תפ (ב"ש) 48149-10-19 מדינת ישראל נ' יובל מרדכי כאהן - חלק 2

הנחיות מועצת המכינות
66. בהעדר הנחיות של משרד החינוך בנושא טיולים ובנושאים בטיחותיים אחרים, החליטה כאמור מועצת המכינות שהיא תגבש קובץ הנחיות בעצמה. יובל, שנבחר לכהן בוועד ומועצת המכינות היה מיוזמי ומובילי כתיבת פרק ההנחיות הקשורות לפעילות חוץ במכינות.
זמיר העיד כי בחלק מהמכינות לא היו כלל נהלי בטיחות ודווקא המכינה הייתה ברף העליון של המכינות מבחינת קיומם של נהלים.
בהקשר זה העיד שעל רקע העדר נהלים של משרד החינוך יובל שוחח איתו ועבד איתו יחד על כתיבת הנהלים וההמלצות למכינות, ונטל חלק משמעותי בכתיבת פרק ג' של קובץ ההנחיות שהם הכינו המתייחס לפעילות חוץ (פרוט' מיום 23.6.2022, עמ' 550-559).
67. קובץ ההנחיות של מועצת המכינות הוגש וסומן נ/22. כותרת הקובץ היא: "נהלים מומלצים לצוות ולחניכי המכינות הקדם צבאיות". בפתח הקובץ צוין כי נהלים אלו לא מחליפים כל הוראה שבדין, כי מדובר בנהלים המהווים הצעה והמלצה ואין להם תוקף מחייב וכן שכל מכינה "צריכה לנהל את ענייניה ולקבל את החלטותיה לאחר ששקלה והתייעצה עם הגורמים המקצועיים המוסמכים והפעילה שיקול דעת בהתאם לתנאים הספציפיים שבהם היא פועלת".
קובץ ההנחיות נחלק לפרקים המתייחסים לנושאים שונים. כך פרק א' מתייחס לנושא של התנהגות מוסכמת ולא מוסכמת במכינה דוגמת איסור הפלייה וכיוצ"ב, פרק ב' מתייחס לנושא של יציאה של חניכים מתחום המכינה וכיוצ"ב, פרק ד' מתייחס לנושאים רפואיים, פרק ה' מתייחס לנושא של משמעת, פרק ו' מתייחס לנושא של בטיחות אישית ושגרה, פרק ז' מתייחס לנושא של בטיחות באש ובחשמל, פרק ח' מתייחס לנושא של התנהגות מחוץ למרחב החינוכי במכינה ופרק מסכם עוסק בנושאים שונים.
הפרק הרלוונטי לענייננו הוא פרק ג' של הקובץ שכותרתו "טיולים ופעילות שטח מחוץ למכינה".
בסעיף 15.2 בפרק זה צוין כי "מומלץ ליידע ולקבל אישור על הפעילות ע"י הגורם הממונה באזור – רשות שמורות הטבע, קק"ל, משטרת ישראל, צה"ל (מאוד מסייע בקבלת עזרה במקרי צורך)".
בסעיף 24 בפרק זה צוין כי "כל פעילות מחוץ למכינה בפרט פעילות שטח חייבת להיות מאושרת מראש ע"י איש צוות כשהאישור כולל מסלול, נת"בים, מו"ת למצבי פציעה וצורך בפינוי וחילוץ, אמצעי קשר, נקודות ביקורת חובה, פעולה בהיעדר ממושך של קליטה סלולרית וכו'".
בסעיף 25 בפרק זה צוין כי "צוות המכינה צריך לוודא כי מבחינת תנאי מזג אויר וביטחון אין מניעה לביצוע הפעילות, וכי בידי איש צוות מסמך כתוב המסכם את האישור לפי הנקודות הנ"ל".
בקובץ זה אין כל הנחיה הקשורה לטיול תחת התרעת שיטפונות.
הנחיות המכינה
68. המכינה עבדה תחת מסמך עקרונות ונהלים שגיבש יובל (נ/44). מסמך זה הוא מסמך המתייחס לשלל סוגיות דוגמת נ/22 שהוא קובץ ההנחיות של מועצת המכינות.

69. כאן המקום לציין, כי מהעדויות השונות ומכלל הראיות שהוגשו עולה כי ערך הבטיחות היה ערך שניתן לו משקל לא מבוטל בהתנהלות המכינה בהיבטים שונים ובמישורים שונים וזאת בהובלת יובל. על כך ניתן ללמוד מ-נ/44 אך לא רק, אלא גם מהעדויות השונות שלימדו שבאופן כללי יובל הקפיד בנושאי בטיחות ונהג להשתית את העבודה במכינה על בסיס תכניות ונהלים מובנים, לעיתים תוך ירידה לפרטי הפרטים של העניין ועריכת תחקורים וניסיונות להפקת לקחים במקרים שונים. על אודות כך העידו בין היתר זמיר, שפיטלניק, ואף אביב ונועם.
70. ל-נ/44 יש מספר נספחים שאחד מהם הוא "הוראות בטיחות בטיולים" (עמ' 11-12). נספח נהלי הבטיחות בטיולים מפנה, בין היתר, לנהלים המומלצים של מועצת המכינות הקדם צבאיות. בנספח יש התייחסות לטיולים בזוגות (אשר אמורים להיות מאושרים על-ידי מדריך), לטרמפים, לחציית כביש או הליכה לצד כביש, להתנהלות בשמורות טבע, לספורט אתגרי, לטיול בים או במאגרי מים גדולים או נהרות שוטפים (אשר אמור להיות גורם מקצועי או בליווי מציל עם הכנה מסודרת ואישור הקטע על-ידי צוות המדריכים), לתקשורת עם מטיילים (לרבות הצטיידות בטלפון לווייני), לעזרה ראשונה ופינוי רפואי, לליווי נשק, להתנהלות עם בלוני גז, לאש ודלקות בשגרה ובטיולים וכן למזג אוויר.
תחת הכותרת של מזג אוויר נהלי המכינה הנחו, בין היתר, להיערך ולבדוק נושא חום מחשש להתייבשות, מכת חום, ולהבדיל היפותרמיה.
כן צוין כי "בתקופת הגשמים (סתיו עד אביב) יש לבדוק אזהרת שטפונות באתר השירות המטאורולוגי בסעיף אזהרות בתוקף. ניתן לבדוק גם בטלפון של השירות המטאורולוגי. במקרה של חשש לשטפונות יש לנתח את אגן הניקוז הרלוונטי, מתוך הבנה שמהירות שטפון 5 קמ"ש. יש להכין דרכי מילוט מהנחל ולתדרך את המטיילים. להימנע ממעוקים שאין להם דרכים עוקפות. יש אפשרות להשתמש בתחזית ספציפית של חברת מטאוטק (מדויקת עם שעות) בתשלום בטלפון... על החפ"ק להיעזר במפת המשקעים של gov.map ולא במפה הכללית של השירות המטאורולוגי".
71. המכינה טיילה בנחל חמר בחודש נובמבר 2017, היינו בחורף שקדם לאסון, טיול אשר במהלכו התקבלה אצל גורמים שונים במכינה התרעת שיטפונות בנחל מדבר יהודה. עם קבלת ההתרעה התייעץ יובל עם זהר אשר נתן לו מספר הנחיות כיצד לנהוג (ראו נ/10 הודעה בה יובל מודה לזהר על העזרה). בעקבות אירוע זה קיימה המכינה ישיבת הפקת לקחים לעניין "בחינת מקרה טיול חוצה מדבר בצל סכנת שיטפונות והצגת כלים למוציאי סדרה". בעניין זה ראו נ/46 מייל של בוקסבאום לגורמי המכינה השונים אשר בו קיימת התייחסות לסיכום הישיבה, לנהלים שהוזכרו ולכך שיובל יוציא נוהל כתוב מסודר בעניין.
ואכן, בהתאם לסיכום, יובל הוציא נוהל מסודר של טיול תחת התרעת שיטפונות. הנוהל של יובל גובש על בסיס הניסיון שהצטבר במכינה ועל בסיס התייעצויות עם אנשי מקצוע בעבר.
כך למשל, יובל קיבל בעבר מידע מקוצר, לקראת עריכת סדרת ניווטים במכינה, על אודות משך הזמן שחולף מירידת גשם ועד ליצירת שיטפון בנחלי מדבר יהודה, וכן על אודות מהירות הזרימה הממוצעת של שיטפון. את הנתונים שקיבל יובל מקוצר הוא שמר בטלפון הנייד שלו בתוך "איש הקשר" של חברת מטאוטק. מצילום מסך של "איש קשר" זה, עולה שכותרתו היא "תחזית מזג אויר מקצועית מטאוטק... נחום מנהל וצחי". תחת שם ה"איש קשר" צוין בהערות "שיטפון מתחיל שעתיים אחרי גשם. מהירות זרימה 5 קמש לפי אורי קוצר. אז צריך לקבל התראה לפי אגני ניקוז רלוונטיים וניתוח שעות" (נ/70).
כן ראו בעניין אמרת יובל (ת/55, עמ' 18, ש' 547), שם ציין כי את הנתונים של מהירות שיטפון היא 5 קמ"ש אחר שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי הוא קיבל מקוצר.
קוצר בעדותו אישר באופן כללי את הנתונים הנ"ל אף שייחס אותם לנחל צאלים (ראו למשל פרוט' מיום 24.11.2021, עמ' 370, 414, 456, 471; פרוט' 29.11.2021, עמ' 387-388).
מידע נוסף קיבל יובל מזהר, כאמור לעיל, בעניין הטיול בנחל תמר, מידע שהתייחס להסתייעות בחברת "מטאוטק", לבירור השאלה אם יורד גשם באגן הניקוז, לשימוש במכ"ם גשם ובאפשרות שימוש בשביל עוקף מעוק.
72. ב-08 לינואר הפיץ יובל לגורמי המכינה את ההנחיות החדשות במייל שנושאו "נהלי בטיחות בדגש על טיולים מעודכן" (נ/47).
בהערה שצרף בפתח המייל, ציין, בין היתר כי "מצורף קובץ מעודכן לאחר עדכונים שונים שנערכו בתקופה האחרונה. דגש על בלוני גז, ועל נושאי התנהלות בשטפונות בתקשורת בטיולים... לא יזיק לרענן מדריכים לקראת סדרות. מצורף גם הנוסח של מועצת המכינות. שווה למנהלים לעבור עליו מדי פעם לריענון".
הקובץ עצמו, שכותרתו "נהלי בטיחות בטיולים" כולל למעשה שלושה עמודים כתובים שאליו צורפו כנספח נהלי המכינות הקדם צבאיות שהם דומים מאוד, אך לא זהים, לנהלים שצורפו וסומנו כ-נ/22.
נהלי הבטיחות בטיולים המעודכנים (נ/47) דומים למעשה, מבחינת הנושאים אליהם הם מתייחסים, לנספח הקשור לנהלי בטיחות בטיולים של קובץ ההנחיות הכללי של המכינה (נ/44).
אף הפרק של נהלי בטיחות בטיולים הוא דומה למדי בין הקובץ המעודכן לבין נהלי הבטיחות הקודמים.
הנוסח נראה נוסח דומה מאוד עם שינוי קל במילים. ב-נ/47 צוין, תחת הכותרת של מזג אוויר, בין היתר, שיש לבדוק עומס חום לפני יציאה לטיול, להיערך נכון עם מים, לעצור למנוחה בצל בשעות הצוהריים, להיערך מפני מכת חום או היפותרמיה.
כן צוין, כי "בתקופת הגשמים (סתיו עד אביב) יש לבדוק אזהרת שטפונות באתר השירות המטאורולוגי בסעיף אזהרות בתוקף. ניתן לבדוק גם בטלפון של השירות המטאורולוגי.
במקרה של חשש לשטפונות יש לנתח מתוך הבנה שמהירות שטפון 5 קמ"ש אחרי שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי (ב-נ/44 צוין כי במקרה של חשש לשיטפונות יש לנתח את אגן הניקוז הרלוונטי, מתוך הבנה שמהירות שטפון 5 קמ"ש, י' ל').
יש להכין דרכי מילוט מהנחל ולתדרך את המטיילים. להימנע ממעוקים שאין להם דרכים עוקפות. יש אפשרות להשתמש בתחזית ספציפית של חברת מטאוטק (מדויקת עם שעות) בתשלום בטלפון... על החפ"ק להיעזר במפת המשקעים של gov.map ולא במפה הכללית של השירות המטאורולוגי".
73. בחקירתו יובל הבהיר שלצד ההנחיות המומלצות של מועצת המכינות עליהן הם עוברים בהכנת הצוות, יש קובץ של נהלים פנימי של המכינה שעומד בהתאמה לקובץ של מועצת המכינות, הגם שהקובץ הפנימי של המכינה מוסיף דגשים של המכינה.
כשנשאל יובל האם קובץ נהלי הבטיחות של המכינה מחייב הוא השיב "מבחינתי אני מנהל המכינה יצרתי את הקובץ והוא מחייב את כל המדריכים ומנהלי התכניות... קובץ הבטיחות של המכינה שאני יצרתי וניסחתי ואישרתי מחייב גם אותי כמנהל המכינה... לפעול על פיו" (ת/48, עמ' 4, ש' 61-72).
הנחיות יובל לקראת הטיול בנחל צאלים והשיטה
74. פחות מארבעה חודשים לאחר שהוצא העדכון להנחיות המכינה (נ/47), עדכון שהתייחס לטיולים ולהתנהלות בשיטפונות, הגיע מועד הטיול של המועמדים למכינה, וכבר בפתח השבוע התקבלו התרעות על כך שבאזור הטיול המיועד צפויים שיטפונות בימי הטיול.
בעדותו אישר יובל שהטיול דנן היה הטיול הראשון שהתקיים לאחר עדכון ההנחיות של המכינה ביחס לטיולים בעקבות ה"הפתעה" שהייתה להם בטיול החורף (לנחל חמר) (פרוט' מיום 14.9.2022, עמ' 567, ש' 16-18).
בשל החששות שעלו, ולאחר ההתייעצויות שקיימה נועם עם צוותה, זו הודיעה בקבוצה על ביטול הטיול. יובל לא קיבל הודעה זו וכינס תוך זמן קצר את ישיבת יום שני.
75. במהלך ישיבת יום שני יובל מסביר את שיטת הטיול – בדיקה אם יורד גשם באגן הניקוז (של נחל צאלים) לפני כניסה לנחל ולפני כניסה לכל מקטע של הנחל, לאחר חלוקת הנחל למקטעים. אם יורד גשם באגן הניקוז לא נכנסים לנחל או למקטע הבא של הנחל. אם כבר נמצאים בתוך הנחל ומקבלים עדכון על ירידת גשם באגן הניקוז, יוצאים לשביל עוקף במקטע הקרוב.
את הבירור על אודות ירידת הגשם באגן הניקוז של הנחל יש לעשות מול חברת מטאוטק וזאת באמצעות שיחה יזומה של החפ"ק (נועם) ועדכון של מוביל הטיול (אביב) שמצויד בטלפון לווייני – השיטה.
76. אל השיטה וההנחיות התייחס יובל בחקירותיו. כבר בחקירתו הראשונה מסר ש"ההנחיות שלי היו כאלו... מצטיידים בטלפון לווייני ומוודים שהוא עובד ובודקים אותו... בנוסף לוקחים תחזית מזג אוויר בתשלום מחברת מטאו טק ונעזרים גם במכ"מ גשם. יש חפ"ק מחוץ לנחל שיש לו קליטה טלפונית בניהולה של נועם שעומד כל הזמן בקשר עם חברת מטאו טק ועם הקבוצה שבתוך הנחל... בנוסף הייתה הנחייה שאם הטלפון הלווייני לא מתקשר נפל ונשבר והתקלקל ונגמרה הבטרייה אביב שנמצא בנחל צריך להתייחס לזה כמצב של סכנת שטפון ולהתנהג בהתאם. נעשה טיול הכנה כשבוע לפני... בנוסף לאור סכנת השטפונות הנחיתי לשלוח 2 חניכים להכרת המסלול האדום... הוא מסלול אלטרנטיבי למצב של שטפון...
ההנחיה שלי שנאמרה לכל משתתפי הטיול, כלומר בפני אביב, נועם והחניכים מצוות גיוס חניכים שהם האחראים ומובילים בהובלת הטיול שבכל שלב לפני שנכנסים לנחל צאלים החל מהחניון בבוקר בודקים לפני כן אם ירד גשם באגן הניקוז של נחל צאלים... ההנחיה שלי הייתה שאם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל גם אם לא יורד עליהם גשם – לא נכנסים לנחל.
