תפ (ב"ש) 48149-10-19 מדינת ישראל נ' יובל מרדכי כאהן

בית המשפט המחוזי בבאר שבע

לפני כב' השופט יובל ליבדרו ת"פ 48149-10-19

המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד ואדים סיגל ודרור שטורק

נגד

הנאשמים: יובל מרדכי כאהן – בעצמו
ע"י ב"כ עוה"ד אורי קורב וסיון רוסו
אביב מרדכי ברדיצ'ב – בעצמו
ע"י ב"כ עוה"ד ציון אמיר וענבר רוזנבאום

הכרעת דין

תוכן עניינים
פתח דבר 4
מבוא 4
ההליכים עד כה 4
כתב האישום 5
תשובות הנאשמים לכתב האישום 16
סיכומי הצדדים 27
בקעת המחלוקת 41
דיון והכרעה 45
כללי 45
שמות ותפקידים 45
הערות פתיחה לניתוח הראיות 47
סקירה טלגרפית 50
התחזיות לאורך השבוע 70
מיום שבת ועד ליום שלישי 76
החששות לצאת לטיול והתעקשות יובל לקיים הטיול 76
ההנחיות והשיטה 134
ההנחיות השונות - כללי 134
הנחיות יובל לקראת הטיול בנחל צאלים והשיטה 138
קפ"ק שמשי 144
האם הייתה הנחיה לא לטייל בנחל כאשר יורד גשם באגן הניקוז? 149
האם הייתה הנחיה לא לטייל בנחל כאשר יורד גשם על המטיילים? 158
האם ההנחיות של יובל התבססו על הנחות שגויות? 164
האם הייתה הנחיה לערוך טיול הכנה? 190
האם ההנחיות התייחסו רק לנחל צאלים? 199
ה"שיטה" – סבירה ומקובלת? 200
חוסר היכולת להסתייע במשרד החינוך 207
יום רביעי - יום לפני האסון 212
ההחלטה לקיים את הטיול בנחל צפית 213
השיחה הראשונה עם הראל 216
הלו"ז 229
השיחה בין אביב ליובל 233
יום חמישי - יום האסון 248
עמדת צביקה ביחס לטיול בנחל צפית 250
לאן נעלם יובל? מדוע נאלם יובל? 254
האם יובל ראה והפנים את הודעות אביב? 254
שיחת הטלפון של יובל ושמשי 261
לאן נעלם יובל ומדוע נאלם יובל? 263
התנהלות יובל מעת שנודע לו שהקבוצה מטיילת 271
אביב הולך אל אסון 288
התחזיות שקיבל אביב ביום האסון 310
התחזיות והעדכונים מלאופר (ומיובל) 310
התחזיות והעדכונים ממטאוטק 325
העדכון מנועם 356
השיחה השנייה עם הראל 357
השיחה בין נועם לאביב 374
מחדלי חקירה 410
סיכום הממצאים העובדתיים 415
המישור המשפטי 425
הגנה מן הצדק- אכיפה בררנית 425
המתה בקלות דעת 429
היסוד העובדתי 430
מעשה ומחדל 430
הקשר הסיבתי 436
היסוד החפצי 442
היסוד ההכרתי 446
גרימת מוות ברשלנות 459
היסוד העובדתי 464
נטילת סיכון הבלתי סביר 466
היסוד הנפשי 482
ריבוי עבירות 484
חבלה חמורה.......... 486
סיכום המישור המשפטי 488
סוף דבר 488

פתח דבר
ביום 26.04.2018, יא באייר תשע"ח, אירע אסון. במהלך טיול גיבוש של מכינת "בני ציון" בנחל צפית נפגעה קבוצת מטיילים מהמכינה משיטפון וכתוצאה מכך נהרגו אגם לוי ז"ל, אילן בר שלום ז"ל, אלה אור ז"ל, גלי בללי ז"ל, מעיין ברהום ז"ל, צור אלפי ז"ל, רומי כהן ז"ל ושני שמיר ז"ל שהיו מועמדים להצטרף למכינה בשנת הלימודים הבאה. כן נהרגו יעל סדן ז"ל ועדי רענן ז"ל שהיו חניכות במכינה (להלן: "המנוחים").
בנוסף, שני מועמדים, רון חכים ושרי קורץ, נחבלו באירוע.
שאלת אחריותם של נאשם 1, אשר שימש כראש המכינה, ושל נאשם 2, אשר שימש כמנהל התכנית של שלוחת המכינה בתל אביב, לאסון הנורא היא שעומדת במוקד הכרעת דין זו.
האם הכל מבני אדם – לא משמיים? האם שני אלה הביאו במעשיהם או במחדליהם למותם של המנוחים מתוך קלות דעת כפי שטוענת המאשימה? ואולי עשו כן מתוך רשלנות? או שמא הנאשמים לא אחראים למותם של המנוחים כפי שהם טוענים, והכל משמיים – לא מבני אדם?
מבוא
ההליכים עד כה
1. ב-28.10.2019 הגישה המאשימה כתב אישום כנגד נאשם 1, יובל כאהן (להלן: "יובל" או "נאשם 1"), וכנגד נאשם 2, אביב ברדיצ'ב (להלן: "אביב" או "נאשם 2") (להלן: "הנאשמים") במסגרתו ייחסה להם עשר עבירות של המתה בקלות דעת ושתי עבירות של חבלה חמורה, עבירות לפי סעיפים 301ג ו-333 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. לאחר שהנאשמים העלו טענות מקדמיות, קיבל בית המשפט (מותב אחר לפניו התנהל התיק באותו שלב) חלק מהטענות ובהתאם לכך הורה למאשימה לתקן עובדות מסוימות בכתב האישום (החלטה מיום 12.03.2020).
3. בעקבות החלטת בית המשפט הגישה המאשימה ביום 04.05.2020 כתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום"), הוא כתב האישום שלאורו התנהל המשפט.
4. לאחר הגשת כתב האישום הצדדים ניהלו הליך גישור במשך מספר חודשים, הליך שבסופו של יום לא צלח.
5. משהצדדים לא הצליחו לגשר על הפערים ביניהם, הגישו הנאשמים את תשובתם לכתב האישום אשר תפורט להלן.
6. ביום 08.10.2020 התיק הועבר לטיפולי ונקבעה על-ידי ישיבה לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), ישיבה שבה גם נקבעו מספר רב של דיוני הוכחות.
7. כאן המקום להתייחס לחריגותו של תיק זה. תיק זה הינו חריג בכל קנה מידה ובכל היבט. בראש ובראשונה בשל ממדי האסון ומספר הקורבנות שאליו הוא מתייחס, אך לא רק. תיק זה הינו חריג גם בהיקפו. כתב האישום אוחז כ-22 עמודים. תשובת נאשם 1 לכתב האישום אוחזת כ-42 עמודים ותשובת נאשם 2 לכתב האישום אוחזת כ-8 עמודים. בתיק התנהלו 74 ישיבות, מתוכן 65 ישיבות הוכחות. ישנם קרוב ל-10,000 עמודי פרוטוקול, ובתיק הוגשו 418 מוצגים שאוחזים אף הם אלפי עמודים. המאשימה הגישה סיכומים בכתב שאחזו 1,700 עמודים, ב"כ יובל הגיש סיכומים בכתב שאחזו 665 עמודים וב"כ אביב הגיש סיכומים
בכתב שאחזו כ-240 עמודים.
היקף חריג זה של התיק, יחד עם הקשיים לשמוע את התיק כסדרו במהלך תקופת הקורונה, על מגבלותיה (גם בשים לב למספר הרב של האנשים שביקשו להיות נוכחים בדיונים), יחד עם עיכובים נוספים שנבעו בין היתר מבקשות של עורכי דין לדחות חלק מדיוני ההוכחות בשל מצב רפואי, יחד עם בקשות של הצדדים כולם לדחות את המועד להגשת סיכומיהם, יחד עם העיכובים הנוספים שנגזרו מתקופת המלחמה (בהקשר של הגשת הסיכומים על-ידי הנאשמים), והימשכות כתיבת הכרעת הדין, הובילו גם להימשכותו של ההליך כולו.
תיק זה הינו חריג גם בשל הסיקור התקשורתי של ההליך, לכל אורכו, אך גם בשל המתחים הרבים שנלוו לניהולו מחוץ לאולם הדיונים ובתוכו, בין גורמים שונים.
חרף כל האמור, אבקש להבהיר ולהדגיש כבר עתה, כי כל ההיבטים החריגים של התיק עליהם עמדתי לא השפיעו על בחינת אחריותם של הנאשמים לתוצאות האסון. אחריותם של הנאשמים נבחנה והוכרעה אך ורק על-פי הראיות.
כתב האישום
8. כפי שצוין, כתב האישום אוחז למעלה מעשרים עמודים ולכן זה לא יפורט לפרטי פרטיו. בשלב זה אציג את עיקרי כתב האישום וההתייחסות אל עובדות קונקרטיות בכתב האישום תיעשה במסגרת ההכרעה עצמה.
9. מהחלק הכללי של כתב האישום עולה שביום 26.04.2018 בשעה 13:13, או בסמוך לכך, במהלך טיול גיבוש של מכינת "בני ציון" בתל אביב, עת הקבוצה, שכללה את המועמדים למכינה וחלק מחניכיה, הלכה בתוך המעוק של נחל צפית, היא נפגעה על-ידי שטפון, אשר נוצר כתוצאה מירידת כמות גדולה של גשמים באגן הניקוז של הנחל, באזור מישור רותם הסמוך לדימונה.
מימי השיטפון, אשר ירדו בעוצמה אדירה במורד הנחל, מאגן הניקוז אל עבר ים המלח, פגעו בחלק מחברי הקבוצה, שהיו בתוך המעוק ולא הספיקו להימלט ולתפוס מחסה (להלן: "האסון").
כתוצאה מפגיעת השיטפון האמורה מצאו את מותם עשרה מהמטיילים, שמונה מהם מועמדים למכינה (להלן: "המועמדים") ושתי חניכות וותיקות בה, כששני מועמדים נוספים נחבלו חבלות חמורות.
מכינת "בני ציון" היא מכינה קדם צבאית ששמה לעצמה מטרה להכשיר את החניכים לקראת שירות צבאי משמעותי. תכנית המכינה כוללת, בין היתר, יציאה לשדרות שטח וניווטים על מנת להרחיב את ידיעת הארץ, אימוני כושר קרבי כהכנה פיזית ומנטאלית לשירות צבאי משמעותי, שיעורים וסדנאות להעשרה, התנסות בחיי קבוצה וחיים שיתופיים עם אנשים מכל קצוות הארץ.
המכינה כוללת שלוש תכניות שאחת מהן היא בשלוחה בתל אביב.
במועד הרלוונטי לכתב האישום, יובל שימש כראש מכינת "בני ציון" על כלל תכניותיה ומתוקף תפקידו היה אחראי על הניהול השוטף של המכינה על כל שלוחותיה וקיבל את ההחלטות המהותיות בכל הנושאים הקשורים לפעילותה, לרבות אישור או ביטול טיולים בהשתתפות החניכים והמועמדים למכינה.
יובל היה מנהלו הישיר של אביב. ליובל לא הייתה הכשרה פורמאלית כלשהי בתחום הדרכת טיולים.
במועד הרלוונטי לכתב האישום, אביב שימש כמנהל התכנית החינוכית של שלוחת המכינה בתל אביב (להלן: "המכינה". לעיתים תכונה "מכינת בני ציון" בכללותה "המכינה" והדבר יהיה תלוי הקשר). אביב הוא בוגר המכינה ולאחר שירותו הצבאי הוא התקבל לעבודה כמדריך במכינה והתקדם בתפקידו עד שבתחילת חודש ספטמבר 2017 מונה לתפקידו האמור כמנהל החינוכי במכינה. מתוקף תפקידו, אביב היה אחראי לניהולה השוטף של המכינה וקיבל את כלל ההחלטות המהותיות לפעילותה. בכלל זה, אביב היה אחראי למתן אישורים לטיולים בהשתתפות החניכים והמועמדים למכינה. במסגרת עבודתו אביב היה כפוף במישרין ליובל. לאביב לא הייתה הכשרה פורמאלית כלשהי בתחום הדרכת טיולים.
בשל תפקידיהם האמורים, נשאו יובל ואביב באחריות ישירה ומלאה לשלומם ובטיחותם של החניכים והמועמדים לגיוס למכינה, בכל פעילות הקשורה למכינה, לרבות במהלך טיולי חוץ.
נועם דור (להלן: "נועם") הינה בוגרת המכינה ובמועד הרלוונטי לכתב האישום שימשה כמדריכה במכינה וריכזה בין היתר את תחום גיוס המועמדים והעשייה החברתית. נועם הייתה כפופה במישרין לאביב ויובל היה אחראי עליה בהיותו ראש המכינה. נועם הינה תושבת המושב עין תמר שבאזור ים המלח.
המועמדים למכינה עברו הליך מיון כדי להתקבל למכינה והיו עתידיים להתחיל את הכשרתם במכינה ביום 01.09.2019. במועד האסון, המועמדים היו תלמידי כיתות יב' וטרם הפכו לחניכים מן המניין במכינה.
בכתב האישום ישנה התייחסות לתופעת הטבע של שיטפון, מאפייניו וסכנותיו, ובין היתר צוין כי קיים קושי בזיהוי מוקדם של שטפון המתקרב על-ידי מטיילים שנמצאים בתוך ערוץ נחל צר (להלן: "מעוק") מאחר שלעיתים (קרובות), אגן ניקוז של נחל, שאליו נאספים מי גשמים שיורדים במקומות גבוהים ואשר מפסיקים להיספג בקרקע, נמצא באזור הררי וגבוה בו יורד הגשם, הינו מרוחק מהנחל עצמו ומהמטיילים בו, בעוד שעל המטיילים עצמם גשם יכול שלא לרדת כלל. כן תוארה הסכנה של טיול בערוץ נחל שלגביו יש התרעות של שיטפון לנוכח הקושי לצפות את השיטפון ומאפייניו ולנוכח חוסר היכולת להימלט מפניו. נטען, כי בשל סכנה זו, ידוע לכל מי שנוהג לטייל באזורים המועדים לשיטפונות, כי יש להימנע לחלוטין מלהיכנס לתוך ערוצי נחלים, לגביהם הוצאו התרעות על גשמים ושיטפונות צפויים או אף אפשריים.
בפרק העובדות צוין כי כשנה לפני האסון, יובל הוציא הנחיה פנימית כתובה של המכינה העוסקת בנושא בטיחות בטיולים, ובין היתר, ההנחיה התייחסה לבטיחות טיולים בעת חשש לשיטפונות. בהנחיה נכתב כי "בתקופת הגשמים (סתיו עד אביב) יש לבדוק אזהרות שיטפונות באתר השירות המטאורולוגי בסעיף אזהרות בתוקף. ניתן לבדוק גם בטלפון של השירות המטאורולוגי. במקרה של חשש לשיטפון יש לנתח מתוך הבנה שמהירות שיטפון 5 קמ"ש אחרי שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי. יש להכין דרכי מילוט מהנחל ולתדרך את המטיילים להימנע ממעוקים שאין להם דרכים עוקפות". תוכן ההנחיה היה ידוע לאביב ואולם, המידע שנכלל בהנחיה זו הוא שגוי מן היסוד, שכן נתוניו של כל נחל, לרבות שיפועו ורוחבו הם משתנים ולכן לא ניתן לדעת באמצעות כלים מדעיים מתי מי שיטפון יגיעו לנקודה מסוימת בתוך הנחל ומה תהיה עוצמתו בנקודה זו.
כתב האישום מתייחס בהמשך לתכנון הטיול לנחל צאלים.
כחלק מגיבוש והכנת המועמדים החדשים לקראת שנת הכשרתם במכינה, תכנן צוות הגיוס במכינה טיול בן יומיים לדרום הארץ אשר עתיד היה להתקיים בין התאריכים 25-26.04.2018 בנחל צאלים (להלן: "הטיול" או "טיול הגיבוש").
לקראת טיול זה, נעשו הכנות מקדימות לרבות שני טיולי הכנה על-ידי חניכים מצוות הגיוס.
במהלך השבוע שבו עתיד היה להתקיים הטיול התקבלו מספר תחזיות מזג האוויר שהיה צפוי באזור נחל צאלים במועד הטיול. התחזיות הועברו לגורמים שונים במכינה דרך אפליקציית "WhatsApp" בקבוצה שנקראה "עדכוני חניכים יא'" (להלן: "הקבוצה") בה היו חברים הנאשמים, נועם, צוות מדריכים וסגל המכינה. על בסיס התחזיות והחששות שעלו מהן חברי הקבוצה התכתבו רבות על אפשרות היציאה לטיול המתוכנן במתכונתו.
כך שלחה נועם ביום 22.04.2018, יום ראשון בשבוע שבו אירע האסון, בשעה 10:41, תחזית לפיה "צפויות סופות רעמים פזורות וסיכוי של 80 אחוז למשקעים" ושאלה אם יש צורך לחפש מסלול טיול חלופי ויובל השיב בהודעה כי אכן יש לתכנן מסלול חלופי אך לצד זאת הוסיף כי ישנה אפשרות כל העת לעקוב באמצעות טלפון לווייני אחרי תחזית מזג האוויר והשיטפונות, וכך גם באמצעות חברה פרטית לחיזוי מזג האוויר. יובל הנחה בנוסף לבדוק את התחזית ביום שלפני הטיול ולהיערך לכך.
בהמשכו של אותו היום, בשעה 15:51, העבירה נועם לקבוצה הודעה שקיבלה מאביה, צביקה דור, בה צוין כי "עונת הגשמים עומדת להסתיים, אך זו בדיוק התקופה בה מופיעים שיטפונות בנגב, בערבה ובמדבר יהודה שיכולים להיות גם עוצמתיים... אולם זהי רק הקדמה לאירוע שיטפונות שכרגע נראה משמעותי ויפקוד אותנו מהחצי השני של יום ד' 25.04.18 לתוך יום חמישי 26.04.19 (יום האסון, י' ל') לפחות...".
לנוכח ההתרעות, ולאחר דיון שהתקיים בקבוצת "צוות גיוס" באפליקציית "WhatsApp" בה היו חברים החניכים הוותיקים שעליהם הייתה ממונה, נועם שלחה בצוהרי יום שני הודעה בקבוצה לפיה היא וצוות הגיוס החליטו לדחות את טיול הגיבוש למועד מאוחר יותר לאור התחזית.
בתגובה לכך, יובל השיב בשעה 12:07 "השתגעתם בל"ג בעומר מי יבוא???".
בהמשך, בשעה 12:24, יובל אשר לא היה מרוצה מההחלטה לדחות את הטיול ואשר היה נחוש לקיימו במועדו על אף ההתרעות על השיטפונות, בניסיון לגרום לביטול ההחלטה על דחיית הטיול, שלח תמונה המפרטת את מזג האוויר הצפוי במועד הטיול בה נכתב כי "צפויים גשם מקומיים ברוב חלקי הארץ וכן קיים חשש לשטפונות בנחלי המזרח והדרום", וכן הודעה נוספת בקבוצה, בה התייחס לתחזית ששלח וכתב כי "זה ממש לא נראה זרימה משמעותית, זה נראה חשש לשטפונות" וכן הוסיף "מי מכניס את ההיסטריה שמשי"? כשבכוונתו לשים ללעג את החניך שמשי שהתריע על כך, כי הטיול בנחל צאלים בעת הזו אינו בטוח.
באותו היום, יום שני בשבוע, מנהלת המשרד ומשאבי האנוש במכינה, נועה בוקסבאום, אשר הייתה חברה בקבוצה והייתה ערה להתכתבות בין יובל לנועם, שלחה בקבוצה הודעת טקסט ולפיה בהרצאה של קב"ט החברה להגנת הטבע בה היא נכחה באותה שעה, נאמר כי "כלל הטיולים של משרד החינוך באזורים של השטפונות בוטלו". בכתב האישום צוין כי החברה להגנת הטבע היא קבלן משנה של משרד החינוך לצורך הפעלת חדר המצב אשר מספק בין היתר שירותי בטיחות עבור טיולים של משרד החינוך.
יובל השיב כי "זה ממש לא מעניין", חרף העובדה שאל הודעתו זו צירף התכתבות עם אלמוג לאופר, אשר שירת כקצין בצה"ל בתפקיד חזאי בחיל האוויר ואשר היה בוגר של המכינה, ואשר איתו התייעץ יובל, באופן חברי ולא רשמי, ממנה עלה כי ביום רביעי צפוי גשם בשעות הצוהריים ועד שעות הלילה וכי ביום האסון צפוי גשם בין השעות 13:00-16:00.
בהמשך, בשעה 15:34, נועם העבירה בקבוצה תחזית של חברת מטאוטק שקיבלה מאביה אשר הופצה לכלל הציבור ממנה עלה כי "ביום רביעי 25.04.18 קיים חשש כבד לשיטפונות בדרום הארץ, בים המלח, במדבר יהודה.. ביום חמישי 26.04.18 יוסיפו לרדת גשמים לפרקים בכל הארץ... קיים חשש כבד לשיטפונות בדרום הארץ, בים המלח, במדבר יהודה...". יובל שקרא את ההודעה השיב שהחניכים יביאו ציוד לגשם תוך שהוסיף כי "מקסימום יראו שטפון בצאלים שזה אחלה". חרף כלל התחזיות, יובל לא ביטל את הטיול והמשיך בביצוע פעולות להכנתו. בין היתר, התקשר יובל לערן זהר, מנהל בית ספר לסיירות קק"ל והתייעץ איתו בדבר האפשרות לקיים את הטיול המתוכנן בנחל צאלים וזה הבהיר כי בעת ירידת גשמים אסור לטייל בערוץ מעוקי בשל חשש לשיטפון. זה גם ביקש מיובל להתייעץ עם אורי קוצר, מפקד יחידת החילוץ בערד ובהמשך שלח לו הודעה, לאחר שבדק את תחזית מזג האוויר באזור נחל צאלים, לפיה "התחזית מבחינת שטפונות נראית מבטיחה" והציע לו לשנות את מסלול הטיול מנחל צאלים שהוא "נחל ששוטף הכי הרבה בשנה" לנחל אחר עם אגן ניקוז קטן יותר. כן המליץ לו לעשות שימוש באפליקציה של השירות ההידרולוגי המתאר את כמות המשקעים שיורדים ברגע נתון בישראל, אפליקציה שבה הייתה התרעה במשך כל אותו שבוע "שטפונות בדרך. מרביעי עד שישי צפויים שיטפונות במדבר יהודה, הנגב המערבי, הנגב והערבה... מקומית השיטפונות יכולים להיות חזקים ואף חריגים ולגרום לחסימות ונזקים".
בהמשך יובל שוחח גם עם אורי קוצר והתייעץ איתו על קיום הטיול בנחל צאלים וזה ביקש מיובל שלא לקחת סיכונים וייעץ לו לטייל במסלול האדום של נחל צאלים שהוא מסלול הממוקם מחוץ לערוץ הנחל. בנוסף אורי קוצר הבהיר ליובל שבתוך ערוץ הנחל לא תהיה קליטה של טלפון לווייני ולכן מי שילך בערוץ לא יוכל לקבל ההתרעה על שטפון מתקרב. כן הסביר לו כי מרגע ירידת הגשם ועד להתפתחויות השטפון יעברו שלוש שעות.
יובל שלח את סיכום השיחה עם אורי קוצר בקבוצה, והבהיר כי יש לצאת לטיול הכנה למסלול האדום של נחל צאלים שכן הסיכוי לכך שיצטרכו ללכת במסלול זה הוא גבוה, וכפועל יוצא, שני חניכים, שמשי ולוטם, יצאו לטיול הכנה מקדים במסלול האדום של נחל צאלים.
בשעה 16:11 יובל העביר התרעה נוספת לקבוצה, על "צפי השירות האידאולוגי לשיטפונות ב-25-26.4.18" ולפיה: "מיום ד... צפויים שיטפונות בנחלי מדבר יהודה ובנגב מצפונו עד דרומו... על פי הצפי כרגע, יש לצפות באזורים שונים בנגב ובערבה לשיטפונות בעוצמה בינונית עד גבוהה. מקומית ייתכנו גם שיטפונות חריגים...".
ביום שלישי לפנות בוקר, בשעה 03:32, שלח צביקה דור הודעה לבתו נועם בה כתב כי: "רק לחדד את ההתרעה. לפי כל המודלים שלנו מדובר באירוע שיכול להתפתח לאירוע שיטפונות ממושך וחריג... מדובר בשני גלים רביעי מהחצי השני של היום ואז בשישי... נראה שמדובר באירוע שידרוש לא מעט חילוצים". כן כתב צביקה דור לנועם כי: "כדאי לוותר הפעם. האירוע יהיה חריג ושונה ממה שאנו מכירים... אל תיקחו צ'אנסים".
בשעה 08:31 נועם העבירה לקבוצה את ההודעות ששלח לה אביה במטרה לשכנע לדחות את הטיול ובהמשך ווידאה עם אביב שהוא קרא הודעות אלה. נועם הבהירה לאביב כי היא "מפחדת ומרגישה כי (יציאה לטיול) זו אחריות גדולה מדי לקחת", וכן ש"אי אפשר לדעת, הטבע לא בשליטתנו, אי אפשר באמת לצפות איפה יזרום וכמה...".
בשעה 15:09 יובל שלח בקבוצה "צפי השירות האידאולוגי לשיטפונות ב-25-27.04.18" ולפיו "מוקד השיטפונות יהיה, בין היתר, בנחלי ים המלח בניקוז המזרחי. כמו כן, מכתב כי שיטפונות צפויים גם בנחלי בקעת הירדן, מרכז ודרום הנגב. לגבי עוצמת השיטפונות נכתב כי 'בנחלי בקעת הירדן, מדבר יהודה, הנגב והערבה, קיים צפי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. מקומית ייתכנו אף שיטפונות חריגים'". בהמשך נכתב "מועד השיטפונות הצפוי: גל השיטפונות הראשון צפוי ביום ד' (25.04.18) משעות הבוקר המאוחרות לשעות הערב – לילה (בעיקר בנגב הדרומי והמרכזי). ולאחר מכן צפוי גל נוסף בשעות הבוקר – צהריים של יום שישי (27.04.18)".
בתגובה לכך שלח יובל הודעה ולפיה "הצפי הוא לטובתם".
בשעה 19:05 נועם שלחה הודעה בקבוצה שבוצע טיול ההכנה הנוסף בנחל צאלים וכן שערן גל אור שאיתו התייעצו אמר "...שלא להתקרב לנחל צאלים אם יש חשש לשיטפון ושזה סכנת חיים. אני בעצמי לא מספיק בטוחה בזה ולכן לא במצב של לשכנע אותם. אשמח לעזרתכם בעניין ולהתייעצות חוזרת".
יובל בתגובה השיב "חברים כבר סגר מזמן את העניין וחוזרים על עצמנו. ואורי קוצר מכיר את הנחל כמו ערן לפחות. ביקשנו שיכירו את הכניסה הרחוקה של האדום לא מתוך הנחל. וסיכמנו שמקסימום יראו שיטפונות" ובהמשך "שוב, צריך לזכור מה זה חשש לשיטפונות, שיטפון לא מגיע מהאדמה, הוא לא מגיע פתאום, יש לנו טלפון לווייני, יש לנו מטאוטק, יש לנו את אלמוג, יש לנו מקם גשם כל הזמן, אנחנו גם מרגישים אם יורד גשם, אנחנו לא נעשה שום דבר בצורה עיוורת".
נועם השיבה בהודעה בקבוצה "יובל סגרנו את העניין ממזמן אבל אני ממש לא מרגישה בטוחה עם זה... ואני חושבת שאם עוד הרבה מרגישים כמוני ומחזקים את זה אז שווה לדבר על זה שוב... אני באמת מפחדת שמשהו יקרה תחת אחריותנו".
יובל השיב כי "שום דבר לא יכול לקרות אם נפעל בצורה מחושבת. הדבר היחיד שיכול לקרות זה שלא יצאו לטיול ושלא יראו שיטפון".
בהמשך להתכתבות הנ"ל, כינס יובל ישיבת הכנה לפני היציאה לטיול (יום שלישי בערב – 24.04.2018). בישיבה נכחו נועם וחניכי צוות הגיוס. במהלך הישיבה, חלק מהחניכים ביקשו מיובל לדחות את הטיול בשל החשש מהשיטפונות על רקע המסקנות שעלו מטיול ההכנה של שמשי ולוטם. יובל ביטל לחלוטין את חששות החניכים וטען כי המכינה ערוכה היטב ליציאה לטיול תוך ששב ופירט את האמצעים שיעמדו לרשות הצוות (אלמוג לאופר שאמור לספק תחזית גשם, חברת מטאוטק שנשכרה לספק תחזית וטלפון לווייני) שיסייעו בידי הקבוצה לקבל התרעה על ירידת גשמים באגן הניקוז ולצאת מהנחל מבעוד מועד בטרם יתפתח שיטפון.
יובל שכנע את הנוכחים כי ניתן לקיים את הטיול חרף כך שידע שאלמוג לאופר אינו מבין דבר בשיטפונות וכי בעת ההליכה בתוך נחל צאלים קיימת אפשרות שלא תהיה קליטה של טלפון לווייני ולכן לא ניתן יהיה לקבל התרעה על תחילת ירידת הגשם באגן הניקוז של הנחל.
יובל הדגיש בפני הנוכחים כי לפני הכניסה לנחל צאלים על מובילי הטיול לבדוק עם חברת מטאוטק ועם אלמוג לאופר אם יורד גשם באגן הניקוז של נחל, ואם התשובה לכך היא חיובית, הגם שאינם חשים בטיפות הגשם שיורדות עליהם, אסור להם להיכנס לנחל, לא כל שכן אם יורד עליהם גשם.
יובל הבהיר עוד, כי אם יימסר להם על-ידי חברת מטאוטק כי התחיל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צאלים, בכל מקרה אין להיכנס לנחל ואין לקחת שום סיכון, חרף כך שלשיטתו זמן התפתחות השיטפון הוא שלוש שעות, וזאת לנוכח סכנת פגיעת שיטפון בחניכים המטיילים (להלן: "עובדה 44 לכתב האישום").
אביב לא נכח בישיבה זו אך בסמוך לאחר מכן קיבל מיובל עדכון על תוכנה, לרבות על אודות הצורך לבדוק תחזית גשם באגן הניקוז של הנחל. אביב הסכים עם עמדתו של יובל בדבר הנחיצות לצאת לטיול בנחל צאלים חרף ההתרעות על שיטפונות.
נטען, שנועם נאלצה לקבל את מרותם של הנאשמים לקיים את הטיול בנחל צאלים כסדרו, חרף עמדתה הנוגדת, וכפועל יוצא החלה לפעול למימוש תכנית הטיול בנחל צאלים.
בתאריך 25.04.2018, יום רביעי, בשעה 10:30, שלח אביב מייל לחברת מטאוטק ובו ביקש את צפי מזג האוויר לתאריכי הטיול המתוכננים. אביב ציין בפנייה זו את אגני הניקוז הרלוונטיים למסלול בנחל צאלים. בשעה 12:10, אביב קיבל במייל צפי מזג אוויר של חברת מטאוטק שכותרתו התייחסה לנחל צאלים (ערד) ואולם בגוף המסמך נכתב כי "יום רביעי 25.04.18-מזג אוויר כללי: צהריים/ אחה"צ – מעונן חלקית עד מעונן ויחל לרדת גשם מלווה בסופות רעמים, ייתכן ברד. חשש כבד לשטפונות בנחלי האזור. יום חמישי 26.04.18-מזג אוויר כללי: בוקר-מעונן חלקי בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהריים-ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב-ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשטפונות בנחלי האזור. לילה-מ"ח ועדיין ייתכן גשם, אם כי, הסיכוי פוחת מאוד (30%)". אביב העביר תחזית זו בקבוצה ויובל קרא אותה.
בשעה 16:53 יובל שלח קישור לכתבה באתר "Ynet" שכותרתה "ברד במרכז, הצפות בדרום: חשש לחיי נער שנסחף". בכתבה עצמה צוין ששני צעירים מצאו את מותם עקב כך שנסחפו בשיטפון. כן תואר מקרה של קבוצת תלמידים אשר נקלעו עם אוטובוס בשיטפון בנחל נוקדים ונזקקו לחילוץ עקב כך. כן צוין שלמחרת קיים חשש לשיטפונות בדרום הארץ, בים המלח ובמדבר יהודה. אביב קרא גם את הודעה זו.
בהמשך כתב האישום ישנה התייחסות ליציאה לטיול ביום רביעי ולשינוי מסלול הטיול לנחל תמר ונחל צפית
בשעה 16:44 נועם דיווחה בקבוצה כי ההגעה לאזור נחל צאלים סגורה בשל ירידת גשמים באזור.
בשעה שאינה ידועה במדויק, אך לאחר השעה 17:00, יצא אוטובוס ובו המועמדים וחלק מהחניכים מירושלים לכיוון נחל צאלים. נועם נסעה בנפרד ברכב מסוג "דימקס" אשר עתיד היה לשמש כחפ"ק ואביב עצמו נסע לכיוון נחל צאלים ברכבו הפרטי.
בשלב זה אביב החל לערוך התייעצויות לגבי שינוי מקום הלינה המתוכנן ולבסוף הוחלט שהקבוצה תישן ב"מכלאות הגמלים" שבעין תמר, זאת לאחר שהתברר לו כי על-פי תחזית מזג האוויר קיים צפי לגשם בכפר הנוקדים, שם חשבו ללון.
בשעה 18:31 אביב עדכן את יובל בהודעה קולית על שינוי מקום הלינה המתוכנן ובתגובה לכך יובל כתב כי שינוי מקום הלינה לעין תמר הינו "סביר, (תבוסתני ככל שיהיה)".
בשעה שאינה מדויקת, אך לאחר השעה 19:00, האוטובוס עם החניכים הגיע לחניון מכלאות הגמלים שבעין תמר ואביב או נועם חברו אל החניכים במקום.
לאחר הגעתם לחניון עין תמר, נועם ואביב דנו במסלולים חלופיים אפשריים של הטיול שתוכנן למחרת והגיעו למסקנה כי אחת האפשרויות המתאימות היא טיול בנחל תמר ובנחל צפית, הממוקמים כ-40 קילומטר דרומית לנחל צאלים.
במועד זה, בשעה 21:44, התקיימה שיחה טלפונית בין נועם לבין הראל בין שחר (להלן: "השיחה הראשונה עם הראל"). נועם התייעצה עם הראל בן שחר בדבר מסלול טיול חלופי לאור השיטפונות בנחל צאלים. הראל מסר לנועם כי בכל האזור ישנו חשש כבד לשיטפונות וכלל המסלולים סגורים.
נועם שאלה את הראל בן שחר לגבי הטיול בנחל תמר ונחל צפית, וזאת בהנחה כי למחרת היום יהיה מזג אוויר טוב ושמשי, וזה השיב לה כי באופן תאורטי, ככל שיהיה שמשי, מסלול זה מתאים לטיול אך הבהיר לה, כי ככל שירד גשם, הרי שהמסלול יהווה סכנה בשל השיטפונות.
אביב, שעמד ליד נועם, האזין לשיחה באמצעות הרמקול של הטלפון הנייד של נועם, ולפיכך היה מודע היטב לסכנת שיטפונות הצפויה בעת הטיול גם בנחל תמר ובצפית במזג אוויר גשום, בדומה לזו הצפויה בנחל צאלים.
בסמוך לאחר מכן אישר אביב את היציאה לטיול בנחל תמר ובנחל צפית, למרות שלא טייל בנחלים האלו קודם לכן, למרות שלא הכיר את התוואי שלהם ומבלי שערך הכנה כלשהי לטיול זה. אביב בדק במפה את תוואי המסלול בתוך נחל צפית, בדיקה שאין בה כדי ללמד דבר על אופי המסלול, על טיבו ועל הסכנות הטמונות בו, לרבות נתונים שעשויים להיות רלוונטיים במקרה של שיטפון, זולת אורכו של המסלול והעריך שהקבוצה תספיק לעבור בו בתוך שעה, הערכה שלא התבססה על שום נתון רלוונטי לרבות כך שנחל צפית בחלקו הוא נחל מעוקי וצר באופן שמשליך על קצב ההליכה של החניכים.
כן לא בדק אביב את יכולת החניכים להיחלץ מתוואי הנחל במקרה של קבלת התרעה על ירידת גשם באגן הניקוז או בעת התקרבות שיטפון.
אביב אף אישר את הטיול למרות שמהתחזית שקיבל מחברת מטאוטק עלה שהיו צפויים לרדת גשמים באזור הגאוגרפי בו מצוי נחל צפית, למרות ההתרעות והאזהרות הרבות מפני שיטפונות ולמרות שהוברר לו על-ידי הראל בן שחר כי טיול בנחל זה כאשר יורד בו גשם הוא מסוכן מחשש להתפתחות שיטפון.
כתב האישום מתייחס להמשך ההתפתחויות בלילה שלפני יום האסון. כך צוין, שבשעה 22:39 יצאו כלל החניכים לצפות בשיטפון בנחל צין הסמוך לעין תמר ואביב אף שיתף סרטון של הקבוצה כשהמים מרטיבים את רגליהם.
בנוסף, בשעה 22:45 התקיימה שיחת טלפון בין אביב ליובל שעסקה בתכנית הטיול ביום למחרת. תוכנה המדויק של השיחה אינו ידוע למאשימה, וכן אין המאשימה יודעת, אם במהלך שיחה זו אביב עדכן את יובל בדבר התכנון לקיים את הטיול בנחל תמר ובנחל צפית (להלן: "השיחה בין אביב ליובל").
יחד עם זאת, ולמצער, במהלך שיחה זו ובכל פרק הזמן שעד למחרת בבוקר, נמנע יובל מלברר עם אביב את פרטי המסלול המדויק שבו היו צפויים החניכים לטייל ביום למחרת וזאת חרף כך שהוא ידע על התחזיות לגשם שעתיד היה לרדת ביום למחרת באזור הגאוגרפי בו שהו החניכים והכיר את ההתרעות מפני השיטפונות באזור זה.
בסמוך לאחר השיחה בין אביב ליובל, שלח יובל בקבוצה עדכון של השירות ההידרולוגי בו נכתב כי "יום ה: לאחר הרגיעה הלילה ומחר בבוקר, צפויים הגשמים להתחדש בעוז לקראת צהריים ותוך הערב, כאשר מוקד השיטפונות צפוי להיות באזור... הרי יהודה, צפון ומרכז הנגב. שיטפונות ייתכנו גם במערב ובדרום הנגב. לפחות לפי חלק מהמודלים, צפויים אירועי שיטפונות והצפה חריגים וחמורים. יש לתת תשומת לב מיוחדת לשעות הצהריים/ערב מחר (יום חמישי). קיים פוטנציאל ממשי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. האירוע נראה חריג ונדיר".
בהמשך כתב האישום ישנה התייחסות לאשר אירע ביום האסון.
בתאריך 26.04.2018, יום ה' בשבוע, הוא יום האסון, בשעה 07:00, פנה אביב בהודעת טקסט לאלמוג לאופר וביקש ממנו תחזית מזג אוויר לאזור נחל תמר ונחל צפית.
בשעה 07:18, אלמוג לאופר שלח בהודעת טקסט לאביב תשובה לפיה "נראה שאין חשש לגשמים באזור ומדרום לו, אך עוד שעתיים יגיעו נתונים נוספים והוא יעדכן בהתאם". אביב העביר מידע זה הלאה בקבוצה.
בשעה 07:23 אביב שלח הודעה בקבוצה לפיה "עבר עלינו לילה שקט וטוב. מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר. במקביל עם חצי אוזן עם מטאו טק ואלמוג לאופר התותח לגבי התפתחות היום". יובל קרא הודעה זו בסמוך לשליחתה במועד הנ"ל. בשעה 07:53 יובל שלח הודעה בקבוצה בה נאמר כי: "עדכון הבוקר של המודלים מצביע על החלשה בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב. ההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהרים ואז התחדשו הגשמים והשיטפונות באזור הרי יהודה, מדבר יהודה, במרכז וצפון הנגב, אולם בניגוד לצפי אתמול, תמונת המצב הבוקר לא מצביעה על החמרה".
בשעה 08:10, אביב התקשר לחברת מטאוטק וביקש מהחזאי התורן, מר יעקב זאדה, תחזית מעודכנת, תחילה לאזור נחל צאלים.
לנוכח התחזית, לפיה צפויים שיטפונות, מר יעקב זאדה אמר לאביב כי "זה לא יום לפעילות בחוץ וכי צפויים גשמים ושיטפונות". אביב מסר לחזאי כי הם חושבים לטייל באזור תמר וזה השיב לו כי גם באזור זה אין שינוי במזג האוויר. אביב לא עדכן את הקבוצה בדבר תוכן שיחתו עם החזאי.
בשעה 09:30 לערך, לאחר התארגנות בוקר, החלו החניכים ואביב לצעוד מחניון עין תמר לאזור נחל תמר. נועם ושתיים נוספות שהו ברכב החפ"ק שליווה את המטיילים ולא צעדו יחד עמם. בשעה 09:37 אלמוג לאופר שלח הודעה לאביב ועדכן אותו כי לאחר בדיקה נוספת שערך "נראה כי יש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם". אביב לא העביר הודעה זו הלאה למרות שראה אותה עם קבלתה. בחלוף כחצי שעה שוחח אביב עם אלמוג לאופר על העדכון שזה שלח לו.
בשעה 09:55 אביב קיבל במייל מחברת מטאוטק תחזית עדכנית שבכותרתה נכתב שהיא עבור אזור "צאלים (ערד)", אך בגופה נכתב כי "בוקר – מעונן חלקית בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהרים – ירד גשם עם פרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור...". אביב לא העביר הודעה זו בקבוצה.
בשעה 11:02 אביב שלח בקבוצה תמונה של בה נראים החניכים מטפסים בסולמות נחל תמר.
בשעה 11:25, יובל ראה את התמונות וידע ידיעה מלאה כי החניכים נמצאים בתוך התוואי של נחל תמר בואכה נחל צפית. יובל הבין עוד, כי מדובר בנחל שלא נערכה לגביו כל הכנה וכי לאור מכלול ההתרעות והאזהרות, החניכים עלולים להיפגע על-ידי שטפון. חרף מודעות יובל לסכנה הממשית, הוא לא עשה מאומה כדי לבטל את הטיול. תחת זאת, יובל הסתפק בשליחת הודעה בקבוצה, בשעה 11:25, בה שאל: "אתם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים נועם?"
בשעה 11:31 נועם השיבה ליובל כי צפוי להתחיל טפטוף בשעה 12:00 ושוב בשעה 15:00, וכן כי החניכים אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים-שלוש (כלומר בשעה 13:30-14:30), ולהגיע לחניון בשעה 16:00-17:00. יובל שלח תגובה בקבוצה, בשעה 11:43, בה כתב: "אז תהיו ערניים לגבי בין 3 ל-4-5, כולל ניתוח אגני הנחל, ומיקום הקבוצה ומיקום הגשם", תוך שהוא ככל הנראה מתכוון להזהיר את המטיילים מפני חציית נחל צין הצפויה לאחר היציאה מנחל צפית.
לאחר שנערכה לחניכים סקירה גאוגרפית בשעה 11:28 על רמת ההר שמחברת בין נחל תמר לבין הכניסה לנחל צפית, המשיכו הם לנוע בהובלת אביב על השביל שעובר על רמת ההר מהיציאה מסולמות נחל תמר אל הירידה לנחל צפית. תוך כדי התנועה בשביל, בשעה 12:00 לערך, החל לרדת גשם על החניכים.
בשלב זה אביב הביט למטה לעבר תוואי נחל צפית וחזר והעריך את משך ההליכה בו בכשעה וזאת ללא כל ביסוס ממשי להערכה זו כשהוא מודע לגודל הסכנה של שיטפון.
בשעה 12:03 אלמוג לאופר התקשר לאביב ועדכן אותו כי בשעה זו באזורים נחל תמר ונחל צפית צפוי גשם קל עד בינוני ואילו בשעה 15:00 צפוי גשם משמעותי.
אביב שאל את לאופר על חשש משיטפונות באזור אך זה השיב לו, כפי שהשיב לו בעבר, כי אינו מבין דבר בשיטפונות.
בשעה 12:25 הראל בן שחר התקשר לנועם ושאל אותה היכן נמצאת קבוצת החניכים. נועם השיבה לו כי החניכים נמצאים בנחל צפית. בתגובה לכך, הראל בן שחר מסר לה כי החל לרדת גשם במכתש הקטן שהינו אגן הניקוז של נחל צפית וכי על החניכים להזדרז ולצאת מהנחל (להלן: "השיחה השנייה עם הראל").
לאור חשיבות המידע שנמסר לה ודחיפות העניין, נועם ניסתה להתקשר אל אביב כדי לעדכן אותו בכך. בסופו של דבר נודע לאביב שנועם חיפשה אותו וזה חזר אליה בשעה 12:34.
בנקודת זמן זו החניכים עדיין שהו על השביל שיורד מרמת ההר לתוך נחל צפית, אך טרם נכנסו לתוך הנחל עצמו.
בשיחה זו נועם מסרה לאביב את המידע בדבר תחילת ירידת הגשם באגן הניקוז של נחל צפית, כפי שמסר לה הראל בן שחר. אביב מסר לנועם כי בעת הזו יורד עליהם טפטוף קל, כי אלמוג לאופר מסר לו שהגשם המשמעותי צפוי לרדת רק בשעות אחר הצוהריים וכן שהם צפויים לסיים את המסלול בנחל בתוך פחות משעה (להלן: "השיחה בין נועם לאביב").
חרף כל המידע וההתרעות שקיבל אביב, זה לא מנע לאלתר את המשך הטיול ולא פעל להוצאת החניכים מאפיק הנחל טרם כניסתם לחלקו המעוקי.
תחת זאת, בסמוך לאחר סיום השיחה עם נועם, אביב הנחה את החניכים להמשיך בכניסה לתוך תוואי נחל צפית כאשר הוא יודע כי עקב ירידת גשמים באגן הניקוז, הכנסת החניכים אל תוך ערוץ הנחל ואל תוך המעוק משמעותה העמדתם בסכנה ברורה וצפויה של היפגעות על-ידי שטפון.
בשעה 12:38 נועם שלחה הודעה בקבוצה לפיה: "התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית... הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל. עליהם יורד טפטוף קל...". יובל קרא את ההודעה בשעה 12:46 ולפיכך ידע ידיעה מוחלטת שבשעה זו החניכים נמצאים בתוך ערוץ נחל צפית. יובל לא עשה מאומה כדי להפסיק הטיול לאלתר. תחת זאת, הגיב יובל במספר הודעות להודעות ששלחה נועם המתייחסות למעבר נחל צין עם היציאה מנחל צפית, כשבשעה 12:50 כתב: "בקיצר אני בישיבה. קבלי ייעוץ ממישהו רציני מהיחידה על מעבר נחל צין ומה ההתניות שצריך לפני שעוברים אותו כדי לא להיסחף". דקה לאחר מכן המשיך וכתב "זרימה חלשה זה סובייקטיבי והיו אנשים שנסחפו כך...".
במועד הנ"ל החניכים נכנסו לתוך ערוץ נחל צפית והחלו לצעוד בו. בשלב מסוים, עקב היצרות תוואי הנחל, החניכים הלכו בו בתור אורכי. תוך כדי הצעידה, החניכים הגיעו לקטע בו תוואי הנחל היה צר ומעוקי כאשר סביבם קירות סלעיים בגובה מספר מטרים.
בשלב זה, בשעה 13:13 לערך, מי השיטפון אשר נאספו באגן הניקוז שבאזור מישור רותם, כפי שנמסר בשיחה הראשונה עם הראל, זרמו במהירות במורד הנחל ופגעו בעוצמה בחניכים אשר צעדו בתוך המעוק הצר ושממנו לא היו יכולים להיחלץ.
מי השיטפון סחפו עמם את 10 המועמדים לגיוס והחניכים והטיחו אותם אל הסלעים שבמורד הנחל.
כתוצאה מכך, המנוחים מצאו את מותם בסמוך לאחר מכן. בנוסף, המועמד לגיוס רון חכים אובחן כסובל מחבלות בכל חלקי גופו עם שבר ברגל שמאל ואושפז בבית חולים במשך שלושה ימים והמועמדת לגיוס שרה קורץ אובחנה כסובלת מחבלות קהות מפושטות על-פני הגוף ואושפזה בבית חולים למשך 11 ימים.
יתר החניכים והמועמדים לגיוס אשר הצליחו לתפוס מחסה בטרם הגעת השיטפון חולצו על-ידי כוחות ההצלה אשר לשם כך אף הסתייעו במסוקי חילוץ.
במישור המשפטי נטען בכתב האישום כי במעשיהם ובמחדליהם הנאשמים גרמו למותם של עשרת המנוחים ולחבלה חמורה של שניים מן המועמדים לגיוס, וזאת בקלות דעת, כאשר הם נוטלים סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן.
בעובדה 108 לכתב האישום נטען כי יובל נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות בכך שלמרות שידע על התחזיות לגשם ולשיטפונות הצפויים באזור בו היה אמור להתקיים הטיול, נמנע מלברר עם אביב, ערב יום האסון, את פרטי המסלול המדויק שבו צפויים לטייל החניכים לאחר ביטול המסלול בנחל צאלים;
כי למרות ידיעתו הברורה בבוקר יום האסון שהחניכים מתוכננים לטייל בנחל צפית ובנחל תמר, ולמרות ההתרעה בדבר אפשרות שיטפונות באזור בו הם עתידים לטייל, הוא נמנע מלבטל את הטיול;
כי למרות שראה תמונות של החניכים וידע שהם בתוך תוואי של נחל תמר בואכה נחל צפית, הוא לא עשה מאומה כדי לבטל את הטיול לאלתר ולהביא את החניכים למקום בטוח מפני פגיעה של שיטפון;
כי למרות שידע שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית בשעה 12:46, הוא לא עשה מאומה כדי לבדוק אם החניכים נמצאים בתוך הנחל ולא הורה שיצאו ממנו לאלתר ככל שכבר נכנסו אליו (להלן: "עובדה 108 לכתב האישום").
בעובדה 109 לכתב האישום נטען כי אביב נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות בכך שלמרות הצטברות ההתרעות והאזהרות מפני השיטפונות הצפויים בנחלי הדרום, הוא אישר את היציאה לטיול בנחל תמר ונחל צפית מבלי שערך הכנה כלשהי לטיול זה;
כי למרות שהובהר לו על-ידי הראל כי טיול בנחל זה כשיורד בו גשם הוא מסוכן בשל החשש להתפתחות שיטפון, ולמרות ההתרעות על השיטפונות שקיבל ביום האסון עצמו מהגורמים השונים, הוא אישר את קיום הטיול;
כי למרות שהוא קיבל מנועם התרעה ממוקדת וברורה ביותר בדבר ירידת גשמים באגן הניקוז של נחל צפית עצמו, הוא לא מנע לאלתר את המשך הטיול ואת כניסת החניכים לתוך הנחל (להלן: "עובדה 109 לכתב האישום").
תשובות הנאשמים לכתב האישום
10. כפי שצוין, אף תשובות הנאשמים לכתב האישום היו ארוכות ומפורטות. תשובת יובל לבדה אוחזת 42 עמודים. לנוכח האמור, לא מצאתי לנכון להביא את תשובות הנאשמים לכתב האישום במלואן ועיקרן תפורט להלן. עם זאת, אציין כי ההתייחסות לתשובת יובל לכתב האישום תהיה מפורטת באופן יחסי גם בשים לב לכך שזה ביקש לראות תשובה זו כחלק מעדותו הראשית, בהסכמת הצדדים.
תשובת יובל לכתב האישום
11. ב"כ יובל טען כי יובל לא היה קל דעת ביחס לאפשרות מותם של המנוחים ואף לא היה רשלן בהתנהלותו.
נטען כי יובל פעל מתוך תחושת אחריות כבדה ועמוקה ובשיקול דעת מלא ויסודי לאורך כל מהלך העניינים בהתאם לנתונים שהיו בידיעתו; כי הטיול שתוכנן בנחל צאלים לא העמיד כל סכנה למטיילים; כי קיום הנחיותיו של יובל לטיול היו מונעות את התרחשות האסון; כי יובל לא לקח סיכון בעצם קיום הטיול כי אם ניהל סיכון, וניהול סיכון זה התבסס על הכנות רבות לטיול בנחל צאלים ובכללן קיום ישיבות, התייעצויות עם אנשי מקצוע ותדריכים לאנשי צוות המכינה והחניכים, היערכות מדוקדקת וירידה לפרטים, הכנה יסודית למסלול ההליכה בנחל צאלים, שעה שקיימת תחזית לחשש לשיטפונות לרבות עריכת טיולי הכנה, וידוא כי אביב, ששימש כמנהל התכנית בתל אביב, שהוא זה שיובל את הטיול, ובפרט את המסלול בשטח, ניתוח מדוקדק של תוואי הנחל לרבות אגן הניקוז שלו, וידוא כי הצוות הצטייד בטלפון לווייני ומתן הנחיות להתעדכנות בעת תחזית מזג האוויר בפרט בזמן אמת באגן הניקוז בטרם התחלת המסלול ובטרם כניסה לכל מקטע נוסף של המסלול.
לצד טענות מקדמיות שהועלו, נטען כי כתב האישום הציג באופן חסר ומסולף את ההשתלשלות העובדתית של העניינים וכי חלק נרחב ממנה, זה הקשור לטיול בנחל צאלים, שלבסוף לא התקיים, אינו מקים כלפי יובל אפילו אחת מהטענות המבססות את יסודות העבירה המיוחסות לו בכתב האישום.
יובל הודה בעובדה 44 לכתב האישום, היינו שהדגיש בפני הנוכחים בישיבת ההכנה, ערב היציאה לטיול, שלפני הכניסה לנחל צאלים על מובילי הטיול לבדוק עם חברת מטאוטק ועם אלמוג לאופר אם יורד גשם באגן הניקוז. כן הבהיר שאם התשובה לכך היא חיובית, אסור להם להיכנס לנחל אף אם הם אינם חשים בטיפות הגשם שיורדות עליהם, לא כל שכן אם בפועל יורד עליהם גשם. כן הבהיר, שבמקרה שמטאוטק ימסרו להם שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צאלים אין להיכנס לנחל ולקחת שום סיכון, וזאת אף אם זמן התפתחות השיטפון הוא שלוש שעות.
יובל הודה שהוא הקים את המכינה, לבקשת משפחת חדד ששכלה את בנה, בן ציון ז"ל, לוחם מגלן שנפל בעת מילוי תפקידו; כי ניהל את המכינה על שלוחותיה השונות; כי לכל אחת משלוחות המכינה היה מנהל תכנית; כי תכנית המכינה בתל אביב נוהלה על-ידי אביב; כי תחת אביב עבדו שלושה מדריכים בוגרי שירות צבאי ובוגרי המכינה ובכללם נועם, אשר ריכזה בין היתר את תחום גיוס המועמדים, לרבות טיול הגיבוש שבמסגרתו התרחש האסון; כי במהלך כל השנים בטיחות החניכים עמדה בראש מעייניו ושל צוות המכינה; כי הוא עצמו היה אחראי על מערך הנהלים וההנחיות בענייני בטיחות, וזאת ללא כל גורם מנחה ממשרד החינוך או ממשרד הביטחון שהם האחראים הרגולטוריים על המכינות הקדם צבאיות, לפי חוק המכינות הקדם צבאיות, התשס"ח – 2008 (להלן: "חוק המכינות").
באשר לטיול שתוכנן לנחל צאלים, יובל הודה שבכל שנה נערך טיול גיבוש לקראת בניית המחזור הבא במכינה; כי לצורך זה נוצרה בשנים האחרונות במכינה מתכונת טיול בן שלושה ימים בנחל צאלים; כי מועד הטיול נקבע על בסיס גרף פעילות שנתית אשר נבחן במהלך השנה ובשנה הרלבנטית נקבע הטיול לתאריכים 25-27 באפריל; כי בהתאם לפרקטיקה שהייתה נהוגה במכינה, ירין שמשי ושני נציגים מהמועמדים יצאו לסיור הכנה בנחל צאלים;
כי החל מסוף השבוע שלפני הטיול החלו להצטבר ידיעות על כך שבסוף השבוע צפוי מזג אוויר גשום וחשש לשיטפונות בנחלי מדבר יהודה; כי במהלך השבוע שקדם לטיול הוא קיים שיחות עם מארגני הטיול והסביר שהוא רואה ערך חינוכי בקיום הטיול במועדו גם אם יש קשיים הנובעים ממזג האוויר, זאת אף אם בשל מזג האוויר הטיול יצא לפועל ללא ביצוע המסלול המתוכנן; כי הוא לא הנחה לטייל בעת שיטפון, כי אם הנחה כיצד לתכנן טיול שעה שקיים חשש לשיטפון; כי עיקר ההנחיות שניתנו לקראת הטיול בנחל צאלים נכללו כבר במסגרת "קובץ הנחיות המכינה" שנכתב על-ידו אשר עודכן במהלך אותה שנה ואשר כללו הנחיות כלליות לבדוק התרעות שיטפונות באזור מסלולי הכנה מיועדים בתקופת הגשמים, לעשות שימוש בשירותי חיזוי מקצועיים בתשלום במהלך הטיול, וכן להימנע מכניסה למעוקים שאין להם דרכים עוקפות;
כי לאחר שנועם העלתה בתחילת השבוע את התחזית הצפויה להמשך השבוע, הוא תמך בבחינת מסלול חלופי, אף שהנחה לפעול בשים לב לתחזית הסמוכה לזמן אמת כבסיס לקבלת החלטות; כי אכן השיב לנועם בקבוצה שכתבה שהחליטו לדחות את הטיול בשבוע "השתגעתם בל"ג בעומר מי יבוא???" וזאת משסבר שעלולה להיווצר בעיית השתתפות בטיול נוכח ל"ג בעומר שחל באותם תאריכים; אישר כי שלח בעצמו צילום מסך של תחזית תוך שהוסיף כי להבדיל מדבריה של נועם, לא מדובר בזרימה משמעותית כי אם בחשש לשיטפונות; אישר שכתב בקבוצה של אנשי הצוות "מי מכניס את ההיסטריה, שמשי?" וזאת לנוכח כך שירין שמשי פנה אליו בבקשה לשנות את המסלול לטובת טיול בצפון; הודה ששוחח איתו על שינוי המסלול לטובת טיול בצפון ובמסגרת שיחה זו הסביר לו, בין היתר, את העדיפות שיש לקיים את הטיול במועדו ובאזור המתוכנן תוך היערכות קפדנית ומתוך הבנה כי לכל היותר יתקיים טיול באזור מבלי לעשות מסלול הליכה בתוך נחל; טען כי לא ביקש לשים את ירין שמשי ללעג, שכן ככלל נהג לדבר ב"גובה העיניים" וברצינות עם כלל החניכים במכינה, ואף לשמוע את דעותיהם גם במקרים שאלו היו מנוגדות לדעתו, כפי שגם היה ביחס למסלול שתוכנן לבסוף לנחל צאלים; הודה כי גם בהמשך כתב לנועם שהוא לא מבין מדוע החליטה לדחות את הטיול מבלי להתייעץ על בסיס נתונים שלא הצריכו את ביטול הטיול בכללותו;
טען כי בשל חילופי הדברים עם נועם קבע איתה ישיבת התייעצות ביום שני, יחד עם אביב ועם יעל סדן ז"ל, ישיבה שלא הוזכרה בכתב האישום; כי לאחר הישיבה, שבה נבחנו גם האפשרויות של דחיית הטיול או קיומו באזור אחר, סוכם על דעת כל המשתתפים על קיום הטיול במועדו, באזור המתוכנן תוך היערכות מפורטת ומתוך הבנה שבסבירות גבוהה מסלול ההליכה בערוץ הנחל לא יצא אל הפועל; כי ווידא שאביב יוביל את הטיול, הגדיר את אגן הניקוז של הנחל, חילק הנחל למקטעים של בין קילומטר לשלושה, כשלפני כל אחד מהם תהיה האפשרות לחדול ההליכה ולעבור למסלול האלטרנטיבי, הנחה לערוך בירור אם יורד גשם באגן הניקוז לפני כניסה לנחל ולפני כל מקטע ומקטע, הנחה להכין מראש מסלול אלטרנטיבי ("המסלול האדום") ולהוציא בעניינו טיול הכנה נוסף (שיצא בפועל על-ידי חניכים ירין שמשי ויונתן לוטם), הנחה לזכור את שירותי חברת מטאוטק ולהיעזר כגיבוי במכ"ם גשם שנמצא באתר "Israel map" שהוא אתר ממשלתי וכן באלמוג לאופר, הנחה להצטייד בטלפון לווייני מתאים, הנחה כיצד להיערך למפגעי קור וגשם אף שלא היו צפויים תנאים שכאלו במהלך הטיול;
מסר שהתייעץ עם ערן זהר, אשר בשלב מאוחר יותר של היום אף שלח לו הודעה בה המליץ על הורדת אפליקציה של השירות המטאורולוגי והציע לשקול כאפשרות את קיום המסלול בנחל עם אגן ניקוז קטן יותר, וכי בהמשך התייעץ עם אורי קוצר אשר בין היתר חזר והסביר לו שמשך הזמן להיווצרות שיטפון הוא כ-3 שעות מרגע ירידת גשם באגן הניקוז של הנחל וכי מהירות הזרימה של שיטפון היא כ-5 קמ"ש, ויובל שלח הודעה בקבוצה על מסקנותיו משיחה זו, לרבות כך ש"מרגע ירידת גשם לשטפון 3 שעות". יובל הבהיר כי דחה את המלצת ערן זהר להעתיק את המסלול לנחל עם אגן ניקוז קטן יותר לנוכח עמדתו של קוצר שלא שלל הטיול בנחל צאלים, ואולם יובל העביר את המלצת ערן זהר בעניין זה בהודעה בקבוצה, ובהמשך השיב לנועם ש"אפשר לתכנן על נחל אחר" לאור המלצה זו אך נועם השיבה ש"כל העניין הוא שאנחנו משאירים את זה ועולים בעוקף, זה כל היופי, שמצליחים להתמודד גם המזג אוויר שלא מתאים כל כך", ויובל הסכים עם כך בקבוצה;
הודה שכתב בתגובה להודעה ששלחה נועה בוקסבאום "זה ממש לא מעניין" משום שטיולי משרד החינוך אינם מותאמים לתנאי מזג האוויר כאמור ואינם נערכים בסטנדרט וברמת ההכשרה הרלבנטית ומכאן שידיעה על ביטול הטיולים של משרד החינוך לא נגעה מהותית לבחינת קיומו של טיול המכינה, אף לא מהבחינה הפורמאלית משום שהמכינות לא היו כפופות להוראת חדר המצב ולא יכלו להשתמש בשירותיו אף הם רצו בכך; הודה שהגיב להתרעת הגשמים והשיטפונות הצפויים בימי רביעי-חמישי שנועם שלחה "די חרא" אך הניח כי בשים לב לתחזית, הקבוצה ככל הנראה לא תערוך את המסלול, כי אם לכל היותר תצפה בשיטפון;
הודה שתחזית מזג האוויר הגשום, על החשש מפני שיטפונות הייתה נקודת המוצא במעורבותו הגבוהה בתכנונו של הטיול, ובמסגרת זו ביקש לוודא מקרוב כי צוות הטיול ידע לתכנן ולקיים את הטיול כולו באופן בטיחותי;
מסר ששוחח גם עם אלמוג לאופר במסגרת ההיערכויות וזה מסר לו שהוא לא יודע לחזות שיטפונות אך יודע למסור מידע מהימן בזמן אמת על ירידת גשם באזור מסוים, כי לאופר העביר לבקשתו תחזית לפיה "ברביעי צפוי להיות גשום מהצהריים עד 23:00 בלילה, ובחמישי גשם מהצהריים בין 13:00 ל-16:00", תחזית שאותה יובל שלח לקבוצה, ושאביב סבר שהיא "תחזית חיובית בשבילנו";
מסר שביום שלישי בבוקר העבירה נועם התרעה ששלח לה אביה, צביקה דור, על כך שצפויים שיטפונות חריגים בשני גלים, בחצי השני של יום רביעי וביום שישי וכן שאביה הוסיף בהודעתו כי: "כדאי לוותר הפעם על הטיול ולא לקחת צ'אנס" והוא לא הגיב להתרעה זו הן משום שלא ראה בה חידוש, הן משום שהיא לא התייחסה ליום הטיול, הן משום שהניח שאביה של נועם לא מודע לכלל ההנחיות וההכנות והן לנוכח הנחתו שככל הנראה, כלל לא יהיה טיול בנחל אלא רק ישהו באזור ויצפו בשיטפון ממקום בטוח; מסר שבאותו יום הוא עצמו העביר תמונת מסך של צפי השירות ההידרולוגי ביחס לתאריכי הטיול וציין כי "ממה שהצלחתי לקרוא פה בנסיעה הצפי לטובתנו" משום שהשיטפונות הצפויים לפי אותו צפי היו בימי רביעי ושישי ולא ביום חמישי הוא יום המסלול המתוכנן;
הודה שבשעות הערב נועם שלחה בקבוצה הודעה שהתבססה על סיור ההכנה הנוסף שנערך ועל עמדתו של ערן גל אור שלא כדאי להתקרב לנחל צאלים ושהוא השיב לה שהם חוזרים על עצמם וכן שאורי קוצר מכיר את הנחל כמו ערן וכן שבהמשך הוסיף "שוב, צריך לזכור מה זה חשש לשטפונות, שטפון לא מגיע מהאדמה, הוא לא מגיע פתאום, יש לנו טלפון לווייני יש לנו מטאוטוק יש לנו את אלמוג, יש לנו מכ"ם גשם כל הזמן, אנחנו גם מרגישים אם יורד גשם, אנחנו לא נעשה שום דבר בצורה עיוורת!";
הודה שנועם השיבה שהיא לא מרגישה בטוחה עם זה, ששווה לדבר על זה שוב ושהיא מפחדת שיקרה משהו תחת אחריותם והוא השיב לה "שום דבר לא יכול לקרות אם נפעל בצורה מחושבת. הדבר היחיד שיכול לקרות שלא יצאו לטיול ויראו שטפון";
מסר שבערב של אותו יום, במסגרת השיעור השבועי לחניכים (להלן: "השיעור"), בנוכחותה של נועם, הוא התייחס להנחיות הטיול ובפרט לאלו הכרוכות בהליכה במסלול, הודה שאמר בישיבה ש"אין מניעה, ואף מקובל לטייל בגשם ולפעמים אף בשלג", הבהיר בישיבה שהם מטיילים באופן שמונע במאה אחוז סכנה להישטפות המטיילים בשיטפון ולכן אינו רואה ביציאה לטיול חוסר אחריות, כי אם ערך חינוכי בדבר התנהלות זהירה ומושכלת;
מסר שלאחר השיעור שהסתיים בסביבות השעה 23:00, התכנסה ישיבה נוספת במשרדו לבקשת נועם וחניכי צוות הגיוס (להלן: "הישיבה הלילית"), ישיבה שבה הועלתה התנגדות לטייל בזמן גשם בשל החשש שזה יקשה על הבנות והודה שהוא שב והסביר שהמכינה מטיילת כל השנים גם בגשם וכי יש "חשיבות חינוכית כלפי המועמדים למכינה שייחשפו לאתגרים הצפויים במכינה, כמו גם במהלך שירותם העתידי בצה"ל...", מסר שבישיבה זו נדונו האפשרויות השונות של הטיול בנחל צאלים לנוכח ההסתייגויות שהעלו ירין שמשי ויונתן לוטם שעשו את מטיול ההכנה הנוסף, הסתייגויות אותן קיבל; מסר שבישיבה הבהיר שאביב הוא מנהל הטיול והוא שיקבל את ההחלטות בשטח; מסר שביקש לעדכן את אביב בדבר ההנחיות החדשות וכן שירין שמשי שלח הודעה בקבוצת ווטסאפ "טיול גיבוש" את עיקרי הדברים שהיו בישיבה הלילית מהם ניתן ללמוד שהאפשרות של טיול בערוץ הנחל עצמו הוגדרה באותו שלב כפחות סבירה; כי בבוקר למחרת, יום רביעי, יום היציאה לטיול, הוא שוחח עם אביב כדי לעדכן אותו בנושאים שהיו בישיבה הלילית, ווידא עמו שהוא הבין את ההנחיות החדשות ושב והדגיש בפניו ובפני ירין שמשי את ההנחיה לפיה אין להיכנס למקטע הבא של מסלול אף אם רק החל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל מתוך מחשבה שיספיקו לסיים אותו בזמן לפני היווצרות שיטפון. יובל הודה שבשעה 14:53 אביב שלח בקבוצה את תחזית מטאוטק לאזור נחל צאלים וממנה עלה ש"ביום חמישי בבוקר היה חשש בינוני לשטפונות והחל מהצהריים חשש כבד לשטפונות".
יובל הודה כי היה לו חלק מכריע בהחלטה על היציאה לטיול הגיבוש באותם ימים אך כפר בכך שלבו היה גס בחששות שהציגו אחרים או שלא נתן דעתו לקשיים שהועלו בפניו או כמי שחתר בעיוורון ובקהות חושים, בקלות דעת אל האסון. יובל טען שההחלטה על היציאה לטיול התקבלה לאחר דיון מתמשך שאותו הוא הוביל, רווי התייעצויות וויכוחים בגובה העיניים ומתוך מחויבות מתמדת ומוחלטת לבטיחות;
יובל הודה שבשעה 16:44 הודיעה נועם בקבוצה כי הגישה לחניון שיועד לתחילת המסלול בנחל צאלים הייתה סגורה וכן שסביב אותה השעה נערכו בינו לבין אביב שיחות כדי לדון באפשרויות העומדות בפניהם, לרבות ביחס לשאלת מקום הלינה, עד שלבסוף הוא קיבל את עמדת אביב בעניין; ובהקשר זה הודה שבשלב מסוים כתב לאביב בקבוצה "עין תמר ואמציה נראה פתרון סביר (תבוסתני ככל שיהיה)" אך טען שבכך ביקש לגבות את אביב חרף עמדתו הראשונית;
כן הודה שהוא העביר בשעות אחר הצוהריים לצוות המכינה דיווח שהתפרסם באתר "Ynet" לפיו נער בדואי נסחף בשיטפון באחד מנחלי הנגב וקבוצת מטיילים שאוטובוס בו נסע נקלע לשיטפון;
יובל מסר שבשלב זה לא דובר על אלטרנטיבה לטיול המתוכנן למחרת ושהדבר היחיד שהיה ברור הוא שהמסלול שתוכנן לנחל צאלים ירד מהפרק. כן טען שהוסכם שאביב יתייעץ עם אביב של נועם לגבי האפשרויות למחר;
יובל טען כי בשיחתו הטלפונית האחרונה עם אביב, "השיחה בין אביב ליובל", שהחלה בשעה 22:24, הם שוחחו על מקום הלינה ותחזית הגשם אל הלילה. כן מסר שהוא שאל את אביב ביחס לתכניות למחר, ואביב אמר שהם מתכננים לעשות משהו קצר ובטוח באזור, בהתייעצות עם אבא של נועם ועם אדם נוסף שאבא של נועם הפנה אליו ואשר מכיר היטב את האזור (הראל בן שחר). יובל הוסיף כי הוא הציע שהם ילכו לראות שיטפונות מנקודות תצפית באזור והוסיף כי אביב אישר שזה אכן הרעיון;
כן טען כי ראה בסיכום זה כמתווה מאושר למחר, והוסיף כי אופציה של מסלול טיול בנחל כלל לא היתה על הפרק. יובל הוסיף כי הוא לא הכיר היטב את האזור החלופי בו שהתה הקבוצה והוא היה סמוך ובטוח שאביב התייעץ עם אנשי המקצוע; יובל הודה שבשעה 22:40 הוא ראה תמונה שאביב שלח בקבוצה של החניכים ליד נחל צין השוטף חוזים בשיטפון, מסר ששלח בשעה 22:58 עדכון ביחס לצפי השיטפונות ממנו עלה ש"לא רק שמערכת השטפונות לא הסתיימה אלא הייתה צפויה להתחזק". בעדכון צוין כי "קיים פוטנציאל ממשי לשטפונות בעוצמה גבוהה. האירוע נראה חריג ונדיר". כן טען כי שלח עדכון זה כדי להוסיף ולחדד את תשומת לב הצוות לתחזית, אף שאזהרה זו עלתה בקנה אחד עם ההחלטה לבטל את הטיול הרגיל בנחל צאלים;
בהמשך הודה שביום האסון, בשעה 07:23 בבוקר, אביב שלח הודעה בקבוצה "בוקר טוב עבר עלינו לילה שקט וטוב. מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר. במקביל עם חצי אוזן עם מטאו טק ואלמוג לאופר התותח לגבי התפתחות היום", ואולם יובל טען "שהוא לא ראה את ההודעה בשלב זה"; בהמשך מסר כי בבוקר האסון הוא שוחח עם יונתן שמשי ביחס להקדמת שיעור שהוא היה אמור להעביר בשטח, כי בחלוף מספר דקות שלח עדכון נוסף על אודות מזג האוויר "לפיו גשמים ושיטפונות צפויים להתחדש בשעות אחר הצהריים אך הצפי לשיטפונות פחת וכי בניגוד לתמונת המצב אתמול אין צפי להחמרה", ולטענתו רק בשלב זה ראה את ההודעה הנ"ל ששלח אביב בשעה 07:23 ואולם לא הבין מהודעה זו כי הם צפויים לטייל במסלול בתוך נחל תמר ונחל צפית וזאת לנוכח הבנתו כי לא אמור להתקיים מסלול נחל כפי שתוכנן.
יובל הודה שבשעה 11:02 אביב שלח תמונה של המטיילים בקבוצה, תמונה אותה הוא ראה סמוך לשעה 11:25, תמונה שלא עלתה בקנה אחד עם הסיכום שסיכם עם אביב אמש, שכן מהתמונה עלה שהקבוצה מצויה בעיצומו של המסלול, בהמשך הוסיף כי בשלב זה גלל את ההודעות בקבוצה לאחור ובקריאה של הודעת אביב מהבוקר הבין לראשונה כי כוונתו של אביב הייתה שהם מתכוונים לטייל בנחל תמר ובנחל צפית. יובל הודה כי חש "זעזוע" אך טען כי הזעזוע היה מכך שהקבוצה מטיילת בנחל וזאת בשונה ממה שסוכם עם אביב.
יובל הוסיף כי חרף כך שסמך על צוות הטיול ועל הייעוץ שהם קיבלו מאנשי המקצוע, הוא ביקש לבדוק שהקבוצה פועלת תוך מעקב אחר ירידת גשמים וסכנת שיטפונות, ולכן שלח הודעה "אתם מאופסים על גשמים ושטפונות צפויים נועם?", כי נועם השיבה לו "כן... אמור להתחיל טפטוף ב-12 ואז שולח ב-3.. אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים שלוש ולהגיע עד 4-5 לחניון" והוא השיב לה "אז תהיו ערניים לגבי בין 3 ל4-5 כולל ניתוח אגני הנחל ומיקום הקבוצה ומיקום הגשם".
יובל הבהיר כי מהודעת נועם בשעה זו הוא הבין שלא יורד גשם על המטיילים או באגן הניקוז של הנחל וכי המטיילים וצוות הטיול מתעדכנים כנדרש על מצב מזג האוויר ולכן הוא המשיך לסמוך על הצוות המנהל את הטיול בשטח ועל הייעוץ שקיבלו. כן הוסיף כי מתשובתה של נועם עלה שהקבוצה אמורה לסיים את המסלול בנחל בעוד שעתיים שלוש ולאחר מכן יש להם עוד שעתיים הליכה וכי צפוי גשם בשעה 15:00.
יובל הודה גם בכך שנועם שלחה בשעה 12:38 הודעה לפיה "התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית.. הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל" ומיד לאחר מכן הודעה נוספת "עליהם יורד טפטוף קל", שבתשובתו הוא התייחס אל מעבר נחל צין שאותו הם היו אמורים לעבור לאחר היציאה מנחל צפית ולאחר תשובה נוספת של נועם השיב לה "בקיצור אני בישיבה קבלו ייעוץ ממישהו רציני מהיחידה על מעצר נחל צין ומה ההתניות שצריך לפני שעוברים אותו כדי לא להיסחף" וכן "זרימה חלשה זה סוביקטיבי והיו אנשים שנסחפו כך...".
יובל הבהיר כי מתשובות נועם הוא הבין שהקבוצה התייעצה עם אנשי מקצוע, התעדכנה במצב מזג האוויר, חתרה ליציאה מהמסלול ומכאן שלא נשקפת סכנה למטיילים, ולכן הוא החליט שלא להתערב מרחוק בניהול הטיול שנמצא כבר בעיצומו וכן שהוא סמך על אביב מנהל התכנית שנמצא בשטח ועל נועם שבחפ"ק.
יובל טען כי העדכון שמסר אלמוג לאופר לאביב בשעה 12:03 על כך שבשעה זו צפוי גשם קל עד בינוני בנחל תמר ובנחל צפית, השיחה השנייה עם הראל (בין נועם להראל בן שחר) והשיחה בין נועם לאביב (על אודות כך שהחל לרדת גשם במכתש הקטן ושעל המטיילים להזדרז ולצאת מהנחל) לא הועלו בפניו.
כן טען כי לא העלה על דעתו שהקבוצה תכנס למעוק ללא דרך עוקפת, לא כל שכן כשכבר יורד גשם באגן הניקוז של הנחל ואף על הקבוצה עצמה.
יובל הוסיף כי מיד לאחר שקיבל מנועם שיחת טלפון בו היא הודעה לו כי הקבוצה נפגעה משיטפון, הוא עזב את הישיבה בה נכח, של ועד מועצת המכינות שהתקיימה בלטרון, והחל בנסיעה לכיוון אזור האסון תוך שעדכן במהלך הנסיעה גורמים שונים. יובל הוסיף כי הוא הגיע לשטח בסביבות השעה 15:00 בשלב שלא היה ידוע במדויק מי מהמטיילים נעדר ומי חולץ והוא סייע לאביב להתנהל סביב נושא זה ככל יכולתו. כן ציין, שבהמשך, במקביל לליווי החניכים שנלקחו לתשאול בבית משפחת דור, הוא ניסה לנהל את שהתרחש במכינה בתל אביב.
יובל הוסיף כי עם הגעתו לשטח אמר לחניכים "חשוב לי להגיד שהאירוע הזה הוא על אחריותי, אני אתכם היום ובהמשך לכל מה שתצטרכו".
תשובת אביב לכתב האישום
12. ב"כ אביב כפר באופן כללי בכתב האישום ואף כפר בכך שתוצאות האסון נבעו ממעשיהם ומחדליהם
של הנאשמים. אביב הודה שהוא שימש כמנהל התכנית של המכינה בתל אביב אך כפר בכך שהוא היה אחראי לניהולה השוטף של המכינה או שקיבל את כלל ההחלטות המהותיות לפעילותה לרבות בהקשר של טיולים וכן בכך שהוא נשא באחריות ישירה ומלאה לשלומם ובטיחותם של החניכים והמועמדים. אביב הודה שנועם הייתה כפופה לו במישרין, כפי שהוא כפוף ליובל במישרין, אך הוסיף שלטעמו אחריותה לאסון איננה שונה מאחריותו, ככל שזו קיימת;
אביב טען כי הוא היה מודע להנחיית יובל לפיה במקרה של חשש לשיטפון יש לנתח המצב מתוך הבנה שמהירות שיטפון היא חמש קמ"ש לאחר שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי, והוסיף כי בהתאם להנחיה האמורה, סבר שניתן לחשב התפתחות ומהירות שיטפון;
כן אישר שקיבל את ההתרעה שנועם שלחה ביום ראשון בקבוצה אך כפר במודעתו להתכתבויות של נועם עם חברי קבוצת "צוות גיוס" ביחס לאפשרות דחיית הטיול משום שהוא לא היה חבר בקבוצה זו. בהמשך הודה כי בשיחת טלפון שקיים באותו יום עם נועם זו הביעה בפניו את החשש שלה מיציאה לטיול והוא הנחה אותה להתייעץ עם צוות הגיוס ולקבל איתם החלטה אם לדחות את הטיול אם לאו, וכי יום למחרת נועם עדכנה אותו על ההחלטה לדחות את הטיול, והוא תמך בה וביקש ממנה לעדכן את יובל אשר הגיב כפי שהגיב בקבוצה;
אביב כפר מחוסר ידיעה בעובדות רבות, לרבות כאלו הקשורות בהודעות השונות שהועברו בקבוצות הוואטס אפ השונות, ובין היתר בהודעה ששלחה נועה בוקסבאום על ביטול טיולים של משרד החינוך, בהתרעות שונות שהועברו ובתגובות להן (עובדות 15-17, 19-32), אף שהודה שקיבל מנועם את ההודעות ששלח לה אביה אך כפר במסקנות הנובעות ממנה. בהקשר זה הפנה להודעה שהוא עצמו שלח לנועם ולפיה "טוב שאת אומרת קודם כל. ברגע שנהיה בטוחים ב-100% בעצמנו לא תהיה לנו בעיה לקחת אחריות. זו המטרה כרגע ואם צריך לחדד עוד את הלקחים מאתמול אז נעשה את זה". בהמשך אישר שקיבל התרעות גם מיובל וכפר מחוסר ידיעה בכל העובדות הקשורות לשיעור (שבו לא נכח). אביב אישר כי לאחר השיעור הוא קיבל עדכון מיובל אך הוא כפר בתוכן העדכון (הצורך לבדוק תחזית גשם באגן הניקוז של הנחל) ואף בכך שהוא הסכים לעמדת יובל בדבר הנחיצות לצאת לטיול בנחל צאלים חרף ההתרעות על שיטפונות.
אביב אישר כי בבוקר היציאה לטיול, יום רביעי בשבוע, הוא שלח את צפי מזג האוויר שקיבל מחברת מטאוטק לקבוצה, על אודות כך שביום רביעי יש חשש כבד לשיטפונות וביום חמישי קיים חשש בינוני לשיטפונות בבוקר וחשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור בצהריים, אך כפר בכך שהבין מצפי זה כי קיים חשש כבד לשיטפונות שעלולים לפגוע בהם ככל שיימצאו בתוך ערוץ הנחל.
בהמשך אישר שקיבל את הקישור לכתבה מאתר Ynet" " אשר התייחסה לשני צעירים שנשטפו ומצאו את מותם ולכך שקבוצת תלמידים נקלעו עם האוטובוס לשיטפון אך כפר בכך שהוא התעקש לקיים את הטיול כסדרו חרף ההתרעות והאזהרות. לצד זאת הודה שלאחר שנודע להם על כך שהדרך לנחל צאלים נסגרה מקום הלינה של הקבוצה שונה, לאחר התייעצות עם יובל ונועם שהציעה ללון ב"מכלאות הגמלים" שבעין תמר וכן שיובל כתב לו, לאחר שהוחלט על שינוי מקום הלינה כאמור, כי הדבר "סביר, תבוסתני ככל שיהיה".
אביב הודה כי התקיים בינו לבין נועם דיון ביחס למסלולים החלופיים אפשריים אך טען שנועם היא זו שהציעה את האפשרות לטיול בנחל תמר ונחל צפית, והוסיף כי הוא סמך על שיקול דעתה של נועם בין היתר משום שהיא מתגוררת בקרבת מקום, מכירה את השטח ולנוכח העובדה שזו קיימה התייעצות עם אביה.
אביב הודה בקיומה של השיחה הראשונה עם הראל אך כפר בתוכנה של השיחה ובמסקנותיה כפי שאלו הובאו בכתב האישום. אביב כפר בכך שהוא זה שאישר את היציאה לטיול בנחל תמר ובנחל צפית יום למחרת וטען כי "מדובר היה בהחלטה משותפת לאביב נועם ויובל אשר התקבלה תוך הפעלת שיקול דעת והסתמכות על גורמים וכלים מקצועיים".
אביב הודה כי החניכים צפו בשיטפון וכן שלאחר השיחה הראשונה עם הראל נערכה פגישת עדכון של מובילי הטיול (לא פירט מי נכח בפגישה).
אביב הודה בקיומה של ה"שיחה בין אביב ליובל", כפר בשעת קיומה ולא התייחס לפרטי השיחה, כפי שאלה מופיעים בעובדה 68 לכתב האישום, ובפרט לשאלה האם עדכן את יובל במהלך שיחה זו בדבר התכנון לקיים את הטיול בנחל תמר ובנחל צפית.
אביב כפר מחוסר ידיעה בהתנהלות יובל בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי, לרבות למודעות יובל להתרעות ולהתרעה שיובל עצמו שלח, אך מאשר שקיבל את ההתרעה שיובל שלח, בה צוין, בין היתר, כי "לאחר הרגיעה הלילה ומחר בבוקר, צפויים הגשמים להתחדש בעוז לקראת הצהריים ותוך הערב... לפחות לפי חלק מהמודלים צפויים אירוע שיטפונות והצפה חריגים וחמורים. יש לתת תשומת לב מיוחדת לשעות הצהרים/ערב מחר (יום חמישי). קיים פוטנציאל ממשי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. האירוע נראה חריג ונדיר", הגם שכפר בפרשנות המאשימה ובמסקנותיה ביחס להודעה זו.
אביב כפר במסלול הטיול שפורט בכתב האישום אך הודה שהמועמדים תודרכו על שינוי המסלול;
הודה שבבוקר יום האסון הוא פנה לאלמוג לאופר וביקש תחזית מזג האוויר לנחל תמר וצפית, ואף הודה בשליחת ההודעה בבוקר יום האסון על כך ש"מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר..."; הודה שקיבל בבוקר יום האסון עדכון מיובל על התחזית המעודכנת, אשר הצביעה "על החלשה בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב. ההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהרים... תמונת המצב הבוקר לא מצביעה על החמרה"; הודה שהוא התקשר בבוקר יום האסון, בשעה 08:10, לחברת מטאוטק אך כפר בתוכן השיחה כפי שזה פורט בעובדה 78 לכתב האישום. אביב לא הציג גרסה משל עצמו ביחס לשיחה זו ואף לא התייחס במישרין לטענה שנאמר לו ש"זה לא יום לפעילות בחוץ".
אביב הודה שמספר דקות לאחר שהקבוצה החלה לצאת לטיול, אלמוג לאופר שלח לו בשעה 09:37 הודעה בה צוין ש"נראה כי יש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם" והוסיף כי בניגוד לאמור בכתב האישום, הוא עדכן את האחרים בדבר תוכן השיחה וכן ש"בעקבות הודעה זאת מקיים שיחה טלפונית עם לאופר"; הודה שהוא קיבל בשעה זו מייל מחברת מטאוטק הנוגע לתחזית הצפויה באזור צאלים/ ערד, ולא כפר (ואף לא הודה) בתוכן ההודעה שהוזכרה בעובדה 81 לפיה בבוקר חשש בינוני לשיטפונות ובצהריים ובערב קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור; כפר בכך שהוא היה מודע לסכנה ברורה של שיטפון במידה והחניכים יכנסו לתוואי הנחל; אישר שהוא שלח בקבוצה תמונה של החניכים מטפסים בסולמות נחל תמר ולא התייחס לטענות כלפי נאשם 1 הקשורות בשאלת מודעתו להימצאות הקבוצה בנחל; כפר מחוסר ידיעה גם בחילופי ההודעות בין יובל לנועם לאחר שזו עדכנה אותו שצפוי להתחיל טפטוף בשעה 12:00 ושוב בשעה 15:00 ושהחניכים אמורים לצאת מהנחל בתוך שעתיים שלוש; כפר במתואר בעובדה 94 לכתב האישום, היינו בכך שהם נעו על השביל שעובר על רמת ההר מהיציאה של נחל תמר אל עבר הירידה לנחל צפית, בשעה 12:00 לערך, בכך שהחל לרדת גשם על החניכים בשלב זה ובכך שהוא הביט למטה אל עבר תוואי נחל צפית וחזר והעריך את משך ההליכה בו כשעה ללא כל ביסוס ולמרות שהוא מודע לגודל הסכנה של שיטפון.
אביב הודה שבשעה 12:03 לערך הוא קיים שיחה טלפונית עם אלמוג לאופר אך לא התייחס לתוכן השיחה המוזכר בכתב האישום, היינו לכך שזה עדכן אותו כי בשעה זו צפוי גשם קל עד בינוני בנחל תמר ונחל צפית ואילו בשעה 15:00 צפוי גשם משמעותי. כן לא התייחס לטענה לפיה הוא שאל את אלמוג לאופר בשיחה זו על חשש משיטפונות באזור ושזה השיב לו שהוא לא מבין דבר בשיטפונות;
אביב כפר מחוסר ידיעה ב"שיחה השנייה עם הראל", ואולם אישר כי קיים את ה"שיחה בין נועם לאביב", אך כפר בתוכן השיחה המתואר.
יוער, כי בתשובתו לכתב האישום אביב לא נתן כל גרסה משל עצמו ביחס לתוכן ה"שיחה בין נועם לאביב". אביב כפר בכך שלאחר סיום השיחה בין נועם לאביב הוא הנחה את החניכים להמשיך בכניסה לתוך תוואי נחל צפית כאשר הוא יודע שעקב ירידת גשמים באגן הניקוז, הכנסת החניכים לתוך ערוץ הנחל, אל תוך המעוק, משמעותה העמדתם בסכנה ברורה וצפויה של היפגעות על-ידי שיטפון, תוך שהוסיף שלאורך כל המסלול הוא עצמו היה יחד עם החניכים.
בהמשך כפר מחוסר ידיעה בכך שנועם שלחה בקבוצה הודעה לפיה "התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן של צפית... הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל. עליהם יורד טפטוף קל..." ובהודעות שהוחלפו לאחר שליחת הודעה זו.
אביב הודה שבמועד זה החניכים נכנסו לתוך ערוץ נחל צפית והחלו לצעוד בו, כי בשלב מסוים, בשל היצרות תוואי הנחל הם הלכו בטור עורפי עד שהגיעו לקטע מעוקי, כי בשעה 13:13 לערך השיטפון פגע בעוצמה בחניכים אשר צעדו בתוך המעוק הצר ולא יכלו להיחלץ ממנו. כן הודה בתוצאות פגיעת השיטפון.
אביב כפר מחוסר ידיעה בעובדה 108 לכתב האישום, היינו בסיכונים הבלתי סבירים שנטען שיובל לקח ובקשר שלהם לתוצאות האסון, אך כפר באופן מלא בעובדה 109 לכתב האישום, היינו בכך שהוא נטל סיכונים בלתי סבירים לאפשרות גרימת תוצאות האסון.
13. עובר לתשובתם לכתב האישום, העלו הנאשמים מספר טענות מקדמיות, עליהן חזרו גם בשלבים מאוחרים של המשפט, לרבות בשלב הסיכומים. יצוין, כי חלק מהטענות המקדמיות שהעלו הנאשמים, בפרט לעניין מבנה כתב האישום, נדונו והוכרעו על-ידי בית המשפט (השופט הבכיר א' ביתן שטיפל תחילה בתיק) בהחלטה מפורטת מיום 12.03.2020. במסגרת החלטה זו דחה בית המשפט את הטענה הכללית ביחס למבנה וניסוח כתב האישום, אף שציין ש"סגנונו הכללי מזכיר סיכומים" ואולם הורה למאשימה לתקן את כתב האישום באופן נקודתי, בעיקר ביחס לעובדות מסוימות אשר מצא אותן ככאלו אשר לא שיקפו בצורה מדויקת את השתלשלות העניינים אשר הוצגה בכתב האישום.
כן דחה בית המשפט את הבקשה להפרדת משפטם של הנאשמים כפי שעתר ב"כ אביב, דחה העתירה הקשורה בהתאמת הוראות החיקוק לעובדות המיוחסות ליובל כפי שעתר ב"כ יובל תוך שצוין שבבוא העת הדבר יעשה, ככל הנדרש, במסגרת הכרעת הדין.
התייחסות מורחבת לטענות המקדמיות שהועלו ואשר עליהן חזרו ב"כ הנאשמים בסיכומיהם תעשה בפרק נפרד להלן.
התשתית הראייתית – כללי
14. המאשימה ביקשה לבסס את אשמת הנאשמים בין היתר על עדויות ומוצגים רבים שהוגשו בהסכמה. לצד זאת, המאשימה העידה מספר רב של עדים. את העדים שהעידו במסגרת פרשת התביעה ניתן לחלק למספר חטיבות.
לחטיבה הראשונה שייכים עדים אשר היו קשורים למכינה. במסגרת זו, הוגשו אמרות החוץ של הנאשמים ועימותים שנערכו בינם לבין עצמם ובין עדים נוספים; העידו נועם, ירין שמשי, יונתן לוטם, נועם קלם, עדיאל חסיד, רון חכים, שירה קורץ, שירה זהבי, אחיה שיטרית ואלמז פיקדו, נועה אחרק איתמר שפיטלניק ויהב כהן (שהיה מועמד).
לחטיבה השנייה שייכים עדים שהם גורמי חוץ שאיתם התייעצו הנאשמים ואחרים, וביניהם הראל בן שחר, צביקה דור, אלמוג לאופר, אנשי חברת מטאוטק (אברהם זאדה, צח וקסמן ונחום מליק), אורי קוצר, ערן זהר, ערן גל אור ועוד;
לחטיבה השלישית שייכים עדים אשר נתנו חוות דעת והערכות שונות למשטרה בעניינים הקשורים בין היתר בתחזיות מזג אוויר, יצירת שיטפונות וטיולים וביניהם אמיר גבעתי, ניר סתיו, לביא זמיר, יואב יעקבי, אורי לב, דני זמיר ועוד.
לחטיבה הרביעית שייכים שוטרים אשר נטלו חלק בחקירת האסון.
כאמור, מעבר לעדויות הוגשו מוצגים רבים שאוחזים קלסרים רבים. מוצגים אלו כללו גם הודעות חוץ של עדים רבים, לרבות של חניכים ומועמדים שהשתתפו בטיול.
חלק מהודעות חוץ הם של עדים שהעידו ואלו הוגשו על-ידי ההגנה בעיקר לצורך הוכחת סתירות.
כפי שצוין וכפי שעוד יפורט, תכתובות הווטסאפ בקבוצות השונות תפסו חלק נכבד בתזת המאשימה ותכתובות אלו הוגשו אף הן. תקצר היריעה מלפרט את כל מאות המוצגים שהוגשו על תתי המוצגים שלהם וההתייחסות אליהם תיעשה, ככל שיידרש, בגוף ההכרעה.
בפרשת ההגנה העידו הנאשמים ועוד מספר עדים מטעמם. לאורך כל המשפט הנאשמים הגישו אף הם מוצגים רבים מטעמם (לעיתים במשותף ולעיתים כל אחד מטעם עצמו), כ-150 מוצגים.

