תוך הפרת חובת הנאמנות כעובד בכך שהעתיק ידע מקצועי עם סיום עבודתו. זיו שינה 848 קבצים של מיינדספייס, מיום 6.1.20 ועד ליום 13.1.20, וכן 8 קבצים מתוכנתMONDAY של מיינדספייס המכילה מסמכים סודיים. התוכנה נועדה לניהול פרויקטים בשיתוף העובדים בשיתוף. מדובר במערכת פנימית שאינה דורשת הורדת קבצים המיועדת לעובדים הקשורים לפרויקט בלבד. ביום 30.12.19 הוריד זיו באופן חריג ובמרוכז 8 קבצים הנוגעים לפרויקטים: תכנית מכירות לשנת 2020; תכנית הקמת סניפים במינכן ובלנדון; רשימת עובדים ומשימות ותכנון אירועים כולל חלוקה לחודשים. זיו הודה בהורדת המידע ביום בו קיבל את הצעת העבודה מפתאל. גרסה שמסר זיו בהקשר זה אינה אמינה.
19. זיו אישר את הורדת הקבצים ומסר להתנהלותו הסברים בלתי מספקים ובלתי סבירים. זיו סבור כי המידע הסודי של מיינדספייס שייך לו. זיו הודה למעשה כי מחק קבצים של מיינדספייס מן הענן השייך למיינדספייס.
20. זיו ניסה להטעות את המומחית ד"ר רופא בחקירתה, כאשר טען כי נותק ממערכות מיינדספייס ביום 10.1.20. מדובר בטענה שאינה נכונה. זיו השיב את המחשב הנייד ביום 13.1.20, יום שני בשבוע. לא הוכח כי נותק קודם לכן מן המחשב. מעדותו של מר אלרואי ניתק להסיק לכל היותר שביום 10.1.20 ביקש לנתק את זיו מן המערכת. הניתוק בפועל היה מאוחר יותר.
21. במעשיו של זיו הוא הפר את חובת האמון ותום הלב המוטלת עליו כעובד. זיו נטל לעצמו קבצים של מיינדספייס, מחק וערך עשרות קבצים מתוך הענן של מיינדספייס.
22. זיו הפר גם את הסכם ההעסקה שלו עם מיינדספייס, בו התחייב לשמור על סודותיה ושלא להתחרות בה משך 12 חודשים לאחר מועד סיום העבודה. מדובר בהסכם שאינו מוגבל בזמן וערוך כנספח עצמאי נפרד. אף כי זיו עבר לתפקידים אחרים, הדברים אינו מוביל בהכרח לביטול כל סעיפי ההסכמות עמו. זיו אישר בחקירתו כי חל עליו הסכם סודיות ואי תחרות.
23. בהתאם להסכם מיינדספייס שילמה לזיו תמורה מיוחדת תמורת ההתחייבות, כחלק משכרו.
24. פתאל גרמה לזיו להפר את הסכם העבודה עם מיינדספייס ואת ההתחייבויות בדבר אי תחרות ושמירת סודות מסחריים. פתאל נוסדה על מנת לספק שירותים זהים לאלה שמספקת מיינדספייס תחת המותג "ROOMS". מדובר במתחרה ישירה. מר פתאל הודה בחקירתו כי שכר את זיו לעבודתו אף שהיה מודע להתחייבויותיו כלפי מיינדספייס. זיו נשכר לבצע תפקיד זהה לזה שביצע בעבודתו במיינדספייס ועשה שימוש בידע הסודי שנטל. כאשר זיו התפטר ניהלה לפתאל סניף פעיל אחד והיום היא מנהלת למעלה מעשרה סניפים בארץ.
25. מיינדספייס עתרה לסעדים הללו:
א. פיצוי בהתאם לחוק עוולות מסחריות בסך 100,000 ₪.
ב. פיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט וגרם הפרת חוזה בסך 300,000 ₪.
ג. פיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות ותום הלב בסך 300,000 ₪.
26. זיו אינו זכאי לתשלום דמי הודעה מוקדמת מאחר שלא עבד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת. מיינדספייס פנתה לזיו בדרישה להגיע לעבודה והוא בחר להתעלם. זיו אינו זכאי לתשלום בגין תקופת ההודעה המוקדמת גם בשל הפרת חובת האמון ומעשיו החמורים באותה עת.
27. זיו אינו זכאי לפיצוי בגין חוסר תום לב בביצוע חוזה. זיו הוא שהפר את ההסכם עמו ואת חובת תום הלב, ולא מיינדספייס, בכך שעבר למתחרה ישירה לאחר שהפר את התחייבויותיו כעובד. לא הוכח כי כרטיס הכניסה של זיו נחסם. זיו בחר שלא להופיע לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת ואף טס לחו"ל ללא אישור.
28. זיו אינו זכאי לפיצוי בגין פגיעה בפרטיות. מיינדספייס בדקה את השימוש שעשה זיו במשתמש שניתן לו בענן של מיינדספייס. המחשב בו השתמש זיו היה שייך למיינדספייס והועמד לרשותו לעניינים מקצועיים בלבד. זיו החזיר את המחשב לאחר שמחק ממנו את חומריו האישיים. מכל מקום המומחית לא בדקה את המחשב שהשיב זיו.
29. זיו אינו זכאי לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב. מדובר בטענות שווא שלא הוכחו באסמכתאות. ההודעה לעובדים על עזיבתו של זיו מהווה עדכון ואינה פוגעת בשמו הטוב. לא הוכחו היסודות העובדתיים המבססים את עוולת לשון הרע. לא הוכח כי הופצה הודעה לכלל העובדים, כטענת זיו.
30. לא הוכחה זכאות לשכר עבור בתקופה מיום 7.1.20 ועד ליום 9.1.20 בה שהה בחופשה וכן לא קמה לזיו זכאות לתשלום נוסף בגין פדיון חופשה. לאחר השיחה עם מר טיין ביקש זיו לחשוב על הדברים מחוץ למקום העבודה. הימים בהם נותר בבית נחשבים כימי חופשה. זיו ניצל את הימים להוריד קבצים ומסמכים רבים ממיינדספייס.
31. לאור חומרת מעשיו של זיו הודיעה מיינדספייס כי החליטה לשלול את פיצויי הפיטורים.
טענות זיו ופתאל
32. התביעה הוגשה כנקמה בשל החלטתו של זיו לעזוב את מיינדספייס. הראיות לתביעה גובשו בדיעבד. לא נגרם כל נזק למיינדספייס והיא אף המשיכה לגדול ולהרוויח ממועד הגשת התביעה. כבר בדיון הראשון הסכים זיו לבדיקה בכליו אולם מיינדספייס התעקשה לנהל את ההליך עד תומו.
33. חוזה העבודה של זיו התייחס לתקופת עבודתו כלונצ'ר בלבד, תקופה שהסתיימה עם קידומו בחודש אוגוסט 2019. בחודש ספטמבר 2019 תפקידו של זיו רוקן מתוכן כאשר גויס מנהל לשוק של גרמניה והועבר ממנו ניהול שני צוותים. זיו נותר אחראי בעיקר על השוק באנגליה. מטעם זה ומאחר שהתפקיד היה כרוך בנסיעות רבות לחו"ל ובאותה עת נולד לזיו בן, החליט זיו לחפש מקום עבודה אחר.
34. הצעת העבודה שקיבל זיו מפתאל התמקדה בשוק הישראלי וכללה כפיפות ישירה למנכ"ל. זיו הודיע על ההצעה למר טיין בפגישה בביתו ביום 6.1.20, עוד טרם החליט לקבל אותה. מר טיין לא הביע התנגדות ובפן האישי הביע שמחה על קידומו של זיו המשתלב עם צרכי המשפחה, אולם ביקש להתייעץ עם מר אלרואי. בשלב זה אמר מר טיין לזיו כי הוא רשאי לחשוב על הדברים בימים הקרובים מחוץ למקום העבודה. זיו המשיך לעבוד מרחוק בימים אלה. בשיחה של זיו עם מר אלרואי ניסה האחרון לשכנע את זיו שלא לעבור לפתאל בתוקפנות.