הדגשתי שגם אם אומרים למוביל הטיול על ידי חברת מטאו טק שהתחיל גשם רק עכשיו ולמרות שמשך זמן היווצרות שטפון הוא כ-3 שעות, הדגשתי שגם במצב זה לא נכנסים לנחל ולא לוקחים שום סיכון...
ההנחיה הבאה שאני הנחיתי את כל צוות הניהול של הטיול על גבי מפה ניתחנו כל קטע בנחל צאלים שבו לפני שהם נכנסים לקטע הבא הם מוודאים שלא יורד גשם באגן הניקוז של הנחל ורק אחרי זה נכנסים למקטע הבא של הנחל ואם יורד גשם – יוצאים מהנחל למסלול האדום שבגדה הדרומית.
עוד הנחיה שאני הנחיתי... שגם אם יורד גשם בבוקר ואין שטפון לא נכנסים אפילו למסלול האדום ונשארים בחניון ובמקרה הזה הולכים רגלית ליד הכביש למצדה" (ת/46, עמ' 2, ש' 22 – עמ' 4, ש' 25).
77. כזכור, תשובת יובל לכתב האישום היוותה, בהסכמה, חלק מעדותו הראשית.
בתשובתו לכתב האישום התייחס יובל לשיטה ולהנחיות שהנחה לקראת היציאה לטיול שתוכנן לנחל צאלים.
בסעיף 18 לתשובתו לכתב האישום יובל הודה בסעיף 44 לכתב האישום שלפיו "הנאשם 1, אשר היה מודע היטב למשמעות ירידת הגשם באגן הניקוז של הנחל... הדגיש בפני המדריכים במיוחד, כי לפני הכניסה לנחל צאלים, על מובילי הטיול לבדוק עם חברת "מטאוטק", ועם לאופר, אם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל. אם התשובה לכך חיובית, הגם שאינם חשים בטיפות הגשם שיורדות עליהם, אסור להם להיכנס לנחל ולא כל שכן כך הוא, אם בפועל יורד עליהם גשם. הנאשם 1 הוסיף, כי אם יימסר להם ע"י חב' "מטאוטק", כי התחיל לרדת גשם באגן ניקוז של נחל צאלים, למרות שלשיטתו זמן התפתחות השיטפון הנו 3 שעות, בכל מקרה אין להיכנס לנחל ואין לקחת שום סיכון, וזאת לנוכח סכנת פגיעת השיטפון בחניכים המטיילים".
בהמשך תשובתו, בסעיף 18 לתשובתו לכתב האישום, התייחס יובל גם לסעיף 42 לכתב האישום.
כך צוין כי "את הקשר עם חברת "מטאוטק", חברת החיזוי שנשכרה לצורך הטיול, הנחה יובל לבצע, ביזמת מנהל הטיול בשטח, לפני כל כניסה למקטע חדש בתוך ערוץ הנחל, כפי שנותח וקוטע על ידו ועל ידי אביב, ובאמצעות טלפון לווייני ככל שיהיה צורך בכך. זאת, כמוזכר באופן חלקי ושאינו ממצה בסעיף 42 לכתב האישום: '...טלפון לווייני שנשכר אף הוא על ידי המכינה כדי שניתן יהיה באמצעותו בכל רגע ליצור קשר עם לאופר או "מטאוטק", לקבל התראה על ירידת הגשמים באגן הניקוז של הנחל, ולפיכך לצאת מערוץ הנחל מבעוד מועד ובטרם יתפתח שיטפון...'.
עם זאת, יודגש כי אין גם באמור בסעיפים אלו כדי למצות את מכלול ההנחיות שהורה לקראת הטיול".
ואכן, בתשובתו לכתב האישום התייחס יובל בהרחבה לכלל ההנחיות שהוציא בעקבות ישיבת יום שני. בסעיף 45 לתשובתו ציין כי בישיבת יום שני נבחרה החלופה של קיום הטיול במועדו באזור המתוכנן תוך שלילת החלופות של דחיית הטיול למועד אחר או קיום הטיול באזור אחר.
בסעיף 46 לתשובתו ציין כי לאחר שנבחרה החלופה של קיום הטיול במועדו באזור המתוכנן נערך דיון יסודי במהלך ישיבת יום שני, שבו נעשתה "ירידה לפרטים ולתנאים להוצאת טיול ובמסגרתו מסלול בנחל צאלים באזור בו קיים חשש לשטפונות".
פרט לכך שיובל ווידא שאביב, כמנהל התכנית, ינכח בטיול ויוביל את המסלול בשטח, "...קבע יובל שורת הנחיות לביצוע המסלול בעת חשש לשטפונות:
1. אגן הניקוז של הנחל (יובל התייחס בהרחבה לאזור שיוגדר כאגן הניקוז, י' ל') "כאזור שאם יורד בו גשם, יש לחדול את ההליכה במסלול הנחל.
2. חלוקה למקטעים- את מסלול ההליכה בנחל יש לקטע למקטעי הליכה של בין קילומטר לשלושה, שלפני כל אחד מהם תהיה אפשרות לחדול את ההליכה במסלול הקרוב לאפיק הנחל ולעבור למסלול אלטרנטיבי...
3. בירור באשר לירידת גשם באגן הניקוז לפני הכניסה לנחל ולפני כל מקטע ומקטע- יובל הנחה כי אין להיכנס לנחל אם יורד גשם על המטיילים או בכל נקודה אחרת באגן הניקוז של הנחל. ועל כן, בנוסף להתעדכנות העיתית על התחזית, על המטיילים לוודא לפני כניסה למקטע הראשון של המסלול, ולפני כל מקטע נוסף בהמשך, כי לא יורד גשם באגן הניקוז של הנחל. אם יורד גשם באגן הניקוז, ובכלל זה על המטיילים עצמם, עליהם לצאת מהנחל ולהמשיך את הטיול במסלול האלטרנטיבי שאינו עובר קרוב לאפיק הנחל...
4. הכנת המעבר למסלול האלטרנטיבי... זאת, וכפי שהסביר לצוות, תוך הבנה שמרבית הסיכויים הם לכך שהקבוצה לא תוכל לקיים את מסלול נחל צאלים כלל, בשל מזג האוויר הצפוי, ולכל הפחות תאלץ כנראה לעבור אל המסלול האדום (מסלול מעלה ענבה שהוא המסלול האלטרנטיבי העיקרי שנבחר, י' ל') באחת מנקודות המעבר שנותחו, זאת, במקרה שבו חרף תחזית בדבר אי ירידת גשם בזמן המסלול, ייחל לרדת גשם באגן הניקוז, רחוק מהמטיילים, או על המטיילים עצמם, תוך כדי ההליכה במסלול.
5. אמצעי הבירור באשר לירידת גשם באגן הניקוז- כדי לדעת אם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל המטיילים צריכים להיעזר באמצעי מטאורולוגי שניתן לקבל ממנו נתונים בזמן אמת על ירידת גשם בפועל באזור ספציפי. לפיכך סוכם... ובהתאם לנוהל המכינה, כי יישכרו שירותיה של החברה המטאורולוגית "מטאוטק". לצד אמצעי זה, וכגיבוי, נלקחו בחשבון גם מכ"ם הגשם המפורט שנמצא באתר Israel map של ממשלת ישראל וכן היעזרות באלמוג לאופר, בוגר המכינה ששירת באותה עת כקצין מטאורולוגיה בחיל האוויר.
6. מהלך הבירור על ירידת גשם באגן הניקוז הוא בהתקשרות יזומה מצד מובילי המסלול לחברת מטאוטק, (ואם אין קליטה רגילה – על ידי טלפון לוויני...) לפני הכניסה לערוץ הנחל ולפני כל מקטע. לפיכך, כפי שיפורט להלן, הנחה יובל כי אם לא עלה בידי המטיילים ליצור קשר ולקבל מידע מדויק בטרם הכניסה למקטע הבא, הרי שעליהם לפעול על סמך ההנחה לפיה יורד גשם באגן הניקוז – דהיינו סכנה מוחשית לשיטפון – ולצאת מערוץ הנחל.
7. הטלפון הלווייני – נהלי הבטיחות של המכינה, כחלק מלקחים שהופקו, דרשו הצטיידות בטלפון לווייני... ויובל... הנחה להחליפו בטלפון שמאפשר גם שיחות קוליות... וכן על הצטיידות בסוללה נוספת" (דגש לא במקור, י' ל').
פרט להנחיות אלו שהנחה יובל עם סיום ישיבת יום שני, סוכם שיובל יתייעץ עם גורמים שונים ונערכה היערכות ביחס להימנעות מהיפותרמיה אצל המטיילים.
78. אף במסגרת עדותו התייחס יובל לשיטה ולהנחיות. בעניין זה ראו למשל פרוט' מיום 14.9.2022, עמ' 566, ש' 10 – עמ' 574, ש' 13.
יובל העיד בין היתר כי המקטעים לצורך יציאות מהנחל במקרה הצורך תוכננו על בסיס ניתוח המפה של נחל צאלים כך שכל מקטע יהיה עד שעה הליכה, למעט מקטע אחד שהיה בתוך מעוק אשר הצפי היה שהוא יארך כשלוש שעות, היינו ההליכה במקטע זה תארך קצת יותר משעה ולגביו הם שקלו לערוך התייעצות נוספת (עמ' 575, ש' 18 – 576, ש' 6).
נתונים נוספים שעמדו בבסיס השיטה וההנחיות של יובל היו כאמור במקרה של חשש לשטפונות יש לנתח מתוך הבנה שמהירות שטפון היא של 5 קמ"ש, וזאת לאחר שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי. בנוסף קצב ההליכה שהיה מקובל לתכנון טיולים במכינה עמד על 2 קמ"ש (עמ' 575, ש' 25). בהקשר זה ראו גם עדות אביב (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 723, ש' 6-12).
בעדותו יובל הבהיר כי את השיטה הוא בנה על בסיס המתודולוגיה של הטיולים שנערכים בחוגי הסיירות (עמ' 527, ש' 26 – עמ' 528, ש' 6).
אביב אישר בחקירתו כי לאחר שהתקבלו ההתרעות על שיטפונות, נערכה ישיבה שבה נבחנה השאלה אם לבטל את הטיול ואם לא כיצד להיערך אליוט בצורה הטובה ביותר, והצעדים עליהם הם החליטו היו לרכוש טלפון לווייני, לשכור את שירותי חברת מטאוטוק, להתייעץ עם לאופר ולשלוח שני חניכים שיכינו מסלול חלופי במידה ויהיה שיטפון בנחל צאלים. בהמשך הוסיף כי בישיבת יום שני נעשתה בחינה של הטיול על גבי מפה "ובה תכננו מקרים ותגובות ותרחישים אשר יכולים לקרות במהלך הטיול כגון אם יורד גשם בשעות הערב, ואם הנחל שוטף בבוקר מה הפעולה שעליהם לעשות, אם נכנס אל תוך הנחל מה הם נקודות היציאה האפשרויות במידה ואנו מבינים כי יש חשש לשטפון" (ת/63, עמ' 6, ש' 12-26).
79. כבר עתה ראוי להדגיש, כי היסוד המרכזי של השיטה, זה של בירור אם יורד גשם באגן הניקוז לפני הכניסה לנחל בכלל ובפרט לפני הכניסה לכל מקטע ומקטע, וככל שאכן התברר שיורד גשם אזי שלא נכנסים לנחל או למקטע הבא, ואם כבר נמצאים בתוך הנחל יוצאים ממנו למסלול עוקף במקטע הקרוב, נעדר מההנחיות הכלליות של המכינה נ/44 ואף מהעדכון האחרון הקשור לטיולים בעת חשש משיטפונות נ/47, עדכון שהועבר אך חודשים ספורים קודם לכן.
יובל הבהיר כי ההנחיה הייתה, כפי שכתב באחת ההודעות, שאם יורד גשם, בין אם מדובר בגשם באגן הניקוז ובין אם עליהם בנחל, יש לצאת מהנחל (פרוט' מיום 2.10.2022, עמ' 691, ש' 2 – עמ' 693, ש' 12).
כשנשאל "למה אין הוראה כזו, שאם יש גשם אז עוצרים ולא נכנסים, למה? זה היה צריך להיות כתוב. ת: זו הייתה ההוראה, כשניתחנו ביום שני. ש: לא, עזוב את הטיול. ת: נכון, זה לא כתוב, אני מסכים איתך" (עמ' 693, ש' 22-32). בהמשך יובל אישר שההוראה הקשורה באי כניסה או יציאה מהנחל אם יורד גשם באגן הניקוז שלו לא כתובה לא בהנחיות המכינה ולא בהנחיות של מועצת המכינה (עמ' 694, ש' 12-20).
כשנשאל שוב מדוע הוראה שאותה מצא להדגיש לא כתובה בהנחיות השיב כי עשה כמיטב יכולתו לכתוב את הנהלים הכי טובים שהוא יכול היה לכתוב; כי הנהלים היו אמורים לתת כלים וכי בסופו של דבר הוא ישב וניתח עם מנהל התכנית ואלה שיצאו לטיול מה צריך לעשות ספציפית בטיול הזה (עמ' 694, ש' 21 – עמ' 695, ש' 6).
כשנשאל אם לא נכון היה יותר שיכתוב את ההוראה בדבר אי כניסה או יציאה מהנחל בזמן גשם באגן הניקוז של הנחל בנהלים הקשורים ליציאה לטיול השיב "אני מאמין שאני הייתי צריך, אחרי הטיול הזה אם זה היה רלוונטי, אז אני הייתי משנה את הנוהל וכותב את זה... הנוהל הזה הוא תוך כדי תנועה... הוא לא מלא" (עמ' 695, ש' 9-23).
בהמשך יובל אישר שבנהלים הכתובים של המכינה לא רק שאין התייחסות לאי כניסה או יציאה מנחל בזמן גשם באגן הניקוז של הנחל, כי אם גם לנושא של קיטוע הנחל מבעוד מועד, אף שחזר וציין כי להם ניתנה התייחסות על-פה (עמ' 696, ש' 32 – עמ' 697, ש' 1).
ב"כ יובל אישר בדיון הסיכומים על-פה, כי לא קיימת במכינה הנחיה כתובה לקיטוע הנחלים, אף שקיימת הנחיה לנתח כל מקרה לגופו וכן להכין דרכי מילוט מהנחל (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 704, ש' 29 – עמ' 705, ש' 10).
80. כאמור בסיכום ישיבת יום שני, יובל אכן יצר קשר ביום שני עם זהר ובהמשך התייעץ עם קוצר. בעקבות השיחה עם קוצר העביר יובל ביום שני בשעה 16:00 הודעה בקבוצה בה חידד מספר הנחיות.
יובל כותב "להלן מסקנות השיחה עם אורי קוצר: "לא רואה שום בעיה לטייל אם יש עליהם יריעות ואוהלים וביגוד יבש בשקיות ניילון", "בכל מקרה ממליץ לחלץ מהנחל בשביל האדום", "מקסימום המתנה במקרה של הילכדות בשיטפון 6 שעות וזה נדיר. במקרה זה פותחים אוהלים ונהנים", " אגן הניקוז הרלוונטי בקעת ארד וכרמל מעון (נחל הרדוף) מרגע ירידת גשם לשטפון 3 שעות", "אם לא יורד גשם אפשר להמשיך אפילו במעוק מעין נמר מערבה בתוך המעוק. השביל מעל קו הזרימה עד בריכת נעמה. במקרה הגרוע ממתינים להפסקת הזרימה לפני עין נעמה", "אם ישטוף הנחל מוקדם בבוקר לא נוכל להגיע למסלול האדום ונצטרך להמתין שירדו המים", "שלכל חניך יהיה סט בגדים יבש בתוך שקית זבל בתיק", "ויהיה לכם כייף ומגניב".
בסעיף 52 ה' לתשובתו לכתב האישום (תשובה שהיא כזכור חלק מעדותו הראשית של יובל), יובל מבהיר כי הוא ערך בירור נוסף עם קוצר על המידע שזה מסר לו בעבר, וזה חזר ומסר לו ש"משך הזמן הוא כשלוש שעות מרגע ירידת גשם באגן הניקוז של הנחל וכי מהירות הזרימה של שיטפון היא כ-5 קמ"ש". בסעיף 58 לתשובה ציין כי בהודעה ששלח לקבוצה הוא התייחס לפרק הזמן של שלוש שעות מרגע ירידת הגשם באגן "כדי לתת למנהלי הטיול סדר גודל של משך הזמן עד להיווצרות שיטפון בנחל, אם כי ההנחייה היתה כאמור כי מרגע שיורד גשם באגן הניקוז של הנחל יש לעזוב את המסלול הקרוב לאפיק הנחל אל המסלול החלופי מיד, או להמתין במקום בטוח עד סיום זרימת השיטפון אם אין אפשרות להגיע למסלול החלופי".