סיכומי הצדדים
15. הצדדים סיכמו את טיעוניהם בכתב והשלימו סיכומים על-פה. הסיכומים בכתב היו חריגים בהיקפם. המאשימה הגישה מסמך שאחז 1,700 עמודים, ב"כ יובל הגיש מסמך שאחז 665 עמודים וב"כ אביב הגיש מסמך שאחז 264 עמודים.
מעבר לכך, נערך גם דיון סיכומים על-פה. דיון זה נועד בעיקרו לבחון עם הצדדים סוגיות במישור העובדתי ובמישור המשפטי שעלו מהסיכומים בכתב ואשר הצריכו ליבון.
עם זאת, לבקשת ב"כ יובל, ניתנה האפשרות להשלים טיעון נוסף על-פה מעבר לבירור הסוגיות אותן ביקש בית המשפט לברר, וכך עשו הנאשמים. המאשימה עצמה לא מצאה צורך להשלים טיעון על-פה.
בשל היקף הסיכומים כאמור וכדי לא להאריך יתר על המידה, ההתייחסות שתיעשה להלן לסיכומי הצדדים תהיה בקווים כלליים בלבד.
סיכומי המאשימה
16. המאשימה טענה כי היא הוכיחה ברמה הנדרשת בפלילים את עובדות כתב האישום ולכן עתרה להרשיע את הנאשמים בעשר עבירות של המתה בקלות דעת ובשתי עבירות של חבלה חמורה. המאשימה טענה כי האסון נגרם באופן בלעדי על-ידי הנאשמים כאשר לגורמים נוספים עליהם הצביעו הנאשמים, דוגמת נועם או אביה, צביקה דור, או הראל בן שחר או משרד החינוך אין כל אחריות לתוצאות האסון ולמעשה מדובר בניסיון כושל של הנאשמים להתפרק ולהתחמק מאחריותם הברורה, המידית והישירה לאסון.
המאשימה טענה כי הנאשמים העלו גרסאות כבושות, סותרות, מתפתלות, מתחמקות ושקריות בחלקן וזאת בעיקר באשר למודעותם ביחס לסיכון אשר היה צפוי לחניכים עת טיילו בנחל צפית ועוד קודם לכן. המאשימה טענה כי כלל הראיות בתיק, לרבות אמרות החוץ של הנאשמים עצמם, מצביעות באופן ברור מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים נטלו במודע את הסיכון הבלתי סביר להתרחשות האסון.
המאשימה התייחסה בסיכומיה בין היתר לציר הזמן אותו הגדירה כ"ציר הזמן של אסון ידוע מראש" וטענה, תוך פירוט השתלשלות העניינים על בסיס הראיות השונות לאורך השבוע של האסון, כי ציר זה מלמד על אסקלציה ברורה בהתרעות ובאזהרות מפני סכנת שיטפון ואל מולה פירטה רצף פעולות ומחדלים של הנאשמים לאורך כל השבוע.
עם זאת, המאשימה אישרה בסיכומים על-פה כי התחזית האחרונה של ד"ר עמיר גבעתי מבוקר יום האסון בדבר ההחלשה בתחזיות לאותו יום לא עמדה לפניה בטרם זה העיד בבית המשפט, הגם שהיא כן הייתה ידועה לקבוצה (עמ' 744-745 לפרוט' הסיכומים על-פה. עמדה זו של המאשימה לא ברורה, כפי שעוד יפורט להלן).
כן הסכימה המאשימה כי עובדתית, בין מועד תחילת ירידת הגשם באגן נחל צפית לבין המועד שאביב ויובל עודכנו על כך (על-ידי נועם), חלפה כשעה (עמ' 699 ש' 4-8 לפרוט' הסיכומים על-פה).

המאשימה התייחסה בסיכומיה לכלל העדויות שנשמעו בפרשת התביעה וליתר הראיות שהציגה וטענה כי מדובר ב"סט ראיות אשר מוביל למסקנה, כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם וגרמו במעשיהם ומחדליהם החמורים לאסון" (עמ' 607 לסיכומים).
המאשימה טענה עוד, כי העדים שהעידו מטעמה היו אמינים ועדותם מהימנה והעדויות תמכו אחת בשנייה ונתמכו על-ידי יתר הראיות בתיק.
המאשימה התייחסה בסיכומיה לטענות הנאשמים ביחס לסתירות שנפלו בגרסת נועם. בעניין זה התייחסה בין היתר לשינויים שחלו בגרסתה באשר לקיומה של ההנחיה של יובל הקשורה באיסור כניסה לנחל במידה ויורד גשם באגן הניקוז שלו או על המטיילים עצמם. יוער, כי המאשימה סבורה שהייתה הנחיה כזו של יובל (עמ' 696, ש' 32 – עמ' 697, ש' 3 לסיכומים על-פה), וכן שהנחיה זו לא יוחדה לנחל צאלים, כי אם הייתה רלוונטית לכלל הנחלים (עמ' 697, ש' 5-16 לסיכומים על–פה).
המאשימה התייחסה גם לשינויים שחלו בגרסתה באשר לתוכן "השיחה בין נועם לאביב".
המאשימה טענה שאף אם קיימות סתירות מסוימות בגרסתה של נועם, הרי שהן לא מהותיות ואין להן נפקות ממשית ביחס לאשמת הנאשמים. המאשימה ביקשה לתת אמון מלא בנועם וטענה כי עדותה הייתה קוהרנטית, אותנטית, הגונה ובעלת אחיזה בחומר החקירה, לרבות בהתכתבויות בקבוצות השונות. המאשימה הדגישה כי נועם התייסרה במהלך עדותה וחשה חרטה וייסורי מצפון להבדיל מהנאשמים שאך ניסו להפיל עליה אחריות.
המאשימה התייחסה בסיכומיה גם לעדותו של הראל בן שחר וביקשה לתת אמון מלא בעדותו, בכפוף למספר הסתייגויות הקשורות לפערים שהתגלו בין גרסתו לגרסת נועם הן ביחס לתוכן ה"שיחה הראשונה עם הראל" והן ביחס לתוכן ה"שיחה השנייה עם הראל", כפי שעוד יפורט. מכל מקום, המאשימה טענה כי בסתירות אלו אין כדי להשליך על מודעות הנאשמים וכפועל יוצא על אשמתם.
בסיכומים על-פה המאשימה אישרה את האמור בעובדה 68 לכתב האישום, היינו שהיא לא יודעת מה היה תוכן ה"שיחה בין אביב ליובל", לרבות האם אביב עדכן את יובל בשיחה זו על אודות מסלול הטיול בנחל תמר ובנחל צפית, והמאשימה אישרה שבמצב זה כל צד לשיחה (יובל ואביב) יכול ליהנות מהספק (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 695, ש' 1-9).

בסיכומיה המאשימה התייחסה בהרחבה למחדלים של כל אחד מן הנאשמים, לאורך כל השבוע ובפרט בימי הטיול. המחדלים קשורים בעיקרם לכך ששני הנאשמים לא חדלו את הטיול חרף מודעותם המלאה לסכנה הצפויה למטיילים בנחל עקב שיטפון לנוכח ההתרעות שהגיעו אליהם.
המאשימה הרחיבה בסיכומיה ביחס למחדליו של יובל לערוך בירור מלא וקפדני ערב היציאה לטיול, ובבוקר הטיול, את פרטי המסלול, את ההכנות לו ואת טיב ההתייעצות שאביב ונועם עשו, ועתרה לדחות את גרסתו שלטענתה הייתה מיתממת, מתחמקת ורוויית סתירות באשר לשלב שבו הוא החל להיות מודע לכך שהקבוצה מטיילת בנחל.
באופן דומה, טענה שיש לדחות את שלל גרסאותיו של יובל ביחס לשאלה מדוע הוא לא חדל את הטיול כאשר כבר היה מודע לכך שהקבוצה מטיילת בנחל, לא כל שכן כאשר הגיע אליו מידע שיורד עליה גשם ושהחל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל. בעניין זה הדגישה את התנהלותו הכללית של יובל במישור הבטיחות, את מעורבותו בהכנת הטיול לנחל צאלים ואת התעניינותו בזמן אמת ביחס לאופן מעבר נחל צין כפי שהיה צפוי עם היציאה מנחל צפית.
המאשימה הדגישה כי יובל היה מודע בזמן אמת לכך שיש סכנה לחיי החניכים, לכך שאביב פועל בניגוד להנחיותיו ולכך שיורד עליהם גשם ושהם בתוך הנחל, וחרף מודעתו לכל אלה, הוא בחר באופן מודע שלא להתערב וחדל מכל פעולה שהיה בה בכדי למנוע את האסון.
כן נטען, כי להבדיל מהתנהלותו לאורך כל השבוע, יובל לא ערך כל הליך של ניהול סיכונים ביחס לטיול בנחל תמר ובנחל צפית ולא עשה כל פעולה משמעותית כדי למלא את חובתו לשמור על חיי החניכים.
בסיכומים על-פה המאשימה הבהירה, כי אף שהיא רואה בהתעקשות יובל לקיים את הטיול באזור האסון ובימי האסון כנטילת סיכון בלתי סביר, היא לא מבקשת לבסס את אחריותו על רכיב סיכון זה כי אם אך על רכיבי הסיכון שפורטו בסעיף 108 לכתב האישום, וזאת מטעמים של הוגנות עם יובל.
עם זאת, טענה כי להחלטה זו השלכה על רכיב הקשר הסיבתי במובן זה שהתעקשותו לקיים את הטיול "היא זו שיצרה את הקרקע לכל מה שאירע בסעיף 108" (עמ' 702, ש' 1-16 לפרוט' הסיכומים על-פה).
המאשימה התייחסה בהרחבה גם למחדליו של אביב ובכלל זה להחלטתו כמוביל הטיול לצאת אל הטיול בנחל תמר ובנחל צפית בניגוד לאזהרתו של הראל בן שחר ומבלי לערוך הכנה מתאימה לרבות קיום טיול הכנה כמקובל במכינה, לפעול בניגוד להנחיות יובל, להמשיך בטיול גם כשהתקבלו אצלו התרעות על גשמים ושיטפונות מאלמוג לאופר וממטאוטק, כשהוא מודע למשמעות ולסכנה הנגזרת מכך לחיי החניכים שאמורים לטייל בנחל, ובפרט התייחסה להחלטתו להיכנס אל תוך הנחל לאחר שקיבל את ההתרעה הקונקרטית בשיחה בין נועם לאביב בסמוך לכניסה לערוץ נחל צפית, לרבות על ירידת גשמים באגן הניקוז של נחל צפית ועל קיומו של סיכוי לשיטפון בנחל.
במישור המשפטי המאשימה התייחסה ליסודות העבירות שיוחסו לנאשמים וטענה כי אלו התגבשו בעניינם. המאשימה התייחסה למקורות ה"חובה" שמבססים את אחריות הנאשמים וזאת בהינתן כך שאחריותם נשענת בעיקרה על מחדלים. בעניין זה התייחסה בעיקר לחובה של מנהל ומדריך כלפי חניך ותלמיד. המאשימה אף התייחסה לטעמים החשובים הקיימים בקיום טיולים ברחבי הארץ, אך טענה כי אלו לא גוברים על ערך השמירה על בטיחות המטיילים.
המאשימה טענה כי הנאשמים הפרו את חובות הזהירות שלהם כלפי המועמדים והחניכים ונטלו סיכונים במודע (היו מודעים למנגנון היווצרות שיטפונות, לסיכון הקיים בטיול בנחל כשיורד גשם באגן הניקוז שלו כעולה מהנחיות במכינה ומההכנות לטיול בנחל צאלים, היו מודעים להתרעות מזג האוויר החריגות ולתחזיות במהלך כל השבוע וביום האסון עצמו); טענה כי קיים קשר סיבתי, משפטי ועובדתי, של כל אחד מהנאשמים לתוצאות האסון והוסיפה כי התנהגותו של אביב לא ניתקה את הקשר הסיבתי שבין מעשיו ומחדליו של יובל לתוצאה הקטלנית.
יצוין, כי בסיכומים על-פה המאשימה אישרה שעמדתה היא שלו אביב היה מקיים את ההנחיות של יובל, היה נמנע האסון, אך חזרה והבהירה כי אין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי של יובל לתוצאות האסון (עמ' 699, ש' 10-22 לפרוט' הסיכומים על-פה).
כן אישרה המאשימה שאביב השתכנע והאמין שהתכנית המלאה של יובל היא בטיחותית, להבדיל מיובל עצמו שלא סבר שמדובר בתכנית בטיחותית באופן מלא לנוכח האזהרות שקיבל מערן זהר ומאורי קוצר, ואולם אביב לא קיים את התכנית של יובל משום שהוא לא בדק אם יורד גשם באגן הניקוז של נחל צפית לפני הכניסה לנחל, לא כל שכן לנוכח התרעת נועם בשיחה בין נועם לאביב, ולא ביצע טיול הכנה (עמ' 706, ש' 11-28 לפרוט' הסיכומים על-פה).
באשר ליסוד החפצי, המאשימה טענה כי על קלות דעתם של הנאשמים ניתן ללמוד מתוך מעשיהם ומחדלם עצמם, אך גם בהתבסס על חזקת הפזיזות, היינו על כך שלכל אחד מהם ניתן לייחס רשלנות רבתי שבתורה מלמדת על קלות דעת. בסיכומים על-פה המאשימה הבהירה כי היא לא מייחסת לנאשמים ביצוע בצוותא ולטעמה אחריות כל נאשם קשורה במעשיו הוא ובמאפייניו (עמ' 702, ש' 23-26 לפרוט' הסיכומים על-פה).
המאשימה התייחסה בסיכומיה גם לאפשרות של הרשעה בעשר עבירות של המתה בקלות דעת ושתי עבירות של חבלה חמורה ולא בעבירה אחת מכל סוג.
כן התייחסה בהרחבה לטענות המקדמיות שהעלו הנאשמים לרבות לטענת ההגנה מן הצדק הקשורה באכיפה בררנית, היינו להחלטתה להעמיד לדין רק את הנאשמים ולא גם מעורבים אחרים, ולהחלטתה לייחס להם עבירה של המתה בקלות דעת ולא של גרימת מוות ברשלנות כפי שיוחס לנאשמים במקרים אחרים דומים.
המאשימה עתרה לדחות את הטענות המקדמיות משלטעמה אלו לא הוכחו. המאשימה טענה כי ההחלטה להעמיד רק את הנאשמים לדין, ובעבירה של המתה בקלות דעת, התבססה על שיקולים ראייתיים בלבד, והוסיפה כי החלטתה שלא להעמיד לדין מעורבים אחרים דוגמת נועם, אביה או הראל בן שחר, לא הייתה קשורה בטעמים פסולים כי אם כאמור ראייתיים, לרבות בשאלת מידת המעורבות בקבלת ההחלטות והיות הגורמים השונים (פרט לנועם) גורמי חוץ שנתנו ייעוץ באופן חברי ולא רשמי. ביחס לנועם נטען כי בשל מעמדה אל מול הנאשמים, בשל כך שהיא ניסתה לדחות את הטיול פעם אחר פעם ואף התריעה על סכנותיו בעוד שהנאשמים פעלו לקדם את היציאה לטיול ובשל כך שאת ההחלטות בשטח לא היא קיבלה, לא היה נכון להעמידה לדין. המאשימה הוסיפה כי אף אם נועם אישרה לאביב שאם הם יצאו מנחל צפית בתוך שעה "זה בסדר", הרי שבפועל אמירה זו הייתה בגדר העברת מסר מהראל בן שחר והיא שימשה אך כצינור להעברת מידע. זאת, להבדיל מאביב שהחזיק במידע איפה בדיוק נמצאת הקבוצה בשלב קבלת המידע, החזיק במידע על אודות הגשם והשיטפון שהחל והחליט להמשיך במסלול.
המאשימה הפנתה לפסיקה לתמיכה בטענותיה.
סיכומי יובל
17. ב"כ יובל עתר לזכות את יובל מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום ואף טען שאין מקום לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ ולהרשיעו בעבירות רשלנות חלף עבירות המחשבה הפלילית שיוחסו לו.
יובל טען כי ניהול המשפט לימד שלא רק הוטל ספק בגרסת המאשימה, כי אם זו הופרכה ממש. עוד טען כי גרסתו שלו, שהובאה באופן שקוף ומפורט לאורך כל ההליך, ובפרט בתשובתו לכתב האישום, הוכחה פוזיטיבית במהלך המשפט.
סיכומי יובל בכתב נחלקו למעשה לשלושה נושאים מרכזיים.
החלק הראשון התייחס לממצאים העובדתיים שיש לקבוע לדידו של יובל בהתאם לתשתית הראייתית שהונחה לפני בית המשפט.
במסגרת זו טען יובל, בין היתר, כי האסון התרחש במהלכו של טיול גיבוש אשר היווה חלק מהתכנית השנתית של המכינה אשר אושרה על-ידי משרד החינוך.
נטען, כי עם קבלת התחזיות הראשונות על הגשמים והשיטפונות הצפויים בימי הטיול פתח יובל במערכת הכנות והתייעצויות שתכליתן הייתה הוצאת הטיול באופן בטיחותי במועד המתכונן.
במסגרת זו הנחה יובל בישיבה שנערכה ביום שני כיצד יש לטייל בנחל בעת חשש לשיטפונות באמצעות שיטה אשר נמצאה על-ידי מומחי טיילות שהעידו מטעם התביעה כהגיונית, סבירה ומקובלת. יובל הפנה בעניין זה לעדויות ערן זהר, לביא זמיר, אורי קוצר ויואב יעקבי, ובמקביל עתר שלא לתת משקל בהקשר זה לעדויות של עדים שאינם מומחים בתחום הטיילות, דוגמת ד"ר עמיר גבעתי.
בהתאם לשיטה, יובל הנחה באופן חד משמעי כי אין להיכנס למסלול נחל במידה והחל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל או על המטיילים עצמם. באופן דומה, הנחה שעל המטיילים לצאת מתוך מסלול נחל שאליו כבר נכנסו בנקודת היציאה הבאה שתוכננה מבעוד מועד במידה החל לרדת גשם באגן הניקוז או עליהם. בהשלמת הסיכומים על-פה ב"כ יובל הבהיר כי ההנחיות לא היו תקפות רק לנחל צאלים שאליו התייחס יובל במהלך השבוע, כי אם לכלל הנחלים, ובכלל זאת לנחל תמר ולנחל צפית (עמ' 697, ש' 19-31 לפרוט' הסיכומים על-פה).
כשנשאל במהלך הסיכומים על-פה מה היא תכלית ההנחיה שהייתה קיימת במכינה להיערך כך שלוקח שעתיים עד שלוש לשיטפון להגיע מרגע ירידת הגשמים ושמהירות של שיטפון הוא 5 קמ"ש אם בהתאם להנחיה אחרת על המטיילים לצאת מהנחל באופן מידי או לא להיכנס אליו ככל כשמתחיל לרדת גשם באגן הניקוז או עליהם, השיב ב"כ יובל כי נתונים אלו קשורים להנחיה נוספת שהייתה ולפיה יש לקטע את הנחל שבו רוצים לטייל למקטעים, ולמקטעים אלה "יש משמעות לזמן ההיקוות שהוא שעתיים – שלוש וזה אומר שכשמתכננים טיול, צריך לקטע בהתאם. הגזרה (צ"ל, ככל הנראה ההנחיה, י' ל') היא לקחת את זה למקטעים של עד שעה או פחות מזה ולכן יש משמעות להנחיה" (עמ' 704, ש' 20-25 לפרוט' הסיכומים על-פה). בהמשך הוסיף כי לא הייתה הנחיה ברורה וישירה של קיטוע נחלים, כי אם זו נלמדה מהצורך להכין דרכי מילוט מהנחל (עמ' 705, ש' 1-10 לפרוט' הסיכומים על-פה).
בסיכומים נטען שיובל שיתף לאורך כל השבוע את הצוות בהתרעות, ואף הציע לצוות לבחון מסלולים חלופיים לאחר שהתייעץ עם אורי קוצר שאישר לו כי הטיול שתוכנן בנחל צאלים הוא בטוח.
אגב כך, יובל הרחיב בסיכומיו על אודות חשיבות הבטיחות במכינה בכלל ופועלו בעניין זה בפרט, ועל אודות ייחודיות המכינות בתחום הטיילות, הן במישור הפיקוח והסיוע אל מול גורמי חוץ לרבות משרד החינוך, והן במישור סטנדרט הטיילות, השונה מהמקובל במשרד החינוך (ובהקשר זה הבהיר מדוע לא ראה בהודעתה של נועה בוקסבאום על כך שבשלב מסוים משרד החינוך ביטל את הטיולים בסוף השבוע כרלוונטית אליהם). כן התייחס לחשיבות שמצא בקיום הטיול במועדו באופן בטיחותי ולסיבות שבעטיין לא נדחה הטיול למועד אחר.
ביחס לנועם נטען כי זו ביקשה מיובל להסביר את עמדתו בדבר הנכונות היציאה לטיול לחניכים, עמדה שהיא עצמה השתכנעה בה, ויובל אכן הסביר עמדתו לחניכים ואף קיבל את עמדת החניכים שחזרו מטיול ההכנה, ביחס לאפשרויות הטיול בצאלים ולאחר קבלת עמדתם הוצאו הנחיות החדשות.
ביחס לאביב נטען, כי ביום הטיול עצמו, בשל ירידת גשם וחסימת כבישים, יובל סיכם איתו בשיחה בין אביב ליובל כי הם יעשו משהו קצר ובטוח באזור הישוב עין תמר, כשבהתאם לסיכום זה היה ברור שלא יתקיים טיול במסלול נחל.
בהקשר זה טען כי גרסאותיו של אביב ביחס לתוכן השיחה בין אביב ליובל, ובפרט ביחס לשאלה האם אביב עדכן אותו על כך שהקבוצה עתידה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, היו לא אחידות ורצופות סתירות, להבדיל מגרסתו שהייתה עקבית ותאמה לגרסת נועם ולגרסתו הראשונית של אביב עצמו.
יובל, כך על-פי הטענה, לא העלה על דעתו כל אפשרות שהקבוצה תטייל במסלול נחל, לאחר ביטול הטיול בנחל צאלים, ובפועל לא ידע כי תכניתם של אביב ונועם הייתה לטייל במסלול נחל תמר צפית. זאת, עד שנחשף לתמונות של הקבוצה מטיילת תוך כדי הטיול עצמו. יובל טען כי הוא הופתע לראות את התמונות שלימדו על כך שהקבוצה מטיילת בנחל ולמעשה גילה בדיעבד שאביב הודיע על השינוי.
עוד נטען, כי בהמשכו של אותו יום, יובל היה בתודעה ובתפיסת מציאות לפיהן אביב ונועם מובילים את הטיול בהתאם להנחיותיו וכן שהוא לא זיהה כל סכנה קונקרטית במסלול שעליו הם התייעצו עם אנשי מקצוע המכירים אותו ולכן הוא לא התערב.
בדיון הסיכומים על-פה יובל אישר שכאשר הקבוצה הייתה בתוך הנחל, ויובל כבר ידע שיורד גשם באגן הניקוז של נחל צפית, הייתה לו מודעות קונקרטית וספציפית לסיכון, אך לטעמו סיכון זה אוין לנוכח ההנחיות שלו, ובפרט ההנחיה לצאת מהנחל בהזדמנות הראשונה (עמ' 705, ש' 25 – עמ' 706, ש' 2 לפרוט' הסיכומים על-פה).
הגם שכך, יובל הודה שכיום, בדיעבד, הוא מבין שהוא היה צריך לערוך בירור ולשאול שאלות נוספות באותה נקודת זמן.
יובל טען כי האסון קרה לאחר שאביב החליט להיכנס לטיול בערוץ נחל צפית מבלי לשתף אותו בהחלטתו זו, כשירד גשם באגן הניקוז של הנחל ועל הקבוצה, ומבלי לבדוק האם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל, והכל בניגוד להנחיותיו החד משמעיות בעניין, ואשר היו ברורות וידועות לאביב.
יובל הוסיף, שאם במהלך הטיול בשטח היו פועלים בהתאם להנחיותיו האסון לא היה מתרחש.
החלק השני של סיכומי יובל התייחס למישור המשפטי.
ב"כ יובל טען כי יש לזכות את יובל מעבירות ההמתה בקלות דעת לנוכח כך ששניים מיסודות עבירה זו לא התגבשו בעניינו. היסוד הראשון מתייחס למודעות הסובייקטיבית של יובל לסיכון הספציפי והקונקרטי שהתרחש בפועל, להבדיל מסיכון כללי או עקרוני הכרוך בפעולה מסוימת. בהקשר לכך יובל הרחיב על אודות השלב שבו הוא החל להיות מודע לכך שהקבוצה נמצאת בתוך נחל, כשלטעמו הוא ידע על כך רק בשעה 11:25 בעקבות הצפייה בתמונות של הקבוצה מטיילת שאביב שלח בקבוצה, ואולם בשלב זה הייתה לו אך מודעות כללית לסיכון, כשבהתאם להלכה הפסוקה לא די בה.
כן טען, כי גם בשלב מאוחר יותר, לאחר שנועם שלחה בשעה 12:38 את ההודעה לפיה החל לרדת גשם באגן נחל צפית, לא התפתחה אצלו מודעות סובייקטיבית לסיכון קונקרטי משום שלהודעה נלווה מסר מרגיע מנועם, משום שהוא הניח שאביב ונועם פועלים בהתאם להנחיותיו ובהתאם לייעוץ שקיבלו מגורמי המקצוע ובהינתן כך שהוא לא הכיר את מאפייני נחל צפית. נטען כי ליובל לא הייתה מודעות כזו שאפשרה לו בחירה חופשית לפעול אחרת ממה שפעל.
היסוד השני מתייחס לתיבה "בלתי סביר" אשר מתייחסת לנטילת הסיכון בעבירה זו. בהקשר זה נטען, כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון התיבה "בלתי סביר" בעניינה של עבירת קלות הדעת מתייחסת לפעולות אשר יש בהן אנטי סוציאליות או משום סטייה גסה מהתנהגות ראויה, פעולות אשר רחוקות מאוד מהתנהלות יובל שעסקה בפעילות חינוכית ערכית. הווה אומר, שלטענת יובל, אף אם יסבור בית המשפט כי הסיכון שהוא לקח היה בלתי סביר בנסיבות העניין, לא יהיה נכון לאפיין את נטילת סיכון זו כ"קלות דעת" בהתחשב בתכלית הראויה ובערך החברתי החשוב של קיום הטיול. עוד נטען, כי יש לבחון את מידת אי הסבירות של הסיכון. ככל שמדובר באי סבירות שנמצאת ברף התחתון, אזי, כך על-פי הטענה, לא יהיה נכון להגדיר אי סבירות זו כקלות דעת. בדיון הסיכומים על-פה אישר ב"כ יובל שיכולה להיות אפשרות שבה פלוני נוטל סיכון בלתי סביר בהתנהגות מסוימת אף אם התנהגות זו היא פרקטיקה מקובלת. עם זאת, לטעמו, שעה שקיימת פרקטיקה נוהגת, קיים קושי להניח הנחה עובדתית שמי שנהג על-פי אותה פרקטיקה היה מודע לכך או הבין שבהתנהגותו הוא נוטל סיכון בלתי סביר (עמ' 707 ש' 13-24 לפרוט' הסיכומים על-פה).
בהקשר של עבירת ההמתה בקלות דעת נטען עוד, כי לא התגבש הקשר הסיבתי המשפטי בין מעשיו של יובל לבין האסון. זאת, בהתאם לעקרון האוטונומיה – שעה שלא היה לו חלק בנטילת הסיכון בדרך ובאופן הספציפיים שבהם זה ניטל, כאשר למעשה מובילי הטיול פעלו בניגוד להוראותיו, ולנוכח קיומו של "גורם זר מתערב", אביב, אשר קטע את השרשרת הסיבתית בין מעשיו לבין התוצאה הקטלנית.
כן נטען, כי את ה"צורך" לצפות את הסיכון, הנבחן בגזרת הקשר הסיבתי המשפטי, יש לבחון לאור קיומו של ערך חברתי חיובי בפעילות הנבחנת; לאור הצורך בהרתעה ביחס לאותה פעילות; לאור השאלה האם מדובר במעשה או במחדל ולאור סוג העבירה והערך המוגן שבה, כשלטעמו מרבית מבחנים אלה מלמדים על כך שבמקרה זה ליובל לא היה צורך לצפות את תוצאות האסון. בהמשך הוסיף, כי אף אם ייקבע שהיה מקום לצפות, לא יהיה זה נכון לזהות את הקשר הסיבתי המשפטי, לקלות דעת.
ב"כ יובל הוסיף וטען, כי אין מקום להרשיע את יובל בעבירות רשלנות חלף עבירות המחשבה הפלילית שיוחסו לו בכתב האישום. זאת, הן משום שבכדי להרשיע בעבירת רשלנות יש להוכיח עובדות מסוימות, עובדות שלא נטענו על-ידי המאשימה ולא הוצגו בעניינן ראיות, והן משום שלא ניתנה ליובל הזדמנות נאותה והוגנת להתגונן מפניהן. בהקשר זה הסכים בדיון הסיכומים על-פה כי היכולת לעשות שימוש בסעיף 184 או 186 לחסד"פ לא מותנית במתן אזהרה מוקדמת של המאשימה או של בית המשפט לנאשם כי יש כוונה לעשות כן, ואולם לטעמו, בהתאם לפסיקה, מדובר ב"כמעט תנאי", לא כל שכן בענייננו כאשר יובל פנה פעם אחר פעם למאשימה וביקש להבין מפני מה הוא צריך להתגונן.
אחר כל זאת, בדיון זה הבהיר ב"כ יובל שהוא לא טוען שלנאשם 1 לא הייתה הזדמנות להתגונן מפני עבירת רשלנות, והוסיף שהם התגוננו מפני רשלנות "ככותרת", אך טען שהזדמנות זו נפגעה קשות. (עמ' 710, ש' 8 – עמ' 711, ש' 16).
כן טען, כי אף אם יימצא שיש לו אחריות לאסון, אין מקום להרשיעו במספר עבירות כפי שעתרה המאשימה וזאת בהינתן כך שהתנהגותו לא הייתה אלימה ולא כללה יסוד של כוונה או אדישות, התנהגות המצדיקה פיצול האירוע למספר עבירות, כשבנוסף התנהגותו הייתה בעיקרה מחדלית, מה שמצדיק ייחוס עבירה אחת (עמ' 713, ש' 14-19 לפרוט' הסיכומים על-פה).
החלק השלישי של סיכומי יובל התייחס להתנהלות רשויות אכיפת החוק. נטען, בין היתר, כי המאשימה נהגה בחוסר הגינות מובהק כלפי יובל, כדי רדיפה ממש, לאורך כל ההליך, החל משלב ליווי החקירה, עבור להגשת כתב האישום וניהול ההליך וכלה בהגשת הסיכומים על צורתם ותוכנם.
ביחס לחקירה נטען, כי זו התנהלה באופן רשלני ומגמתי, (סימון המטרה והאשמים מראש, קיבעון וקונספציית אשמה מופרכת, התעלמות מחלקם של אחרים ובפרט מחלקה של נועם, התמקדות וחיפוש ראיות אחר מודעותו של יובל, אי בדיקת טענות של יובל), לוותה במחדלים רבים, חלקם מכוונים, ואף בזיהום קשה של העדויות. בהקשר זה הוזכר גם הסיקור התקשורתי העוין כלפי הנאשמים, סיקור שהיה לטענת יובל פרי יוזמה של רשויות האכיפה.
ביחס לכתב האישום נטען, כי זה הוגש באופן רשלני ואף זדוני, כזה אשר ייצר תמונה מסולפת וכוזבת של התמונה העובדתית, אף לאחר שהתקבלה הטענה המקדמית בעניין זה על-ידי בית המשפט (העדר התייחסות בכתב האישום לישיבת יום שני, העדר התייחסות להנחיות עדכניות של יובל שאותן תיעד שמשי ועוד). בהקשר זה הוזכרה גם ההחלטה להעמיד לדין בעבירה החמורה של המתה בקלות דעת חרף כך שבמקרים דומים אחרים הסתפקה המאשימה בייחוס עבירה של גרימת מוות ברשלנות.
עוד נטען, כי בהתנהלותה, המאשימה הפלתה לרעה את יובל אל מול חשודים מעורבים אחרים בתיק וגם אל מול נאשמים בתיקים דומים אחרים.
בנוסף נטען, כי המאשימה, שהיא באת-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, פעלה בחוסר הגינות מובהק עת חבשה לראשה שלושה כובעים. בכובעה הראשון המדינה הגנה על עצמה, בפני וועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה בעקבות האסון, בשל ייעוץ משפטי שגוי שנתנו היועצים המשפטיים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, למשרדי הממשלה.
בכובעה השני לקחה המדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, אחריות אזרחית על נפגעי האסון.
בכובעה השלישי, מאשימה המדינה את יובל באחריות לאסון תוך שהיא בוחרת בקו התנהלות מחמיר ומגמתי.
בגין כל אלה, חזר ב"כ נאשם 1 על טענת ההגנה מן הצדק שהועלתה בתחילת ההליך ובפתח עדותו של יובל, כשהוסיף שלמחדלי החקירה עליהם עמד צריכה להיות גם השלכה ראייתית באמצעות הנחת הנחות עובדתיות לטובתו של יובל.
ב"כ נאשם 1 הפנה לפסיקה ולכתיבת מלומדים לתמיכה בטיעוניו, לרבות מהמשפט הזר.
בהשלמת הסיכומים על-פה טען ב"כ יובל שיובל מודה שהאסון אירע תחת אחריותו אך הוסיף כי יש להבדיל "בין אחריות מכוח תפקיד לאחריות מוסרית לאחריות פלילית", וכן שלא תמיד מי שעומד בראש המערכת הוא אחראי לכשלים פליליים שקורים בתוך המערכת.
עוד הוסיף כי שני הנאשמים הם אנשי חינוך ששמו לעצמם מטרה להוביל ולחנך אנשים ויצאו לטייל ולכן, גם אם מי מהם, כל אחד על-פי חלקו שגה, לא היה מקום לייחס להם קלות דעת בכתב האישום, כתב אישום שהוא רצוף חסרים ועיוותים.
ב"כ יובל הבהיר כי יובל לא עצם את עיניו כפי שטענה המאשימה כי אם שאל שאלות והעיר הערות במקום שבו בהתאם לתפיסת המציאות שלו היה מקום להעיר.
ב"כ יובל שב וטען לחוסר מהימנותם של העדים הראל בן שחר, עמיר גבעתי ונועם, ואף התייחס בהרחבה לחוסר מהימנותו של אביב לנוכח הסתירות שנפלו בגרסאותיו השונות במספר נקודות משמעותיות דוגמת מודעתו להנחיות יובל, תכיפות הקשר שעליו שמר עם גורמי החיזוי ביום האסון, מיקום הקבוצה בעת השיחה בין נועם לאביב, האם במסגרת שיקוליו התייחס לנתון ה-3 שעות, מודעתו לירידת גשם באגן הניקוז של נחל צפית והאפשרות שזה יישטף בהתאם להודעת נועם ושאלת יידוע יובל על תכנית הטיול בנחל תמר ובנחל צפית במהלך השיחה בין אביב ליובל.
ב"כ יובל הבהיר כי הוא לא טוען בעניין זה של חוסר מהימנותו של אביב משום שהוא סבור שאביב אשם במה שיוחס לו (אף שזה פעל בניגוד להנחיותיו ולא עדכן אותו במהלך היום על התחזיות שקיבל), כי אם לצורך שכנוע בנכונות ואמיתות גרסאותיו של יובל באותן נקודות העומדות בסתירה לגרסאותיו של אביב.
סיכומי אביב
18. ב"כ אביב עתר לזכות את אביב מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. סיכומי אביב התייחסו גם הם לשאלות עובדתיות, לשאלות משפטיות ולשאלות הקשורות במחדלי חקירה והגנה מן הצדק בהקשר של אכיפה בררנית אל מול גורמים שונים, אך גם בהקשר של פגם או פסול בכתב האישום, ובעניין זה הצטרף לטענות יובל ונימוקיו.
אביב טען כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה, לא הוכיחה את אשמתו והוסיף כי יש ליתן אמון בגרסתו לפיה הוא פעל תוך הפעלת שיקול דעת והיוועצות עם אנשי מקצוע בהתאם להבנתו וליכולותיו, ולפיכך הוא לא נטל במודע סיכון בלתי סביר להתרחשות האסון כנדרש לצורך הרשעתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
עוד טען, כי יש לזכותו מהעבירות שיוחסו ולו בשל קיומו של ספק סביר שנתגלה באשמתו, וכן שאין מקום לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ ולהרשיעו בעבירות רשלנות.
גם אביב הסכים בדיון הסיכומים על-פה כי היכולת לעשות שימוש בסעיף 184 או 186 לחסד"פ לא מותנית באזהרה מוקדמת של המאשימה או של בית המשפט בדבר הכוונה לעשות שימוש בסעיפים אלה, ואולם לטעמו לא יהיה נכון לעשות שימוש שכזה בענייננו מטעמי הגינות ושמירה על יכולתו של נאשם להתגונן (עמ' 708, ש' 21-30).
ב"כ אביב טען כי אביב פעל ברצינות ובאחריות, תוך הפעלת שיקול דעת, היוועצות והסתמכות על גורמים מקצועיים כחלק מהליך קבלת ההחלטות, כי התנהל בשקיפות ובפתיחות תוך שהוא שלח ליובל ולצוות המכינה עדכונים תכופים.
התנהלות זו של אביב, כך נטען, באה לידי ביטוי הן בבחירת מקום הלינה במכלאות הגמלים, הן בתכנון המסלול החדש כך שיתקיים בנחל תמר ובנחל צפית, והן בהחלטה להיכנס לנחל לאחר השיחה בין נועם לאביב. כן נטען, שאביב הפעיל שיקול דעת ופעל בהתאם לכל הנהלים וההוראות (עמ' 59 לסיכומים בכתב).
באשר לכלים ולאמצעים שעמדו בבסיס שיקול הדעת של אביב, הפנה בא-כוחו לבדיקות שעשה אביב בזמן אמת מול מטאוטק, אשר נציג מטעמה אמר לו בבוקר האסון שצפויים לרדת גשמים רק בשעות אחר הצוהריים המאוחרות, כשבהמשך הוא, אביב, לא התייחס למייל שהגיע ממטאוטק בשעה מאוחרת יותר מכיוון שזה שב והתייחס לנחל צאלים בעוד שהוא כאמור כבר אמר למטאוטק שהוא מטייל בנחל צפית ולא בנחל צאלים (עמ' 61 לסיכומים בכתב).
אביב אישר כי נציג מטאוטק אמר לו בשיחה שזה לא יום לטיולים אך הוסיף כי כאשר אמר לו שהוא מטייל בנחל תמר צפית, נמסר לו כאמור שגשם באזור הזה צריך להתחיל רק בשעות אחר הצוהריים (עמ' 62 לסיכומים בכתב).
במסגרת הבדיקות שעשה בהתאם להנחיות יובל, הפנה אביב גם לבדיקה של צפי הגשמים בזמן אמת באמצעות אלמוג לאופר. בעניין זה טען כי הדיוק של אלמוג לאופר באשר לגשמים בלילה במקומות בהם החליט ללון, נסכו בו ביטחון. עוד טען כי את העדכונים של אלמוג לאופר הוא העביר בזמן אמת לנועם, ירין שמשי והחניכים בשטח אשר כולם ידעו, מפי אביב, את התחזית של אלמוג לאופר לפיה ב-12:00 אמור להיות טפטוף קל וכי החל מהשעה 15:00 יחל גשם משמעותי.
אביב טען כי חוות דעת של מטאוטק התיישבה עם חוות דעת של אלמוג לאופר ומשתיהן הבין שגשם יחל רק בשעות אחר הצהריים – להבנתו בשעה 15:00-16:00. אביב הוסיף כי ביום הטיול הוא ערך בדיקות עם גורמי החיזוי בהקשר של נוחות הטיול ולא בהקשר של שיטפונות, משום שהבנתו הייתה שנחל תמר ונחל צפית כלל לא שוטפים (עמ' 62-63 לסיכומים בכתב).
ב"כ אביב הוסיף כי התחזית שיובל שלח בקבוצה בבוקר יום האסון שלימדה על "החלשה בצפי לשיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב. ההפוגה תמשך עד לשעת אחר הצהריים..." התווספה לאיזושהי תחושת רוגע כללית, שהתחברה גם עם התחזית של מטאוטק מהבוקר, לפיה אם בכלל יהיו שיטפונות באיזשהם נחלים, אז הם יהיו רק בשעות אחר הצוהריים, שעות שהקבוצה לא אמורה לטייל בהן. כן הבהיר, כי הוא ונועם קבעו שהם יחליטו על היציאה לנחל תמר ונחל צפית רק בבוקר של יום הטיול בהתאם לתחזיות, כאשר בבוקר יום הטיול היה מזג אוויר שמשי והתקבלו תחזיות חיוביות על – ידי לאופר, מטאוטק, יובל וצביקה דור, כך שלמעשה ניתן להם "אור ירוק" להוציא את המסלול לנחל תמר ונחל צפית לפועל (עמ' 54 לסיכומים בכתב).
ב"כ אביב טען כי במסגרת הפעלת שיקול דעת של אביו הוא קיים הנחיה נוספת של יובל הקשורה בהיוועצות עם מומחים. כך התייעץ אביב עם צביקה דור, אביה של נועם, אשר היווה גורם משמעותי בהלך קבלת ההחלטות, הן בשל היותו אבא של נועם והן בשל תפקידו כסגן מפקד יחידת חילוץ של האזור שבו הם טיילו;
עם הראל בן שחר אשר נתפס כגורם מקצועי שניתן לתת בו אמון מלא הן לנוכח תפקידו כמנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים, הן בשל קרבתו למשפחה של נועם והן בשל כך שצביקה דור הוא שהמליץ עליו, ואשר הדגיש בשיחה הראשונה עם הראל שהמסלול הוא בסדר גמור ושהבחירה היא מעולה בכפוף להתרעות מזג האוויר באותו יום וכן שמדובר בנחל שלא שוטף, מה שגרם להם להרגיש בטוחים ונוחים במסלול שלהם.
אביב טען, כי הראל בן שחר לא אמר להם שכניסה לנחל צפית היא מלכודת מוות או סכנת מוות כטענתו, והוסיף כי גם נועם אישרה שדברים אלו לא נאמרו.
אביב הוסיף כי על בסיס דברי הראל בן שחר שמדובר בנחל לא שוטף, הוא בחר לצאת לטייל שם מבלי שראה רלבנטיות לבצע את הניתוח שיובל דרש ביחס לנחל לצאלים (עמ' 71 לסיכומים בכתב).
אביב הוסיף כי פעולות נוספות שביצע במסגרת הפעלת שיקול דעתו היו ניתוח של מפה (הן באמצעות מפה בטלפון הנייד של המסלולים באזור והן באמצעות מפת סימון שבילים שהביאה נועם שבאמצעותה בדקו את אורך המסלול ואת השטח של נחל צפית); שימוש בטלפון לווייני בהתאם להנחיה, ביצוע תדרוכים לחניכים ועריכת לו"ז מסודר (ת/9).
ביחס להעדר ניתוח נקודות מילוט של נחל תמר ונחל צפית, טען שהוא לא עשה כן משום שנחלים אלה הם נחלים קצרים שאורך כל אחד מהם משתווה לאורך מקטע אחד שקיטעו בנחל צאלים, ולכן לא היה צורך לנתח בהם נקודות מילוט וההיערכות אליהם באופן כללי הייתה פשוטה יותר.
בדיון הסיכומים על-פה הסכים ב"כ אביב שיובל הנחה שאם יורד גשם באגן הניקוז לא נכנסים לנחל, וכן שאין רלוונטיות לשאלה האם מדובר בנחל שבאופן תכוף שוטף, אך הוסיף כי זו הייתה הנחיה אחת מתוך מכלול שלם של הנחיות שהוא פעל על-פיהן וכן שההנחיה לא חייבה בדיקה שכזו דווקא בסמוך לכניסה לנחל. לצד זאת שב והזכיר כי במקרה זה הוא (אך גם נועם) לא חשבו שיש צורך לבדוק את הגשם באגני הניקוז של נחל תמר ונחל צפית משום שנמסר להם על-ידי הראל בן שחר שהם נחלים שלא שוטפים, מה עוד שבסמוך לכניסה לנחל התקיימה השיחה השנייה עם הראל, עליה הוא עודכן בשיחה בן נועם לאביב (עמ' 716).
באשר לאי קיום טיול הכנה לפני היציאה לנחל תמר ולנחל צפית, טען שטיול הכנה לא מהווה הנחיה בטיחותית מחייבת במכינה, מה עוד שההבנה הייתה שאין הכרח לבצע טיול הכנה כשמדובר בשינוי מסלול או במסלול מסומן.
בשים לב לכלל האמור, אביב טען שהוא פעל באופן רציני ושקול תוך הפעלת שיקול דעת, היוועצות עם גורמים מקצועיים ועריכת ההכנות הנדרשות הרלבנטיות לטיול בנחל תמר ובנחל צפית (עמ' 72 לסיכומים בכתב).
אביב טען שהוא הפעיל שיקול דעת גם בשלב הכניסה לנחל צפית לאחר השיחה בין נועם לאביב (עמ' 74 לסיכומים בכתב), היינו שהכניסה לנחל צפית נבעה מניתוח מכלול שיקולים שעמדו לנגד עיניו.
לטענתו השיחה בין נועם לאביב היוותה למעשה "אור ירוק" שאפשרה לו להיכנס לנחל, שכן נועם העבירה את המסר שקיבלה מהראל בן שחר ולפיו קיים סיכוי נמוך לשיטפונות בנחל צפית ושאם הם יצאו מהנחל בתוך שעה זה לא יפגע בהם.
אביב טוען כי גרסת נועם ביחס לשיחה בין נועם לאביב הייתה לא אחידה, אף שבשלב מסוים תמכה בגרסתו בעניין זה, היינו שהיא אמרה לו שאם הם יצאו בתוך שעה זה בסדר, ומכל מקום לטענתו אין זה סביר שעניין ה"שעה" יעלה בצירוף מקרים גם בשיחה עם הראל בן שחר, וגם בשיחה איתו, אלמלא נועם, שהיא החוט המקשר בין שתי שיחות אלו העלתה זאת בשיחה איתו (עמ' 76 לסיכומים בכתב).
אביב הוסיף כי השיחה בין נועם לאביב התקיימה באווירה מאוד רגועה, מה שנתן לו תחושת רוגע נוספת, וכן שבמהלך השיחה נועם לא אמרה לו שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית. לטענתו נועם הכירה כמוהו את ההנחיה שאם יורד גשם באגן הניקוז לא נכנסים לנחל, ומכאן שאין היגיון שהיא אמרה לו שהוא יכול להיכנס לנחל שעה שידעה שיורד גשם באגן הניקוז שלו.
כן טען, שמהראיות עולה שהראל בן שחר לא דיבר עם נועם בשיחה השנייה עם הראל על אגן הניקוז של נחל צפית. מכל מקום, הוסיף כי אף אם נאמר שיורד גשם במכתש הקטן, זה לא מחזק העניין, שכן המכתש הקטן הוא לא אגן הניקוז של נחל צפית. כן הוסיף, כי ההודעה שרשמה נועם בקבוצה לפיה החל לרדת גשם באגן הניקוז (ת/2, עמ' 23) – לא מחזקת את מודעתו של אביב לעניין שכן הוא נחשף להודעה זו רק לאחר האסון.
בדיון הסיכומים על-פה הסכים ב"כ אביב כי השיחה בין נועם לאביב התקיימה לפני שהקבוצה נכנסה לתוך ערוץ נחל צפית.(עמ' 717 לפרוט').
במסגרת סיכומיו, פירט ב"כ אביב את שורת הנתונים שעמדו לנגד עיניו של אביב בהערכתו כי אכן תוך שעה "יספיק לסיים את הנחל" (עמ' 80 לסיכומים בכתב).
בעניין זה הפנה לכך שקודם לכניסה לנחל צפית אביב הלך על שביל ברכס וראה את הנחל מתחתיו והבין שהוא יוכל לסיים את הנחל בתוך פרק זמן קצר בהרבה משעה (ראו ההבהרה גם בעמ' 715 לפרוט' הסיכומים על-פה); לכך שאביב נעזר במפה וניתח את השטח והעריך מלכתחילה שהנחל קצר משעת הליכה ולכן גם מלכתחילה קצבו במסגרת הלו"ז לטיול כשעת הליכה בנחל; לכך שאביב התבסס על הנחת המוצא המקובלת במכינה של קצב הליכה של 2 קמ"ש; לכך שהראל בן שחר העיד שמדובר בנחל קצר, כשהמרחק מהכניסה לנחל צפית (כפי שסומן בת/75ה) ועד לסופו הוא כשני קילומטר, ובהנחה שאין עיכובים ניתן לסיימו בתוך 20 דקות; לכך שהעדכון של נועם בשיחה בין נועם לאביב התיישב עם הנתונים שהגיעו ממטאוטק ומאלמוג לאופר ולפיהם גשם יחל רק בשעות אחר הצוהריים או בשעה 15:00, בהתאמה; לכך שעל-פי הנחיית יובל שיטפון מתחיל בחלוף שלוש שעות גשם באגן הניקוז, זאת הגם שנועם לא דיווחה שהחל לרדת גשם באגן הניקוז (עמ' 82 לסיכומים בכתב) והגם שהנתון של מהירות הזרימה של השיטפון שמסר יובל הייתה שגויה; לכך שלא הייתה כל הנחיה שאסרה לטייל כאשר יורד על הקבוצה גשם; לכך שיובל לא עצר את הטיול גם כשידע שיורד על הקבוצה גשם; ולכך שהסתמך, בהתאם להנחיית יובל, על אנשי מקצוע בקבלת החלטותיו לטייל בנחל צפית ולהמשיך בטיול בנחל צפית.
ב"כ אביב טען כי אביב, בהתאם לעדותו, לא תמיד הרגיש בנוח לומר את דעתו מול יובל, וודאי כאשר הופעל עליו לחץ מסוים, ולעומת זאת יובל, אשר היה דמות נערצת על-ידי אביב, הצטייר, כעולה מחומר הראיות, כראש מכינה דומיננטי וכוחני שפעל במקרים מסוימים, כשהדברים היו חשובים לו, אף באגרסיביות כדי שדרכו היא זו שתתקבל. אביב הוסיף כי לעיתים יובל לקח סיכונים לצורך קידום אידאולוגיות למורת רוחם של חניכים במכינה והוריהם ואף בניגוד למקובל בעולם המכינות, מה שאביב מכנה "התנהלות על הקצה של יובל" (עמ' 13-15 לסיכומים בכתב).
אביב הוסיף כי האסון לא נבע "מריק" וכי התנהלות אשר יכולה להיתפס כ"מתיחת קצה גבול היכולת" לצורך הכנת חניכים לשירות צבאי משמעותי, נראית היום כמטרידה וחמורה, שכרון כוח כמעט בחסותו של יובל. בעניין זה הוסיף, כי התנהלותו ה"הבלתי מתפשרת" של יובל באה לידי ביטוי ביתר שאת בעמדתו ביחס להוצאת טיול הגיבוש חרף ההתרעות הנוגעות למזג האוויר הקיצוני לרבות החשש לשיטפונות, ולמרות התנגדויות הצוות, החניכים ובני משפחותיהם. זאת, לאורך כל השבוע, לרבות בישיבות השונות שהתקיימו.
ב"כ אביב טען שאביב היה חסר ניסיון בהדרכת טיולים, בפרט תחת התרעת שיטפונות; כי הוא לא טייל במזג אוויר תחת התרעת שיטפונות וכי לא יצא לו לראות שיטפונות בחייו; כי הוא למד מיובל את תורת השיטפונות כשלושה ימים לפני האסון ולפיה אין מניעה לטייל תחת התרעת שיטפונות; כי לא הייתה לו כל מודעות לכך שיש להימנע לחלוטין מטיול בנסיבות אלה, וכי כיום אביב כבר מודה, בדיעבד, שהוא מבין שהאקט החינוכי המתאים יותר והנכון יותר היה לדחות את הטיול ולבטל אותו.
אביב טען שלו הדבר היה בסמכותו ובסמכות נועם, הטיול היה מתבטל כבר ביום שני, ואלמלא התערבותו של יובל האסון שהתרחש היה נמנע (עמ' 29-30 לסיכומים בכתב).
ב"כ אביב טען כי אביב יצא לטיול ביום רביעי בתחושת בטחון מלאה, מבלי שהיה לו איזשהו ספק בטיחותי; כי חרף העובדה שהדרך לצאלים נחסמה, לא עלתה האפשרות לחזור אחורה ולבטל את הטיול והוסיף כי אפשרות זו גם לא עלתה אצל אף אחד אחר; כי הוא חש לחץ מצדו של יובל לקיים את הטיול ממש כפי שחשו נועם, ירין שמשי ויתר החניכים שהפצירו בו לדחות את הטיול; כי ההחלטה לטייל בנחל תמר ובנחל צפית נעשתה לאחר התייעצות עם נועם שהציעה מספר אפשרויות כתושבת האזור ולאחר התייעצות עם הראל בן שחר אליו הופנו על-ידי אביה של נועם; כי הוא האזין לשיחה הראשונה עם הראל כשהטלפון של נועם היה על רמקול; כי בסיום השיחה ובהתאם להמלצת הראל בן שחר הוחלט על עריכת הטיול בנחל תמר ובנחל צפית; כי עם קבלת ההחלטה הוא ונועם עדכנו את הצוות בדבר שינוי המסלול וההיערכות הנדרשת לרבות עריכת לו"ז לבוקר; כי מיד לאחר מכן, בשעה 22:24, הוא התקשר ליובל ועדכן אותו בדבר ההחלטה לטייל בנחל תמר ונחל צפית (השיחה בין אביב ליובל).
ב"כ אביב טען כי עדותו של אביב הייתה עקבית, קוהרנטית, אותנטית ואמינה והוסיף כי אף שנפלו בגרסאותיו השונות של אביב אי דיוקים מסוימים, הרי שאלה לא מתייחסים למהותם של דברים כי אם לעניינים שוליים (עמ' 91 לסיכומים בכתב).
לעומת זאת, נטען שעדותו של יובל, אשר תואר כנאשם אינטליגנט, מתוחכם, מניפולטיבי, עז מצח וחדור מטרה, וכמי אשר ניסה להתל בחוקרים ובבית המשפט, הייתה שקרית ואשר לא ניתן ליתן בה אמון (עמ' 127 לסיכומים בכתב). בהקשר זה הרחיב ב"כ אביב באשר להנחיות הסותרות של יובל, ובאשר למודעות יובל לטיול בנחל תמר ונחל צפית.
ב"כ אביב התייחס בסיכומיו גם לעדויות של העדים השונים, כשביחס לעדותה של נועם טען שזו הייתה מניפולטיבית ומגמתית, אשר הייתה מונעת בין הרצון להגן על עצמה ועל אביה ולפרקים גם על הראל בן שחר שהיה חבר משפחה, לבן הרצון לרצות את המשפחות ולגנות את אביב ויובל, לבין קיום חובה מוסרית (מינימלית) לומר את האמת (עמ' 139 לסיכומים בכתב). כן נטען, שעדותה הייתה רוויית סתירות, הפרזות ואף שקרים של ממש לרבות בסוגיות מהותיות (עמ' 145). הגם שכך, טען שניתוח עדותה תומך לחלוטין בגרסת החפות של אביב.
במישור המשפטי חזר ב"כ אביב על עיקרי הניתוח שערך ב"כ יובל, תוך שטען כי התנהגותו של אביב והדברים שעלו מעדותו מלמדים על כך שהוא לא היה מודע באופן סובייקטיבי לסיכון ממשי, כי אם נהפוך הוא, בזמן אמת אביב היה סמוך ובטוח כי ככל שהקבוצה תצא מהנחל בתוך שעה, אזי שאין כל סיכון (עמ' 200 לסיכומים בכתב). בהקשר זה הפנה לכך שגם מעדויות יתר העדים ניתן ללמוד שאלו הופתעו מהגעת השיטפון הלא צפוי, לרבות נועם, אף לאחר השיחה השנייה עם הראל (עמ' 206 לסיכומים בכתב).
ב"כ אביב הוסיף כי לא ניתן לייחס לאביב נטילת סיכון בלתי סביר באופן מודע, אף לא באמצעות חזקת הפזיזות וכי "החלטותיו ומעשיו של אביב לא נבעו תוך נטילת סיכון בלתי סביר, אלא תוך הפעלת שיקול דעת נרחב" (עמ' 209 לסיכומים בכתב).
ב"כ אביב לא חלק על קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין מעשיו של אביב לאסון, אך בכל הקשור לקשר הסיבתי המשפטי טען שלא ניתן היה לצפות באורח סביר את תוצאת השיטפון, גם לא על-ידי המומחים שהעידו, ולכן התנתק הקשר הסיבתי (עמ' 212 לסיכומים בכתב).
עוד נטען, כי יש לדחות את טענת יובל בסיכומיו שלפיה בשל עקרון האוטונומיה לא ניתן לייחס ליובל אחריות בשל מעשיו האוטונומיים של אביב. זאת משום שאביב לא פעל על דעת עצמו וכי אילו הדבר היה תלוי בו, הטיול כלל לא היה יוצא אל הפועל והאסון היה נמנע (עמ' 212 לסיכומים בכתב). באופן דומה עתר לדחות הטענה בדבר היות אביב "גורם זר מתערב" אשר מנתק את הקשר הסיבתי בין מעשיו ומחדליו של יובל לאסון (עמ' 213 לסיכומים בכתב).
ב"כ אביב הוסיף כי לא ניתן לייחס לאביב גם יסוד נפשי של רשלנות, שכן גם "מנהל חינוכי במכינה קדם צבאית מן הישוב, שהיה חשוף למסד הנתונים הקונקרטי אשר אליו אביב היה חשוף" לא היה מודע לכך שהוא נוטל סיכון בלתי סביר להביא לגרימת מוות (עמ' 215 לסיכומים בכתב). ב"כ אביב הוסיף כי האסון התאפשר מלכתחילה לאור מצבור מחדלים והעדר פיקוח או מדיניות סדורה מצד רשויות המדינה או מועצת המכינות, אשר השפיעו על מידת שליטתו ואחריותו של אביב (עמ' 217 לסיכומים בכתב).
אף ב"כ אביב התייחס בסיכומיו למחדלי החקירה, מחדלים אליהם התייחס בהרחבה ב"כ יובל.
ב"כ אביב חזר בסיכומיו על טענת ההגנה מן הצדק אשר נשענה על טענה של אכיפה בררנית. זאת מול נועם, מול הראל בן שחר, מול צביקה דור, מול אלמוג לאופר ומול יעקב זאדה שעבד במטאוטק, אך גם ביחס להחלטה להעמיד לדין בגין עבירה של המתה בקלות דעת חלף עבירה של גרם מוות ברשלנות (עמ' 241 לסיכומים בכתב).
יצוין, כי במהלך דיון הסיכומים על-פה, הסכים ב"כ אביב, כי יש להבחין בין גורמי חוץ (שלא עבדו במכינה) לבין גורמי פנים, ולכן חזר בו מטענת האכיפה הבררנית אל מול גורמי החוץ, תוך ששב ומיקד את הטענה אל מול נועם (עמ' 717 לפרוט).
ב"כ אביב אישר שההנחיות של יובל לא היו תקפות רק לנחל צאלים, כי אם לכלל הנחלים, ובכלל זאת לנחל תמר ולנחל צפית, אך הוסיף כי אחת ההנחיות הייתה שכל מקרה ייבחן לגופו (עמ' 698, ש' 1-6 לפרוט' הסיכומים על-פה).
בהשלמת הסיכומים על-פה ביקש ב"כ אביב מבית המשפט להתמקד בפרטי האחריות שיוחסה לאביב בסעיף 109 לכתב האישום בלבד ולבחון את ליבת הדברים ולא להתמקד בסתירות שוליות שיכול ונולדו כתוצאה מ"חקירה נגדית שיכולה להיות כזאת שמוציאה דבר מהקשרו" (עמ' 741, ש' 24); הרחיב בדבר כך שאביב פעל בהתאם להנחיות (אלו שהיה בהן צורך בנסיבות העניין) בהן האמין, בהתאם לעצות שקיבל מגורמי המקצוע, בהתאם לתחזיות העדכניות ומתוך הבנה שהחפ"ק הקטן (נועם) והחפ"ק הגדול (יובל) היו "העיניים שלו" (עמ' 746 לפרוט' הסיכומים על-פה).
ב"כ אביב הוסיף שיש "להיזהר שגודל הטרגדיה לא יהיה מדריך בבחינת אחריותו הפלילית של אדם" (עמ' 748 לפרוט' הסיכומים על-פה), תוך שציין כי הרפורמה בעבירות ההמתה, שלכאורה הקלה בענישה בעבירה של המתה בקלות דעת, היא זו שהחמירה את מצבם של הנאשמים שכן בשל הקלה זו החליטה המאשימה לייחס להם את עבירה החמורה זו תחת עבירה של גרימת מוות ברשלנות.
בקעת המחלוקת
19. אחר שבחנו את טיעוני הצדדים, ניתן לומר כי לא קיימת ביניהם מחלוקת ממשית באשר לסיפור האירוע בכללותו. מכאן שניתן לומר שלא קיימת מחלוקת בין היתר ביחס לעובדות הבאות:
כי יובל שימש כראש המכינה על שלוחותיה השונות; כי אביב, אשר היה כפוף ליובל, ניהל את השלוחה של המכינה בתל אביב, היא השלוחה שיצאה אל הטיול בו אירע האסון; כי נועם אשר הייתה מדריכה במכינה בשלוחת תל אביב ופעלה תחת אביב, שימשה כמנהלת צוות גיוס; כי טיול הגיבוש של החניכים שהיו אמורים להצטרף למכינה בשנת הלימודים הבאה תוכנן מלכתחילה, כמו בשנים קודמות, אל נחל צאלים; כי הטיול היה אמור להתקיים בין ה-25.04.2018 ל-26.04.2018; כי במהלך השנה שקדמה לאסון הוציא יובל הנחיה פנימית במכינה שעסקה בנושא בטיחות בטיולים, אשר בין היתר התייחסה לטיולים עת קיים חשש לשיטפון; כי מתחילת השבוע ועד ליום היציאה לטיול (יום רביעי – יום לפני האסון) הועברו בקבוצות ווטסאפ של המכינה תחזיות שונות מהן עלה קיומו של חשש לאירוע מזג אוויר חריג, לרבות שיטפונות במהלך ימי הטיול באזור אליו יועד הטיול; כי כלל המעורבים, לרבות הנאשמים, היו מודעים לתחזיות אלו; כי נועם הביעה תחילה חשש מלקיים את הטיול במועדו לנוכח התחזיות ואף שלחה הודעה על דחייתו בשל כך; כי אביב לא התנגד לדחיית הטיול; כי יובל ביקש לבחון מחדש החלטה זו של נועם; כי לאחר מספר שיחות וישיבות של יובל עם המעורבים השונים או חלקם הוחלט להשאיר את מיקום הטיול ומועדו על כנם תוך המשך בחינה של החלטה זו להמשך השבוע; כי ביום שני העבירה עובדת המכינה נועה בוקסבאום הודעה בקבוצה לפיה "כלל הטיולים של משרד החינוך באזורים של השיטפונות בוטלו"; כי במהלך השבוע ובהתאם לסיכומים יובל שוחח עם גורמי מקצוע שונים באשר לטיול המתוכנן לנחל צאלים לנוכח התרעת השיטפונות; כי במסגרת ההכנות נערך טיול הכנה מקדים שני בנחל צאלים ולאחריו עודכנו התוכניות באשר לאפשרויות הטיול בנחל צאלים; כי יובל העביר מספר הנחיות כיצד לטייל תחת התרעת שיטפונות; כי יובל ואביב הכירו את מנגנון היווצרותו של שיטפון בנחל וזיקת ירידת גשם באגן הניקוז של הנחל למנגנון זה (אביב למצער הכיר זאת במהלך השבוע שבו נערך טיול); כי יובל הנחה, בין היתר, שתכנון טיול בנחל צריך להיעשות מתוך נקודת מוצא של זמן התפתחות שיטפון מרגע ירידת גשם הוא 3 שעות; כי במכינה היה נהוג לתכנן טיולים לפי קצב התקדמות של 2 קמ"ש; כי ההנחיות של יובל, לרבות ההנחיות הנ"ל לא יוחדו אך לנחל צאלים כי אם לכלל הנחלים; כי הטיול יצא ביום רביעי מירושלים, כשהקבוצה נוסעת באוטובוס, נועם ואחרים נוסעים ברכב החפ"ק ואביב נוסע ברכבו; כי במהלך הנסיעה דרומה התברר כי הגישה אל נחל צאלים מהכיוון בו עתידה הייתה הקבוצה לצאת לטיול נחסמה עקב ירידת גשמים באזור ושיטפונות; כי במהלך הנסיעה הוחלט על שינוי מקום הלינה ל"מכלאות הגמלים" שבעין תמר; כי יובל שלח קישור לכתבה מ- Ynet על אודות היסחפות של נער בשיטפון והיקלעות של אוטובוס; כי לאחר הגעת הקבוצה לאזור מקום הלינה החדש אביב ונועם דנו במסלולים חלופיים; כי בשעה 21:44 התקיימה השיחה הראשונה עם הראל, שיחה שלה האזין אביב, ואשר בה דנו באפשרות לטייל בנחל תמר ובנחל צפית; כי בנחל צפית יש קטעים מעוקיים; כי לאחר שיחה זו אישר אביב את היציאה לטיול בנחל תמר ובנחל צפית; כי אביב לא טייל בעבר בנחל תמר ובנחל צפית; כי לא נערך טיול הכנה לנחל תמר ונחל צפית; כי בלו"ז הטיול שתוכנן הוקצתה שעת הליכה לעבור את נחל צפית; כי בשעה 22:39 לערך יצאו החניכים לצפות בשיטפון בנחל צין הסמוך לעין תמר, כאשר חלק מהמועמדים טובלים את רגליהם; כי לאחר השיחה הראשונה עם הראל עדכנו אביב ונועם מספר חניכים בדבר שינוי המסלול לנחל תמר ונחל צפית, ולאחר מכן הוכן לו"ז של הטיול המתוכנן למחר; כי בשעה 22:45 התקיימה השיחה בין אביב ליובל שעסקה בתוכנית הטיול ביום למחרת; כי בבוקר יום האסון התקבלו תחזית שהצביעה על החלשה בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה יום קודם לכן וכן שההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהרים שרק אז יתחדשו הגשמים והשיטפונות; כי בשעה 07:23 אביב שלח הודעה בקבוצה לפיה, בין היתר, הם "מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר"; כי בשעה 08:10 אביב התקשר למטאוטק ובשיחה זו נמסר לו, בין היתר, כי "זה לא יום לפעילות בחוץ" ואביב עצמו מסר שהקבוצה חושבת לטייל באזור תמר (ולא בנחל צאלים); כי אביב לא קיבל תחזית ממטאוטק הקשורה במישרין לנחל תמר ונחל צפית; כי בשעה 09:30 לערך החלה הקבוצה לצאת מהחניון לכיוון נחל תמר; כי במהלך שעות הבוקר עמד אביב בקשר עם אלמוג לאופר ועם חברת מטאוטק וקיבל מהם עדכונים על התחזית, שהייתה מחמירה מזו שהתקבלה בבוקר; כי בשעה 11:25 יובל ראה תמונות שאביב שלח של החניכים מטפסים בסולמות בנחל תמר; כי בשעה 11:25 יובל שלח הודעה בקבוצה בה שאל "אתם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים נועם?" כי נועם שלחה בשעה 11:31 הודעה בקבוצה בה ציינה כי צפוי להתחיל טפטוף בשעה 12:00 ושוב בשעה 15:00 וכן שהחניכים אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים – שלוש ולהגיע לחניון בשעה 16:00-17:00; כי בהמשך להודעות אלו היו חילופי הודעות בין יובל לנועם בקבוצה; כי לאחר סקירה גאוגרפית שנערכה בשעה 11:28 לערך על רמת ההר שמחברת בין נחל תמר לבין הכניסה לנחל צפית המשיכה הקבוצה לנוע אל עבר הירידה לנחל צפית; כי תוך כדי תנועה בשביל אל עבר הירידה לנחל צפית החל לרדת גשם על הקבוצה; כי אביב הביט מהשביל אל עבר ערוץ נחל צפית שהיה מתחתיו והעריך את משך ההליכה בו בכשעה; כי בשעה 12:25 נערכה השיחה השנייה עם הראל; כי לאחר השיחה השנייה עם הראל נועם חיפשה את אביב עד אשר התקיימה השיחה בין נועם לאביב בשעה 12:34; כי בזמן השיחה בין נועם לאביב הקבוצה טרם נכנסה לערוץ נחל צפית; כי בשעה 12:38 נועם שלחה בקבוצה הודעה לפיה "התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית... הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל. עליהם יורד טפטוף קל"; כי המכתש הקטן הוא לא אגן הניקוז של נחל צפית; כי יובל קרא הודעה זו; כי יובל לא התקשר לנועם או אל אביב; כי יובל החליף הודעות עם נועם בקבוצה הקשורות בחציית נחל צין שהייתה צפויה לאחר היציאה מנחל צפית; כי בשעה 12:50 יובל כתב בקבוצה "בקיצר אני בישיבה. קבלי ייעוץ ממישהו רציני ביחידה על מעבר נחל צין ומה ההתניות שצריך לפני שעוברים אותו כדי לא להיסחף"; כי בין 11:45 ל-11:50 החל לרדת גשם באגן נחל צפית; כי בין המועד שבו החל לרדת גשם באגן נחל צפית לבין המועד שבו אביב ויובל מעודכנים על-ידי נועם חלפה כשעה; כי בשעה 12:45 לערך הקבוצה נכנסה לערוץ נחל צפית; כי בשלב מסוים עקב היצרות תוואי הנחל הקבוצה הלכה בתור עורפי, ותוך כדי נכנסה למקטע מעוקי; כי בשעה 13:13 לערך השיטפון פגע בקבוצה; כי כתוצאה מהשיטפון נהרגו המנוחים ונחבלו שניים נוספים; כי יתר הקבוצה חולצה לרבות באמצעות מסוקים; כי מיד לאחר האסון הקבוצה התרכזה במושב תמר שבו מתגוררת נועם, לשם הגיעו גם יובל ואביב וכי חקירת המשטרה החלה במקום.
20. הצדדים הרחיבו מאד טיעוניהם בהקשרים עובדתיים ומשפטיים כאחד. הגם שכך, ספק אם יש צורך להידרש לכל אחת מהמחלוקות שבין הצדדים לצורך גיבוש המסקנות וההכרעה בדבר אחריותם של הנאשמים. מכאן, שבשלב זה אציג את המחלוקות העיקריות שבין הצדדים, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, כאשר התייחסות למחלוקות נוספות תמצא בגוף ההכרעה.