35. לא הוכחו סודות מסחריים של מיינדספייס:
התוכניות העיסקיות של החברה חשופות לעובדים רבים;
רשימת הלקוחות, הספקים והמתווכים חשופה לכל העובדים בכל מדינה. בגורם הספציפי אצל הלקוח ידוע לאנשים בודדים. איתור איש קשר רלוונטי נעשה בשיחת טלפון. לא ברור כיצד רשימת מתווכים היא סוד מסחרי ובשל ניסיונה הרב של פתאל היא לא נזקקה לסיוע של זיו בנושא.
נתוני לקוחות בשוק הישראלי לא היו ידועים לזיו, שלא עבד בשוק זה.
הצעות מחיר ושיטות תמחור- לכל עסק שיטות תמחור ולא ייתכן להגביל כל עובד שנחשף להן. בכל שיחה קצרה עם חברה מתחרה ניתן לקבל את התמחיר.
תוכניות אופטימציה- נכונות למיינדספייס שכן הן מתבססות על הנתונים שלה. זיו התמקד בעבודתו במיינדספייס בחו"ל בעוד שבפתאל עבד בישראל.
מידע לגבי הקמת סניפים חדשים העולם- מידע זה נותר על ידי זיו ואם הוא בגדר סוד, הוא שייך לזיו. עצם הקמתם של סניפים אינה סוד.
36. מיינדספייס לא הוכיחה כי המידע העניק יתרון על פני המתחרים ולא פירטה את האמצעים שנקטה להגנה על סודותיה.
37. אף אם מדובר במידע סודי, לא הוכח כי זיו נטל אותו ממיינדספייס. לא היה לו צורך בכך ולא אפשרות מעשית. גם לאחר 4 שנים ממועד תיחת ההליכים עיסוקה של פתאל בישראל בלבד ואין לה סניפים בעולם.
38. לא הוצגו הוכחות שזיו נטל סוד מסחרי. המומחית גב' רופא העידה כי לא נכנסה למחשב של זיו ובדקה אותו, אלא בדקה רק שזיו החזיר את המחשב ששייך לחברה. עוד העידה כי אין בחוות הדעת אינדיקציה שזיו העביר חומר של מיינדספייס לגורמים חיצוניים. לא היה חדש כלפי זיו אודות נטילת סודות, והבדיקה נעשתה רק בעקבות ההליך המשפטי. רק כחודש לאחר שזיו החזיר את המחשב בדקה מיינדספייס אם זיו נטל סודות מסחריים. זיו פעל בתום לב מוחלט והצהיר כבר בדיון בצו המניעה כי הוא מוכן למסור את מכשיר הטלפון הנייד שלו לבדיקה.
39. הורדת קבצים אינה מעידה על נטילת סודות מסחריים. הקבצים הורדו מהענן של מיינדספייס במסגרת עבודתו של זיו למחשב הנייד בו עשה שימוש בעבודתו. זיו הוריד קבצים באופן דומה בתקופת עבודתו השוטפת בשנים 2017, 2018 ומשלהי שנת 2019. מיינדספייס בחרה להציג נתונים רק לגבי שנת 2019 של חברת MONDAY, אף שזיו הבהיר כי בשנה זו לא היה בתפקיד לונצ'ר ורק בשלהי שנת 2019 חזר לבצע את התפקיד באנגליה כי לא היו עובדים אחרים שידעו לבצע את התפקיד.
40. חלק מן הפעולות להן טוענת מיינדספייס בוצעו לאחר שזיו נותק ממערכות החברה.
41. חוות הדעת מטעם מיינדספייס לא כללה את בסיס הנתונים שהיווה את התשתית לכתיבתה, התייחסה למועדים בהם כבר נותק זיו מן המערכות ולא השוותה בין הפעולות שעשה זיו באופן שגרתי לבין הימים האחרונים לעבודתו.
42. לא הוכח כי נגרם נזק למיינדספייס, והיא אף גייסה 72 מיליון דולר בשנת 2021.
43. זיו לא הפר את ההסכם עם מיינדספייס, שהתייחס לתפקידו הראשון בלבד. בשני התפקידים הנוספים שמילא לא נחתם עמו הסכם ולא ניתנה לו הודעה לעובד על תנאי העבודה. גם אם יקבע כי ההתחייבות לאי תחרות תקפה, אין לתת לה תוקף: ספק אם מדובר בחברות מתחרות ולא הוכח אינטרס לגיטימי להגבלה כה ארוכה; זיו לא קיבל תמורה עבור ההתחייבות לאי תחרות; מיינדספייס לא השקיעה דבר בהכשרתו של זיו, והוא השתמש בכישוריו האישיים ובידע שרכש בעבודה קודמת בחברת צ'ק פוינט.
44. זיו לא הפר את חובת תום הלב והנאמנות, ואילו מיינדספייס הילכה עליו אימים ונהגה עמו בחוסר תום לב.
45. פתאל לא גרמה להפרת החוזה עם זיו. מעבר עובדים בין חברות הוא דבר שגרתי ואינו הפרה של הסכם עבודה. זיו לא הפר את ההסכם ובאין הפרה אין גרימת הפרה. אף אם חלילה יקבע כי ההסכם הופר, חלקה של פתאל היה בהצעת עבודה בלבד ואין לראות בה כמי שגרמה להפרה.
46. זיו נהג בתום לב ובהגינות כלפי מיינדספייס, אשר נהגה כלפיו באופן מבזה ומשפיל. זיו הודיע על סיום עבודתו בצורה מסודרת, לאחר מספר פגישות, ואף נמנע מלהתחייב לתאריך תחילת העבודה בפתאל כדי שיוכל לסיים את ההתחייבויות למיינדספייס. מיד לאחר ההתפטרות נהגה מיינדספייס בבריונות: ניתקה את זיו ממערכות החברה, ביטלה את כרטיס הכניסה למשרדים, ביקשה ממנו להשיב מיד את המחשב הנייד, הודיעה לכל העובדים על עזיבתו תוך יצירת רושם שיש פסול במעשיו, סירבה לשחרר את פיצויי הפיטורים לאחר שבמקור הסכימה לכך. מיינדספייס לא הנחתה את זיו אשר להליכי סיום העבודה למרות פניותיו לסמנכל"ית משאבי אנוש, ולגבי תקופת ההודעה המוקדמת. בעקבות התנהגות זו החל זיו לסבול מהתקפי חרדה, זעם והתקשה לישון. לאחר מכן אובחן כסובל מ"הפרעת הסתגלות עם תערובת של חרדה ומצב רוח דכאוני". בשל התנהלות זו של מיינדספייס המפרה את חובת תום הלב, זכאי זיו לפיצוי בסך 20,000 ₪.
47. לאחר שזיו השיב למיינדספייס את המחשב הנייד בו עשה שימוש, בהתאם לדרישתה, נמסר המחשב לבדיקה חיצונית ללא ידיעתו וללא הסכמתו. מיינדספייס לא בדקה האם זיו מחק את המידע האישי שהיה במחשב והייתה אדישה לכך. התנהלות זו עומדת בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומצדיקה פיצוי בסך 20,000 ₪.
