פסקי דין

תא (ת"א) 57140-06-22 זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) בע"מ נ' דוד ארוון - חלק 2

27 ספטמבר 2024
הדפסה

וכן;
"עו"ד פרזנטי: שזה העמוד שלך נכון? ופה אתה בעצם אומר תרומה לערוץ כהערכה.
העד, מר ארוון: נכון.
עו"ד פרזנטי: ואז אתה נותן למשתמשים אופציות איך לתרום לך כסף.
העד, מר ארוון: כן.
עו"ד פרזנטי: או-קיי זאת אומרת יש בסוף יש כוונה שגם יהיה פה איזשהו רווח כספי מכל הסיפור הזה, גם אם אתה קורא לו תרומה.
העד, מר ארוון: הוא מינימלי ברמות היסטריות ואם בכלל קיים.
עו"ד פרזנטי: ובעמוד הבא, אני עשיתי עוד צילום מסך שרואים את כל העמוד בעצם, אז ראינו בהתחלה תרומה לערוץ כהערכה, קטגוריה שנייה יש לנו שיווק שותפים. עמלה קטנה לערוץ. יש לך פה את אמזון ועלי אקספרס ו-KSP רביעי אני לא יודע מה זה (אנגלית) זה הכל זה פעולות שאומרות להניב לך ההכנסה בסוף.
העד, מר ארוון: הלוואי וזה היה מגיע לזה. לא מגיע לזה.
עו"ד פרזנטי: אבל זאת הכוונה אם הצלחת או לא זה שאלה אחרת,
העד, מר ארוון: בסדר.
עו"ד פרזנטי: אבל זאת הכוונה.
העד, מר ארוון: זה היה משהו משהו בצד אם זה יגיע הלוואי, בינתיים זה לא מגיע." (עמודים 40-41 לפרוטוקול).
40. סעיף 48א לחוק זכות יוצרים איננו דורש כי יופק רווח בפועל כתוצאה מהפעולה, אלא כי הפעולה תבוצע במטרה להפיק רווח. הוכח בפניי כי הנתבע קיווה ואף ייחל להפיק בעתיד רווח מהפעלת הערוץ, זאת בין היתר באמצעות הגדלת מספר הצפיות בסרטונים שמועלים אליו (וידוע כי צפיות בפלטפורמת היוטיוב עשויות להיות מתורגמות לרווח כספי גבוה מאוד); התפתחות בתחום ויצירת שיתופי פעולה עסקיים; וקבלת תרומות מצופים מרוצים.
מטרת הפקת הרווח של הנתבע נוגעת הן לפעולת העלאת הסרטונים עצמה, אשר כתוצאה ממנה עשוי הנתבע להפיק את הרווחים שפורטו לעיל, והן לקיומה של גישה ליצירות עבור צופי הערוץ. ודוק; לנתבע היה אינטרס בכך שהסרטונים שמועלים בערוץ יהיו מוצלחים ויקלו בפועל את הגישה לאתר. העובדה כי הסרטונים אפקטיביים וכי ההסברים בהם מוצלחים ומקלים את הגישה לאתר עבור קהל הצופים, עשויה כשלעצמה להגדיל את ציבור העוקבים של הנתבע ואת התרומות שיקבל מהם, להעלות את קרנו של הנתבע ולהעלות את הסיכוי לשיתופי פעולה עסקיים עמו.
אני קובעת אפוא כי נתמלא בענייננו התנאי בדבר מטרת הפקת רווח הקבוע בסעיף 48א לחוק זכות יוצרים. גם בעניין זה אציין כי קביעה אחרת איננה אלא בבחינת היתממות גרידא.
"בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה"
41. הוכח בפניי כי הנתבע ידע כי היצירות שמועמדות לרשות הציבור במסגרת האתר, הועמדו בהפרה, ובלשונו שלו עצמו:
"עו"ד פרזנטי: אתה גם שהראית את הסרטונים, ידעת שאתר סדרות הוא אתר שפועל בניגוד לחוק נכון?
העד, מר ארוון: בין השאר התכנים שיש לו שם חלקם הם פראטיים בוא נקרא לזה ככה.
עו"ד פרזנטי: אבל זה, האתר עצמו יש צו שחוסם גישה לכל האתר נכון?
העד, מר ארוון: כן.