במישור העובדתי, מעבר לשאלות של מהימנות ומשקל עדויות הנאשמים והעדים, יש להכריע בשאלת תוכנן של מספר שיחות חשובות שנערכו בין הגורמים השונים.
כך יש להכריע בדבר תוכן "השיחה הראשונה עם הראל", שנערכה בלילה שלפני האסון, היינו האם הראל בן שחר הזהיר את נועם מפני טיול בנחל צפית או שמא נתן הוא אור ירוק לטייל בנחל זה;
יש להכריע בדבר תוכן "השיחה בין אביב ליובל", שנערכה בלילה שלפני האסון, היינו האם אביב עדכן את יובל על התכנון לטייל למחרת בנחל תמר ובנחל;
יש להכריע בדבר תוכן "השיחה השנייה עם הראל", היינו האם הראל בן שחר הורה לנועם להוציא את הקבוצה מהנחל באופן מידי או שמא אמר לה שאם הם יצאו מהנחל תוך שעה זה בסדר, או האם נועם היא זו שהעלתה את עניין השעה. בנוסף יש להכריע ביחס לשיחה זו האם הראל בן שחר מסר לנועם שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית, אם לאו, וזאת מעבר למספר עניינים נוספים שעלו בשיחה זו ואשר גם אותם יש לבחון;
יש להכריע בדבר תוכן "השיחה בין נועם לאביב", היינו האם נועם אמרה לאביב שאם תוך שעה הם יצאו מהנחל זה בסדר או שמא אביב הוא שאמר לנועם שהם יצאו תוך שעה. בנוסף יש להכריע ביחס לשיחה זו האם נועם עדכנה את אביב שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית, אם לאו, וזאת מעבר למספר עניינים נוספים שעלו בשיחה זו ואשר גם אותם יש לבחון;
מעבר לשיחות אלו יש להכריע גם בשאלות העובדתיות הבאות: האם נועם יצאה לטיול מרצונה הטוב והחופשי או שמא הדבר נכפה עליה? האם יובל התעלם מכל הפניות שנעשו אליו ביחס לדחיית הטיול, ולמעשה כפה את דעתו על כלל הגורמים במכינה? האם משרד החינוך ביטל את הטיולים שבאחריותו באזור ובמועד שבו היה אמור לצאת של המכינה? האם ה"שיטה" של יובל לטיול בנחל תחת התרעת שיטפונות היא שיטה מקובלת או סבירה? האם האיסור להיכנס לנחל או למקטע חדש של נחל בהתאם להנחיית יובל התייחס גם למצב שבו יורד גשם על המטיילים עצמם ולא רק למצב שבו יורד גשם באגן הניקוז של הנחל? מתי יובל התוודע לראשונה על כך שהקבוצה אמורה לטייל בנחל תמר צפית; מה היה תוכן ומהות העצות והמידע שקיבלו יובל ואביב לאורך כל השבוע מהגורמים איתם עמדו בקשר; האם אביב עדכן את גורמי המכינה בתחזיות שקיבל ביום האסון? האם אביב התעדכן עם גורמי החיזוי ביום האסון מטעמים הקשורים בנוחות הטיול או שמא בשל החשש משיטפון?
ההכרעות העובדתיות מתייחסות למספר צמתים עובדתיים גדולים, כפי שיפורט להלן.
במישור המשפטי יש להכריע תחילה בטענות המקדמיות ובכלל זאת בטענת ההגנה מן הצדק אשר נשענה בעיקרה על טענה של אכיפה בררנית, הן בהקשר של העמדת הנאשמים לדין להבדיל מאחרים שלא הועמדו לדין, והן בהקשר של ייחוס עבירה של המתה בקלות דעת דווקא ולא בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. במסגרת הטענות המקדמיות יש צורך להכריע גם בשלל הטענות של הנאשם 1 בכל הקשור להתנהלות היחידה החוקרת והפרקליטות במהלך החקירה ובמהלך המשפט.
במישור המשפטי יש צורך כמובן להכריע בשאלת התגבשות העבירות שיוחסו לנאשמים ובפרט התגבשות יסודות עבירת ההמתה בקלות דעת, ובפרט ביסודות של נטילת "סיכון בלתי סביר", הצפיות והקשר הסיבתי. כן תבחן האפשרות, ככל שהדבר יידרש, להרשיע את הנאשמים בעבירה חלופית של גרימת מוות ברשלנות. במישור המשפטי יהיה מקום להכריע גם בשאלת מספר עבירות ההמתה שיש להרשיע את הנאשמים- עשר כעתירת המאשימה או אחת כעתירת הנאשמים, במידה ויקבע שהם אחראים למותם של המנוחים.
פשיטא שההכרעות במישור העובדתי שפורטו לעיל תשמשנה לצורך ההכרעות במישור המשפטי.
דיון והכרעה
כללי
שמות ותפקידים
21. למען הנוחות אחזור בקצרה על שמות של מעורבים ועדים מרכזיים ותפקידם.
נאשם 1, יובל כאהן, מייסד ומנהל המכינה;
נאשם 2, אביב ברדיצ'ב, מי שהיה חניך ומדריך במכינה, ובעת האסון היה מנהל שלוחת תל אביב של המכינה ומי שהוביל את הטיול בשטח;
נועם דור, מי שהייתה חניכה במכינה ובעת האסון מדריכה בשלוחת תל אביב, עמדה בראש צוות הגיוס של המועמדים למכינה וכפועל יוצא מי שהייתה אמונה על טיול הגיבוש של המועמדים שבו אירע האסון. נועם מתגוררת בישוב עין תמר, היישוב שבצמוד לו לנה הקבוצה במהלך הטיול ואשר ממנו יצאה אל הטיול, והישוב שבו התכנסה המכינה בסמוך לאחר האסון, כשלמעשה בביתה החלה המשטרה לגבות עדויות;
צביקה דור (להלן: "צביקה"), אביה של נועם, מתגורר בישוב עין תמר, שימש בעת האסון כסגן מפקד יחידת חילוץ ערבה, בן נוסף שלו היה חניך במכינה והוא הגדיר את עצמו כהורה שמעורב במכינה ולעיתים משתתף בטיולי המכינה ודואג להם לאספקה (עדות צביקה מיום 21.4.2021, עמ' 746, ש' 9-16). צביקה עמד בקשר עם נועם במהלך השבוע ביחס לשאלת היציאה לטיול לנוכח התחזיות וההתרעות, עמד בקשר עם נועם בלילה שלפני יום האסון ובבוקר האסון, והוא זה שהפנה את נועם אל חברו מהישוב הראל בן שחר;
הראל בן שחר (להלן: "הראל"), מתגורר אף הוא בישוב עין תמר וחברו של צביקה מהישוב, שימש בעת האסון כמנהל מרחב ערבה של רשות הטבע והגנים. הראל קיים את "השיחה הראשונה עם הראל", היא השיחה שבה דן עם נועם (ואשר לה האזין אביב) ערב האסון לגבי אפשרויות הטיול למחרת משבוטל המסלול לנחל צאלים, השיחה שבה נדונה אפשרות הטיול בנחל תמר ובנחל צפית.
הראל קיים גם את "השיחה השנייה עם הראל", היא השיחה שבה הראל התקשר לנועם בסמוך לפני כניסת הקבוצה אל תוך ערוץ נחל צפית ובה מסר לנועם כי החל לרדת גשם ודן עמה בשאלת יציאת הקבוצה מנחל צפית;

אלמוג לאופר (להלן: "לאופר"), בעברו חניך במכינה ובעת האסון שירת כקצין בצה"ל בתפקיד חזאי בחיל האוויר והיה בעל היכרות עם הנאשמים. אלמוג עמד בקשר עם יובל בימים שקדמו לאסון ועם אביב בעיקר ביום האסון ומסר להם תחזיות שונות;
ערן זהר (להלן: "זהר"), שימש בעת האסון כמנהל "בית הספר לסיירות קק"ל" ואיתו התייעץ יובל על האפשרות לקיים הטיול המתוכנן בנחל צאלים. זהר הפנה את יובל להתייעץ בעניין זה גם עם אורי קוצר;
אורי קוצר (להלן: "קוצר"), שימש בעת האסון כמפקד יחידת החילוץ ערד, וגם אתו התייעץ יובל בדבר האפשרות לקיים הטיול המתוכנן בנחל צאלים;
ירין שמשי (להלן: "שמשי"), חניך במכינה בעת האסון, היה חלק מצוות הגיוס שהיה אמון על מיון המועמדים החדשים למכינה ואשר עליו הייתה אחראית נועם, נטל חלק בטיול ההכנה למסלול צאלים, עמד בקשר עם יובל ואביב בקשר לטיול ומי שהוביל את הטיול בשטח לצדו של אביב;
צוות הגיוס של המועמדים החדשים למכינה (להלן: "צוות הגיוס") כלל חניכים וותיקים של המכינה, וביניהם שמשי, אלמז פקדו (להלן: "אלמז") אשר גם הייתה יחד עם נועם בחפ"ק של הטיול, יונתן לוטם (להלן: "לוטם") אשר גם נטל חלק בטיול ההכנה ואשר גם התעמת עם יובל על היציאה לטיול, עמית עידו, יואב הלוי, יעל סדן ז"ל ועדי רענן ז"ל (עדות נועם, 15.03.2021, עמ' 739 ש' 23-26);