48. מיינדספייס הפיצה נרטיב שקרי אודות עזיבתו של זיו כדי לפגוע בשמו הטוב. מר אלרואי הודה כי פרסם לשורת גורמים בחברה כי זיו "עשה דברים שלא יעשו". הודעה דומה הופצה לעובדים. גם המנכ"ל מר דן זכאי פרסם לשון הרע על זיו, כעולה מעדותו של אלעד הוד, אשר העיד כי אחד מבעלי השליטה שוחח איתו ואמר לו שזיו גנב מסמכים. בעידן הנוכחי כמעט ולא קיימת "הזכות להישכח" והפרסומים ימשיכו לרדוף את זיו. זיו זכאי לפיצוי ממיינדספייס בגין פרסום לשון הרע בסך 50,000 ₪.
49. לאחר התפטרותו של זיו הוא נותק ממערכות המחשב של מיינדספייס וכרטיס הכניסה שלו נחסם. זיו פנה למשאבי אנוש וקיבל תשובה כי 9.1.20 הוא יום עבודתו האחרון (נספח י לתצהירו). במסמכי סיום העבודה של זיו נכתב כי יום העבודה האחרון הוא 10.1.20. מיינדספייס לא פנתה לזיו בדרישה שיגיע לעבודה בפועל קודם ליום 2.2.20 והתעלמה מפניותיו בנושא. זיו ראה עצמו מחויב לחברה והחל לעבוד בפתאל רק ביום 16.2.20. בנסיבות אלה זכאי זיו לתמורה בגין תקופת ההודעה המוקדמת בסך 27,000 ₪.
50. מיינדספייס הפחיתה לזיו 3 ימי חופשה צבורים בשל "היעדרותו" מיום 7.1.20 ועד ליום 9.1.20. בימים אלה זיו עבד מרחוק בהתאם לסיכום עם הממונה עליו. כן זכאי זיו לצבירת ימי חופשה בגין חודש ינואר. זיו זכאי לפדיון 4.83 ימי חופשה בסך 5,926 ₪.
51. טרם שוחררו עבור זיו הכספים שהופקדו בתקופת עבודתו לפיצויי פיטורים, אף שלא הוגשה תביעה לשלילת הפיצויים. יש לחייב את מיינדספייס לשחרר את הכספים במלואם, לרבות רכיב הפיצויים.
דיון והכרעה
I. תביעת מיינדספייס
האם זיו הפר את ההסכם עמו, את חובת הנאמנות וגזל סוד מסחרי
52. לטענת מיינדספייס נהג זיו בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת הנאמנות והתחייבות חוזית בכך שהתפטר ועבר לעבוד אצל מתחרה. כן טוענת מיינדספייס לגזל סודותיה המסחריים. זיו טוען כי מיינדספייס היא שנהגה עמו בחוסר תום לב ולאחר שהודיע על כוונתו להתפטר לא נטל עמו סודות מסחריים ולא הפר תניה חוזית.
53. אין חולק כי זיו הודיע לראשונה על כוונתו להתפטר למר טיין ביום 6.1.20 בשיחה בשעת ערב בביתו של מר טיין. באותו מועד ביקש מר טיין מזיו לשוחח טרם יקבל את החלטתו גם עם מר אלרואי, מבעלי מיינדספייס.
54. השיחה בין מר אלרואי לזיו הייתה ביום 7.1.20, וכעבור מספר ימים, ביום 10.1.20, הודיע זיו באופן סופי על עזיבתו בעל פה ובכתב (נספחים ה, ו לתצהיר זיו). במקביל, ביום 9.1.20 חתם זיו על הסכם העבודה עם פתאל, אף שלא הוסכם ביניהם על תאריך תחילת העבודה. זיו הודיע לפתאל כי יעדכן אודות תאריך תחילת העבודה לאחר שיסכם את הדברים עם מיינדספייס (נספח ד לתצהיר זיו). ביום 12.1.20 החזיר זיו למיינדספייס את המחשב הנייד שניתן לו לצרכי עבודתו.
55. בהתאם לנספח B להסכם שנחתם עם זיו בתחילת עבודתו הוגבלה זכותו לעסוק בכל עיסוק, או לעבוד, אצל מתחרה של חברת מיינדספייס משך 12 חודשים ממועד סיום עבודתו. עם זאת, לא נחתמו עם זיו הסכמים נוספים כאשר השתנה תפקידו בחברה ועלה השכר ששולם לו. אף לא נטען כי נמסרה לו הודעה לעובד כמתחייב בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב- 2002. לו הייתה נמסרת לזיו הודעה לעובד, כאמור, ניתן היה להתנות ולהבהיר למשל כי התניות בנספחים להסכם המקורי ממשיכות לחול על הצדדים.
56. ההתחייבות החוזית להימנע מתחרות לאחר סיום העבודה הייתה חלק מהסכם העבודה הראשון של זיו, הסכם שעמד בתוקפו כל עוד הועסק בתפקיד בו עבד כאשר החל את עבודתו. קידומו בתפקיד והשינויים בעבודתו לא לוו בהסכמות כתובות ולפיכך לא הוכח כי במועד סיום העבודה היה זיו כפוף להתחייבויות בהסכם בכתב.
57. מכל מקום, אף לו הייתה התחייבות חוזית תקפה כתובה המחייבת את הצדדים לא היה לה תוקף אלא אם הייתה מיינדספייס מוכיחה כי ההתחייבות עומדת בתנאים שנקבעו בע"ע (ארצי) 164/99 פרומר וצ'ק פוינט – רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 (1999) (להלן: "הלכת צ'ק פוינט"). בהתאם להלכת צ'ק פוינט יש להוכיח כי התניה מגנה על "אינטרס לגיטימי" וכי ההגבלה סבירה לפי מבחנים שנקבעו. בארבעה מקרים יהיה מוצדק ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק בהסכם: כאשר קיים "סוד מסחרי"; העובד עבר הכשרה מיוחדת; ניתנה לעובד תמורה מיוחדת בעד התחייבותו להגבלת עיסוק; העובד הפר את חובת תום הלב והאמון. בפסיקה מאוחרת יותר הושם הדגש על בחינת חובת תום הלב וחובת הנאמנות.
ראו: ע"ע (ארצי) 189/03 גירית בע"מ - מרדכי אביב, פד"ע לט 728 (2003).
58. לא הוכח כי זיו קיבל הכשרה מיוחדת ממיינדספייס. מעבר לקליטתו של זיו כעובד ולהכשרה שעבר ככל עובד, מיינדספייס לא הצביעה על הכשרה בה השתתף במימונה בתחילת תקופת עבודתו או במהלכה. אף לא הוכח כי השכר ששולם לזיו היה גבוה בהשוואה לשוק זה וכלל בחובו תמורה מיוחדת עבור התחייבות שלא להתחרות במיינדספייס לאחר תום תקופת העבודה.
סוד מסחרי
59. גם בהיעדר התחייבות חוזית כתובה, ברי כי זיו לא היה רשאי להפר את חובת הסודיות המוטלת עליו כעובד, וזיו אף אישר בעדותו כי היה מודע לחובה זו, כדלקמן:
"עו"ד בש: לא שאלה משפטית גברתי. איך שאתה רואה עצמך שתופס את עצמך כעובד שהיית במיינדספייס במגוון התפקידים שלך, האם אתה מאשר שיש לך חובת סודיות. האם אתה חש חובת סודיות?
העד, מר פורדס: אני חש חובת סודיות למקום שעבדתי בו. כן" (עמוד 39 שורות 4- 7).
60. בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מוגדר "סוד מסחרי" בזו הלשון:
"'סוד מסחרי', 'סוד' – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;".
61. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין צ'ק פוינט נפסק בהקשר זה כי:
"החובה המוטלת על עובד לשמור על סודותיו המסחריים של מעסיקו נובעת מהוראות החוק, מיחסי הנאמנות השוררים בין השניים ומתניית הגבלת עיסוק בחוזה העבודה האישי. סודות מסחריים שייכים למעביד ואין העובד רשאי להעבירם למעביד אחר"
62. הסודות המסחריים להם טוענת מיינדספייס הם תוכניות עסקיות; הצעות מחיר; רשימת לקוחות בישראל ובחו"ל הכוללת מידע פיננסי אודות הלקוחות; רשימת ספקים ואנשי מקצוע יחודיים המספקים שירותים בהקמת אתרים חדשים. באופן ספציפי הצביעה מיינדספייס על חמישה קבצים עיקריים שהוריד זיו למחשב הנייד האישי מן הענן (סעיף 5 לחוות הדעת), שהם לשיטתה בליבת העסק:
א. UK ONGOING PAYMENTS 2020- רשימת ספקי השוק האנגלי
ב. 2019 BUSINESS OPERATIONS PLAN - תכניות מלאות של המחלקה ומשימות לשנת 2019.
ג. LEGWORK KPLS V – מטרות ויעדים של מחלקת OPERATIONS
ד. DEBT CHASING PROCEDURE LONDON – מסמך פיננסי הכולל רשימת לקוחות
ה. LOCATIONS OPTIMIZATION SCM OFFSITE – מצגת של תהליכי אופטימיזציה לשיפור רווחיות החברה
63. לטענת מיינדספייס, המתבססת על חוות הדעת שהוגשה מטעמה של ד"ר שני רופא, נטל זיו את סודותיה המסחריים באמצעות המחשב הנייד ששימש אותו בעבודתו מיום 6.1.20 ועד ליום 9.1.20. פעולות נוספות בודדות נעשו בתאריכים 10.1.20 ולמחרת היום 11.1.20 (רישת חוות הדעת של ד"ר שני רופא). בהתאם לחוות הדעת הוריד זיו כ- 126 קבצים מענן הקבצים של בחרה ועשה בהם פעולות שונות. כן נטען כי זיו מחק 19 קבצי עבודה שנוצרו על ידי עובדים שונים.
לא נטען, אף לא הוכח, כי בכך שזיו שינה שמות קבצים, הוריד קבצים מן הענן וערך בהם שינויים נגרמו נזקים למיינדספייס או נפגמו הקבצים המקוריים בבעלותה.
64. זיו טוען כי אין ברשותו כל מידע מסחרי השייך למיינדספייס וכי ממילא עבודתו בפתאל מתמקדת בשוק המקומי בישראל בעוד במיינדספייס עבד בעיקר בתחום השוק הבינלאומי. הקבצים הורדו מענן החברה למחשב העבודה של זיו במסגרת עבודתו, בין היתר במסגרת הערכות לאתר חדש שהוקם בלונדון. זיו סבר כי במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ימשיך לעבוד ונערך בהתאם. אשר לקבצים המפורטים שהזכירה מיינדספייס כקבצים שהם בליבת עסקיה טען זיו:
א. UK ONGOING PAYMENTS 2020- קובץ עבודה שוטף של זיו
ב. 2019 BUSINESS OPERATIONS PLAN - תכניות עבודה שיצר זיו עצמו ועמן עבד.
ג. LEGWORK KPLS V – תכנית שיצר זיו עצמו והייתה באחריותו. בפועל לא נעשה שימוש בתוכנית זו והיא נותרה תיאורטית.
ד. DEBT CHASING PROCEDURE LONDON – נוהל עבודה פנימי בלונדון שיצר צוות בהתאם להנחיות זיו.
ה. LOCATIONS OPTIMIZATION SCM OFFSITE – שיטת עבודה פרטית שיצר זיו
עוד טען, כי מיד לאחר הודעת ההתפטרות ביום 10.1.20 נותק ממערכות החברה (סעיף 43 לתצהירו)
65. לאחר שקילת ראיות הצדדים וטענותיהם, לא הוכח לפנינו כי זיו פעל שלא כדין בכך שנטל סודות מסחריים של החברה, ונפרט.
66. בחקירתו הנגדית של מר אלרואי במסגרת הבקשה לצו המניעה הזמני, אישר מר אלרואי כי ביום בו הודיע זיו על התפטרותו והכוונה לעבור לעבוד בפתאל, 10.1.20, נותקה הגישה שלו למחשבי החברה, כדלקמן (ההדגשות, כאן ולהבא, אינן במקור):
"ש. ונכון שבאותו היום שזיו הודיע על ההתפטרות, ניתקתם את הגישה שלו למערכות החברה?
ת. כן, אחרי שראיתי שהוא הוריד חומרים.
ש. זיו התפטר ביום 10.1 ולפי התצהיר שלך אתה גילית שהוא הוריד חומרים רק ביום 27.1, איך יכול להיות שזו הייתה הסיבה שחסמת אותו?
ת. ברגע שהבנתי שהוא עובר למתחרה, לא הגיוני מבחינתי להשאיר אותו חשוף.
ש. ולכן חסמתם אותו, בלי קשר למה שידעת?
ת. ידעתי שהוא עובר למתחרה" (עמוד 7 שורות 24-30).
מכאן, כי יש לבחון את הפעולות של זיו עד ליום 10.1.20, ולא לאחריו.
67. בימים 6.1.20 עד 9.1.20 היה זיו עובד מיינדספייס וביצע את עבודתו בפועל. הנתונים שבדקה ד"ר רופא היו בממשק שבין המחשב הנייד של זיו לענן השייך למיינדספייס, ובלשונה:
"כל הפעולות שאני ביצעתי הם מול הענן של החברה. כל המידע שאני הצגתי בחוות דעת שלי לקוחה מתוך הענן של החברה" (עמוד 4 שורות 35- 37).
68. לא נטען, אף לא הוכח, כי הועתקו קבצים של מיינדספייס להתקן נייד או למחשב שאינו המחשב הנייד ששימש את זיו לצרכי עבודתו ואשר הושב למיינדספייס ביום 12.1.20. אף לא התבקש סעד לאישור בדיקה של המחשב הנייד עליו ביצע זיו את עבודתו. ד"ר רופא העידה בהקשר זה:
"עו"ד בכר: אנחנו לא שם, לשאלתי אין אינדיקציות להוצאת חומר החוצה למאן דהוא.
העדה, גב' רופא: אני לא נחשפתי לכזה דבר" (עמוד 5 שורות 24- 26).
69. במהלך הדיון שנערך בבקשה לסעד זמני אף הסכים זיו למסור את מכשיר הטלפון הנייד שלו לידי מומחה למחשבים אשר יבדוק האם נשמר גיבוי אוטומטי וימחק את הקבצים (עמוד 4 שורות 9- 10). הסכמה זו מלמדת על תום הלב בו נהג, ומערערת את הטענה ולפיה פעל במכוון לגזל סודות מסחריים.
70. ד"ר רופא הבהירה כי לא ערכה השוואה בין הפעולות של זיו בימים הבודדים שנבדקו לבין פעולותיו בחודש עבודה שגרתי:
"עו"ד בכר: או-קיי. תגידי ונכון שאת לא לקחת חודש עבודה שגרתי נקרא לזה, של זיו, נגיד בנובמבר 2019 או משהו אחר, ועשית איזושהי השוואה בין היקף הפעולות בימים שבדקת לבין חודש עבודה שגרתי.
העדה, גב' רופא: לא, ממש לא" (עמוד 11 שורה 37- עמוד 12 שורה 1).
71. עוד טענה מיינדספייס כי גילתה שביום 30.12.19 הוריד זיו שמונה קבצים מתוך מערכת מחשב בשם MONDAY המשמשת את הנתבעת. לשיטתה, ככלל העבודה בתוכנה זו אינה מצריכה הורדת קבצים ופרט לקבצים אלה לא הוריד זיו מעולם קבצים ממערכת זו (סעיפים 64- 70 לתצהיר מר אלרואי, נספח ה לתצהירו). זיו לא הכחיש את הורדת הקבצים אולם גם בהקשר זה טען כי נהג במסגרת עבודתו להוריד את הקבצים מתוכנה זו, ולא לעבוד בשיתוף ללא הורדת הקבצים, כדלקמן:
"עו"ד בש: זה נכון שאפשר לעשות בתוכנת המאנדיי SHARE לקובץ?