עו"ד פרזנטי: זה לא משנה עכשיו אם זה בגלל תוכן א או תוכן ב נכון? אז אתה כשהעלית את הסרטון, ידעת שהאתר הזה נחסם בצו בית משפט נכון? אני מראה לך צילום מסך, זה צילום מסך מתוך הסרטון הספציפי הזה זה באמצעות התקנת תוכנה קטנה על המחשב שלכם עקיפת החסימה על אתר סדרות TV, כך תשנו אני מניח DNS איכשהו זה התהפך. אתה מכיר את העמוד הזה?
העד, מר ארוון: כן.
עו"ד פרזנטי: ופה אתה מראה בעצם את מה מקבל הגולש שהוא מנסה להגיע לאתר סדרות נכון?
העד, מר ארוון: כן.
עו"ד פרזנטי: הוא מקבל בעצם הודעה שהאתר הזה חסום בצו בית משפט ומי ששמוצא את עצמו נפגע מהחלטת בית המשפט מוזמן לפנות לבית המשפט בתיק ויש פה מספר תיק נכון?
העד, מר ארוון: כן." (עמ' 36-37 לפרוטוקול)
אני קובעת אפוא כי אף התנאי בדבר ידיעת הנתבע כי היצירות הועמדו בהפרה, נתמלא בענייננו.
42. תוצאת האמור, משהוכח בפניי כי נתמלאו בעניינו כל התנאים הקבועים בסעיף 48א לחוק זכות יוצרים, אני קובעת כי הנתבע הפר באופן עקיף, מכוח סעיף 48א הנ"ל, את זכות היוצרים ביצירות שהועמדו לרשות הציבור באופן מפר במסגרת האתר.
הפרה תורמת
43. הפרה תורמת הנה דוקטרינה יצירת הפסיקה.
בעניין ע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ, (פ"ד סד(3) 740, נקבעו שלושה תנאים מצטברים להחלתה של הפרה תורמת: (1) קיומה בפועל של הפרה ישירה; (2) ידיעת המפר התורם על אודות ההפרה הישירה שבוצעה; (3) קיומה של תרומה משמעותית, ניכרת וממשית של המפר התורם לביצוע ההפרה.
44. אין ספק כי בענייננו מתקיימים שני התנאים הראשונים לעיל. אשר לתנאי השלישי, היינו קיומה של תרומה משמעותית, ניכרת וממשית של המפר התורם – הוא הנתבע בענייננו – לביצוע ההפרה, לא בטוח כי תנאי זה מתקיים בענייננו. ודוק; המפר בענייננו הוא האתר, אשר העמיד לרשות הציבור יצירות ללא קבלת רשות בעלי זכות היוצרים ביצירות. הנתבע אמנם מקל את הגישה לאתר עבור ציבור המשתמשים, אולם לא הוכח בפניי כי המשתמשים הללו, אשר עושים שימוש באתר סדרות, המספק שירותי צפייה ישירה בתכנים המפרים, מפרים בעצמם זכות יוצרים. צפייה ישירה איננה מהווה אחת מהפעולות המנויות בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים, ומשכך איננה בגדר הפרת זכות יוצרים. מאידך, ממילא עצם פעולת הנתבע אשר הקל את הגישה לאתר עבור ציבור המשתמשים, כלולה כבר בהפרה העקיפה מכוח סעיף 48א לחוק זכות יוצרים והנתבע לא הוסיף ועשה פעולה אחרת שהייתה בה תרומה משמעותית, ניכרת וממשית לביצוע ההפרה.
רוצה לומר כי ניתן לטעון שתרומת הנתבע במסגרת הסרטונים הנה עבור ציבור משתמשי האתר, אך לא עבור האתר, והיא איננה נוגעת כלל להפרה – היא העמדת הסרטונים לרשות הציבור על ידי האתר – אשר התרחשה בטרם הועלו הסרטונים לערוץ. מכאן שהעלאת הסרטונים על ידי הנתבע לא תרמה אפוא לעצם ההפרה, שכן העלאת התכנים המפרים לאתר, התרחשה בנקודת זמן מוקדמת יותר. מאידך, ניתן לטעון כי הקלת הגישה של ציבור המשתמשים לאתר, תורמת תרומה משמעותית לביצוע ההפרה, בעצם העצמת מעמדו והיקפו של האתר, שהרי לא דין אתר דוגמת ענייננו כאתר זניח שאיש אינו מגיע כדי צפייה בו.