"מטאוטק", חברה פרטית שעוסקת במתן שירותי ייעוץ אקלימי ומטאורולוגי ומספקת שירות חיזוי מזג אוויר. יובל התקשר בהסכם עם מטאוטק כדי שזו תספק למכינה תחזית מזג אוויר בתמורה לתשלום. אביב עמד בקשר עם עובדי מטאוטק בימי הטיול;
אברהם יעקב זאדה (להלן: "זאדה"), חזאי במטאוטק אשר עמד בקשר עם אביב בבוקר האסון;
ד"ר עמיר גבעתי (להלן: "ד"ר גבעתי"), אשר שימש בעת האסון כראש תחום מים עיליים בשירות ההידרולוגי ברשות המים, ואשר חוות דעת שלו הוגשה על-ידי המאשימה לעניין שיטפונות בכלל, השיטפון בנחל צפית בפרט, אגני ניקוז, קצב התקדמותם של שיטפונות ועוד (ת/163), ואולם במהלך עדותו התברר כי הוא גם סיפק התרעות ותחזיות, לרבות התחזית מבוקר יום האסון, בה ציין כי יש צפי להחלשה בתחזית לשיטפון וכי ההפוגה תימשך עד לשעות אחר הצוהריים שאז יתחדשו הגשמים והשיטפונות (נ/131);
לביא זמיר (להלן: "לביא") אשר שימש בעת האסון כמנכ"ל חוגי סיירות, אשר ערך ביקור בזירה זמן מסוים לאחר האסון ואשר התייחס בעדותו גם למבנה נחל צפית ואורכו
דני זמיר (להלן: "זמיר") אשר שימש בעת האסון כיו"ר מועצת המכינות הקדם צבאיות, מי שבעצמו עמד בראש מכינה שנים ארוכות, ואשר עמד בקשר מקצועי עם יובל גם בהקשר של הנחיות בטיחות למכינות.
הערות פתיחה לניתוח הראיות
מהימנות הנאשמים והעדים – הערת אזהרה
22. בטרם תיעשה בחינה מעמיקה של מכלול העדויות והראיות, ראוי להעיר הערת פתיחה, שהיא למעשה מעין הערת אזהרה. הנאשמים והעדים כולם הם אנשים נורמטיביים, שלא רגילים לבוא בשעריו של בית המשפט, ודאי לא זה הקשור לעולם הפלילי. הרושם הכללי שהתקבל, הן מהנאשמים והן מהעדים, הוא שאלה ביקשו להביא את גרסתם כמיטב יכולתם, להעיד את האמת כראות עיניהם, לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת לנוכח האסון הקשה שנגע בכולם ובאופן כללי ניתן לומר שכל מי שהעיד הותיר רושם טוב.
לצד זאת, אצל בית המשפט התקבל הרושם כי לפחות חלק מהעדים היו "קרובים אצל עצמם", היינו כל אימת שנקודה מסוימת בעדותם עלולה הייתה, להבנתם, להאיר אותם באור פחות חיובי, וכביכול לקשור בין מעשיהם או מחדליהם לאסון הנורא, עדותם הפכה פחות קוהרנטית, פחות אחידה ובעלת אחיזה חלשה יותר בראיות.
רושם זה קיים גם ביחס לעדותם של הנאשמים, מי יותר (אביב) למשל ביחס לשאלה האם הוא עדכן את יובל בלילה שלפני האסון על אודות התכנית לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, ומי פחות (יובל) למשל ביחס לשאלה האם הוא קרא והבין את ההודעות של אביב בבוקר יום האסון בהן עדכן שהקבוצה מתכננת לטייל בנחל תמר ובנחל צפית, והכל כפי שעוד יפורט להלן.
נקודות אלו בעדויות היו לא פעם קשורות בשאלות מרכזיות הנדרשות להכרעה. לפיכך, ככלל, מצאתי להנחות עצמי שלא להכריע באותן נקודות על בסיס עדות "בעייתית" אחת אלא אם נמצאה לה תמיכה בעדות או בראיה אחרת, ובמקום שהתעורר ספק עובדתי הספק פעל לטובת אחד מהנאשמים הרלוונטי לאותה נקודה, ובמקרה מסוים לטובת שניהם במובן זה שהונחה הנחה עובדתית שמתיישבת עם גרסת כל אחד מהנאשמים. מן האמור עולה, כי בית המשפט נדרש להשתמש בכלל הפלגינן דיבורא ביחס לחלק מהעדויות, כפי שהמאשימה עצמה הציעה בסיכומיה, והכל עוד יפורט להלן.
עוד אציין, כי לקחתי בחשבון שבמהלך התקופה שמאז אירע האסון ועד למועד שבו כל אחד מהעדים העיד, נחשפו חלק מהעדים, בצורה כזו או אחרת, לגרסאות של עדים ומעורבים אחרים. זאת, הן לנוכח הסיקור התקשורתי שליווה את הפרשה לאורך כל החקירה והמשפט והן לנוכח קרבה של משפחה או חברות של העדים והמעורבים השונים. בעניין זה ראו למשל דברי נועם שהעידה "אני באתי לפה להגיד את האמת, וכששומעים שלוש שנים בחדשות שאביב הוא מדריך אז כן, כשאתה אומר לי מדריך אני אתקן אותך למנהל" (עדות נועם מיום 07.04.2021, עמ' 788, ש' 6-7). כן ראו התייחסות הראל לגרסת נועם שיכול ולמד עליה מהתקשורת (פרוט' מיום 11.5.2021, עמ' 167, ש' 160 – עמ' 168, ש' 1), והתייחסות לאופר לכך שהוא קרא את כתב האישום (אותו הוריד מהמרשתת) וכתבות על האסון עובר לעדותו מהם למד שאביב קיבל מידע נוסף פרט למידע שהוא עצמו העביר לאביב (פרוט' מיום 05.01.2021, עמ' 263, ש' 1-16).
עדותה של נועם
23. נועם היא העדה המרכזית בתיק. זאת, בשל תפקידה בכל הצמתים המרכזיים של התיק. נועם כזכור עמדה בראש צוות הגיוס וכפועל יוצא היתה אמונה על תיאום טיול הגיבוש של המועמדים; נועם קיבלה והעבירה את התחזיות שלימדו על חשש לשיטפונות בימי הטיול ובהקשר לכך עמדה בקשר עם עדים שונים והנאשמים; נועם פעלה לדחיית הטיול בשל חששותיה; נועם נכחה בישיבות השונות שיובל קיים ואשר לאחריהן הוחלט על קיום הטיול; נועם נטלה חלק בקבלת ההחלטה על שינוי מקום הלינה לאחר ביטול המסלול שתוכנן לנחל צאלים; נועם נטלה חלק בקבלת ההחלטה על קיום הטיול בנחל תמר ובנחל צפית ובמסגרת זו קיימה את השיחה הראשונה עם הראל והיתה בקשר עם צביקה; נועם יצאה לטיול עצמו (כחפ"ק) וליוותה אותו; נועם קיבלה את ההתרעה האחרונה והסמוכה להתחרשות האסון במהלך השיחה השנייה עם הראל, שלאחריה עדכנה את אביב בשיחה בין נועם לאביב עת זה עמד עם הקבוצה בפתח הכניסה לערוץ נחל צפית ואף את יתר הגורמים במכינה ובכללם יובל באמצעות הודעות בקבוצה; נועם קיבלה את ההודעה על האסון והעבירה אותה הלאה ובביתה של נועם התקבצה המכינה לאחר האסון והחלה החקירה.
הנה כי כן, נועם היא דמות מרכזית באירוע ולעדותה השלכות של ממש על מרבית השאלות העובדתיות המרכזיות בתיק. לא למותר לציין בהקשר זה, כי נועם הייתה חשודה במהלך החקירה ונחקרה באזהרה. ההתייחסות לשאלת נפקות אי העמדת נועם לדין תיעשה בפרק נפרד אשר יבחן את טענת ההגנה מן הצדק שהועלתה על-ידי הנאשמים.
כבר עתה מוצא אני לציין, כי באופן כללי נועם הותירה אצלי רושם טוב. אני מוצא את נועם כאמינה ואת עדותה כמהימנה. הגם שמודע אני לכך שנועם היתה "קרובה אצל עצמה"; ומודע אני לכך שנועם ביקשה לעדן או למזער עניינים מסוימים בגרסתה שעלולים היו, לשיטתה, לפגוע בקרובים לה דוגמת צביקה (אביה) או הראל (שכנה וידיד המשפחה – ראו למשל בעמ' 768 לפרוט' מיום 5.4.2021), ומודע אני לסתירות מסוימות שנפלו בגרסתה (למשל ביחס למידת השכנוע שחשה לצאת לטיול או ביחס לתוכן השיחה השנייה עם הראל או ביחס לתוכן השיחה בין נועם לאביב); ומודע אני לרגישות, ואולי אף למחויבות מסוימת, שחשה כלפי בני משפחות המנוחים; ומודע אני ליתר טענות ב"כ הנאשמים ביחס לעדותה, הרושם הכללי מעדותה היה טוב.
לא התרשמתי, חרף טענות ב"כ הנאשמים, כי נועם ביקשה להפליל ביתר את הנאשמים. כך למשל לא הביעה עמדה ברורה וחד משמעית ביחס לשאלה מי העלה את עניין אפשרות היציאה מנחל צפית בתוך שעה בשיחה בין נועם לאביב, ולא שללה האפשרות שהיא העלתה זאת במהלך השיחה, אף שיכלה לשלול זאת לחלוטין לו באמת ביקשה להפליל את אביב.
ההתרשמות היא שנועם ביקשה להביא בפני בית המשפט את סיפור האסון כמיטב יכולתה, זאת גם בהינתן חלוף הזמן, בהינתן היקף החומר הרב אליו נדרשה להתייחס בעדויותיה וגם בהינתן קשייה (למצער רגשיים) להעיד לנוכח הנסיבות הקשות של האסון כמשתקף בפרוטוקול. כן נתתי דעתי לכך שגרסאותיה הראשונות של נועם ניתנו בסמוך מאוד לאחר האסון, עת מצבה הנפשי לא היה משופר בלשון המעטה, מה שהשליך על יכולתה למסור את מלוא גרסתה. (פרוט' מיום 07.04.2021, עמ' 843, ש' 21-22).
נועם גם מצאה לא פעם בעדותה להבהיר שיש לה תחושות קשות גם כלפי עצמה. כך למשל ציינה "אני מעולם לא אמרתי שאני צדיקה ונקייה" (פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 754, ש' 15-17).
אמירה זו ואמירות דומות מוסיפות נופך של מהימנות לעדותה. כאמור, לא התרשמתי שנועם ביקשה בכוונת מכוון להפליל מי מהנאשמים אלא ביקשה תחת המגבלות שפורטו להביא את נקודת המבט שלה להתנהלות הגורמים השונים במהלך כל השבוע וביום האסון בפרט.
המהימנות שמצאתי לתת לגרסתה של נועם נשענת לא מעט על כך שליסודות מהותיים בגרסתה ישנם תימוכין בחומר ראיות מזמן אמת, לרבות בקבוצות הוואטסאפ ובהקלטות, כפי שיפורט להלן. כפי שציינתי, במקומות שבהם מצאתי קושי להסתמך על גרסתה של נועם לבדה, הדבר לא נעשה, והגם שכך לא ראיתי בכך משום סתירה לרושם הכללי שהתקבל אצלי בדבר אמינותה ומהימנות גרסתה.
ת/2 ויתר קבוצות הוואטסאפ
24. אחת הראיות המרכזיות בתיק היא ת/2 חלופת ההודעות, כתובות וקוליות בקבוצה (קבוצת "עדכוני חניכים יא"), שבה היו חברים גורמים שונים במכינה (יובל, אביב, נועם, עדי בן פזי, לוטם קהתי (להלן: "קהתי"), איתמר שפיטלניק [להלן: "שפיטלניק"], נועה בוקסבאום (אחרק) (להלן: "בוקסבאום") ורבקה יחימוביץ'(עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 741, ש' 23-27). ת/34 הוא דיסק שמתעד ההודעות (צ'ט) בקבוצה כולל תמונות וקבצי קול לרבות מיום האסון (גם לתקופה שקדמה לשבוע שבו אירע האסון) ו-ת/35 הוא דיסק שמתעד רק את קבצי הקול בקבוצה בשבוע הרלוונטי.
ת/2 כולל 55 עמודים שבהם יש צילומים של ההודעות בקבוצה. העמודים מוספרו במספרים שונים לא בסדר רץ ולא בסדר כרונולוגי של זמן שליחת ההודעות. כדי להבין את הקשר הדברים ואת השתלשלות העניינים, הוגשה הודעה מטעם המאשימה ביום 12.3.2021 בה ביקשה לסדר את העמודים של ת/2 לפי הסדר הכרונולוגי הבא:
עמ' 8, עמ' 9, עמ' 27, עמ' 47, עמ' 28, עמ' 29, עמ' 46, עמ' 30, עמ' 31, עמ' 32, עמ' 45, עמ' 33, עמ' 34, עמ' 44, עמ' 35, עמ' 36, עמ' 43, עמ' 37, עמ' 38, עמ' 42, עמ' 39, עמ' 40, עמ' 41, עמ' 48, עמ' 49, עמ' 50, עמ' 51, עמ' 52, עמ' 53, עמ' 54, עמ' 55, עמ' 56, עמ' 57, עמ' 15, עמ' 16, עמ' 10, עמ' 11, עמ' 12, עמ' 13, עמ' 14, עמ' 17, עמ' 18, עמ' 61, עמ' 60, עמ' 64, עמ' 19, עמ' 20, עמ' 21, עמ' 62, עמ' 63, עמ' 22, עמ' 23, עמ' 24, עמ' 25 ועמ' 26.
ת/2 היא ראיה מרכזית וחשובה ביותר שכן יש בה התייחסות של גורמים שונים במכינה, שחלקם העידו, ובכללם של יובל, אביב ונועם, לאורך כל השבוע שקדם לאסון, לעצם היציאה לטיול, ההכנות לטיול, התחזיות, החששות, העדכונים כולל במהלך הטיול ואף ביום האסון עצמו, לרבות תמונות של הקבוצה אף זמן קצר לפני האסון.
יתרונה של ראיה זו היא באותנטיות שלה. מדובר באמירות ובהתייחסויות של נאשמים ועדים מרכזיים לנושאים מהותיים מזמן אמת, לא בעקבות חקירה או משפט, היינו כאשר החשש מפני הרשעה בפלילים או מפני הכתמה באחריות כלשהי לאירוע עמד לנגד עיניהם.
ראיה זו מדברת בעד עצמה ולא נתונה למגבלות של זיכרון או שכחה, לאינטרס של פלוני או אלמוני או לחוסר נעימות מצד זה או אחר וכיוצ"ב מגבלות שעלולות לפגוע בכוח הראייתי הטמון בה.
יתרונה של ראיה זו נעוץ גם בכך שבאמצעותה ניתן ללמוד בצורה די ברורה על השתלשלות האירועים במהלך השבוע.
כאמור לעיל, בקבוצה הועברו גם הודעות קוליות שתיעוד שלהן נמצא על גבי דיסק שסומן ת/34.
עוד יצוין, כי חלק מההודעות שבת/2 מתועדות גם בת/31, היא ראיה שמרכזת הודעות ששלחה נועם בקבוצה עד ליום ג' בשבוע, 24.04.2018 מתוך הטלפון של נועם, כאשר בראיה זו ניתן לראות את פרטי ההודעות, היינו, מי קרא את ההודעות.
לצד ת/2 ישנן ראיות נוספות שאף הן של תכתובות בקבוצות וווטסאפ שונות, דוגמת ת/9 שהיא קבוצה בשם "צוות גיוס", שבה הועברו הודעות של צוות הגיוס. ההודעות הקוליות של קבוצה זו תועדו בת/33. בקבוצה זו היו חברים צוות הגיוס נועם, שמשי, אלמז, לוטם, עמית עידו, יואב הלוי, יעל סדן ז"ל ועדי רענן ז"ל (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 741, ש' 29-36).
קיים תיעוד נוסף של העברת הודעות וואטסאפ בין אנשים מסוימים, שלא בקבוצה אלא ב"פרטי". למשל ת/10 שהיא חילופי הודעות הווטסאפ שבין נועם לצביקה, אביה, או ת/8 שהיא חילופי הודעות בין נועם לאביב בשבוע הרלוונטי, או ת/156 שהיא חילופי הודעות בין שמשי לנועם.
אף האותנטיות של ראיות אלו, שנוצרו בזמן אמת, ושיקפו את הלך הרוח לאשורו, היא שמקנה להן את משקלן.
לצד כל האמור, ההכרעה מטבע הדברים לא תתבסס רק על הודעות הווטסאפ בקבוצות השונות, כי אם גם על ראיות נוספות אשר בחלקן יכולות לשפוך אור על דברים לא ברורים בהודעות או על דברים שלא זכו להתייחסות בהודעות וכו'.
בטרם כניסה לראיות ולעדויות השונות אבקש לציין, כי שגיאות הכתיב בציטוטים מתוך הראיות והעדויות השונות הן במקור, ולא מצאתי לתקנן כדי לשמור עד כמה שניתן על דיוק חילופי הדברים.
סקירה טלגרפית
25. בפרק זה אסקור את השתלשלות העניינים במהלך השבוע שבו אירע האסון.
הגם שחלק מהסקירה הוזכר בפרק "כתב האישום" ובפרק ה"תשובות לכתב האישום", והגם שחלק ניכר מהסקירה שתוצג היא לא במחלוקת בין הצדדים כמפורט בפרק "בקעת המחלוקת", ישנה חשיבות בהצגה מסודרת של השתלשלות העניינים לצורך בחינת אחריות הנאשמים.
ודוק, חרף כך שהמאשימה ביקשה לייחס את רכיבי הסיכון הבלתי סביר שנטלו הנאשמים כאמור בסעיפים 108 ו-109 לכתב האישום אך בהקשר של הטיול שנערך בנחל תמר ובנחל צפית, ישנה חשיבות בהכרת התמונה העובדתית המלאה שקדמה לטיול זה, שהרי תמונה זו מהווה את הרקע והמצע שהובילו לקיום הטיול בנחל תמר ובנחל צפית שבו התרחש האסון.
הווה אומר, כדי לבחון את אחריות הנאשמים לתוצאות האסון יש הכרח לבחון את התנהלותם לאורך כל השבוע ולבחון האם להתנהלות זו השלכה על רכיבי הסיכון הבלתי סביר המיוחסים להם בסעיפים 108 ו-109 לכתב האישום. כך למשל, יש מקום לבחון האם מעורבות יובל בהכנות שנעשו לקיום הטיול בנחל צאלים משליכה על החלטתו ל"נתק מגע" מההחלטה על הפעילות ביום האסון ומההתנהלות במהלך הטיול בנחל תמר ובנחל צפית.
באופן דומה, יש מקום לבחון למשל את מידת מודעותו של אביב להכנות ולהנחיות שניתנו עת תוכנן הטיול לנחל צאלים, וככל שזה היה מודע, לבחון האם מודעותו זו משליכה על התנהלותו בשלב ההכנה והביצוע עצמו של הטיול בנחל תמר ובנחל צפית.
26. כפי שצוין, חלק לא מבוטל מהסיפור העובדתי בתיק אינו נתון במחלוקת. עם זאת ישנם כמה וכמה צמתים עובדתיים שבהם עמדות הצדדים מתפצלות. מדובר בצמתים מהותיים לצורך ההכרעה בתיק ואלה ייבחנו בהרחבה, תוך ניתוח כלל העדויות והראיות הרלבנטיות, ובפרקים נפרדים.
בפרק זה, של הסקירה הטלגרפית, ההתבססות תעשה בעיקרה על תכתובות הוואטסאפ, ובפרט על ת/2, אך גם על עדויות שונות, בעיקר של נועם ושמשי.
אקדים מאוחר ואציין לגבי שמשי כי מדובר בעד מרכזי. אמנם לא מרכזי ומהותי כמו נועם אך ללא ספק אחד מן העדים המרכזיים בתיק, לנוכח מעורבותו באירועי כל השבוע, החל מההתלבטויות בדבר עצם קיום הטיול עם קבלת ההתרעות, השתתפותו בטיולי ההכנה, בישיבות שונות עם יובל, בתכנון לו"ז הטיול לנחל תמר ונחל צפית לאחר ביטול הטיול לנחל צאלים ובהובלת הטיול בשטח לצדו של אביב עד לקרות האסון. שמשי הותיר אצלי רושם טוב של עד שביקש להעביר כמיטב יכולתו וזכרונו את אשר אירע מנקודת מבטו, מבלי לנסות לשאת חן או לסייע למאן דהוא.
יוער, כי חלק מהציטוטים המוזכרים בסקירה הודגשו על-ידי.
27. קודם תערך הסקירה של שבוע האסון יש לציין כי טיול הגיבוש של המועמדים בנחל צאלים תואם זמן רב לפני שזה נערך, על-פי לו"ז שנתי של המכינה, וכמעין מסורת שנוצרה במכינה בשנים שקדמו לכך (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 741, ש' 16-19).
בנוסף, כבר ביום 12.04.2018, כשבועיים לפני האסון, יצאו מספר אנשים מצוות גיוס, כולל שני מועמדים, לטיול הכנה בנחל צאלים (עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 218, ש' 9-27).
28. יום שבת, 21.04.2021
בשעה 13:41 שמשי שולח הודעה לנועם "יש בעיה שיש סיכוי די טוב לגשם ברביעי עד שישי ואז נצטרך לשנות מסלול ונראה לי שגם נחל עמוד בעייתי בגשם" . נועם משיבה שהיא תסתכל.
בשעה 18:16 שמשי כותב "חשבתי על אופציות למסלולים בגשם, תעדכני אותי מה את חושבת". לאחר החלפת הודעות קוליות (ת/156א) בשעה 21:29 נועם כותבת לו "אבא שלי אמר שאי אפשר לדעת רק קרוב לחמישי ומהתחזית כרגע נראה גשם חלש".
שמשי משיב "העניין זה שטפונות", "יש לי רעיון למסלול בכרמל שעשיתי פעם שאפשרי בגשם וממש טוב כי עמוד גם לא טוב בגשם".
בשעה 21:39 נועם משיבה "כרגע לא נראה צפי לשטפונות" ושמשי משיב לה "סבבה אז צריך לבדוק מה עושים אם יהיה סכנת שטפונות? זה יכול להיות אפילו בבוקר של חמישי פתאום", ונועם משיבה "כן נברר" (ת/156 – תכתובות ווטסאפ בין נועם לשמשי מתוך הטלפון של שמשי, עמ' 4-5).
29. יום ראשון, 22.04.2018
בשעה 09:46 שמשי שולח הודעה בקבוצת "צוות גיוס" בה הוא מציין כי "חברים נועם ואני כבר דיברנו על זה אבל כרגע יש בעיה של גשם בטיול גיבוש נחל צאלים מסוכן בשטפונות ויש סיכוי טוב שנצטרך להכין מסלול אחר" (ת/9 עמ' 13).
בשעה 09:58 שמשי מתייחס להודעה שכתבה אתמול נועם - "כרגע לא נראה צפי לשטפונות"- וכותב "נראה לי שלא נותנים צפי לשטפונות כמה ימים לפני רק איזה יום לפני ואם יש תחזית לגשם כנראה שיהיה סכנה".
בשעה 10:36 נועם משיבה לשמשי "יש תחזית עם אחוז מאוד נמוך לגשם"
בשעה 10:40 שמשי שולח לנועם צילום של תחזית שבה נראה באזור צאלים שבו צפוי להתקיים הטיול שיש כאשר ביום ה', הוא יום הטיול, התחזית היא ל- 80 אחוז משקעים וסופות רעמים פזורות.
בחלוף שלוש דקות נועם משיבה "מוזר זה לא מה שאני ראיתי" (ת/156, עמ' 6).
מההתכתבויות בקבוצת צוות גיוס עולה שצוות הגיוס מוטרד מכך שחלק מהמועמדים לא מתכוון להגיע לטיול. בתגובה להודעה של שמשי לוטם כותב בשעה 12:20 "אז מה לומר להם? כי הם שואלים שאלות" ושמשי עונה לו בשעה 12:27 "בודקים בינתיים".
קודם לכן, בשעה 10:41, נועם מעבירה בקבוצה את צילום התחזית שהעביר לה שמשי בפרטי.
ודקה לאחר מכן שלחה הודעה נוספת בה כתבה "יום חמישי זה היום של הטיול.. מה אתם אומרים? לחפש מסלול חלופי? להמשיך ככה ומבקרה הכי גרוע לדחות?".
בחלוף שתי דקות יובל השיב בהודעה כי "שיהיה מסלול חלופי. בכל מקרה עם טלפון לוייני אפשר לעכוב בצורה מאד מסודרת אחרי הגשמים והשטפונות ולהיות מאד מחוברים בכל רגע דרך המכון הפרטי למז"א".
דקה לאחר מכן הוסיף הודעה שבה כתב "צריך לראות מה התחזית יותר לפני ולהיערך".
4 דקות לאחר מכן נועם כותבת "יש לכם רעיון למסלול חלופי?" ויובל משיב בהודעה קולית בשעה 11:19 "אדון איך קוראים לו בנה מסלול חלופי, שמשי" (ת/2,עמ' 27-28).
בשעה 11:31 יובל שואל את שמשי "למה שלא תעשו את חוד עקב כהכנה?". בחלוף שבע דקות שמשי שולח לנועם צילום מסך של תחזית דומה גם בחוד עקב (ת/156, עמ' 7).
בשלב זה מציעים גורמים שונים מסלולים חלופיים, בין בדרום הארץ (עין עקב) ובין בצפון הארץ (בית שערים והמוחרקה) (ת/2, עמ' 28; ת/156, עמ' 8).
בשעה 15:50 צביקה שולח לנועם הודעה ובה צילום של מסמך שכותרתו "צפי השירות ההידרולוגי לשיטפונות ב-25-26.04.18". במסמך זה צוין כי "עונת הגשמים עומדת להסתיים בימים הקרובים אולם זוהי בדיוק התקופה בה מופיעים שיטפונות בנגב, בערבה ובמדבר יהודה, אשר יכולים להיות גם עוצמתיים. היום (22.04.18) התפתחו שיטפונות בחלק מהנחלים בדרום מדבר יהודה (זוהר, בוקק ויעלים) אולם זוהי רק ההקדמה לאירוע שיטפונות שכרגע נראה משמעותי ויפקוד אותנו מהחצי השני של יום ד' לתוך יום ה' לפחות (25-26.04.18). המוקד נראה כרגע הנגב הדרומי והמרכזי ודרום ים המלח. אין עדיין הסכמה בין המודלים השונים, אולם חלקם צופים זרימות יותר משמעותיות בנחלים בדרום ועל כן יש להיערך לשבוע זה. נוסיף לעדכן במהלך השבוע" (ת/10, עמ' 50).
בחלוף דקה, נועם העבירה את ההודעה הזו בקבוצה (ת/2, עמ' 29).
הודעה זו נקראה, בין היתר, על-ידי הנאשמים (ת/31, עמ' 1).
בשעה 18:03 נועם שלחה בקבוצת "צוות גיוס" הודעה ולפיה "אני ממש רוצה שנבדוק אופציה של לדחות את הטיול בשבוע ושמשי לא עונה לי" (ת/9, עמ' 20).
חברי צוות הגיוס החלו להגיב להצעת נועם ונועם מבהירה שהיא מבקשת לבדוק העניין עם המועמדים מבחינת תאריכים של מועדי בגרויות וכיוצ"ב.
בהמשך בשעה 21:31, כתבה כי "לדעתי שווה לדחות את הטיול גיבוש בשבוע.. שמשי ביררת? מה אתם אומרים?" (ת/9 עמ' 22). גם לאחר הודעה זו נמשך השיח בין חברי צוות הגיוס, כששימשי שלח בשעה 21:46 את התחזית ליום חמישי שדיברה על אפשרות לממטרים או סופת רעמים ונועם הגיבה דקה לאחר מכן ש"עדיין הייתי דוחה..אם כל השאר מאפשר", ובהודעה נוספת הוסיפה "ומקסימום יותאת השבוע כמו שצריך להכנה במקום אחר..." (ת/9 עמ' 22-24).
בשעה 22:07 שמשי כותב הודעה בקבוצת "טיול גיבוש" (קבוצת ווטסאפ שהוקמה לצורך טיול הגיבוש שבה היו חברים שמשי, לוטם ועמית עידו מצוות הגיוס ועוד שתי מועמדות [עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 742, ש' 1-15]) "אהלן בנות מה נשמע? יש לנו בלתם – הולך לרדת גשם רביעי עד שישי ונחל צאלים כבר זורם ויש חשש לשטפונות ונראה שגם עוד שבוע עלול להיות גשם. כרגע מתלבטים אם לבנות מסלול אחר כנראה באזור הכרמל, עליה של המוחרקה או לדחות ולקוות שמזג האוויר ישתנה. מה אתן חושבות?" (ת/14, עמ' 4).
בשעה 22:27 כתבה נועם "שימשי ועמית שווה להגיד להם שזה פשוט גם ייתן לכם יותר זמן לתכנן מסלול חלופי וגם אופציה לעשות את צאלים ושאין שם בגרויות.." (ת/9 עמ' 24).
בשעה 22:50 שמשי כותב בקבוצת "טיול גיבוש" "דחייה גם תתן לנו יותר זמן להכין אופציה נוספת ואולי אולי תאפשר גם את צאלים בכל אופן אין שם בגרות".
בשעה 23:08 גיל לירון, מועמדת שחברה בקבוצת "טיול גיבוש", משיבה "לא ממש אכפת לי אם לדחות או לשנות את המסלול, פשוט יש הרבה בגרויות ומתכונות חודש הבא ואחריו אז נראלי שאם נדחה פחות יוכלו לבוא".
בשעה 23:59 נעם סרגוסטי, מועמדת שחברה בקבוצת "טיול גיבוש", משיבה "כי בכל הארץ התחזית לא משהו... בקשר ליוכלו לבוא או לא, זה ממש תלוי בית ספר..." (ת/14, עמ' 4-5).
30. יום שני, 23.04.2018
השיח בקבוצת צוות גיוס נמשך אל תוך הלילה גם ביום המחרת ובמהלך יום שני.
בשעה 11:03 עמית עידו שולחת הודעה קולית בה היא מציינת: "למרות שיש מתכונות וזה לחוץ קצת יותר כאילו עכשיו להזיז את זה בשבוע לשנות את התאריך בעיניי אי אפשר לצאת לנחל צאלים השבוע ולצאת היום עוד לטיול הכנה נשמע לי לחוץ רצח. זה יותר אידיאלי לדחות את הטיול כדי שכן נוכל לעשות את נחל צאלים. נועם שמשי נראה לי שאפשר לקבל החלטה כי מבחינת סרגוסטי וגילי רון, סרגוסטי יותר בעד גיל פחות בעד אבל כאילו יש הסכמה שאי אפשר לעשות את נחל צאלים ביום רביעי" (ת/2 עמ' 25, ת/33).
שמשי מגיב לעמית עידו שרוב הסיכויים שהם לא יוכלו לעשות את נחל צאלים גם בשבוע הבא. נועם משיבה לשמשי "שימשי זה לא נכון.. מהיום התחזית לשבוע הבא יכולה להשתנות עוד מאה פעם... כמו שהשתנתה משבוע שעבר...".
כששמשי שב ומביע דעתו שייתכן שגם בשבוע הבא יהיה גשם נועם מגיבה בשעה 11:06 "מה שתחליטו". בשלב זה חברי הצוות מביעים דעתם כי הדבר הנכון הוא לדחות את הטיול. נועם מבקשת "לעדכן את הצוות" (ת/9 עמ' 25-28).
בשעה 11:37 נועם כותבת הודעה בקבוצה "החלטנו לדחות את הטיול גיבוש לשבוע הבא..".
בחלוף חצי שעה יובל מגיב לה "השתגעתם בלג בעומר מי יבוא???" ונועם מגיבה לו דקה לאחר מכן "הם התייעצו אתם.. השבוע ממש גשום.. והם לא מספיקים להכין מסלול חלופי כמו שצריך.. גם יכול להיות שבוע הבא בתחילת שבוע ולאוו דווקא בסוף ומוסיפה מיד בהודעה נוספת "מה אתם מציעים לעשות אז?" (ת/2 עמ' 31).
במקביל נועם כותבת בקבוצת צוות הגיוס "זה יוצא לג בעומר..." ומוסיפה "אתם יודעים?" (ת/9, עמ' 28).
נועם חוזרת להתכתבות בקבוצה עם יובל. בשעה 12:17 יובל כותב "אם זה לא סופש זה בעיה. מה התחזית כרגע?" ונועם משיבה לו ארבע דקות לאחר מכן "זרימה משמעותית בנחלים בדרום".
דקה לאחר מכן שפיטלניק, שהוא בעל תפקיד במכינה, ומי שקדם לאביב בניהול שלוחת תל אביב של המכינה מגיב "שנה אחת מכות חום שנה שניה (להודעה צירף שפיטלניק שלושה אימוג'ים, שניים של אדם היושב בסירת משוטים ואחד של אדם שגולש על גלשן גלים).
בשעה 12:24 נועם שולחת בקבוצה תחזית לימים רביעי חמישי. בתחזית מצוין שקיים בימים אלה חשש לשיטפונות בנחלי הדרום והמזרח וכן שצפויים גשמים מקומיים ברוב אזורי הארץ (ת/2, עמ' 32).
יובל מגיב לתחזית זו וכותב "זה ממש לא נראה זרימה משמעותית. זה נראה חשש לשטפונות. מי מכניס את ההיסטריה שימשי?", ושש דקות לאחר מכן הוא כותב שהוא בדרך למכינה ומציע שהם ישבו על זה ועל המכתב להורים.
בהמשך, בשעה 12:39, כותב יובל לנועם "...נועם הצפי הזה ישן וקיצוני וכבר דיברנו על זה מאז. לא מבין למה החלטתם לדחות בלי התייעצות כשמה שדןבר על בסיס אותם נתונים היה אחר".
בחלוף דקה נועם מגיבה לו וכותבת "זה לא ישן.. זה מאתמול.. התייעצנו ועוד לא החלטנו כלום.. אנחנו מדברים על זה עכשיו.." וכשיובל מפנה אותה להודעה קודמת שבה היא כתבה שהם החליטו לדחות את טיול הגיבוש היא משיבה "לא התנסחתי טוב.. זה מה שהצוות רוצה לעשות ואני אמרתי להם שאני רוצה להתייעץ איתכם לכן גם התקשרתי אלייך וגם אל אביב..". בסמוך לכך אביב כותב "בקיצור לא הועברה עוד הודעה" (ת/2 עמ' 31, 32, 45 ו-33).
בשעה 12:55 התקיימה ישיבה בה נכחו יובל, אביב, נועם ויעל סדן ז"ל (להלן: "ישיבת יום שני"). במהלך ישיבה זו יובל מסביר איך אפשר לצאת לטייל למרות התרעת שיטפון ומה ההכנות וההיערכויות שיש לעשות (ת/9, עמ' 29, עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 752, ש' 15-25 – עמ' 753 ש' 6; 22.03.2021, עמ' 803, ש' 22).
בעקבות ההחלטה שהתקבלה נועם חוזרת אל קבוצת צוות הגיוס בשעה 13:29 וכותבת להם "אני רוצה שנשב!" (ת/9 עמ' 29).
במקביל יובל מתקשר בשעה 13:36 לזהר ומשוחח אתו למעלה מ-6 דקות, ומיד לאחר מכן משוחח עם קוצר למעלה מדקה. בחלוף מספר דקות משוחח יובל עם מטאוטק קרוב לשתי דקות ובחלוף מספר דקות הוא משוחח עם לאופר קרוב לשתי דקות ומחליף אתו מספר מסרונים (פלט השיחות של יובל נ/132).
בשעה 13:45, בין השיחה עם מטאוטק לבין השיחה עם לאופר, שולחת בוקסבאום שתי הודעות בקבוצה. הודעה אחת היא צילום של הרצאה בה היא נמצאת, ובצמוד לה הודעה שניה שבה כתבה "יש לנו הרצאה של קבט חברה להגנת הטבע, שסיפר שהיום ביטלו את כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של שיטפונות" (ת/2, עמ' 34).
כאמור בשלב זה מתכתב יובל עם לאופר ובהודעה משעה 13:51 הוא כותב ללאופר "אלמוג אתה יכול לתת כרגע תחזית גשם ללילה של רביעי ולחמישי באזור ערד צאלים?".
ואז בחלוף כחצי שעה לאופר משיב לו "רביעי מהצהריים גשם עד סביבות 1-2 בלילה חמישי גשם בהצהריים". בחלוף 25 דקות יובל מברר עם לאופר "עד הצהריים או מהצהריים?" ולאופר משיב לו "בחמישי בין 13-16 רביעי 11-23".
את צילום ההתכתבות הזו עם לאופר מעביר יובל לקבוצה בשעה 14:48 ובאותה דקה ממש מגיב יובל להודעה ששלחה בוקסבאום "זה ממש לא מעניין" (ת/2 עמ' 34, 44 ו-35).
כזכור נועם חזרה אל צוות הגיוס ובשעה 13:47 היא כותבת "בגדול- לאחר שיחה ארוכה עם יובל ואביב משאירים את התאריך המקורי. צריך לעשות ישיבה ולהיערך לכל הדברים! יש המון מה לעשות ועל מה לדבר..". לוטם שואל האם מיקום הטיול משתנה ולכך הוא לא קיבל תשובה (ת/9 עמ' 30).
בשעה 15:18 צביקה שולח לנועם תחזית המדברת על "התרעה על גשמים עזים ושיטפונות". בתחזית נכתב כי "ימים רביעי עד שישי צפוי לפקוד הארץ מזג אוויר חריג לעונה- ירדו גשמים חזקים וצפויים שיטפונות". בהמשך מצוין כי ביום רביעי וחמישי צפויים גשמים חזקים מלויים בסופות רעמים ובברד וכן ש"קיים חשש כבד לשיטפונות בדרום הארץ, בים המלח, במדבר יהודה ובבקעת הירדן". נועם מגיבה להודעה זו בהמשך "חרא.. מקווה שיהיה בסדר" (ת/10 עמ' 53).
בינתיים ומבלי להכיר את התחזית שצביקה שלח בשעה זו לנועם, אביב מתייחס בשעה 15:33 לתחזית של לאופר שאותה העביר יובל בקבוצה ומציין "תשמע זה מטורף יובל? וכן ש"תחזית חיובית בשבילנו".
דקה לאחר מכן נועם מעבירה בקבוצה שצביקה שלח לה זה מכבר ובשעה 15:40 יובל מגיב "די חרא" ודקה לאחר מכן מוסיף "שיבואו עם אוהלים וציוד לגשם מקסימום יראו שיטפון בצאלים שזה אחלה".
בשעה 16:00 יובל מעביר בקבוצה את מסקנותיו לאחר שיחה עם קוצר במספר הודעות. יובל כותב "להלן מסקנות השיחה עם אורי קוצר: "לא רואה שום בעיה לטייל אם יש עליהם יריעות ואוהלים וביגוד יבש בשקיות ניילון", "בכל מקרה ממליץ לחלץ מהנחל בשביל האדום", "מקסימום המתנה במקרה של הילכדות בשיטפון 6 שעות וזה נדיר. במקרה זה פותחים אוהלים ונהנים", " אגן הניקוז הרלוונטי בקעת ארד וכרמל מעון (נחל הרדוף) מרגע ירידת גשם לשטפון 3 שעות", "אם לא יורד גשם אפשר להמשיך אפילו במעוק מעין נמר מערבה בתוך המעוק. השביל מעל קו הזרימה עד בריכת נעמה. במקרה הגרוע ממתינים להפסקת הזרימה לפני עין נעמה", "אם ישטוף הנחל מוקדם בבוקר לא נוכל להגיע למסלול האדום ונצטרך להמתין שירדו המים", "שלכל חניך יהיה סט בגדים יבש בתוך שקית זבל בתיק", "ויהיה לכם כייף ומגניב".
נועם מגיבה בשעה 16:07 "יובל לא ממש הבנתי.. שיצאו בכל זאת לעשות את החלופי של האדום?" ויובל מגיב לה "מצוין אםמיכירו אותו כי הסיכוי גבוהה". ולכך משיבה דקה לאחר מכן נועם "סבבה" (ת/2 עמ' 36, 43, 37 ו-38).
באותה דקה בדיוק, בשעה 16:11, יובל שולח תחזית לפיה "צפי השירות ההידרולוגי לשיטפונות ב-25-26.04.18". בתחזית זו צוין "מיום ד' (25.04.18) בשעות הבוקר לתוך יום ה' לפחות צפויים שיטפונות בנחלים במדבר יהודה ובנגב מצפונו ועד דרומו, כולל אילת וסיני...עוצמת השיטפונות: על פי המצב כרגע יש לצפות באזורים שונים בנגב ובערבה לשיטפונות בעוצמה בינונית עד גבוהה. מקומית ייתכנו גם שיטפונות חריגים". בהמשך התחזית צוין "שייתכנו חסימות צירים וסגירות כבישים בין היתר כביש 90 ובכבישים באזור נחל ערה. כן צוין שהחסימות עלולות להיות ממושכות אף מעבר ליממה" (ת/2 עמ' 38).
בשעה 16:21 שמשי מעביר בקבוצת צוות גיוס את התחזית שנועם קיבלה מצביקה ושאותה היא העבירה בקבוצה. על כך מגיבה נועם "שמשי נשב ונדבר על הכול:)" (ת/9 עמ' 31).
בשעה 17:34 שמשי מעביר הודעה בקבוצת "טיול גיבוש" "אהלן מה נשמע? אחרי הרבה הרבה התייעצויות עם הרבה אנשים החלטנו שהטיול יקרה באותו תאריך, ושנלך את מעלה ענבה (מסלול מקביל לנחל צאלים שבטוח משטפונות)".
נועם סרגוסטי משיבה "מזג אוויר חריג בימים הקרובים" (ת/14, עמ' 5).
בשעה 17:36 נועם מעבירה בקבוצה הודעה בה ציינה שלאחר ישיבה עם צוות הגיוס שמשי ויונתן יוצאים לטיול הכנה נוסף "את המסלול של מעלה ענבה.." (מסלול בנחל צאלים, י' ל') (ת/2 עמ' 38).
בשעה 17:49 עדי רענן ז"ל מעבירה בקבוצת צוות גיוס הודעה בה ציינה: "מחזור יב' היקרים, כמה עדכונים לגבי הטיול ביום רביעי...כפי שכמה מכם שמו לב, בחלק מהימים של הטיול יכול היות שיהיה מזג אוויר גשום באיזור הדרום הטיול כמובן מתקיים...אל דאגה, אנחנו ערוכים היטב לטיול והמכינה וידאה עם הגורמים המתאימים יהיה כייף, רטוב וחוויתי...". במסגרת הודעה זו ניתנה גם הנחיה לגבי ציוד חובה שיש להביא לטיול שכלל, בין היתר, אוהל שניתן לקחת להליכה, מעיל גשם, כיסוי גשם לתיק ושקית עם בגדים יבשים להחלפה. בהודעה צוין שהכוונה היא לטייל עם הציוד עליהם (ת/9 עמ' 33).
בשעה 17:53 יובל מעביר בקבוצה את ההודעה שקיבל מזהר עם קישור לאתר שבו התחזית. בהודעה זו צוין: "אהלן, התחזית לרביעי חמישי נראית מבטיחה מבחינת שיטפונות (: שווה להוריד את האפליקציה של השירות המטאורולוגי ולראות מה החיזוי שלהם, לטענתם יש להם מודלים יותר טובים מלמטאוטק. שווה גם לחשוב על אפשרות למסלולים בנחלים עם אגן ניקוז קטן יותר, מבין נחלי מדבר יהודה הצאלים הוא אחד הנחלים ששוטפים הכי הרבה בשנה בשל האגן הגדול שלו...".
נועם שואלת "יובל מסלול אחר שהוא לא המסלול האדום?" ועל כך משיב יובל בהודעה קולית: "זה מערן זהר, זה לא מאורי קוצר, סתם הוא הציע לעשות נחל אחר במדבר יהודה אם זה דורש תכנון אפשר לתכנן על נחל אחר. אם את רוצה אפשר להתייעץ איתו" (ת/2, עמ' 39, ת/34).
מת/164, ההתרעה של האפליקציה שאליה הפנה זהר ביום הרלוונטי, עולה "שיטפונות בדרך. מרביעי ועד יום שישי צפויים שיטפונות בנחלי מדבר יהודה, הנגב המערבי, ברחבי הנגב והערבה בואכה אילת וסיני. מקומית השיטפונות יכולים להיות חזקים ואף חריגים ולגרום לחסימת כבישים ונזקים" (ת/2 עמ' 39).
מספר דקות לאחר מכן מתחילה התכתבות בקבוצה בין נועם ליובל לעניין היציאה למסלול בנחל צאלים. בין היתר, נועם כותבת בשעה 17:56 "מה אתם אומרים? בעייני כל העניין שאנחנו משאירים את זה ועולים בעוקף זה כל היופי, שמצליחים להתמודד גם המזג אוויר שלא מתאים כלכך". יובל מגיב לכך מיד באימוג'י של לייק (ת/2 עמ' 40).
בשעה 19:10 נועם סרגוסטי כותבת בקבוצת "טיול גיבוש" "אני חושבת שאם כבר מוציאים את הטיול אז עדיף שהוא לא יהיה באזור הזה".
בשעה 19:12 שמשי שולח לנועם בפרטי צילום מסך של התכתבות שלו עם הוריו. בהודעה שאביו שולח לו כעשר דקות קודם לכן צוין "קח בחשבון שהתחזית לא מדויקת ברמה כזאת, בטח לא בשלב הזה. אם צפוי גשם שוטף של שעות אל תוציאו את הטיול. זה לא אחראי. עדיף לדחות". שמשי שואל את נועם "מה את אומרת?".
בשעה 19:43 נועם עונה לו "אמור להיות גשם מקומי לפרקים". בחלוף שלוש דקות שמשי השיב לה "בנחל צאלים אמורים לרדת גשם שוטף בשעות הערב ובמהלך הלילה לרדת מדי פעם, מספיק חצי שעה של גשם שוטף והאוהלים מוצפים מה נעשה?".
בשעה 20:19 נועם משיבה "בודקת" (ת/156, עמ' 11).
בעדותו הבהיר שמשי שהוא הציע לנועם לדחות את הטיול בשל החשש לשיטפונות בנחל צאלים ובאופן כללי בכל הדרום (פרוט' מיום, 18.10.2021, עמ' 241, ש' 10-15).
בשעה 20:22 נועם שולחת הודעה בקבוצה בה ציינה "שמשי אומר שאם יש גשם שוטף בנחל האוהלים יהיו ספוגים במים...ואז זה לא רלוונטי.. מה אומרים?".
על כך מגיב יובל בחלוף תשע דקות "תגידי לשמשי הזה שהוא חתיכת פוץ" ודקה לאחר מכן מוסיף "ובאמת לא מבין הרבה בטיילות".
נועם שואלת בחלוף מספר דקות "מה התשובה האמיתית על זה? זה יכול לקרות.. פשוט זה לא כזה נורא לא? כאילו כל עוד קמים בבוקר כשיש בגדים לא רטובים הכל בסדר", ובחלוף שלוש דקות יובל משיב במספר הודעות "מה הקשר לנחל לא הבנתי" "מה הוא חושב שישנים בתוך הנחל?" "ושישתדלו להביא אוהלים טובים" "ועדיין נשאיר שני זוגות בגדים יבשים...""ומה הוא חושב עושים בטרק שבו רוב הזמן יורד גשם?" "אגב הטמפרטורות לא יהיו נמוכות".
שפיטלניק מוסיף הודעה משלו לפיה "אפילו נכון לצאת לטיול עם הבגדים הרטובים" ועל כך משיב יובל "בהחלט".
בהמשך, מספר יובל שהוא בעצמו ישן בחניון נחל צאלים תחת גשם בטיול שערך לילדים קטנים והדגיש שצריך להביא הרבה עצים לשני הלילות (ת/2 עמ' 40, 41).
31. יום שלישי, 24.04.2018
בשעה 03:26 צביקה מעביר לנועם תחזית בה צוין "ערב טוב, רק לחדד את ההתרעה: לפי כל המודלים שלנו מדובר באירוע שיכול להתפתח לאירוע שיטפנות ממושך וחריג. מזכיר את ה-7-9 למאי 2014 למי שזוכר. מדובר ב-2 גלים: רביעי מהחצי השני של היום ואז שוב בשישי. נראה כמו אירוע שידרוש לא מעט חילוצים. שיהיה בהצלחה".
שתי דקות לאחר מכן, צביקה מוסיף בהודעה משלו "בקר טוב לדעתי כדאי לוותר הפעם האירוע יהיה חריג ושונה ממה שאנחנו מכירים נועמי אל תקחו צאנס יום נעים".
נועם מגיבה לאביה בשעה 08:32 "אופ", "אבדוק עם יובל". צביקה משיב לה "כדאי" ונועם עונה לו
"אין לי כוח אליהם הם כאלו עקשנים". צביקה עונה לה "רוצה שאדבר עם משהו מהם" ונועם עונה לו "לא..." (ת/10 עמ' 55,56).
את ההודעות של צביקה העבירה נועם בשעה 08:31 בקבוצה תוך שציינה שזה מה שאבא שלה שלח לה (ת/2 עמ' 50).
בשעה 11:20 נועם מתכתבת עם אביב ומוודאה שהוא ראה את העדכון של צביקה. אביב משיב לה שהוא ראה את העדכון ומוסיף "תלוי איפה הולכים ואיזה אמצעים יש עלינו. אבל שווה התייחסות". נועם עונה לו בשעה 12:07 "אני מאוד מפחדת ומרגישה שזאת אולי אחריות גדולה מדי לקחת". אביב משיב לה: "טוב שאת אומרת קודם כל. ברגע שנהיה בטוחים במאה אחוז בעצמנו לא תהיה לנו בעיה לקחת אחריות. זו המטרה כרגע ואם צריך לחדד עוד את הלקחים מאתמול אז נעשה את זה".
על כך משיבה נועם: "אני מבינה את הלקחים מאתמול.. אבל גם שמשי ויונתן ששם אמרו שכדי להגיע למסלול האדום צריך ללכת בנחל ואם הוא זורם זה בעייתי שהעלייה היא כזה על תהום ואם מחליק אז זה מסוכן.. ומעבר לזה.. שאי אפשר לדעת הטבע לא בשליטתנו.. אי אפשר באמת לצפות איפה יזרום וכמה" (ת/8 – תכתובת בין אביב לנועם שהועתקה מתוך הטלפון של אביב).
בשעה 12:33 צביקה שולח לנועם תחזית נוספת של השירות ההידרולוגי שכותרת "צפי השירות ההידרולוגי לשיטפונות ב-25-27.04.18". בהודעה זו צוין ש"תמונת מצב צפויה: על פי תמונת המצב המעודכנת להבוקר, המוקד של אירוע השיטפונות בימים הקרובים יהיה צפוני יותר ממה שנראה עד כה, ויתרכז באזור הרי יהודה, שפלת יהודה, מדבר יהודה וצפון הנגב (האגנים איילון, שורק, לכיש, שקמה ובשור בניקוז המערבי ונחלי ים המלח בניקוז המזרחי)... עקב שיטפונות בנחלים הגדולים פארן, צין ונקרות (ושיטפונות מנחלים המתנקזים ממלכת ירדן) צפויה זרימה בנחל ערבה. מועד השיטפונות הצפוי: גל השיטפונות הראשון צפוי ביום ד' (25.04.18) משעות הבוקר המאוחרות לשעות הערב – לילה (בעיקר בנגב הדרומי והמרכזי), ולאחר מכן צפוי גל נוסף, בשעות הבוקר – צהרים של יום שישי (27.04.18). עוצמת השיטפונות: בנחלי בקעת הירדן, מדבר יהודה, הנגב ובערבה קיים צפי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. מקומית יתכנו אף שיטפונות חריגים". בהמשך צוין שצפויות חסימות צירים וסגירות כבישים תוך התייחסות לכביש 90 (ת/10 עמ' 56, 57).
בשעה 15:09 יובל עצמו שולח בקבוצה את אותה תחזית ומוסיף בהודעה ששלח דקה לאחר מכן: "ממה שהצלחתי לקרוא פה בנסיעה הצפי לטובתנו". אביב מוסיף ש: "נראה שיש צפי רציני לחסימת ציר 90" (ת/2 עמ' 52).
בשעה 18:58 שמשי שולח בקבוצת צוות גיוס ארבע הודעות קוליות ששלח לו ערן גל אור (להלן: "גל אור") בהן, להבנת שמשי, גל אור מביע תהיות בנושא נחל צאלים. שמשי התקשר לגל אור בשל החשש שלו לצאת לטיול (עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 245, ש' 13-15). בהודעות האלה נשמע גל אור אומר ש"הדבר העיקרי זה בטיחות אחי אני לא יודע מה יובל אומר אבל נחל צאלים זה הנחל עם האגן ניקוז הכי גדול במדבר יהודה ואם יהיו שיטפונות אז חד משמעית אסור להיכנס אליו זה לא עניין של שיקול דעת של אף אחד", "ולא צריך לחכות שיהיה שיטפון ואז שהוא יתפוס בתוך הנחל זאת אומרת אם ביררתם ויש סכנת שיטפונות באזור דרום מדבר יהודה אז לא הולכים בתוך נחל צאלים וצריך למצוא משהו חלופי וזה לא שאלה", "אהה, זאת לפחות דעתי", "אהה, אפשר לחשוב במדבר יהודה על הרבה מאוד מסלולים אחרים גם באותו אזור שהם בלי כניסה לנחלים או מקסימום לנחלים קטנים שאו שלא ישטפו או שאם ישטפו, זה יהיה שיטפון קטן ופחות מסוכן. נחל צאלים אם הוא שוטף זה סכנה אמיתית" (ת/9 עמ' 41, ת/33).
נועם מגיבה לשמשי בשעה 19:03 "אבל אנו לא הולכים בתוך נחל צאלים.. אתם עשיתם היום את המסלול החלופי לא?? ולוטם משיב לה "מסלול שבעת גשמים לא ... בטיחותי".
שמשי מוסיף "המסלול החלופי עובר בנחל בהתחלה כמו שאמרנו לך, צילמנו תמונות של זה המסלול לא בטיחותי". בהמשך שמשי מוסיף "אי אפשר לטייל במסלול החדש כי ההתחלה שלו עוברת בנחל צאלים, ההמשך שלו עובר בכל מיני נחלים קטינים והולכת על צלע הר שיכולים להתדרדר ממנו", ולאחר שנועם שואלת שאם הנחל לא יזרום בבוקר משיב שמשי בשעה 19:14 "לקח ליונתן ולי שעתיים לסיים את העליה שהיא אגב ממש רצינית היא תיקח עם הקבוצה הרבה הרבה יותר, עד סוף העלייה בעייתי מבחינת גשם ושטפונות" (ת/9 עמ' 43, 42).
במקביל, נועם שולחת בקבוצה הודעה בשעה 19:05 לפיה "יונתן ושמשי עשו היום את המסלול הם אומרים שכל הכניסה שלו היא דרך הנחל ומאוד מסוכנת במידה ויהיה חשש לשטפונות .. הם גם דיברו עם ערן גל אור והוא אמר שלא להתקרב לנחל צאלים אם יש חשש לשטפון ושזה סכנת חיים. אני בעצמי לא מספיק בטוחה בזה ולכן לא במצב של לשכנע אותם.. אשמח לעזרתכם בעניין ולהתייעצות חוזרת".
בשעה 19:14 יובל משיב לנועם "חברים כבר סגרנו מזמן את העניין וחוזרים על עצמנו. ואורי קוצר מכיר את הנחל כמו ערן ל9חות", "וביקשנו שיכירו את הכניסה הרחוקה של האדום לא מתוך הנחל", "וסיכמנו שמכסימום יראו שטפונות".
בשעה 19:21, בהודעה קולית, יובל מוסיף "שוב, צריך לזכור מה זה חשש לשיטפונות, שיטפון לא מגיע מהאדמה, הוא לא מגיע פתאום, יש לנו טלפון לווייני, יש לנו מטאוטק, יש לנו את אלמוג, יש לנו מכ"מ גשם כל הזמן, אנחנו גם מרגישים יורד גשם, אנחנו לא נעשה שום דבר בצורה עיוורת".
להודעה זו נועם מגיבה מייד "יובל סגרנו את העניין מזמן אבל אני ממש לא מרגישה בטוחה עם זה.. ואני חושבת שאם עוד הרבה מרגישים כמוני ומחזקים את זה אז שווה לדבר על זה שוב.. אני באמת מפחדת שמשהו יקרה תחת אחריותנו".
בשעה 19:43 יובל משיב לה "שום דבר לא יכול לקרות אם נפעל בצורה מחושבת. הדבר היחיד שיכול לקרות שלא יצאו לטיול ויראו שטפון". בחלוף שתי דקות, נועם משיבה "בסדר יובל ועדיין נראה לי לגיטימי שאם אני לא מספיק בטוחה ומבינה איך זה לגמרי בטיחותי אז אני ארצה שנמשיך לדבר על זה ולהתייעץ על זה..". יובל משיב לה "פשוט אנחנו חוזרים על אותן נקודות".
בשעה 17:57 נועם עונה לו "בקיצור – אשמח שנדבר על זה שוב בכל זאת..", ויובל עונה לה בשעה 20:13 "אפשר אחרי השעור" (ת/2 עמ' 53, 54, 55, ת/34).
בשלב זה התקיים השיעור שיובל העביר למחזור החניכים הנוכחים במכינה, אשר כוללים בין היתר גם את צוות הגיוס של המחזור של השנה הבאה ואשר מכין את הטיול. בשיעור התמקד יובל בשאלה למה יוצאים לטיול חרף ההתרעות וכיצד ניתן להיערך מבחינה בטיחותית. במהלך השיעור לוטם, מצוות הגיוס, אמר ליובל שהוא מפחד שמשהו יקרה תחת האחריות שלהם ויובל השיב ש"אם משהו יקרה זה תחת האחריות שלי ואני אשב בכלא" (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 769, ש' 20 – עמ' 770, ש' 14; עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 250, ש' 18 - עמ' 251, ש' 4; עמ' 332 ש' 12-19).
לאחר שהשיעור הסתיים, בערך בשעה 23:00 התקיימה הישיבה הלילית שבה נכחו יובל, צוות הגיוס וגיא נעמן מנהל שנה ב' במכינה. לטענת שמשי הישיבה הלילית התחילה בויכוח שבו שמשי ולוטם אומרים ליובל שהם לא רוצים לצאת לטיול, רוצים לבטלו או לדחותו (עדות שמשי, 26.10.2021, עמ' 387, ש' 23-33). בהמשך יובל שב ומסביר מדוע אפשר לצאת לטיול חרף ההתרעות עם היערכות מתאימה, משנה את המסלול בהתאם לדברים ששמע משמשי ולוטם שביצעו את סיור ההכנה השני בנחל צאלים (תוך התמקדות במסלול האדום ומעלה ענבה) מעביר הנחיות והתנהלות על-פי מקרים ותגובות (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 770, ש' 27 – עמ' 771, ש' 7; עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 252, ש' 20 – עמ' 253, ש' 26; עמ' 298, ש' 17-20; 26.10.2021, עמ' 360, ש' 30 – עמ' 361, ש' 2).
בעדותו שמשי הבהיר כי גם בשיעור זה הם ביקשו לדחות את הטיול ולהחליף מסלול, וכן שיובל התייחס להתרעות של מטאוטק כ"כסת"ח" (עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 253, ש' 4-8; עמ' 333, ש' 12-20; 26.10.2021, עמ' 432, ש' 6-18).
בעקבות השיעור שמשי כותב בקבוצת "טיול גיבוש" הודעה ארוכה ובה התייחסות להנחיות העדכניות ביחס לטיול בנחל צאלים, וזאת על סמך תכנית הטיול שהם קיבלו מיובל בישיבה הלילית (להלן: "קפ"ק שמשי"). שמשי הבהיר שהקפ"ק שיקף את ההנחיות של יובל באותו זמן, שלמעשה כמעט והכתיב לו אותן. (עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 261, ש' 3-21; עמ' 262 ש' 16-17; עמ' 285, ש' 9-10; עמ' 289, ש' 1-12; עמ' 292, ש' 1-9; עמ' 330, ש' 18-28).
32. יום רביעי, 25.04.2018
בשעה 01:42 יואב הלוי מצוות גיוס שולח בקבוצת צוות הגיוס את ההודעה שכבר נשלחה קודם לכן על כך ש"הטיול כמובן עדיין מתקיים" ועל כך שיש להביא אוהלים, מעיל גשם, כיסוי גשם לתיק וכו'. כן נשלחת הודעה בשעה 02:07 שכותרתה "מחזור יב' היום אומרים היום!" ובהודעה זו פונה צוות הגיוס אל המועמדים ומבקש מהם בין היתר שיביאו אישור הורים ומעיל גשם, סט נוסף של בגדים יבשים, וכן "מזכירים שניפגש ב16:45 אחהצ מול בניני האומה בירושליים (מול התחנה המרכזית), משם יוצא אוטובוס של המכינה ולוקח אותנו לחניון נחל צאלים" (ת/9 עמ' 46, 45, 44).
יצוין, כי בשעות הבוקר צוות הגיוס עדיין עסק בארגון הציוד ובחוסר באוהלים ושמשי מתלבט אם לבקש מאביב שיביא אוהל ושואל בקבוצה "לגיטימי לבקש מאביב להביא את האוהל?" (ת/9 עמ' 50).
בשעה 02:41 יובל שואל בקבוצה "הצלחתם לתפעל את הטלפון?" (ת/2 עמ' 56).
בשעה 08:00 נעם העבירה לצביקה את קפ"ק שמשי. בקפ"ק צוין: "טוב אז אחרי ישיבה ארוכה של קפק בטיחות יש לי מלאאא לעדכן אתכן: היום יונתן ואני טילנו את מעלה ענבה, המסלול שחשבנו עליו כחלופי לנחל צאלים במקרה של גשם. התייעצנו גם בימים האחרונים עם ראש יחידת חילוץ עין גדי, מנהל ביסש בחוגי סיירות ועם אחראית תחזית של חיל האוויר. אז התחזית בעייתית ולא הכי צפויה אז שכרנו את השירותים של חברת מטאו טק שתדווח לנו בכל שלב מה המצב ככה שיהיה לנו התראות על שטפונות 3 שעות מראש, ושכרנו טלפון לוויני שנעזר בו. אנחנו נערכים לכמה אפשרויות, קודם כל מבחינת המסלול: נקום בבוקר מוקדם לראות את המצב, במקרה שלא יהיה שטפון והנחל לא יזרום (פחות סביר) נבדוק האם אנחנו יכולים להיכנס לנחל. יש לנו בתוכו כמה נק' יציאה, ואחרי עין נמר נגיע לאזור שהוא על צלע הר ובטוח מפני השטפון, זה בהנחה שהצפי שלא יהיה גשם במהלך כל היום. במקרה שיש זרימה של הנחל, ואין צפי לגשם, נחכה שהוא יפסיק. כל עוד הוא מפסיק והגשם מפסיק לפני 12 ויש לנו 3 שעות בלי גשם אנחנו עולים את מעלה ענבה. במקרה שיש צפי שגשם ירד כל היום או שנראה שאין לנו חלון בטוח להיכנס למעלה ענבה נצא לכיוון מצדה ונעלה לשם ונראה את השטפונות. נישן שם ובבוקר יאספו אותנו משם. קצת מסובך הפירוט אבל זה המקרים האפשריים". צביקה שואל "מי כתב את הקפק?" ונועם משיבה "אנינו". צביקה עונה לה שהוא לא מבין והשניים תיאמו שישוחחו בהמשך (ת/10 עמ' 58-62).
בשעה 10:16 יובל מתקשר לאביב ומעדכן אותו על הישיבה הלילית. שיחה זו ארכה 20 דקות ו-13 שניות (נ/132).
בשעה 10:59 נועם מבררת עם צביקה "יודע אם מצדה פתוחים כשיורד גשם ויש שטפונות", וזה משיב לה בחלוף כעשר דקות "האתר מאויש שיורד גשם סוגרים שבילי הליכה שיש רוח הרכבל סגור אם צריכה עזרה אין בעיה..." (ת/10, עמ' 62-63).