העד, מר פורדס: ניתן לעשות SHARE כן.
עו"ד בש: נכון שזו שיטת העבודה?
העד, מר פורדס: תלוי של מי. לא שלי.
עו"ד בש: לא שלך?
העד, מר פורדס: תלוי באיזה שלב, מה אני רוצה להשיג. האם אני רוצה להשוות משימות, לנקות משימות לא רלוונטיות, לייצר משימות חדשות, אז לא, אין דרך להשוות בין בורדים של מאנדיי דברים כאלה, ואני אישית הייתי מוריד ומשווה בעזרת פוקנצית (לא ברור) בין קבצי אקסל.
עו"ד בש: כמה שנים עבדת במיינדספייס?
העד, מר פורדס: 3.
עו"ד בש: 3. כמה פעמים הורדת קבצים ממאנדיי?
העד, מר פורדס: אם הייתם מביאים את 2017 ו-2018 כשהייתי לאונצ'ר, הרבה. כשהבאתם את 2019 שלא הייתי לאונצ'ר, הראתם שלא עשיתי את זה. ובסוף 2019 שנדרשתי להיות לאונצ'ר בשנית כי אף אחד אחר לא ידע לעשות את זה באנגליה, חזרתי לעשות את הפעולות שככה אני יודע לעשות את העבודה עם מאנדיי כלאונצ'ר. אבל לא הבאתם את 2017 ו-2018 וזה ברור למה כי אתם מנסים לייצר איזשהו נרטיב. בסופו של יום אני הייתי לאונצ'ר בשנת 2017 ו-2018 ושם אפשר לראות לגמרי את שיטת העבודה שלי במאנדיי"
(עמוד 59 שורות 1- 20)
בהמשך עדותו (עמוד 59 שורות 30- 32) הבהיר כי זו הייתה שיטת העבודה הרגילה שלו בתוכנת MONDAY, ובשנים 2017 – 2018 נכנס לתוכנה באותה דרך בשם משתמש שונה, אשר הנתונים לגביו לא הוצגו.
עדותו של זיו הייתה משכנעת ולא נסתרה בראיות.
72. מכאן, כי לא נסתרה הטענה ולפיה זיו עשה שימוש בקבצים באופן שגרתי, כחלק מעבודתו. אין כל ראיה לכך שזיו נטל לרשותו קבצים השייכים למיינדספייס, אף מבלי להידרש לשאלה האם קבצי העבודה עליהם הצביעה מיינדספייס הם סוד מסחרי. בהקשר זה יודגש, כי השאלה מי יצר קובץ זה או אחר אינה משליכה בהכרח על סיווגו של הקובץ כסוד מסחרי. גם קבצי עבודה שיצר זיו במסגרת עבודתו, המכילים מידע סודי השייך למעסיקתו, יכולים להיחשב כסוד מסחרי. עם זאת, בענייננו כאמור לא הוכח כי הפעולות שעשה זיו בימים שקדמו לניתוקו ממערכות המחשב חרגו מן הפעולות השגרתיות בתקופת העבודה או כי נטל מידע לרשותו.
73. זאת ועוד, אף ששתי החברות העומדות בהליך זה בשני צדי המתרס עוסקות בתחומים דומים, עיסוקה העיקרי של חברת מיינדספייס בשווקים מחוץ לישראל בעוד שפתאל, חברה חדשה וקטנה משמעותית, מתמקדת בשוק הישראלי. בכל הנוגע לשוק הישראלי ניתן לראות את החברות כחברות מתחרות. זיו עצמו, לעומת זאת, היה מופקד על שווקים מחוץ לישראל במועד סיום עבודתו במיינדספייס.
74. ואולי החשוב מכל, אף שההליכים בתיק התמשכו משך כארבע שנים לא הצביעה מיינדספייס על נזק כלשהו שנגרם לה על ידי זיו או פתאל, בפעילות, ברווחים או מול לקוחות. לא נטען, אף לא הוכח בראשית ראיה, כי לקוח כלשהו עזב את מיינדספייס ופנה לקבל שירותים מפתאל בעקבות עזיבתו של זיו. לא הובאה ראשית ראיה לשימוש בסודות מסחריים בפועל פרט לטענות כלליות אודות יתרון מסחרי לפתאל כתוצאה מן המידע שנטען שנחשף.
75. בחקירתו הנגדית של מר אלראוי הוא נשאל האם ניתן להצביע על נזק שגרמה עזיבתו של זיו לפתאל, והשיב כך:
"העד, מר אלרואי: הנזק שנגרם הוא בכמה דברים. 1, ביתרון לא הוגן לתחרות, שקיבלה בבת אחת כמות מידע רבה שעמלנו עליה במשך שנים כולל תחזיות,
עו"ד בכר: אני רוצה נזק מוחשי בבקשה.
העד, מר אלרואי: זה נזק מאוד מוחשי בעיניי.
עו"ד בכר: ספר לי על לקוח שעזב, על עסקה שהפסדת. תספר לי משהו, תן לי מספרים. יש שיר כזה לשלומי שבת מדברים במספרים גברת.
העד, מר אלרואי: לא כדאי שאני אשיר. אז אחד, הנזק הזה הוא מאוד מאוד גדול, ואפשר לקמט (צ"ל: "לכמת", ח.ג.י.) אותו בהרבה כסף, אבל,
עו"ד בכר: אני שואלת אותך לקוח שעזב, עסקה שאיבדת,
כב' הש' גרשון-יזרעאלי: מה הנזק היא שואלת. מה קרה כתוצאה מכך,
(מדברים ביחד):
עו"ד בכר: חוץ מהגיוס המדהים של ה-72,000,000$.
העד, מר אלרואי: אז הנזק שקרה שצמח מתחרה מאוד מהר, עם כמות מידע מאוד מאוד גדולה, כולל נתונים פיננסיים מאוד מאוד רגישים והרבה דברים שעבדנו עליהם כולל רשימת לקוחות, כולל רשימת ספקים" (עמוד 22 שורה 34- עמוד 23 שורה 9).
ועוד העיד:
"עו"ד בכר: אתה יודע מה, בסדר. אתה יכול לספר לי על לקוח שעזב אתכם? בעקבות המעבר של זיו.
העד, מר אלרואי: לא יודע, יש לנו אלפי לקוחות, אני לא יודע להגיד בעל פה שם של לקוח.
עו"ד בכר: או-קיי. אתה יודע להגיד לי על ספק שעזב אתכם בעקבות המעבר של זיו?
העד, מר אלרואי: אין לי דרך לדעת את זה, לא, אבל הוא לאו דווקא חייב לעזוב, הוא יכול להמשיך לעבוד איתנו ולעבוד איתם.
עו"ד בכר: או-קיי. אנחנו 4 שנים אחרי כן?
העד, מר אלרואי: כן.
עו"ד בכר: האם אתה יודע על איזשהו לונץ' שזיו הקים בגרמניה או באנגליה בשביל פתאל?
העד, מר אלרואי: היה באמצע תקופת קורונה די ארוכה, ולכן זה היה ברור שאף אחד לא הולך לפתוח כלום.
עו"ד בכר: הבנתי.
העד, מר אלרואי: ולאחר מכן לא ידוע שמופיע אבל זכור לי כתבה בעיתון שהם הולכים להתרחב בגרמניה.
עו"ד בכר: הבנתי. שהולכים להתרחב. תסכים איתי ש-4 שנים אחרי אין להם בכלל פעילות באירופה. לפתאל וורקספייס.