81. בעקבות הודעת יובל בדבר חידוד ההנחיות לאחר השיחה עם קוצר, נועם שואלת האם יש צורך לערוך טיול הכנה במסלול האדום, כפי שסוכם בישיבת יום שני, ויובל השיב לנועם שכן. בהמשך, בשעה 17:36, נועם מעדכנת ששמשי ולוטם יוצאים לטיול הכנה נוסף "את המסלול של מעלה ענבה.." (ת/2, עמ' 38).
לאחר ששמשי ולוטם חוזרים מטיול ההכנה הנוסף ביום שלישי בבוקר, מעלים הם קשיים גם ביחס למסלול העוקף (ת/9, עמ' 43), גם לאחר שיחה עם גל אור, נועם מעלה פעם נוספת החששות שלה לצאת לטיול ומבקשת התייעצות נוספת, לאחר וויכוח יובל מוסר שאפשר לדבר על כך לאחר השיעור (ת/2, עמ' 53 – 54) ויובל מקיים כאמור את השיעור ולאחריו את הישיבה הלילית.
במהלך השיעור יובל מסביר את עקרונות השיטה וההנחיות, מסביר שהטיול הוא בטיחותי ומקדיש למעשה את החלק הראשון של השיעור להסבר על כללי הבטיחות ומנגנוני הבטיחות הקשורים לטיול (ראו למשל עדות שמשי, פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 250, ש' 18-21; עמ' 332, ש' 10-19), ובאופן כללי חוזר על כך בישיבה הלילית, שם הוא מביע נכונות לערוך מספר שינויים בתכנית בעקבות הערות שמשי ולוטם (ראו למשל עדות שמשי מיום 26.10.2021, עמ' 388, ש' 5-26). ולאחר ישיבה זו, ביום שלישי בלילה, מופץ קפ"ק שמשי.
קפ"ק שמשי
82. את קפ"ק שמשי כתב שמשי בלילה שבין יום שלישי לבין יום רביעי, בשעה 01:46, לאחר הישיבה הלילית בהנחיית יובל (ת/160, ומופיע גם בהודעה שנועם שלחה לצביקה ב-ת/10, בעמ' 58-62).
שמשי העיד שהקפ"ק נשלח כדי לעדכן גורמים שונים במכינה (נועם סרגוסטי וגילי רון) על אודות תכנית הטיול, והוסיף "אני רושם את ההודעה על סמך תכנית הטיול שקיבלנו מיובל בישיבה בשלישי בערב" (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 261, ש' 4-5).
הקפ"ק הוגש בהסכמה וסומן כאמור ת/160. בקפ"ק כתב שמשי את הדברים הבאים:
"טוב אז אחרי ישיבה ארוכה של קפק בטיחות יש לי מלאאא לעדכן אתכם:
היום יונתן ואני טיילנו את מעלה ענבה, המסלול שחשבנו עליו כחלופי לנחל צאלים במקרה של גשם. התייעצנו גם בימים האחרונים עם ראש יחידת חילוץ עין גדי, מנהל ביסש בחוגי סיירות ועם אחראי תחזית של חיל האוויר.
אז התחזית בעייתית ולא הכי צפויה אז שכרנו את השירותים של חברת מטאו טק שתדווח לנו בכל שלב מה המצב ככה שיהיה לנו התראות על שטפונות 3 שעות מראש, ושכרנו טלפון לווייני שנעזר בו. אנחנו נערכים לכמה אפשרויות, קודם כל מבחינת המסלול:
נקום בבוקר מוקדם לראות את המצב, במקרה שלא יהיה שטפון והנחל לא יזרום (פחות סביר) נבדוק האם אנחנו יכולים להיכנס לנחל.
יש לנו בתוכו כמה נק' יציאה, ואחרי עין נמר נגיע לאזור שהוא על צל ההר ובטוח מפני השטפון, זה בהנחה שהצפי שלא יהיה גשם במהלך כל היום.
במקרה שיש זרימה של הנחל ואין צפי לגשם נחכה שהוא יפסיק. כל עוד הוא מפסיק והגשם מפסיק לפני 12 ויש לנו 3 שעות בלי גשם אנחנו עולים את מעלה ענבה.
במקרה שיש צפי של גשם ירד כל היום או שנראה שאין לנו חלון בטוח להיכנס למעלה ענבה נצא לכיוון מצדה ונעלה לשם ונראה את השטפונות. נישן שם ובבוקר יאספו אותנו משם.
קצת מסובך הפירוט אבל זה המקרים האפשריים". בהמשך להודעה זו הוסיף שמשי עוד שתי הודעות.
83. בעדותו אישר שמשי שההנחיות של יובל שעל בסיסן הוא כתב את קפ"ק שמשי היו מאוד ברורות, (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 329, ש' 23-25), ואולם קריאת הקפ"ק כמו שהיא, מעלה לטעמי קושי לא מבוטל בהבנת הדברים כפשוטם.
הגם שכך, קפ"ק שמשי מלמד על כך שיובל הוסיף ונתן הנחיות לגבי אופן הטיול בנחל צאלים גם בלילה של יום שלישי, היינו במהלך הישיבה הלילית.
מההנחיות של יובל כמפורט בקפ"ק שמשי נראה שעולים הדברים הבאים:
ראשית, ההנחיות ניתנו לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע שונים;
שנית, ישנה הבנה שהתחזית בעייתית ולא הכי צפויה;
שלישית, חברת מטאוטק שאותה שכרה המכינה, אמורה לדווח בכל שלב מה המצב, כך שתהיה התרעה על שיטפונות שלוש שעות מבעוד מועד;
רביעית, ההחלטה על המסלול ביום הטיול תיעשה לאחר בדיקה שתיעשה בבוקר הטיול;
חמישית, אם אין שיטפון והנחל לא יזרום, אפשרות שנראתה בעת כתיבת ההודעה פחות סבירה, תיעשה בדיקה אם ניתן להיכנס לנחל, וזאת בהנחה שהצפי הוא שלא יהיה גשם במהלך כל היום;
שישית, אם זרימת הנחל פסקה, ואין צפי לגשם לפחות שלוש שעות לאחר השעה 12:00, עולים את מעלה ענבה;
שביעית, אם יש צפי לגשם כל היום או שאין חלון בטוח להיכנס למעלה ענבה, עולים למצדה כדי לראות שיטפונות.
מהקפ"ק ניתן להבין, שוב, לא באופן מפורש וברור, כי הנחיית יובל הייתה שאם יש תחזית לגשם ביום הטיול, אין להיכנס לנחל עצמו, היינו לתוך האפיק, הערוץ עצמו, וכי רק אם יהיה חלון של שלוש שעות ללא גשם לפני השעה 12:00, ניתן יהיה להגיע אל המסלול העוקף שהוא מעלה ענבה.
על האפשרויות השונות בהינתן המצבים השונים (טיול בערוץ הנחל, טיול במעלה ענבה וטיול במצדה) ראו בעדותו של שמשי (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 442, ש' 1-15).
הנחיות אלה הן הנחיות מחמירות מההנחיות שנתן עד כה יובל, הן בהתייחס לטיול בנחל עצמו, והן בהתייחס לאפשרות להגיע למסלול החלופי במעלה ענבה.
אחר כל האמור, חשוב לזכור ולהזכיר, כי קפ"ק שמשי כלל הנחיות לגבי אופן ואפשרויות הטיול בנחל צאלים בלבד.
לכך התייחס ב"כ יובל בדיון הסיכומים על-פה "לשאלת בית המשפט האם עמדת נאשם 1 שההנחיות של נאשם 1 היו תקפות רק לצאלים או שהן היו תקפות לכל נחל, לרבות לתמר צפית, אני משיב שקפ"ק שמשי לא שינה את ההנחיות וגם לא טען ששינה את ההנחיות, אלא הוא שינה את ההנחיות לגבי מתי נכנסים לצאלים ספציפית. אני מסכים שקפ"ק שמשי רלוונטי רק לצאלים" (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 697, ש' 19-22).
84. כזכור, אביב לא נכח בישיבה הלילית ואף לא היה חבר בקבוצת הוואטס אפ שבה נשלחה ההודעה של שמשי עם הקפ"ק. לנוכח האמור מצא יובל, לטענתו, לעדכן למחרת, יום רביעי בבוקר, את אביב על אודות ההנחיות האחרונות שהוציא בעקבות הישיבה הלילית.
לטענת יובל, עדכון אביב נעשה תחילה בשיחה טלפונית ובהמשך כשנפגשו במכינה, שם פגש את אביב יחד עם שמשי.
יובל העיד שבשיחה הטלפונית שקיים עם אביב בבוקר יום רביעי, ואשר ערכה כבין 20-41 דקות לערך (ראו נ/132 ו-נ/97), הוא עדכן אותו על השינויים בהנחיות שהתקבלו במהלך הישיבה הלילית כאמור בקפ"ק שמשי. יובל הוסיף גם כי "כשכמובן כל ההוראות האחרות, של אם כן יהיה מצב שנכנסים לנחל, עדיין תקפות... אני חוזר ואומר לו, תראה, ההוראות לגבי הנחל נשארו, זה לא השתנה... אני קיבלתי משמשי את הנושא הזה של אני לא רוצה להיתפס בגשם בעליה (למעלה ענבה שהוא המסלול החלופי, י' ל'), ולכן אני מסביר לו את האפשרויות שיהיו. זאת אומרת בגלל זה אנחנו נבדוק שיש חלון, כפי שפורטו פה בקפ"ק... אנחנו נכנסים רק אם יש לנו חלון של 3 שעות, ולנחל אנחנו לא ניכנס בכלל אם יש צפי מתישהו לגשם במהלך היום. ש: כשאתה אומר, אתה אמרת קודם שאתה חזרת על ההוראות כניסה לנחל. מה בדיוק אמרת לו? ת: ... אני לא זוכר כל מילה. אני יודע שדיברנו על ההוראות, ודיברנו על זה שההוראות האלה נשארות. ההוראות הן שכשאתה יוצא, כשיש גשם באגן הניקוז אתה בודק, את זה ניתחנו מצוין ביום שני וגם דיברנו על זה מאז. אני אמרתי לו, ההוראות האלה נשארו... ש: האם כחלק מההוראות, הייתה הוראה שאם יורד עליהם גשם, לא באגן הניקוז, אם יורד עליהם גשם לפני הכניסה לנחל, לא נכנסים לנחל? ת: כן. אבל להבדיל מאיך שניסחו את זה בכתב האישום, זה אף פעם לא נאמר... זה חלק, אפילו אני אומר את זה באחת ההודעות המושמעות, זאת פשוט אינדיקציה שיורד גשם באגן הניקוז" (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 509, ש' 18 – עמ' 510, ש' 14), ואולם, בהמשך יובל כבר לא עמד על כך שבשיחה ביום רביעי בבוקר הוא חזר בפני אביב על ההנחיות כיצד לטייל בנחל (דהיינו אם יורד גשם לא נכנסים וכו') או שרק אמר לו שזה אותן הנחיות תוך מתן דגש להנחיות החדשות בעקבות קפ"ק שמשי (עמ' 511, ש' 14 – עמ' 512, ש' 26.
באשר לפגישה עם אביב ושמשי במכינה בהמשכו של בוקר יום רביעי, העיד יובל כי "אני מגיע למכינה בסביבות 11:00... ואני פוגש שם את אביב ואת שמשי ביחד, ואת נועם... אני זוכר שחזרתי גם שאני פוגש את אביב ואת שמשי במשרד אני אומר להם, אוקי, אבל הטלפון הלווייני, כן? אם הוא לא עובד מאיזושהי סיבה, אם הוא נשבר או אין בטרייה, משהו כזה, אז לא ממשיכים הלאה. אנחנו בכל מקרה לא לוקחים סיכון, יש, אם אנחנו לא יודעים שיורד גשם באגן הניקוז, לא ממשיכים הלאה (עמ' 513, ש' 7-20).
85. אביב אישר בחקירתו ששוחח (בטלפון) בבוקר יום רביעי עם יובל על הישיבה הלילית, כי יובל אמר לו שהוא "הסביר (ביום שלישי בלילה, י' ל') כיצד ניתן לטייל על אף סכנת השיטפונות", כי שמשי חזר לחוץ מאוד מטיול ההכנה אבל "שהוא (יובל, י' ל') זורם איתו" (ת/67, עמ' 3, ש' 23-25).
בחקירה נוספת אישר אביב שיובל עדכן אותו על תוכן השיעור בישיבה הלילית "ההכנה לטיול בהבנת מזג האוויר שהיה ביום הטיול התחילה ביום שני, קיימנו ישיבה במכינה, אותה ניהל יובל על גבי מפה טופוגרפית בהתייחס לנחל צאלים ששם היה אמור להתקיים טיול, והסביר לנו על גבי המפה את הסכנות האפשריות וכיצד ניתן להימנע מהם, ואני יכול לומר כי היו ישיבות גם ביום שלישי בהן לא נכחתי אך עודכנתי על ידי יובל בתוכן הישיבה" (ת/83, עמ' 2, ש' 20 – עמ' 3, ש' 23).
בחקירה נוספת ציין "...אני לא הייתי אך נודע לי כי יובל ונועם אשר אחראים על הוצאת הטיול קיימו ישיבה ארוכה ביום שלישי בלילה, שוב שלא הייתי נוכח בה, שבה תרחשו מקרים ותגובות בהתאם למצב מזג האוויר והתכוננות לטיול במזג אוויר כזה..." (ת/64, עמ' 4, ש' 82-84).
לעומת זאת, בחקירה אחרת, ציין כי יובל לא פירט בשיחה איתו על אודות תוכן הישיבה הלילית: "ש: האם הייתה ישיבה מקדימה לטיול ביום שלישי של אותו שבוע של הטיול בנחל צפית? ת: כן. אני מכיר את הישיבה ולא נכחתי בה... היא התקיימה אחרי השיעור של יובל... המטרה של הישיבה לא נאמר בה משהו חדש. היא הייתה ישיבה עם צוות גיוס. צוות חניכים. שבה הוא הסביר גם להם את מה שהוא הסביר לי ולנועם יום לפני כדי לחזק גם להם את הבטחון בגלל שהם עדיין לא היו משוכנעים שכדאי לצאת. זו לא ישיבה שתוכננה מראש או שבחרתי לא להיות בה. זו ישיבה שאני ידעתי עליה רק יום למחרת. ש: האם אתה ידעת ומכיר את כל הדגשים שיובל העביר בישיבה שהתקיימה ביום שלישי בערב בשבוע של הטיול המדובר? ת: לא. כי לא נכחתי בה. ש: האם אמרו לך או יידעו אותך מה היה באותה ישיבה ואלו דגשים יובל נתן בה? ת: יובל דיבר איתי בבוקר של יום רביעי. בטלפון. הוא אמר שהייתה ישיבה כזו שהוא בעיקר ענה לחששות שלהם ועדף את ההתנגדויות וזהו. אבל לא פירט לעומק על מה הם דיברו. הוא דיבר איתך על הדגשים שהוא נתן לגבי הטיול באותה ישיבה? ת: לא" (ת/101, עמ' 8, ש' 241-255).
ובחקירה אחרת, בה עומת עם דברי יובל בחקירה, לפיהם הוא הדגיש בתדריכים ביום שלישי וביום רביעי בבוקר שאין להיכנס למעוק גם אם יורד גשם במקום מרוחק באגן הניקוז, השיב אביב "כלל לא ואף להפך, אני זוכר היטב מהתדריך שעברתי ביום שני על ידי יובל, לציין כי אני עברתי רק תדריך אחד מיובל לעניין טיול זה ובתדריך שהיה ביום שלישי אני לא השתתפתי, ובתדריך ביום שני נאמר על ידי יובל במפורשות כיצד ניתן לטייל בנחל צאלים גם בזמן ירידת גשם באגן הניקוז ואני זוכר היטב שיובל הדגיש שכל עוד יש למטיילים טלפון לווייני ניתן לעדכן אותם בזמן כדי שיוכלו לצאת מהנחל. כך התכוננו ולכן מאוד מפתיע אותי שהוא אומר דבר כזה" (ת/79, עמ' 3, ש' 38-54).