בשעה 10:57 לערך אביב מתקשר למטאוטק ואלה מבקשים לשלוח בקשה בכתב (ת/97 – פלט שיחות של אביב, ש' 72-74).
בשעה 11:18 אביב שולח מייל למטאוטק. בבקשה למטאוטק הוא כותב "בקשה לשירות. אהלן. שמי אביב ברדיצ'ב, המדרשה הישראלית למנהיגות בתל אביב. תאריכי הטיול: 25.04 – יום ד' סיום – 26.04 יום ה'. זקוקים לשירותיכם מהיום ועד יום חמישי בלילה. מסלול – נחל צאלים ממזרח למערב. אגני הניקוז הרלוונטיים אלינו – א. אגן הניקוז של הרדוף המגיע מכרמל וממעון. ב. אגן הניקוז של נחל צאלים המגיע מבקעת ארד... בברכה, אביב..." (ת/152).
בשעה 12:10 מטאוטק כותבים את תחזית מזג האוויר לאזור נחל צאלים (ערד) לימים 25-26/04/18 כפי שביקש אביב, כאשר התחזית ל"יום חמישי 26.04.18 מזג אוויר כלכלי: בוקר מעונן בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהרים – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים, (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים, (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור..." (ת/153). אביב מקבל את המייל בשעה 12:20 (ת/154).
בשעה 14:53 אביב שולח התחזית שקיבל ממטאוטק בקבוצה.
בשעה 16:00 לערך נועם מתחילה לצאת לכיוון נחל צאלים ברכב החפ"ק של המכינה, יחד עם לוטם, עמית עידו ויעל סדן ז"ל (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2024, עמ' 776, ש' 7-8).
במקביל אביב יוצא מצפריה ברכבו הפרטי דרומה ובמהלך הנסיעה אביב החל לדבר איתה על מקום שינה חלופי (עדות נועם, 15.03.2021, עמ' 775-778).
בשעה 16:29 שמשי מודיע ש"כביש 90 נסגר" (ת/9, עמ' 62).
בשעה 16:39 צביקה מעדכן את נועם במספר הודעות "נחל צאלים בדרכו לכביש 90. גובה מים: 1.1 מטרים. ספיקה גבוהה ביותר", "נועמי מוזמנים לבוא לישון בסניף של התנועה", "מתנא סוגרים את צומת הערבה לכוון דרום בגלל שטפונות בכביש 90...", "נמדבר יהודה – נחלים ערוגות, צאלים, רחף, יעלים בזרימות חזקות", "בכיכר סופה רצינית ביותר" (ת/10 עמ' 64), ובשעה 16:44 נועם מעדכנת בקבוצה כי "הגיע לצאלים סגורה גם מערד", "בעין בוקק סגרו" (ת/2, עמ' 15).
בשעה 16:53 יובל משתף בקבוצה ידיעה מאתר "Ynet" שכותרתה "ברד במרכז, הצפות בדרום: חשש לחיי נער נסחף". לידיעה זו קישור לכתבה שבה נכתב ש"המערכת החורפית שהגיעה הבוקר (יום ד') לישראל באמצע האביב – גובה קורבנות. קייס אלהואושלה, בן 17 מהפזורה הבדואית, נחשף בנחל ולבסוף נותר ללא רוח חיים. כ-60 תלמידים ומלווים מבית ספר בני ארזים בראשון לציון נקלע לשיטפון ליד כפר מוקדים, וחולצו. חלקם סובלים מהיפותרמיה. צעירה פלסטינית נחשפה בשיטפון ליד מעלה עמוס... מהמשטרה נמסר כי כביש 40 לכיוון דרום נחסם לתנועה ממצפה רמון לצומת ציחור בעקבות שיטפונות... בהמשך גם כביש 90 נסגר... מרשות המים נמסר שיטפונות משמעותיים כבר החלו בנחל רמון, ופארן ויובליו... מחר (חמישי)... קיים חשש לשיטפונות בדרום הארץ, בים המלח במדבר יהודה ובבקעת הירדן...".
בשעה 16:52 שמשי שואל "ואיך מגיעים לעין תמר אם כביש 90 סגור" ובשעה 16:54, יעל סדן ז"ל, השיבה "אנחנו בודקים את כל האופציות, כרגע אין אפשרות להגיע לנחל צאלים", "לא עין תמר", "זה ירד מהפרק" (ת/9, עמ' 62-63).
בשעה 17:00 היו המועמדים אמורים על-פי התכנון להיפגש בבנייני האומה בירושלים לצורך היציאה לטיול בנחל צאלים, ואולם נראה כי הקבוצה יצאה מהמקום רק בסביבות השעה 18:00-18:30 (ת/9, עמ' 63-66).
בין השעות 16:30 ל-19:30 לערך יובל ואביב מדברים ומתכתבים ביניהם לעניין שינוי מקום הלינה. במהלך השיח אביב מודיע ליובל על רצונו לשנות את מקום הלינה (נ/132).
בשעה 17:35 יובל מגיב להצעת אביב לשנות את מקום הלינה "עין תמר נראה פתרון סביר (תבוסתני ככל שיהיה)".
בשעה 18:20 אביב שואל בקבוצה מהו מספר הטלפון של לאופר (כפי שכבר שאל בשעה 16:26), ובשעה 18:24 יובל שולח לו את מספר הטלפון של לאופר (ת/2, עמ' 10,15).
בשעה 18:25 אביב משוחח עם לאופר בהתייחס למקום שינה מועדף לנוכח תחזיות הגשמים בשעות הלילה באזור. מדובר בשיחה שערכה 139 שניות (ת/94).
בשעה 19:00 אביב משוחח עם לאופר, שיחה שעורכת 295 שניות (ת/94).
בשעה 19:00 לערך נועם ושאר האנשים שנסעו איתה ברכב החפ"ק מגיעים ל"מכלאות הגמלים" מקום פתוח בסמוך לעין תמר שם מתגוררת נועם ואשר לשם בסוף התכנסה הקבוצה. בשלב זה פגשה נועם את הראל, שכזכור אף הוא מתגורר בעין תמר, ואשר השיב לה שניתן לישון ב"מכלאות הגמלים" (כיוון שנחל צין שנמצא בכניסה לעין תמר כבר החל לזרום) ואף וסיכמה איתו שבהמשך היא תתקשר אליו כדי להתייעץ איתו היכן לטייל למחרת.
בשלב זה אביב מגיע למקום ויחד איתו כל הצוות פורק את הציוד מרכב החפ"ק והם ממתינים לאוטובוס עם הקבוצה (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 778, ש' 28 – עמ' 779, ש' 27).
בשעה זו האוטובוס עם המועמדים עדיין בדרכו דרומה ובשעה 19:37 שואל לוטם "...מה קורה בכביש 90 ובחניון?" (ת/2, עמ' 17).
בשעה 20:07 נועם שואלת את הקבוצה מתי היא צפויה להגיע ושמשי משיב לה בחלוף חמש דקות שבעוד שעה (ת/9, עמ' 66).
נראה אם כן, כי האוטובוס עם המועמדים הגיע ל"מכלאות הגמלים" בסביבות השעה 21:00.
במהלך הנסיעה היה ברור שהקבוצה לא מגיעה לצאלים, אך טרם הוחלט על מסלול חדש (עדות נועם, פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 777, ש' 13-28).
בשעה 20:07 , צביקה שולח הודעה לנועם, לאחר שזו עדכנה אותו שהם במכלאות הגמלים,
ש"... תיכף הצין (נחל צין, י' ל'), יזרום תשימו לב". נועם שואלת אם הוא קרוב אליהם וצביקה משיב לה "50 מטר". נועם שואלת "מסוכן?" ומוסיפה "הראל אמר שלא". צביקה שואל אותה "דיברת עם הראל?" ונועם עונה לו "כן פגשתי אותו". בשעה 20:08 צביקה משיב לה "אחלה".
בשעה 20:21 נועם מבקשת את מספר הטלפון של הראל ודקה לאחר מכן צביקה מעביר לה הודעה (ת/10, עמ' 65-67).
בשעה 20:40 הראל מתקשר לנועם (ת/98), ובשעה 21:44 השניים משוחחים שוב, זוהי "השיחה הראשונה עם הראל". בשיחה זו, כזכור, נועם מבררת עם הראל אפשרויות טיול למחרת. אביב האזין לשיחה זו שכן נועם דיברה באמצעות הרמקול (ת/98 - קובץ 874474 ש' 1310, ש' 1298).
בשעה 21:25 צביקה מעביר לנועם הודעה ובה צפי שיטפונות לשתי היממות הקרובות של השירות האידאולוגי – רשות המים. בתחילת ההודעה מודגש כי "מערכת השיטפונות שחווינו היום *לא רק שלא הסתיימה, היא אף צפויה להתחזק מחר (יום ה') ומחרתיים, (יום ו')...יום ה': לאחר רגיעה הלילה ומחר בבוקר, צפויים הגשמים להתחדש בעוז לקראת צהרים *ולתוך הערב כאשר מוקד השיטפונות צפוי להיות באזור הרי ושפלת יהודה (שורק, לכיש), ומדבר יהודה, צפון ומרכז הנגב. לפחות לפי חלק מהמודלים צפויים אירועי שיטפון והצפה *חריגים וחמורים... יש לתת תשומת לב מיוחדת לשעות הצהרים/ ערב מחר. קיים פוטנציאל ממשי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. האירוע נראה חריג ונדיר. עדכון נוסף – מחר בבוקר" (ת/10, עמ' 67-68).
בשעה 22:07 יובל מקבל הודעה מברכיה רוזנבלום (נ/128). הודעה זו כוללת את אותו צפי שיטפונות שהעביר צביקה לנועם בשעה 21:25.
בשעה 22:24 מתקיימת "השיחה בין אביב ליובל" בה הם משוחחים על תכנית הקבוצה למחר. שיחה זו נמשכה 4 דקות ו-48 שניות (נ/132).
בשעה 22:39 לערך, החניכים מגיעים לנחל צין כדי לצפות בשיטפון. אביב שולח תמונה על כך בקבוצה ונועם מצלמת סרטון שבו נראים המועמדים משכשכים רגליהם בזרימה (ת/2, עמ' 17)
בערך בשעה זו נועם נפגשת עם צביקה שהגיע לבקר אותם בחניון הלילה ומעדכנת אותו על המלצת הראל וזה משיב לה "שאם הראל המליץ, הראל יודע" (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 808, ש' 1-2, עמ' 813 ש' 17; 07.04.2021, עמ' 825, ש' 14-16).
בשעה 22:42 עדי בן פזי מגיב לתמונה וכותב בקבוצה "טירוף.. אי אפשר לעבור?". ההודעה הבאה בקבוצה היא של יובל, בשעה 22:57 ובה הוא כותב "ציני" (ת/2, עמ' 18).
בין לבין, נערכת פגישה של אביב, נועם, צוות הגיוס והמועמדים גילי רון ויהב כהן בה אביב ונועם מעדכנים על השינוי העקרוני של המסלול הצפוי מחר לנחל תמר ונחל צפית (לא נסגר סופית) תוך בחינת המסלולים במפה (בטלפון) וחישוב זמנים (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 785, ש' 29 – עמ' 786, ש' 30; 12.04.2021, עמ' 781, ש' 18-26).
לאחר הפגישה של אביב ונועם עם צוות הגיוס, נועם מכינה יחד עם שמשי את הלו"ז למחרת, וזאת על-בסיס מה שנאמר באותה פגישה ועל הערכות שנועם ושמשי עשו (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 788, ש' 23-27; 12.04.2021, עמ' 781, ש' 31-33; עדות שמשי, 18.10.2021 עמ' 267, ש' 7 - עמ' 269, ש' 6; 26.10.2021, עמ' 395, ש' 18 – עמ' 396, ש' 19).
בשעות הלילה נערכת פעילות עם המועמדים ובסיומה אף נעשה תדרוך לגבי מסלול הטיול למחרת.
בשעה 22:58 יובל מעביר בקבוצה את התחזית שקיבל מברכיה רוזנבלום בשעה 22:07 (ואשר נועם קיבלה אותה בנפרד מצביקה בשעה 21:25) (ת/2, עמ' 18), הודעה שנקראה גם על-ידי אביב ונועם (ת/26).
33. יום חמישי, 26.04.2018, יום האסון
בשעה 00:45 שמשי שולח הודעה בקבוצת צוות גיוס בה מפורט הלו"ז המתוכנן לטיול בנחל תמר ובנחל צפית. בהתאם ללו"ז זה:
07:00 השכמה
08:30 יציאה
9:00 התחלת מעבר כביש 90
10:30 תצפית נחל תמר ופעילות
11:00 שביל כחול עד מפגש עם שחור נחל צפית (3.5 ק"מ)
12:00 מפגש עם שחור נחל צפית
13:00 ארוחת צהריים בקצה נחל צפית
13:30 על הכביש עד מעבר בתחנת דלק
14:30 עצירה במעיין עין תמר
15:30 ממשיכים ללכת
16:00 הגעה לעין תמר ולחניון
18:00 הליכה בנחל אמציה (אחרי שנוריד תיקים)
19:00 שיעור של יובל וארוחת ערב תוך כדי
21:00 שינה
5:00 קמים
עלייה להרי סדום
זמן בדד
6:30 שיחת סיכום (למעלה)
7:00 ארוחת בוקר" (ת/9, עמ' 68).
בהתאם ללו"ז שבנו נועם ושמשי, על בסיס השיחה המוקדמת עם אביב וצוות הגיוס, הטיול בנחל צפית צריך היה להימשך כשעה (עדות נועם, פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 782, ש' 12-27; עדות שמשי, פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 397, ש' 30 – עמ' 398, ש' 1).
בשעה 01:56 נועם שולחת הודעה בקבוצת צוות גיוס ובה תמונות של מועמדים או חניכים עם רגליהם בתוך המים (כפי הנראה לאחר שנחל צין שטף) (ת/9 עמ' 69).
בשעה 07:00, בהתאם ללו"ז, נעשתה השכמה, נועם מתעוררת ומעירה את אביב (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 789, ש' 15-26; עדות שמשי, פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 384, ש' 29-30)
בשעה 07:00 אביב שולח ללאופר הודעה ובה הוא כותב לו "בוקר טוב אחי. יכול לתת שוב היערכות על המרחב של עין תמר? נחל תמר ונחל צפית? הכל ברדיוס זהה", ומיד מוסיף "אגב עבר עלינו לילה אחלה".
בשעה 07:18 לאופר משיב לאביב "נראה שאין חשש לגשמים באזור ומדרום לא (הנחל הרי זורם לים המלח) עוד שעתיים יגיעו עוד נתונים ואני אעדכן אם משו ישתנה. למרות שאני לא רואה סיבה לשינוי". כשעה לאחר מכן אביב השיב ללאופר "תודה אחי אצור קשר" (התכתבות בין אביב ללאופר מתוך הטלפון של אביב , ת/6).
בשעה 07:18 צביקה שולח לנועם הודעה ובה תחזית עדכנית ולפיה "...עדכון הבוקר של המודלים מצביע על החלשה בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב. ההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהרים ואז ויתחדשו הגשמים והשיטפונות באזור הרי יהודה, מדבר יהודה, במרכז ובצפון הנגב, אולם בניגוד לצפי, תמונת המצב הבוקר לא מצביעה על החמרה. גם בגל הנוסף של שישי בצהרים נחלש. לסיכום גל נוסף של שיטפונות היום אחרי הצהרים שיכולים להיות חזקים ולגרום לנזקים, אולם לא בעוצמה חריגה יותר ממה שראינו אתמול".
בשעה 07:20 נועם משיבה "תודה" ובשעה 07:25 צביקה שואל "מתי באה הביתה?" (ת/10, עמ' 69).
בשעה זו לערך, נועם מגיעה לבית הוריה כדי לקחת מפה של האזור, ואת המפה מביאה לאביב והם, יחד עם שמשי, מתחילים לשבת עליה (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 789, ש' 27 – עמ' 790, ש' 8; עדות שמשי, פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 364 ש' 13-2). בבית הוריה נועם נפגשה עם אביה – צביקה, ולא שללה שגם הוא הראה לה במפה את המסלול (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 816, ש' 11 – עמ' 817, ש' 28).
בשעה 07:23 אביב מעדכן בקבוצה "בוקר טוב עבר עלינו לילה שקט וטוב. מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ונחל תמר. במקביל עם חצי אוזן עם מטאו טק ואלמוג לאופר התותח לגבי התפתחות היום". דקה לאחר מכן אביב שלח הודעה נוספת בקבוצה, שבה צילום מסך של ההודעה ששלח בשעה 07:00 ללאופר במסגרתה ביקש את ההיערכות לנחל תמר ולנחל צפית (ת/2, עמ' 19).
בשעה 07:50 יובל מקבל הודעה מאשתו ובה התחזית שקיבלה נועם מצביקה בשעה 07:18, היא התחזית שמצביעה על ההחלשה בצפי השיטפונות ביחס למה שנראה אתמול בערב ועל כך שההפוגה תימשך עד לשעות אחר הצהרים (נ/131).
בשעה 07:50 שמשי מתקשר ליובל ומקיים איתו שיחה שאורכת 2 דק' ו-17 שניות. (עדות שמשי, פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 365, ש' 12-14; עמ' 367, ש' 14-15; עמ' 385, ש' 22-32; עמ' 394, ש' 7-12; ת/98 – קובץ 874479, ש' 2377).
בשעה 07:52 יובל קורא את ההודעה שאביב שלח בשעה 07:23, היינו על כך שעבר עליהם לילה שקט וטוב ושהם "מתוכננים לטייל היום את נחל צפית ואת נחל תמר" (ת/32 מתוך הטלפון של אביב על התכתבויות שהוא שלח בקבוצה, כאשר יש פירוט של מי קרא את הודעה זו).
בשעה 07:53 יובל מעביר בקבוצה את התחזית שקיבל מאשתו בשעה 07:50 על אודות כך שיש החלשה בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול ועל אודות כך שההפוגה תימשך עד לשעות אחר הצוהריים (ת/2, עמ' 20).
בשעה 08:09 אביב קורא את ההודעה של יובל ובה תחזית על החלשה בצפי השיטפונות ועל אודות כך שההפוגה תימשך עד לשעות אחר הצוהריים. נועם קראה הודעה זו של יובל בשעה 09:55 (ת/25, עמ' 15 מתוך הטלפון של יובל על ההתכתבויות שהוא שלח בקבוצה, כאשר יש פירוט של מי קרא כל הודעה שיובל כתב).
בשעה 08:10 אביב מתקשר למטאוטק ומשוחח עם החזאי התורן זאדה (ת/97 ש' 127).
בין 08:00 ל- 09:00 לערך הקבוצה יוצאת לטיול (עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 267, ש' 20; 26.10.2021; עמ' 397, ש' 2-5).
בשעה 09:37 לאופר שולח הודעה לאביב ובה כתב "בדקתי שוב ונראה שיש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם לקראת הצהריים" (ת/6).
בשעה 09:55 אביב מקבל ממטאוטק תחזית מהשעה 10:00 של יום זה. בכותרת התחזית נכתב "תחזית לאזור נחל צאלים (ערד) לימים 26/04/18. בהמשך מצוין כי "מזג אוויר כללי: בוקר – מעונן חלקית בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהרים – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור..." (נ/55, נ/55א').
בשעה 10:03 אביב משוחח עם לאופר שיחה שנערכה 75 שניות (ת/94).
קצת לפני השעה 11:00 הקבוצה חוצה את כביש 90 בסיוע חפ"ק לכיוון נחל תמר. בשעה 11:00 לערך הקבוצה מתחילה את נחל תמר ובשעה 11:02 אביב שולח תמונות של הקבוצה מטפסת בסולמות נחל תמר (ת/2, עמ' 21,62,63), בהמשך, בשעה 11:28 המועמד נועם קלם (להלן: "קלם") ערך סקירה גאוגרפית לקבוצה באזור הרמה שבה ניתן לערוך תצפית, ואביב שלח על כך הודעה וצילום של הסקירה (ת/2, עמ' 22).
לאחר שהקבוצה חצתה את כביש 90, נועם נוסעת עם החפ"ק אל ביתה בעין תמר (עדות נועם, פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 796; ת/44, מפה שעליה נועם סימנה את המיקומים השונים של הקבוצה).
בשעה 11:25 יובל שולח הודעה בקבוצה בה הוא שואל "אתם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים נועם?".
נועם משיבה ליובל בשעה 11:31 "כן... אמור להתחיל טפטוף ב12 ואז שוב ב3.. אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים שלוש ולהגיע עד 4-5 לחניון".
בשעה 11:43 יובל משיב לנועם "אז תהיו ערניים לגבי בין 3 ל4-5 כולל ניתוח אגני הנחל ומיקום הקבוצה ומיקום הגשם" (ת/2, עמ' 22).
בין לבין, בשעה 11:38 אביב מתקשר ללאופר שלא עונה לו כי הוא בדיון אך לאופר משיב בהודעה שהוא יחזור לאביב בעוד כמה דקות ואביב עונה לו "על הכיפאק" (ת/6).
בשעה 12:03 לאופר חוזר לאביב והם משוחחים שיחה של 93 שניות (ת/41 – יומן שיחות של לאופר עם אביב).
יצוין כי, כבר בשעה 11:45-11:50 החל לרדת גשם באגן נחל צפית (ת/176, עמ' 6 – חוו"ד ניר סתיו).
בשעה 12:08 הקבוצה הולכת על השביל שבשלוחה לאחר סיום נחל תמר אל עבר הירידה לערוץ נחל צפית. בתמונות שצילם עדיאל חסיד עם כיוון ההליכה של השביל נראים שמיים מעוננים (ת/46א'-ת/46ג').
בזמן ההליכה על השביל בשלוחה החל טפטוף (עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 267, ש' 26- עמ' 268, ש' 3; עמ' 269, ש' 7-8; עמ' 270, ש' 4-5).
אביב צופה משביל זה על ערוץ נחל צפית שנמצא מתחת לשביל בו הקבוצה הולכת.
בשעה 12:25 מתקיימת "השיחה השנייה עם הראל".
בשעה 12:34 מתקיימת "השיחה בין נועם לאביב". בזמן זה הקבוצה טרם ירדה על ערוץ נחל צפית.
בין 12:35 לערך ל-12:45 לערך נערך תדריך קצר על-ידי אביב ושמשי לקבוצה, וזאת עוד טרם הירידה לערוץ נחל צפית (עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 268, ש' 4-13; עמ' 270, ש' 8-19).
בשעה 12:38 נועם שולחת מספר הודעות בקבוצה לפיה "התחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא האגן של צפית.. הם תוך פחות משעה מחוץ לנחל", "עליהם יורד טפטוף קל", "אחרי שהם יוצאים מהנחל ההליכה היא מאוד פשוטה ואין סכנות עד החניון במושב. בדרך יצטרכו לעבור את צין שזורם ממש ממש חלש" (ת/2 עמ' 23).
בשעה 12:45 לערך הקבוצה נכנסה לערוץ נחל צפית (כאמור בהסכמת הצדדים, פרוט' מיום 15.2.2024, עמ' 718, ש' 30).
בשעה 12:46 יובל קורא את ההודעה של נועם על תחילת ירידת הגשם באגן הניקוז של נחל צפית משעה 12:38 (ת/29, ת/30– פרטי ההודעה מתוך הטלפון של נועם, שעל-פיהם ניתן לראות מי קרא את ההודעה).
בשעה 12:47 יובל הגיב להודעות נועם ושואל "אי אפשר לעבור את צין בגשר?", בחלוף 2 דקות, נועם משיבה "איזה גשר?" וב-12:50 יובל כותב לה "בקיצר אני בישיבה. קבלו ייעוץ ממישהו רציני מהיחידה על מעבר נחל צין ומה ההתניות שצריך לפני שעוברים אותו כדי לא להיסחף" ובחלוף דקה מוסיף "'זרימה חלשה' זה סובייקטיבי והיו אנשים שנסחפו כך. כולל נועםמדור עם הרכב של אבא שלה" ונועם משיבה לו "דיברתי עם הראל האחראי מרחב של רשות הטבע.. הוא ממש בקושי זורם ואין שום בעיה.." ויובל משיב לה "סבבה". ונועם מוסיפה "כבר אצלם לך שתראה מה זה זרימה חלשה.." (ת/2 עמ' 23-23).
בשעה 13:13, עת הקבוצה הולכת בערוץ נחל צפית, באזור המעוקי, השיטפון פגע בקבוצה (כאמור בהסכמת הצדדים, פרוט' מיום 15.2.2024, עמ' 718, ש' 24).
בעקבות הפגיעה חלק מהקבוצה נסחפו וחלק מהקבוצה הצליחו להימלט ולטפס למקומות גבוהים עד אשר חולצו.
בשעה 13:13 אביב מעדכן את נועם על פגיעת השיטפון בקבוצה באמצעות הטלפון הלווייני בשעה (ת/98, קובץ 874477 ש' 234).
בסמוך לאחר מכן נועם מעדכנת את יובל על פגיעת השיטפון בקבוצה. יובל עוזב ישיבה שבה הוא נמצא והחל לנסוע אל עבר הקבוצה. יובל מנסה לברר מי נפגע. כך למשל בהודעה קולית עם נועם בשעה 13:47 הוא אומר "חברים נועם תשלח פה רשימה של מי היה בטיול ולאט לאט, שם שם, את מי היא רואה ומה מצבו" (ת/2 עמ' 24, ת/35).
בשעה 16:10 לערך יובל מגיע לקצה נחל צפית (עדות שמשי, פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 421 ש' 5-12). יובל נפגש עם אנשי המכינה במקום וכולם עוברים לעין תמר, שם משוחחים עם החניכים והמועמדים, ואז מתחילה החקירה המשטרתית, עדות שמשי, פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 359 ש' 5-9).
התחזיות לאורך השבוע
34. כפי שתואר מעלה, במהלך השבוע שקדם לאסון התקבלו אצל גורמים שונים במכינה תחזיות פורמאליות ובלתי פורמאליות. למען הנוחות ובשל חשיבות הדברים, התחזיות יוצגו להלן ברציפות ובסדר כרונולוגי. ההדגשים שיצוינו בתחזיות הם לא במקור, למעט במקרים בהם צוין הדבר במפורש.
יום שבת, 21.04.2021
בשעה 13:41 שמשי שולח הודעה לנועם "יש בעיה שיש סיכוי די טוב לגשם ברביעי עד שישי ואז נצטרך לשנות מסלול ונראה לי שגם נחל עמוד בעייתי בגשם" (ת/156, עמ' 4-5).
יום ראשון, 22.04.2018
בשעה 10:40 שמשי שולח לנועם צילום של תחזית שבה נראה באזור צאלים שבו צפוי להתקיים הטיול שיש כאשר ביום ה', הוא יום הטיול, התחזית היא ל- 80 אחוז משקעים וסופות רעמים פזורות (ת/156, עמ' 6).
בשעה 15:51 נועם מעבירה הודעה שצביקה שלח לה דקה קודם לכן ובה צילום של מסמך שכותרתו "צפי השירות ההידרולוגי לשיטפונות ב-25-26.04.18". במסמך זה צוין כי "עונת הגשמים עומדת להסתיים בימים הקרובים אולם זוהי בדיוק התקופה בה מופיעים שיטפונות בנגב, בערבה ובמדבר יהודה, אשר יכולים להיות גם עוצמתיים. היום (22.04.18) התפתחו שיטפונות בחלק מהנחלים בדרום מדבר יהודה (זוהר, בוקק ויעלים) אולם זוהי רק ההקדמה לאירוע שיטפונות שכרגע נראה משמעותי ויפקוד אותנו מהחצי השני של יום ד' לתוך יום ה' לפחות (25-26.04.18). המוקד נראה כרגע הנגב הדרומי והמרכזי ודרום ים המלח. אין עדיין הסכמה בין המודלים השונים, אולם חלקם צופים זרימות יותר משמעותיות בנחלים בדרום ועל כן יש להיערך לשבוע זה. נוסיף לעדכן במהלך השבוע" (ת/2, עמ' 29).
יום שני, 23.04.2018
בשעה 12:24 נועם שולחת בקבוצה תחזית לימים רביעי חמישי. בתחזית מצוין בין היתר שקיים בימים אלה חשש לשיטפונות בנחלי הדרום והמזרח וכן שצפויים גשמים מקומיים ברוב אזורי הארץ (ת/2, עמ' 32).
בשעה 13:45, שולחת בוקסבאום שתי הודעות בקבוצה. הודעה אחת היא צילום של הרצאה בה היא נמצאת, ובצמוד לה הודעה שניה שבה כתבה "יש לנו הרצאה של קבט חברה להגנת הטבע, שסיפר שהיום ביטלו את כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של שיטפונות" (ת/2, עמ' 34).
בשעה 14:48 יובל מעביר בקבוצה תחזית שלאופר שלח לו זמן קצר קודם לכן ולפיה "רביעי מהצהריים גשם עד סביבות 1-2 בלילה חמישי גשם בהצהריים". לבקשת יובל, לאופר הבהיר לו את שעות הגשם "בחמישי בין 13-16 רביעי 11-23" (ת/2, עמ' 35).
בשעה 15:34 נועם מעבירה בקבוצה תחזית שצביקה שלח לה זמן קצר קודם לכן, תחזית של מטאוטק, ולפיה "התרעה על גשמים עזים ושיטפונות". בתחזית נכתב כי "ימים רביעי עד שישי צפוי לפקוד הארץ מזג אוויר חריג לעונה- ירדו גשמים חזקים וצפויים שיטפונות". בהמשך מצוין כי ביום רביעי וחמישי צפויים גשמים חזקים מלויים בסופות רעמים ובברד וכן ש"קיים חשש כבד לשיטפונות בדרום הארץ, בים המלח, במדבר יהודה ובבקעת הירדן" (ת/2, עמ' 36, עמ' 43).
בשעה 16:11 יובל שולח תחזית של השירות ההידרולוגי ולפיה "צפי השירות ההידרולוגי לשיטפונות ב-25-26.04.18". בתחזית זו צוין "מיום ד' (25.04.18) בשעות הבוקר לתוך יום ה' לפחות צפויים שיטפונות בנחלים במדבר יהודה ובנגב מצפונו ועד דרומו, כולל אילת וסיני...עוצמת השיטפונות: על פי המצב כרגע יש לצפות באזורים שונים בנגב ובערבה לשיטפונות בעוצמה בינונית עד גבוהה. מקומית ייתכנו גם שיטפונות חריגים". בהמשך התחזית צוין שייתכנו חסימות צירים וסגירות כבישים בין היתר כביש 90 ובכבישים באזור נחל ערבה. כן צוין שהחסימות עלולות להיות ממושכות אף מעבר ליממה" (ת/2 עמ' 38, עמ' 42).
יום שלישי, 24.04.2018
בשעה 08:31 נועם מעבירה תחזית שצביקה העביר לה בלילה ובה צוין "ערב טוב, רק לחדד את ההתרעה: לפי כל המודלים שלנו מדובר באירוע שיכול להתפתח לאירוע שיטפנות ממושך וחריג. מזכיר את ה-7-9 למאי 2014 למי שזוכר. מדובר ב-2 גלים: רביעי מהחצי השני של היום ואז שוב בשישי. נראה כמו אירוע שידרוש לא מעט חילוצים. שיהיה בהצלחה" (ת/2, עמ' 50).
בשעה 15:09 יובל שולח בקבוצה תחזית נוספת של השירות ההידרולוגי (תחזית שצביקה העביר קודם לכן אף לנועם) שכותרתה "צפי השירות ההידרולוגי לשיטפונות ב-25-27.04.18". בהודעה זו צוין ש"תמונת מצב צפויה: על פי תמונת המצב המעודכנת להבוקר, המוקד של אירוע השיטפונות בימים הקרובים יהיה צפוני יותר ממה שנראה עד כה, ויתרכז באזור הרי יהודה, שפלת יהודה, מדבר יהודה וצפון הנגב (האגנים איילון, שורק, לכיש, שקמה ובשור בניקוז המערבי ונחלי ים המלח בניקוז המזרחי)... עקב שיטפונות בנחלים הגדולים פארן, צין ונקרות (ושיטפונות מנחלים המתנקזים ממלכת ירדן) צפויה זרימה בנחל ערבה. מועד השיטפונות הצפוי: גל השיטפונות הראשון צפוי ביום ד' (25.04.18) משעות הבוקר המאוחרות לשעות הערב – לילה (בעיקר בנגב הדרומי והמרכזי), ולאחר מכן צפוי גל נוסף, בשעות הבוקר – צהרים של יום שישי (27.04.18). עוצמת השיטפונות: בנחלי בקעת הירדן, מדבר יהודה, הנגב ובערבה קיים צפי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. מקומית יתכנו אף שיטפונות חריגים". בהמשך צוין שצפויות חסימות צירים וסגירות כבישים תוך התייחסות לכביש 90 (ת/2, עמ' 52).
יום רביעי, 25.04.2018
בשעה 14:53 אביב שולח התחזית שקיבל ממטאוטק בשעה 12:20 בקבוצה. לפי תחזית זו, אשר ניתנה
לאזור נחל צאלים (ערד) לימים 25-26/04/18 כפי שביקש אביב, "יום חמישי 26.04.18 מזג אוויר כללי: בוקר מעונן בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהרים – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים, (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים, (סיכוי של 70%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור..." (ת/2, עמ' 15).
בשעה 16:39 צביקה מעדכן את נועם במספר הודעות "נחל צאלים בדרכו לכביש 90. גובה מים: 1.1 מטרים. ספיקה גבוהה ביותר", "נועמי מוזמנים לבוא לישון בסניף של התנועה", "מתנא סוגרים את צומת הערבה לכוון דרום בגלל שטפונות בכביש 90...", "נמדבר יהודה – נחלים ערוגות, צאלים, רחף, יעלים בזרימות חזקות", "בכיכר סופה רצינית ביותר" (ת/10 עמ' 64).
בשעה 16:53 יובל משתף בקבוצה ידיעה מאתר "Ynet" שכותרתה "ברד במרכז, הצפות בדרום: חשש לחיי נער נסחף". לידיעה זו קישור לכתבה שבה נכתב ש"המערכת החורפית שהגיעה הבוקר (יום ד') לישראל באמצע האביב – גובה קורבנות. קייס אלהואושלה, בן 17 מהפזורה הבדואית, נסחף בנחל ולבסוף נותר ללא רוח חיים. כ-60 תלמידים ומלווים מבית ספר בני ארזים בראשון לציון נקלע לשיטפון ליד כפר מוקדים, וחולצו. חלקם סובלים מהיפותרמיה. צעירה פלסטינית נסחפה בשיטפון ליד מעלה עמוס... מהמשטרה נמסר כי כביש 40 לכיוון דרום נחסם לתנועה ממצפה רמון לצומת ציחור בעקבות שיטפונות... בהמשך גם כביש 90 נסגר... מרשות המים נמסר שיטפונות משמעותיים כבר החלו בנחל רמון, ופארן ויובליו... מחר (חמישי)... קיים חשש לשיטפונות בדרום הארץ, בים המלח במדבר יהודה ובבקעת הירדן..." (ת/2, עמ' 16).
בשעה 22:58 יובל מעביר בקבוצה תחזית שקיבל (ואשר גם נועם קיבלה מצביקה קודם לכן). מדובר בתחזית של השירות ההידרולוגי.
בתחזית זו יש קטעים מודגשים במקור כפי שיצוין להלן. בתחזית צוין כי "מערכת השיטפונות שחווינו היום *לא רק שלא הסתיימה, היא אף צפויה להתחזק מחר (יום ה') (סוף הדגשה, י' ל') ומחרתיים, (יום ו')...יום ה': לאחר רגיעה הלילה ומחר בבוקר, צפויים הגשמים (קטע מודגש נוסף, י' ל') להתחדש בעוז לקראת צהרים *ולתוך הערב כאשר מוקד השיטפונות צפוי להיות באזור הרי ושפלת יהודה (שורק, לכיש), ומדבר יהודה, צפון ומרכז הנגב. לפחות לפי חלק מהמודלים צפויים אירועי שיטפון והצפה *חריגים וחמורים (סוף הדגשה, י' ל')... יש לתת תשומת לב מיוחדת לשעות הצהרים/ ערב מחר. קיים פוטנציאל ממשי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. האירוע נראה חריג ונדיר. עדכון נוסף – מחר בבוקר" (ת/2, עמ' 18).
יום חמישי, 26.4.2018, יום האסון
בשעה 07:18 לאופר מעביר לאביב שפנה אליו קודם לכן תחזית לפיה "נראה שאין חשש לגשמים באזור ומדרום לא (הנחל הרי זורם לים המלח) עוד שעתיים יגיעו עוד נתונים ואני אעדכן אם משו ישתנה. למרות שאני לא רואה סיבה לשינוי" (ת/6).
בשעה 07:53 יובל מעביר בקבוצה תחזית (אותה גם קיבלה נועם מצביקה קודם לכן). בתחזית ישנם הדגשים במקור. בהתאם לתחזית זו ולפיה
"...עדכון הבוקר של המודלים מצביע על החלשה (דגש במקור, י' ל') בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב. ההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהרים ואז ויתחדשו הגשמים והשיטפונות באזור הרי יהודה, מדבר יהודה, במרכז ובצפון הנגב, אולם בניגוד לצפי, תמונת המצב הבוקר לא מצביעה על החמרה. גם בגל הנוסף של שישי בצהרים נחלש. לסיכום גל נוסף של שיטפונות היום אחרי הצהרים שיכולים להיות חזקים ולגרום לנזקים, אולם לא בעוצמה חריגה יותר ממה שראינו אתמול" (ת/2, עמ' 20).
בשעה 09:37 לאופר שולח הודעה לאביב ובה כתב "בדקתי שוב ונראה שיש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם לקראת הצהריים" (ת/6).
בשעה 09:55 אביב מקבל ממטאוטק תחזית מהשעה 10:00 של יום זה. בכותרת התחזית נכתב "תחזית לאזור נחל צאלים (ערד) לימים 26/04/18. זאת, כזכור, לאחר שאביב כבר עדכן את מטאוטק שהוא לא מתכוון לטייל בצאלים. בתחזית מצוין כי "מזג אוויר כללי: בוקר – מעונן חלקית בדרך כלל, באופן זמני ייעשה מעונן וייתכן גשם (סיכוי של 40%). קיים חשש בינוני לשיטפונות. צהרים – ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור. ערב ירד גשם לפרקים מלווה ברעמים וברקים (סיכוי של 80%), קיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור..." (נ/55, נ/55א').
כשיובל שואל בקבוצה "אתם מאופסים על גשמים ושיטפונות צפויים נועם?", נועם, אשר כפי שיפורט להלן עודכנה זה מכבר על-ידי אביב על התחזיות שקיבל, משיבה ליובל בשעה 11:31
"כן... אמור להתחיל טפטוף ב12 ואז שוב ב3.. אמורים לצאת מהנחל תוך שעתיים שלוש ולהגיע עד 4-5 לחניון" (ת/2 עמ' 22).
בשעה 11:41 שוחח אביב עם מטאוטק במשך 57 שניות (ת/97, ש' 131). כפי שיפורט להלן תוכן שיחה זו נותר לא ברור, אף שניתן להניח כי גם שיחה זו עסקה במזג האוויר.
בשעה 12:03 לאופר חוזר לאביב והם משוחחים שיחה של 93 שניות (ת/41). גם בשיחה זו משוחחים השניים על מזג האוויר, כפי שיפורט להלן.
בשעה 12:25 מתקיימת השיחה השנייה עם הראל (ת/95). בשיחה זו הראל מעדכן את נועם על כך שהחל לרדת גשם באזור ומנחה את נועם ליצור קשר עם הקבוצה לעניין יציאה מנחל צפית בשל התפתחויות מזג האוויר.
בשעה 12:34 מתקיימת השיחה בין נועם לאביב (ת/95). בשיחה מעדכנת נועם את אביב על ירידת גשם במכתש הקטן, אביב מבין מדבריה של נועם שישנה אפשרות שנחל צפית ישטוף והשניים משוחחים על חלון יציאה של שעה מנחל צפית.
בשעה 13:13 הקבוצה נפגעת מהשיטפון.
35. סקירת התחזיות השונות מלמדת על כך שכבר מתחילת השבוע הגורמים הרלבנטיים במכינה, ובכללם הנאשמים, היו מודעים לכך שבימי הטיול, ובפרט ביום האסון, היו צפויים באזור הטיול המקורי- נחל צאלים – וזה שבוצע בפועל – נחל תמר ונחל צפית – ובכל אזור הנגב, הערבה, ים המלח ומדבר יהודה ובנחלי הדרום והמזרח, גשמים ושיטפונות.
החששות לשיטפונות באזורים אלה נעו מחשש בינוני לחשש כבד ביום הטיול עצמו.
בנוסף, הצפי היה לשיטפונות בעוצמה בינונית או גבוהה ובחלק מהתחזיות דובר על אירוע חריג שיצריך חילוצים.
התחזיות הללו הגיעו לגורמי המכינה לא ממקור אחד כי אם ממספר מקורות, דוגמת השירות ההידרולוגי ומטאוטק, שהיא כזכור החברה המקצועית שהמכינה בראשות יובל שכרה את שירותיה. הווה אומר, התחזיות היו מוצלבות.
באופן כללי ניתן לומר שלאורך כל השבוע התחזיות היו עקביות בדבר שיטפונות צפויים בימים ובאזורי הטיול, המקורי בנחל צאלים והטיול שלבסוף בוצע בנחל תמר-צפית.
אף שיום קודם לירידת הקבוצה דרומה, ביום שלישי, התקבלה תחזית שהצביעה על חלון זמנים שבין המחצית השנייה של יום רביעי ויום שישי, חלון (יום חמישי) שבו לא היו צפויים שיטפונות, שאר התחזיות, כולל אלו שהגיעו ביום רביעי עצמו, לימדו על חששות משמעותיים לשיטפונות ביום הטיול בשטח – יום חמישי – בכל האזורים הרלבנטיים, היינו הן באזור נחל צאלים והן באזור נחל תמר ונחל צפית.
לא זו אף זו, החששות מפני השיטפונות באזורים עליהם דיברו התחזיות התאמתו, כשאנשי המכינה, ובכללם הנאשמים, נחשפו לידיעה על כך שביום רביעי נער נהרג בשיטפון ואוטובוס עם תלמידים נקלע לשיטפון.
ביום רביעי, הוא היום שבו יצאה הקבוצה לטיול, והוא כידוע היום שקדם לאסון, גם נשטף נחל צאלים על-פי התחזיות, ועל כך נודע לגורמי המכינה, ובכללם הנאשמים, עוד טרם הגיעה הקבוצה לאזור הדרום.
חרף זאת, טיול הגיבוש לא נעצר, והאוטובוס עם התלמידים המשיך בדרכו דרומה, אף שכבר היה ידוע שלא ניתן להגיע אל אזור נחל צאלים.
אם לא די באמור, ביום רביעי בלילה מועברת בקבוצה תחזית שלימדה על כך שמערכת השיטפונות שהייתה באותו יום לא רק שלא הסתיימה אלא שהיא צפויה להתחזק עוד יותר למחרת, כשמובהר ש"יש לתת תשומת לב מיוחדת לשעות הצהרים/ערב מחר. קיים פוטנציאל ממשי לשיטפונות בעוצמה גבוהה. האירוע נראה חריג ונדיר...".
36. אחר שאמרנו כל האמור, יש לתת הדעת לכך שבבוקר יום האסון הועברה בקבוצה תחזית עדכנית ליום הטיול אשר עמדה בניגוד לרוב רובן של התחזיות שהתקבלו במהלך השבוע וממנה עלה שיש החלשה בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב ובנוסף, הובהר ש "ההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהריים ואז יתחדשו הגשמים והשיטפונות...".
המאשימה טענה בסיכומים על-פה כי התחזית האחרונה של ד"ר גבעתי מבוקר יום האסון בדבר ההחלשה בתחזיות לאותו יום לא עמדה לפניה בטרם זה העיד בבית המשפט, הגם שהיא כן הייתה ידועה לקבוצה (עמ' 744-745 לפרוט' הסיכומים על-פה). טענה זו מוקשית לנוכח כך שהמאשימה כאמור הכירה תחזית זו מעיון בת/2, ותחזית זו אף הוזכרה בעובדה 77 לכתב האישום. למותר לציין כי בקלות המאשימה, שליוותה החקירה משלב די מוקדם, יכולה הייתה לברר מקור התחזית ששלח יובל בקבוצה.
מכל מקום, תחזית זו היא משמעותית הן להחלטת הקבוצה לצאת לטיול ביום האסון והן להחלטות שהתקבלו במהלך יום הטיול, כפי שיפורט להלן. תחזית זו קיבלה תימוכין גם בעדכון שלאופר מסר לאביב בשעה 07:18 לפיו אין חשש לגשמים באזור ושהוא לא רואה סיבה לשינוי.
הגם שכך, אין לשכוח, וגם לכך משמעות לא מבוטלת, כי גם תחזית זו מבוקר יום הטיול עודכנה בהמשך הן על-ידי לאופר והן על-ידי מטאוטק, אשר מסרו שיש החמרה משמעותית וסיכוי לגשם לקראת הצוהריים (לאופר) וכן שקיים חשש כבד לשיטפונות בנחלי האזור (מטאוטק).
באשר לתחזית של מטאוטק, יש לתת את הדעת כי בניגוד לעדכון של אביב, התחזית שהועברה אליו הייתה עדיין לאזור נחל צאלים, ולכך משמעות מסוימת משהקבוצה כבר ידעה שהיא לא מטיילת בנחל צאלים כי אם בנחלים שלא נמצאים בסמיכות לנחל צאלים, נחל תמר ונחל צפית הממוקמים אליבא דמאשימה כ-40 ק"מ מנחל תמר ונחל צפית (עובדה 61 לכתב האישום). עם זאת, בתחזית זו צוין כי החשש הכבד משיטפונות הוא בנחלי האזור ולא הייתה התייחסות קונקרטית ובלעדית לנחל צאלים וגם לכך משמעות לכוונים שונים.
ואחר כל האמור, יש לזכור כי עובר לכניסה לערוץ נחל צפית, המידע שהגיע כבר היה שילוב של מציאות ותחזית, היינו, כבר היה ידוע שיורד גשם על הקבוצה וכן שישנה אפשרות מסוימת שנחל צפית ישטוף בהתאם לעדכון שהתקבל מהראל ואשר הועבר לקבוצה על-ידי נועם.
כלל הנתונים הנ"ל הם בעלי משמעות לעניין קביעת אחריות הנאשמים ומידת אשמתם כפי שיפורט להלן.
מיום שבת ועד ליום שלישי
החששות לצאת לטיול והתעקשות יובל לקיים הטיול
37. ממכלול הראיות שהוצגו, ואשר תפורטנה להלן, עולה כי גורמים שונים הביעו במהלך כל השבוע חששות לצאת לטיול שתוכנן בסוף השבוע בנחל צאלים. החששות נבעו מהתחזיות שהתקבלו ואשר לימדו כי יש צפי משמעותי לשיטפונות בימי הטיול, באזור הטיול.
חרף חששות אלו, יובל החליט שלא לשנות את מועד הטיול ואף לא את אזור הטיול.
לאורך המשפט ואף בשלב הסיכומים, נטען על-ידי יובל, כי הוא לא קיבל את ההחלטה לצאת לטיול חרף ההתרעות על דעת עצמו, אלא מדובר היה בהחלטה משותפת אשר הייתה מקובלת על כלל גורמי המכינה.
כפי שיפורט, לטענה זו אחיזה מסוימת בחומר הראיות, היינו, אין גורם אחד במכינה, לרבות אביב ונועם, אשר עובר ליציאה לטיול ביום רביעי קם ואמר שהוא מתנגד ליציאה לטיול. לפיכך, מבחינה פורמאלית לא ניתן לומר שמישהו יצא לטיול ללא הסכמתו.
הגם שכך, זוהי אך תמונה חלקית של מצב הדברים.
מהראיות עלה כי מתחילת השבוע גורמים שונים הביעו חשש לצאת לטיול, נעשו פניות לדחות את הטיול, ובשלב מסוים אף נמסר שהוחלט על ביטול הטיול, אך יובל, בשילוב של הערות קשות כלפי גורמים שונים, יחד עם הסברים מפורטים על "שיטת הטיול" שהציע, אשר הוצגה כשיטה בטוחה, מקצועית ומקובלת על גורמי מקצוע אחרים, ויחד עם דמותו הסמכותית אשר הקרינה על גורמים שונים במכינה, שכנע את כלל הגורמים במכינה שאין מניעה לצאת לטיול. יובל עצמו בעדותו אישר כי אלמלא החלטתו לקיים את הטיול במועדו, הטיול היה נדחה.
כפי שהובהר מעלה, המאשימה החליטה במודע, הן במהלך הגשת כתב האישום והן בשלב הסיכומים, שלא לראות בהתעקשות זו של יובל כאחד מרכיבי הסיכון הבלתי סביר שזה לקח.
אף שניתן לתהות על עמדתה זו של המאשימה נוכח ההתרעות במהלך השבוע והתנהלות גורמים אחרים דוגמת משרד החינוך אשר ביטלו כמעט לחלוטין את הטיולים באזור באותם ימים, לא מצאתי לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ בהקשר זה.
הגם שכך, מקובלת עלי עמדת המאשימה, כפי שזו הוצגה בדיון הסיכומים על-פה, לפיה להתעקשות יובל לקיים את הטיול במועדו חרף החששות שהובאו בפניו וחרף ההתרעות, תוך שנכנס לפרטי הפרטים של הטיול שתוכנן ותכנית הטיול, השלכה על בחינת התנהלותו בימי הטיול ועל התנהלות אביב בימי הטיול.
לנוכח האמור ולנוכח הצורך להבין את הרקע לאסון מצאתי להתייחס בהרחבה לעדויות ולראיות השונות שהובאו במהלך השבוע של הטיול בהקשר של החששות של הגורמים השונים מפני היציאה לטיול והתעקשות יובל לקיימו. לא למותר לציין, כי ההתייחסות נדרשת גם לצורך הכרעה בטענת האכיפה הבררנית שהעלו ב"כ הנאשמים בהקשרה של נועם.
38. את החשש הראשון לצאת לטיול שתוכנן הביע שמשי. זה כבר ביום שבת הפנה את נועם לתחזית מזג האוויר הצפויה והציע להחליף את המסלול למסלול בכרמל תוך שציין ש"העניין זה שטפונות" (ת/156, עמ' 4-5). שמשי המשיך לעמוד בקשר עם נועם ואף שלח לה תחזית שבה יש צפי לשיטפונות ביום הטיול (ת/156, עמ' 6).
במהלך חקירתו הנגדית ע"י ב"כ יובל הוצגה לשמשי הטענה שהוא למעשה חשש לצאת לטיול לא בשל ההתרעות לשיטפונות, אלא בשל כך שלבסוף הקבוצה לא תעשה מסלול במהלך הטיול ותיאלץ להישאר בחניון בשל מזג האוויר. זאת בשים לב לכך ששמשי הוא חלק מצוות הגיוס ואשר גם היה אמור להוביל חלק מהמסלול בטיול. שמשי עמד על כך שמלכתחילה החשש שלו היה לצאת לטיול באופן כללי בשל השיטפונות, אך אישר שלאחר שיובל הסביר בשיעור ובישיבה הלילית את תכנית הטיול והבהיר שאין חשש לצאת לטיול, הוא השתכנע שאפשר לצאת לטיול וחשש יותר מכך שבסופו של דבר הקבוצה לא תעשה מסלול.
(פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 294, ש' 2-23; עמ' 295, ש' 6-81; עמ' 296, ש' 1-4; עמ' 305, ש' 10-16; עמ' 307, ש' 18-271; עמ' 308, ש' 17-20).
עם זאת, בהמשך הבהיר שהחשש שלו לא התמקד רק בכך שהמסלול יתבטל אלא גם מעצם היציאה ומכך שמדובר באירוע שיכול להיות מסוכן (בשל שיטפון) (18.10.2021, עמ' 311, ש' 25-27; עמ' 312, ש' 24-26; עמ' 335 ש' 15-20).
מעדות שמשי ניתן להבין שתחילה "הם התייחסו בביטול לחשש שלי משיטפונות וזה מה שגרם לי לחשש שלי משיטפונות" (18.10.2021, עמ' 308, ש' 24-25; עמ' 311, ש' 7).
כן הבהיר, שהוא חשש באופן כללי לצאת לטיול ולא רק ל"היתקע בחניון" ולכן הוא התקשר לגל אור משום ש"התחושה שלא כל כך מקשיבים לנו" (18.10.2021, עמ' 245, ש' 13-15, עמ' 317, ש' 19-24). שמשי גם מצא לנכון להעביר בקבוצת צוות גיוס את ההודעות הקוליות ששלח לו גל אור בדבר הסכנות של הטיול המתוכנן (ת/9, עמ' 41; ת/33).
כזכור, ביום שני שמשי שלח לנועם הודעה שקיבל מהוריו ובה אביב כותב לו שהתחזית היא לא מדויקת ברמה כזו שניתן להסתמך עליה ולכן זה לא אחראי לצאת לטיול ושעדיף לדחות (ת/156, עמ' 11).
בעדותו הבהיר שמשי שהוא הציע לנועם לדחות את הטיול בשל החשש לשיטפונות בנחל צאלים ובאופן כללי בכל הדרום (18.10.2021, עמ' 241, ש' 10-15).
שמשי העיד על כך שהרצון לדחות את הטיול לא התקבל על-ידי יובל (18.10.2021, עמ' 293, ש' 21).
כן העיד שההתעקשות הייתה על תאריך הטיול, אף שתחילה ההתעקשות הייתה על עצם הטיול בנחל צאלים, שיובל אמר שהחלפת מסלול היא אופציה פחות עדיפה הגם שלקראת הסוף כבר ניתנו אפשרויות שונות, לרבות לטייל במצדה (עדות שמשי, 18.10.2021, עמ' 323, ש' 1-28; עמ' 324, ש' 21-28), ואולם הבהיר שלא דובר בשינוי מסלול באופן ממשי למקום (אזור, י' ל') אחר (26.10.2021, עמ' 386 ש' 19-22).
שמשי העיד שהוויכוח היה לא רק על מועד הטיול אלא גם על מסלול הטיול, גם בשלב מאוחר של השבוע, בישיבה הלילית שביום שלישי "ש: הוויכוח (שהתקיים בישיבה הלילית, י' ל') היה בנוגע למועד הטיול, או למיקום הטיול? ת: גם וגם. בשלב הזה, זה כבר ערב לפני, אז אנחנו רוצים לדחות לגמרי, כי לא נראה לנו שנצליח לשנות מיקום יום לפני אבל גם בשלב מוקדם יותר זה היה לגבי מיקום הטיול... ש: מה אמרת ליובל בישיבה הקטנה יותר (הישיבה הלילית, י' ל') ת: רק שאני חושב שצריך לדחות ולהחליף מסלול... אנחנו ראינו שהמסלול של יובל הציע ומתכנן, של מעלה ענבה, היה נראה לנו לא בטיחותי ולא נכון לצאת אליו. בגלל זה אנחנו מציעים גם לדחות וגם לשנות מסלול, בגלל שראינו שגם שבוע אחרי התחזית צפויה להיות דומה (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 252, ש' 25 – עמ' 253, ש' 12).
בהקשר זה לא למותר להזכיר ששמשי עצמו אישר שהוא הציע מסלול חלופי בכרמל (18.10.2021, עמ' 304 ש' 4-6). שמשי ציין בעדותו כי מלכתחילה יובל לא שלל בחינת מסלול חלופי ואולם מדבריו ניתן להבין כי בשום שלב לא נבחנה אפשרות אמיתית להעתיק את הטיול לאזור אחר בארץ, שלא באזור הדרום שבו היו צפויים שיטפונות בימי הטיול, כשבהקשר זה מסר שיובל הסביר לו שיש ערך חינוכי בהתאמת טיול לתנאי מזג האוויר.
הגם ששמשי אישר ש חברי הקבוצה והמכינה היו חשובים ליובל, הוא עמד על כך שיובל התקשה לקבל ביקורת ודעות אחרות (18.10.2021, עמ' 292, ש' 19-24; עמ' 293, ש' 5-20).
בהקשר זה של התייחסות לחששות של שמשי, לא יהא זה למותר להפנות לתגובת יובל, עת נועם כותבת ביום שני בקבוצה ש"שמשי אומר שאם יש גשם שוטף בנחל האוהלים יהיו ספוגים במים..."
"תגידי לשמשי הזה שהוא חתיכת פוץ" "ובאמת לא מבין הרבה בטיילות".
יובל חזר וטען פעמים רבות כי הוא דווקא כן הקשיב לשמשי ולחששות שזה העלה לאחר שביצע את טיול ההכנה הנוסף בנחל צאלים, במובן זה ששינה את תוואי המסלול בנחל צאלים, אל המסלול האדום במעלה ענבה כפי שפורט בקפ"ק שמשי, אך נראה כי בכך לא היה די, שכן התעקשות יובל לקיים הטיול במועדו ובאזור שבו היו צפויים שיטפונות לא נתנה מענה אמיתי לחששות.

39. נועם אף היא, כראש צוות הגיוס, וכפועל יוצא, כמי שלה גם אחריות למצער חלקית לטיול הגיוס, הביעה חששות רבים לצאת לטיול שתוכנן לנוכח ההתרעות שהתקבלו. נועם גם הוסיפה שנושא הטיולים במכינה היה עקב האכילס שלה במכינה עוד מימייה כחניכה ולכן היא העלתה את הנושא להתייעצות ולא החליטה על דעת עצמה (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 745, ש' 5-31).
אכן, במוצאי שבת, עם פניית שמשי, סברה נועם שנכון יהיה להמתין להתפתחויות בהמשך השבוע, משום שסברה שהתחזית באותה העת היא לא מחייבת שינויים ואולם בהמשך, מששמשי שלח לה את התחזית שלימדה על כך שביום הטיול יש צפי של 80% משקעים באזור נחל צאלים, השיבה לו נועם שזה לא מה שהיא ראתה (ת/156, עמ' 6), ומשלב זה היא מתחילה להבין את החשש ולמעשה פועלת לדחיית הטיול ולחלופין לאתר מסלול חלופי.
כך למשל כתבה בקבוצה ביום ראשון בשעה 10:42, לאחר שהעבירה את צילום התחזית ששמשי שלח לה בפרטי "יום חמישי זה היום של הטיול.. מה אתם אומרים? לחפש מסלול חלופי? להמשיך ככה ומבקרה הכי גרוע לדחות?".
אכן יובל השיב לה שאפשר שיהיה מסלול חלופי אך מיד הוסיף שצריך לעקוב בצורה מסודרת אחר הגשמים והשיטפונות באמצעות המכון הפרטי למזג האוויר (מטאוטק) והטלפון הלווייני וכן שצריך לראות מה תהיה התחזית בסמוך לטיול, וכשנועם שאלה אם יש להם רעיון מסלול חלופי יובל השיב, בציניות "אדון איך קוראים לו בנה מסלול חלופי, שמשי" ומציע בעצמו מסלול באזור הדרום – חוד עקב – ושמשי שלח צילום מסך של תחזית דומה גם לאזור זה.
כפי שפורט מעלה, נועם קיבלה מאביה – צביקה – תחזיות שונות על ההתרעות לשיטפונות באזור הטיול בימי הטיול, ונועם העבירה אותן בקבוצות השונות מתוך מטרה לדחות את הטיול. כך למשל ביום שני, 18.03, היא שולחת הודעה בקבוצה לפיה "אני ממש רוצה שנבדוק אופציה של לדחות את הטיול בשבוע...", ובהמשך, בשעה 21:31, כתבה "לדעתי שווה לדחות את הטיול גיבוש בשבוע" והודעות דומות על דחיית הטיול הוסיפה בהמשכו של אותו ערב "שמשי ועמית שווה להגיד להם שזה פחות גם יהיה יותר זמן לתכנן מסלול חלופי וגם אופציה לעשות את צאלים ושאין שם בגרויות.." (ת/9, עמ' 22-24).
גם בהמשך, כשנועם מודיעה בשעה 11:37 בקבוצה "החלטנו לדחות את הטיול גיבוש לשבוע הבא.." ועל כך מגיב יובל בחריפות "השתגעתם בל"ג בעומר מי יבוא???". נועם מנסה להסביר ליובל שהשבוע ממש גשום ושהצוות לא מספיק להכין מסלול חלופי כמו שצריך ושואלת מה לעשות. בהמשך, לאחר ששולחת בקבוצה לבקשת יובל תחזית לימי הטיול המלמדת על חשש לשיטפונות, יובל מוסיף הודעה קשה ובה כותב "זה ממש לא נראה זרימה משמעותית. זה נראה חשש לשטפונות. מי מכניס את ההיסטריה שימשי?" ובהמשך מוסיף עוד הודעה, בה מביע ביקורת על נועם על כך שהחליטה לדחות את הטיול "נועם הצפי הזה ישן וקיצוני וכבר דיברנו על זה מאז. לא מבין למה החלטתם לדחות בלי התייעצות כשמה שדןבר על בסיס אותם נתונים היה אחר".
נועם מבוהלת ומסתייגת ואומרת שהם רק התייעצו ועוד לא החליטו ויובל מטיח בה שהיא כתבה שהם החליטו ונועם ממש מתנצלת שהיא לא התנסחה טוב והוסיפה שהיא אמרה לצוות שהיא רוצה להתייעץ ולכן היא גם התקשרה לאביב ואליו. על כך מגיב אביב "בקיצור לא הועברה עוד הודעה" (ת/2, עמ' 31,32,45 ו-33).
יצוין, כי בעדותה נועם הבהירה שעוד קודם לכן היא התייעצה עם אביב בדבר אפשרות לדחות את הטיול וזה חשב שזה בסדר. "...ובאיזשהו שלב אני מתקשרת לאביב ומבקשת ממנו לדחות את הטיול.
ש: כן, ומה היה בשיחה הזאת בדיוק, מה אביב אומר לך?
ת: אני אומרת לו שיש צפי לשיטפונות ואני חושבת שיהיה הכי נכון פשוט לדחות ולא... לא להיכנס לזה.
ש: מה הוא משיב לך?
אביב אומר לי לנסות לדחות מול צוות גיוס, שמבחינתו זה בסדר" (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 746, ש' 29-35).
נועם העידה כי ראתה בתגובת אביב לדברי יובל בקבוצה על כך שעוד לא הועברה הודעה כמעין חזרה של אביב מעמדתו כפי שהוא מסר לה בשיחה איתה (עמ' 751 ש' 17-18), והוסיפה שחשה שיובל לא אהב את שכתבה על ההחלטה לדחות הטיול ולכן היא נסוגה מכך ובלשונה "וכשיובל, כאילו, קצת נכנס בי על זה אז אני לוקחת צעד אחורה" (עמ' 751, ש' 7).

נועם הוסיפה שבהתנהלות שלה מול צוות הגיוס היא ניסתה להיות לויאלית לגורמי המכינה קרי ליובל ולאביב אך מול גורמי המכינה בקבוצת עדכוני החניכים היא התנהגה אחרת תוך שציינה שהיא "כן מראה להם שאני רוצה לדחות את הטיול וכן אני מעלה את הטענות שלי ואני כן מנסה לעשות איזשהו שינוי. ש: שינוי של מה? ת: שינוי, שהטיול הזה לא יצא" (עמ' 751 ש' 29-34).
נועם העידה כי במהלך ישיבת יום שני, ישיבה שבה כזכור נכחו היא, יעל סדן ז"ל, אביב ויובל, יובל הסביר לכולם "איך יוצאים לטייל למרות השיטפון". (עמ' 752, ש' 24-25). כזכור, נועם שחשה שנושא הטיולים הוא עקב האכילס שלה ואשר הביעה חששות לצאת לטיול, חשה שבמהלך ישיבה זו אפילו קצת צחקו עליה תוך שאמרו לה שאין לה מה לדאוג וששיטפון זה מדע מדויק אם יש כלים להיעזר בהם כמו מטאוטק. נועם הבהירה שמי שהעביר את המסר הוא יובל (עמ' 752, ש' 24-36).
כאן המקום לציין, כי לדברי נועם, יובל הסתייג מרצונה להתייעץ עם גורמים מיחידת החילוץ "...ויובל אומר לי שאין מה להתייעץ עם יחידות חילוץ כי הם פחדנים והאינטרס שלהם הוא רק שלא נצא לטייל כדי שהם לא יצטרכו לחלץ" עמ' (עמ' 753, ש' 11-18).
יוער, כי על הגישה הספקנית של יובל ביחס לגורמי ההתרעה העיד גם שמשי, כפי שמע אותה מיובל בהזדמנות אחרת, עת ציין שיובל התייחס להתרעות של מטאוטק כאל "כסת"ח" (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 253, ש' 4-8; עמ' 333 ש' 12-20; 26.10.2021, עמ' 432, ש' 6-18).
נועם הוסיפה שהיא התייחסה באופן מאוד רציני ליובל "יובל בן אדם מאוד כריזמטי, מאז שהייתי חניכה הערצתי אותו. המילה שלו הייתה מאוד, מאוד משמעותית בעיניי" (עמ' 751, ש' 2-3), וכן שהלך הרוח במכינה הוא שלא מבטלים טיולים, ולכן "זה שיובל התעקש זה לא הפתיע אותי" (עמ' 754, ש' 12-19).
נועם הבהירה כי התגובות של יובל בקבוצה, כמו למשל התגובה "זה ממש לא מעניין" שהגיב להודעה ששלחה בוקסבאום על כך שמשרד החינוך ביטל את הטיולים "כל התגובות האלה אותי לוקחות צעדים אחורה, כי, כאילו, אם הוא מגיב ככה אליה..." (עמ' 755, ש' 20-28).
באופן דומה, התייחסה להערת יובל על כך ששמשי הוא "פוץ" ולא מבין בטיילות כשציינה "אני חושבת לעצמי בראש מה זה אומר עלי?" (עמ' 760, ש' 1-3).
נועם הבהירה כי לנוכח כל האמור היא החלה לפעול מול צוות הגיוס כדי להכין את הטיול ואף להוציא טיול הכנה נוסף במעלה ענבה שבנחל צאלים.
בשלב זה, ביום שני אחר הצוהריים, במהלך התכתבות בקבוצה בדבר היציאה למסלול נחל צאלים ובדיקת המסלול העוקף שבו, נועם כותבת "מה אתם אומרים? בעייני כל העניין שאנחנו משאירים את זה ועולים בעוקף זה כל היופי, שמצליחים להתמודד גם המזג אוויר שלא מתאים כלכך" (ת/2, עמ' 40). יובל במהלך המשפט ראה באמירה זו של נועם כראייה לכך שנועם לא חששה עוד לצאת לטיול בנחל צאלים, השתכנעה ורצתה בו. נועם הסבירה אמירתה זו בכך ש"אני כבר מנסה להיות בראש שלהם" (עמ' 759, ש' 26-29).
40. לאחר ישיבת יום שני, יובל מתחיל להתייעץ עם גורמי חוץ על קיום הטיול בצאלים חרף התחזיות על שיטפונות באזור במועד המתוכנן לטיול.
תחילה, יובל פונה לזהר. אמרת החוץ של זהר הוגשה במקום עדות ראשית (ת/172), אליה נלוותה הודעת ווטסאפ ששלח זהר ליובל ואשר אליה התייחס זהר בחקירתו (ת/138, המהווה גם חלק מ-נ/10).
באמרתו זהר מסר שבית הספר לסיירות, אותו הוא מנהל, מעביר סדרות ניווט ושטח לרוב המכינות הקדם צבאיות; כי את יובל הוא הכיר בזמן מתן האמרה כ-4 שנים וחצי; כי הוא העביר ליובל ולצוותו הכשרה בנושא הדרכת שטח וכן פעמיים הוציא למכינתו סדרות שטח; כי הם ביחסי ידידות וכן שפעמיים יובל פנה אליו והתייעץ איתו בנושא הוצאת פעילות בתנאים סביבתיים מוגבלים, בפעם הראשונה בחודש דצמבר 2017 בהקשר של נחל חימר שם עלה חשש לשיטפונות ובפעם השנייה, ביום שני בשבוע של האסון, ביחס להוצאת טיול לנחל צאלים בשל החשש לשיטפונות (עמ' 1, ש' 3-13).
יצוין, כי יובל אף הגיש כמוצג הגנה העתק מתכנית להכשרת שטח למדריכי מכינות מטעם בית הספר לסיירות, בניהולו של זהר. תכנית הכשרת שטח זו כללה פעילויות והכשרות רבות למדריכים ולאנשי צוות במכינות, ותכליתה, בין היתר, ללמוד ניתוח סיכונים והכרת מודלים של קבלת החלטות והערכת סיכונים (נ/73).
באמרתו זהר מסר כי יובל שאל אותו לגבי האפשרות ללכת בנחל צאלים במידה ויהיה שיטפונות, היינו האם ניתן ללכת בתוואי בטוח, וזהר השיב לו, שהוא לא מכיר את התחזיות וכן שהוא לא טייל בנחל צאלים מספר שנים וכן הוסיף כי "הסברתי ליובל את הסיכונים". בהמשך פירט את הסיכונים תוך דגש של איסור להיות בערוץ מעוקי (קניוני) מחשש לשיטפון, וכן את החשש של ניתוק הקבוצה במקרה של שיטפון (עמ' 1, ש' 12 – עמ' 2, ש' 23).
זהר הוסיף כי בשל כך שהוא לא טייל בנחל צאלים מספר שנים הוא ביקש מיובל להתייעץ עם קוצר ובזאת הסתיימה השיחה (עמ' 2, ש' 24-25). בעדותו הבהיר כי קוצר הוא בר הסמכה לאזור (פרוט' מיום 08.12.2021, עמ' 500, ש' 31-32).
בהמשך מסר כי לאחר שהם סיימו את השיחה הוא בדק את התחזיות "וראיתי שקיים חשש לשטפונות. חשש זה לא עמד בצורה מוחשית בשיחה עם יובל ורק לאחר הבדיקה שלי הבנתי כי החשש משטפונות מוחשי. שלחתי ליובל הודעה ווצאפ בהודעה הודעתי ליובל כי הסיכוי לשטפונות נראה גבוהה הצעתי לשנות מסלול לא נתתי הצעה למסלול אלא הצעתי מסלול עם אגן ניקוז קטן בנוסף שלחתי קישור לאפליקציה של השירות ההידרולוגי..." (עמ' 2, ש' 25-28).
כשנשאל מה הייתה המלצה שלו לגבי הטיול בנחל צאלים השיב "אני כתבתי ליובל שיחפשו מסלול אחר כי יש סכנה לשיטפונות" (עמ' 2, ש' 39-40).
בעדותו זהר שב על כך שהוא כתב ליובל שיחפשו מסלול אחר כי יש סכנה לשיטפונות (עמ' 478, ש' 3-13).
עם זאת, זהר הוסיף גם כי בעולם המכינות מתקיים מאבק תמידי להצליח לקיים את הפעילות "והתודעה היא לנסות ולקיים את הפעילות על אף הקשיים ולא לבטל אותו" (עמ' 2, ש' 40-42; עמ' 478, ש' 14-19).
זהר אישר שישנם מצבים שמקיימים פעילות גם כשיש גשם וחשש לשיטפונות, וזאת כחלק מתרבות ארגונית המחנכת לבצע פעילות גם בתנאים קשים ואף קשים מאוד, בשל רצון לחנך להכרת הארץ, לערכים, לחישול ולנחישות (עמ' 478, ש' 23 – עמ' 479, ש' 20).
בהקשר זה הוסיף "שבסופו של דבר אנשי חינוך שפועלים בשדה, ורוצים להוציא פעילות חינוכית מתוך תפיסה ערכית ומתוך רצון לעשות דבר חיובי, נאבקים הרבה פעמים בהרבה מאוד קשיים. ובטח בעולם החינוך הבלתי פורמלי, הקושי להוציא טיול הוא גדול, והלחץ הוא גדול. רוצים להוציא פעילות... והתפקיד שלנו כאנשי חינוך בסופו של דבר זה לעשות את המאמצים להוציא את הפעילות. ואני חושב שאל מול על הקשיים האלה, מופעל עלינו הרבה מאוד לחץ הרבה פעמים שהפעילות כן תצא. וכן, כמו שאמרת את קודם, הרצון זה לקיים את הפעילות אל מול הקשיים ולהצליח לעשות אותה" (עמ' 479, ש' 21-32).
41. בעקבות הפניית זהר את יובל לקוצר, פונה יובל לקוצר בעניין אפשרות הטיול בנחל צאלים חרף התרעות השיטפונות באזור במועד הטיול.
קוצר, העיד שהוא לא פגש מעולם את יובל, פרט למפגש שהיה ביניהם במהלך העימות במשטרה (ת/ 109). כן מסר שהוא שוחח עם יובל פעם אחת בטלפון, ימים ספורים לפני האסון (פרוט' מיום 24.11.2021 עמ' 360, ש' 11-16).
בהמשך עדותו הוסיף כי יום לפני האסון, ביום רביעי בצוהריים, הוא השתתף בחילוץ של קבוצת ילדים ליד ערד, שם היה גשם חזק מאוד, ובשיחה שלו עם צביקה הוא הבין שהקבוצה של המכינה ישנה בחוות הגמלים ולכן הבין שהם יטיילו שם והוא שמח, מכיוון שזה מקום בטוח, אך בדיעבד הבין שהוא טעה (עמ' 357, ש' 31 - עמ' 358, ש' 9).
כאמור, יובל ערך עימות עם קוצר. בעימות, מיום 12.12.2018, ציין קוצר כי שוחח עם יובל בתחילת שבוע האסון (זכר שזה היה ביום ראשון, כשלמעשה השיחה ביניהם הייתה ביום שני של אותו שבוע); כי שוחחו על טיול בנחל צאלים; כי הוא הציע ללכת במסלול האדום (המסלול שמעל הנחל); כי דיבר עם יובל על כך שלא חוצים ערוצים; כי יובל דיבר על כך שתהיה להם התרעה משיטפונות; כי שוחחו על טלפון לוויני ואגב כך אמר ליובל שישנם קטעים בנחל שבהם טלפון לווייני לא עובד ולכן הם לא יוכלו לקבל התרעות על שיטפונות, תוך שהוסיף כי: "אני מבין שיש פה חוסר הבנה ביני לבין יובל. אני הבנתי שאני רואה את זה יותר חמור מיובל. אבל זה משהו סובייקטיבי" (ת/109, עמ' 3, ש' 47-57).
יוער, כי מתמלול הקלטת העימות (ת/110) עולה שקוצר אמר שלנוכח הקשיים בקבלת ההתרעה "הצעתי שבכלל ילכו על המסלול האדום מההתחלה" (עמ' 11, ש' 1-7).
בהמשך הרחיב קוצר על אודות כך שלא פעם קורה שהוא מייעץ באופן שנראה לו ברור והצד השני שביקש הייעוץ לא הבין דבריו עד הסוף, בין היתר משום שהוא, קוצר, לא היה מספיק חד או ברור או בשל תפיסה שונה של השטח (עמ' 3, ש' 62 - עמ' 4, ש' 77).
יוער, כי במהלך העימות יובל חלק על דבריו של קוצר לפיהם קוצר תפס את הסיטואציה באופן חמור יותר ממנו, ולראיה הוא, יובל, מצא להחמיר את ההנחיות ביחס לטיול שתוכנן לנחל צאלים אף מעבר להמלצות שקיבל מקוצר (עמ' 4, ש' 85 - עמ' 5, ש' 106).
בהמשך העימות קוצר התייחס לשאלת היכולת להיעזר בטלפון לווייני כדי לקבל התרעה מפני הגעת שיטפון. כך נשאל: "ש: ואם עכשיו יוצאת השיחה ונאמר לי שכרגע אין התראת שיטפון באגן הניקוז של נחל צאלים, מה מבטיח לי שתוך כדי הליכה לא יהיה גשם שיתפוס אותי בנחל? ת: אתה לא יודע שיטפון. אתה יודע שמיים כחולים או מתחיל לטפטף. ש: אז קיבלתי התראה שעלול לטפטף, מה הסיכוי שתוך ההליכה לאחר אותה שיחה שנאמר לי שאין כרגע סכנה, שיתפוס אותי שיטפון בהמשך, כאשר שוב אנו יודעים שהייתה התראה כוללת לשיטפונות בכל אזור דרום באותה זמן? ת: כן יש סיכוי זה בעוצמה ובמיקום של הגשם. ש: כלומר גם אם אני ירים טלפון בתור מדריך במהלך הטיול בנחל צאלים, זה לא יבטח אותי מהלכדות בשיטפון? ת: בגלל זה למיטב זכרוני אני הצעתי שילכו על האדום... שמבחינתי היה ללכת מראש על הקטע האדום שהוא לא בעייתי" (עמ' 9, ש' 216-226).
מתמלול העימות (ת/110) עולה שקוצר אמר "... יובל חשב שאם הוא ייקח טלפון לווייני, אז מי שהולך במסלול יוכל לקבל התראה... יוכל לקבל התראה על שטפון מתקרב ואז לצאת מהערוץ. אני הסברתי שזמן מתחילת ירידת גשם בבקעת ערד, שזה אגן הניקוז של נחל צאלים, אז יש 3 שעות עד שהשטפון מגיע. אני הסברתי לו שהוא לא יוכל לקבל התראה כי הטלפון הלווייני לא יפעל שם בערוץ וגם הסברתי שהוא לא יוכל לקבל התראה בזמן השטפון שלא ייכנס לסיכון הזה לגבי נחל צאלים" (עמ' 29, ש' 18-27).
בהמשך יובל הבהיר שהוא מסר לקוצר שהקיטועים שלהם בנחל צאלים לא היו של שלוש שעות כי אם של שעה עד שעה וחצי ובכל מקרה הנחה שלא לעשות חישובים שכן אם נמסר להם שיורד גשם באגן הניקוז הם לא צריכים להמשיך לקיטוע הבא (עמ' 9, ש' 230 – עמ' 10, ש' 247).
בנוסף, מתמלול העימות, עולה שיובל הבהיר שההוראה הייתה שרק במעוקים יכולה להיות בעיית קליטה ושלא הייתה כוונה שהם יהיו במעוקים (ת/110, עמ' 30, ש' 21-25).
בהמשך העימות יובל שואל את קוצר האם ניתן היה לטייל בנחל צאלים על-פי שיטת ההתרעה לפני כל מקטע, דהיינו בדיקה של ירידת גשם באגן הניקוז של הנחל בטרם כניסה למקטע חדש בנחל, וזאת ללא כניסה למעוקים וללא כניסה לנחל זורם, וזה השיב: "אני אגיד מה שאני חושב שאז אמרתי. שזה מורכב וזה תלוי בקבוצה תלוי בסוג ההתראות ובגלל זה אני למיטב שכרוני המלצתי ללכת על האדום מלמעלה. אבל זה אפשרי... אני לבד כן. ש: האם קבוצה של נערים לא מנוסים בטיול, בהם נערים ונערות בכיתה יב' וטרם צבא, יכולים לעשות זאת? ת: אם יש התראה ממוקדת של גשם אז לא נכנסים עם קבוצה כזאת. ואם יש התראה לא ממוקדת ולא יורד גשם אז זה אפשרי. אין חשש כלל לגשם אפשר להיכנס. עם כול מה שיובל אמר בשאלה" (עמ' 11, ש' 268-280).
בהמשך חזר יובל ושאל את קוצר האם היה ניתן היה לקיים את הטיול בנחל צאלים על-בסיס התרעת השיטפונות שהייתה בזמן השיחה והטיול נערך תוך שימוש באמצעים שיובל פירט, וקוצר הבהיר שהוא לא היה נכנס לנחל, אך כן היה הולך במסלול האדום, תוך שהוסיף שעם ילדיו שלו גם היה נכנס פנימה (עמ' 11 ש' 284-290). כשנשאל פעם נוספת האם היה מטייל שם עם קבוצה של נערים ונערות שלא מורגלים בטיולים, בהינתן כל המשתנים שיובל נתן, וזה השיב: "לא לטייל שם. ש: גם אם מאוד נזהרים ולא חוצים את הנחל בשום מצב? ת: כן. בגלל החשש של ההתראה. ש: לא היית עושה טיול כזה? ת: הייתי הולך על האדום. הייתי עושה את הטיול והולך על האדום" (עמ' 12 ש' 291-298).
יצוין כי מתמלול העימות עולה שקוצר מסר ש"זה מורכב, אתה מחפש כן לא, וזה נורא קשה לתת את זה ... כל השבוע יש התראה של שיטפונות, השמיים כחולים לחלוטין, יש התראה של שיטפונות. למה ככה? כי אף אחד לא רוצה לקחת אחריות... אם יש התראה ממוקדת מאוד של שיטפון, של אה, גשם, התראה ממוקדמת מאוד של גשם, לא, לא... ש: התראה שממוקדת של גשם? אז לא מה? ת: לא, לא נכנסים קבוצה כזאת של י"ב" (ת/110, עמ' 51, ש' 37 – עמ' 52, ש' 20).
כשנשאל האם לא היה מטייל למטה (בערוץ עצמו, איפה שיובל אמר) השיב שהוא חייב להיות הגון ולומר שזו חכמה בדיעבד של מה אנו יודעים היום ולא ידענו קודם לאסון (עמ' 12, ש' 299-301), וכשנשאל מה הוא היה משיב ליובל אם הוא היה נשאל על כך לפני האסון, וזה חזר והשיב "אני הייתי הולך על האדום כי אם יש ספק אז אין ספק... ואני המלצתי ללכת על האדום ברור שזה לא מה שהייתי ממליץ היום. ש: אז מה ההבדל בין ההמלצה של אז להיום? ת: זה הרבה יותר חד משמעי. ש: האם אתה אומר שיובל יכל להבין מהדברים שלך שהוא יכול גם ללכת למטה במסלול נחל צאלים? ת: לא. אני השבתי שהוא ילך באדום. ש: האם אז בטלפון הבהרת ללכת באדום? ת: לא... אני בסיום המלצתי למיטב זכרוני ללכת באדום (עמ' 12, ש' 302-317).
מתמלול העימות עולה שקוצר מסר שהוא חושב שהוא לא היה ברור מול יובל, וכי בזמן אמת, גם במהלך השיחה בטלפון עם יובל הוא הבין שהוא לא ברור, תוך שהוסיף שהוא לא אמר ליובל ללכת על המסלול האדום אלא רק "להמליץ ללכת על האדום ולא לקחת סיכון" (ת/110, עמ' 61, ש' 4-17).
כשיובל נשאל על ההתרעות שהובילו אותו ליצור קשר עם קוצר, השיב "הסיבה שאני התקשרתי לאורי היא שהגיעו אלינו התראות, צוות המכינה, התראות בתקשורת בשלב הזה וראינו באתר של השירות המטרולוגי שצפוי להיות התראה לשטפונות. זו הסיבה שאני התקשרתי לאורי אחרת היינו מקיימים את הטיול ללא כול התייעצות... אני לא מכיר שיש בהתראות רמות. הייתה התראה לשטפונות ודובר שבימים שני רביעי יהיה התראה על שטפונות ובגלל זה התקשרתי" (עמ' 13, ש' 335-343).
כאן המקום לציין כי לקראת סיום העימות, עת החוקר עזב את חדר החקירות, קוצר נשמע אומר, כעולה מתמלול העימות "אני מקווה שאני לא מפיל אותך, שאני לא מכשיל אותך". יובל השיב לו שהוא לא מפיל אותו ושהוא אומר רק את האמת וקוצר משיב שהאמת היא לא מוחלטת ושכל אחד רואים דברים אחרים לגמרי (עמ' 64, ש' 18-27).
עיקר עדותו של קוצר התייחסה לשיחת ההתייעצות שיובל ערך עמו בתחילת השבוע של האסון. קוצר העיד שיובל התקשר אליו (ביום שני) כיוון שרצה להתייעץ איתו לגבי טיול של המכינה לאזור נחל צאלים (עמ' 351 ש' 30), וההפניה נעשתה בשל "התרעה על שיטפונות, שהיא לאט לאט גברה וגברה... יובל רצה להתייעץ איתי לגבי טיול של המכינה בנחל צהלים, לאור התרעת שיטפונות שהיתה, והאפשרויות לטייל בנחל" (עמ' 353, ש' 9 - עמ' 354 ש' 2, עמ' 360, ש' 15-16).
קוצר העיד שהוא השיב ליובל: "א', אני אמרתי לו לא לקחת סיכונים, וב' – ניתחנו, יובל אמר בוא וננסה לנתח איפה יש סיכונים בנחל, והיכן אין אפשרות... ניתחנו את האזורים הבעייתיים בנחל, ואני הצעתי ליובל לא לקחת סיכונים בשום פנים ואופן, וללכת על השביל האדום. וניתחנו את האפשרות האם אפשר לקבל התרעות על שיטפונות, כן או לא. האם אפשר בנחל הזה, הנחל הוא נחל ללא קליטה... קליטה סלולארית, גם לא לטלפון לווייני... אז אנחנו ניתחנו את הנושא של איפה אפשר ואיפה אי אפשר, איפה יש בעיות ואיפה אין בעיות. ש. אוקי. ובתוך הניתוח הזה, מה אתה הצעת לו? ת. ללכת על המסלול האדום שלא יהיה בו סיכונים... ואני הצעתי ללכת על המסלול האדום, שהוא 250 מטר מעל לערוץ הנחל" (עמ' 353, ש' 3-31).
בהמשך הוסיף כי: "וניסיתי להסביר שגם, ואני מזכיר שזה היה כמה ימים לפני השיטפונות, לפני שהתחילו השיטפונות. התרעות של שיטפונות זה משהו שהוא משתנה, זה לא משהו קבוע, במיוחד בתאריכים האלה. אני ניסיתי להסביר שלא לקחת סיכונים, ויובל כן רצה ללכת ולהבין מהם הסיכונים שיש לו, ואם הוא יכול לקבל התרעות" (עמ' 355, ש' 3-7).
קוצר הסביר שבתוך ערוצים עמוקים, שבהם אין פתיחה של קירות הנחל של לפחות 22 מעלות, לא תהיה קליטה גם לטלפון לווייני (שיחות יוצאות ונכנסות), ולכן לא ניתן לקבל התרעות על שיטפונות בערוץ שכזה. בהמשך מסר שהוא ניסה להסביר ליובל שלא תהיה קליטה בכל המקומות בנחל, אך הוא לא בטוח שהוא הצליח (עמ' 355, ש' 8 - עמ' 356, ש' 16). בחקירה הנגדית אישר שב-70% ממסלול נחל צאלים ניתן להוציא שיחה (עמ' 379, ש' 20-30).
כשנשאל למה התכוון כשהוא אמר ליובל שלא ייקח סיכונים, השיב: "לא להיכנס לנחל, ללכת על המסלול האדום מעל לערוץ... כי יש קטעים בתוך הערוץ...יש מקומות שאתה חייב ללכת בתוך הערוץ, ואז אם אין לך יכולת התרעה, להבין שמתפתח שיטפון באזור מסוים, ואין לך את האפשרות להתמודד עם זה, אז לא להיכנס בכלל, עדיף לא להיכנס בכלל לתוך הערוץ" (עמ' 356, ש' 24 ועמ' 357, ש' 28).
קוצר התייחס בעדות שלו לסיכום השיחה שהתנהלה בינו לבין יובל, כפי שיובל סיכם אותה ושלח אותה בקבוצה, ומסר ש: "אני אמרתי שאם רוצים ללכת ויש סיכון, לא לקחת סיכון, זה הדבר הראשון. והדבר השני, להיערך בהתאם עם בגדים...לא אמרתי, יובל כתב בכל מקרה ממליץ לחלץ מהנחל בשביל האדום, ואני לא הצעתי לחלץ מהנחל בשביל האדום. אני הצעתי ללכת בשביל האדום, שהוא 250 מטר מעל הנחל ואמרתי בשום פנים ואופן לא חוצים נחלים זורמים, ואם יש נחל זורם לא חוצים אותו, יושבים בצד ומסתכלים על הנחל ונהנים. בשום פנים ואופן לא מנסים לחצות נחלים זורמים" (עמ' 366, ש' 6-21).
בהמשך אישר שהליכה על המסלול האדום, על השלוחה מעל הערוץ, אפשרית גם כשיש שיטפון, כיוון שמסלול זה הוא גבוה הרבה מעל הנחל, למעט מחציה הראשונה של הנחל (עמ' 389, ש' 21-30).
קוצר שלל האפשרות שהוצגה בפניו על-ידי ב"כ יובל על אודות קיומה של פרקטיקה נוהגת לפיה קבוצה מתעדכנת עם גורמי חיזוי בטווח של שעה או מספר שעות לפני כניסה לנחל שלגביו הייתה התראה קודמת של שיטפונות (עמ' 418, ש' 9-12). על כך חזר גם כשנשאל בשנית והשיב "... אני לא מכיר פרקטיקה כזו. אני שוב פעם מנסה, ואני דווקא חוזר ליום שני, כשדיברתי עם יובל, ואני בהבנה שלי אמרתי לו שאם יש סיכוים, שאם יש חשש אז אל תיכנס בכלל, אל תיכנס לנחל, בסדר... ואחרי זה, ואחרי זה יובל ניסה להגיד אוקי, מה קורה אם זה ככה, ככה, ככה זה ככה, בסדר?... אני מסביר שזה היה ארבעה ימים לפני, בסדר? לפני שהיה אמור להיות השיטפון... שלושה ימים" (עמ' 420, ש' 26 – עמ' 421, ש' 16).
בהמשך, כשהתבקש להתייחס לדבריו בעימות על אודות השיחה עם יובל שב והבהיר כי "אני המלצתי לו לא לקחת סיכונים, נכנס יובל לניתוח של הנחל וההמלצה שלי היתה ללכת על האדום" (עמ' 441, ש' 8-24). כשנשאל האם המלצתו ללכת על המסלול האדום ניתנה על-ידו כאפשרות מיידית במהלך שיח רגיל או שהמלצה זו ניתנה על-ידו ליובל רק לאחר שהבין שלמרות שהוא אמר ליובל שלא ייקח סיכונים, וזה המשיך להיכנס לפרטים איך לטייל בנחל צאלים, השיב "האפשרות השניה, שההמלצה היתה לא לקחת סיכונים, ניסינו לנתח, כמו שאתה אומר, את המקטעים, ואמרתי לו שעדיף ללכת בכל מקרה על האדום, על מנת לא לקחת סיכונים" (עמ' 442, ש' 4-20). בהמשך אישר שבתחילת השיחה עם יובל הוא לא הציע לו ללכת על המסלול האדום (עמ' 445, ש' 1-3).
בהמשך, כשנשאל "ש: הרי אמרת בשלב הראשון, שאתה בכלל המלצת לא לטייל בנחל. ת: נכון. ש: ואין את זה אתה הסברת לו? ת: אני אמרתי לא לקחת סיכונים, ולא לקחת סיכונים, מבחינתי לא לקחת סיכונים זה לא ללכת בכלל את המסלול הזה, בסדר... ואז יובל נכנס למקטעים, לנסות לנתח את המקטעים...ויובל, יובל, אני יודע מה יובל...אני המלצתי על האדום" (עמ' 447, ש' 2-15).
קוצר חזר בעדותו על כך, שככל הנראה, לפי מה שיובל כתב בהודעה בקבוצה לאחר השיחה איתו, הודעה שאותה קרא בזמן החקירות, יובל לא הבין אותו (עמ' 444, ש' 26-27), והבהיר כי מסקנתו שיובל לא הבין את דבריו לא התגבשה אצלו בזמן אמת, במהלך השיחה, אלא רק בשלב מאוחר יותר, בדיעבד. (עמ' 446, ש' 7-13). קוצר "התעקש" שאין מדובר במצב שיובל לא הבין אלא שהוא לא הסביר טוב את דבריו (עמ' 446, ש' 26).
קוצר טען שהוא לא אמר ליובל שטיול בנחל צאלים על-פי שיטת הקיטועים היא אפשרית (עמ' 448, ש' 5-15; עמ' 449, ש' 8-11).
בחקירה הנגדית של ב"כ אביב שב קוצר ומסר שיובל פנה אליו בגלל הסכנה של השיטפונות, כי הוא אמר לו שלא ייקח סיכונים וכן שהציע לו ללכת על המסלול האדום רק לאחר שיחה די ארוכה עם יובל (עמ' 482, ש' 11-29), ואולם בניגוד למה שניתן היה להבין מגרסתו עד כה, מסר שהוא לא אמר ליובל ללכת על המסלול האדום משום שהבין שבכל מקרה יובל מתכוון להיכנס (עמ' 483, ש' 14-23). כן אישר את דבריו במשטרה לפיהם הוא חושב שהוא לא אמר ליובל במפורש לבטל את הטיול (פרוט' מיום 29.11.2021, עמ' 374, ש' 18-31).
42. כאן המקום להזכיר כי ביום שני בשעה 13:45, בוקסבאום, אשר שימשה כמנהלת האדמיניסטרטיבית במכינה, שלחה בקבוצה את ההודעה הבאה: "יש לנו הרצאה של קבט חברה להגנת הטבע, שסיפר שהיום ביטלו את כל הטיולים של משרד החינוך באזורים של שטפונות" (ת/2, עמ' 34). להודעה זו צרפה צילום שצילמה בתוך ההרצאה.
הודעותיה של בוקסבאום במשטרה הוגשו תחת עדותה הראשית (ת/165-ת/168).
בהודעתה מיום 06.06.2018 (ת/167) סיפרה על נסיבות שליחת ההודעה "אני הייתי ביום עיון של משרד החינוך... ישבתי משועממת ביום עיון... ההרצאה הייתה ביום שני בשבוע כאשר האסון התרחש ביום חמישי באותו השבוע. ואני רשמתי את ההודעה על היום בו הודיע בהרצאה הקבט על ביטול הטיולים של אותו יום קרי יום שני... אני שלחתי את התמונה לקבוצה מאחר וראיתי כי שבקבוצה דנים הרבה על הטיול שאמור לצאת רביעי לאזור הדרום וחשבתי כי זה יכול לעזור. לכן שלחתי. ש: מה ציפית שיקרה בעקבות השליחה של התמונה? ת: ציפיתי כי או שיגידו לי שזה לא רלבנטי או שיבקשו ממני כי אני אקח פרטים של הקבט והם יצרו איתו קשר. ש: מה קרה בהמשך ההודעה? מה התשובה? ת: כתבו לי שזה לא רלבנטי. ש: מי כתב לך? ת: יוטבל כתב לי בקבוצה שזה ממש לא מעניין" (עמ' 2, ש' 34 – עמ' 3, ש' 70).
בהמשך הבהירה כי היא לא שלחה את ההודעה מתוך חשש לסכנת שיטפון, אלא כדי לסייע לקבוצה בהתלבטות, והוסיפה שהיא עצמה לא התעסקה בטיול ולא ידעה מה המסלול ומה התכניות (עמ' 3, ש' 81-88).
בהודעתה מיום 17.07.2018 (ת/168) לא שללה הטענה שהוצגה לה, לפיה הקב"ט מסר להם בהרצאה על ביטול טיולים שהיו צפויים בימים הקרובים בשל חשש לשיטפונות ולא על ביטול טיולים באותו יום של ההרצאה, יום שני, וזו השיבה שהיא לא זוכרת את האמירה המדויקת, אך היא לא שוללת שהוא התכוון לכך (עמ' 1, ש' 9-14).
בוקסבאום התייחסה בהודעתה גם לדיון שהיה במכינה על ביטול הטיול ומסרה "בבוקר (בוקר יום שני, י' ל') נועם הודיעה כי טיול הגיבוש בוטל. אני מיהרתי להתקשר לנינט (המבשלת של המכינה, י' ל') להודיע לה כי לא צריך להכין אוכל לטיול... בהמשך ראיתי כי מתנהל דיון בין נועם לבין ליובל לאביב שממנו עולה כי בעצם הטיול עוד לא בוטל. בשלב זה נכנסתי לשיחה ועדכנתי כי כבר הודעתי לנינט שלא תכין אוכל כי הטיול בוטל. אני ביקשתי כי יעדכנו אותי מה קורה" (עמ' 2, ש' 35-39, ת/2, עמ' 33-34).
בוקסבאום הסבירה כי בשלב זה היא הייתה ביום העיון, ובעת ההרצאה של הקב"ט היא הניחה שעדיין מתקיים דיון בשאלה האם הטיול נדחה אם לאו בגלל מזג האוויר, ומתוך רצונה לעזור בדילמה ולדעת בעצמה האם הטיול מתקיים או לא היא מצאה לשלוח את ההודעה של הקב"ט (עמ' 2, ש' 43 – עמ' 3 ש' 57).
בוקסבאום ציינה כי תגובת יובל להודעתה לא הפריעה לה ונראתה לה לגיטימית (עמ' 2, ש' 53).
בחקירתה הנגדית של ב"כ יובל העידה כי: "ישבתי שם, נועם שלחה הודעה שהטיול בוטל בקבוצה הזאת ואחרי שהיא שלחה את ההודעה שהטיול בוטל, אני כבר הודעתי לנינט, שהיא המבשלת, שהטיול בוטל, כי החלק של הזמנת האוכל ולדאוג לדברים האלה, הקשר עם נינט, הוא כן חלק מהתפקיד שלי. ואז, בהשתלשלות של הדברים, הסתבר שהוא לא בוטל, אלא, שהם בתוך הצוות שלהם רצו לבטל, אבל, בעצם, היא עוד רוצה לדבר על זה עם יובל ועם הצוות. ואז עניין אותי מה קורה עם הטיול הזה, כי נינט היא מישהי שלא מודיעים לה ברגע האחרון להכין אוכל, או לא. ...אבל מהרגע שאמרו שהוא בוטל, עניין אותי מה קורה איתו...
אני זוכרת שהרבה אנשים התעניינו ורצו לשאול אותו, יכול להיות שהרבה טיולים היו אמורים לצאת בתקופה הזאת וחשבתי שאולי אני יכולה לעזור ולשאול אותו, להוסיף עוד איזשהו מידע. הם שלחו שם מפות, שלחו שם תחזיות, אמרתי שאולי יש לי פה איזו גישה למישהו שמבין. אז אמרתי להם, שלחתי להם תמונה...
בכל זאת, ישבתי שם ושאלתי אותם אם הם... חשבתי שאם הם יגידו שזה מעניין, אולי אני אגש אליו ואשאל אותו, או אקח ממנו טלפון של המוקד הזה ויהיה להם עוד משהו, עוד מידע. אבל בפועל לא ענו לי וההרצאה נגמרה..." (פרוט' מיום 01.11.2021, עמ' 390, ש' 28 - עמ' 391, ש' 30). בוקסבאום שבה והבהירה כי בעת שלחה את ההודעה בקבוצה היא לא חששה משיטפון (עמ' 392, ש' 17-20), ושהיא לא חשבה בזמן אמת, עת שלחה את ההודעה, שזו הודעה חשובה אף שהוסיפה "זה לא אומר שזאת לא הודעה חשובה" (עמ' 403, ש' 10-11).
בהמשך עדותה מסרה בוקסבאום כי "אני הבנתי שהוא אמר שמבטלים טיולים בגלל חשש לשיטפונות" (עמ' 404 ש' 7), וכן " בדיעבד, אחרי מה שקרה, אפשר לראות בזה הודעה מאוד חשובה...ההודעה הזאת היא עוד איזשהו מידע, עוד איזשהו נורת אזהרה...עוד נתון שהיה בתוך השיח הזה...אם היא חשובה, או לא חשובה, למי היא חשובה, אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת" (עמ' 405 ש' 11-26).
כשנשאלה בסיום עדותה האם היא זוכרת מקרה קודם שבו התקיים דיון כה ממושך בין מדריכים ומנהלים , או שבו הוחלט לבטל טיול ואח"כ לבטל את הביטול ולהחליט על קיום הטיול ולבסוף משנים המסלול, השיבה שאינה זוכרת (עמ' 407, ש' 29- עמ' 408, ש' 3), אף שבהמשך אישרה שגם בעבר היו שיחות וניסיונות להתאים טיולים למזג אויר וכו' ולא לדחות אותו בשל הלו"ז של המכינה (עמ' 410, ש' 22-28).
43. יואב יעקבי, שהוא קב"ט החברה להגנת הטבע, ואשר בהרצאתו נכחה בוקסבאום, מסר בחקירתו מיום 17.7.2018 שהוגשה בהסכמה מבלי שזה יעיד (ת/185) כי: "אני מפעיל את חדר המצב של משרד החינוך ומספק שירותים למשרד החינוך בתחום בטחון ובטיחות בטיולים... אני העברתי הרצאה בתאריך 23.04.2018 ביום שני בשבוע... אני זוכר כי בהרצאה אני אמרתי את המילים הבאות: 'היום יום שני בחוץ שמש אבל אנחנו היום כבר מתחילים לעצור טיולים לימי חמישי, שישי, שבת בעקבות התראות לשיטפונות'" (עמ' 1, ש' 5 - עמ' 2, ש' 18).
בהמשך נשאל "ש: איזה טיולים בטלת באותו שבוע? ת: מזג אוויר קיצון כמו התראת שיטפונות או עומסי חום גשמים זה דבר שבשגרה עצירת טיולים זה דבר שגרתי אצלי שאני עושה ביום יום כחלק מעבודה שבנינו וגם לגבי אותו סוף שבוע עצרנו את הטיולים במקומות שהם עלולים להיחשף לסכנה בעקבות השיטפונות. בהוראה שלנו בוטלו טיולים בכל המסלולים שחשופים לשיטפונות בהתאם להתראת המטורולוגיה נתנו הוראה למערכת החינוך עצרנו 190 טיולים באזורים שהיו חשופים, בקעת הירדן, מדבר יהודה, ערבה הנגב וגם אזור הרי אילת. ש: האם גם באזור ים המלח? ת: כן בוודאות. גם באזור ים המלח... ש: מה בעצם זה בוטל למה זה בוטל? ת: שיטפונות. המסלולים המסוכנים בטיול מבוטלים בגלל שיטפונות. ש: האם נחל צפית גם מוגדר כמסלול מסוכן לטייל בו מחשש לשיטפונות? ת: כן ש: האם במהלך ההרצאה אתה אמרת שיש לבטל טיולים ביום ה-23.04.2018 ספציפי? ת: לא. ההרצאה הייתה בתאריך 23.04.2018 אני אמרתי בהרצאה באופן ברור כי צפויים שיטפונות ואנחנו נעצור טיולים. ש: מתי תעצרו את הטיולים? ת: בסוף השבוע של ההרצאה מיום רביעי בערב עד יום שבת בהתאם לתחזית העדכנית שנקבל ומודלים של שיטפונות" (עמ' 2, ש' 28-52).
בהמשך, כשנשאל באופן ממוקד מה בדיוק נאמר בהרצאה על ביטול הטיולים באותו שבוע, חזר והבהיר כי "מאחר וצפוי שיטפונות בסוף שבוע אנחנו עוצרים את כל הטיולים במסלולים החשופים לסכנה" (עמ' 3, ש' 55-57). כשעומת עם ההודעה של בוקסבאום בה היא ציינה כי נמסר על ידי קב"ט החברה להגנת הטבע שבוטלו כל הטיולים ליום 23.04.2018, ונשאל האם כוונתו הייתה לביטול הטיולים שתוכננו לאותו יום, השיב "לא. באותו היום היה שמש אבל הייתה לנו תחזית של התראת שיטפונות וחשש שיטפונות בסוף השבוע. כשאני אומר שמש הכוונה היא שהכל יכול להתהפך אתה יכול מלתכנן אבל תוך יומיים הכול מתהפך, וכך היה באמת ולראייה עצרנו ביום חמישי כ-150 טיולים של משרד החינוך" (עמ' 3, ש' 65-72).
במהלך חקירתו הופנה יואב יעקבי לטבלה שהחזיק החוקר ובה רשימת טיולים והוא התבקש להתייחס לטבלה זו. (הטבלה צורפה לחקירתו – ת/185). זה מסר כי "אני מעיין בטבלה אין כאן רשימת מסלולים אלא רשימת טיולים והיא מצביעה על טיולים באזור מדבר יהודה ים המלח נגב אילת, מסלולים באזורים שאסור לטייל בהם מחשש לשיטפון. זו הרשימה שהופקה ממערכות חדר מצב שנמסר לשאול יגיל לבקשתו שאול, הוא סגן מנהל אגף הביטחון והרפרנט מולנו מול הטיולים של משרד החינוך" (עמ' 2, ש' 37-42).