העד, מר אלרואי: לא שאני יודע שיש להם. אני לא יודע שיש להם פעילות, אבל שוב אנחנו בודקים מה היה אז, לא מה יש היום" (עמוד 23 שורות 13- 32)
כעולה גם מדבריו של העד, במהלך ניהול ההליך חלו שינויים גדולים בשווקים בארץ ובעולם בעקבות מגיפת הקורונה ומלחמת חרבות הברזל. אין ספק כי לשינויים אלה היו השלכות גם על הצדדים להליך ועל התוכניות העסקיות אותן נטען כי זיו נטל.
76. סיכומו של פרק זה, לא הוכח כי זיו נטל לרשותו סוד מסחרי השייך למיינדספייס. אף לא הוכיח כי פתאל קיבלה מזיו סודות מסחריים כאמור ועשתה בהם שימוש, או כי נגרם נזק מיינדספייס כתוצאה מגזל סודות מסחריים.
77. לפיכך, נדחית התביעה לפיצוי בשל עוולה מסחרית ובשל הפרת חובת הנאמנות ותום הלב, הנסמכת על אותה תשתית עובדתית.
78. לעוולת גרם הפרת חוזה חמישה יסודות מצטברים: חוזה מחייב כדין; הפרת חוזה; גרימת ההפרה ביודעין; והיעדרו של צידוק מספיק.
ראו: ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (30.3.2004).
כאמור, במועד סיום העבודה של זיו לא חל עליו הסכם עבודה בכתב, וממילא לא הוכחה הפרת תניה בהסכם. מיינדספייס לא הצביעה על התעשרות של פתאל כתוצאה מהתנהלות שלא כדין או על נזקים שנגרמו לה עצמה, למעט טענות כלליות. לפיכך, נדחות אף הטענות בדבר גרם הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט.
79. תביעת מיינדספייס נדחית במלואה.
II. תביעת זיו
תום הלב ופגיעה בפרטיות
80. טוען זיו כי מיינדספייס נהגה עמו בחוסר תום כאשר הודיע על רצונו לסיים את עבודתו, וכן פגעה בפרטיותו כאשר בדקה את המחשב האישי בו השתמש ללא התחשבות במידע אישי שייתכן והיה שמור בו.
81. לאחר שקילת הראיות וטענות לא מצאנו עילה לפיצוי ללא הוכחת נזק ברכיבים אלה, ואלה נימוקינו:
א. לא הוכח כי מיינדספייס הפרה את זכותו של זיו לפרטיות שלא כדין בכך שבדקה את המחשב הנייד בו עשה שימוש. מבלי להתייחס לשאלת זכותה של מיינדספייס לבדוק את המחשב השייך לה לאחר שזיו הודיע על התפטרותו והשיב את המחשב לבעלותה, הרי שהמומחית שהעידה באופן ברור כי לא ערכה כל בדיקה במחשב הנייד שהיה בשימושו של זיו ואף לא פתחה את המחשב שנמסר לה (עמוד 5 שורות 9 – 11). לא הובאה כל ראיה אחרת המעידה על פגיעה בפרטיות.
ב. אשר להתנהלותה של חברת מיינדספייס לאחר הודעת ההתפטרות של זיו, התרשמנו כי ניתן וראוי היה לנהוג אחרת. זיו הודיע לממונה עליו על כוונתו להתפטר מראש, ועוד לפני שהשיב לפתאל כי הוא מקבל את הצעת העבודה. בהתאם לראיות שוחחו השניים מתוך כבוד הדדי וזיו אף נעתר לבקשת מר טיין לשוחח עם מר אלרואי טרם קבלת החלטה סופית. נראה כי מיינדספייס הופתעה מאד מהודעתו של זיו, חששה מהשלכות עזיבתו וייתכן ואף כעסה על בחירתו. לאחר ההודעה הסופית על ההתפטרות נותק למעשה הקשר בין זיו לממונים עליו, לא נמסרו לו הנחיות ברורות כיצד לנהוג בתקופה זו ונקודת ההנחה של מיינדספייס, שלא הוכחה, הייתה כי צעדיו של זיו היו מתוכננים מראש לפגוע בה. שוכנענו כי זיו מימש את זכותו לחופש עיסוק ובחר לעבוד לתפקיד בכיר יותר בחברה אחרת, תפקיד שהתאים יותר לצרכיו באותה עת. זה היה הרקע לבחירתו ולא הרצון לפגוע במיינדספייס.
ג. על אף האמור, לא הוכח חוסר תום לב מצד מיינדספייס ברמה המצדיקה פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. מיינדספייס חששה בכנות מתחרות בלתי הוגנת ומנזקים כתוצאה מעזיבתו של זיו. זיו טען אומנם לנזקים נפשיים שנגרמו לו אולם אלא לא הוכחו בחוות דעת רפואית ערוכה כדין.
82. התביעה לפיצויים בין חוסר תום לב ופגיעה בפרטיות נדחית.
תקופת ההודעה המוקדמת
83. הצדדים חלוקים בשאלה האם זכאי היה זיו לשכר עבור תקופת ההודעה המוקדמת מיום שהודיע על התפטרותו, שכן לא נדרש לעבודה בפועל בתקופה זו, שמא אינו זכאי לתשלום מאחר שלא עבד בפועל. לטענת מיינדספייס היא פנתה לזיו בדרישה להגיע לעבודה והוא בחר להתעלם.
84. ביום 9.1.20 הודיע זיו באופן סופי על התפטרותו. ממועד זה ואילך היה עליו להתייצב לחודש עבודה נוסף, בתקופת ההודעה המוקדמת.
85. זיו העיד כי לאחר הפגישה עם מר טיין ביום 6.1.20 סוכם עמו שיישאר בבית לחשוב על הדברים ולא יגיע לעבודה, וכי גם לאחר מכן אישר לו מר טיין שלא להגיע למקום העבודה והוא עבד מרחוק, כך:
"העד, מר פורדס: בשביעי לחודש בנספח ב', אני כותב לבן ב-9:50 היי אני אקח עוד יום לחשוב על הדברים, האם להגיע מחר למשרד? והוא אומר לי מבחינתי אין בעיה שתישאר בבית.
עו"ד בש: אז היית בחופש.
העד, מר פורדס: לא.
עו"ד בש: לא היית בחופש.
העד, מר פורדס: ממש לא.
עו"ד בש: או-קיי. מה עשית באותו יום?
העד, מר פורדס: עבדתי" (עמוד 46 שורות 5- 13).
86. מר טיין, אשר לא העיד בהליך העיקרי, אישר למעשה את הדברים בעדותו במסגרת הבקשה לסעד זמני כדלקמן:
"ש. אחרי אותה שיחה אצלך בבית, שזיו מספר לך, אתה ביקשת ממנו לדבר עם יותם?
ת. נכון.
ש. ואתה גם אמרת לו שהוא יכול לקחת את הימים הבאים כדי לחשוב על הסיטואציה?
ת. נכון, יום יומיים" (עמוד 10 שורות 13-16).
העדות נתמכת גם בהתכתבות של מר טיין עם זיו מיום 7.1.20 (נספח ב לתצהיר זיו), בה שאל זיו האם להגיע למשרד למחרת היום ומר טיין השיב לו כי הדבר תלוי בו ומבחינתו "אין בעיה שתישאר בבית".
87. עם זאת אין חולק כי גם לאחר מכן, ולאחר שנלקח מזיו המחשב הנייד, הוא לא הגיע למקום העבודה. ביום 2.2.20 הומצא לו מכתב ממיינדספייס, נושא תאריך 31.1.20 (נספח ד לכתב ההגנה), המבקש לדעת מדוע אינו מתייצב לעבודתו. בחקירתו הנגדית התבקש זיו להתייחס לעניין והשיב כך:
"עו"ד בש: לא הגעת לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת. נכון?
העד, מר פורדס: נכון.