בעדותו אביב ציין כי בדרכו למכינה הוא שוחח בטלפון עם יובל אשר "הסביר לי קצת מה היה אתמול במכינה... הוא בעיקר הכין אותי אני זוכר כשבתור מישהו שפספס איזה כמה שעות במכינה עכשיו מגיע זה מן שיחה של תקשיב, שתבין רגע לאן אתה נכנס, החבר'ה עוד קצת, היה סיפור אתמול אז בעיקר דיבר איתי על זה, על זה, על השיעור שלו, על מה קרה בו וגם הרחיב לי שהייתה ישיבה אחר כך. ש: כמה זמן נמשכה השיחה הזאת ביום רביעי בבוקר? ת: כמה דקות. ש: מספר דקות? ת: כן. ש: קצרה? ת: כן. ש: מה הייתה מטרתה? ת: לחבר אותי למה הסטטוס נקרא לזה הרגשי כרגע במכינה, שאני אדע... אז הוא התקשר, הוא הרחיב לי... אני רוצה רגע לחבר אותך מה קרה... והוא הסביר לי על זה שהיה שיעור שבו הוא הסביר לחבר'ה על, בעצם, את אותם הסברים של יום שני, על כל השיטה של טיול בנחל צאלים ואני זוכר שהוא סיפר לי גם שם שהיו תגובות... ואחר כך הוא הסבר לי שעדיין בתום אותו שיעור התעורר צורך מצד נועם וצוות גיוס להמשיך... לכן בעצם הייתה ישיבה עוד אחרי השיעור הזה... ויובל הסביר לי שגם בישיבה הם המשיכו לדון ואני זוכר שהוא הסביר לי ששמשי חזר מטיול ההכנה הזה עם כל מיני... כן תובנות ומסקנות והוא זרם איתם עם הדברים שהוא קיבל, עם הדברים, סליחה ששמשי השמיע וזה כל מה שאנחנו מכירים בקשר לטיול במעלה ענווה אלה הדברים שאני מקבל ממנו... סיפר לי שיש כמה נהלים שטיפה התחדדו, כל מה שקשור להיות למעלה ענבה ולזמנים... ובזה השיחה מסתיימת לא הייתה שם איזושהי הנחיה חדשה לצורך העניין שאני לא הכרתי מלבד כמה ניואנסים קטנים בקשר למעלה ענווה" (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 755, ש' 22 – עמ' 758, ש' 9).
כשנשאל בחקירה נגדית של ב"כ המאשימה האם יובל עדכן אותו בשיחת הטלפון בבוקר יום רביעי על מה שהיה בשיעור ובישיבה הלילית השיב שכן וחזר על כך שלדברי יובל השיעור והישיבה עסקו בעיקר בהדיפת התנגדויות (פרוט' מיום 02.02.2023, עמ' 819, ש' 31 – עמ' 820, ש' 26).
אביב לא זכר בתחילת עדותו את המפגש שיובל טען שהתקיים בבוקר יום רביעי במכינה יחד עם שמשי ואשר גם בו, לטענת יובל, הוא עדכן את אביב על הנחיות שיצאו בעקבות הישיבה הלילית (פרוט' מיום 25.01.2023, עמ' 818, ש' 10-28), ואולם בחקירה הנגדית של ב"כ המאשימה כבר אישר "בבוקר, בדרך למכינה, אני זוכר שדיברתי איתו בטלפון וגם פגשתי אותו במכינה. ש: אז מה יובל אומר לך לגבי אופציות לטיול מחר? מה הוא אומר לך? ת: אני לא זוכר בדיוק כמו שזה כתוב בקפ"ק שמשי, עד היום אני לא מצליח להבין לעומק איך אפשר להבין אותו... מה שאני זוכר זה שלא היו שם שינויים עיקריים ממה שאני הכרתי כבר ביום שני. אני זוכר שהייתה אופציה שם של מצדה כאופציה במידה ויהיה גשם וסכנת שיטפון לאורך כל היום... ואני זוכר איזשהן התניות מסוימות כלפי מעלה ענבה" (פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 703, ש' 1-23).
86. נועם העידה "אני קמה בבוקר (בוקר יום רביעי, י' ל') ואני מחכה לאביב שיבוא ונבדוק את הטלפון הלווייני. אנחנו יוצאים החוצה, אנחנו בודקים את הטלפון, שהוא עובד, מתקשרים, אני שולחת את המספר שלו בעדכוני חניכים ואז אביב אומר לי שיובל העביר לו את כל ההנחיות מאתמול ושהוא הולך לשבת עכשיו עם שמשי על המפה ולסגור את כל הדברים" (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 775
ש' 21-25).
87. שמשי העיד שהוא עצמו לא עדכן את אביב על תוכן הישיבה הלילית ואף אישר שלא ביקש לעשות כן ולמעשה הוא אינו יודע האם אביב עודכן על תוכן הישיבה הלילית "ש: ... אם נסכם אתה אינך יודע עד לרגע זה אם אביב ידע על תוכן השיחה שהתקיימה מה נאמר או לא נאמר, בישיבה הקטנה (הישיבה הלילית, י' ל'). אתה לא יודע? ת: נכון" (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 391, ש' 28 – עמ' 392, ש' 8).
88. לסיכום עניין זה, ניתן לקבוע שיובל אכן עדכן את אביב בבוקר יום רביעי על אודות שהתרחש בשיעור ובישיבה הלילית. זאת עשה בעיקר בשיחת טלפון (שיחה או שיחות של עשרות דקות במצטבר, ולא כפי שזכר אביב שיחה קצרה של מספר דקות) אך גם בפגישה שנערכה לאחר מכן במכינה. מהעדויות השונות עולה, כי העדכון עסק בעיקר על שהתרחש בשיעור ובישיבה הלילית ופחות, אם בכלל, בהנחיות הכלליות של טיול בנחל כפי שהנחה יובל בישיבת יום שני. במסגרת העדכון של יום רביעי יובל עדכן את אביב על אודות השינויים בתכנית הטיול בנחל צאלים, לנוכח הערות שמשי ולוטם בעקבות טיול ההכנה הנוסף שעשו במסלול, בדגש על מעלה ענבה, ובכלל זאת עדכן את אביב על האפשרויות השונות של טיול בנחל צאלים בהתאם לתנאי מזג האוויר, כאמור בקפ"ק שמשי.
89. למעשה, ההנחיות האחרונות שנתן יובל לפני היציאה לטיול ניתנו לאביב בבוקר יום רביעי.
ההנחיות הבאות שנתן יובל ניתנו רק במהלך הטיול, לאחר שאביב שלח התמונות מתוך המסלול.
90. אחר שסקרנו את ההנחיות השונות שניתנו, נראה כי נותרו מספר שאלות ביחס להנחיות שיש להתייחס אליהן:
ראשית, האם הייתה הנחיה לא לטייל בנחל כאשר יורד גשם באגן הניקוז של הנחל;
שנית, האם הייתה הנחיה לא לטייל בנחל כאשר יורד גשם על המטיילים עצמם;
שלישית, האם ההנחיות התבססו על הנחות יסוד שגויות- למשל זמן הגעת שטפון מאז ירידת גשם באגן הניקוז, מהירות הגעת השיטפון וקצב התקדמות של קבוצה בטיול;
רביעית, האם הייתה קיימת הנחיה במכינה לערוך טיול מכין לפני יציאה לטיול;
חמישית, האם ההנחיות שניתנו התייחסו רק לנחל צאלים או לכל נחל.
עתה נבחן שאלות אלו אחת לאחת.
האם הייתה הנחיה לא לטייל בנחל כאשר יורד גשם באגן הניקוז?
91. כפי שפורט בהרחבה מעלה, בתשובתו לכתב האישום (שכזכור היוותה חלק מעדותו), בעדותו ובחקירותיו הדגיש יובל שההנחיה המרכזית במסגרת השיטה הייתה שלא להיכנס לנחל או למקטע הבא בנחל אם התברר שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל. באופן דומה, אם התברר שהחל לרדת גשם באגן הניקוז כשהקבוצה כבר נמצאת בתוך הנחל, באמצע מקטע וכו', אז בהתאם להנחיה זו על הקבוצה לצאת מתוואי הנחל ולעלות למסלול חלופי בהקדם האפשרי.
92. המאשימה קיבלה טענה זו של יובל, היינו שהוא הנחה את מובילי הטיול לבדוק עם חברת מטאוטק ועם לאופר אם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל. אם התשובה לכך היא חיובית, אזי שנאסר עליהם להיכנס לנחל (עובדה 44 לכתב האישום).
בדיון הסיכומים על-פה המאשימה הבהירה כי היא עודנה אוחזת בדעה שהנחיית יובל הייתה שלא להיכנס לנחל אם יורד גשם באגן הניקוז (או על המטיילים עצמם) (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 696, ש' 32 – עמ' 397, ש' 3).
93. בחקירתו אביב נשאל: "ש: בעדותו של יובל מיום...הוא טוען שוב ושוב כי הנחה את המדריכים ואותך באופן ספציפי, כי אם יורד גשם באגן הניקוז – לא נכנסים לתוך הנחל. מה יש לך לומר על כך? ת: דיברנו על זה בהקשר של נחל צאלים אך גם תכננו באותה ישיבה איך אפשר לטייל גם כשיורד גשם באגן ניקוז כיוון שלוקח למים להגיע אלינו הרבה זמן וכאשר יש דרך להחלץ לפני זה אז אפשר לעשות את זה" (ת/101, עמ' 8, ש' 259-262).
ובהמשך אותה חקירה: "ש: אני אומר לך כי לדבריו של יובל הוא הנחה אותך ואת צוות המדריכים כי גם אם רק התחיל לרדת גשם באגן הניקוז עצמו, אין לקחת סיכון ולא נכנסים כלל למסלול עצמו וזאת ולו בשל החשש הקטן ביותר שבשל בעיה רפואית של אחד החניכים לא תוכלו לצאת ממסלול הנחל והשטפון בזמן. מה יש לך לומר על כך? ת: לא קרה. לא שמעתי הנחיה כזו. ש: יובל משקר? ת: אני לא רוצה לכנות אותך שקרן אבל אני לא שמעתי ממנו הנחיה כזו. אפילו שמעתי הנחיה הפוכה שאפשר להמצא בנחל ולהבין שאם מתחיל לרדת גשם באגן הניקוז אז זה הזמן לצאת מהנחל" (עמ' 9, ש' 275-281).
גם בחקירתו הבאה אביב שלל טענת יובל בדבר ההנחיה הקשורה באיסור טיול במעוק באגן הניקוז בנחל צאלים: "...אני זוכר היטב מהתדריך שעברתי ביום שני על ידי יובל, לציין כי אני עברתי רק תדריך אחד מיובל לעניין טיול זה ובתדריך שהיה ביום שלישי אני לא השתתפתי, ובתדריך ביום שני נאמר על ידי יובל במפורשות כיצד ניתן לטייל בנחל צאלים גם בזמן ירידת גשם באגן הניקוז ואני זוכר היטב שיובל הדגיש שכל עוד יש למטיילים טלפון לווייני ניתן לעדכן אותם בזמן כדי שיוכלו לצאת מהנחל. כך התכוננו ולכן מאוד מפתיע אותי שהוא אומר דבר כזה. ש: תסביר לי מה בדיוק מפתיע אותך בתגובתו? ת: כמו שאמרת, יובל מתאר שנאמר על ידו שאין לרדת כלל לנחל במידה וירד גשם באגן הניקוז, דבר זה הוא אינו נכון, כמו שאמרתי יובל הכין אותנו לסיטואציות שבדיוק הפוכות מזו כלומר שניתן לטייל בנחל צאלים גם כאשר יורד גשם באגן הניקוז" (ת/79, עמ' 3, ש' 38 – עמ' 4 ש' 58).
בהמשך אישר שיובל אמר להם ששיטפון יכול להיגרם גם אם הגשם יורד בתוואי אגן הניקוז שיכול להיות מרוחק קילומטרים מהנחל, ואולם הוסיף שיובל הדגיש שצריכה לרדת כמות גדולה של גשם, במשך מספר שעות, עד שייווצר שיטפון (ת/79 עמ' 4 ש' 79-82).
94. בעדותו אביב מסר כי לא יצא לו לטייל במזג אוויר של התרעת שיטפונות, כי לא ראה שיטפונות בחייו וכי לא הייתה לו הבנה כיצד שיטפון עובד ומה הקשר בין שיטפון לאגן ניקוז (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 707 ש' 5-7; עמ' 711 ש' 6-8); שזו הייתה הפעם הראשונה ששמע על הנחת הצטברות של גשם באגן ניקוז במשך 3 שעות עד שייווצר שיטפון ויגיע לנחל (עמ' 710 ש' 2-15); כי בעקבות ישיבת יום שני הבין ששיטפון יכול להיגרם רק כשיורד גשם באגן הניקוז אם כי לא תמיד כשיורד גשם באגן הניקוז ייווצר שיטפון וכי לוקח שלוש שעות של ירידת גשם עד להיווצרות שיטפון (עמ' 711, ש' 15-23); כי יובל הסביר על גבי מפה לאחר קיטוע הנחל את העיקרון של טיול בנחל צאלים שמתבסס על אותן הנחות היסוד ולפי עיקרון זה יש לברר באמצעות הטלפון הלווייני האם יורד גשם באגן הניקוז ובמידה ויורד גשם אסור להיכנס למקטע הבא (עמ' 714 ש' 1-9); כי הוא זוכר שיובל אף העלה בישיבה תרחיש אפשרי לפיו קבוצה שנכנסה לנחל לאחר שביררה שלא יורד גשם באגן הניקוז ולאחר זמן קצר, כשהקבוצה כבר בתוך הנחל, החל לרדת גשם באגן הניקוז ואז אין צורך להילחץ מכוון שיש 3 שעות עד שהשיטפון יכול להגיע ובמקרה כזה ממשיכים קדימה ויוצאים במקטע הבא, וכי זו בדיוק התכנית (עמ' 714, ש' 11-23).
בהמשך סיכם אביב כי ההנחיה ששמע מיובל במו אזניו היא שאם יורד גשם באגן הניקוז בלבד אז לא נכנסים למקטע הבא ושאם התחיל לרדת גשם לאחר שכבר נמצאים בנחל "...אז אין סיבה להיכנס לחרדה כי אפשר להמשיך לסיים את המקטע ולעלות למקטע הבא" (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 771 ש' 22 – עמ' 772 ש' 6).
גם לאחר מכן ציין אביב "...שהנוהל הכי ברור בתוך הטיעון של נחל צהלים, היה שאם יורד גשם באגן הניקוז, עם לכ הסיפורים שם של הקיטועים וכו', אז לא נכנסים למקטע הבא. ברגע שנועם אמרה לי שאתה יכול להיכנס, אז אני הנחתי, נועם, אני רואה בה כבחורה מאוד רצינית ואחראית, וברור לי שהיא מבינה שלא יורד גשם באגן הניקוז, כשהיא אומרת לי אתה יכול להיכנס אז אני מניח שלא יורד גשם באגן הניקוז. כלומר לא עובר לי בראש שנועם תגיד, יורד גשם, שהיא יודעת שיורד גשם באגן הניקוז ובכל זאת תגיד לי, אתה יכול להיכנס" (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 768 ש' 30 – עמ' 769 ש' 4).
בחקירה הנגדית של ב"כ יובל אישר אביב שהיה נוהל שלא נכנסים לנחל כשיורד גשם באגן הניקוז (פרוט' מיום 28.12.2022, עמ' 718, ש' 13-15), כשעוד קודם לכן אישר שאם היה יודע שיורד גשם באגן הניקוז של הנחל (נחל צפית, י' ל') הוא לא היה נכנס לנחל (עמ' 680, ש' 22-24).
אביב עומת עם כך שלאורך כל חקירותיו הוא הכחיש את ההנחיה שניתנה על-ידי יובל שאין להיכנס לנחל כשיורד גשם באגן הניקוז.
כשהופנה לחקירתו מיום 6.9.2018 (ת/79, ש' 66) בה כאמור מסר שמעולם לא שמע הנחיה כזו מיובל ושאם היה מכיר הנחיה כזו הוא לא היה נכנס לנחל, אביב השיב כי השאלה חיברה שתי הנחיות. האחת, זו שאסרה להיכנס לנחל אם יורד גשם על המטיילים, והשנייה, זו שאסרה להיכנס לנחל אם יורד גשם באגן הניקוז. אביב הבהיר כי תשובתו שמעולם לא שמע על הנחיה כזו התייחסה להנחיה שאסרה להיכנס לנחל כשיורד גשם על המטיילים (עמ' 733, ש' 23 - עמ' 735, ש' 22).