44. שאול יגיל העיד כי הוא כיהן כסגן מנהל אגף הביטחון במשרד החינוך, והממונה על הנושא של ביטחון ובטיחות בטיולים במערכת החינוך (עדות מיום 29.11.2021, עמ' 426, ש' 12-13).
בהמשך מסר כי הלשכה לתיאום טיולים זהו גוף השייך לחברה להגנת הטבע, אשר זכתה במכרז של משרד החינוך על מנת לתאם את נושא הטיולים במערכת החינוך, ותפקידה המרכזי של הלשכה הוא לבחון בקשות לטיולים ולאשר (או לא) את הטיול המתבקש. כן מסר, כי חדר מצב הוא גוף שיושב בצמוד ללשכה לתיאום טיולים, השייך אף הוא לחברה להגנת הטבע, אשר מרכז את המידע ביחס למסלולי הטיול השונים שבהם נערכים טיולים במסגרת מערכת החינוך "והוא מלווה את הטיול, מרגע יציאתו ועד לחזרתו לבית הספר" (עמ' 426, ש' 17-28).
כשהופנה להתרעות ולתחזיות של השירות המטאורולוגי משבוע האסון (ת/169א' – ת/169ה') השיב "ההתרעות האלה שהוצגו בפני, קיבלנו אותן במקביל הן חדר מצב לטיולים והן אצלי במשרד, מהשירות המטאורולוגי... אני מכיר אותן... קיבלתי את המסמכים שהוצגו בפני כעת בזמן אמת... אצלי במשרד אישית... ההתרעות הצביעו על חשש כבד, לפחות ב-25 לחודש, חשש כבד לשיטפונות בנחלי הדרום... אני נתתי הנחייה לחדר המצב... לאתר את כל הטיולים שמתוכננים לאותם אזורים, ולבטל אותם או להסיט אותם למקומות אחרים, שניתן לטייל בהם... אושרו (טיולים באזורים שבהם היה חשש לשיטפונות באותם ימים, י' ל'), קרוב ל-400, אבל אנחנו ביטלנו את מרביתם לפני המועד. ש: לפני המועד, למה ביטלתם? ת: בגלל ההתרעה שהתקבלה... יומיים או שלושה לפני כן, ביטלנו את כל הטיולים האלה ואת חלקם הסטנו למקומות אחרים" (עמ' 428, ש' 30 – 431, ש' 32). כן ציין שבמעט הטיולים שלא בוטלו לא הייתה קיימת סכנת שיטפונות (עמ' 518, ש' 3-30).
כשעומת עם טענתו שבוטלו קרוב ל-400 טיולים אל מול טבלת הטיולים שבוטלו (זו שצורפה כנספח לחקירתו של יואב יעקבי (ת/185) המתייחסת לכ-60 טיולים שבוטלו, השיב שהטבלה מתייחסת לטיולים שתוכננו (ובוטלו) ליום 26.4.2018 ולא לטיולים שתוכננו (ובוטלו) בימים שקדמו ל- 26.4.2018. בהקשר זה הבהיר כי "ה-400 זה יומיים לפני כן כבר... כי ההתרעות היו כבר לפני כן" (עמ' 519, ש' 3 – עמ' 520, ש' 25).
במהלך עדותו הבהיר כי קיבל את התחזיות לא רק דרך חדר המצב אלא גם במישרין ובאופן אישי (עמ' 452, ש' 5-13; עמ' 459, ש' 18-21), ואולם לאורך עדותו הבהיר כי את התחזיות משרד החינוך מקבל מהשירות המטאורולוגי ולא ממטאוטק (עמ' 521, ש' 19 – 522, ש' 10).
כן הוסיף כי מבירור שערך מול חדר המצב לא ניתן עתה לדעת מתי בדיוק בוטלו הטיולים (עמ' 460, ש' 28 – עמ' 461, ש' 2). כן אישר שההחלטה על ביטול הטיולים התקבלה בפועל על-ידי אחראי המשמרת בחדר המצב אך הבהיר כי מסביב להחלטה שכזו יש מערכת ואף שהתקיימו שיחות בינו לבין מנהל הפרויקט שהוא אמון על חדר המצב (עמ' 461, ש' 9-23). בהמשך אף הוסיף שהוא קיבל את ההתרעות בזמן אמת (עמ' 535, ש' 23-31).
בהמשך, שב ואישר שהוא עצמו לא ביטל את הטיולים, וכי ידע זאת מחדר המצב, אך גם אישר שהוא יודע שבפועל בוטלו הטיולים (עמ' 512, ש' 12-24).
במהלך עדותו של שאול יגיל נשאלו ב"כ הנאשמים אם כלל יש מחלוקת שבעקבות ההתרעות שחדר המצב קיבל יצאה הנחייה של משרד החינוך לבטל טיולים שתוכננו לאותם ימים,. ב"כ אביב השיב, על אתר, שלא קיימת מחלוקת (עמ' 432, ש' 12-14) בעוד שב"כ יובל השיב תחילה שיש מחלוקת לגבי חלק מהדברים אך בהמשך מסר שהוא לא יודע לענות על שאלה זו (עמ' 432, ש' 15-30).
מכל מקום, שאול יגיל העיד שהוא יודע להגיד "שכל הטיולים שהיו מתוכננים לנחלים בדרום ובמזרח אכן בוטלו, וחלקם מופיעים ברשימה הזו שהוצגה בפני" (עמ' 435, ש' 25-26). בהקשר זה יצוין, כי ב"כ יובל התנגד להגשת מסמך מרכז של הטיולים שבוטלו, אך הובהר לו שבכדי לסתור את עדות שאול יגיל בעניין זה, ככל שאכן קיימת מחלוקת שמשרד החינוך ביטל טיולים בשל ההתרעות שהתקבלו, מצופה שהוא יציג ראיה מטעמו לסתור זאת (עמ' 433, ש' 21-29; עמ' 514, ש' 5-7).
בסופו של יום לא הוצגה על-ידי ההגנה ראיה שסתרה עדות העד על כך שניתנה הנחייה של משרד החינוך לבטל את הטיולים שתוכננו לאותם אזורים באותם ימים בשל התרעת השיטפונות, אף אם לא ניתן לשלול תיעוד לחריגה מן ההנחיה במקרים בודדים וחריגים ביותר.
45. כמפורט לעיל, לאחר ישיבת יום שני יובל פועל במרץ לבחון אפשרות ביצוע הטיול המתוכנן במקומו ובמועדו. נועם להבדיל, לא באמת השתכנעה מדברי יובל באותה ישיבה, לא נותרה רגועה ולמעשה נותרה עם חששות. תימוכין לכך ניתן למצוא בהמשך ההתכתבויות של נועם ובשיחות שקיימה עם גורמים נוספים.
כך למשל, כשביום שלישי לפנות בוקר צביקה מעביר לנועם תחזית בעייתית לגבי ימי הטיול והוסיף שכדאי הפעם לוותר ושאל להם לקחת "צ'אנס" נועם עונה לו "אבדוק עם יובל", וכשצביקה משיב לה "כדאי" נועם עונה לו "אין לי כח אליהם הם כאלו עקשנים". צביקה עונה לה "רוצה שאדבר עם מישהו מהם" ונועם עונה לו "לא" (ת/10, עמ' 55-56).
תכתובת זו מזמן אמת מלמדת מספר דברים.
ראשית, שמיום שלישי בבוקר נועם שוב לא בטוחה בנכונות היציאה לטיול ורוצה לבדוק עם יובל את עניין היציאה לטיול לנוכח התחזית שהועברה לה זה מכבר.
שנית, נועם כבר מרגישה שאין לה "כח אליהם". הכוונה היא לגורמי המכינה, ובראשם יובל, אשר דחו במהלך יום האתמול את פניותיה לדחות את הטיול ולמעשה הפכו את החלטתה כראש צוות הגיוס לדחות את הטיול.
שלישית, נועם לא מרגישה בנוח שאביה, צביקה, ידבר עם מישהו מהמכינה. נועם קרועה בין החששות שלה והמלצות אביה לבין הלויאליות שהיא רוצה לגלות כלפי יובל ואביב. יש לזכור שנועם היא צעירה מאביב ובעיקר מיובל אשר גם משמשים בתפקידי ניהול ובכירים ממנה במכינה, כך שהיא לא חשה בנוח "לערב הורים".
46. צביקה, שהוא כזכור אביה של נועם, העיד ש"אני שלחתי התראות מהשירות המטאורלוגי, לגבי אירוע שיטפונות חריג שהולך להיות ב-25-26 במרחב מדבר יהודה. בהמשך, המשכתי לשלוח עוד הודעות ווטסאפ שקיבלתי מקבוצות שונות שמתריעות על אירוע חריג של מזג אוויר, שלפי ההתראות שקיבלתי, זה אירוע שלא היה כמותו... אני המשכתי להתכתב עם נועם לאורך כל השבוע, בצורה מאוד מסודרת" (פרוט' מיום 21.04.2021, עמ' 749, ש' 25-30). בהמשך אישר שכתב לנועם "בוקר טוב. לדעתי כדאי לוותר הפעם. האירוע יהיה חריג ושונה ממה שאנחנו מכירים. נועמי, אל תקחו צ'אנס. יום נעים" ושהיא השיבה לו "אוף. אבדוק עם יובל...אין לי כוח אליהם, הם כאלו עקשנים" (עמ' 750, ש' 21-25). לשאלת המאשימה הבהיר שהוא שלח לה את ההתראות משום שהוא לא רצה שהם יצאו לטייל במזג אוויר כזה (עמ' 750, ש' 35-37), וכן הבהיר שנחל צאלים וכל הטיול הטריד אותו בשל התרעות מזג האוויר (עמ' 850, ש' 2-14).
כשנשאל מה הייתה עמדתה של נועם לגבי הטיול לצאלים השיב "נועם חששה לצאת לטיול בעקבות ההתראות האלה. כל פעם אנחנו מתכתבים בהודעות או מדברים בטלפון ונועם מסבירה לי שאין עם מי לדבר, שהיא מנסה להעביר את זה הלאה, הם רואים את זה, אבל לא מתייחסים לכל ההתראות שאני שולח לה ולכל ההתראות שהיא מעבירה להם. היא מאוד מתוסכלת. חסרת אונים" (עמ' 751, ש' 1-7).
גם בחקירתו במשטרה (נ/41) אשר הוגשה בהסכמה יחד עם ריענון הזיכרון שנערך לו אצל המאשימה ביום 21.03.2021 (נ/42) וביום 20.04.2021 (נ/43) (עמ' 843, ש' 27 – עמ' 847, ש' 25; עמ' 848, ש' 2-8) מסר צביקה כי העביר לנועם את תחזיות מזג האוויר במהלך השבוע כי "היא רצתה להיות בעניינים כי היא ידעה שהם הולכים לצאת לטיול והיא היתה היסטרית מבחינת מזג האוויר כי היא לא רצתה לצאת לטיול כי היא הבינה שזה מזג אוויר קיצון והיא אמרה שהיא מראה להם, ליובל ואביב, והם לא מקשיבים לי. אתה יכול לראות שאני שואל אותה בתכתובות כאן אם היא רוצה שאני אדבר איתם והיא אמרה לי שלא" (נ/41, עמ' 3, ש' 88 – עמ' 4, ש' 94).
באשר לשיחה שניהל בעקבות ההודעה ששלח לה שהפעם כדאי לוותר, העיד שנועם "אמרה לי אבא, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני עם החניכים. אני מבין גם שיש לה איזושהי אחריות וככה הסתיימה השיחה...באותו יום מזג האוויר באמת היה סוער, זה היה ביום רביעי, אחר הצהריים...התקשרתי לאשתי...,אמרתי לה '...אני חייב לדבר עם יובל'. היא אומרת לי: 'אבל מה נועם אמרה?' אז אני עונה לה: 'נועם אמרה לי לא להתערב...' לא התאפקתי, התקשרתי ליובל באותו ערב, הוא לא ענה לי..." (עמ' 751, ש' 22-35, נ/41, עמ' 4 ש' 95). בחקירתו הנגדית הבהיר שהוא ניסה להתקשר ליובל מכיוון שהוא היה בלחץ (עמ' 825, ש' 7-8).
כשנשאל מדוע למיטב ידיעתו נועם בכל זאת יצאה לטיול השיב "אחרי כל מה שהיא ניסתה להעביר הלאה ונתקלה בחומות, שאף אחד לא הסכים להקשיב לה, יש לה מחויבות. יש לה מנהל, יש לה שני מנהלים..." (עמ' 752, ש' 11-14). גם בחקירתו ציין "ש: למה היתה בלחץ מהטיול? ת:בגלל מזג האוויר הקיצון. ש: אם נועם הייתה בלחץ מהטיול וממזג האוויר אז למה היא הסכימה בעצמה לצאת לטיול ולהיות צוות חפ"ק שלו? ת: שאלתי אותה למה היא יוצאת והיא אמרה לי שהם כבר החליטו. זה לא בידיים שלי. ש: אבל היא יוצאת? ת: כי היא מדריכה של החניכים וזה חלק מהחובות שלה... ש: לפי הבנתך את נועם, ההחלטה של יובל ואביב זה החלטה כמו של בורא עולם? בלתי ניתנת לשינוי וערעור... גם במקרה של סכנה אמיתית לחיים שגרם ממשית לנועם לפחד מהטיול הזה? ת: לפי מה שנראה לי נועם חוששת מיובל. זה חשש של כבוד והערכה, לא חשש של פחד. יובל זה דמות מוערצת על ידה . היא הבינה שיש סכנה אבל לא נראה לי שהיא חשבה שחס וחלילה יקרה מקרה מוות. ש: היא אמרה לך שהיא מבינה שיש סכנה אמיתית בטיול הזה? ת: לא. היא לא אמרה לי. היא אמרה שהיא לא רוצה לצאת שהיא מפחדת לצאת כי מזג האוויר מסוכן ולא ברור...ש: האם היא אמרה לך מה גורם לה לא לעמוד מול יובל ואביב ולהגיד להם שזה סכנה ממשית לצאת לטיול הזה והיא חוששת? ת: היא עמדה מולם. היא כן" (עמ' 4, ש' 96-118).
בחקירה נגדית של ב"כ אביב שלל הטענה לפיה העובדה שהוא לא יצר קשר עם יובל או אביב מלמדת על כך שהוא לא חשש מהיציאה לטיול והסביר שלא יצר איתם קשר כי הוא דיבר עם נועם והבין ממנה שהיא כבר העבירה להם את ההתרעות שהוא שלח לה (עמ' 907, ש' 14-29).
בחקירתו הנגדית של ב"כ יובל אישר שידע שההתעקשות של מנהלי המכינה התייחסה לגבי מועד הטיול (עמ' 769, ש' 5-17), אך לא ידע לומר האם גם הייתה התעקשות ביחס למיקום הטיול (עמ' 769, ש' 18-36; עמ' 770, ש' 7-12), ובהמשך הוסיף שהוא לא הכיר את ההודעות של יובל על אפשרות בחינת מסלול חלופי (עמ' 770, ש' 13-31).
צביקה הכחיש שנועם סיפרה לו שהיא השתכנעה לצאת לטיול ביום שני בעקבות ישיבה שהתקיימה (עמ' 772, ש' 20-26). כשעימת אותו ב"כ יובל עם כך שביום שני נועם כתבה בקבוצה ש"זה כל היופי" להתמודד עם מזג האוויר ולהשאיר את המסלול כשהועלתה אפשרות להחליף את המסלול, צביקה הופתע ומסר שהוא לא הכיר את ההודעה הזו של נועם (עמ' 773, ש' 15 – עמ' 775, ש' 18). בהמשך אישר שביום שלישי נועם שלחה לו מסמך (קפ"ק שמשי, שבו קיימת גם אפשרות שלא לטייל בנחל צאלים), ואישר שהוא שוחח עם נועם על קפ"ק שמשי (עמ' 776, ש' 38 – עמ' 777, ש' 16). כששב ונשאל האם חרף האמור הוא חוזר על תשובותיו הקודמות לעניין כך שהוא לא ידע או לא זכר שההתעקשות הייתה רק לעניין המועד ולא לעניין המיקום, השיב "מה שנועם כתבה לי בווטסאפים זה שהם כאלה עקשנים ואין לי כוח אליהם... הייתה כוונה מאוד ברורה בדברים" (עמ' 781, ש' 18-28). בהמשך חקירתו הנגדית אישר גם שלא שמע מנועם שהיא הבינה את ההסברים של יובל בשיעור שנערך ביום שלישי (עמ' 783, ש' 2-9), והוסיף כי גם לאחר ששלחה לו את הקפ"ק ושוחח עם נועם עליו, הוא לא נרגע (עמ' 783, ש' 30-34).
יצוין, כי כאשר צביקה נשאל בחקירתו מדוע נועם לא עמדה מול יובל ואביב, הוא השיב כי "הייתה להם ישיבה ביום שלישי לפני הטיול והיא ביקשה לדחות את הטיול. היא רצתה להעביר את הטיול ללג בעומר ויובל ואביב לא הבכימו להעביר את תאריך הטיול" (נ/41, עמ' 4, ש' 116-119).
צביקה הניח שיובל ואביב לא חשבו שמשהו יכול לקרות בנחל, אך חזר ושאל "למה להתעקש לצאת לטיול? אם התעקשו כל כך לצאת לטיול הזה, כן? באותם תאריכים, שלחתי כל כך הרבה התראות וכל כך הרבה התראות הם קיבלו מהבת שלי, הם הבינו שהולך להיות מזג אוויר סוער, למה ההתעקשות? אני מניח שאף אחד מהם לא רצה שהילדים האלה ימותו, זה ברור לי לחלוטין... אבל אני אומר באותה נשימה שלא יוצאים לטיול כזה כשיש מזג אוויר כזה" (עמ' 792, ש' 12-33).
כשנשאל האם יודע לומר מי התעקש, יובל או אביב, השיב שהוא לא יודע לנקוט בשמות אך "יש מדיניות" (עמ' 793, ש' 18-27). בהמשך, כשנשאל על-ידי ב"כ אביב האם הוא בטוח שנועם אמרה לו שאביב לא מקשיב לה, השיב שהיא אמרה לו "הם לא מקשיבים לי", וכשהוטח בפניו שנועם אמרה שבשלב מסוים אביב כן הסכים לדחות את הטיול, אישר, שיכול להיות שהשימוש במילה "הם" (לא מקשיבים) קצת בעייתי (עמ' 952, ש' 1-24). יצוין כי בחקירתו צביקה ציין שהוא לא יודע בוודאות לומר מי כבר קיבל את ההחלטה על היציאה לטיול אך הוא הניח שמדובר ביובל ואביב (נ/41, עמ' 4, ש' 103-104)
כשנשאל מדוע נועם שיתפה אותו לגבי התכנון לטיול בנחל צאלים השיב שעל דרך כלל היא התייעצה איתו ואולם הוא "מניח שהיא הייתה קצת היסטרית ממזג האוויר הזה ולכן, היא התייעצה איתי" (עמ' 753, ש' 23-27, נ/41, עמ' 2, ש' 21-24, עמ' 3, ש' 87 – עמ' 4, ש' 92). צביקה אישר כי הוא הפנה את נועם להראל כדי להתייעץ איתו היכן לטייל, ובהקשר זה הוסיף כי הראל "הוא בקיא במודלים... הראל בקיא ממני, הוא איש שטח טוב מאוד... מודלים של מזג אוויר, מודל של שיטפונות" (עמ' 758, ש' 20-27), בחקירה הנגדית של ב"כ אביב אישר שמדובר בידען, איש רציני, איש שטח (עמ' 886, ש' 21-26).
כשנשאל צביקה מדוע הפנה את נועם להראל אם הוא שלח לה התראות על מזג האוויר ומדוע לא עצר את הטיול, השיב "א', אני שבוע לפני הטיול הזה שלחתי כל כך הרבה התראות, לא רציתי מלכתחילה שהם יגיעו לאזור הזה. זו הייתה המטרה שלי. לא שלחתי את ההתראות כי פתאום קמתי בבוקר ואני נהנה להעביר הודעות ווטסאפ. גם שלחתי התראות, גם שלחתי את כל התחזיות הצפויות, גם ניסיתי להתקשר ליובל. יותר ממה שעשיתי, לא חשבתי שאפשר לעשות" (עמ' 758, ש' 28 – עמ' 759, ש' 5). כן העיד ששלח את כל הווטסאפים משום שהוא התנגד ליציאה לטיול, והבהיר כי הוא התנגד "בכל התאריך הזה, בכל התאריכים האלה" (עמ' 806, ש' 6-25). בהמשך העיד כי גם כאשר הקבוצה הייתה בדרכה דרומה ועדכן את נועם שכביש 90 נסגר, הוא אמר לה "תרפו" (עמ' 836, ש' 4-19). זאת הוסיף כי "אחרי שהעברתי את כל ההתראות שלי וסמכתי, כמובן, על יובל ואביב שהכל מחושב, שחררתי. הפניתי אותם להראל בן שחר שהוא איש מהאזור, הוא מכיר ומבין. בוא נגיד ככה, הייתי רגוע. אם לא הייתי רגוע, לא הייתי נותן לזה לקרות" (עמ' 759, ש' 28-31). כשנשאל איך שתי תשובות אלה מתיישבות האחת עם השנייה, השיב "...עוד פעם, אני, מבחינתי... אני חוזר על עצמי. אני שלחתי כל כך הרבה התראות, דיברתי גם עם נועם, התייעצתי עם אנשים, לא רציתי שהם יבואו לאזור. הרגע שהם כבר החליטו, ברגע שראיתי שאין מצב ולא סופרים אותי יותר... אתה יודע, בכל זאת, הבת שלי היא ילדה גדולה, היא תחת מנהלים במכינה שאומרים לה או לא אומרים לה ולפי זה, אני החלטתי שאני משחרר" (עמ' 806, ש' 29 – עמ' 807, ש' 6).
47. בעדותה נועם הבהירה שבשלב זה היא "כבר לא יודעת מה לעשות" (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 763, ש' 2-8), והוסיפה שלאחר שהיא שלחה בקבוצה את התחזית שצביקה שלח לה ולא הייתה התייחסות לכך היא פנתה לאביב בפרטי וביקשה לוודא שהוא ראה את העדכון. אביב השיב לה שזה "שווה התייחסות" ונועם עונה לו בשעה 12:07 "אני מאוד מפחדת ומרגישה שזאת אולי אחריות גדולה מדי לקחת". אביב מנסה להרגיע את נועם ומשיב לה "ברגע שנהיה בטוחים במאה אחוז בעצמנו לא תהיה לנו בעיה לקחת אחריות" ונועם ממשיכה ומעלה חששות שעלו מטיול ההכנה הנוסף של שמשי ולוטם ומוסיפה "ומעבר לזה.. שאי אפשר לדעת הטבע לא בשליטתנו.. אי אפשר באמת לצפות איפה יזרום וכמה" (ת/8 – התכתובות בין אביב לנועם מתוך הטלפון של אביב).
בעדותה נועם הבהירה כי "אני מנסה שוב פעם שאביב יעזור לי לדחות את הטיול הזה... אני מסבירה לו את מה שאני חושבת ואת הפחדים שלי" – (15.03.2021, עמ' 764, ש' 3-5).
החששות של נועם הולכים ומתעצמים ביום שלישי לקראת הערב, כאשר בשעה 18:58 שמשי שולח בצוות הגיוס את ההודעות של ערן גל אור אשר מביע הסתייגות לטייל בנחל צאלים כשיש סכנת שיטפונות באזור.
נועם שרואה את החששות של שמשי ושל גל אור, מעבירה בקבוצה את העמדה הזו "יונתן ושמשי עשו היום את המסלול הם אומרים שכל הכניסה שלו היא דרך הנחל ומאוד מסוכנת במידה ויהיה חשש לשיטפונות.. הם גם דיברו עם ערן גל אור והוא אמר שלא להתקרב לנחל צאלים אם יש חשש לשטפון ושזה סכנת חיים אני בעצמי לא מספיק בטוחה בזה ולכן לא במצב של לשכנע אותם.. אשמח לעזרתכם בעניין ולהתייעצות חוזרת".
על כך מגיב יובל "חברים כבר סגרנו מזמן את העניין וחוזרים על עצמנו". כן הוסיף, בין היתר, שקוצר מכיר את נחל צאלים לפחות כמו גל אור וכן שמקסימום הם יראו שיטפונות ובהודעה קולית הוסיף ששיטפון לא מגיע מהאדמה, פירט מהם האמצעים שיש להם, כי מרגישים גשם שיורד וכן שהם לא עשו שום דבר בצורה עיוורת.
על כך נועם מגיבה "יובל סגרנו את העניין מזמן אבל אני ממש לא מרגישה בטוחה עם זה.. ואני חושבת שאם עוד הרבה מרגישים כמוני ומחזקים את זה אז שווה לדבר על זה שוב.. אני באמת מפחדת שמשהו יקרה תחת אחריותנו".
יובל משיב לה "שום דבר לא יכול לקרות אם נפעל בצורה מחושבת. הדבר היחיד שיכול לקרות שלא יצאו לטיול ויראו שטפון". בחלוף שתי דקות, נועם משיבה "בסדר יובל ועדיין נראה לי לגיטימי שאם אני לא מספיק בטוחה ומבינה איך זה לגמרי בטיחותי אז אני ארצה שנמשיך לדבר על זה ולהתייעץ על זה..".
יובל משיב לה "פשוט אנחנו חוזרים על אותן נקודות". לאחר מכן השניים סיכמו שהם ישוחחו לאחר השיעור (ת/2 עמ' 53, 54, 55, ת/34).
48. מן התכתובות ברי אפוא כי בשלב זה נועם כלל לא בטוחה ביציאה אל הטיול ואם למאן דהוא נותר ספק בכך הרי שבשלב זה פחות או יותר, נועם מתקשרת לבן זוג שלה איתי ומביעה בפניו את חששותיה. מתמלול השיחה שבין נועם לבן הזוג שלה איתי יצחקי (להלן: "בן הזוג") עולים הדברים הבאים:
"...נועם: מה? אוף אני לא יודעת מה לעשות עם הטיול הזה באמת זה הכי מפחיד אותי בעולם
איתי: למה מה קרה? לא דוחים אותו?
נועם: לא הם פשוט לא, לא מקשיבים כאילו
איתי: מי לא מקשיב יובל?
נועם: כן ואביב גם אידיוט
איתי: תבואי אליו עם הוכחות. תבדקי בווין גורו כאילו לא יודע דברי עם (מילה לא ברורה)
נועם: אין אין עשיתי את זה עשיתי את זה איתי הם לא מקשיבים
איתי: או –קיי אם הם לא מקשיבים את אומרת להם תקשיבו אני לא מוכנה לקחת אחריות על כולם ברגע שיש לי בתחזית שהולך להיות שטפונות בדרום. הם מפילים עלייך את כל האחריות וזה לא זה לא אחראי מצדם. את צריכה להביע דעה נועמיק אין מה לעשות
נועם: אני עושה את זה אבל ...ואי אפשר לדבר איתם הם לא כאילו הם לא מקבלים ...
נועם: אמרתי להם שאני ... עכשיו כתבתי להם שאני אשמח אם נשב על זה עוד פעם כי אני, לא מרגישה זה יובל ענה (משפט לא ברור) ... אה לקח... חברים כבר סגרנו מזמן את העניין ואנחנו חוזרים על עצמנו... הוא רשם הוא ענה לי על מה שכתבתי להם תקשיבו אנו מרגישה שזאת סכנה אני גם החברה מגיוס אומרים את זה ואני לא יכולה לשכנע אותם כי אני לא מסכימה עם זה בעצמי. אז אני אשמח אם אתם עדיין חושבים ככה בואו נדבר על זה עוד פעם... אז יובל רשם חברים חברים כבר סגרנו מזמן את העניין ואנחנו חוזרים על עצמנו... אז אני בדיוק מה שאני אכתוב לו אני אכתוב לו נכון אנחנו חוזרים על עצמינו כי אם אני אמורה להוביל את היומיים האלה אני לא בטוחה ב... אני לא, לא מסוגלת לעשות את זה כרגע
איתי: נכון. תגידי לו את זה ככה... אם את מרגישה נועמיק שלא בא לך לקחת את כל האחריות הזאת אז פשוט תגידי לו וזה גם
נועם: זה מה שאני אעשה
איתי: זה גם אי לקיחת אחריות הגיונית בסופו של דבר זה לא ש... סתם לא בא לך את מבינה?
נועם: כן זה מה שאני אעשה
איתי: מעולה. רוצה תגידי לו יובל אתה רוצה תבוא תצא אתה איתם בעצמך... זהו מה את עושה עכשיו?
נועם: בדרך חזרה למכינה לא יודעת אני אחפש את יובל לדבר איתו על זה
איתי: נועמיק אל תוותרי לו מה תחשבי בסוף תצאי איתם וחס וחלילה יקרה משהו
נועם: נכון
איתי: את לבד שם את בלי לוטם את בלי יענו מה כאילו מה הוא מגזים כאילו
נועם: נכון
איתי: אני לא חושב שאת צריכה לוותר לו אני באמת חושב שאת צריכה להגיד לו מה את מרגישה ו... וזהו
נועם: כן אני אעשה את זה
איתי: גם ברור שיובל לא יבטל את זה בסופו של דבר זה הרושם הראשוני של המכינה שלו את מבינה זה לא ... בעיה
נועם: כן ... יובל ואנחנו צריכים להכין את הכל לטיול ואני צריכה עוד...טיול למחרת בבוקר..." (ת/143א עמ' 2 ש' 7 – עמ' 4 ש' 19).
בעדותה נועם התייחס לשיחה עם בן הזוג, ומסרה שהיא התקשרה אליו משום שהיא כל הזמן חשבה על הטיול וביקשה להתייעץ אתו משום "...אני לא יודעת כבר עם מי לדבר ושלא מקשיבים לי..."
(פרוט' 15.03.2021, עמ' 765, ש' 16-20).
49. בן הזוג העיד על שיחה זו ומסר כי השיחה הוקלטה בטלפון הנייד שלו שבו היה התקן שמקליט שיחות יוצאות ונכנסות באופן אוטומטי (פרוט' מיום 09.03.2022, עמ' 394, ש' 19-31).
בן הזוג (שהוא גם היה בן הזוג של נועם בעת מתן העדות) העיד כי "בשיחה נועם מביעה את החששות הרציניות שלה לצאת לטיול עקב ההתרעות לשיטפונות, וכל מה שהיה מבחינת מזג האוויר. אני ממליץ לה ללכת לדבר עם יובל ואביב, והיא בטענה, היא מספרת שלא מקשיבים לה ושהיא תרצה לדבר איתם פעם נוספת... נועם אומרת לי שהיא מאוד חוששת לצאת לטיול, שהיא לא רוצה לקחת אחריות עקב החשש לשיטפונות... היא טוענת שהיא ניסתה לדבר איתם ושהם לא מקשיבים לה" (עמ' 394, ש' 33 – עמ' 395 ש' 22).
בהמשך עדותו נחקר בן הזוג ארוכות על האופן שבו הועברה שיחה זו אל עורך הדין של נועם וממנו אל המשטרה (עמ' 409, ש' 9-26; עמ' 413, ש' 15-19; עמ' 459, ש' 15-18). בעניין זה אישר כי חיפש יחד עם בני משפחתה של נועם שיחות בטלפון שלו שיאמתו את גרסתה אך ציין כי למיטב זכרונו נועם לא ישבה איתם יחד בזמן זה (עמ' 399, ש' 11-22). בהמשך אישר כי הם עברו על עשרות שיחות (עמ' 400 ש' 12-19).
בן הזוג אישר שאף אחד לא ביקש ממנו להביא שיחות נוספות או לבדוק את הטלפון הנייד שלו כדי לבדוק מה דובר בשיחות האחרות שלו ושל נועם במהלך השבוע של האסון, לפני או לאחר האסון למרות שמסר למשטרה שהטלפון שלו מקליט שיחות רבות (עמ' 410, ש' 24-32).
עם זאת, אישר שלפי הבדיקה שהוא ומשפחת נועם עשו, זו השיחה היחידה שנגעה לחששות של נועם (עמ' 412, ש' 12-14; עמ' 477, ש' 5-31).
בן הזוג לא זכר את תוכן השיחות הנוספות שניהל עם נועם, לרבות השיחות שהתקיימו ביניהם ביום של השיחה שהועברה למשטרה, וביום האסון עצמו, וזאת בין היתר בשל חלוף הזמן מאז אותן שיחות (עמ' 419, ש' 1 – עמ' 422, ש' 9; עמ' 427, ש' 15 – עמ' 428, ש' 21), זאת למעט שיחה אחת שאותה זכר לאחר האסון, שיחה שבה נועם אמרה לו "כולם נשטפו, קרה אסון" (עמ' 429, ש' 17-26), שיחה שהתקיימה מיד לאחר האסון (עמ' 486, ש' 7-31). כן אישר שבשיחה זו נועם הייתה בזעזוע עמוק והייתה נסערת (עמ' 487, ש' 11-22). בהמשך נזכר גם שנועם שלחה לו תמונה של המקום שבו הם ישנו ושהיא הוסיפה ששם היא רוצה שהם יתחתנו (עמ' 467, ש' 6 – עמ' 468, ש' 31).
כשהוטח בו על-ידי ב"כ יובל שבשיחות הנוספות, שאותן הם בחרו שלא להעביר למשטרה, עלה שנועם לבסוף הסכימה לצאת לטיול ולכן הם לא העבירו אותן למשטרה, השיב שאין לו שום סיבה להסתיר מה היה באותן שיחות (עמ' 422, ש' 24 – עמ' 423, ש' 10; עמ' 430, ש' 1-8).
בהמשך הבהיר שהוא לא ידע את מסלול הטיול או את השינוי במסלול הטיול ושהוא לא היה מעורב בפרטים, הגם שידע שהיא יצאה לטיול (עמ' 424, ש' 14 – עמ' 425, ש' 14).
אף אם ניתן לתהות האם אכן לא שוחחה נועם עם בן זוגה פעם נוספת לעניין חששותיה לצאת לטיול והאם לא שבה ועדכנה את בן זוגה לעניין ההחלטה כן לצאת לטיול חרף החששות שהעלתה בפניו, או בהמשך לשנות את המסלול, ובצדק מלינים ב"כ הנאשמים לעניין מחדל חקירתי בהקשר זה (של אי תפיסת הטלפון הנייד של בן הזוג שבו היו מוקלטות שיחות וביצוע חקירת תקשורת כדבעי), אין ספק כי עדות בן הזוג תומכת בטענת נועם כי בשלב זה, של יום שלישי בערב, היא חוששת מאוד לצאת לטיול ומביעה תסכול שאין מי שמקשיב לה.
50. נועם העידה כי לאחר ההתכתבות עם יובל היא גם התקשרה לשפיטלניק שהיה המנהל שלה בשנה הקודמת ואשר ניהל תפקיד אחר במכינה באותה עת. נועם העידה כי "אני מתקשרת לאיתמר ואני שואלת אותו אם הוא ראה את כל ההודעות בקבוצה ומה הוא חושב. אני אומרת לו שאני, כאילו, לא ממש יודעת מה לעשות והוא אומר לי שאין לו זמן להתעסק בזה אבל, כאילו, לסמוך עליהם... על יובל ואביב" (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 768, ש' 28-31).
בחקירתה הנגדית של ב"כ אביב חזרה והתייחסה אל פנייתה לשפיטלניק: "אני מתקשרת לאיתמר, כי אני כבר לא יודעת מה לעשות וכי אני מרגישה שלא מקשיבים לי... אני מתקשרת לאיתמר לא כי הוא המנהל שלי, אלא, כי הוא היה המנהל שלי בשנה קודם וכי אני סומכת עליו ורציתי שהוא ייעץ לי מה לעשות... אני זוכרת שהוא בהתחלה אומר לי שאני יכולה לנסות לדחות את הטיול, אבל אחר כך הוא לא מגבה את ההחלטה הזאת בפועל. ש: מה הוא צריך לעשות כדי לגבות אותך? ת: ... להתמודד מול יובל, הוא המנהל" (פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 766, ש' 25 – עמ' 767, ש' 4).
שפיטלניק העיד בהקשר לשיחה זו כי "נועם התקשרה אלי... בשלב האחרון של הטיול, והיא תיארה לי שהיא מאוד מודאגת... אני הייתי המנהל שלה שנה קודם ולכן, היא ראתה בי איזושהי דמות שהיא יכולה לפנות אליה. היא טענה שהיא חושבת שזה מסוכן ושלא צריך לצאת. היא התייעצה מה לעשות. אמרתי לה שלדעתי הדבר הנכון... ופה היא גם לא דייקה בעדות שלה, אני מתייחס לזה במשטרה. אני הצעתי לה להיכנס מחדש לפורום שהחליט, ככה עשינו תמיד במכינה מעולם הפורום שבו התקבלה ההחלטה הוא הפורום שיבטל אותה... אז אמרתי לה שבתור מדריכה את צריכה לצאת שלמה עם עצמך לטיול הזה... אני באמת לא... כאילו, לא היו לי תשובות לטענות שלה כי באמת לא הייתי חלק מעריכת התמלול ולא ידעתי מה נהלי הבטיחות שנבנו... ש: ממה היא חששה, בעצם? ת: היא חששה ממזג אוויר, היא חששה לטייל בגשם. זה היה החשש המרכזי. ש: אוקי. ומה היא אמרה על היחס של הממונים עליה בשיחה הזאת? ת: זה היה מאוד ברור שהם לא קיבלו את דעתה בעניין ולכן, היא גם ניסתה לפנות אלי... אבל, באופן חד משמעי, לא אמרתי לה: "תסמכי עליהם"" (עדות מיום 24.05.2021, עמ' 244 ש' 31 – עמ' 245 ש' 18).
בחקירתו הנגדית שפיטלניק אישר שבמכינה קיים שיח פתוח בין מנהלים למדריכים וחניכים ואולם "באופן כללי, ארגונית, אם אני החלטתי שמשהו קרה (צ"ל יקרה, י' ל') וזה בניגוד לדעת נועם, היא הייתה צריכה להתיישר ולעשות את מה שהתכוונתי" (עמ' 323 ש' 27-29).
הנה כי כן, עד נוסף ובלתי תלוי מעיד על כך שנועם חששה בערב יום שלישי לצאת לטיול ועל הבנתו שהיא הרגישה שהגורמים הרלוונטיים במכינה לא מקבלים את דעתה בעניין.
51. נועם העידה כי באותו ערב, לפני השיעור, היא שוחחה גם עם קהתי, אשר היה מדריך במכינה במקביל אליה, בדירת המדריכים. נועם העידה ששאלה את קהתי אם הוא ראה את ההודעות ומה הוא חושב. כן הוסיפה ש"אני אומרת לו שאני מפחדת והוא פשוט אמר לי, כאילו, שאני ממש מגזימה ושאני היסטרית... אומר לי את עכשיו החניך המציק...כאילו תסמכי עליהם, הם יודעים מה הם עושים... אני ממש בוכה בשיחה עם לוטם" (15.03.2021, עמ' 769 ש' 3-12).
בעדותה מיום 07.04.2021, במהלך חקירתו הנגדית של ב"כ אביב, שבה וציינה כי "ש: מתי שוחחת עם לוטם? ת: ערב לפני היציאה. זאת השיחה שאמרתי לכם, שניסיתי לדבר עם יובל ויובל לא ענה לי וירדתי מחדר המדריכים מאוחר ולוטם אמר לי: 'נועם, את החניך המציק, את צריכה לשחרר'. זאת הייתה אחת השיחות המשמעותיות ללמה אני בסוף... הייתי פחות היסטרית ביציאה לטיול ולמה שחררתי את כל ההיסטריה שלי" (עמ' 840, ש' 26-32).
קהתי באמרת החוץ שלו (ת/178) שהוגשה במקום עדות ראשית, מסר ביחס לשיחה זו עם נועם כי "...לי הייתה שיחה עם נועם בדירה שבה היא אמרה שהיא ממש לא מבינה את ההתעקשות ושהיא מפחדת אבל היא לא רוצה להראות לחניכים שהיא מתנגדת לאביב וליובל, היא הרגישה מחויבת לייצג את העמדה של יובל ואביב בפני צוות גיוס למרות שהיא בעצמה לא הסכימה איתם..." (עמ' 3 ש' 77-79).
קהתי התייחס באמרת החוץ שלו לחששות נועם, אף לאחר השיעור והשיחה הלילית "ש: מה נאמר לך בדיוק ע"י נועם דור בטרם הטיול? ת: נועם אמרה לי שהיא לא מבינה את ההתעקשות לצאת לטיול, היא סיפרה לי שהיא עשתה שיחה עם יובל, אחרי השיחה עם יובל וכולם היא נשארה עם יובל וצוות גיוס ואני לא שמעתי מה נאמר שם אבל נועם סיפרה לי שהיא לא רוצה להצטייר כפחדנית אבל היא אמרה שהיא לא חושבת שצריך להוציא טיול במתכונת הנוכחית שלו...היה ניכר על נועם שהיה לה קשה עם ההחלטה לצאת, התחושה הייתה שנועם ככה נמצאת באמצע, בין יובל ואביב לבין החניכים, נועם הייתה מאוד במתח בימים האלה, כי אני מכיר אותה וכי היא אמרה את הדברים, על נושא הטיול הייתה השיחה בינינו ביום שלישי בערב. ש: ומה אתה חשבת על זה? מה אמרת לה? ת: האמת שאמרתי לה שהפתרון שאביב הציע יום לפני בשיחה וגם יובל על היציאות הגבוהות בנחל צאלים הוא פתרון סביר ואמרתי לה שאני מבין אותה" (עמ' 3 ש' 82- עמ' 4 ש' 92).
קהתי אישר בחקירה נגדית שהוא לא ידע שנועם השתכנעה וקיבלה את מתווה קפ"ק שמשי שנכתב לאחר הישיבה הלילית שבה נכחה נועם, ואף לא את דברי נועם ביום שני לפיהם "כל היופי" זה להתגבר על המכשולים וכו' (פרוט' מיום 06.01.2022, עמ' 320, ש' 18 – עמ' 322, ש' 5).
כן אישר ששוחח עם נועם על שאלת היציאה לטיול, והוסיף שמבחינתו הוא לא גרם לה להרגיש "מטומטמת" ושהוא לא זוכר סיטואציה כזו, כפי שהיא ציינה בחקירתה, אך הוא לא יכול להתווכח עם דבריה (עמ' 327, ש' 25-33). כן הוסיף שהוא לא זוכר ולא יודע אם היא בכתה בשיחה איתו (עמ' 328, ש' 27-28).
קהתי חזר והבהיר בחקירתו הנגדית כי למיטב זכרונו השיחה שבה נועם אמרה לו שהיא מפחדת לצאת לטיול ושהיא מרגישה מחויבת להציג את העמדה של אביב ויובל בפני צוות הגיוס התקיימה לאחר השיעור ולאחר הישיבה הלילית, ביום שלישי בלילה (עמ' 342, ש' 10 – עמ' 345 ש' 28).
על עמדתו שהשיחה שערך עם נועם בה היא אמרה לו שהיא חששה לצאת לטיול נערכה לאחר השיעור ואף לאחר הישיבה הלילית חזר גם כאשר הוטח בפניו שנועם העידה שהיא כבר השתכנעה ביום שלישי בערב לצאת לטיול: "ש: ואתה עדיין זוכר, אחרי ה, שכביכול אחרי השיעור הזה שמעת ממנה משהו אחר, נכון? ת: כן. ש: ... יכול להיות שמה ששמעת ממנה היה בין השיעור, לבין הישיבה שלהם שהתקיימה בערב, יכול להיות שזה היה עוד לפני הישיבה? ת: כמו שאמרתי קודם, הכל יכול להיות. ש: מבחינת השעות. לא. מבחינת השעות. לא. ת: אני זוכר, ש: אה, אה, זוכר שזה היה אחרי הישיבה? ת: אני זוכר שזה היה אחרי הכל... מאוחר בלילה" (עמ' 361, ש' 17 – עמ' 362, ש' 5).
קהתי דחה את הטענה שהוצגה לו על-ידי ב"כ יובל לפיה החששות של המעורבים בערב שבו התקיים השיעור היו קשורים להחלקה כתוצאה מגשם ולא משיטפונות וטען "אני לא זוכר את מה שאמרת שהחשש הוא ספציפי להחלקות. אני זוכר שהם הגיעו לשיחה הזאת, כמו שאמרת, לשיעור הזה, והם דיברו על החשש שלהם מהוצאת הטיול באופן כללי..." (עמ' 336, ש' 14-21).
כן אישר את דבריו בחקירה לפיהם שמשי ולוטם חשו לא בטוחים לאחר שחזרו מטיול ההכנה הנוסף, לפני השיעור ביום שלישי (עמ' 388, ש' 17-21), וכן שהם (או אחרים) שאלו בשיעור האם המטרה מקדשת את הסיכון והאם לא עדיף לדחות או לשנות את המקום ויובל השיב שהחשש ממזג האוויר הוא מכשול שצריך להתגבר עליו וכן שנהוג לטייל כמעט בכל מזג אוויר אם עושים זאת בצורה מבוקרת (עמ' 389, ש' 13-23).
בהמשך אישר שיובל הסביר בשיעור שיש ערך חינוכי בהוצאת הטיול ושהם צריכים ללמוד לטייל בגשם באופן בטיחותי ומחושב (עמ' 337, ש' 6-12) וכן ש"החשש ממזג אוויר זה מכשול שאנחנו צריכים להתגבר עליו. אפשר לטייל כמעט בכל מזג אוויר, ושזה מקובל בכל העולם לטייל בגשם, בהנחה שעושים בצורה מבוקרת ושמנהלים את הסיכונים בחכמה...יש פתרונות לעניין של גשם, ונהוג לטייל גם בגשם, אפילו כמו שאמרנו קודם, מקסימום נמצאים ומתרטבים, יש בגדים, צופים בשיטפון וגם זו חוויה..." (עמ' 341, ש' 21 – עמ' 342, ש' 9).
קהתי אישר שלא שמע אף פעם את אביב מתבטא באופן שממנו ניתן היה ללמוד על כך שהוא התעקש שהטיול יצא במועדו (עמ' 391, ש' 4 – עמ' 392, ש' 11), ובהמשך הוסיף שבהחלט יכול להיות שרק יובל התעקש לקיים הטיול במועדו ולא אביב, חרף כך שאביב ישב ביום שני עם נועם על המפה לפני ששמשי ולוטם יצאו לטיול ההכנה הנוסף (עמ' 392, ש' 13 – עמ' 393, ש' 14), ולכן ההתייחסות שלו אל דברי נועם בשיחה שלהם ביום שלישי בלילה לפיה היא לא מבינה את ההתעקשות שלהם מכוונת יותר אל יובל אשר רק הוא נכח בישיבות שקדמו לשיחתם ביום שלישי בערב (עמ' 395, ש' 18-24).
בעדותו אישר קהתי שהוא אמר לנועם שה"מתודה" שהוצעה לנועם נשמעה לו, בזמן אמת, סבירה בנסיבות העניין (עמ' 333, ש' 6-15; עמ' 345, ש' 31 – עמ' 346, ש' 6), ואף אישר את דבריו בחקירה לפיהם גם אביב הציג לנועם בתחילת השבוע את אפשרויות הטיול בנחל צאלים על גבי מפה חרף החשש משיטפונות (עמ' 335, ש' 17-32; עמ' 383, ש' 21 – עמ' 384, ש' 5).
קהתי הבהיר בעדותו כי כפי שהוא זוכר את הדברים "בשנת המכינה כדי להוציא טיול, היה צריך לצאת טיול הכנה לפני כן תמיד, ולא משנה מה" (עמ' 384, ש' 18-25). בהמשך הוסיף שזה היה חלק מהנורמה (עמ' 385, ש' 17).
בחקירתו מסר קהתי ש"יובל מאוד מעורב בכל מה שקורה במכינה, לא ממש בצורה ישירה, אבל היינו מתייעצים איתו, שומעים את דעתו על כל מיני דברים, הנוכחות של יובל במכינה היא מאוד חזקה, הרבה דברים עוברים דרכו" (עמ' 2 ש' 27-28).
קהתי התייחס בחקירתו לשיעור, ונשאל האם יובל היה קשוב לדעתם של אלו שחששו לצאת לטיול והשיב: "הוא הקשיב אבל הוא היה די נחרץ והוא כבר החליט בעצם, יכולתי להבין זאת מהצורה בה הוא העביר את השיחה וגם יומיים קודם ששמעתי וראיתי את ההתכתבויות, זה היה חשוב לו שהטיול ייצא, להבנתי יובל הרגיש הוא מקטין את אמת (צ"ל רמת, י' ל') הסיכון למינימום, גם אם יירד גשם אז זה שווה את היציאה" (עמ' 4 ש' 101-104). בחקירתו הנגדית אישר שהוא לא ידע בזמן החקירה שיובל קיבל את הסתייגות שמשי ולוטם בהקשר למתווה נחל צאלים ובעקבות כך שונה מתווה הטיול בנחל זה כאמור בקפ"ק שמשי או שהוא הציע לחפש מסלול חלופי בתחילת השבוע (עמ' 346, ש' 7 - עמ' 347, ש' 6), חזר על כך שליובל היה חשוב שהטיול ייצא באותו תאריך עם הקטנת הסיכונים למינימום (עמ' 350, ש' 20-22) וכן ש"הוא היה קשוב אבל נחרץ" (עמ' 351, ש' 27) ואישר שבשיעור יובל הסביר למה הטיול חייב לצאת (עמ' 386, ש' 5-6).
כן הוסיף, שהוא זוכר שיובל אמר איזושהי אמירה לפיה "שיטפון לא פורץ סתם ככה מאיזשהו מקום, ושאפשר להיערך לזה... ושלמטיילים בשטח יש כל מיני כיסויים, עם תחזית מזג האוויר, עם טלפון לווייני ועם חברות חילוץ כאלו ואחרות, שכולם ככה יכולים להיות בקשר עם המטיילים בתוך הנחל, אז אין סיבה שלא יקבלו התרעה מספיק מוקדמת, ויוכלו לצאת ממקום גבוה מספיק מוקדם" (עמ' 330, ש' 26-32).
בהמשך אישר שיובל גם אמר שהם נוקטים באמצעים כדי לא להיקלע לשיטפון (עמ' 331, ש' 4-5), ואף הכיר את האמירה שלכל היותר הקבוצה תראה שיטפון (עמ' 332, ש' 1-8; עמ' 340, ש' 18-21).
קהתי אף מסר בחקירתו ש"בשיחה היה קטע שיונתן לוטם אמר ליובל: 'לבטוח שאתה מבין שיש לנו אחריות על המועמדים לגיוס', יובל השיב לו שהוא מבין טוב מאוד ושבמידה ויקרה משהו אז הוא שישלם את המחיר וישב בכלא, את זה אני זוכר היטב, שמעתי באוזניים שלי, זה היה קצת מבוכה שלי, אני באופן אישי חשתי מבוכה, כי מאוד ברור לי שיובל מבין את גודל האחריות והיה לי מוזר שחניך יגיד ליובל שיש לנו אחריות על התלמידים שמגיעים" (עמ' 5 ש' 144-148).
בעדותו קהתי הוסיף שהוא לא זוכר טיול שבו הייתה התעסקות (מוקדמת, י' ל') כה רבה במכינה כמו הטיול שבו אירע האסון, ולטעמו היה מדובר במשהו חריג (עמ' 381, ש' 13-20).
52. נועם מסרה בעדותה כי לאחר ששוחחה עם קהתי היא פגשה בדירת המדריכים את עדי בן פזי (להלן: "בן פזי"), שהיא המדריכה השלישית במכינה, לצדה ולצד קהתי, "אני יושבת עם עדי וכזה, אני מספרת לה מה לוטם (קהתי, י' ל') אמר לי וכזה, שואלת אותה מה היא חושבת והיא אומרת לי נועם, באמת תשחררי, כאילו, סתם באסה. מבאס לצאת לטייל בשיטפונות, מבאס, ירד עליכם גשם, זה באסה, אבל, כאילו, כלום לא יכול לקרות, תסמכי עליהם, הם יודעים מה הם עושים" (עמ' 769, ש' 13-19).
יצוין, כי בן פזי לא נקראה על-ידי מי מהצדדים להעיד.
53. נועם העידה שתוך כדי ששוחחה עם בן פזי, היא שמעה שיובל התחיל את השיעור אליו היא הצטרפה "בשיעור הזה הוא מסביר על למה יוצאים לטייל, למה יוצאים לטיול. כאילו, לא משנה שאמרתי לו שאני רוצה שנדבר על זה שוב וכל זה, הוא, מבחינתו, התחיל כבר שיעור על למה יוצאים לטיול הזה" (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 769, ש' 19-25).
נועם העידה כי במהלך השיעור "יונתן לוטם, שהוא חניך בצוות גיוס, אומר ליובל שהוא ממש מפחד שמשהו יקרה תחת האחריות שלנו ויובל משיב לו שהוא מבולבל ואם משהו יקרה אז הוא תחת האחריות שלו והוא ייכנס לכלא", כשבהמשך הבהירה שיובל קצת צחק עליו (עמ' 769, ש' 41-44, עמ' 770, ש' 5-8).
בהמשך הוסיפה כי "עמית עידו, כשזו עוד חניכה, גם בצוות גיוס, יושבת וכזה מתבכיינת ואומרת אני לא מבינה בכלל למה לצאת לטיול הזה ויובל אומר לה, כאילו: 'מקסימום תירטבי קצת, מה את בוכה'? זאת האווירה בשיעור..." (עמ' 770, ש' 8-10).
בהמשך נועם העידה ביחס לתחושותיה "אני, כאילו, יושבת שם ואני מרגישה מטומטמת... אני לא מבינה, כל האנשים שאיתי בצוות כל הזמן אומרים לי כמה אני לא מבינה... בסוף החלק הזה של השיעור הוא מוציא אותם להפסקה ואני ניגשת בהפסקה הזאת ליובל ואני אומרת לו שאני... שכשהוא מסביר את זה ככה אני יכולה יותר להבין, אבל שאני לא מבינה בדברים האלה ואין לי את הידע הזה בטיולים... שכאילו, אם, אם זה ככה אז זה בסדר, אבל שאני לא יכולה להוביל את זה כי אני לא יודעת את הדברים האלה ושאני מבקשת שהוא ישב עם כל צוות גיוס ויעביר להם את המידע הזה ויסביר להם אותו" (עמ' 770, ש' 15-25).