עו"ד בש: החברה הודיעה לך כי אינך מגיע לעבודה בניגוד לחובתך להודעה מוקדמת. נכון?
העד, מר פורדס: בסוף ההודעה המוקדמת ב-2/2.
עו"ד בש: תראה לי בבקשה. אני בסדר תודה. אני אעזור לך?
העד, מר פורדס: את יכולה כן.
עו"ד בש: או-קיי. אני מציגה לך נספח ד' לכתב ההגנה. אין לך אותו אני מראה לך. נספח ד' לכתב ההגנה, מכתב אליך מהחברה, מה-31/01/2020, שכתוב בו, ביום 10 לינואר הודעת על התפטרותך, ומיום 7 לינואר אינך מגיע לעבודה, וזאת למרות שהנך מצוי בהודעה מוקדמת.
העד, מר פורדס: נכון. רק יש פה טעות קטנה.
עו"ד בש: למה לא הגעת לעבודה אחרי זה?
העד, מר פורדס: קודם כל המסמך נכתב ב-31 לחודש ונשלח ב-2/2, תכף אני אמצא את זה אצלי.
עו"ד בש: או-קיי.
העד, מר פורדס: אז ב-02/02, 5 ימים או 7 ימים לפני סוף ההודעה המוקדמת, לאחר שאנחנו בהליך של צווים, לאחר שנחסם ממני הכרטיס, הוציאו אותי ממערכות החברה, נלקח ממני המחשב, הוציאו הודעה ע"י סמנכ"ל בכיר בחברה שאני עזבתי את החברה כדי לעבוד אצל מתחרה, נשלחה לי הודעה למה איני מגיע, וזאת אחרי שאני רודף אחרי סמנכ"לית משאבי אנוש לשמוע מה אני צריך לעשות ולהמתין" (עמוד 48 שורה 31- עמוד 49 שורה 13).
88. מעיון בהתכתבויות מאותה תקופה של זיו עם ליה, סמנכלי"ת משאבי אנוש (נספחים ז, ט, י) לא עלה כי נושא התייצבותו של זיו לעבודה בפועל נדון בין הצדדים. במכתבה של ליה לזיו מיום 20.1.20 (נספח י לתצהיר זיו) היא השיבה לשאלתו בעניין תאריך חישוב השכר האחרון כך: "9 לינואר יום עבוד אחרון בפועל והודעה מוקדמת". מניסוח זה לא ברור האם זיו היה אמור לשיטתה להתייצב לעבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אם לאו.
89. זיו לא הציג כל פניה לממונה עליו לאחר יום 7.1.20 בשאלה האם עליו להגיע לעבודתו בפועל ממועד זה ואילך, ואין חולק כי לא הגיע באותה תקופה למשרדי מיינדספייס. הפנייה הראשונה של מיינדספייס לזיו בנושא הייתה בתחילת חודש פברואר 2020. בתאריכים 4.2.20 עד 8.2.20, הכלולים אף הם בתקופת חודש הימים שלאחר הודעת ההתפטרות, שהה זיו בחופשה בחו"ל, בהתאם לעדותו (עמוד 50 שורה 17).
90. זיו הציג מספר התכתבויות עם עובדי מיינדספייס בענייני עבודה (נספח יד לתצהירו) מתחילת חודש ינואר 2020 ומהתאריכים 13.1.20, 15.1.20, 16.1.20, 20.1.20. מדובר בתכתובות בודדות המעידות על סיוע ושיתוף פעולה של זיו עם עמיתיו לעבודה וסיוע במשימות. מן התכתובות עולה רצון טוב של זיו לסייע לעמיתיו בכל מידע שנשאל לגביו. התכתובות אינן מעידות על עבודה בהיקף שגרתי, או קרוב לכך.
91. סיכומו של דבר, מן הראיות עולה כי תחילה אישר הממונה על זיו, מר טיין, עבודה מרחוק לימים ספורים. לאחר שתמו אותם ימים וזיו נדרש להשיב את המחשב הנייד לא נאמר לו דבר אודות התייצבות בפועל לעבודה אלא בפנייה במכתב לאחר כשלושה שבועות. אף זיו עצמו לא פנה לממונה עליו בעבודתו בבקשה להנחיות האם עליו להגיע לעבודה לאחר שניטל ממנו המחשב הנייד והסיק, על דעת עצמו, כי עבודתו אינה נדרשת עוד.
92. בנסיבות אלה נראה כי הייתה הסכמה במשתמע ןבהתנהגות ולפיה יחסי העבודה בין הצדדים תמו לאלתר. כאמור, גם לאחר שמיינדספייס פנתה לזיו במכתב, לקראת תום התקופה, הוא בחר שלא לשוב לעבודה בפועל ואף שהה בחופשה בחו"ל בימים האחרונים לתקופה זו. יש להניח כי החופשה תוכננה מראש לפחות ימים אחדים קודם לכן, במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
93. בנסיבות אלה לא קמה לזיו זכאות לשכר בגין הימים בהם לא עבד בפועל. מאידך, אף אין מקום לקיזוז בגין הימים הראשונים של חודש ינואר, כטענת מיינדספייס, ימים בהם עבד זיו מקרוב ומרחוק בהתאם לאישור הממונה עליו וכאמור לא הוכח כי פעל במטרה לגזל את סודות החברה.
94. התביעה בהקשר זה נדחית.
לשון הרע
95. זיו עותר לפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע תשכ"ח- 1965. לטענתו לאחר עזיבתו ייחסה לו מיינדספייס מעשי גניבה לפני עובדיה והפיצה ביישומון ווטסאפ את ההודעה הזו:
"Peb- (writing in English for Rudy to understand). want to update you that Ziv decided to leave the company and join a competing company to establish their operations department. Ben and Dan had long discussions without finding a mutual solution. It is unfortunate and seen in an a very negative manner as Ziv was here for a long period and was appreciated. I am available to discuss as needed"
עוד טען זיו כי מר אלרואי אישר בעדותו כי פרסם שזיו "עשה מעשים שלא יעשו". זהות הגורם שהפיץ את הדברים אינה משנה. הדברים יצאו גם אל מחוץ לחברה והגיעו לידיעת מכרים של זיו שאינם עובדי החברה. בעקבות הפרסום ביטלו חלק מחבריו לעבודה של זיו את השתתפותם במסיבה שתוכננה לרגל עזיבתו ושמו נפגע. מיינדספייס בחרה לאחר מכן לנהל הליך משפטי נגד זיו ולייחס לו מעשי גניבה.
96. לטענת מיינדספייס זיו אינו זכאי לפיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב. מדובר בטענות שווא שלא הוכחו באסמכתאות. ההודעה לעובדים על עזיבתו של זיו היא בגדר עדכון ואינה פוגעת בשמו הטוב. לא הוכחו היסודות העובדתיים המבססים את עוולת לשון הרע. לא הוכח כי הופצה הודעה לכלל העובדים, כטענת זיו.