כשהוטח בפניו שבמהלך חקירותיו הוא אף פעם לא קם ודייק את החוקרים שהייתה הנחיה שהתייחסה לאיסור טיול בנחל בעת גשם באגן הניקוז להבדיל מגשם עליהם וכי למעשה הגרסה שלו שללה קיומן של שתי ההנחיות, השיב אביב שהוא לא מסכים לכך (עמ' 736 ש' 18-26).
בחקירה הנגדית של ב"כ המאשימה חזר אביב על ההנחיות של יובל מהישיבה ביום שני לרבות באשר להנחיה לפיה אין להיכנס לנחל כשיורד גשם באגן הניקוז: "אני זוכר שיובל דבר ראשון פתח מפה, מפה טופוגרפית של קנה מידה של אחד ל-50 אלף והראה לנו בעצם את המסלול של נחל צאלים שהיינו אמורים לטייל בו ביום חמישי, ובעצם הסביר את הטכניקה שאפשר לטייל בה גם כשיש התרעת שטפונות. דבר ראשון הוא דיבר על העקרון הזה שהדרך שבעצם נוצר שטפון זה רק על ידי גשם שיורד באגן ניקוז, והוא דיבר על זה שספציפית בנחל צאלים אגן הניקוז הוא באזור דרום הר חברון ולוקח 3 שעות מרגע ירידת הגשם באגן הניקוז עד שהגשם מגיע לנחל ובעצם בצורה של שטפון. וכל מה שהוא הסביר לגבי נחל צאלים עבד לפי נראה לי ההנחה הגדולה הזאת... ובעצם התכנית זה בודקים, זאת אומרת מתחילים לטייל, בודקים אם לא יורד גשם באגן הניקוז, כל עוד לא יורד גשם באגן הניקוז אפשר לטייל גם אם יורד גשם עלינו זו לא בעיה, אפשר להמשיך לטייל בנחל... בעצם צריך להיות ער כל הזמן לשאלה אם יורד גשם באגן הניקוז, במידה ולא יורד גשם באגן הניקוז אפשר להמשיך לטייל במעוק של נחל צאלים, ובמידה ויורד גשם באגן הניקוז אז צריך פשוט להמשיך, לא להמשיך, לצאת דרומה מתוך הקיטוע, בנקודת הקיטוע לצאת דרומה עם הערוץ ולעלות בעצם לקו הרכס שנמצא מעל נחל צפית, זה היה הרעיון הכללי" (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 766, ש' 19- עמ' 767, ש' 8).
בהמשך הבהיר כי "כל מה שדיברתי היה בהקשר של טיול לנחל צאלים" (עמ' 767, ש' 17-26).
גם בהמשך עדותו אישר אביב שבזמן אמת ידע שיש קשר ישיר בין גשם באגן הניקוז להיווצרות שיטפון והוסיף שתיאר כל הזמן את ההנחיה של יובל מיום שני שאם יורד גשם באגן הניקוז זו הדרך היחידה לדעת על היווצרות שיטפון (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 719 ש' 6-12), ואף אישר שבהתאם להנחיה אין להיכנס לנחל אם החל לרדת גשם באגן הניקוז אפילו אם יש לו 3 שעות "ש: ...הגעת למקטע כשלהו. אומרים לך תשמע, עכשיו התחיל לרדת גשם באגן הניקוז אפילו שיש לך את ה-3 שעות, אתה לא נכנס נכון? ת: כן. ש: זו הנחיה ברורה של יובל? ת: נכון" (עמ' 772, ש' 13-19; פרוט' מיום 13.2.2023, עמ' 685, ש' 16-20; עמ' 700, ש' 28-29).
95. מכלל האמור עולה כי גרסתו של אביב ביחס לקיומה של הנחיה מצד יובל לפיה אין להיכנס לנחל או למקטע של נחל אם החל לרדת גשם באגן, וכי אם הקבוצה כבר נמצאת בתוך הנחל ואז נודע לה שהחל לרדת גשם בתוך האגן ושעליה לצאת מהנחל בהקדם, ידעה שינויים, בלשון עדינה.
אם בחקירתו רק אישר שיובל אכן הנחה לצאת מהנחל אם נודע לקבוצה שהחל לרדת גשם באגן הניקוז שלו אך שלל שהייתה הנחיה שאסרה להיכנס לנחל אם נודע שרק החל גשם באגן הניקוז שלו, הרי שבעדותו כבר אישר שבהתאם להנחיה היה אסור להיכנס לנחל אם נודע שיורד באגן הניקוז גשם.
לא למותר לציין, כי ב"כ אביב השיב בדיון הסיכומים על-פה "לשאלת בית המשפט האם נאשם 2 לא כופר בהנחיה של יובל שניתנה שאם יורד גשם באגן הניקוז לא נכנסים לנחל, אני משיב שניתן לומר את זה בדוחק... אביב מאשר שיובל הנחה שאם יורד גשם באגן הניקוז לא נכנסים לנחל, אך זו הייתה ההנחיה מתוך מכלול שלם של הנחיות שהוא פעל על-פיהן" (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 716, ש' 6-13), וכן "...מה שבסופו של דבר, זה שהייתה גם הנחיה כללית שצריך להתייחס לירידת הגשם ולבדוק אם יורד גשם לפני הכניסה אבל לאו דווקא דקה לפני אך בסמוך לפני" (עמ' 716, ש' 26-28).
96. גם גרסתה של נועם בסוגיה זו הייתה מורכבת וידעה היא שינויים כאלו ואחרים.
נועם העידה כי בישיבת יום שני יובל העביר מסר "...שלא צריך לא לטייל בגלל שיטפון, אלא, שצריך להיות מוכנים עם כל האמצעים, כמו להיות בקשר עם תחזיות, ושמרגע תחילת גשם באגן ניקוז אז יש 3 שעות עד לתחילת זרימה. בעצם, אם יש לנו את הקשר הזה מול התחזיות אז לא צריך לדאוג כי, כאילו, כי התחזיות או הגורמים המקצועיים יעבירו לנו מתי יתחיל גשם ואז יהיה 3 שעות לצאת מהנחל. זה המסר העיקרי שעובר שם" (פרוט' מיום 15.3.2021, עמ' 753, ש' 1-5).
בהמשך נועם התייחסה למסר שיובל העביר בשיעור "ובעצם, מסביר לחניכים מתוך מומחיות ידע שלו למה זה בסדר לצאת לטיול ולמה אין סכנה. הוא מדבר על כל הדברים שכבר אמרתי, על זה שלשיטפון לוקח 3 שעות, שמרגע תחילת גשם לוקח 3 שעות להיווצרות שיטפון ושזה מדע מדויק וששיטפון לא מגיע מהאדמה... שלא... יונתן לוטם... אומר ליובל שהוא ממש מפחד שמשהו יקרה תחת אחריות שלנו ויובל משיב לו... ואם משהו יקרה אז זה תחת האחריות שלו והוא ייכנס לכלא" (עמ' 769, ש' 36-44).
נועם נשאלה במפורש על אודות ההנחיה לצאת מהנחל אם התברר שיורד גשם באגן הניקוז ושללה טענת יובל בדבר קיומה של הנחיה שכזו "...החוקר מצטט מפי יובל: 'ההנחיה שלי הייתה שאם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל, גם אם לא יורד עליהם גשם, לא נכנסים לנחל. הדגשתי שגם אם אומרים למובילי הטיול, ע"י חברת מטאו-טק, שהתחיל גשם רק עכשיו, למרות שמשך זמן היווצרות שיטפון הוא כ-3 שעות, הדגשתי שגם במצב כזה לא נכנסים ולא לוקחים שום סיכון'. השאלה שלי היא מה ההתייחסות שלך לדברים האלה? ת: זה לא נכון...לאורך כל הדרך יובל רק אומר כמה זה בסדר לטייל וכמה אם אנחנו מעודכנים בתחזיות ומול הגורמים המקצועיים אז אין סיבה לדאוג ושלכל... שמרגע תחילת גשם יש 3 שעות. מבחינתו, היה שנכנס לנחל צאלים ונהיה בקשר עם הגורמים המקצועיים וכשמתחיל גשם נצא... אז זה לא נכון, מה שהוא אומר פה" (עמ' 771, ש' 19-33).
בהמשך נועם שבה ושללה הטענה שיובל אמר שאם יורד גשם בכניסה לנחל לא נכנסים, והבהירה שהאמירה הייתה "שאפשר לטייל כל עוד אנחנו... יש לנו טלפון לווייני וכל עוד אנחנו בקשר עם הגורמים המקצועיים, שזה מטאו-טק ולאופר. ברגע שהם אומרים לנו שמתחיל גשם באגן הניקוז יש לנו 3 שעות לצאת מהנחל.
ש: "האם הוא אמר לכם שאם יורד עליכם גשם בכניסה לנחל לא נכנסים?
ת: ממש לא
ש: זאת אומרת, מבחינתכם, היה בסדר, מבחינת יובל, שתכנסו לטייל בנחלים, לא משנה כרגע אם צפית או צאלים, גם אם מתחיל לרדת עליכם גשם?
ת: מבחינת יובל, כן
ש: ...וזה גם אם יורד גשם באגן של אותו נחל, מבחינתו, יש לכם 3 שעות לטייל? זה מה שאת הבנת ממנו?
ת: יש לנו 3 שעות לצאת.
ש: הוא לא אסר עליכם לטייל?
ת: לא" (עמ' 772, ש' 8-22).
ועל כך חזרה גם בהמשך כשהעידה ש"מבחינת יובל, לא הייתה שום בעיה שניכנס לנחל, שנהיה בקשר עם הגורמים המקצועיים ושתוך 3 שעות, במידה ומתחיל גשם באגן ניקוז, נצא" (עמ' 773, ש' 10-12).
בחקירתה הנגדית של ב"כ יובל מסרה נועם גרסה שונה במקצת. נועם נשאלה האם היא מאשרת את האמור בעובדה 44 לכתב האישום לפיה יובל הדגיש שלפני הכניסה לנחל צאלים יש לבדוק עם מטאוטק ולאופר אם יורד גשם באגן הניקוז ואם התשובה היא חיובית אזי שנאסר עליהם להיכנס לנחל ולא כל שכן אם בפועל יורד עליהם גשם, ונועם השיבה לכך בשלילה.
בהמשך נועם נשאלה "ש:... למה לא? ת: האמירה הזאת של לא להיכנס לנחל היא אמירה שהתקבלה אחרי שהחניכים התעקשו אתו. הוא, מבחינתו לא הייתה לו שום בעיה שנכנס לנחל ונהיה בקשר עם הטלפון הלוויני ושנדע מה קורה. שנדע שיש 3 שעות. ברגע שהחניכים התעקשו אתו, אז זאת ההחלטה שהתקבלה..." (פרוט' מיום 5.4.2021, עמ' 808, ש' 20-32).
כשנשאלה פעם נוספת ביחס לעמדתה לאמור בסעיף 44 לכתב האישום השיבה "זאת ההחלטה שהתקבלה על נחל צאלים... זה נכון שזאת הייתה ההחלטה שהתקבלה.
ש: נכון. ונכון שמי שקיבל את ההחלטה הזאת היה יובל, נכון? ת: נכון" (עמ' 809, ש' 8-25).
בהמשך, כשעומתה עם גרסתה בחקירתה הראשית לפיה לא ניתנה הנחיה הקשורה ביציאה מהנחל אם התברר שהחל לרדת גשם באגן הניקוז, שבה והבהירה כי ניתנה הנחיה כזו רק ביחס לנחל צאלים ולא כהנחיה כללית (עמ' 815, ש' 17-37), וכשנשאלה מדוע לא ציינה, גם לשאלות בית המשפט, שלא ניתנה הנחיה כזו באופן כללי כי אם אך ביחס לנחל צאלים השיבה "השאלה נשאלה באופן כללי, אם הייתה הנחיה כזאת של יובל, והתשובה היא לא. הייתה הנחיה כזאת על נחל צאלים בלבד, לא הסתרנו את זה גם" (עמ' 815, ש' 35- עמ' 816 ש' 9. כן ראו בעמ' 828, ש' 15-35; עמ' 832 ש' 17-26).
כן הבהירה שההסבר של יובל שאין להיכנס לנחל צאלים אם יורד גשם באגן הניקוז לא הועבר כהנחיה אלא כאמירה על-פה : "ש: בעקבות הישיבה עם החניכים הוא הוציא הנחיה שמה אומרת? ת: הוא לא הוציא הנחיה, הוא אמר את זה בעל פה. ש: הנחיה בעל פה, מה היא אומרת? ת: שאם יורד גשם לא נכנסים לנחל צאלים... אם יורד גשם באגן הניקוז...לא נכנסים ש: או עליהם, נכון? ת: או עליהם" (עמ' 816, ש' 18-29).
גם בהמשך עדותה נועם הבהירה כי הסתירה שלכאורה קיימת בין גרסתה בחקירה הראשית לבין גרסתה בחקירה הנגדית, ביחס להנחית יובל הקשורה לכניסה לנחל כשיש גשם באגן הניקוז שלו מקורה בשאלה שנשאלה "כשהתובע שאל אותי וכשבית המשפט שאל אותי, חשבתי שמדובר בנחל צפית ולא בנחל צאלים, באופן ספציפי...וזה מה שאני זכרתי. וגם זה מה שעניתי בזה...ועכשיו אני מבולבלת, כי קראתי עשרות דברים. אני לא זוכרת להגיד לך בדיוק מה היה שם לפני שלוש שנים. אני כן זוכרת שהאווירה הייתה שאפשר לצאת גם כשיורד גשם. בסוף זה השתנה, כנראה, בכלל הישיבה הזאת ובגלל החניכים". בהמשך שבה ואישרה שבניגוד לכל מה שהלך במשך כל השבוע ביום שלישי בערב יובל אמר להם שאם יש גשם באגן ניקוז או גשם עליהם הם לא נכנסים לנחל צאלים (עמ' 835 ש' 18- עמ' 836, ש' 15).
מגרסתה של נועם עולה אפוא שההנחיה שלא להיכנס לנחל אם יורד גשם באגן הניקוז שלו ניתנה אך ביחס לנחל צאלים ולא כהנחיה כללית ביחס לכלל הנחלים.
דא עקא, כשמעומתת נועם עם חקירתה מיום 6.6.2018 (נ/32) עמ' 5 ש' 115, בה ציינה שהבינה שכן יש צורך לבדוק את אגני הניקוז של נחל תמר ונחל צפית אך זה לא היה התפקיד שלה, אישרה שכך היה הדבר, ואף אישרה שהבינה את חשיבות הבדיקה ביחס לנחלים אלה הגם שלא שוחחה עם יובל עליהם (עמ' 836, ש' 34 - עמ' 837, ש' 27).
הווה אומר, שטענתה בדבר כך שההנחיה לבדוק את אגני הניקוז הייתה קונקרטית לנחל צאלים ולא הנחיה כללית, עומדת לכאורה בסתירה להבנתה שהיה צורך לבדוק גם את אגן הניקוז של נחל תמר ונחל צפית.
97. אמרותיה של נועם הוגשו לצורך הוכחת סתירות.
באמרתה מיום 6.6.2018 (נ/32) התייחסה נועם להנחיית יובל בהקשר זה: "ש: בחקירתו של יובל... טוען כך... 'ההנחיה שלי שאם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל... לא נכנסים...'- האם הדברים הללו נאמרו על ידי יובל באותה ישיבה בערב של יום שלישי או בכלל? ת: הדברים הללו לא נאמרו על ידי יובל כלל וכלל, הוא גם טען שניתן להיכנס לנחל מתוך ידיעה שלוקח 3 שעות להיווצרות שיטפון וניתן לצאת מהנחל לפני ההיווצרות, ההתעקשות על עצירה כשיורד גשם בישיבה ביום שלישי הגיעה מהצד שלי ושל החניכים ויובל צחק עלינו שלא ניתן לטייל כשיורד גשם ושזה שטויות. ש: אז אני מבין ממך שיובל לא אמר את הדברים הללו? אם נכון הדבר מדוע הוא טוען אותן בחקירה בפני החוקר? ת: לדעתי כדי להציל את עצמו, הדברים לא נאמרו על ידי יובל ויתרה מזאת כל רוח הדברים של יובל הייתה שניתן לצאת לטיול גם במחיר של גשם או מזג אוויר לא ידידותי" (עמ' 4, ש' 82-93).