בשלב זה נועם העידה על הישיבה הלילית שהתקיימה לאחר השיעור "בעצם, אחרי הישיבה, אחרי השיעור של יובל אנחנו מתכנסים, אני וכל החניכים של צוות גיוס, במשרד של יובל. אביב לא נמצא בישיבה הזאת... יובל ממש מנסה להתעקש שנצא לטיול, למרות החשש משיטפונות... שמשי, יונתן (לוטם, י' ל'), עדי (בן פזי, י' ל') ועוד כמה חניכים ממש מתעקשים שלא... ואז, בעצם, מגיעים לאיזושהי החלטה... ההחלטה היא שנוסעים לנחל צאלים ויש 3 אופציות ע"פ מזג האוויר" (עמ' 770 ש' 27-40).
54. לוטם, שהוא כזכור היה בעת האסון חניך במכינה, ואשר היה חבר בצוות הגיוס, העיד על ההתרעות שהתקבלו במהלך השבוע: "בגדול הטיול בהתחלה תוכנן להיות בנחל צהלים, ובאיזשהו שלב, קצת יותר משבוע לפני התחילו התראות על שיטפונות, התחילו לעלות שאלות ובעצם אני וירין שימשי, עוד אחד מצוות הגיוס, יצאנו לעשות טיול הכנה... ואיך שחזרנו מהטיול כאילו במקביל יש התראות, החבר'ה מהמחזור הבא שואלים מה לגבי, מה, זה, וההורים מתקשרים. חזרנו והיה שיח עם נועם המדריכה, שיח שהתנהל בעצם בקבוצת הווטסאפ של הווטסאפ, כשהיא מעלה שאלות של האם לדחות והאם לא. בהחלטה של צוות גיוס מוחלט לדחות את הטיול בגלל כל ההתראות, מגיעים למכינה ואני לא יודע איזה שיחות בדיוק היו שם בין נועם ליובל כשאנחנו לא נכחנו, אבל מתקבלת החלטה לעשות, להשאיר את הטיול בתאריך הנוכחי. אנחנו מגיעים למכינה אחרי טיול ההכנה, ובעצם יש שיעור שמוקדש ללמה יוצאים, יוצאים, ושמה בעצם, כאילו זה מה שאנחנו הכרנו, בשיעור" (פרוט' מיום 06.10.2021, עמ' 312, ש' 7-20).
על כך חזר בהמשך כשהעיד "בעצם טיול ההכנה היה בתחילת השבוע, אמרתי שאני וירין שימשי יצאנו לטיול. חזרנו מהטיול ושוב היה את השיח בקבוצת הווטסאפ, האם לצאת או לא, אני וירין חשבנו שפחות מתאים, ואו דווקא, בעיקר כי המסלול מתחיל גם מחניון הלילה של נחל צהלים, וכדי להגיע לחניון הלילה, הוא מצפון לערוץ וקו הרכס הוא מדרום. בעצם כאילו הנקודה היתה שכדי להתחיל את המסלול צריך גם ככה לחצות את הנחל, ובכללי, כאילו היתה אמרה כללית כזו של אם יש התראות וסכנות אז למה, כאילו למה לא לדחות לתאריך אחר או לשנות למיקום אחר. ובסוף בגלל זה באמת גם התקבלה החלטה של צוות הגיוס לדחות, אבל איפשהו שם בדרך הדברים השתנו" (עמ' 313, ש' 3-12).
לוטם העיד כי החשש היה "של הולך לתפוס אותנו שיטפון" (עמ' 313 ש' 13-14), הוסיף ש"אם יש סכנות ומלא סימני אזהרה, אז למה לצאת כאילו? יש גם את האופציה לדחות לזמן שהוא בלי סכנות, וגם את האופציה של להעביר את המסלול צפונה לאזורים שהם לא אזורים שהם בסיכון לשיטפונות" (עמ' 313, ש' 16-19), וכן ש"בגדול אני אישית חשבתי שפחות נכון לצאת" (עמ' 313, ש' 23).
כשנשאל מה הייתה העמדה של נועם ביחס ליציאה לטיול במועדו, השיב "בגדול, כאילו נועם לא באה ואמרה לנו איזושהי עמדה נחרצת, כי בסוף יש את ה, יש כאילו אנשים מעליה שהם גם, שהם משפיעים על ההחלטות, והיא לא רצתה, אני לא יודע, אני לא יודע האם היא רצתה, לא, היא לא אמרה לי. אבל מההודעות בצוות הגיוס זה היה ברור שהיא פחות רוצה לצאת, כי היא זו שעודדה בשאלות של נקבל החלטות, האם דוחים, לדעתי לדחות, אבל היא לא אמרה איזושהי דעה נחרצת" (עמ' 313, ש' 19-26).
בהמשך, כשנשאל מי היה אחראי על הטיול בשטח, העיד "בגדול התחושה הכללית היתה בהתחלה נועם, ואז כשנועם שידרה לנו, בואו נדחה את הטיול, יובל הביא את אביב, ואביב אתה אחראי כי נועם רוצה לדחות, אני לא יודע מה היה מאחורי הקלעים" (עמ' 318, ש' 6-15).
לוטם התייחס בעדותו גם לשיח שהתנהל במהלך השיעור ובמהלך הישיבה הלילית שהתקיימו ביום שלישי.
באשר לשיעור העיד כי יובל ניצל את השיעור כדי להסביר למה יוצאים לטיול למרות כל ההתרעות, תוך מתן הסבר של ניהול סיכונים באופן כללי, ותוך פירוט של מנגנוני הבטיחות באופן קונקרטי לקראת היציאה לטיול (עמ' 314, ש' 19-30). לוטם העיד כי "התחושה כשיוצאים מהשיעור לא היתה סבבה, שיש סכנה ונתנהל בה בבטיחות ויהיה בסדר, אלא יש סכנה אז למה נצא אליה" (עמ' 315, ש' 2-6).
באשר לישיבה הלילית, העיד כי נכחו בה כל צוות הגיוס ונועם, וכי התנהל שיח בין יובל לבין הצוות שבמהלכו יובל חזר על אותם דברים שמסר בשיעור. לוטם העיד שגם בישיבה הלילית דנו בשאלה למה לא לדחות את הטיול, בשים לב לאילוצי לו"ז של בגרויות ומתכונות מחד, ויכולת להיערך לטיול במועד אחר מאידך, שבסופו של דבר הוחלט שיוצאים לטיול (עמ' 315, ש' 2-21).
לוטם הבהיר בעדותו כי גם לאחר שעות של שיח על נחיצות היציאה לטיול, נותרו חששות ועדיין הייתה אי הסכמה, ובלשונו "בגדול זה אחרי איזה 4 שעות של שיח, שמתנהל על למה לצאת, ככה לצאת? כאילו איזו אי הסכמה, אבל בסוף יש פה בן אדם שהוא לא, שהוא כאילו יותר מבוגר מאתנו, אבל חוץ מזה יש לו ניסיון, כאילו בן אדם שסומכים עליו, הוא אחראי, דמות רצינית והוא מקבל החלטה והולכים איתה. כאילו לא היתה איזו תחושת מרדנות של בואו לא נעשה את זה, אלא היו חששות, דיברנו עליהן, הוחלט ככה ויוצאים לטיול" (עמ' 316, ש' 1-6).
בחקירתו הנגדית של ב"כ יובל מסר לוטם שהוא הבין שנועם השתכנעה בשלב מסוים לצאת לטיול אך הוסיף גם שהוא הבין מהתכתובות בקבוצה שנועם לא הייתה בעד לצאת לטיול (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 336 ש' 26 – עמ' 337, ש' 18). בהמשך לוטם התייחס לכך שביום שלישי בערב, לאחר השיעור והישיבה הלילית, התקבלה ההחלטה לצאת לטיול, אך ציין כי "ומשם כאילו כמו שאתה יודע היא לא, היא תחת יובל ואני מניח שהיא לא תתחיל לחרחר בין, אני חושבת ככה למרות שהוא חושב ככה. ההנחה היתה, הוחלט בישיבה שיוצאים, ומשם אין מה להמשיך להטיל ספק, האם נצא או לא נצא... וזה ההבדל בין תחילת השבוע לאחרי הישיבה" (עמ' 337, ש' 20-27).
בהמשך חזר והבהיר שהוא לא יודע אם נועם השתכנעה לצאת לטיול בשלב זה או אחר וכל שהוא יודע זה שהתקבלה החלטה לצאת לטיול (עמ' 339, ש' 4-9), כי לאור מה שהתנהל בישיבה הלילית לא מסתדר לו שכבר בישיבת יום שני נועם השתכנעה לצאת לטיול (עמ' 339, ש' 10-32), וכי הוא לא זוכר שנועם אמרה לו לאחר השיעור שהיא נרגעה ושזה בסדר לצאת לטיול (עמ' 342, ש' 20-30).
לוטם שלל הטענה שההתעקשות הייתה רק לעניין מועד הטיול ולא על מסלול הטיול, ולטענתו בישיבה הלילית ההתעקשות הייתה "גם על התאריך וגם על המסלול. על התאריך הייתה התעקשות גם בגלל המתכונות והבגרויות של החבר'ה שעתידים להגיע, ואין עוד תאריך חלופי שמשתלב עם הלו"ז שלנו במכינה. ועל המסלול היה בגלל שהיתה אמרה, שלא נשנה מסלול לילה לפני היציאה לטיול. ש: ההתעקשות של מי? ת: ממה שזכור לי, התעקשות של יובל... הדבר הזה בוודאות עלה בישיבה ביום שלישי (עמ' 343 ש' 22-32).
בהמשך הבהיר שההתעקשות שלא לשנות את המסלול לא מתייחסת למסלול החלופי בתוך נחל צאלים של מעלה ענבה אלא "ויש את שלישי בערב, שכל צוות גיוס יושב במשרד שלו ומעלה את האופציה, למה לא לעבור לעשות טיול באזור הצפון, זה עלה" (עמ' 344, ש' 3-5), וכן "אנחנו אל (צ"ל לא, י' ל') האם מציעים להחליף מצהלים למסלול אחר בדרום... כי הייתה התראת שיטפונות על כל הדרום, ולא התראת שיטפונות על נחל צאלים... ובגלל זה אמרנו בצפון, ולא אמרנו נחל..." (עמ' 350, ש' 3-10).
גם כשהוטח בו שיכול להיות שהוא התבלבל ושהרעיון להעביר את הטיול לצפון עלה בתחילת השבוע ולא בישיבה הלילית של יום שלישי, עמד לוטם על דעתו "אז אני אומר שלמיטב זיכרוני, זו ישיבה שארכה יותר משעה, כשבה מדברים על כל האופציות של למה לא, כאילו למה לצאת לטיול. אז עוד משהו שעלה בישיבה זו האופציה של מסלול בצפון, כי יש התראת שיטפונות במסלולי הדרום... ובהתאם, נעשה מסלול בצפון, כי בצפון אין התראת שיטפונות... ש: ואז כשעולה האופציה הזו, מה אמרו לגביה? ת: אז אמרתי, התגובה לזה היתה אנחנו לילה לפני היציאה לטיול... ולא נשנה עכשיו את המסלול. ש: התגובה של מי? ת: של יובל" (עמ' 344, ש' 6- עמ' 346, ש' 24).
כן ראו הבהרתו שהייתה התעקשות, גם ביום שלישי, לרדת לדרום (עמ' 349, ש' 32- עמ' 350, ש' 3).
כשנשאל מדוע אף אחד לא התעמת עם יובל נוכח החששות שהיו אצל חלק מהאנשים לצאת אל המסלול המיועד נוכח הסכנה, השיב לוטם: "זה בדיוק כל מה שקורה... יובל בוחר לקחת את השיעור שלו בשלישי בערב לכלל המכינה, ובמקום להעביר שיעור, להקדיש ללמה כן יוצאים, וזאת בעקבות הרחשים והדיבורים של למה יוצאים לטיול... בהמשך לזה, הישיבה המשיכה ולא הייתה 5 דקות, השיעור היה ברור לגמרי והבנו, אלא גם בישיבה של צוות הגיוס במשרד של יובל ממשיכים לומר ש: ואף אחד לא אומר לו, אתה טועה? ת: הנה, אני אומר. ממשיכים לעלות השאלות למה יוצאים לטיול... לא יוצאים מהשיעור של יובל עם המכינה, מסופקים ובטוחים שהטיול יהיה בסדר. אנחנו מגיעים, נכנסים לו למשרד וממשיכים להגיד, יש התראת שיטפונות ואנחנו, יש סכנות ואנחנו עם אנשים שאנחנו לא מכירים אחד את השני... את החניכים של השנה הבאה אנחנו לא מכירים, ואנחנו לא רוצים להיכנס לסיכון הזה עם אנשים שאנחנו לא מכירים. אז אני אומר לך פה שכן עלו שאלות... ש: ומה הוא אומר לכם?... ת: אז הוא אומר, זה ממשיך בטענה שהחיים הם מסוכנים, וצריך לדעת להתנהל בתוך הסיכונים... אז סכנת שיטפונות, אז המסלול שאנחנו נלך אליו, אנחנו נגיע ערוכים, ולמה לדרום ולא לצפון? כי זה המסלול שכבר נערכנו אליו ויש לנו את כל התחזיות ואת כל האנשים, כאילו את כל ההכנות שלנו עשינו לאזור הזה, וזה לילה לפני, ויש משהו הגיוני בזה, לא להעביר טיול לצפון לילה לפני. ש: למה לא מבטלים, למה אף אחד לא שובר את הכלים? ת: כשחניכים במכינה בגילאי 19-18, באים ומדברים עם ראש מכינה בן 40, שמאוד מעריכים, אדם כריזמטי, עד אז, כי לאורך כל השנה לומדים ממנו המון... רואים בו דמות מוערכת ומודל לחיקוי... והוא בא ובעקביות שעושים את זה ככה, וזה בסדר... ואף אחד לא קם וצעק אני לא עושה את זה, אני מרים פה דגל אדום. וכן, יש פה טעות שלנו כצוות גיוס... כי זה בן אדם שמאוד מעריכים, והוא בן אדם הם השפעה גדולה וניסיון עצום... ותוסיף על זה הערכה, כריזמה ודמות מאוד חזקה אל מול החניכים (עמ' 346, ש' 25- עמ' 348, ש' 7).
לוטם אמנם ציין כי נועם לא שוחחה איתו אישית ביחס לחששותיה משיטפונות, ואולם הוסיף גם כי במהלך השיעור נועם לא דיברה וכן שלאחר שהתקבלה ההחלטה בישיבה הלילית לצאת לטיול "היא אחת מהסגל והיא לא תבוא ותערער על מה שהוחלט" (עמ' 472 ש' 13-24).
כן הבהיר בעדותו שהעובדה שגם בישיבה הלילית הם המשיכו לדון בשאלה למה יוצאים לטיול, מלמדת על כך שלא הייתה קבלה של מה שהיה בשיעור שהתקיים קודם לישיבה (עמ' 349, ש' 3-5). לוטם הוסיף בהמשך עדותו כי השיעור היה יותר בגדר הרצאה של יובל מדוע יוצאים לטיול חרף ההתרעות, בעוד שהדיון האם לצאת לטיול או לא התקיים בישיבה הלילית עם צוות הגיוס (עמ' 461, ש' 31 – עמ' 462, ש' 8). בהמשך אישר שההחלטה לצאת לטיול התקבלה על-ידי מי שנכח בישיבה הלילית, בה אביב לא השתתף (עמ' 464, ש' 2-13).
55. עמית עידו, שהייתה כזכור חברה בצוות הגיוס, העידה ש"טיול ההכנה השני יצא, כי הבנו שיכול להיות שמזג האוויר יהיה בעייתי... והוא יצא כגיבוי, למקרה ולא נוכל לטייל בנחל צהלים... הבנו שמזג האוויר כנראה יהיה סוער ולא מתאים לטיול בדרום" (פרוט' מיום 13.12.2021, עמ' 376, ש' 11-18). כן ראו בחקירה נגדית של ב"כ יובל בעמ' 397, ש' 6-23.
כשנשאלה מה הם עשו עם המידע הזה, השיבה "בדקנו, בדקנו תאריך אחר. פתחנו, זה היה חבר'ה בכיתה יב', פתחנו מועדים של בגרויות... כדי למצוא תאריך שיתאים להם. חיפשנו תאריך אחר ומצאנו תאריך אחר. ש: ומה עשיתם עם התאריך הזה? ת: את התאריך הזה העברנו לנועם... וקיבלנו ממנה תשובה, שאחרי שיחה מאוד ארוכה עם אביב ויובל, התאריך נשאר כמתוכנן" (עמ' 376, ש' 20-31). בחקירתה הנגדית של ב"כ יובל חזרה על כך שהם מצאו תאריך אלטרנטיבי לטיול (עמ' 403, ש' 28 – עמ' 404, ש' 1) ובחקירה הנגדית של ב"כ אביב הוסיפה שהם בחרו תאריך חלופי לטיול לאחר שנעשה טיול ההכנה הראשון לנחל צאלים ולפני שנעשה הטיול ההכנה השני לנחל צאלים. כן ציינה שהיא לא זוכרת מה הוא התאריך החלופי שנבחר (עמ' 498, ש' 16-25).
בהמשך העידה על השיעור שהתקיים ביום שלישי וציינה שיובל הגיע "הוא הבין שיש איזה רחש כזה סביב הטיול, ולנו יוצאים מחר בבוקר... והשיעור לא היה אמור להיות בנושא הטיול... הוא פתח את השיעור בזה שהוא מבין שיש איזשהו רחש במכינה, סביב הטיול שעתיד לקרות למחרת... והוא פתח בלמה אנחנו יוצאים לטיול... היה שם איזשהו פינג פונג... ויובל כתב על הלוח מה הם הסיבות שיוצאים לטיול... והסביר לנו מה זה שיטפון... נאמרו דברים כמו שזה חלק מללמוד לטייל, שזה להתמודד עם האתגר ולא לעקוף אותו, ששיטפון, אם יודעים שיש שיטפון אז אפשר לברוח ממנו, יש 3 שעות לברוח ממנו, אם יש שיטפון אז אפשר לעלות ולראות אותו מהצוק הקרוב... ש: ... ומה קורה בתגובה לזה? ת: הייתה שם איזו שיחה, גם אני בעצמי וגם חלק אחרים, כאילו ניסינו להבין למה צריך לצאת בידיעה שבלילה עומד לצאת גשם בוודאות, אפילו דיברנו על שיטפון... ואני פשוט אמרתי, למה אני צריכה לצאת לטיול כשאני יודעת שבלילה יירד גשם" (עמ' 377, ש' 7 – עמ' 378, ש' 24). כן ראו בחקירה הנגדית של ב"כ יובל בעמ' 398 ש' 2-11, ובעמ' 399 ש' 1-5 שם ציינה כי בשלב זה של הערב הדיבור היה על גשם ולא על שיטפון וזה מה שהטריד אותה תוך שחזרה והזכירה "גם שמבחינתי משיטפון אפשר לברוח תוך 3 שעות", תוך שבהמשך חזרה על כך ש"שוב, לא רציתי לצאת לטיול" (עמ' 400, ש' 3-5).
על אפשרות לברוח משיטפון תוך שלוש שעות, ועל כך שניתן יהיה לצפות בשיטפון ממפלס עליון אם ידעו על כך מבעוד מועד העידה גם בהמשך (עמ' 409, ש' 3-7), תוך שהבהירה שהצפייה בשיטפון תהיה במקרה שבו הם ידעו בבוקר שיש שיטפון ואז הם לא ילכו לנחל (עמ' 425, ש' 8-16). בהמשך, כשנשאלה "האם נכון יהיה לומר, שאת הבנת בסופו של דבר, והשתכנעת למשל בעניין השיטפון, שאין סכנה של שיטפון, זה נכון לומר את זה...? ת: הבנתי שאם יש לי שיטפון, יש לי 3 שעות לברוח ממנו... ולכן 3 שעות לפני אני לא בסכנה מהשיטפון, זה מה שהבנתי... הבנתי שאם יש שיטפון יש לי 3 שעות לברוח ממנו, או שאני פשוט אעלה למקום גבוה ואצפה בשיטפון. זה מה שהבנתי. ש: ולכן הבנת שאין סכנה מפני השיטפון? ת: לא, אמרתי בדיוק מה הבנתי... הבנתי מיובל שאם יש שיטפון אז יש 3 שעות לברוח ממנו, ובגלל זה אנחנו לא בסכנה מהשיטפון, כי הרי יש 3 שעות לברוח ממנו" (עמ' 435, ש' 31 – עמ' 436, ש' 17).
בחקירה הנגדית של ב"כ אביב הוסיפה כי היא לא יודעת לומר, ביחס ל-3 שעות טווח ביטחון מפני שיטפון, ממתי מתחילים לחשב אותן ושהיא באופן אישי לא ידעה מה זה שיטפון (עמ' 504, ש' 5-27).
כשנשאלה אם היא זוכרת שבעקבות הישיבה הלילית הוחלט על שינוי במסלול, השיבה שהיא לא זוכרת, וכל שהוחלט הוא שיוצאים לטיול לנחל צאלים (עמ' 413, ש' 1-9), בהמשך מסרה שהיא לא זכרה את קפ"ק שמשי (עמ' 416, ש' 1-8; עמ' 419, ש' 28 – עמ' 420, ש' 10), השיבה שהיא לא אמרה שיובל התעקש או לא שינה והוסיפה "מה שהפריע לי זה לצאת לטיול, לי, לעמית עידו, לא לדעת אנשים אחרים, אני לא רציתי לצאת לטיול, זה מה שהפריע לי... אז שום דבר שהיה שם לא ריצה אותי באותו הרגע" (עמ' 429, ש' 3-33).
באשר לשיעור העידה ש"יונתן לוטם קם ואמר באותה השיחה ליובל, אני לא רוצה לקחת אחריות, ואני לא רוצה להוריד את החניכים לנחל או לאן שזה לא יהיה, והתשובה היתה, אני לוקח את האחריות ואני אשב בכלא. ש: מי זה? מי השיב את זה? את התשובה הזו? ת: יובל. (עמ' 379, ש' 21-25).
יצוין, כי אמרות החוץ של עמית עידו הוגשו לצורך הוכחת סתירות (עמ' 451 , ש' 15-24), וביחס לנקודה זו קיימת אמרה של העדה ששונה במקצת. בעניין זה מסרה בחקירתה מיום 23.07.2018 "לציין כי בשיחה זו יונתן לוטם אמר כי הוא לא מעוניין לקחת אחריות על הקבוצה כי הוא מפחד מאחר ויש חשש גדול לשיטפונות, ויובל ענה לו 'חמוד אתה לא לוקח את האחריות, אני לוקח ואני אשב בכלא אם יקרה משהו' (נ/75, עמ' 2, ש' 29-31).
בהמשך ציינה כי תוך כדי השיחה היא שלחה לאביה הודעה בה העתיקה את שיובל כתב על הלוח בשיעור מה הן ארבע הסיבות שבגללן כן צריך לצאת לטיול (ת/131). בהודעה זו נכתב:
"1. מהות של מה זה לטייל במקצוענות
2. לעקוף את הקשיים זה לא להתמודד איתם
3. להרחיב את אופציות החיים
4. ללמוד".
יצוין, כי בת/131 נמצאת גם התשובה של אביה של עמית עידו: "אבא שלי
1. איפה המקצוענות?
2. להתמודד בצורה של ראש בקיר לא נכון.
3. לא ברור.
4. ללמוד שלדבוק בתוכנית זה לא בהכרח נכון וצריך ללמוד גם גמישות בלשנות התוכנית וזה לא בהכרח לבטל אותה".
"עזבי כפרה תהיו בקשר מחר עם רשות הטבע לבדוק מה המצב שם"
(ת/131 הוגש בהסכמה, לרבות תגובה אביה של עמית עידו, אך חרף כך, בשל הספק האם הצדדים הסכימו להגיש אך את שכתבה עמית עידו בהודעה, אהיה מוכן שלא להתבסס על אמרת חוץ זו שכן אביה של עמית עידו לא העיד).
בהמשך אישרה שדבריה לאו דווקא שיתפו את כל מה שיובל כתב על הלוח במהלך השיעור (עמ' 431, ש' 23).
בחקירתו הנגדית של ב"כ אביב נשאלה ביחס להודעה ששלחה לאביה "ש: ומה הטריד אותך, תנאי מזג האוויר, היציאה הזו, זה הטריד אותך? ת: לא רציתי לצאת לטיול. ש: לא רצית? ת: לא רציתי לצאת לטיול. ש: אז מה, כאילו רצית להרגיע אותו, או להתייעץ אתו, מה שאבא יגיד? ת: לא, הוא ידע שיש שיח סביב הטיול, והוא ידע שאני לא רוצה לצאת לטיול... אני באותו הרגע לא דיברתי איתו על מה הן הדאגות שלי, והסברתי את זה לפני רגע. כל היום אני דיברתי עם אבא שלי על הנושא, לא רציתי לצאת לטיול ודיברנו על זה" (עמ' 505, ש' 28 – עמ' 506, ש' 13).
עמית עידו ציינה בעדותה כי בשלב מסוים היא אמרה שהיא "השתכנעה" לצאת לטיול, וכשנשאלה למה היא מתכוונת כשהיא אומרת שהיא "השתכנעה" לצאת לטיול, היא השיבה "הבנתי כאילו שאני יוצאת לטיול, וכנראה שיהיה בסדר. ש: כשאת אומרת "השתכנעתי" זה לא ברור. ת:הכוונה שלי היא שהאמנתי, לא רציתי לצאת לטיול והאמנתי שאני יכולה לצאת לטיול. ש: אז בעצם השתכנעת, ת: כן. (עמ' 380, ש' 7-13).
בהמשך, כשנשאלה שוב האם השתכנעה לצאת לטיול הבהירה כי "כבוד השופט, השתכנעתי כי בסוף יצאתי לטיול הזה, זו הכוונה שלי בהשתכנעתי. וחוץ מלעמוד בדלת ולהגיד אני לא יוצאת, כאילו זו הכוונה בהשתכנעתי, בסוף יצאתי לטיול הזה, זו הכוונה. למרות הכל, למרות כל מה שאמרתי... ובהתחשב בכל הדברים האלה שנאמרו פה היום אני יצאתי לטיול... וזו הכוונה בהשתכנעתי, למה זה לא ברור? ש: ...והשאלה היא, האם אחרי שקיבלת את ההסבר מיובל, אחרי שאת קיבלת גם, האם נחה דעתך, האם השתכנעת שהטיול כמו שיובל תיאר אותו, הוא בטוח ואפשר לצאת? ת: אז אני אחזור. ואמרתי פה השתכנעתי ואמרתי פה גם התייאשתי... אלה היו התחושות, אלה היו התחושות. התייאשתי, עשיתי כל מה שאני, ילדה בת 18 אז, ידעה לעשות, ויצאתי לטיול. וזו הכוונה שלי בהתייאשתי וזו גם הכוונה שלי בהשתכנעתי, יצאתי לטיול בסוף, לא ישבתי שם ואמרתי שאני לא יוצאת, אז השתכנעתי, כן יצאתי. קראתי לזה עם מרכאות מקודם כי התייאשתי, לא באמת השתכנעתי אבל התייאשתי, ובגלל זה קראתי לזה במרכאות, ובגלל זה גם אמרתי לא במרכאות, ובסוף יצאתי לטיול" (עמ' 433, ש' 4 – עמ' 434 ש' 7).
כשהוטח בפניה שהיא לא ציינה בחקירותיה שהיא התייאשה אלא רק מסרה שהיא השתכנעה לצאת לטיול (ראו למשל נ/75, עמ' 2, ש' 35-36) חזרה והבהירה שהייאוש שלה היה קשור לרצונה "שלא לצאת לטיול הזה נקודה, שם התייאשתי" (עמ' 434, ש' 31 – עמ' 435, ש' 10) וכן "אני הסברתי פה ואני אחזור על זה שוב. השתמשתי במילה השתכנעתי כי זה מה שהיה, ולמה השתכנעתי, הסברתי... ולא השתכנעתי, כאילו באמת" (עמ' 435, ש' 24-27, וכן ראו בעמ' 503 ש' 27-32).
בהמשך התייחסה לפגישה הלילית ומסרה שלאחר השיעור, בסביבות השעה 01:00-02:00, הם עברו למשרד שליד, רק צוות הגיוס, ושם שוחחו על הטיול תוך כדי שהם מסתכלים על מפה ובוחנים מסלולים. עוד הוסיפה שחלק מהנוכחים "נרדמו על השולחן" והיא, לוטם ושמשי היו ערים ולוטם ושמשי הביעו חשש ממסלול הטיול ההכנה שהם ערכו ואמרו ש"זה מרגיש להם לא בטוח לטייל שם". כן הוסיפה שהיא לא זוכרת מה היה לאחר מכן אך בשורה התחתונה הוחלט שלמחרת יצאו לטיול (עמ' 380, ש' 18 – עמ' 381, ש' 7).
כשנשאלה אם היא לא זוכרת את השתלשלות האירועים בגלל שהוחלט לצאת לטיול בניגוד לרצונה השיבה כי "אני מהישיבה הזו בעיקר זוכרת את חברה שלי שנהרגה, ולכן הזיכרון הוא מטושטש... ודבר נוסף, באמת שבאיזשהו שלב התייאשתי אמיתי... כאילו זו האמת, התייאשתי" (עמ' 430, ש' 14-29).
כשנשאלה האם שמעה מנועם שהיא עצמה השתכנעה לצאת לטיול ואף דחתה הצעה לשנות את יעד המסלול השיבה שהיא לא שמעה את זה מנועם (עמ' 430, ש' 31 – עמ' 431, ש' 7).
56. אמרותיה של אלמז פיקדו, אשר הייתה כזכור חלק מצוות הגיוס, הוגשו בהסכמה במקום חקירה ראשית (ת/173, ת/174). כן הוגש טופס ריענון זיכרון שנערך לעדה אצל המאשימה (ת/175).
באמרתה מיום 31.07.2018 מסרה: "... ואז שמשי ונועם התחילו לבדוק את התחזית של אותו היום והיינו צריכים לצאת, כחלק מההכנה, מה שזכור לי זה ששמשי הציע מסלול חלופי כי ייתכן וירדו גשמים, אני זוכרת שהוא הציע משהו בצפון ואז היו הודעות בוואצאפ שאולי לדחות את הטיול כי התחזית הייתה לא חיובית, אני הגעתי למכינה וכבר נערכה ישיבה ואני לא יודעת מי השתתף כי לא הייתי אבל אני יודעת שהוחלט שיוצאים... אני מדברת על הישיבה שהתקיימה באותו שבוע של הטיול ביום שני..." (ת/174, עמ' 2, ש' 22-28). על החששות מפני מזג האוויר הוסיפה גם בהמשך של חקירה זו בעמ' 3 ש' 56).
העדה ציינה כי באופן כללי, בשל הבנתה שהיא תהיה ברכב החפ"ק לנוכח בעיה שהייתה לה ברגל, היא פחות התעניינה במסלול הטיול. כשנשאלה לגבי התחושה הכללית ביחס ליציאה לטיול בשל מזג האוויר, השיבה כי: "באותו זמן אמרתי לעצמי זה לא משהו לטייל בגשם, שהיינו בדרך מהאוטובוס זה היה קצת מפחיד וירד מלא גשם אבל אני לא אמרתי כלום, רק אמרתי לשימשי וואי איך אנחנו יוצאים בגשם כזה, אבל ידעתי שאני הולכת להיות ברכב אז זה פחות הטריד אותי..." (ת/173, עמ' 1, ש' 11-12, ת/174, עמ' 4, ש' 97-100).
במהלך עדותה התייחסה אלמז פיקדו לישיבה הלילית ומסרה "ביום שלישי בערב התקיימה ישיבה נוספת, נכחו בה צוות גיוס... יובל עשה שיעור לפני הישיבה... ואז אח"כ הייתה ישיבה וכאילו הם המשיכו לדבר על נושא הטיול. ש: מה נאמר בישיבה זו של יום שלישי בערב? ת: יונתן לוטם ושימשי אמרו ליובל כל אחד בנפרד, בקול רם שזה מסוכן לצאת ולא כדאי לצאת וזה לא בטיחותי, וכל פעם יובל נתן טענות מנד, אמר שהדברים נבדקו... אני זוכרת שאנשים אמרו שזה מסוכן ואפשר להחליק... אני זוכרת שיובל כל הזמן ביטל כל מה שכולם אמרו, ועוד אנשים אמרו שלא כדאי לצאת והוא כל הזמן נתן תשובות מנגד... אני לא זוכרת הרבה מהישיבה הזאת חוץ מזה שהרוח הייתה לשכנע את יובל לא לצאת ויובל התעקש לצאת... אני זוכרת שהדברים התלהטו" (ת/174, עמ' 2, ש' 30-44).
גם בחקירתו הנגדית של ב"כ יובל חזרה אלמז פיקדו על כך שהיא זוכרת "ששימשי ויונתן אמרו שהם לא רוצים להיכנס ולצאת לטיול הזה בכלל, והם ממש התעקשו" (עדות מיום 13.12.2021, עמ' 525, ש' 24-29). בהמשך אישרה שהשניים למעשה התנגדו ליציאה גם למסלול החלופי של מעלה ענבה בשל החשש מפני החלקה (עמ' 526, ש' 5-11).
בחקירה נגדית של ב"כ אביב חזרה על כך ש "כששימשי ויונתן אמרו בהתחלה שהם לא רוצים לצאת, אז לא הייתה חלק מההתלהטות. ש: אה. ההתלהטות זה לגבי ההתנגדות שלהם? ת: כן (עמ' 543, ש' 7-13).
אף אלמז פיקדו השיבה שהיא לא מכירה הטענה שנועם השתכנעה לצאת לטיול או התעקשה להשאירו במסלול שנקבע מלכתחילה (עמ' 527, ש' 30 – עמ' 528, ש' 6).
57. נועם בעדותה חזרה ואמרה ש: "אני פחדתי שמשהו יקרה, אני מגיעה ממקום שיש בו שיטפונות לפעמים. כשהייתי בצבא נתקעתי עם האוטו בשיטפון וזה היה אירוע מאוד קשה ובגלל זה פחדתי, פחדתי שמשהו יקרה. גם אמרתי את זה כל הזמן... אני, מבחינתי, כמו שאמרתי קודם, בתפיסה שלי טיולים זה העקב אכילס שלי, אני לא מבינה בזה, תמיד נחשבתי לחניכה הבכיינית, המדריכה הבכיינית. בעצם, אני כל הזמן חוזרת ומעלה טענות או חששות בקבוצה שיש בה עוד הרבה אנשים בוגרים, שרובם או מתעלמים או אומרים לי שאני... מדברים על כל מיני היסטריה שמישהו מכניס. ביום שלישי זה הגיע לשיא, זה אני, בעצם, עוברת בין הרבה, הרבה גורמים במכינה וכולם אומרים לי שאני היסטרית ושאני מזימה... חוסר ניסיון שלי בזה גורם לי להרגיש שאני, כנראה, באמת היסטרית ושאני צריכה לשחרר" (עמ' 773, ש' 16-41). בהמשך הוסיפה כי גם העובדה שיובל מינה לבסוף את אביב לצאת לטיול כאחראי הרגיעה אותה (עמ' 774, ש' 25-31).
בחקירתה הנגדית של ב"כ יובל אישרה את דבריה במשטרה לפיהם סמכה על יובל אותו ראתה כבן אחראי ורציני, תוך שהוסיפה ש"כולם גרמו לי להרגיש שאני היסטרית ושזה בראש שלי" (פרוט' מיום 22.03.2021, עמ' 750, ש' 25-34). כשנשאלה מדוע בכל זאת יצאה לטיול, השיבה "...היו כמה וכמה סיבות שבגללן יצאתי לטיול הזה. זה שהתייעצתי עם כולם וכולם אמרו לי שאני היסטרית, זה שמראש חשבתי שאני היסטרית, זה שאם שמונה אנשים אומרים ההיגיון שלך לא נכון, תשחררי, אז אתה כבר מאמין לזה וזה שבסוף יובל מינה את אביב אחראי טיול. אני ידעתי שאביב מבין בזה והוא שם כאחראי" (עמ' 751, ש' 10-15). זאת לאחר שאישרה קודם לכן שהיא גם חשה לויאליות כלפי יובל וסמכה עליו (עמ' 751, ש' 1-7), ובהמשך הוסיפה שהיא העריצה את יובל (עמ' 753, ש' 1-4).
נועם אישרה שבמענה לפנייתו של שמשי במוצאי שבת בעניין מזג האוויר הצפוי בסוף השבוע היא השיבה לו שהם יבדקו את העניין, ולשאלת ב"כ יובל אישרה שמדובר בשיח לגיטימי שנערך בשבת (עמ' 787, ש' 6 - עמ' 791, ש' 35). בהמשך הוסיפה כי כבר ביום ראשון העלתה תחזית של מזג האוויר בקבוצה ושאלה האם לחפש מסלול חלופי משום שביקשה להעלות זאת לדיון בקבוצה לנוכח חוסר הידע שלה בטיולים (עמ' 792, ש' 9-17); אישרה שיובל השיב באופן ענייני שאפשר לחפש מסלול חלופי תוך שהוסיף שבכל מקרה אין טלפון לוויני ושאפשר לעקוב בצורה מאוד מסודרת אחר הגשמים (עמ' 794, ש' 17 – עמ' 796, ש' 3); אישרה שבמהלך יום ראשון פגשה את יובל במסדרון והוא אמר לה "שאין מה לדאוג נדבר על זה כמו שצריך" (עמ' 799, ש' 20-23); אישרה שביום ראשון בערב אביב קיים ישיבה עם המדריכים ובה הסביר את האופציות השונות תוך שהוא פתח מפה (עמ' 799, ש' 33-36); אישרה שביום ראשון ביקשה מאביב לדחות את הטיול וזה השיב לה "שמבחינתו, זה בסדר ולבדוק קודם מבחינת תאריכים" (עמ' 800, ש' 4-8); אישרה שביום שני היא כתבה בקבוצה שהם החליטו לבטל את הטיול (עמ' 800, ש' 14-16); אישרה שיובל כתב לה מספר הודעות ולבסוף הציע לה לשבת על העניין (עמ' 800, ש' 22-30).
כשנשאלה האם עד לשלב זה גישתו של יובל הייתה עניינית השיבה שלא וציינה שבמענה של יובל להודעתה על ביטול הטיול הוא כתב לה, בין היתר "השתגעתם? בל"ג בעומר? מי יבוא" (עמ' 800, ש' 31-35) וכן שבתגובתו גם שלח תחזית והוסיף "זה ממש לא נראה זרימה משמעותית, זה נראה חשש לשיטפונות. מי מכניס את ההיסטריה?" (עמ' 802, ש' 13-18) וכן "הוא גם אומר לי: 'נועם, הצפי הזה ישן וקיצוני וכבר דיברנו על זה מאז'" (עמ' 802, ש' 21-26).
נועם אישרה שהתקיימה ישיבת יום שני יחד עם יובל ואביב והוסיפה שבישיבה זו היא ביקשה גם להתייעץ עם יחידת החילוץ "והתשובה הייתה שיחידת החילוץ הם פחדנים וכן אמרתי בישיבה שאני כן חוששת ושאני כן רוצה לבטל את הטיול, לפי דעתי". עם זאת אישרה גם שבמסגרת אותה ישיבה היא אומנם אמרה מספר דברים אך לא הייתה יכולה להעלות את התנגדותה ליציאה לטיול כמו שרצתה "מכיוון שאני חייבת להראות לויאליות ליובל ואביב לא יכולתי והראיתי בפני יעל (יעל סדן ז"ל שהשתתפה אף היא בישיבה של יום שני, י' ל') שאני איתם" (עמ' 803, ש' 22 - עמ' 804, ש' 35; עמ' 805, ש' 6).
בהמשך הוסיפה שבאותה ישיבה אמרו לה ששיטפון לא מופיע מהאדמה ושהם התייחסו לזה כאילו שזה מדע מדויק (עמ' 805, ש' 31-37).
נועם אישרה שבשלב זה יכול להיות שיובל לא חווה ממנה התנגדות עזה לטיול (עמ' 822, ש' 33 - עמ' 823, ש' 5), ושביום שני בצוהריים, לאחר הישיבה, הודיעה בקבוצת צוות הגיוס שהוחלט לאשר את הטיול (עמ' 823, ש' 6-8). בהמשך אישרה שלאחר ישיבת יום שני יובל עשה מספר בירורים ובחן ברצינות את הטענות שעלו (עמ' 824, ש' 10-13; עמ' 825, ש' 8-19). בהמשך אישרה שיובל כתב להם שההחלטה תתקבל לפי התחזית שתהיה (עמ' 830, ש' 15-19) וכן אף ציין שאפשר לתכנן מסלול בנחל אחר במדבר יהודה אם היא רוצה ושאפשר להתייעץ אתו על כך (עמ' 832, ש' 20-35). נועם הבהירה שיובל יודע שהיא נעדרת הבנה בטיולים ו"בגלל זה, וגם בצירוף לכל הדברים שכבר אמרנו, אני כבר כל כך איתם בזה אז אני עונה להם את מה שאני עונה להם... הם כבר כל כך בראש שלא צריך לשנות והכול..." (עמ' 833, ש' 7-13).
נועם אישרה שמדבריה "מה אתם אומרים? בעיניי, כל העניין הזה שאנחנו משאירים את זה ועולים בעוקף זה כל היופי. שמצליחים להתמודד גם עם מזג אוויר שלא כל כך מתאים" יובל היה יכול להבין שהיא מסכימה איתו ועם אביב לגבי ההחלטה לצאת לטיול (עמ' 834, ש' 4-10), אך הוסיפה כי אמרה זאת "שוב, כי אני לא מספיק מבינה בזה ושוב, כל זה אחרי כבר תהליך שקרה, אחרי שאני... אני לא מבקשת חלופי (צ"ל מסלול חלופי, י' ל'), אני מבקשת לדחות ואחרי התשובות האלה זה מה שאני עונה לו כי אני כבר בראש שלהם, זה מה שאני מסבירה... שאני כבר רוצה, כאילו, לרצות אותם, שאני כבר סומכת עליהם. כן, אני כבר מסכימה איתם, אני סומכת עליהם. ש: את כבר מסכימה איתם וסומכת עליהם, נכון? ת: בשלב הזה, כן... כן, אבל אני רוצה להוסיף שכל זה ליד יחס שהוא לא, שהוא לא כזה... רציתי להגיד שהוא... כאילו, אתה מתאר את זה, כאילו, כל הזלזולים וכל הדברים שאמרתי הם לא נכונים, אבל הם כן נכונים..." (ע' 834 ש' 21 – עמ' 835 ש' 14).
כשהתבקשה להתייחס להודעה ששלחה לאביה – צביקה, ביום שלישי, לאחר שהעבירה בקבוצה התרעה שאביה שלח לה על אודות שיטפונות חריגים שצפויים, הודעה בה כתבה "אוף, הם כאלה עקשנים", השיבה "אני עונה את זה לאבא שלי כי אני יודעת שאני עכשיו הולכת להיכנס לעוד סגה של לבקש לדחות את הטיול ואני יודעת לאן אני נכנסת. בגלל זה אני אומרת 'אוף, הם כאלה עקשנים', כי אני יודעת מראש מה תהיה התשובה" (עמ' 836, ש' 26 - עמ' 838, ש' 4). נועם גם הבהירה כי העקשנות שאליה היא התייחסה, כוונה לעניין מועד הטיול ולא לעניין המסלול, וכדבריה "העקשנות הייתה לגבי מועד דחיה" (ע' 838 ש' 5-14). כן הוסיפה כי האופציה של להחליף מסלול טיול באותו שלב, לא הייתה באמת רלוונטית, בשים לב לכך שהטיול היה אמור לצאת ביום רביעי בבוקר "ולכן, אני מתעקשת על לדחות את המועד כדי להספיק להכין מסלול חלופי כמו שצריך", אף שבהמשך אישרה שלמעשה ניתן היה למצוא מסלול חלופי בפרק זמן שכזה (עמ' 838 ש' 24-35).
בעדותה, מיום 5.4.2021 הוסיפה "בעדות הקודמת, בחקירה הנגדית הקודמת, הוא ניסה כל הזמן להוכיח על זה שהזלזול וזה שאני הרגשתי היסטרית היה בראש שלי ולא באמת. זה לא נכון. לא רק שזה לא נכון לפי הווטסאפים, זה גם לא נכון על פי התחושות שהיו במכינה. לא הכל היו בווטסאפים, היו הרבה דברים... היו הרבה דברים שהיו גם בעל פה. וכן, היה גם זלזול" (עמ' 792, ש' 33 – 793, ש' 3).
בהמשך עדותה התייחסה נועם לחשש שחשה ביום שלישי עת כתבה ליובל שהיא לא מרגישה בטוחה ושעוד הרבה אנשים מרגישים כמוה ושהיא מפחדת שיקרה משהו תחת אחריותם, וזה השיב לה ששום דבר לא יכול לקרות אם הם יפעלו בצורה מחושבת ולכל היותר לא יצאו לטיול ויראו שיטפון, וכשהיא משיבה לו שהיא בכל זאת רוצה להמשיך לדבר על כך ושזה נראה לה לגיטימי שהיא מרגישה לא מספיק בטוחה ומבינה והוא שב ואמר לה שהם חוזרים על אותן נקודות אך שהם בכל זאת ישוחחו על כך לאחר השיעור. נועם אישרה את כל ההתנהלות הזו אך הוסיפה ש"אבל הוא לא טורח להגיד שהוא עכשיו הולך לעשות שיעור עם החניכים על למה יוצאים לטיול ואין מקום לדבר על זה עוד פעם, כי הוא כבר כינס את כל החניכים וכבר אמר להם שיוצאים לטיול. אני מגלה על השיחה הזו במקרה ועולה למעלה ומצטרפת לשיעור הזה. ואז... אחרי שהוא הסביר לכל החניכים למה יוצאים בשיעורים ואיך זה בטיחותי, כל הדברים שכבר סיפרתי עליהם ודיברתי עליהם, אחרי ש-8 אנשים במכינה אומרים לי נועם, תשחררי, זה יובל, תסמכי עליו, הוא יודע. כשיובל מדבר עם כל החניכים עם הכריזמה שלו ואומר להם את כל הדברים האלה ומסביר להם למה... אני אגיד עוד פעם מדע מדויק, כי ככה הרגשתי... וזהו, אחרי השיעור הזה אני הולכת ליובל, אחרי שאני כבר מרגישה מטומטמת, ואני אומרת שכשאתה מסביר את זה ככה אני מבינה, אבל אני מבקשת שתשב עם החניכים ונדבר על זה עוד פעם. ואז, אחר כך, יש את הישיבה" (עמ' 794, ש' 15 – עמ' 795 ש' 21).
בהמשך הוסיפה כי לאחר השיעור וההסברים שיובל נתן, עם הכריזמה שלו, היא הבינה אך העדיפה שמישהו אחר יסביר לחניכים את ההנחיות או את דגשי הבטיחות וכו' משום שלה לא היה את הידע המקצועי לעשות כן (עמ' 796, ש' 9-38).
כשעומתה עם כך שיובל היה קשוב להערות החניכים והראיה לכך זה שהוא החליט לשנות את המסלול המתוכנן בנחל צאלים על פי הערות שמשי ולוטם, השיבה כי אכן יובל החליט לשנות את המסלול "אבל הוא החליט את זה אחרי שהחניכים לא נתנו לו אופציה אחרת... אחרי שהחניכים ממש התעקשו איתו" (עמ' 810, ש' 13 – עמ' 811, ש' 5), וכשהוטח בה שהיא אמרה שאי אפשר היה לעמוד בפניו והוא עשה מה שהוא רוצה, חזרה על כך ש"אתה יכול לשאול את רוב בוגרי המכינה. הוא בן אדם עם המון כריזמה, הוא בן אדם שאומר דברים ואנשים מקשיבים לו... גם אם הרבה פעמים לא מסכימים איתו" (עמ' 812, ש' 17-33), ובהמשך חזרה על כך ש"הוא בסוף הסכים, אבל כל הישיבה הזו גם לוותה בזלזול הזה שאנו מדברים ובדברים האלה. באמירה של: 'לדעתי לא צריך, אבל מה שתרצו', כל מיני אמירות כאלה. אז נכון, בסוף הוא הסכים וזאת ההחלטה שהתקבלה, אבל היא התקבלה כשיצאנו בתחושות שאנחנו לא מספקים אותו" (814, ש' 18-22).
כן ציינה שהיא חשה מיובל תחושה של זלזול, וכשנשאלה מדוע חשה כך בישיבה, השיבה שהאמירה שיובל אמר בישיבה ש"לא צריך לקחת כל כך הרבה מקדמי בטיחות אבל אם הם מתעקשים אז זה בסדר" התחבר אצלה להודעות הווטסאפ שיובל כתב על שמשי "לפוץ וללא יודע כלום בטיולים" (עמ' 814 ש' 23 – עמ' 815 ש' 7).
כשהופנתה לדבריה בחקירה בהם ציינה שלא ראתה מעולם שיטפון שמגיע במהירות ושטענת יובל שהשיטפון נוצר בחלוף שלוש שעות נראה בעיניה סביר, מסרה שהשיבה כך גם בהתבסס על הניסיון האישי שלה כמי שלא ראתה שיטפון מגיע בעוצמה שכזאת וכמי שבאופן כללי הייתה "היסטרית משיטפון", ובהקשר זה ציינה ש"ניסיוני האישי הביא אותי להיות כזאת היסטרית במהלך השבוע ולהגיד שאנחנו לא יכולים לצפות מה יזרום וכמה" (עמ' 838, ש' 3 – עמ' 840, ש' 4).
בהמשך חזרה ואישרה שההתעקשות לא הייתה על המסלול אלא על מועד היציאה לטיול (עמ' 840, ש' 11-21; פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 869, ש' 32-37).
בעדותה מיום 07.04.2021, בחקירת ב"כ אביב, התייחסה נועם פעם נוספת לקשר שבין ההיסטריה שלה לבין כך שבסופו של דבר האמינה ביובל וסמכה עליו בטיול. בהקשר זה סיפרה על כך שבטיול קודם עלה עניין התייבשות שבשלה הוזמנה יחידת חילוץ "ושיובל גרם לי להרגיש גם אז שאני היסטרית ושסתם הזמנתי יחידת חילוץ. זו הייתה אחת הסיבות שבאיזשהו שלב, האמנתי וסמכתי עליו בטיול הזה" (עמ' 770, ש' 33 – עמ' 771, ש' 16). בהמשך חזרה על כך "שהוא (יובל, י' ל') גיחך עלינו, שהוא זלזל בזה, שהוא אמר שכן ניתן לטייל בגשם, שדווקא צריך ללמוד איך לטייל בגשם" (עמ' 772, ש' 19-20; עמ' 775, ש' 38-39).
כן ציינה ,כי במהלך ישיבה שנעשתה יחד עם אביב, לוטם ועדי בן פזי, על נחל צאלים, אביב פתח מפה, נתן הסברים ואישרה שהיא חושבת שכבר במעמד זה הם דיברו על אפשרויות של חלופות לטיול במידה ויהיו שיטפונות בנחל צאלים (עמ' 872, ש' 17-31).
בסיום חקירתה הנגדית על-ידי ב"כ אביב שבה והבהירה "אני הסברתי עד עכשיו בעדויות, כמה וכמה פעמים, כי כל השבוע אני התמודדתי. ביום שלישי בערב אני כבר נרגעת, כי אחרי שדיברתי עם כל האנשים במכינה..." (עמ' 806, ש' 25-27). בהמשך הבהירה כי ביום שלישי בערב היא כבר סמכה על ההסברים של יובל לגבי זה שהטיול הוא בטוח אם ייעשו כל ההכנות (עמ' 806, ש' 32 – עמ' 807, ש' 24), אך הוסיפה כי היום היא מבינה שהיא לא מסכימה עם כך ו "שלא צריך לצאת לטיול בכלל כשיש חשש למזג אוויר כזה" (עמ' 808, ש' 9). בהמשך הבהירה כי כשהיא אומרת שהיא הסכימה עם יובל, היא מתכוונת לכך שהיא סמכה עליו "אני הסכמתי איתו ואני סמכתי עליו, כי לו יש את הידע" (עמ' 811, ש' 10).
כשנשאלה מדוע קשרה את אביב להסכמתה ליציאה לטיול אם הבהירה כי השתכנעה שנכון יהיה לצאת לטיול מההסברים של יובל, ולא של אביב, השיבה "אביב, מבחינתי, היה אדם בעל ניסיון בטיולים. אני הרגשתי, וזאת תחושה, זה לא אמירה חד משמעית, אבל שאביב יוצא לטיול גם, בין היתר, כדי להרגיע אותי... אני, כאילו, כל הזמן לא רציתי לצאת ופחדתי, ואז, ברגע שידעתי שאביב בשטח והוא האחראי, זה הוריד ממני קצת את החששות, אני סמכתי עליו... אביב לא גיבה אותי" (עמ' 809, ש' 9-28).
כשנשאלה מדוע לא התריעה בפני אביב גם במהלך יום רביעי על הסכנה ממזג האוויר ולא התנגדה לצאת לטיול, חזרה והבהירה "אני כבר אחרי שבוע שההיגיון שלי כבר מרגיש שהוא לא נכון. אחרי שבוע שכולם, כולם, כולם מראים לי שההיגיון הוא שונה משלי. ההיגיון שלי כבר איתם ואני כבר רגועה..." (עמ' 819, ש' 12-33).
בהמשך אישרה שחלק מהחניכים היו בעד לדחות את הטיול וחלק לא (עמ' 824, ש' 2-4), וכשב"כ אביב הטיח בפניה שהיא הכפישה את אביב כשאמרה שהוא הצטרף להתעקשות, השיבה שאת רוב הדברים שהיא אמרה (שהוא לא מוכן לדחות ולא מוכן לבטל ו"השתגעתם" ו"אתם מפונקים" ו"מקסימום תירטבו"), אכן יובל אמר ולא אביב, ואולם אביב כמנהל המכינה לא גיבה אותה. בהקשר זה ציינה כי "אביב הוא המנהל של המכינה, לאורך השבוע זה אני ניסיתי לדבר עם הקבוצה וגם לדבר עם אביב. אביב בשיחת הטלפון שלנו דיברתי בהתחלה ואמר לי לנסות לדחות את הטיול, אבל ברגע שעלתה השיחה בקבוצה עוד פעם מול כולם אז יובל, כשיובל ענה לנו כמו שהוא ענה לנו, אני... אני נרתעתי ואמרתי שאני מעלה את זה אליהם ואביב גם חזר בו וכתב משהו... לאורך הדרך, גם ביום שלישי למחרת, כשכבר מאוד ניסיתי לבטל את הטיול, גם כשדיברתי איתו בפרטי, אז הוא, על פניו, נתן לי את כל התשובות הכי נחמדות ויפות אבל בפועל הוא לא עשה דברים כדי לעזור לי לבטל את הטיול הזה" (עמ' 829, ש' 5-39).
בהמשך השיבה כי לדעתה אביב "מאוד ניסה לרצות את יובל" והסכימה שיכול להיות שבשל כך הוא התנהל כפי שהתנהל וזאת בלי קשר אליה (עמ' 830, ש' 1-22), אף שציינה שגם מאביב היא חשה בישיבה של יום שני תחושה שהיא מגזימה והיסטרית ושמקטינים אותה (עמ' 830, ש' 23-33). לאחר מכן חזרה על כך שזה שאביב יצא לטיול ונמצא בשטח "זה גם משתיק לי את הפחדים ואת החששות, כי אני יודעת שיש שם מנהל, שהוא האחראי" (עמ' 831, ש' 1-6).
נועם חזרה על כך שהיא ציפתה שאביב יגבה אותה, וכשנשאלה מה המשמעות שהוא יגבה אותה השיבה "שיקום מול יובל ויגיד לו, אם הוא חושב שלא צריך לצאת לטיול הזה" (עמ' 833, ש' 2-18).
בסוף עדותה, בשאלה ששאל ב"כ יובל ברשות בית המשפט "... אבל אנחנו תיקנו את זה, כמו שתיקנו שכל היופי, כתבת להם כשהציעו לך לבטל את הנחל, כל היופי זה להתגבר על מזג האוויר. כמו שאת כתבת... ת: כבר אמרתי, שטיפת מוח" (עמ' 870, ש' 5-9).
58. אביב עצמו התייחס, הן באמרותיו והן בעדותו, ללחץ שהפעיל יובל לקיים את הטיול במועדו מחד, ועל ניסיונותיה של נועם להביא לביטול הטיול שתוכנן בנחל צאלים מאידך.
כך באמרתו מסר כי ביום ראשון שלחה לו נועם תמונה של מזג אוויר הצפוי בנחל צאלים והתייעצה איתו האם לדחות את הטיול והוא השיב לה שיתכן ויהיה צורך לדחות את הטיול אך סבר שנכון יהיה להתייעץ תחילה עם צוות הגיוס שהם חניכי שנה א' (אביב מסר כי במכינה נוהגים לקבל החלטות בשיתוף החניכים). לאחר שגם צוות הגיוס המליץ על דחיית הטיול הם החליטו לעדכן את יובל ולחשוב על מועד אחר לטיול. נועם שלחה הודעה בקבוצה שלאחר התייעצות עם צוות החניכים הם חושבים שנכון לדחות את הטיול אך יובל בתגובה חשב שלא נכון לדחות את הטיול והשיב בהודעה משלו כי הוא בדרך למכינה ושם ידונו יחד על הטיול (ת/64, עמ' 6, ש' 140-147).
אביב שיתף כי בהמשך נערכה ישיבה בה הוא השתתף יחד עם יובל, נועם ויעל ז"ל במסגרתה הסביר להם יובל על גבי מפה מדוע ניתן לקיים את הטיול גם במידה ויש חשש לשיטפונות (ת/64, עמ' 6, ש' 147-152).
כשנשאל מספר שעות לאחר האסון, האם נועם הביעה את חששה וביקשה לדחות את הטיול השיב: "בהחלט כן", וכשנשאל מדוע נועם ביקשה לדחות את הטיול השיב כי היא חשבה שמסוכן להוציא את החניכים במזג אוויר כזה (ת/63, עמ' 9, ש' 28 –עמ' 10, ש' 5).
בחקירה אחרת נשאל אביב כיצד לא הקשיב לנועם ולשאר אנשי הצוות שהמליצו לבטל את הטיול והשיב כי "...ציינתי שבתחילת אותו שבוע כן בחרתי לשמוע לנועם והצוות שלה, אך לאחר יובל שוחח אתנו אז לי היה קשה להתנגד לו, כמו שלכל עובד אחר היה קשה להתנגד לבוס שלו". אביב הוסיף כי לאחר ששמע את המלצות הגורמים המקצועיים הוא האמין שהוא פועל על-פי דעתם (ת/76, עמ' 6, ש' 146-149).
בהמשך, כשנשאל מדוע בכל זאת יצאו מירושלים לנחל צאלים למרות ההתראות הוסיף: "יובל ערך ישיבה ובה הראה לנו כיצד ניתן לטייל בנחל גם בעת התראה לשיטפון...מרגע שיובל אמר כי יוצאים לטיול, אז היה ברור לכולם שנצא...הכוונה הייתה ביציאה מירושלים להגיע לנחל צאלים עפ"י התכנון, ובמידה ותהיה התראה ממוקדת על שיטפון שם אז נטייל במסלול שמקביל לנחל" (ת/76 , עמ' 13, ש' 405-412).
כשהופנה להודעה של בוקסבאום לפיה קב"ט החברה להגנת הטבע סיפר בהרצאה כי ביטלו את כל הטיולים של משרד החינוך באזורים שבהם צפויים שיטפונות, ונשאל מדוע כמנהל המכינה לא ראה לנכון לבטל את הטיול לנוכח הודעה זו השיב: "אני לא זוכר בוודאות את ההרגשה שהייתה לי בעת קריאת ההודעה, אבל לפי מה שאני רואה יובל כתב לנועה בוקסבאום כי זה ממש לא מעניין ובשבילי קשה לצאת כנגד הודעה כזו של יובל שהיא חד משמעית" (ת/76, עמ' 16, ש' 503-508).
בהמשך הוסיף כי: "...אך יתכן שהייתי צריך להשים לב להודעה זו יותר, אך שוב כמו שאמרתי זה קשה לאחר ההתייחסות של יובל לעניין...זו הייתה נורת אזהרה משמעותית אך עדיין לחלוק על יובל ולבטל את הטיול היה צעד קשה...כשבחרתי... לא לחלוק על דעתו של יובל לא הרגשתי שאני מסכן חיי אדם בעקבות זאת ובדיעבד ברור שהייתי צריך לעשות זאת" (ת/76, עמ' 16, ש' 512-521).
בחקירה אחרת, כשנשאל מדוע חרף ההתרעות השונות הוא לא ביטל את הטיול, הבהיר אביב כי "...יובל הוא ראש המכינה, והוא הבוס שלי וכבר הרחבתי בחקירותיי הקודמות את הקושי בלהביע דעה שונה משלו...ואני מזכיר לך שבתחילת אותו שבוע גם אני חשבתי שלא נכון לצאת לטייל" (ת/83, עמ' 3, ש' 33-54) וכן "בסופו של דבר נשמעתי להוראותיו של יובל על אף שחשבתי אחרת ממנו בתחילת השבוע" (ת/83, עמ' 7, ש' 165-166).
בהמשך התייחס אביב לכך שתגובות יובל בקבוצה להודעות השונות גרמו לו לחשוש להביע את דעתו: "בנקודות בהם בחר יובל להתערב, לי וגם לאנשי צוות אחרים הרבה פעמים היה קשה לעמוד מולו, וכך היה גם במקרה הזה, ומספיק לראות את הצורה בה התבטא בקבוצת הוואטסאפ של הצוות לעניין דחיית טיול, למשל ההודעה שלו לנועם 'מה השתגעתם' או שדיבר בזלזול כלפי שימשי שחשב לדחות את הטיול, לכן היה לי קשה להביע דעה שונה משלו" (ת/83, עמ' 9, ש' 252-255).
אביב הבהיר בהמשך של אותה חקירה כי אף שהוא לא יודע מה בדיוק היו החששות, "ברור מאליו שכולנו חששנו כולל נועם מטיול בסכנת שיטפונות" (ת/83, עמ' 11, ש' 312-313).
כשהוטח בפניו בחקירה נוספת שהוא כמנהל המכינה יכול היה להורות על ביטול הטיול לנוכח ההתרעות שנשלחו בקבוצה, השיב "אם החלטת ביטול הטיול הייתה רק על ידי כפי שאמרתי לנועם אז לא היינו יוצאים לטיול על אף שנינו לא חשבנו שוכן (צ"ל שנכון, י' ל') לצאת לטיול, יובל היה צמאוד ברור בנחישות כן לצאת בכל זאת על אף ההתראות, אותן ידענו כולנו, היה לי קשה לעמוד מולו לומר שצריך לדחות את הטיול אחרי שהוא אמר בבירור שלא דוחים...יובל הוא בסופו של דבר הבוס שלי, וכמו בהרבה מקרים אחרים ואם במקרה הזה אז כשיובל מחליט משהוא, אז מאוד קשה להתנגד אליו, איני איש הצוות הראשון אשר מרגיש" (ת/ 79 עמ' 10 ש' 294-304).
כן שב והטעים כי החשש שלו להביע עמדה מנוגדת ליובל נבע גם לנוכח תגובות יובל להודעות השונות בקבוצה "...ברגע שיובל רשם בוואטסאפ כתגובה לאפשרות של דחיית הטיול מה השתגעתם או במקרה אחר שבו כינה את ירין שימשי פוץ והיסטרי רק כי חשש ממזג האוויר אז אלו דברים שמקשים גם עלי להביע עמדה מנוגדת ליובל, גם אם אני חושב אחרת ממנו" (ת/79, עמ' 12, ש' 358-360).
בהמשך חזר וציין כי הזדהה עם החשש של נועם ואמר לה שהחשש שלה הוא נכון (ת/79, עמ' 12, ש' 369-371).
בחקירתו האחרונה אביב אישר שלאחר ההדרכה של יובל הוא השתכנע לצאת ואולם לצד זאת שב והבהיר כי "היה לי קשה להתמודד במהלך אותו שבוע עם יובל, ולהביע עמדה שונה משלו, וזאת בעקבות הדומיננטיות הרבה שלו, הביטול של מי שחשב אחרת..." (ת/88, עמ' 5, ש' 114-117).
59. אף בעדותו אביב חזר על ההתייחסות באשר לחשש להתעמת עם יובל. כך ציין "כשיובל היה עם איזה שהוא פור עלינו מבחינה מקצועית נקרא לזה, מבחינת הידע שלו ושהוא הסביר דברים שאנחנו לא ידענו אז גם כשהיה חשש מסוים מאיזו בחירה מסוימת שלו אז לא תמיד היו את הכלים להציג אותם" (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 681, ש' 16-19).
כן העיד שנועם המשיכה לחשוש, גם ביום שלישי "נועם המשיכה להביע חשש, לא בקשה שהטיול ידחה, לפחות לא בפני אבל היא הביעה חשש בהחלט גם בימים שלאחר מכן ודיברנו ביום שלישי, אני חושב באזור שעות הערב" (עמ' 719, ש' 6-9).
60. כאן המקום להתייחס לעדויות השונות שנשמעו בדבר דמותו הדומיננטית והכריזמטית של יובל.
יובל מבוגר בשנים רבות מכל גורמי המכינה הרלבנטיים. יובל מבוגר ב- 18 שנים מאביב, ב-20 שנה מנועם ובשנים רבות עוד יותר מצוות הגיוס דוגמת שמשי ולוטם.
לא זו אף זו. מטבע הדברים ליובל ניסיון חיים רלוונטי ועשיר הרבה יותר. זאת, הן מתוקף עיסוקיו כמורה ומחנך בבית ספר וקצין בצבא והן מתוקף עבודתו במכינה אותה הקים.
למעשה, יובל היה ה"בוס" של כלל הגורמים במכינה ועמד בראש שרשרת הפיקוד.
אם לא די בכל האמור, יובל ניהל המכינה גם כאשר אביב ונועם היו בעצמם חניכים במכינה, ומטבע הדברים התייחסו אליו ביראה הנדרשת.
מהעדויות עלה שאביב, נועם וגורמים אחרים בתוך המכינה ומחוצה לה, העריכו מאוד את יובל, האמינו בו וביכולותיו, הקשיבו לו, וחלקם כמעט העריצו אותו.
כך למשל, אביב העיד כי בחר ביובל להיות מי שיחתן אותו (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 676, ש' 12-14).
על כל האמור יש להוסיף כי הרושם שהתקבל, גם על-ידי בית המשפט במהלך הדיונים, הוא שיובל הוא כריזמטי, דמות חזקה ודומיננטית. ניכר היה כי לצד יכולת לשוחח בגובה העיניים גם עם חניכים "זוטרים" או מדריכים ויכולת לבזר סמכויות, להקשיב, לשתף ואף להשתכנע, יובל בהחלט ידע לנצל את מעמדו, ניסיונו ואת מלוא כובד משקלו כדי שהדברים יתנהלו כיצד שהוא רצה, במקומות שהוא רצה.
כך למשל העיד אביב על אודות ההיכרות עם יובל "שהיא התחילה באותה שנה כשהייתי בן 18 והקשר בכלל של בוגרי המכינה והרגשתי אני גם כבוגר, הקשר מאוד קרוב עם יובל...
אני ורעות (אשתו של אביב, שאף היא בוגרת המכינה, י' ל') בחרנו ביובל קצת לפני שהתחלתי להדריך לחתן אותנו, יובל היה הרב בחתונה שלנו בחרנו בו לעמוד תחת החופה שלנו כי אני חושב שראינו אני רעות ובכלל המשפחה שלי איזו שהיא דמות לחיקוי, דמות להערצה הייתי אפילו אומר, כן, על דרכו, על האומץ שלו להוביל איזו שהיא אידיאולוגיה שאני ראיתי בה מאוד ערכית, מאוד אמיצה, מאוד חינוכית במובנים טובים, יובל היה, אני חושב שהדברים האלה התעצמו בטח שהייתי מדריך במכינה וההיכרות העמיקה והחשיפה אליו אני חושב גברה, יובל היה איש מאוד, מאוד חכם, איש שערך האמת תמיד היה, חינך אליו וגם בעיני דבק בו, היה לו ביטחון מאוד, מאוד גבוה להוביל אני חושב, להוביל ערכים שלא תמיד היו, נקרא לזה במיין סטרים... היה לו ניסיון מאוד, מאוד גדול והרגשתי שהוא עושה את הדברים באמת במקצועיות מאוד, מאוד גבוהה בכל היבט של המכינה היה מעביר שיעורים שחלקנו כבוגרים היינו נוהגים לצטט ולהזכיר...
כן לצד כל אלה אולי הרחבתי על המילה כריזמה הוזכרה פה באולם מדי פעם, אני חושב שהיה ביובל גם מאפיינים של לעיתים איזו שהיא, אני קורא לזה איזו שהיא שתלטנות ויש דוגמאות ספציפיות שאני זוכר שיובל היה מתערב בהן והרגשתי שלפעמים הוא לא מצליח לראות את הסביבה הקרובה אליו, את המצוקה שלפעמים המעורבות שלו מעוררת באנשים הוא ידע גם להיות בוס במובן הזה אבל אני חושב שגם לעיתים זה היה נעשה בצורה שהיא קצת אגרסיבית כזאת שהיא מתערבת ומשהו בה מאוד לא רואה את הסביבה הקרובה" (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 676, ש' 8 – עמ' 677, ש' 20).