מכל מקום ובהינתן כאמור כי תרומתו של הנתבע, אותה תרומה היא, בעצם הקלת הגישה לאתר והיא באה כבר בגדרי סעיף 48א לחוק זכות יוצרים, אינני רואה הכרח לקבוע מסמרות בעניין זה וניתן להותירו בצריך עיון.
הסעד
45. משקבעתי כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובע ביצירה על פי סעיף 48א לחוק זכות יוצרים, יש לדון עתה בגובה הפיצוי ההולם בנסיבות העניין.
46. סעיף 56 לחוק זכות יוצרים מסמיך את בית המשפט לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק, בקובעו:
"56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום לבו של הנתבע.
(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת."
47. סעיף 56 לחוק מאפשר אפוא פסיקת פיצוי בלא הוכחת נזק בשל הפרת זכות היוצרים, בסכום שלא יעלה על 100,000 ₪. אפנה אפוא לדיון בגובה הפיצוי ההולם בנסיבות העניין, בשים לב לשיקולים הנמנים בסעיף 56(ב) לחוק.
48. היקף ההפרה: הנתבע העלה לערוץ חמישה סרטונים המסבירים כיצד לגשת לאתר ומקלים את הגישה אליו עבור הציבור. באחד מהסרטונים צפה מספר גבוה מאוד של משתמשים, והוא זכה למעל 130,000 צפיות. עם זאת, עם קבלת מכתב ההתראה מטעם התובעות, הסיר הנתבע את הסרטונים מהערוץ באופן מיידי.
49. חומרת ההפרה, מאפייני פעילות הנתבע ותום ליבו: טענה לפיה הפרת זכות היוצרים לא נעשתה על ידי הנתבע במכוון, עולה להבנתי כדי היתממות מקוממת. נכון שהנתבע לא פעל לבדו בזירה זו ושוכנעתי כי ישנם גורמים נוספים אשר העלו סרטונים המקלים את הגישה לאתר, עם זאת הנתבע, כאחרים דוגמתו, איננו יכול לחסות בצילה של היתממות שכזו, לטעון כי לא כיוון לתוצאה של הפרת זכות יוצרים, או כי פעל בתום לב. וכי למה בדיוק כיוון? לו יהיה הנתבע כן עם עצמו, יכיר בכך שאף אם בבסיס פעולותיו עמדה הנאתו מן העיסוק באתגר הדיגיטלי, הרי שהוא כיוון להצלחה, קרי לאפשר לציבור המשתמשים להגיע לאתר ובכך להאדיר את שמו כאשף דיגיטלי שכדאי לעקוב אחר עצותיו הטובות. בטובתו שלו חפץ הנתבע וכל פגיעה אחרת אגב כך, לא באה כלל בחשבון שיקוליו.
50. הנזק הממשי שנגרם לתובע והרווח שצמח לנתבעים בשל ההפרה, להערכת בית המשפט: התובעת אמונה על ההגנה על זכות היוצרים המוגנת בישראל. מובן כי נגרם לבעלי זכות היוצרים ביצירות שהועמדו לרשות הציבור במסגרת האתר, נזק, בשל מתן גישה לגולשים, אל היצירות, ללא תשלום. יצירות שלו חפצו לצפות בהן בדרך אחרת, היו נדרשים לתשלום. פגיעה זו היא מצטברת כתוצאת פגיעתם הרעה של כל המפגעים בשרשרת, דוגמת הנתבע. אין להקל ראש בפגיעה מצטברת זו, תוצאת תרומתם של המפגעים השונים, ובזילות הנובע ממנה של פרי עמלם החוקי של היוצרים.
מכאן שאין גם נפקות לרווח החומרי שכבר הספיק הנתבע להפיק מפעולותיו. לא כל שכן כאשר אף הוא העיד על עצמו כמי שמכוון להפיק מפעולותיו אלה בעתיד רווחים וכאשר ניכר כי מעייניו היו נתונים להאדרת שמו כגורם מקצועי ומבין בתחום. ברי גם מטרה זו כבר הושגה על ידו באופן חלקי לאחר שהסרטונים, אשר כאמור זכו לצפיות רבות והיו אפקטיביים, העלו את קרנו של הנתבע בקרב הציבור הרלוונטי, כמו גם בקרב עסקים רלוונטיים לשיתופי פעולה עמו, והעלו את מספר הצפיות גם בסרטונים אחרים בערוץ.