בהמשך, כשנשאלה מה הבינה מהתדרוכים של יובל לגבי מצב שבו יורד גשם באגן הניקוז של הנחל ולא במקום שבו החניכים מטיילים כרגע, השיבה: "שצריך לאורך כל הדרך להיות בקשר עם החזאים ובמיוחד אלמוג לאופר כי הם יודעים הכול ושהסכנה מרגע תחילת גשם באגן ניקוז היא תוך שלוש שעות... ש: האם הבנת מההדרכה של יובל או מכל מקור אחר כי הסכנה של השטפון אינה קשורה לגשם שיורד ברגע נתון בנחל אלא לכך שהגשם יורד באגן הניקוז שלו... ת: אני יודעת את זה כל החיים היינו במושב בודקים מה מזג האוויר במצפה רמון כדי לדעת מתי נחל צים יזרום...ש: האם הבנת מהתדריכים את חשיבות הבדיקה של אגני הניקוז לעומת התחזית של הגשם במקום שבו הקבוצה נמצאת בפועל? ת: כן, אביב היה בקשר עם החזאים לגבי אגני הניקוז של נחל תמר ונחל צפית ולא אני. אני הבנתי שכן צריך לבדוק את זה וזה ברור לי אבל זה לא היה התפקיד שלי. ש: האם אביב נכח בישיבה כלשהי שבה יובל מסר כי אם יש חשש שירד גשם באגן הניקוז בשום אופן לא נכנסים לנחל? ת: יובל לא מסר את זה מעולם ולא קבע החלטה שלא נכנסים לנחל במקרה שיש חשש לגשם באגן הניקוז..." (עמ' 5, ש' 101-121).
בהמשך חקירתה נועם אישרה שבשיחה הראשונה עם הראל הוא הסביר לה ולאביב שאגן הניקוז של נחל תמר מתמלא מהר יותר מאגן הניקוז של נחל צפית שהוא מורכב יותר ולוקח לו יותר זמן ופחות סיכוי (עמ' 7, ש' 189-194; עמ' 9 ש' 251).
כן הוסיפה, כי בשיחה של נועם עם אביב היא מסרה לאביב שהתחיל לרדת גשם במכתש הקטן שהוא אגן הניקוז של נחל צפית, וכך גם כתבה בקבוצה (עמ' 7, ש' 195-203). כשנשאלה מדוע אם כן, לא דרשה מאביב לצאת מיד מהנחל נוכח ההדרכות של יובל כולל בישיבה הלילית בהקשר של גשם באגן הניקוז, שבה והבהירה כי "ראשית דבריו של יובל אינם נכונים והוא לא אמר מעולם לא להיכנס לנחל או לצאת ממנו במידה ומתחיל גשם באגן ניקוז – להפך יובל אמר שלוקח שלוש שעות להתמלא" (עמ' 8, ש' 217 – 221). על כך חזרה בהמשך: "ש: ובכל זאת למה לא מצאת לנכון להגיד לו (לאביב, י' ל') כי יובל ביקש לבדוק את אגן הניקוז של הנחל? ת: ראשית יובל לא ביקש בפירוש לבדוק מה הוא אגן הניקוז של הנחל ושנית הבנתי שאביב עושה את זה מול לאופר ומול יובל" (עמ' 9, ש' 256-258). בהמשך חזרה על כך שאביב היה אמור לבדוק את אגן הניקוז ואת מזג האוויר (עמ' 9, ש' 260-270).
מן האמור עולה כי נועם הבינה את חשיבות הבדיקה של אגני הניקוז של נחל תמר ונחל צפית אך זאת לאו דווקא מעצם קיומה של הנחיה כללית שיובל נתן בהקשר זה, הנחיה שאותה הכחישה נועם בחקירתה ובעדותה, כי אם לנוכח ניסיונה האישי כבת מושב תמר שסמוך לו ישנם אירועי שיטפונות או חשש לשיטפונות, וכפועל יוצא היא למדה שיש צורך לבדוק אם יורד גשם במקום אחר- מצפה רמון- כדי לדעת מתי נחל צין, שעובר בסמוך למושב שלה, עשוי לשטוף.
98. שמשי העיד שהוא שמע את יובל אומר שאם יורד גשם על החניכים או באגן הניקוז, לא נכנסים לנחל וכי למיטב זיכרונו, זה נאמר ביום שלישי בערב, אף שלא זכר אם זה נאמר בשיעור או בישיבה הלילית (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 274 ש' 20 - עמ' 276 ש' 1).
עוד אישר שמשי בעדותו את דבריו בחקירה במשטרה לפיהם יובל אמר להם שלא להיכנס לנחל אף אם זמן הגעת השיטפון הוא כשלוש שעות, ושאין לקחת סיכון (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 352, ש' 14-18).
99. עדותו של לוטם בעניין זה לא הייתה אחידה. מחד גיסא העיד שיובל הנחה שאם יורד גשם באגן הניקוז אז הם מפסיקים את הטיול ויוצאים למסלול החלופי (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 371, ש' 8-17). מאידך גיסא העיד שהוא לא הכיר את ההנחיה הזו. כן ראו עדותו לעניין כך שניתן לצאת באמצע המסלול בנחל במידה ומבינים שיש שיטפון (פרוט' מיום 6.10.2021, עמ' 316, ש' 4-7).
כשנשאל על-ידי ב"כ יובל האם הכיר את דברי נועם לפיהם הונחו שלא נכנסים לנחל צאלים אם יורד גשם באגן הניקוז או עליהם, השיב "את העניין של אגן הניקוז או עליהם, לא, אני לא הכרתי. ש: אז מה הכרת? ת: אני הכרתי שיוצאים, אני הכרתי את מה שמכונה קפ"ק שימשי... אני זוכר את מטאו-טק ולאופר, אני לא זוכר את השיח על אגני הניקוז".
בהמשך שב והבהיר "לא, אני אמרתי שכמובן דובר על אגני ניקוז, מטאו-טק וזה, אבל אני לא זוכר שום הנחיה, שחניכי המכינה, מדריכה או יוצאי הטיול, מוודאים בשטח על אגני ניקוז. כי אני אישית, אנחנו לא יודעים לבדוק אגני ניקוז... אני אומר שהיה, כמובן שהיה שיח על אגני ניקוז, לא היה שום הנחיה של בדיקת אגני ניקוז על ידינו" (עמ' 369, ש' 3-16. כן ראו בעמ' 361 ש' 16-18).
100. קהתי אישר שיובל בשיעור מסר שאם נמסר בטלפון שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז אז יוצאים מהנחל (פרוט' מיום 6.1.2022, עמ' 356, ש' 21-25; עמ' 357, ש' 32 - עמ' 358, ש' 1; ש' 14-18).
לעומת זאת, קהתי לא זכר שיובל הדגיש שאם אומרים למובילי הטיול על ידי מטאוטק שהתחיל גשם רק עכשיו, למרות שמשך הזמן של היווצרות של השיטפון הוא כ - 3 שעות, שלא להיכנס לנחל במצב כזה כדי לא לקחת שום סיכון (עמ' 359, ש' 25-30).
קהתי אף שלל בהמשך שהכיר את היסוד המרכזי של השיטה של הבירור הטלפוני והצורך לצאת מהנחל אם התברר שהחל לרדת גשם באגן הניקוז. ב"כ יובל הפנה את קהתי לעדותו של לוטם בעניין:
" ש: יונתן לוטם, אני אקריא לך. על יציאה באמצע, אחרי שעושים טלפון ומבררים לפני הכניסה למסלול, אז הוא מעיד לגבי היציאה באמצע, ככה הוא אומר. שאלה, אתם מתקשרים ושומעים את התחזית, או אפילו לא את התחזית, בעצם את מצב מזג האוויר בהסתמכות על מכ"ם הגשם? נכון. עכשיו, הוא אומר לעשות את זה בעצם בתוך הכניסה למסלול, וגם בקיטועים בתוך המסלול, כי אחרת הם לא יודעים לצאת. הם מתקשרים ויודעים לצאת, אם אתם מקבלים אמרה שהתחיל לרדת גשם? נכון. עכשיו, יובל גם הסביר שאם התברר, ואני קצת חוזר על עצמי, בבירור עם גורם חיזוי מזג אוויר, שיירד גשם, ואני מוסיף על אגן הניקוז, שוב, יוצאים, והוא אומר, נכון. אתה מכיר משהו מהדברים האלה? ת: לא, אני לא מכיר" (עמ' , 359 ש' 33 - עמ' 360, ש' 10).
101. אלמז העידה שהיא לא זוכרת שיובל אמר שאם יירד גשם אז לא נכנסים לנחל (או יוצאים לטיול) (פרוט' מיום 13.12.2021, עמ' 543, ש' 7-17 ו-ת/174 [חקירה שהוגשה במקום עדות ראשית], עמ' 2, ש' 43-48).
102. לסיכום, ממכלול העדויות והחומרים שהוצגו לפני השתכנעתי שבעת ההכנות לטיול בנחל צאלים יובל הנחה כי אם החל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צאלים אזי שאין להיכנס אליו, וכן שאם החל לרדת גשם כשהקבוצה כבר נמצאת בתוך הנחל עליה לצאת מהנחל במקטע הקרוב למקום שבו היא נמצאת.
לצד זאת, הרושם שנוצר הוא שנותר בלבול אצל חלק מהגורמים השונים ביחס להנחיה זו. ראשית, ביחס לשאלה האם ההנחיה הזו הייתה הנחייה כללית שנכונה לכל נחל או שמא הייתה היא ייחודית לנחל צאלים על שיטת הקיטועים שנבנתה לגביו. שנית, ביחס לשאלה האם להנחת העבודה של 3 שעות זמן הגעת שיטפון זיקה להנחיה דנן, היינו האם יש זמן היערכות ותגובה של 3 שעות מעת שהחל לרדת גשם באגן הניקוז או שמא אין להיכנס או יש לצאת מהנחל באופן מיידי, במקטה הקרוב, מרגע שנודע על ירידת גשם באגן.
בהקשר זה לא יהיה זה למותר לחזור ולהזכיר כי היסוד המרכזי של השיטה, זה של בירור אם יורד גשם באגן הניקוז לפני הכניסה לנחל בכלל ובפרט לפני הכניסה לכל מקטע ומקטע, וככל שאכן התברר שיורד גשם אזי שלא נכנסים לנחל או למקטע הבא, ואם כבר נמצאים בתוך הנחל יוצאים ממנו למסלול עוקף במקטע הקרוב, נעדר מההנחיות הכלליות של המכינה (ת/44) ואף מהעדכון האחרון הקשור לטיולים בעת חשש משיטפונות (ת/47), עדכון שהועבר אך חודשים ספורים קודם לאסון, ואשר אותו יובל ראה כמחייב.

האם הייתה הנחיה לא לטייל בנחל כאשר יורד גשם על המטיילים?
103. השאלה שיש לברר היא האם ההנחיות שניתנו על-ידי יובל על-פה כללו הנחיה שלא להיכנס לנחל או למקטע הבא בנחל כשיורד גשם על המטיילים עצמם, להבדיל מגשם שיורד באגן הניקוז.
104. בחקירותיו יובל שב והדגיש את ההנחיה שאסרה את הכניסה לנחל, או את המשך הטיול בנחל, במידה והחל לרדת גשם באגן הניקוז, וכמעט ולא התייחס במישרין להנחיה שאסרה כניסה לנחל או את המשך הטיול בנחל, במידה והחל לרדת גשם על המטיילים עצמם. נדמה כי רק בחקירתו האחרונה (ת/58) ישנה התייחסות מפורשות של יובל לכך "ושוב עליך לזכור כי מבחינתי הנחה שלא ניתן לערער עליה, שבמצב שיש טפטוף על המטיילים או גשם במקום אחר בנחל - וודאי שלא נכנסים לתוך מעוק. אפשרות זו כלל לא עולה על דעתי ואף נאמרה במפורש פעמים רבות גם בהכנות לטיול וגם בהוראות הבטיחות הכלליות של המכינה" (עמ' 10, ש' 287-289; עמ' 15 ש' 490-492). בהמשך אותה חקירה, כשהוטח בפניו שאביב טוען שהוא לא הדגיש בפניהם את הנושא של אגן הניקוז, השיב: "אני חושב שכן הדגשתי את הדברים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. אבל גם לשיטתו של אביב נניח שהוא לא היה מודע כלל להנחיה על גשם באגן הניקוז. האם הוא גם לא היה מודע להנחיה על גשם שיורד ממש עליהם?... בהודעתי שהזכרת מספר פעמים בחקירה בה פירטתי את כלל האמצעים העובדים לרשותם כדי לדעת אם יורד גשם ולהימנע מגשם בנחל, הוספתי גם את תחושתם הסובייקטיבית של המטיילים עצמם. אין שום צורך בהבנה מתוחכמת או שלא מתחכמת לגבי אגני ניקוז כשיורד לך גשם על הראש" (עמ' 17, ש' 564 – עמ' 18, ש' 572).
105. בסעיף 18 לתשובתו לכתב האישום (שכזכור היוותה חלק מעדותו), הודה יובל בעובדה 44 לכתב האישום, היינו שהוא הנחה שאין להיכנס לנחל או לצאת ממנו גם אם יורד גשם על המטיילים עצמם, ולא רק באגן הניקוז של הנחל.
לעומת זאת, בסעיפים 57 ו-54 לתשובתו לכתב האישום צוין שיובל לא רואה שום בעיה לטייל אם יש על המטיילים יריעות ואוהלים וביגוד יבש בשקיות ניילון. מדברים אלו ניתן ללמוד, אף אם לא במפורש, על כך שניתן לטייל כשיורד גשם, אף שניתן לתת פירוש אחר לדברים אלו, היינו מה היא ההיערכות שיש להיערך אם במהלך הטיול מתחיל לרדת גשם.

106. בעדותו יובל היה קצת יותר מסויג ביחס להנחיה ברורה וחד משמעית שהנחה, ולפיה נאסר על הקבוצה להיכנס לנחל או להמשיך לטייל בנחל אם יורד גשם על הקבוצה: "ש: האם כחלק מההוראות, הייתה הוראה שאם יורד עליהם גשם, לא באגן הניקוז, אם יורד עליהם גשם לפני הכניסה לנחל, לא נכנסים לנחל? ת: כן. אבל להבדיל מאיך שניסחו את זה בכתב האישום, זה אף פעם לא נאמר... זה חלק, אפילו אני אומר את זה באחת ההודעות המושמעות, זאת פשוט אינדיקציה שיורד גשם באגן הניקוז" (פרוט' מיום 19.09.2022, עמ' 509, ש' 18 – עמ' 510, ש' 14).
בעדות זו מתייחס יובל להודעה ששלח בקבוצה מיום 24.4.2018 בשעה 19:23, לפני השיעור (ת/35), בה הוא אומר שהשיטפון לא מגיע מהאדמה ואנחנו מרגישים את הגשם ולא נעשה שום דבר בצורה עיוורת.
על כך שלא התייחס לירידת גשם על המטיילים עצמם באופן המוזכר בכתב האישום, חזר יובל גם במקום אחר בעדותו, כשציין "ואני לא, אני אומר שאפילו גשם שיורד עליהם, כתבו את זה בכתב האישום כאילו אני אמרתי שכל שכן הגשם שיורד עליהם, וזה לא מדויק, אני לא אמרתי את זה, את זה הם כתבו...עם גשם באגן הניקוז, אני לא עשיתי את ההבחנה הזו" (פרוט' מיום 02.10.2022, עמ' 689, ש' 22-29).
במקום אחר העיד "...לא שאני אמרתי שצריך לצאת אם יורד גשם באגן הניקוז, לא כל שכן אם יורד עליהם, אלא אמרתי שצריך לצאת אם יורד גשם בכל מקום באגן הניקוז... אני באמת לא אמרתי, אני לא אמרתי את הלא כל שכן הזה, את זה הם אמרו", כשבהמשך הבהיר שכוונתו היא שאם אתה נמצא בתוך הנחל, אז אתה נמצא גם בחלק של אגן הניקוז (עמ' 691, ש' 30 – עמ' 693, ש' 7).
מדבריו אלו של יובל עולה לכאורה שלא הייתה הנחיה ישירה ומפורשת שאם יורד גשם על הקבוצה נאסר עליה להיכנס לנחל או שעליה לצאת מהנחל באופן מיידי. מדבריו אלו של יובל עולה שגשם שיורד על הקבוצה בכניסה לנחל או בתוך הנחל, יכול להוות אינדיקציה לכך שיורד גשם באגן הניקוז, כשביחס לנתון זה הוא הוציא הנחיה מפורשת.