וכן, "אני זוכר שזה גם שיח שדובר בתוך הצוות לפעמים, שמאוד קשה להתנגד ליובל כשהוא החלטי על משהו וכבר סגור על משהו זה מאוד, מאוד קשה לשנות את דעתו. ש: כי מה? כי הוא מנומק, כי הוא בוטה? כי הוא אגרסיבי? מה נכון להגיד? ת: אז אני חושב שדווקא בגלל שזה לא נעשה באיזה שהוא בוטות זה לא מעורר איזו שהיא התנגדות כזאת דווקא כי זה נעשה משכנוע שנובע ממקצועיות ומניסיון..." (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 25, ש' 6-12).
וכך מסר בחקירתו "אמנם נועם דור ואני הסכמנו שנינו לדחות את הטיול, אך לאחר ששאלנו את דעתו של יובל הוא החליט שנכון ושצריך לצאת בכל זאת, ואף אחד מאיתנו לא התנגד לאחר דבריו אלו. ש: למה לא התנגדתם, מה אסור להרהר אחר דבריו של יובל? ת: כמו בהרבה החלטות שנעשו בצוות המכינה, שיובל החלטי לגבי עניין מסוים קשה לחלוק על דעתו, וכך היה גם במקרה הזה (ת/76, עמ' 4, ש' 71-75);
כך למשל נועם העידה ש"אתה יכול לשאול את רוב בוגרי המכינה. הוא בן אדם עם המון כריזמה, הוא בן אדם שאומר דברים ואנשים מקשיבים לו... גם אם הרבה פעמים לא מסכימים איתו" (פרוט' מיום 5.4.2021 עמ' 812, ש' 17-33);
וכן ש"יובל בן אדם מאוד כריזמטי, מאז שהייתי חניכה הערצתי אותו. המילה שלו הייתה מאוד, מאוד משמעותית בעיניי" (15.03.2021, עמ' 751, ש' 2-3);
כך למשל שמשי אישר בעדותו את דבריו בחקירה לפיהם לצד החשיבות שהוא נותן לבני אדם, למכינה ולאנשיה, הרושם הכללי שלו מיובל הוא שיובל "מבין בכל ללא עוררין, מתקשה לקבל ביקורת ודעות אחרות..." (עמ' 292, ש' 20-24).
כך למשל, לוטם העיד ש"כשחניכים במכינה בגילאי 19-18, באים ומדברים עם ראש מכינה בן 40, שמאוד מעריכים, אדם כריזמטי, עד אז, כי לאורך כל השנה לומדים ממנו המון... רואים בו דמות מוערכת ומודל לחיקוי... והוא בא ובעקביות שעושים את זה ככה, וזה בסדר... ואף אחד לא קם וצעק אני לא עושה את זה, אני מרים פה דגל אדום. וכן, יש פה טעות שלנו כצוות גיוס... כי זה בן אדם שמאוד מעריכים, והוא בן אדם הם השפעה גדולה וניסיון עצום... ותוסיף על זה הערכה, כריזמה ודמות מאוד חזקה אל מול החניכים (עמ' 348, ש' 1-7);
כך למשל קהתי בחקירתו שהוגשה במקום עדות ראשית אמר ש"יובל מאוד מעורב בכל מה שקורה במכינה, לא ממש בצורה ישירה, אבל היינו מתייעצים איתו, שומעים את דעתו על כל מיני דברים, הנוכחות של יובל במכינה היא מאוד חזקה, הרבה דברים עוברים דרכו" (עמ' 2, ש' 27-28).
קהתי אף אישר בעדותו, בין היתר, כי יובל הוא נחוש ומשימתי (ת/178, עמ' 323, ש' 2-6).
61. יובל לא שלל הטענה לפיה במהלך השבוע של האסון הוא דחה בקשות שהועברו אליו לדחות את הטיול, וכן שהוא לא קיבל בקשות אלו ועמד על קיום הטיול במועדו.
יובל אישר בחקירותיו כי הוא היה מודע לכך כי בימי הטיול היה צפוי מזג אוויר חריג וגשום ושצפויים שיטפונות בנחלי הדרום בדגש על נחלי מדבר יהודה וים המלח; אישר כי ידע שהחניכים נוסעים לטייל באזור מדבר יהודה וים המלח, מקום בו קיים חשש לשיטפונות ואישר כי במהלך כל השבוע שלפני הטיול קיבל התרעות ממקורות שונים לכך שצפויים שיטפונות (ת/49, עמ' 13, ש' 415 – עמ' 14, ש' 427).
כשנשאל האם קיבל בקשה ממי מהחניכים לדחיית הטיול השיב כי קיבל בקשה טלפונית משמשי ומנועם לדחיית הטיול מחשש לשיטפונות בזמן שהיו במכינה וגם במהלך השבוע שלפני הטיול. כשנשאל לתגובתו לבקשה מסר כי הודיע להם שהטיול יתקיים בהתאם להנחיות שקבע לפיהן אין כניסה לסכנת שיטפון במהלך הטיול (ת/46, עמ' 5, ש' 8-21).
כשנשאל האם קיבל התרעה דומה מגורם חיצוני השיב כי אינו זוכר. כשנשאל האם נועם העבירה לו מסרון של אביה שמשמש כסגן מפקד יחידת החילוץ ערבה שמבקש בכל לשון של בקשה לדחות את הטיול מחשש לשיטפונות השיב כי אינו זוכר מסרון כזה. כשנשאל מה הייתה תגובתו אם קיים מסרון כזה השיב כי היה מגיב באותו אופן קרי לא דוחה את הטיול ונערך אליו באופן שלא יסכן את החניכים בשום מצב (ת/46, עמ' 5 ש' 22 – עמ' 6 ש' 3).
יובל אישר כי הבקשות לביטול הטיול הגיעו בעיקר מצוות החניכים שהכין את הטיול בשל הסכנה משיטפונות.
יובל אישר שהמכיניסטים ביקשו לדחות הטיול, בעיקר צוות החניכים שהכין את הטיול. כשנדרש לפרט מי פנה אליו השיב כי לעניין החשש משיטפונות פנו אליו לוטם ובעיקר שמשי (שפנה אליו עוד ב-22.4.2018) שהכין את טיול ההכנה לנחל צאלים ויצא לטיול נוסף להכנת מסלול חליפי (ת/48 עמ' 2 ש' 3-12). בהמשך מסר כי שניהם פנו אליו גם בטענה שגם המסלול החליפי מסוכן בגלל הגשם מחשש להחלקה ולהתדרדרות אבנים ותחילה הוא התווכח איתם שאין בעיה לטייל בגשם. יובל הוסיף כי נוכח ההתעקשות שלהם לפיה גם המסלול החלופי מסוכן, קיבל את עמדתם והנחה שלא לטייל במסלול החלופי במקרה של גשם (ת/48, עמ' 3 ש' 31-36).
יובל הוסיף שגם החניכות עדי רענן ז"ל ועמית עידו פנו אליו בישיבה שהתקיימה ביום 24.04.2018 בבקשה לדחות את הטיול אך ציין שהן ביקשו זאת בשל העובדה שצפוי לרדת גשם (ת/48, עמ' 2 ש' 13-16).
יובל חזר והבהיר כי לא שעה לבקשות לביטול הטיול כי הסביר להם שהם נערכים בצורה מקצועית וזהירה וכי תכליתן של ההכנות לטיול היא למנוע כל אפשרות של סיכון להיקלעות לשיטפון (ת/48, עמ' 2 ש' 6-7, עמ' 3 ש' 3-16).
כשנשאל מדוע קיום הטיול היה כל כך נחוץ למרות ההתרעות לשיטפונות השיב: "אף טיול אינו נחוץ. טיול זה מה שעושים אותו מבחירה ולא מצורך" (ת/46, עמ' 14, ש' 16-17). יובל הוסיף כי לא מצא סיבה לבטל את הטיול לאחר שהם פעלו באופן שאינו מסכן את הקבוצה וכי התייעץ עם הגורמים המתאימים שאישרו את קיום הטיול ולכן אינו חושב שההחלטה לצאת לטיול הייתה רשלנית (ת/46, עמ' 14, ש' 18-23).
כשנשאל האם אחת מהסיבות שהנחו אותו לא לדחות את הטיול נבעה מרצונו שהחניכים ילמדו להסתגל לתנאי מזג אוויר ולתנאי שטח קשים השיב בחיוב והוסיף כי אינו רואה בעיה בכך שחניכים יירטבו בגשם אם כי הוסיף שעניין זה הוא נפרד מסכנת השיטפונות. כשעומת עם כך שהייתה התרעה לשיטפונות השיב כי הם נערכו לטיול גשום באמצעות ביגוד יבש ויריעות ניילון לאוהלים אך שב והדגיש את ההבחנה שיש לעשות בין מזג אוויר גשום וסכנה להיפותרמיה לבין הערכות לשיטפונות לפיה לא נכנסים לשום מצב של ספק (ת/46, עמ' 6, ש' 4-19).
כפי שפורט מעלה, במהלך השבוע עלתה אפשרות להסיט את מסלול הטיול לצפון הארץ, אזור שלגביו לא הייתה התרעת שיטפונות. יובל בחצי פה אף כתב לנועם באחת העדויות כי ניתן לבחון מסלול חלופי, ואולם מכלל העדויות עולה כי הצעה זו של יובל לא הייתה רצינית, לא ממשית, הוא עצמו לא קידם אותה ולא פעל למימושה, כפעי שפעל בנחישות לעניין מניעת דחיית מועד הטיול. מכל מקום, נראה גם ששינוי המסלול שאליו התייחס יובל כבדרך אגב, התייחס למסלול באותו אזור של נחל צאלים ולא לאזור גאוגרפי אחר לחלוטין, כמו צפון הארץ.
בחקירתו יובל אישר כי שמשי הציע להעתיק את הטיול לצפון אך הוא סירב כי רצה שהחניכים ילמדו כיצד יש לטייל כשמרחפת סכנת שיטפונות בצורה בטוחה לחלוטין גם אם בסופו של דבר הטיול לא יצא לפועל והם יישארו בחניון. יובל הוסיף כי עיקר המחלוקת בינו לבין שמשי נסובה על כך ששמשי היה מוטרד מהאפשרות שהם לא ייצאו לטיול ויישארו בחניון בשל שיטפונות ואילו הוא חשב שהמטרה היא ללמוד כיצד לטייל בבטחה (ת/49, עמ' 13, ש' 402-409).
כשעומת עם הודעה ששלח לאביב לפיה שינוי מסלול נוכח החשש משיטפונות זהו אקט פחדני השיב כי "קראתי לכך תבוסתנות בשל החשש להתמודד עם הלא מוכר ועם מה שהם שומעים בחדשות ובתקשורת" (ת/49, עמ' 13, ש' 410).
יובל התבקש להתייחס לתגובותיו השונות בקבוצה כאשר הועברו הודעות הקשורות בדחיית הטיול.
כך, כשהוצגה בפניו הודעתו בה כינה את שמשי "חתיכת פוץ" ונשאל מדוע הוא מזלזל, השיב תחילה כי שמשי באמת פוץ וכי החשש שלו נבע מכך שהאוהלים יהיו ספוגים במים ולא משיטפון (ת/48, עמ' 3, ש' 41-47), ואולם בהמשך הוסיף כי האמירה נאמרה בכעס על כך ש"שמשי ניסה למצוא כל תירוץ כדי לדחות את הטיול" (ת/48, עמ' 3, ש' 50-51).
כך, כשהוצגה בפניו תגובתו לנועם שהודיעה בקבוצה על דחיית הטיול "השתגעתם? בל"ג בעומר מי יבוא", אישר את דברים ומסר כי באמת חשב שאף אחד לא יגיע לטיול בל"ג בעומר, ובנוסף חשב שהלחץ של נועם נבע מכך שהיא חשבה שלא בוצעה היערכות מספקת והכנות מסודרות למצב של שיטפונות ולכן גייס את כולם לישיבה (ת/48, עמ' 4, ש' 84 – עמ' 5, ש' 95).
יובל הוסיף כי במשך שנים פעלו לכך שטיול הגיבוש יהיה טיול מאתגר כדי להכשיר אותם מנטלית וכן "גשם הוא בהחלט סוג האתגר שאני וצוות המכינה חושבים שחניך יכול לעמוד בו ורצוי שהוא יעמוד בו בטיול הכנה למכינה" (ת/48, עמ' 5, ש' 96-98) והוסיף כי טיולים בחורף בתנאים קשים מקובלים במכינות הקדם צבאיות (ת/48, עמ' 5, ש' 100-103).
כשנשאל ביחס לתגובתו לשתי התרעות ששלחה לו נועם לחשש משיטפונות בנחלי הדרום: "זה ממש לא נראה זרימה משמעותית. זה נראה חשש לשיטפונות. מי מכניס את ההיסטריה שימשי", חזר על כך שלאחר ההתכתבות הם קיימו ישיבה בנושא אך הוסיף כי: "...ההיסטריה היא זאת שבסופו של דבר גרמה לשינוי התכנית ולעשות תכנית הזויה שאין לי מושג מאיפה היא צצה. אם היינו דבקים בתכנית המקורית שהוכנה בקפידה רבה כנראה שהיום לא היינו יושבים כאן. כשמשנית תכנית זה הפתח לצרות" (ת/48, עמ' 5 ש' 103-110).
כשהוטח בפניו כי לו היה הקשיב לחניכים והיה מבטל את הטיול לכל היותר הטיול היה נדחה למועד אחר, השיב ש"נכון, אם הייתי מסכים לדחייה, הטיול היה נדחה". לצד זאת, גם הוסיף שהוא אינו המחליט היחידי וכי גם אביב יכול היה לדחות את הטיול והוא היה מגבה אותו אם זו הייתה החלטתו כפי שגיבה אותו ביחס למקום הלינה. כן הוסיף שהתרשם שנועם ושמשי קיבלו לבסוף את דעתו הוא לא כפה את הטיול (ת/ 49, עמ' 6, ש' 162 – עמ' 7, ש' 173).
כשעומת עם העדויות של לוטם, שמשי ונועם לפיהן ביום שלישי בלילה הוא אמר שכל האחריות היא עליו וכי יהיה מוכן לשבת בכלא אם יקרה משהו, השיב "אני אמרתי לו (ללוטם, י' ל') שאני מודע לחלוטין לאחראיות שלי ושאני מקבל את ההחלטות ושאם יקרה משהו אני אף עשוי לשבת בכלא כמו שאכן מסתמן שקורה" וציין שבאמירתו זו התכוון להבהיר שהוא האחראי ושהוא נקט בכל הצעדים וההכנות הדרושות לכך שהטיול יתקיים בצורה בטוחה (ת/49, עמ' 7, ש' 178-180).
יובל עומת עם דבריו כי התייעץ עם גורמים מקצועיים, ונשאל מדוע לא ביטל את הטיול נוכח ההמלצות של זהר וקוצר שאמרו לו שעליו להימנע מסיכונים ומטיול באזור. יובל השיב כי זהר אמר לו שהוא בדרך לירדן והפנה אותו לקוצר אשר שמע בפרוטרוט את תכנית הטיול לנחל צאלים ואישר אותה. יובל ציין כי אף שאל את קוצר אם הוא מפספס משהו וזה השיב לו שהוא לא מפספס כלום. כשעומת עם כך שקוצר מוסר דברים אחרים השיב כי הוא מוכן להתעמת איתו על תוכן השיחה ביניהם (ת/49, עמ' 9, ש' 272-296). כמפורט מעלה, יובל אכן ערך עימות עם קוצר, ובמהלכו טען כי מצא להחמיר את ההנחיות שקיבל מקוצר לטייל בנחל צאלים, וזאת במספר מישורים.
כשעומת עם הודעה ששלח לאופר מיום 23.4.2018 לפיה צפוי לרדת גשם ביום חמישי 26.4.2018 בין השעות 13:00-16:00 ונשאל איך זה מסתדר עם דבריו שאם תרד טיפה של גשם אין לקיים את הטיול, השיב כי מדובר בתחזית שנשלחה ארבעה ימים לפני הטיול וכן שההנחיה הייתה להתבסס על אמת עובדתית ולא על תחזיות (ת/52, עמ' 10, ש' 295-299).
כשנשאל מדוע לא ביטל את הטיול לאור התחזיות של חברת מטאוטק, חברה שביקש להסתייע בה, השיב כי השימוש בשירותיה לא נועד לתחזית היות והתחזית וההתרעה על שיטפונות פורסמו ממילא בכלי התקשורת וכי הוא שכר את שירותיה על מנת לדעת בזמן אמת האם יורד גשם באגן הניקוז. (ת/49, עמ' 10, ש' 279-294, ת/52, עמ' 4, ש' 73-75).
בחקירה אחרת עומת עם עדותו של זאדה מחברת מטאוטק בה הוא הסביר שאין להם יכולת לתת חיזוי בכל רגע נתון. יובל השיב כי המכינה השתמשה בעבר בשירותיה של חברת מטאוטק; כי אין הכוונה לקבל עדכונים שוטפים אלא שנאשם 2 או נועם יתקשרו אל חברת מטאוטק לפני כל מקטע נחל לברר האם יורד גשם באגן הניקוז; כי הדרישה מחברת מטאוטק היא לענות על השאלה האם יורד גשם או לא באגן הניקוז ולא לנתח את אגן הניקוז ולא האם צפוי שיטפון. (ת/52, עמ' 3, ש' 19-38).
כשעומת עם דברי שמשי לפיהם הוא, יובל, אמר יום לפני היציאה לטיול בישיבה עם החניכים שחוות הדעת של מטאוטק משמשת רק כ"כיסוי" ואין להתייחס אליה, השיב כי שמשי לא הבין את דבריו, כי לא זלזל במטאוטק והוא זה ששכר את שירותיה כדי שתספק כלי מקצועי להתרעה בזמן אמת בעת שיטפון. בהמשך שב והבהיר ש"לא התכחשתי לכך שהחניכים או חלקם חששו מיציאה לטיול ואף השקעתי כשעה וחצי מתחילת השיעור שלי באותו ערב בפני כל המכינה כדי להסביר את הרציונל שביציאה לטיול... החניכים חשבו שאני מזלזל בסכנה של השיטפונות והסברתי להם כי אין שום מצב שבו נכנס הספק בנושא זה" (ת/49, עמ' 13, ש' 389-396).
כשנשאל מדוע התעלם מהמסרון ששלח צביקה, שהוא סגן מפקד יחידת חילוץ ערבה, ובו תחזית מזג אוויר ובקשה לבטל את הטיול, השיב כי הוא התייחס בכובד ראש לאזהרה של צביקה כמו ליתר האזהרות בכך שנערך לטיול בהתאם לאזהרות.
כן הוסיף, כי היה רגוע לאחר שהטיול לנחל צאלים בוטל, ושצביקה, שהתנגד לקיום הטיול בצאלים, היה אחד הגורמים שאיתו התייעצו ביחס למסלול חלופי (ת/49, עמ' 11, ש' 335-345).
כשעומת יובל עם תגובתו להודעה של בוקסבאום בה נכתב "זה ממש לא מעניין" ונשאל מדוע הודעה על כך שמשרד החינוך ביטל את כל הטיולים לא מעניין, השיב כי התכוון בתגובתו לומר שזה לא רלוונטי למכינה לא מבחינה פורמלית שכן הם לא כפופים לנהלים של משרד החינוך, ואף לא מהותית מכוון שמשרד החינוך שאחראי על טיולי בית ספר לא נערך לטיולים בהתאם לשיטה של בדיקת אגן הניקוז לפני כניסה למקטע של נחל ולכן אינו מטייל בעת סכנת שיטפונות. זאת, לעומת גורמים מקצועיים שמוציאים טיולים במדבר יהודה בעת סכנת שיטפונות (ת/52, עמ' 6, ש' 159 – עמ' 7, ש' 182).
62. בעדותו יובל הציג עמדות דומות לאלו שהציג בחקירותיו.
כשנשאל האם מבחינתו אין משמעות להתרעה של חשש לשיטפון ומבחינתו אפשר לטייל גם כשיש חשש כזה, השיב שמדובר בחשש ושמדובר באחד מהסיכונים הצפויים בטיול שאותם צריך למנוע כשיוצאים לטיול (פרוט' מיום 24.10.2022, עמ' 507, ש' 10-29).
כשנשאל האם לא פשוט יותר להימנע מלצאת לטיול כשיש חשש לשיטפונות השיב שיש ערך חינוכי גדול לטיול ושבכל טיול יש סיכון להתייבשות או להיפותרמיה. כשנשאל האם מדובר באותה רמת סיכון השיב שאם אין לך כלים להתמודד אזי שבמקרה של חשש לשיטפונות אתה לא הולך לטייל בנחלים שלגביהם יש חשש שכזה (עמ' 507 ש' 31 – עמ' 509, ש' 14).
בהמשך הוסיף כי המידע היחיד שרלוונטי קשור לשאלה האם יורד גשם באגן הניקוז ולכן אם יש אמצעי תקשורת או חזאי או מכ"מ גשם או תצפיתן שמעביר את המידע הזה אז שיטפון לא מסוכן כמו שנסיעה על כביש אינה מסוכנת (עמ' 509, ש' 18-32).
כשהופנה לתגובתו להודעה של נועם בקבוצה על דחיית הטיול בשבוע "השתגעתם, בל"ג בעומר, מי יבוא?", השיב כי הופתע מההודעה של נועם כיוון שיום קודם לכן הוא שוחח איתה על האפשרויות להיערך לטיול והוסיף שמדובר בתגובה ספונטנית שלו שנבעה מהקושי לדחות הטיול לל"ג בעומר כפי שהסביר קודם לכן.
כשנשאל מה אכפת לו שנועם החליטה לדחות את הטיול למרות ההחלטה הקודמת שלהם שלא לדחות השיב כי לאחר שהדרג שלמטה עירב בהחלטה את הדרג מעל הוא לא יכול לקבל החלטה שונה בדרג מתחת בלי להחזיר לדיון את הדרג שמעל (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 736 ש' 4 – עמ' 737, ש' 4). כשהוטח בפניו שמכאן ניתן ללמוד שההחלטה בסוף היא שלך השיב: "זה נכון, בשלב הזה נכון, אני עצרתי את ההחלטה שלה...ובוודאי אני עצרתי ואמרתי, רגע, רגע, אבל דיברנו על זה אתמול, מה זאת אומרת?..." והוסיף כי לאחר מכן התקיימה ישיבה עם נועם, נציגה של צוות הגיוס ואביב בה הם דנו בכל האופציות וקיבלו החלטה (עמ' 737, ש' 7-16).
יובל העיד ש"אני מאוד הופתעתי מזה שפתאום החליטו לדחות, אחרי שדיברנו על זה אתמול, ולי היה ברור שממשיכים. אני פה אמרתי את הנושא של ל"ג בעומר כשאני מתכוון, כמו שהסברתי קודם לבית המשפט, בל"ג בעומר זה בעייתי, בקיצור, מה פתאום דוחים?". בהמשך הוסיף כי נועם הסבירה את החלטתה לדחות את הטיול בכך שהשבוע ממש גשום, כי הם לא מצליחים להכין מסלול חלופי וכי הם התייעצו עם החניכים ואפשר לבדוק לדחות לל"ג בעומר אפילו בתחילת השבוע ולא בסוף שבוע. יובל מסר כי הודיע לנועם שלדחות את הטיול למועד שהוא לא בסוף שבוע הוא בעייתי (פרוט' מיום 14.9.2022, עמ' 563, ש' 1-12).
כשהוטח בו כי בתגובה זו הכניס את נועם למגננה השיב כי אינו מסכים, כי אי אפשר לנתק את התגובה שלו מהשיח שהתנהל בינו לבינה יום קודם, כי ההתעקשות הייתה על מועד הטיול ולא על המסלול, וכי נועם עצמה לא תמכה במסלול חלופי (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 770, ש' 12 – עמ' 772, ש' 15).
בהמשך אישר כי לאחר תגובתו נועם שאלה מה אתם מציעים לעשות; כי ענה לה שאם זה לא בסוף השבוע אז זה בעייתי; כי נועם שלחה הודעה לפיה יש זרימה משמעותית בנחלים בדרום; כי הוא שלח בתגובה הודעה עם תחזית ובה כתוב בוא נדבר על יום חמישי שזה יום האסון וכתב לה שלפי התחזית זה ממש לא נראה כזרימה משמעותית בנחלים אלא כתוב שיש חשש לשיטפונות שזו תחזית רגילה וסטנדרטית ועל כך שוחח איתה אתמול שכאשר יש חשש לשיטפונות צריך להיערך לכך (עמ' 777, ש' 9 – עמ' 778, ש' 31).
כשנשאל למה התכוון כשאמר שאם זה לא סוף שבוע אז זה בעייתי השיב שבטיול בסוף שבוע החניכים מפסידים פחות ימי לימודים (עמ' 780, ש' 9-31).
כשנשאל על סמך מה הוא קבע שהחניכים לא יבואו לטיול בל"ג בעומר, ומדוע לא ביקש לבדוק אולי דווקא למועמדים יהיה נוח לבוא בל"ג בעומר, שהוא יום חופשה, השיב כי בתגובה שלו יש שני מרכיבים. האחד הכעס שלו על נועם שבא לידי ביטוי בשלושה סימני קריאה שכתב בסוף התגובה שלו והשני הוא הניסיון שלו כמחנך של תלמידים בגילאים אלו אשר מלמד שהם לא היו מגיעים לטיול בל"ג בעומר מכיוון שמדובר באירוע אחרון שלהם יחד עם חבריהם מבית הספר או מתנועות הנוער, והוסיף כי בל"ג בעומר צפוי היה להיות אירוע ענק של אלפי משתתפים במכינה (עמ' 780, ש' 32 – עמ' 782 ש' 11). יובל הבהיר כי כעס על נועם מכוון שיום קודם הוחלט לא לדחות את הטיול ונועם העידה שמהניסיון דחיה של הטיול מהווה למעשה את ביטולו (עמ' 782 ש' 13-33).
בהמשך, כשנשאל למה התכוון כשאמר שנועם אמרה לו שהם התייעצו עם החניכים לגבי ל"ג בעומר, מה שסותר את הטענה שלו בדבר כך שהמועמדים לא יבואו אם הטיול יידחה לל"ג בעומר, השיב כי את השאלה מי יבוא לטיול בל"ג בעומר הוא שאל לפני שהיא אמרה לו בישיבה שהם התייעצו עם החניכים, וכי בישיבה שהתקיימה התקבלה החלטה לקיים את המסלול בצאלים בצורה בטיחותית (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 783, ש' 14-33).
כשהוטח בפניו שלמעשה כבר ידע שחניכים יבואו אם הטיול יתקיים בל"ג בעומר, ולכן הנימוק של חוסר יכולת לדחות את הטיול לל"ג בעומר לא מתקיים עוד, השיב בחיוב, אך הוסיף כי בשביל זה הם מקיימים ישיבה (עמ' 784, ש' 3-9).
כשהוטח בפניו כי למעשה נועם וצוות הגיוס רצו לדחות את הטיול, הוא מתערב ומכנס ישיבה בנושא והמסקנה של הישיבה היא שהטיול לא נדחה ולא עובר לצפון אלא נשאר בצאלים בהתניות שלו השיב כי לא כפה עליהם את ההחלטה ושבישיבת יום שני נועם השתכנעה והייתה חלק מההחלטה שהתקבלה (עמ' 785, ש' 3-17).
יובל נשאל על אודות הישיבה שהתקיימה ביום שני. יובל מסר כי בישיבה השתתפו אביב, נועם ויעל סדן ז"ל שהייתה הנציגה של צוות הגיוס; כי הם דנו באופן מעמיק באפשרויות העומדות לפניהם; כי הוחלט להשאיר את הטיול במועד שנקבע ובאזור שנקבע; כי ראה ערך בלהשאיר את הדברים במקומם וללמוד לטייל בטיחותי ולא רק משיקולים טכניים; וכן שישב וניתח עם אביב את המפה של נחל צאלים לעומק בשל החשש משיטפונות אף שהם מכירים את המסלול (פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 565, ש' 18 – עמ' 566, ש' 26).
יובל הוסיף כי ראה צורך להיות מעורב בפרטים בגלל שמדובר בטיול הראשון שיצא לאחר שינוי הנהלים במכינה בעקבות הטיול שהתקיים בחורף בו הם הופתעו (עמ' 567, ש' 8-23).
יובל העיד, כי במהלך הישיבה התקבלה החלטה להוציא טיול הכנה למעלה ענבה מכוון שההערכה הייתה שמירב הסיכויים שהקבוצה תצטרך לטייל שם; שנועם לא התלהבה מהרעיון אך לא היה איזשהו וויכוח על הנושא ושבסיום הישיבה הושגה הסכמה (עמ' 577, ש' 16-21).
בחקירה הנגדית אישר שישיבת יום שני נערכה לאחר שנועם הודיעה בקבוצה שהוחלט לדחות את הטיול והוא השיב להם השתגעתם בל"ג בעומר מי יבוא (פרוטוקול מיום 23.11.2022, עמ' 696, ש' 28 – עמ' 697, ש' 9).
בהמשך הבהיר כי הוא לא ישב עליהם ולא שכנע אותם במהלך הישיבה אלא הם ניתחו יחד את המצב וקיבלו יחד את החלטות (פרוטוקול מיום 23.11.2022, עמ' 697, ש' 12 – עמ' 698, ש' 2).
כשנשאל האם ההחלטה לא לדחות את הטיול התבססה על שיקולים פרקטיים השיב כי ההחלטה התבססה גם על שיקול ערכי-חינוכי.
יובל הוסיף כי נבחנו שלוש הצעות שונות. הראשונה, לדחות את הטיול. השנייה, לטייל במקום אחר. השלישית, לטייל באותו מקום בהתאם לאפשרויות. יובל טען כי הוא ראה ערך חינוכי בכך שהם יטיילו באותו מקום וילמדו מהי התרעת שיטפונות וכיצד ניתן לטייל במקום שנבחר מלכתחילה בהתאם לאפשרויות (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 699, ש' 6-18).
יובל התייחס להתעקשותו לקיים את הטיול במועדו "ש: היה עוד מישהו מלבדך, שהתעקש לקיים את הטיול באותו השבוע? ת: אני, זה הערך שאני הצבתי שמה.
ש: זו לא השאלה. השאלה היא, האם מלבדך היה בשיחות, בווטסאפ, או בדברים, מישהו שקם ואמר, לא, השבוע אנחנו נקיים את הטיול כי 1, 2 ו- 3, כמו שאתה אומר?
ת: לא. אני לא התעקשתי, אני, זו הייתה העמדה, זו הייתה ההצעה שאני תמכתי בה.
ש: האם היה מישהו אחר שהביע עמדה? ולא שהתעקש. שהשבוע צריך לקיים את הטיול, ולא במועד נדחה?
ת: אז אני אומר. ישבנו בישיבה ודנו בשלוש האופציות ביחד והאופציה הזו נבחרה על-ידי שלושתנו...
ש: מר כאהן, זו לא השאלה... האם מלבדך היה מישהו שאמר... שצריך לקיים את הטיול השבוע, ושההערות שעולות הן לא מן העניין... אני לא מקבל אותם, כי יש משהו ערכי בלקיים את הטיול השבוע, כי יש לנו שיקולים פרקטיים וכי יש טיול, כי, כמו שאתה אומר... האם היה מישהו אחר שאמר, לא, אנחנו לא מקבלים את מה שאומרים כולם, והשבוע אנחנו נקיים טיול?
ת: קודם כל, לא אומרים כולם, אני מצטער, יש פה דברים לא נכונים. אני בהחלט את העמדה הזו הבאתי והצגתי בישיבה, והיו עוד עמדות, ואגב, בישיבה לא היה וויכוח כל כך. בחנו ביחד את שלושת האפשרויות, כי לכל אפשרות היה חיסרון. בטיול אחר בצפון, היה צריך להתחיל מהתחלה את ההכנה וכו', ולדחות, היתה בו בעיה אחרת, וזו החלטה שהתקבלה ביחד.
אני כן מסכים, שאני הוא זה שבאתי בהתחלה ואמרתי את האפשרות, של לקיים את זה השבוע. שיש את האפשרות בכלל לקיים השבוע, עם התרעת השיטפונות, זה היה הרעיון שלי. אבל זה לא כמו שזה מוצג, שהיתה איזושהי החלטה שלי ואחרים קיבלו אותה. לא, היתה ישיבה בדיוק בגלל זה, וגם נועם הסכימה עם זה והעידה על זה..." (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 706, ש' 9 – עמ' 707, ש' 17).
בהמשך, כשעומת עם כך שמהתכתובות בין נועם לאביב עולה שנועם רוצה לדחות את הטיול ולאביב לא הייתה בעיה עם זה, ונשאל איפה זה נתקע השיב: "בדעה שלי".
כשנשאל האם הטיול היה נדחה במידה והוא היה מסכים לדחות את הטיול, השיב כי בישיבה אביב לא אמר לו שצריך לדחות את הטיול (עמ' 721, ש' 9-26).
בהמשך נשאל "ש: האם אתה מסכים, שאתה היחיד שהבעת התנגדות לדחיית הטיול?
ת: אני הוא זה, שכשנועם כתבה את זה אמרתי מה פתאום, ואמרתי בואו נשב על זה. ישבנו על זה, דנו בדברים וקיבלנו את ההחלטה שלא דוחים... זאת אומרת זה רק מראה, שהייתה פה החלטה שחשבנו ביחד, וקיבלנו אותה ביחד...
ש: אבל השאלה היא אחרת. האם היה עוד מישהו, שהביע התנגדות לדחות? מלבדך
ת: לא היה מישהו שהביע התנגדות ... היה מישהו, אני הבעתי את העמדה הזו, וכשדנו בזה ביחד... וזו החלטה שכולם קיבלו ביחד" (עמ' 721, ש' 27 – עמ' 722, ש' 10).
יובל נשאל ביחס לגמישות בתאריכי היציאה לטיול והשיב כי: "בטיול הזה, היה לי חשוב שהוא יצא בתאריך, בין השאר כי אני חששתי שהוא לא יתקיים או שלא ישתתפו בו חניכים אם נדחה אותו..." (פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 552, ש' 26-27).
בהמשך הבהיר כי העומס הלוגיסטי במכינה (לו"ז, רכבים) הקשה מאוד לשנות את מועד הטיול בין היתר בגלל פרויקט ענק בקנה מידה ארצי שהיה מתוכנן לשבוע שלאחר הטיול ושיאו בל"ג בעומר (פרויקט "מסביב למדורה") (עמ' 552, ש' 29-30; עמ' 553, ש' 17-27).
כשנשאל מדוע לא היה ניתן לדחות את הטיול בשבועיים השיב: "...זה כבר נכנס ללו"ז של המכינה וזה לא היה רלוונטי בכלל" (עמ' 554, ש' 6-7).
בהמשך הבהיר כי באופן עקרוני אפשרי היה לדחות (עמ' 554, ש' 21), וכשנשאל האם נבדק עם המועמדים מועד חלופי אחר השיב שהוא לא בדק זאת ולא הנחה לבדוק מועד חלופי. בהמשך מסר כי בשלב זה "התחיל הדיון ואמרתי לא צריך לדחות, בואו נראה איך עושים את זה בצורה בטיחותית לגמרי", כשיובל הוסיף שמבחינתו אין כל בעיה שהם ייצאו לטיול ויישארו בחניון (עמ' 555, ש' 3-17).
יובל התייחס בעדותו לוויכוח מול שמשי שביקש לדחות הטיול ולחלופין להעבירו לצפון הארץ.
יובל העיד כי שמשי צידד בעמדה שיש להעביר את הטיול לצפון הארץ ששם אפשר לטייל גם בגשם והוא לעומת זאת חשב שיש ערך ומסר לחניכים גם אם הם יישארו בחניון, יראו שיטפון ולא יצאו למסלול (עמ' 555, ש' 19-24).
בהמשך הוסיף כי הוויכוח עם שמשי נבע מכך ששמשי כאחראי על הפעלת החניכים לא רצה שייווצר מצב שהוא מביא אותם לטיול ובסוף לא עושים מסלול אלא נשארים בחניון (עמ' 556, ש' 12-15), בעוד שהוא הבהיר לשמשי שלתפיסתו אין כישלון בכך שהם יישארו בחניון במקום לעשות מסלול וכי ניתן להעביר לחניכים מסר שלא מטיילים ולא נכנסים כשיש התרעה כשיורד גשם באגן הניקוז (עמ' 558, ש' 5-15).
כשנשאל יובל האם לא חשש שההתעקשות שלו להוציא את הטיול תעביר מסר שרוח המפקד היא לא לדחות את הטיול השיב כי הוא היה שם ודיבר עם האנשים וכי בשום שלב לא שידר לחץ לעשות את המסלול אלא להיפך "אני כל הזמן הזהרתי מלעשות את המסלול...למשל בישיבה של קפ"ק שימשי אמרנו, בכלל לא נכנסים לנחל אם יש צפי לגשם וזה לא הפריע לי כלל...כשאדם אומר רוב הסיכויים שלא תעשו את המסלול הוא משדר מסר של אבל עדיף שתעשו?..." (עמ' 555 ש' 25 – עמ' 556, ש' 6).
כשנשאל מהו אותו ערך חינוכי הטמון בטיול בחוסר נוחות בגשם או בחוסר יכולת לטייל ולהיתקע במקום הלינה, השיב כי הערכים הם התמודדות עם חוסר נוחות, התמודדות עם סכנת שיטפונות וטיילות כולל בטיחות, וכשנשאל מה לגבי הערך של בטיחות השיב כי הוא ערך מרכזי וביחס אליו היו כל הישיבות. כשנשאל כיצד ניתן לערך הבטיחות משקל בהחלטה לקיים את הטיול השיב שההחלטה כללה הקפדה גדולה על הבטיחות ושבטיול לא היה סיכון (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 708, ש' 22 – עמ' 709, ש' 30).
כבר עתה אעיר, כי טענה זו של יובל שגם באי יציאה למסלול ובהישארות של המועמדים בחניון יש ערך חינוכי עבור אותם מועמדים היא מוקשית ותמוהה לנוכח הסבריו המפורטים של יובל עצמו על אודות הערך החינוכי הרב הטמון דווקא בטיול עצמו, בהליכה במסלול, ואף במסלול מאתגר ומחשל, כחלק מהכנה לצבא של מועמד למכינה, כחלק מהכרת הארץ וחיבור לנופיה וכיוצ"ב.
אם כטענת יובל ממילא מירב הסיכויים שהקבוצה לא תוכל לטייל לנוכח התחזיות אלא תישאר בחניון ותקיים משחקי חברה, לא ברור מדוע לא ניתן מבעוד מועד להסיט הטיול לצפון הארץ כדי להגשים את כל הערכים החשובים שאותם רוצה יובל להקנות למועמדים ואשר טמונים בטיול עצמו, ולא סתם להתפשר על נסיעה ארוכה לדרום הארץ עם קבוצה רק כדי להישאר בחניון ולשחק במשחקי חברה.
האמנם באמת קיים ערך למועמדים למכינה, להבדיל, אולי, ממדריכים, מלמידה כיצד ניתן להתאים תכנית טיול לאילוצים שונים? זה מה שחשוב לצוות המכינה להעביר ואולי לבחון עם מועמדים עתידיים למכינה? במפגש הראשון בשטח עם המועמדים?
ביחס לעמדת נועם ואביב לעניין דחיית הטיול ציין יובל כי: "לגבי אביב ונועם, אני לא הרגשתי את זה בכלל, ההפך, זאת אומרת נועם באיזשהו מקום הרי הביעה גם חששות. אחרי שישבנו איתה בישיבה היא אמרה שלא, היא הבינה את הדברים. אביב הוא לא בשנה הראשונה, אביב בשנה השלישית עובד אתי" (פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 558, ש' 12-15).
יובל הופנה להודעה ששלחה נועם לפיה כל היופי שנשארים באותו מסלול ועולים בעוקף ושמצליחים להתמודד עם מזג האוויר שעליה זכתה ללייק, ונשאל האם לשיטתו היא הסכימה עם הדרך שלו, וזה השיב תחילה בשלילה והוסיף כי התגובה שלה באה לאחר שהוא שלח לה הודעה שזהר הציע ששווה לחשוב גם על מסלולים עם אגן ניקוז קטן יותר והיא הביעה את דעתה, ובהמשך אישר שלמעשה נועם קיבלה את הסבריו מהישיבה (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 801, ש' 29 – עמ' 803, ש' 13).
כשהופנה לתגובתו להודעת נועם, בהתייחס לשמשי שהוא "חתיכת פוץ" והוא באמת לא מבין הרבה בטיילות השיב שהוא לא מקבל את זה; ששמשי לאורך כל הדרך לא רצה לעשות זאת; כי תגובתו דווקא נאמרה בחיבה וכי הוא אוהב את שמשי; כי שמשי הביע התנגדות לכל אורך הדרך וכי השתמש בביטוי "פוץ" משום ששמשי חוזר ומתנגד על מה שלא הפריע ולא על הסכנות (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 805, ש' 19 – עמ' 807, ש' 5; פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 607, ש' 24 – עמ' 609, ש' 6).
יובל הופנה לדברים ולחששות שהעלתה נועם לאחר ששמשי ולוטם חזרו מטיול ההכנה לפיהם הכניסה לנחל היא דרך מסוכנת; לכך שגל אור אמר להם לא להתקרב לנחל צאלים כי זו סכנת חיים ולכך שהיא לא מרגישה בטוחה ומבקשת פעם נוספת להתייעץ על כך, מה שמלמד שלמרות הכל היא לא חשה בטוחה לצאת לטיול. כשנטען בפניו שחרף כל אלה הוא ממשיך בדפוס פעולה של התעקשות לקיים את הטיול, השיב כי דיברו על כל החששות שהיא העלתה וכי היא באה עם היזון חוזר משמשי; כי במהלך השיחה חזר פעמיים על ברירת המחדל שאין בה סיכון לפיה הם יראו שיטפונות; שההתעקשות והדברים של נועם מלמדים דווקא על כך שהוא לא מטיל מרות כפי שמנסים להציג אותו ושברמה המהותית הוא עורך ישיבה עם החניכים לאחר השיעור ומקדיש שעה להשגות שלהם (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 808, ש' 5 – עמ' 813, ש' 2).
ובמקום אחר התייחס לתגובתו להודעת נועם "... אז אני מגיב על העניין ואני אומר, חברים, אנחנו כבר סגרנו מזמן את העניין ואנחנו חוזרים על עצמנו, ואורי קוצר מכיר את הנחל כמו ערן לפחות". בהמשך הוסיף כי אף שהוא מעריך את ערן (גל אור, י' ל') ברור לו שהוא לא מומחה לטיולים מדבריים והוא לא נמצא בסוד התכנון ושהסיבה ששמשי ולוטם נשלחו לטיול מכין היא כדי לבדוק ולהכיר את המסלול האדום בנחל צאלים ואת הכניסה אליו כפי שדובר עליו עם קוצר. יובל הבהיר שהכניסה למסלול האדום היא במקום שבו נחל צאלים הוא רחב מאוד והזרימה בו איטית ולכן, אם הם לא יוכלו לחצות את הנחל למסלול האדום הם לכל הפחות יראו שיטפונות (פרוט' מיום 14.9.2022, עמ' 612, ש' 18 – עמ' 614, ש' 3).
כשנשאל ביחס להתכתבות שלו עם נועם בעקבות דבריה כי היא לא מרגישה בטוחה ושלמרות תגובתו ששום דבר לא יכול לקרות אם הם יפעלו באופן מחושב ומקסימום יראו שיטפון נועם מבקשת לדבר על הנושא שוב, השיב שהוא כתב לה שהם ידברו על כך לאחר השיעור (פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 615, ש' 14 – עמ' 618, ש' 32). יובל הוסיף שמהתכתבות זו בינו לבין נועם ניתן ללמוד על השיח האותנטי והפתוח במכינה ועל האפשרות של נועם לבטא את חששותיה למרות שכבר סגרו את העניין (עמ' 619, ש' 1-10). כן הוסיף: "אבל אני מחליט, אבל אני מחליט, ואני חושב שאני החלטתי את זה אפילו לפני. אני מבין שיש בעיות ושהחניכים חושבים שזה בעייתי וכו', אז אני אומר, בסדר, בואו נדבר על זה, אין, בואו -. אני רוצה, אני גם אמרתי שאני רואה בזה גם את הדבר החינוכי, אני רוצה על הדרך להסביר, לדבר על התרעות השיטפונות" (פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 620, ש' 28-32).
כשנשאל האם באמת האמין שנועם יצאה ללא חשש לטיול, ולא רק הצטרפה אליו בדלית ברירה, לאחר ששוב ושוב פנתה ואמרה שהיא לא בטוחה לצאת, השיב: "באמת ובתמים, ואני אגיד לך יותר מזה. אני הרי ישבתי איתה בישיבה, בישיבה עלו כל הדברים, השתכנעתי ושיניתי את הדברים, ואני הפכתי את כל מתווה הטיול לאור החששות של החניכים, וזה לא זה. החשש הזה, שאמרתי שאנחנו חוזרים על אותן הנקודות, זה לא היה חשש רלוונטי, הרי אני אמרתי מראש שלא נוכל לחצות את הנחל... ויש לך ספק שלא היה לה חשש? הרי היא מציעה של נחל צפית, וזו ההוכחה כאלף, זו ההוכחה הכי טובה. היא בעצמה מציעה את נחל צפית, ואחר כך הם בודקים ומתייעצים. עוד לפני שהתייעצו היא הציעה, ככה אומר אביב, שהיא הציעה את נחל צפית, אני אמרתי לה משהו, אני כפיתי עליה משהו? הרי ביטלו, הם היו בעין תמר" (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 813, ש' 12 – עמ' 814, ש' 7).
כשעומת עם דבריו של שמשי בעדותו לפיהם הם ביקשו להחליף מסלול ובהמשך לדחות את הטיול לגמרי כי הבינו שכבר לא יספיקו להחליף מסלול ונענו בשלילה, כי הוא מתקשה לקבל ביקורת ודעות אחרות, כי מהעדויות עולה הרושם שהוא קשה לפיצוח, וכי הוא לא נעתר לבקשות של כולם לדחות את הטיול, השיב יובל שהוא לא לקח סיכונים וכי דן בעניין עם נועם ואביב, כי קיים שעות רבות של דיונים, כי ההחלטה לא לדחות את הטיול התקבלה יחד, וכן שבעקבות הערות אחרות של שמשי הוא שינה את תכנית הטיול (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 704, ש' 10 – עמ' 705, ש' 9).
יובל התייחס לדבריו בשיעור של יום שלישי "וכשיונתן לוטם אומר לי אני לא מוכן לקחת אחריות אני אומר לו, יונתן, מי אחראי פה? אני אחראי, כמו שאני אומר עד היום. אני לא אחראי פה, אתה לא לוקח את האחריות, אני בסה"כ ביקשתי ממך להכין את טיול ההכנה, אני האחראי ואם יקרה משהו אני גם אשב בכלא, ואני מתכוון לזה. מה אתה חושב, שאני חושב שאתה אחראי על הטיול הזה? בחייך, אני אחראי, אני מעורב פה ואני יודע מה אנחנו עושים..." (פרוט' מיום 14.9.2022, עמ' 623, ש' 2-7).
כשנאמר לו שהתייחסותו בחקירה (ת/49) לדברים שהוא אמר ללוטם בשיעור על אודות כך שהוא זה שנושא באחריות ושהוא זה שמקבל את ההחלטות ושהוא מוכן לשבת בכלא אם יקרה משהו, עומדת בסתירה לדבריו בעדותו על אודות כך שההחלטה לקיים את הטיול במועדו הייתה של כולם ולא החלטה שהיא רק שלו, השיב כי דבריו ללוטם נאמרו בהתייחסות לאמירת לוטם שהוא, לוטם, לא רוצה לקחת אחריות. יובל הבהיר שגם עתה, הוא לוקח אחריות על ההחלטה לקיים את הטיול וטען שאין בכך כדי לסתור את העובדה שההחלטה על קיום הטיול התקבלה ביחד עם אביב ונועם.
יובל הוסיף כי אביב לא הביע התנגדות לקיים את הטיול בשום שלב בעוד ש"נועם כן התנגדה בחלק מהזמן בהתחלה ביום שני, ואחר כך היא השתכנעה" (פרוטוקול מיום 23.11.2022, עמ' 734, ש' 25- עמ' 734, ש' 16).
יובל התייחס בעדותו לישיבה הלילית ולקפ"ק שמשי. יובל מסר כי הועלו טענות של צוות הגיוס שטיול של מועמדים בגשם עלול להרתיע אותם והשיב כי אינו רואה בעיה שהם יירטבו קצת וכי הוא מעוניין שיחוו את האתגר של טיול בגשם.
בהמשך מסר כי במהלך הישיבה שמשי ולוטם שהיו בטיול ההכנה טענו שהעלייה במעלה ענבה תלולה ושזה מחליק ומסוכן. יובל העיד שהוא לא הסכים איתם והשיב שילכו בזהירות ושאין בעיה שמישהו יחליק לרגע ויקום אך הם לא קיבלו זאת. או אז הבין שהוא עושה טעות חינוכית בוויכוח איתם כי הם אלו שהיו בטיול ההכנה ולכן קיבל החלטה שאם יורד גשם לא מטיילים במעלה ענבה (פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 633, ש' 2 – עמ' 634, ש' 25).
כשנשאל האם עצם העובדה שהטיול מצריך תנאים והוראות שונות כיצד לנהוג במצבים שונים לא מעלה תהיות מדוע בכלל צריך את כל ההתעסקות הזו, השיב כי בדיעבד זה נראה מוזר אבל למעשה ההוראות הן פשוטות ואלו ההכנות שהם עושים כל הזמן (עמ' 596, ש' 12-15).
יובל נשאל האם הוא יודע על הנחיה שהוציא משרד החינוך שלא לטייל באזור שיטפונות. על כך השיב כי מהעדות של יואב יעקובי הבין שהוציאו הנחיה כזו ביום רביעי רק ביחס ליום חמישי אבל לא ליום רביעי, כי ביום רביעי נקלע בית ספר לשיטפון. כשנשאל מתי ידע על ביטול הטיולים של משרד החינוך השיב כי לא ידע על כך בזמן אמת וכי הבין זאת רק מעדותו של יואב יעקבי (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 684, ש' 6-10, 685, ש' 23 – עמ' 686, ש' 11).
כשנשאל מדוע לא עשו בירור מול חדר המצב השיב שלמכינה אין גישה לחדר המצב של משרד החינוך. כשנאמר לו שיש הבדל בין קבלת הנחיות ביחס לטיול קונקרטי לבין בירור האם בוטלו טיולים של משרד החינוך השיב כי מניסיונו בעבר הוא לא היה מקבל גם את המידע הזה (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 683, ש' 26 – עמ' 685, ש' 6).
כשעומת עם ההודעה ששלחה בוקסבאום בקבוצה (שלושה ימים לפני האסון) בה מסרה שקב"ט חברה להגנת הטבע סיפר שמשרד החינוך ביטל את כל הטיולים באזורים שצפויים בהם שיטפונות, השיב תחילה שבוקסבאום כתבה את זה לצורך הביטול של הזמנות האוכל (עמ' 686, ש' 17-27).
כשהוטח בפניו כי מהודעת בוקסבאום ומתשובתו אליה ש"זה לא מעניין" ניתן ללמוד שהוא ידע על ביטול טיולי משרד החינוך לפני הטיול של המכינה ולא לאחריו, השיב כי ענה לבוקסבאום שזה לא מעניין כוון שמשרד החינוך מטייל באופן שונה ולא עם אותם כלים (עמ' 688, ש' 1-20), וכשהוטח בפניו כי השאלה היא במישור העובדתי האם ידע על ביטול הטיולים השיב: "...הלא מעניין הוא באמת כל כך עמוק מבחינתי, שאפילו אני לא התייחסתי לזה כידיעה. היא כותבת איזושהי שורה, ואני לא מברר יותר בגלל שזה, אני אומר, זה לא רלוונטי אלינו. ולכן אני לא יודע, אולי ביטלו או אולי לא ביטלו, היא לא כותבת מתי, היא כותבת היום ביטלו באזור השיטפונות. זו לא איזושהי ידיעה מסודרת, שהיא באה ואומרת שביטלו, ואני צריך להתייחס. היא אומרת שזה משהו שאמר להם הקב"ט. אני ידעתי, אני לא ידעתי, שהנושא של ההרצאה הוא שרצו להציע למכינות אז איזשהו שירות, בכלל לא ידעתי. היא שמעה את הקב"ט, הוא אמר להם אנחנו ביטלנו, ואני אומר להם, חבר'ה, בסדר, זה לא רלוונטי אלינו.
ש: וזה מבחינתך לא איזשהו משהו ככה, משהו שמצריך בירור עמוק יותר? שלמרות שאתם עובדים בשיטה אחרת, אולי לא נכון בכל זאת?
ת: לא...
ש: מה התשובה שלך לשאלה שלי, האם זה לא הדליק אצל נורה אדומה?
ת: לא, לא... זה לא רלוונטי אליי" (פרוטוקול מיום 23.11.2022, עמ' 688, ש' 32 – עמ' 689, ש' 26. כן ראו פרוט' מיום 14.09.2022, עמ' 586, ש' 14 – עמ' 587 ש' 6; פרוטוקול מיום 02.10.2022, עמ' 732, ש' 31 – עמ' 733, ש' 31).
כשנשאל האם תגובתו להודעה של בוקסבאום הייתה נכונה השיב בחיוב. כשנשאל האם העובדה שגופים גדולים מבטלים טיולים אינה מדליקה אצלו נורה אדומה השיב בשלילה והבהיר כי משרד החינוך עובד על-פי נהלים שונים עם חדר מצב בעוד שהמכינה עובדת בכלים יותר מקצועיים ויותר בטיחותיים, וכן שבכל אופן התברר בדיעבד משרד החינוך לא ביטל את הטיולים ביום רביעי כשההתרעות היו יותר חמורות (פרוט' מיום 02.10.2022, עמ' 734, ש' 3 – עמ' 736, ש' 5).
כשנשאל האם ביטול של עשרות או מאות טיולים של משרד החינוך לא מצדיקה מחשבה מעמיקה יותר בשאלה האם לקיים את הטיול, חזר והשיב שזה לא הדליק לו נורה אדומה כי זו הודעה שלא הייתה רלוונטית אליו (פרוט' מיום 23.11.2022, עמ' 689, ש' 17-26).
יובל הופנה להודעה של צביקה לדחות את הטיול, והשיב כי הודעה זו לגיטימית אבל הוא התייעץ עם קוצר שמכיר את הנחל ולא עם צביקה שאינו בקי באזור הזה (עמ' 811, ש' 8- 21). כשהופנה להתייחסותו בחקירה (ת/49) בה טען כי התייחס בכובד ראש לאזהרה של צביקה, השיב כי התייחס לכלל ההתרעות שקיבל אך לא ראה צורך להרים טלפון לצביקה (עמ' 813, ש' 9-25).
כשהופנה לדברי גל אור, שהיה אחראי טיולים במכינה, כפי שאלו הובאו בקבוצה (ת/2, עמ' 53), לפיהם אמר לשמשי וללוטם לא להתקרב לנחל צאלים ושמדובר בסכנת חיים, השיב כי גל אור עצמו העיד שהוא לא התקשר אליו (אל יובל) כי הוא לא חשש וכי היה לו ברור שהם מתנהלים נכון. כן טען שגל אור לא הכיר את תכנית הטיול ובנוסף מומחיותו היא לא בטיולי מדבר (פרוט' מיום 04.12.2022, עמ' 762, ש' 7-29).
כשנשאל האם ניתן לומר כי הוא היה מודע לסכנות מההתרעות של החניכים ושל אנשי מקצוע אך עמד על היציאה לטיול, השיב כי הוא היה מודע לסכנות ולכן שלח לכולם את ההתרעות ובמקביל תכנן את הטיול כך שזה לא יסכן המטיילים (פרוט' מיום 23.11.2022 עמ' 815 ש' 28 – עמ' 816 ש' 2).
63. לסיכום פרק זה נאמר כי שלל גורמים מתוך המכינה ומחוצה לה הביעו חשש לצאת לטיול לנוכח התרעות השיטפונות הצפויים בימי הטיול, באזור הטיול.
אין ספק שנועם הייתה הגורם שהביע את החששות באופן העקבי והמשמעותי יותר מכולם, ובשלב מסוים אף הודיעה על ביטול הטיול, הודעה ממנה חזרה לנוכח תגובת יובל. נועם פנתה לשלל גורמים, בתוך המכינה ומחוצה לה והביעה את החששות שלה. אין לומר שנועם יצאה לטיול בנפש חפצה. יותר מדויק לומר כי היציאה לטיול במועדו נכפתה על נועם במובן מסוים.
אכן, בשלב מסוים, נועם ציינה שכל היופי זה לא לשנות את המסלול ולהתמודד וכו', ואולם בלשונה היא עשתה זאת משום שהיא "כבר מנסה להיות בראש שלהם". ואכן, נועם בסופו של יום גם יצאה לטיול ולא קמה והתנגדה נחרצות לו, אך כעולה מהעדויות השונות שפורטו מעלה, נועם הייתה "קרועה" בין הבנתה שיש צורך לבטל את הטיול כפי שהדבר השתקף משיחותיה עם אנשי צוות הגיוס ועם אביה, צביקה ובן זוגה, לבין תחושת המחויבות והלויאליות שחשה כלפי מנהליה יובל ואביב. יש לזכור, כי מהעדויות עולה שתחום הטיולים היה התחום ה"חלש" של נועם, וגם מסיבה זו היא עצמה לא הובילה את הטיול וירדה אל השטח אלא רק הייתה בחפ"ק. זאת, לעומת יובל, המבוגר ממנה, המנהל של המכינה, הכריזמטי, המנוסה, הידען אשר דחף ללא לאות לקיים את הטיול, ואשר דחה את כל הפניות שנעשו אליו לדחות את הטיול.
כפי שפורט בהרחבה, החששות לקיום הטיול לא היו מנת חלקה של נועם בלבד, כי אם של גורמים נוספים בתוך המכינה ומחוצה לה. יובל היה מודע לחששות והדף אותם. זאת, הן באמצעות אמירות עוקצניות ואגרסיביות, בעיקר בקבוצה, כלפי מי שהעלה רצון או תהייה בדבר דחיית הטיול, אמירות שהרתיעו אחרים מלהביע את עמדתם בצורה חופשית ומלאה בעניין זה, והן באמצעות הסברים "מלומדים" על אודות שיטת הטיול, ההנחיות וההבהרות שמדובר בטיול בטיחותי, והכל תוך ניצול מעמדו כמנהל המכינה, כדמות הסמכותית, המבוגרת, המנוסה, האחראית והאסרטיבית. אכן, יובל הפריח לאוויר אמירות שניתן לחשוב על מסלול אחר (ולא עשה שום דבר בעניין זה כפי שדאג לעשות לעניין קיום הטיול במועדו, באזור אליו תוכנן), קיים דיונים ואף היה מוכן לשמוע הערות ובנקודות מסוימות אף שינה את תכניתו (למשל בעניין המסלול במעלה ענבה בהתאם להערות שמשי), ואולם בפועל לא היה מוכן לסטות מהחלטתו העקרונית בדבר קיום הטיול במועדו, ואף באזור אליו תוכנן מלכתחילה, חרף כלל החששות וההתרעות.
יובל הטיל את מלוא כובד משקלו, בהתכתבויות, ישיבות ושיעור ובהתייעצויות כדי שהחלטתו על אודות כך שהטיול יצא כמתוכנן, במועדו, ואל האזור שתוכנן לאורך כל השבוע, תוך שהוא נכנס לפרטי הפרטים של הטיול, המסלולים, ההנחיות וכיוצ"ב.
יובל הרחיק לכת בהתעקשותו שהטיול יצא אל האזור שתוכנן, במועד שתוכנן, עד כדי כך שהיה מוכן להניח, כהנחה הסבירה, שהקבוצה שתרד לדרום הארץ מספר שעות נסיעה אך כדי לשהות בחניון, לשחק במשחקי חברה ואולי לצפות בשיטפון מרחוק. זאת, באופן אשר לא יגשים את הערכים הברורים אותם הוא מבקש להקנות לחניכי המכינה ומועמדיה של הליכה במסלול בשטח, תוך הכרת הארץ ורגביה והתמודדות עם קשיים פיזיים ומנטליים כהכנה לצבא.
לא למותר לציין, כי אף ב"כ יובל הסכים בסיכומיו (עמ' 120-123) שיובל התעקש על קיום הטיול במועדו, תוך שהוסיף שכך הוא נהג משיקולים שונים שפורטו לעיל.
ההתייחסות בהרחבה להתעקשות יובל לקיים את הטיול היא חשובה בענייננו במספר היבטים, וזאת חרף כך שהמאשימה כאמור לא ביקשה לייחס ליובל את נטילת הסיכון הבלתי סביר בהחלטה שלא לדחות או לבטל את הטיול.
ראשית, התייחסות זו מאפשרת הבנה של התנהלות נועם שעשתה מאמצים של ממש לבטל את הטיול, הבנה שנדרשת לשם בחינת טענת ההגנה מן הצדק על בסיס אכיפה בררנית בינה לבין יובל ואביב כפי שזו עלתה על-ידי באי-כוחם.
שנית, יש בהתייחסות המרחיבה להתנהלות יובל במהלך השבוע, מעורבותו, תגובותיו והתעקשותו לקיים את הטיול במועדו כדי להצביע על עומק מחדלו ביום הטיול עצמו, ואף בערב שקדם לו, כשנעלם ונאלם.
שלישית, יש בהתייחסות המרחיבה על אודות התעקשות יובל כדי להשליך על השאלה מדוע נועם ובעיקר אביב החליטו להמשיך בטיול, גם כשהמסלול המיועד לנחל צאלים לא עמד עוד על הפרק.
כפי שעוד יפורט, מחדל זה של יובל יצר מצג שווא אצל אביב ונועם לפיו הטיול בנחל תמר ובנחל צפית הוא על דעתו ובהסכמתו של יובל.
בנוסף, תגובות יובל לאורך השבוע כפי שאלו פורטו הפעילו עליהם לחץ כן לטייל, זאת במנותק מהבנתם, השגויה, שלא קמה סכנה מידית בקיום טיול באותו היום באזור. בעניין זה ראו למשל ת/101 – אמרת אביב מיום 03.09.2018, עמ' 16.
אכן אלה, ובעיקר אביב, העידו כי החלטתם להמשיך בטיול, ולטייל בנחל תמר צפית, לא נבעה מלחץ, ואולם עדות זו עומדת בסתירה מסוימת לדבריהם כפי שאלו הובאו במקומות אחרים. ניתן להניח כי אלה לא ימהרו לומר כי פעלו כפי שפעלו בשל לחץ וחשש מיובל, דבר העלול להאיר אותם באור שלילי ואף עלול להביא להפללתם שמא לא פעלו כנדרש כשהחליטו לקיים את הטיול מטעמים ענייניים.
ההנחיות והשיטה
ההנחיות השונות - כללי
64. כמתואר בהרחבה מעלה, משך כל שבוע האסון עסקו הגורמים השונים במכינה בשאלת היציאה לטיול בשל התרעת השיטפונות. יובל דחה ההצעה לדחות את הטיול, התעקש לקיים אותו במועדו וקיים מספר מפגשים עם גורמי המכינה בהם הסביר להם את שיטת הטיול (להלן: "השיטה") והתייחס למספר הנחיות אשר יחד יובילו לכך שלא יקום, לטעמו, סיכון של היפגעות משיטפון במהלך הטיול.
הסבריו של יובל ביחס לשיטה ולהנחיות ניתנו בהקשר של נחל צאלים אשר בו הייתה אמורה הקבוצה לטייל. השאלה האם השיטה וההנחיות התייחסו באופן אקסקלוסיבי לנחל צאלים או שמא הן היו רלוונטיות לכל טיול בנחל עוד תבחן להלן. עם זאת, ניתן לומר כבר עתה, כי גורמי המכינה השונים, ובהם אביב, נועם ושמשי למדו על השיטה ועל חלק מההנחיות רק בשבוע האסון, ולצד החששות לצאת לטיול, חששות שלא באמת עזבו אותם, בפרט בהקשר של נועם, הסבריו של יובל על השיטה וההנחיות שכנעו אותם (את נועם באופן מוגבל כמפורט מעלה) לצאת לטיול משהסבריו של יובל נראו משכנעים שאכן לא קיים סיכון ביציאה לטיול.
הנחיות בטיחות לטיולים
65. באופן פורמאלי המכינה, ככלל המכינות הקדם צבאיות, כפופה בהיבטים מסוימים למשרד החינוך. כפועל יוצא, המכינה אמורה לקבל אישור ממשרד החינוך לעצם ההכרה בה וכן אמורה להגיש טופס דיווח שנתי למשרד החינוך, בהתאם לחוק המכינות ולתקנות המכינות הקדם צבאיות (הכרה במכינה קדם-צבאית), תש"ע-2009 (להלן: "תקנות המכינות").
במסגרת הדיווח השנתי המכינה עדכנה את משרד החינוך בדבר קיום טיול הגיבוש של מועמדים למכינה כחלק מהתכנית השנתית. בעניין זה ראו למשל נ/66 שהוא טופס הדיווח השנתי של המכינה למשרד החינוך בפרק ה' (7).
חרף האמור, כעולה מהעדויות השונות, המכינה לא קיבלה כל שירות ממשרד החינוך לעניין יציאה לטיולים ובכלל זה לא הייתה יכולה להשתמש בשירותים של חדר המצב של משרד החינוך ולמעשה היא לא הייתה כפופה להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך. הווה אומר, משרד החינוך לא סיפק למכינה או למכינות אחרות הנחיות בטיחות בעניין טיולים ואף לא ערך כל פיקוח על הטיולים שהוציאו המכינות. בעניין זה ראו נ/106 ניוזלטר בו כתב זמיר, יו"ר מועצת המכינות, "טרם האסון היה קיים מסמך המלצות כללי של מועצת המכינות, שהיא גוף וולנטרי פרטי של המכינות. המסמך כלל מטבע הדברים כשמו-המלצות בלבד לגבי נהלים מומלצים בכל התחומים, גם בנושא היציאה לשטח. מבחינת משרדי הממשלה שהם הרגולטור והאחראי היה עד לאסון סירוב מוחלט לחתום או להנחות או לאכוף על המכינות נוהל כלשהו, וגישת משרדי הממשלה היתה שכל מכינה עצמאית לעצמה" (עמ' 3).
בעדותו זמיר אישר דבריו אלו (פרוט' מיום 11.7.2022, עמ' 515, ש' 3-31).
זמיר העיד בהקשר זה כי מועצת המכינות הכינה קובץ בטיחות, לא רק בהקשר של טיולים, ומשרד החינוך התבקש על-ידי המועצה לשלוח הקובץ לכלל המכינות כדי לתקף את הקובץ, ואולם זה סירב לעשות כן (עמ' 516, ש' 21 – עמ' 517, ש' 4).
כזכור, בוקסבאום העידה שבשבוע האסון השתתפה בישיבה בה נדונה האפשרות שהמכינות הקדם צבאיות יקבלו שירות בתשלום של מוקד טבע של החברה להגנת הטבע, אפשרות שנדונה משום שהמכינות לא קיבלו שירות מחדר המצב של משרד החינוך.
בהעדר רגולציה בתחום הבטיחות, בפרט בהקשר של טיולים, המכינות פעלו בעניין על דעת עצמן. זאת, חרף האמור בסעיף 2 לחוק המכינות הקובע כי הכרה במכינה תיעשה על-פי הוראות המשרד אשר יכול שיתייחסו, בין היתר, "לתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותה". תקנות המכינות מתייחסות בין היתר לתכנית מכינה, מטרותיה ופעילותיה כתנאי להכרה במכינה אך לא קיימת התייחסות בתקנות בעניין הבטיחות בפעילות עצמה, ובכלל זה בטיולים.