97. בהתאם לפסיקה בבתי המשפט ובבית הדין לעבודה, על התובע בעילת לשון הרע לפרט את העובדות המקימות את עילת התביעה: מה הפרסום הנטען, מי פרסם, למי ומתי. בהקשר זה נפסק בע"ע (ארצי) 26198-07-13 ד"ר סיגל שוורץ - ד"ר אמיר אברמוביץ (30.4.2015) כדלקמן:
"באשר למידת הפירוט הנדרשת מהתובע בתביעת לשון הרע, נאמר כי - "בכתב תביעה במשפט לשון הרע יש להצביע על העובדות המקימות את כל מרכיביה של עילת העוולה האזרחית, היינו: את מרכיב ה"פרסום", מרכיב "לשון הרע" והעובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים. תובע אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא עליו דיבה, והוא חייב לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע". כאשר לשון הרע נאמרה בעל-פה, על התובע לציין בכתב תביעתו את המילים המדויקות שנאמרו, והוא אינו יכול להסתפק במסירת תוכנן" (שנהר, עמ' 420-421). בעניין די.אס.פי נקבע, כי מרכיב "לשון הרע" דורש פירוט מספיק לאמירה המהווה את עילת התביעה, גם אם הדברים לא נכתבים בכתב התביעה כציטוט ישיר. מרכיב ה"פרסום" דורש פירוט של זהות המפרסם, זהות הנמען או הנמענים של הפרסום, המועד בו נאמרו הדברים והנסיבות בהן נאמרו. בהקשרים מסוימים יידרשו גם פרטים נוספים, דוגמת העובדות אשר מקימות את אחריות הנתבע (למשל כאשר תאגיד נתבע בגין אמירה של מי מעובדיו), המקום והמסגרת בהם הדברים נאמרו, או זהות האנשים שמהם התובע שמע על הפרסום מושא התביעה."
98. בענייננו, בכתב התביעה שכנגד טוען זיו לפרסום מטעם חברת מיינדספייס ללא שנקב בשם המפרסם עצמו. הפרסום הספציפי היחיד אליו הפנה זיו בתביעתו הוא ההודעה שצוטטה בשפה האנגלית. אף ביחס לפרסום זה לא ברור מי שלח את הדברים, מתי ובאיזה תפוצה. הנוסח שהציג זיו היה לקוח מתוך התכתבות אישית שלו עם העובדת ליאורה (נספח ח לתצהיר זיו), אשר העבירה ככל הנראה לזיו הודעה שקיבלה מגורם אחר. מר אלרואי הכחיש בחקירתו את הטענה לפיה הוא שלח את ההודעה, והעיד כי אינו יודע מי שלח אותה (עמוד 16 שורות 15- 16). ממילא, בהודעה זו אכן נתפסת עזיבתו של זיו בעין בלתי חיובית, אך לא מיוחסים לו מעשי גניבה, או מעשים חמורים אחרים מסוג זה.
99. זיו נשאל בחקירתו בשאלת הפרסומים הנטענים בהם יוחסה לו גניבה, והשיב כך:
"עו"ד בש: או-קיי. תציג לי אסמכתא בבקשה, לטענה שלך כי החברה יחסה לך מעשה גניבה ומרמה.
העד, מר פורדס: קודם כל אסמכתא אחת תהיה עם עד שתכף יבוא להעיד.
עו"ד בש: כן. אסמכתא אחרת? או אסמכתא כתובה או אסמכתא אמיתית כלשהי.
העד, מר פורדס: אסמכתא אמיתית זה פגישה שלי אישית עם עובד בחברה שסיפר לי שמנהל את משאבי האנוש של החברה, לקחה אותו לחדר, וסיפרה לו שהיא נקראה לחדר ע"י דן או יותם, שסיפרו להם שאני גנבתי אלפי חומרים, ולקחתי, ופגעתי, ועשיתי מעשה שאסור לעשות אותו, ולא גונבים ולא עושים דברים כאלה".
עדות זיו עמוד 43 שורות 13- 21
100. מר אלעד הוד העיד כי לאחר עזיבתו של זיו היו שמועות שונות ונוהלו "שיחות מסדרון", כלשונו, בדבר התנהלותו הפסולה (סעיפים 7- 10 לתצהירו). אף עד זה לא נקב בשמו של אדם מסוים הוציא דיבתו של זיו לפני אחר. בעדותו הבהיר כי מדובר בשמועות, ללא אסמכתאות לדברים (עמוד 62 שורה 31- עמוד 63 שורה 3). גם עדותו של מר פסקר בהקשר זה הייתה מפי השמועה.
101. אין די בעובדה שמר אלרואי סבר כי זיו עשה "מעשים שלא יעשו", ושיתף אחרים בדעה זו במועד בלתי ידוע, כדי לגבש זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק. לא הוכח פרסום של אדם מסוים בשמה של מיינדספייס שהוא בגדר הוצאת דיבה על זיו.
102. התביעה בהקשר זה נדחית.
פדיון חופשה
103. לטענת זיו הפחיתה מיינדספייס שלא כדין 3 ימי חופשה צבורים בשל היעדרותו מיום 7.1.20 ועד ליום 9.1.20. בימים אלה זיו עבד מרחוק בהתאם לסיכום עם הממונה עליו. ביום 9.1.20 נפגש עם מר אלרואי. זיו זכאי לצבירת ימי חופשה בגין ימים אלה וכן 1.83 ימים בגין חודש ינואר ובסך הכול לפדיון 4.83 ימי חופשה בסך 5,926 ₪. מיינדספייס טוענת כי בימים בהם נשאר זיו בבית ניצל ימי חופשה.
104. כאמור, זיו לא עבד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אינו זכאי לשכר בגין חודש זה ולפיכך אינו זכאי לפדיון ימי חופשה בגין אותה תקופה.
105. שונים הדברים אשר להפחתת ימי החופשה בגין הימים שבין פגישתו עם מר טיין לפגישה עם מר אלרואי. בימים אלה קיבל זיו היתר לעבודה מרחוק. ביום 9.1.20 אף הקדיש זמן לפגישה עם מר אלרואי, לבקשת מיינדספייס, פגישה שהייתה חלק בלתי נפרד מעבודתו. בנסיבות אלה לא היה כל מקום לראות את הימים כימי חופשה ולהפחית את צבירת החופשה בגינם.
106. אין חולק כי ערך יום חופשה של זיו היה 1,227 ₪, בהתאם לתלוש השכר לחודש ינואר 2020 (נספח טז לתצהיר זיו). משכך, זיו זכאי להשלמת פדיון שלושה ימי חופשה בסך 3,681 ₪.
שחרור כספי פיצויי הפיטורים
107. הפחתה או שלילה של פיצויי הפיטורים של עובד אפשרית בהתאם להוראת סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963, בנסיבות חריגות בלבד ובהתאם להחלטת בית הדין לעבודה. בעניין ע"ע (ארצי) 659/08 טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ - אלכסנדר פסחוביץ (20.12.2009), נקבע בהקשר זה כי: "שלילת פיצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו במשורה ו"במקרים הקיצוניים ביותר" כ"גבול עליון לסמכות הענישה".
ראו עוד: ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ – אלכסנדר צ'רניאקוב (31.7.07).
108. בענייננו, החליטה מיינדספייס לשלול את פיצויי הפיטורים של זיו על דעת עצמה, לאור המעשים שיוחסו לו, וללא שהקדימה פנייה בנושא לבית הדין לעבודה. לאור מסקנתנו לפיה לא הוכח כי זיו נהג בחוסר תום לב והפר את חובת הנאמנות למעסיקתו, ודאי שלא ברמה הנדרשת לעניין שלילת פיצויי פיטורים, אין יסוד להפחית מפיצויי הפיטורים שהופקדו לזכותו במהלך עבודתו והוא זכאי למכתב המעסיקה המאשר שחרור הכספים.
סיכום
109. לאור כל המפורט נדחית התביעה שהגישה מיינדספייס.
110. תביעת זיו מתקבלת באופן חלקי בלבד, כך שמיינדספייס תשלם לו פדיון שלושה ימי חופשה בסך 3,681 ₪. כמו כן תמסור מיינדספייס לזיו תוך 14 יום מכתבי שחרור לקופות על שמו, לרכיב הפיצויים והתגמולים.
111. בנסיבות העניין, בהן נדחתה במלואה התביעה העיקרית שהוגשה על סך 800,000 ₪, וכן נדחתה מרבית התביעה שכנגד שהגיש זיו, תישא מיינדספייס בשכ"ט עו"ד זיו בסך 10,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד פתאל בסך 20,000 ₪.