107. בחקירותיו אביב שלל קיומה של הנחיה האוסרת כניסה לנחל או המשך טיול בנחל, אם מתחיל לרדת גשם על המטיילים: "ש. אני אומר לך כי בחקירתו של יובל מתאריך 27/4/18 שורה 3, הוא אומר שהנחה אתכם כי אם תרד טיפה של גשם, אין להיכנס לתוך הנחל. מה יש לך להגיד על כך? ת. לא קרה. ש. יובל שקרן? ת. לא רוצה לקרוא לאף אחד שקרן. אני לא שמעתי מעולם דבר כזה. אם הייתי שומע הנחיה כזו לא הייתי נכנס לנחל אבל אנחנו נכנסנו לנחל גם כשהיה טפטוף קל. לא רק שזה לא נאמר, נאמר על ידי יובל באותו שבוע שאפשר לטייל באותו נחל גם כשיורד עליך גשם, וגם כשלוקח לגשם זמן להצטבר ולהפוך לשטפון" (ת/101, עמ' 7 ש' 181-187).
כשנשאל בהמשך כיצד לא חש בסכנה נוכח ירידת הגשם על הקבוצה, השיב "בצורה שאנו התכוננו לטיול מתחילת שבוע חזרנו על העבודה שאפשר לטייל גם תוך כדי גשם ואת הדבר הזה אמרתי מספר פעמים גם לחניכים. לזה התכוננו. ידענו שיש סיכוי שנטייל בגשם קל וזה לא הפתיע אותנו. העובדה שירד גשם קל עלינו גם כאשר היינו בתוך הנחל לא הסקתי ממנה שזה גורם שקשור לשיטפון" (ת/101, עמ' 18, ש' 661-666).
על כך חזר גם בחקירה אחרת "ש: האם טרם כניסתכם נחל צפית ירד עליכם גשם? ת: כן, ירד עלינו גשם. ש: אז מדוע המשכתם ללכת בנחל ולא פעלתם על פי הנחיית יובל כפי שטוען? ת: שוב זו אינה הנחיה ששמעתי מיובל, אני זוכר במפורשות כי יובל הסביר שאין שום בעיה לטייל בתוך הנחל גם כאשר יורד עלינו גשם ואף אמרתי זאת לחניכים בזמן הטיול בעקבות דבריו של יובל. ש: האם יובל אמר לכם כי ניתן לטייל בנחל גם בעת שיטפון? ת: הוא לא אמר כי ניתן לטייל בעת שיטפון, אך בוודאות אמר כי ניתן לטייל בעת גשם" (ת/79, עמ' 4, ש' 72-78).
גם בחקירה נוספת חזר אביב והדגיש שהוא לא שמע הנחיה מיובל שאסרה לטייל בנחל בעת גשם, אלא "...למעשה הוא הנחה בדיוק הפוך כיצד ניתן לטייל על אף סכנת השיטפון גם בעת ירידת גשמים" (ת/83, עמ' 12, ש' 349-352).
בחקירתו האחרונה אביב התבקש להתייחס לדברי שמשי שמסר בחקירתו שהוא, אביב, אמר שזה בטוח לרדת לנחל למרות שהחל לרדת גשם, ואביב השיב "זה נכון, יובל העביר ישיבה שבה הוא אמר במפורש, שאפשר לטייל גם כאשר יורד גשם, ושצריך להיות מעודכנים כל הזמן בכל פרטי מזג האוויר" (ת/88, עמ' 2, ש' 2-4).
108. בעדותו אביב חזר על כך שלא שמע על הנחייה של יובל לפיה במידה ויורד גשם על המטיילים הם אמורים להפסיק לטייל באותו רגע (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 752, ש' 6-11); כי יובל לא העלה בישיבת יום שני הנחיה שכזו (עמ' 752 ש' 21-24); כי לתחושתו ההנחיה הייתה בדיוק הפוכה, היינו שהם נערכו למצב שבו הם יטיילו כשירד גשם ולשם כך אף הצטיידו בכיסויי תיקים ובבגדים יבשים (עמ' 769, ש' 6 - עמ' 770, ש' 2).
כשהתבקש להתייחס לטענת יובל לפיה אגן הניקוז של הנחל כולל את הנחל עצמו בו נמצאים המטיילים, הווה אומר שאם יורד גשם על המטיילים בנחל אזי שלמעשה יורד גשם באגן הניקוז של הנחל, השיב אביב שבישיבת יום שני נאמרו דברים הפוכים "...שהאגן נמצא רחוק יכול בהחלט להיות מצב שבו יורד גשם עלינו, על המטיילים אין לזה שום מניעה להיכנס עדיין כי גשם שיורד על המטיילים לא אומר שיורד גשם באגן הניקוז...מבחינתי הייתה הפרדה מוחלטת בין גשם שיורד בתוך הנחל לבין גשם שיורד באגן הניקוז" (עמ' 770, ש' 3 – עמ' ,771 ש' 15).
בהמשך, כשנשאל מה הם הונחו לעשות כשיורד גשם או כשמטפטף עליהם גשם, השיב: "ממשיכים לטייל אין לזה שום...מבחינת שיטפון...לא הייתה שם הנחיה בטיחותית...הסברתי קודם החבר'ה שהצטרפו לטיול התבקשו להביא כיסוי תיק... ושקית עם בגדים יבשים" (עמ' 772, ש' 13 – עמ' 773, ש' 4).
עוד הוסיף אביב, כי בישיבת יום שני היה ברור שרוב הסיכויים שהם יצטרכו לטייל בגשם ולכן יובל הנחה להצטייד ביריעות ניילון ובבגדים יבשים (פרוט' 20.12.2022, עמ' 710, ש' 31 – עמ' 711, ש' 5).
בהמשך מסר כי כאשר פנה ביום הטיול לקבל מלאופר תחזית עשה כן במטרה לבדוק את מזג האוויר לא בהקשר של חשש לשיטפונות, כי אם מטעמי נוחות של צפי הטיול בנחל תמר ובנחל צפית בגשם (עמ' 714, ש' 5-19).
כשתיאר את כניסת הקבוצה לנחל צפית כאשר מטפטף עליהם גשם, ציין כי היה מדובר בטפטוף מאוד קל, כי הם עצרו לשתי דקות לכסות את התיקים והוסיף: "אני יכול להגיד שמה שבטוח לא היה, זה מן אור אדום, בהתאם קצת לדברים שיובל אמר פה, שהתחיל לרדת גשם אז צריך לעצור, זה ממש לא היה... מה שנכון, זה שבהחלט אפשר לטייל ולהיכנס לנחל, כשיורד על הקבוצה גשם, זאת אומרת זה לא משהו שהדליק אור אדום לאף אחד. שוב, מבחינתי גם בדיעבד, כשאני שומע את מה שיובל אומר, כשמטיחים בי את זה בחקירות, שאסור לי לטייל בגשם, אני מאוד מאוד הופתעתי, כי לא אני הכרתי את זה. אבל מילא גם לא אני, גם לא אף אחד ממי שנמצא אתי שם, לצורך העניין, שימשי... כן. נועם יודעת שיורד עלינו גשם, כי אני דיברתי איתה על זה בטלפון, וכל מי שנמצא אתי בטיול בעצם מצוות הגיוס, חווה אתי את אותה התחושה, שיורד גשם. אף אחד לא אומר לי, תשמע אביב, יובל אמר בהוראות שלו שאסור לטייל בגשם. כאילו ממשיכים כרגיל, לי זה נראה רגיל לגמרי וגם לכל מי שהיה שם, אף אחד לא חשב להגיד לי לעצור או משהו כזה, ואף אחד לא אמר דבר כזה" (עמ' 745, ש' 21 – עמ' 746, ש' 13).
גם בחקירה הנגדית של ב"כ יובל העיד אביב שיובל הסביר להם שגשם עליהם זו לא בעיה ושיש הפרדה מוחלטת בין גשם שיורד עליהם לגשם שיורד באגן הניקוז (פרוט' מיום 28.12.2022, עמ' 739, ש' 19-25).
כשעומת עם גרסתו בחקירה בה לא ציין שאין מניעה לטייל בנחל כשיורד עליהם גשם, השיב כי במקומות אחרים בחקירה הבהיר לחוקרים שיובל לא הנחה מעולם שאם יורד גשם אסור לטייל או להמשיך בטיול (פרוט' מיום 16.1.2023, עמ' 735, ש' 29 – עמ' 736, ש' 26; עמ' 761 ש' 15-27).
בהמשך, כשנשאל איך הוא נכנס לנחל מעוקי כשיורד עליהם גשם, חזר והשיב כי ההנחיה של יובל הייתה ברורה ולפיה סיכוי לשיטפון קיים רק מגשם שיורד רחוק באגן הניקוז; כי אין סכנה לטייל בהקשר של שיטפון כשיורד עליהם גשם; כי ההנחיות של יובל היו ברורות וכי הם נערכו לטייל בסבירות גבוהה בגשם; כי לפי ההוראות של יובל אפשר להמשיך לטייל גם אם יורד גשם עליהם; וכן שאף אחד מהמטיילים שידעו שיורד גשם, לרבות נועם, עצר אותו ואמר לו שההנחיה היא שלא להיכנס לנחל כשיורד עליהם גשם (פרוט' מיום 25.1.2023, עמ' 785 ש' 20 –19).
אביב נשאל "ש: אתה הבנת רק גשם רחוק הוא בעיה עלי, בניגוד לכל מה שכל אדם נורמלי רגיל חושב שיש התרעת שיטפונות יורד עליו גשם יוצא החוצה. אתה אומר זו בכלל לא בעיה כי כך הסביר לך יובל פוזיטיבית נכון? ת: רק כל בן אדם נורמלי זה אני ונועם שידעו שיורד גשם 25 מטיילים ויובל בעצמו שידע שיורד גשם אבל לא עצר אותנו...ש: איך זה שיורד עליך גשם, בנחל שאתה כבר ראית מלמעלה שהוא מעוקי, לא גורם לך לא להיכנס? ת: כי, אני לא יכול לתאר אחרת כמה ברורה הייתה ההנחיה של יובל ביום שני שסיכוי לשיטפון זה כתוצאה מגשם שיורד רחוק מאגן הניקוז ואין לזה שום קשר לגשם שיורד עליך. הוא חזר על זה שוב אני מסתובב שם עם קבוצה שלמה יורד עלי גשם הדבר הזה הוא לא מפריע לי. הוא לא מפריע לאף אחד לידי... הוא דיבר כל הזמן על גשם שיורד באגן ניקוז גורם לשיטפון. זה מה שאנחנו הבנו, זה מה שכולנו הבנו, זה מה שאני ידעתי באופן מאוד מאוד ברור ולעובדה שירד עלינו גשם... שוב אני מבין שגשם שיורד באגן ניקוז גורם לשיטפון ולא גשם שיורד על קבוצת המטיילים עלינו, אין לזה קשר לשיטפון...שוב אני, אני חוזר פשוט להנחיות של יובל מיום שני שהיו לי מאוד ברורות אנחנו ידענו שאנחנו הולכים לטייל בסבירות גבוהה מאוד בגשם נערכנו לזה מבחינת ציוד נערכנו לזה מבחינת כיסוי התיקים. זה לא עורר בי שום תחושה של סכנה כי ממש לזה נערכנו כל הזמן. ממש זו התגובה שעשינו התחיל לרדת גשם...אבל זה ההבדל המהותי פה שגם אם היה יורד לצורך העניין גשם עלינו בנחל צאלים לפי ההוראות של יובל לא היינו צריכים לצאת... לפי ההוראות של יובל לא. יובל אמר שצריך לבדוק אם יורד גשם באגן ניקוז נקודה. אם יורד גשם עליכם אתם יכולים להמשיך לטייל אין לזה שום משמעות מבחינת שטפון. אני אומר את אותו דבר, אני עשיתי אחד ועוד אחד לגבי צפית ולכן זה לא עורר בי שום תחושה של סכנה שלא הייתה קיימת בתחושה שלי" (עמ' 785, ש' 20- עמ' 787, ש' 19).
וכן "אני אומר לך עורך דין קרוב, באופן מאוד ברור שאם הייתה הנחיה כזו אז הייתי עושה אותה והייתי מקיים אותה ולי תמוה שכשהתחיל לרדת גשם אז לא נועם אמרה בואנה זו הנחיה של יובל צריך לעצור לטייל וגם אף אחד מהחניכים לא אמר, זה בכלל לא עלה כאיזושהי מחלוקת. טענת פה ששימשי נגיד אמר סמכתי עליו, אף אחד נגיד לא אמר לי תגיד יובל אמר משהו אחר, אז לא, אנחנו לא מפרים עכשיו את ההוראות שלו? וגם יובל עצמו אפשר לראות שהוא בכלל לא הדבר הזה לא מפריע לו" (עמ' 803, ש' 7-19).
גם בשלב הסיכומים ב"כ אביב שלל לחלוטין הטענה שיובל הנחה שלא נכנסים לנחל כשיורד על המטיילים גשם (פרוט' מיום 15.02.2024 עמ' 716, ש' 15-18).
109. נועם העידה בחקירה הראשית שלא ניתנה הנחיה שאסרה לטייל בנחל אם יורד על המטיילים גשם בכניסה לנחל.
ש: "האם הוא אמר לכם שאם יורד עליכם גשם בכניסה לנחל לא נכנסים?
ת: ממש לא
ש: זאת אומרת, מבחינתכם, היה בסדר, מבחינת יובל, שתכנסו לטייל בנחלים, לא משנה כרגע אם צפית או צאלים, גם אם מתחיל לרדת עליכם גשם?
ת: מבחינת יובל, כן (פרוט' מיום 15.3.2021, עמ' 772, ש' 8-17).
ובחקירה נגדית של ב"כ יובל ציינה "ש: בעקבות הישיבה עם החניכים הוא הוציא הנחיה שמה אומרת? ת: הוא לא הוציא הנחיה, הוא אמר את זה בעל פה. ש: הנחיה בעל פה, מה היא אומרת? ת: שאם יורד גשם לא נכנסים לנחל צאלים... אם יורד גשם באגן הניקוז...לא נכנסים ש: או עליהם, נכון? ת: או עליהם. ש: או עליהם. הקראתי לך את זה לפני רגע ואישרת לי את זה... ת: אני לא זוכרת מה הקראת, אבל מה שהקראת זה מה שהיה (עו"ד קורב הקריא את סעיף 44 לכתבה אישום, י' ל')" (פרוט' מיום 05.04.2021, עמ' 816, ש' 15-35).
כשנשאלה מפורשות בהמשך ביחס להנחיה הקשורה בגשם שיורד על המטיילים, תשובתה כבר הייתה פחות ברורה: "ש:הוסיף עו"ד קורב ואומר שגם ההנחיה הייתה שגם אם יורד עליהם, לא באגן הניקוז, לא נכנסים. ת: אני לא זוכרת להגיד את זה, אם עליהם, אני זוכרת להגיד שאם יורד עליהם גשם לא עולים את מעלה ענבה... ש: את אומרת שזו לא הייתה הנחיה חד משמעית, אז מה הייתה ההנחיה? ת: זאת הייתה הנחיה חד משמעית ביחס למסלול, ביחס ספציפית למסלול צאלים, ואחרי שהחניכים לא הסכימו לא לעשות את זה. אבל לא הייתה הנחיה חד משמעית במכינה או ביחס לכל נחל אחר שלא נכנסים, להפך, כל השבוע קודם הוא רק אמר שמותר להיכנס ויש 3 שעות. ש: אבל הקריא לך עו"ד קורב שנשאלת לא משנה אם נחל צאלים או נחל צפית, לא משנה כרגע למה נתייחס, האם ניתנה הנחיה לא להיכנס בגשם ואת השבת שלא.
ת: אז אני מתקנת ואני מסבירה ש... שלא הבנתי את השאלה... ש: האם ניתנה לאחר מכן הנחיה אחרת של יובל, ביחס לכניסה לנחלים כשיש גשם? ת: לא. ש: עליהם או על אגן הניקוז? ת: אני לא דיברתי מאותו ערב עם יובל. ש: האם את יודעת על הנחיה כזאת של יובל? ת: לא. ש: האם יצאה בווטסאפ או בכל דרך שהיא? ת: לא שאני זוכרת. ש: האם קיבלת מסר כזה מאביב, שדיבר עם יובל, שיובל הנחה שכן אפשר להיכנס בגשם? ת: לא" (עמ' 817, ש' 11 – עמ' 818, ש' 13).
בהמשך חזרה על כך שכל השבוע לא היו אמירות שאוסרות כניסה לנחל בגשם ושזו לא הייתה הרוח אף שהבינה שמשהו השתנה לגבי נחל צאלים לאחר שהחניכים לחצו על יובל (עמ' 828, ש' 15-32).