מסכת אחת של מעשים או מספר הפרות
51. החוק קובע פיצוי ללא הוכחת נזק לכל הפרה, ובכך מאפשר להכפיל את הפיצוי בהתאם למספר ההפרות. בצד הוראה זו, סעיף קטן (ג) קובע כי יראו מסכת אחת של מעשים כהפרה אחת (ראו: (תמיר אפורי חוק זכות יוצרים (2012) – להלן: "אפורי", בעמ' 455). הפסיקה איננה אחידה בעניין השאלה אלו הפרות ייחשבו כמסכת עובדתית אחת לפי סעיף קטן (ג), ואלו ייחשבו כהפרות נפרדות [ראו למשל: ת.א (מחוזי ירושלים) 3560/09 ראובני נ' מפה, מיפוי והוצאה לאור בע"מ (פורסם בנבו, 2011); ת.א (מחוזי ירושלים) 36461-12-11 ג'. דבליו ג'י. בע"מ נ' בר און שופ בע"מ (פורסם בנבו, 2015); ומנגד ת"א (מחוזי חי') 454/07 פורת נ' פ.ד פסגות סוכנות לביטוח חיים (1997) בע"מ (פורסם בנבו, 14/11/2010); ת"א (שלום ראשל"צ) 2427/09 די.וי.אי הפקות נ' קנד (פורסם בנבו, 26/6/2011)].
52. מקובלת עליי העמדה לפיה "יש לפרש את הביטוי 'מסכת אחת של מעשים' כפשוטו. תכלית ההוראה היא לאפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום מוגבל בשל פרשה עובדתית אחת שבין התובע לנתבע" (אפורי, בעמ' 455). בדומה, מקובלת עליי העמדה לפיה "על בתי המשפט יהיה מוטל לאזן בין שיקולים ראייתיים לשיקולי הרתעה, המונחים ביסודן של הוראות הפיצויים ללא הוכחת נזק" (שם, בעמ' 456).
53. בענייננו, נדרש להכריע האם פרסום חמשת הסרטונים בערוץ, המסבירים כיצד לגשת לאתר, הנו בגדר מסכת אחת של מעשים, או שמא מדובר במספר הפרות נפרדות. לאחר שבחנתי את הדברים, אני סבורה כי יש לראות בחמשת הסרטונים, אשר הועלו כולם במסגרת אותו ערוץ, ועוסקים כולם באותו עניין, משום מכלול אחד ומסכת עובדתית אחת, אשר בגינה ייפסק פיצוי אחד.
גובה הפיצוי
54. על רקע מכלול השיקולים שפורטו, כמו גם השיקול ההרתעתי העומד בבסיסו של הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכות יוצרים (ראו: אפורי, בעמ' 439), אני סבורה כי יש לפסוק לתובעת 1 פיצוי בסך של 75,000 ₪.
הפיצוי ישולם לתובעת 1, מאחר שלא הוכח בפניי כי במסגרת האתר הועמדו לרשות הציבור יצירות אשר זכות היוצרים בהן מצויה בבעלות התובעות 2-5.
ודוק;
55. טענות התובעת הנוגעות לביזיון בית משפט בשל הפרת הצווים, נזנחו במסגרת סיכומיהן, ומשכך מתייתר הצורך לדון בהן.
56. טענות התובעות בדבר עשיית עושר ולא במשפט נטענו בעלמא ולא הוכחו, ומשכך אני מוצאת לדחותן.
סוף דבר
57. התביעה מתקבלת באופן חלקי.
הנתבע הפר את זכות היוצרים שעל אכיפתה אמונה התובעת 1 וזאת, באופן עקיף, לפי סעיף 48א לחוק זכות יוצרים.
58. הנתבע ישלם לתובעת 1 פיצוי בסך של 75,000 ₪.
59. הנתבע ישלם לתובעת 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.
60. הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
61. במקביל ניתן בזאת צו מניעה קבוע המורה לנתבע ו/או למי מטעמו להימנע מלהפר את זכות היוצרים של התובעות באופן ישיר או עקיף, בדרך של הפצת תכנים המפרים את זכויות התובעות ו/או בדרך של עידוד וסיוע להפרת זכויות על דרך של הפניה לתוכן המפר את זכות היוצרים של התובעות ו/או מי מהן או בדרך של העלאת מדריכי עקיפה לצווי בתי המשפט כנגד האתר.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים את העתק פסק דין כחוק.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ד, 27 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
כרמלה האפט

עמוד הקודם12