110. שמשי העיד שהוא שמע את יובל אומר שאם יורד גשם על החניכים או באגן הניקוז לא נכנסים לנחל וכי למיטב זיכרונו, זה נאמר ביום שלישי בערב, אף שלא זכר אם זה נאמר בשיעור או בישיבה הלילית. הגם שכך, שמשי לא זכר בדיוק מה נאמר (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 274 ש' 20 - עמ' 276 ש' 1).
111. גם בעניין זה גרסתו של לוטם לא הייתה אחידה. לוטם אישר שיובל הסביר שאם יתברר בבירור עם גורם חיזוי מזג אוויר, שיירד גשם על המטיילים ובאגן הניקוז אז מפסיקים את הטיול ויוצאים לכיוון המסלול החלופי (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 371, ש' 8-17).
לעומת זאת, כשנשאל על-ידי ב"כ יובל האם הכיר את דברי נועם לפיהם הונחו שלא נכנסים לנחל צאלים אם יורד גשם באגן הניקוז או עליהם, השיב "את העניין של אגן הניקוז או עליהם, לא, אני לא הכרתי. ש: אז מה הכרת? ת: אני הכרתי שיוצאים, אני הכרתי את מה שמכונה קפ"ק שימשי... אני זוכר את מטאו-טק ולאופר, אני לא זוכר את השיח על אגני הניקוז" (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 357, ש' 24 – 29).
112. לסיכום עניין זה, סבורני שנותר ספק סביר ביחס לשאלה האם יובל הוציא הנחיה מפורשת שאסרה על המטיילים להיכנס לנחל או להמשיך למקטע הבא בנחל אם הם כבר נמצאים בתוך נחל במידה והחל לרדת עליהם גשם. מהעדויות ומהראיות עלה שיובל דאג להסביר שטיול בגשם הוא דבר מקובל, ומסיבה זו גם הנחה להצטייד בכיסויי גשם לתיקים ובבגדים להחלפה. בעניין זה ראו למשל את דבריו של יובל עצמו בחקירה "אנחנו שנים פעלנו כדי לעשות את הטיול גיבוש כשטיול מאתגר ושמעמיד את החניכים במצב של אי נוחות. חס וחלילה הכוונה פה לא לסכנה, אלא למשל גשר הוא בהחלט סוג האתגר שאני וצוות המכינה חושבים שחניך יכול לעמוד בו ורצוי שיעמוד בו בטיול הכנה למכינה... טיולים בגשם ואפילו בחורף בתנאים קשים הם חלק מתכנית חינוכית מקובלת מאד במכינות, במכינה שלנו ובמכינות נוספות רבות..." (ת/48, עמ' 5, ש' 96-103).
מעבר לכל האמור לעיל, יש לזכור כי גם ההנחיה שאוסרת כניסה לנחל או להמשיך הטיול בנחל אם יורד על המטיילים גשם, לא מוזכרת בהנחיות הכתובות של המכינה, אף לא באלו שגובשו חודשים ספורים לפני האסון, ואשר התייחסו לטיול בעת חשש לשיטפונות.
לא זו אף זו, יש לזכור גם כי לא היה גורם אחד במכינה, מבין אלו שנמנו על קבוצת המטיילים ומבין אלו שלא, אשר בזמן אמת, עת הקבוצה החלה להיכנס לנחל כשמטפטף עליה גשם, הפנה את תשומת לבו של אביב לכך שיש הנחיה שאוסרת זאת.
יכול, כפי שאולי ניתן ללמוד מעדותו של יובל, שיובל עצמו הבין שקיומה של הנחיה שאוסרת כניסה לנחל או למקטע הבא בנחל אם החל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל טומנת בחובה הנחיה מובלעת שמתייחסת לאיסור טיול בנחל כאשר יורד גשם על המטיילים עצמם, באשר ערוץ הנחל שבו מטיילת הקבוצה הוא במובן מסוים חלק מאגן הניקוז של הנחל, הבנה שספק אם הייתה קיימת אצל המעורבים השונים פרט ליובל.
האם ההנחיות של יובל התבססו על הנחות שגויות?
113. בחקירתו יובל ציין שמשך זמן היווצרות שיטפון הוא כ- 3 שעות (ת/46, עמ' 4, ש' 7).
בחקירה אחרת מסר שהנחות העבודה שקיבל מקוצר (בדבר הזמן שלוקח לשיטפון להגיע [שעתיים] ובדבר מהירות התקדמותו [5 קמ"ש]), התייחסו לטיול בנחל צאלים שאותו הם תכננו, אף שהוסיף כי הזכיר הנחות עבודה אלו גם בהנחיות הכתובות של המכינה כדי לתת סדר גודל כללי (ת/55, עמ' 18, ש' 547-550).
114. בסעיפים 54 ו-58 לתשובתו לכתב האישום (יצוין, כי בתשובת יובל לכתב האישום מיספור הסעיפים 57-59 מופיע פעמיים ובענייננו ההפניה היא לסעיף 58 שמופיע בפעם השנייה בעמ' 22 לתשובה), שהיא כזכור חלק מעדותו של יובל, מתייחס יובל להנחת עבודה של 3 שעות לשיטפון מרגע ירידת גשם.
115. בעדותו התייחס יובל להנחות העבודה הנ"ל ומסר "כשכתבתי את הנהלים בחורף... והתייעצתי עם אורי קוצר... ושאלתי אותו, תגיד, כמה זמן לוקח עד ששיטפון נוצר בכלל, מהי מהירות הזרימה של השיטפון, כדי שאפשר יהיה להעריך, וכדי שאפשר יהיה לתת איזשהו נתון. והוא אמר לי... זה הנתון שאנחנו עובדים איתו... מניסיון של הרבה מאוד שנים, לוקח כשעתיים – שלוש של ירידת גשם באגן הניקוז, והמהירות של הזרימה היא בערך 5 קמ"ש" (פרוט' מיום 14.9.2022, עמ' 520, ש' 3-13).
בהמשך עדותו התייחס להודעה ששלח בקבוצה לאחר השיחה עם קוצר ומסר, בין היתר: "סיימתי את השיחה עם אורי, וכתבתי לצוות מסקנות... אני כותב שאגן הניקוז הרלוונטי הוא בבקעת ערד וכרמל, נחל הרדוף, זה מה שאורי אמר לי בשיחה... מרגע ירידת גשם לשיטפון זה 3 שעות, וזה מבחינתי הנתון שצריך להתייחס אליו..." (עמ' 591, ש' 3 – עמ' 592, ש' 11).
עוד קודם לכן הבהיר יובל כי את השיטה הוא בנה על בסיס המתודולוגיה של הטיולים שנערכים בחוגי הסיירות (עמ' 527, ש' 26 – עמ' 528, ש' 6).
בנוסף יובל העיד שקצב ההליכה שהיה מקובל לתכנון טיולים במכינה עמד על 2 קמ"ש (עמ' 575, ש' 25).
בחקירתו הנגדית של ב"כ אביב יובל אישר שהנחות העבודה של מהירות שיטפון של 5 קמ"ש, לאחר שעתיים של גשם, התבססו על נתונים שקיבל מקוצר.
כשנשאל האם הנחות אלה, אותן עיגן בהנחיות המכינה, הן נכונות, התקשה להשיב ורק לאחר שנשאל מספר פעמים אישר ש "הידרולוגית, הוא לא נכון בכלל". בהמשך טען כי הנחות אלה הן "משהו ממוצע להתייחסות, כשאתה בא לנתח מראש" (פרוט' מיום 02.10.2022, עמ' 681, ש' 11 – עמ' 682, ש' 1).
כשנשאל האם לא היה זה מסוכן לצייד את הקבוצה בהנחות שכאלה השיב תחילה שבמהלך ההכנות לטיול הם כלל לא פתחו את אותה הנחיה כתובה בה הוזכרו הנחות העבודה, אף שאישר שמדובר בהנחיה עקרונית (שלצדה הייתה הנחיה שצריך לנתח כל מקרה לגופו תוך התייעצות עם אנשי מקצוע כפי שעשו ביום שני) (עמ' 682, ש' 9-27), ואולם בהמשך אישר שלפני הטיול הוא לא ביטל את אותה הנחיה וכי הם אף עבדו על-פי הנתון של מהירות השיטפון וזמן ההיווצרות שלו בתכנון לנחל צאלים (עמ' 684, ש' 13-21).
לעומת זאת, כשעומת עם דברי ד"ר גבעתי לפיהם לא ניתן לדעת מבעוד מועד את מהירות הזרימה של הנחל בעת שיטפון שינה תשובתו והשיב "לכן אני לא ציפיתי שמישהו יחשב את מהירות הזרימה ויפעל לפי זה" (עמ' 709, ש' 2-7).
כשנשאל יובל מהי תכלית ידיעת הנתונים של קצב התקדמות השיטפון עם "הנחיית העל היא שאם יורד גשם באגן כלל לא נכנסים לנחל", השיב שנתונים אלה רלוונטיים לקיטועים שעושים לנחל, היינו "אני בהנחיה כתבתי שעתיים, מרגע שנוצא השיטפון עד שהוא מתחיל להיות רלוונטי, מהרגע שיורד גשם, אוקי, יש לי מקטע שהוא פחות משעה, אז בתוך המקטע הזה, אני בדקתי לפני שאני נכנסתי אליו, זה בסדר, אני הולך. כשנגמר המקטע אני בודק עוד פעם, כי יכול להיות שבשעה הזו יתחיל להיות גשם... אם התחיל גשם, אז אני יוצא החוצה... " (פרוט' מיום 02.10.2022, עמ' 688, ש' 8-14).
בהמשך לכך יובל אישר שהנחת העבודה היא כללית ולא יוחדה לנחל צאלים "ש: 5 קמ"ש זה כלל אצבע כזה גדול. ת: לא. 5 קמ"ש בשעתיים, בו ניקח אצלנו. ש: הוא כלל אצבע גדול, לא לנחל צהלים, ת: נכון, נכון" (עמ' 689, ש' 9-12).
יושם אל לב, כי בגרסאות יובל ביחס להנחות העבודה הנ"ל, ישנו פער הקשור למשך זמן הגעת השיטפון. בעוד שבתשובתו לכתב האישום התייחס ל-3 שעות, הרי שבמקומות מסוימים בעדותו כבר התייחס לשעתיים. יובל מסר כי הוא לקח מרווח בטחון גדול ממה שקוצר דיבר עליו, היינו הוא דיבר על שעתיים זמן הגעה של שיטפון בעוד שקוצר דיבר על 3 שעות (פרוט' מיום 2.10.2022, עמ' 682, ש' 26 – עמ' 683, ש' 2).
116. אביב התייחס בחקירותיו להנחות העבודה. כך ציין שיובל הסביר בישיבת יום שני "שלוקח הרבה זמן עד שגשם רציני הופך לשיטפון" וכן "שמרגע ירידת גשמים זה עניין של כמה שעות עד למצב של שיטפון" (ת/64, עמ' 12, ש' 386; עמ' 13, ש' 423).
בחקירה אחרת, כשנשאל על סכנת שיטפון בטיול, השיב ש"לפני הטיול עשינו ישיבה שבה שוחחנו על הסכנות האפשריות בטיול במזג אוויר כזה, על היכולת של שיטפון להיווצר אנחנו דיברנו על נחל צאלים כי באותו זמן חשבנו כי לשם נצא וההבנה המרכזית היתה ששיטפון יכול להיווצר לאחר ירידת כמות משקעים גדולה של מספר שעות לפחות לפני, ולכן לאחר שההתייעצות שלי עם אלמוג לאופר, מטאוטק והראל הבנו שכמות המשקעים הגדולה צריכה להתחיל לרדת רק בשעה 15:00 לכן לפני האסון הערכתי בעקבות מידע זה שגם אם יש שטפון אז רחוק סיכוי שהוא יפגע בנו כרבע שעה לפני שהאסון התרחש כפי שאמרתי קודם נועה יצרה איתי קשר..." (ת/76, עמ' 11, ש' 313-318).
בהמשך אותה חקירה נשאל אביב כיצד לא צפה את הסכנה אם טרם ירידתם לנחל ירד באזור הנחל ועף עליהם גשם, וזה השיב "הגשם החל לרדת סביב השעה 12:00 וזכרתי שבהדרכה של יובל הוא אמר שצריך לפחות 3 שעות של גשם כדי שיהיה סיכוי לשיטפון. ש: אני אומר לך כי יובל אינו איש מקצוע לשיטפונות, ועפ"י חוו"ד אנשי המקצוע לא ניתן לדעת תוך כמה זמן יגיע השיטפון, כך ההערכה שלך לא היתה טובה, וכן נשענה על קנה רצוץ? ת: לפי דבריך כל גורם איתו דיברתי לא היה מספיק מקצועי בשביל שאבין את רמת הסכנה בה אנו נמצאים... כעת אתה אומר לי שגם יובל אינו איש מקצוע וכי לא הייתי צריך לסמוך על מה שאמר, אם כך איני יודע מול מי עוד הייתי צריך לדבר" (עמ' 15, ש' 464-474). בהמשך, כשעומת עם דבריו של ד"ר גבעתי בדבר היכולת לערוך ניתוח מדויק לעניין שיטפונות הקשורים בנתונים שונים דוגמת גודל האגן, הטופוגרפיה, שיפועים, תכונות הקרקע והמסלע, ועם כך שאין כלים אמיתיים שיכולים לסייע בטווח של שעות לדעת מתי יגיע שיטפון והיכן יופיע, השיב אביב "אני לא מתיימר להתווכח עם מומחה, בטח לא אחרי האסון, אולי אם הייתי יודע את העובדות האלה הייתי מקבל החלטות אחרות" (עמ' 15, ש' 480 – עמ' 16, ש' 497).
בחקירה נוספת מסר אביב שהוא זוכר "בעיקר את הנקודה של גשם שמצטבר באגן ניקוז ומגיע אליך לאחר כמה שעות... ש: מה זה כמה שעות? במה זה תלוי אחרי כמה שעות מגיע אל הנחל השיטפון מאגן הניקוז? ת: זוכר היטב שיובל הסביר בישיבה והבהיר שאפשר לטייל בתוך נחל, ובמקרה שלנו נחל צאלים, וגם אם מתחיל לרדת גשם באגן הניקוז לוקח לו זמן ואפשר לצאת מהנחל לפני. ש: אבל זה לגבי נחל צאלים. מה לגבי צפית? כמה זמן שם יש? ת: לא ידעתי לנתח את זה כי לפי המידע שהראל אמר אין סיכוי שהנחל ישטוף ולכן לא ראיתי צורך לנתח את כול הדברים האלה" (ת/101, עמ' 11, ש' 361-374).
בהמשך אותה חקירה התייחס להנחיות הכתובות של מהירות שיטפון של 5 קמ"ש לאחר שעתיים גשם באגן הניקוז, ונשאל מה הוא מבין, והוא מציין שהוא קרא את הנהלים האלה בעבר וכן ש"אני מבין שאם יורד גשם שעתיים באגן ניקוז אז מהירות שלו עד שהיא מגיעה אליך זה 5 קילומטר לשעה" (עמ' 12, ש' 423 - עמ' 13, ש' 431).
בהמשך, כשנשאל מדוע נכנס לתוך נחל צפית כשירד גשם באגן הניקוז שלו, השיב אביב: "ברגע הירידה לנחל לא ידעתי שיורד גשם באגן. גם במידה והיית יודע, אני זוכר היטב את ההנחיה של יובל שלוקח זמן לגשם שיורד באגן להתהוות לשיטפון. מה שעמד לנגד עיני זה האמירה של נועם שיש סיכוי קטן לשיטפון אבל אם נצא תוך שעה לא צריכה להיות שום בעיה" (עמ' 17, ש' 596-600).
באופן דומה אביב מסר בחקירה נוספת כי יובל הדגיש כי צריך לרדת גשם מספר רב של שעות ובכמות גדולה כדי שיווצר שיטפון (ת/79, עמ' 4, ש' 71-82; עמ' 9 ש' 247-249).
בחקירה נוספת אביב נשאל: "ש:בחקירתך אמרת כי אלמוג לאופר אמר לך שצפוי גשם ב 12 ולא סביב 15 כפי שאמר לך מוקדם יותר. למה למרות הדברים של אלמוג הכנסת את החניכים לנחל? ת: אלמוג אמר שהיה מדובר בגשם קל מאד בשעה 12:00 ואכן כך היה, בתדריך שעשינו ביום שני עם יובל אני זוכר היטב כי הסביר ששיטפון ייווצר לאחר כמות גדולה מאד של גשמים שירדו במשך זמן של שעתיים או 3 לפחות, בזמן הירידה לנחל הערכתי כי אין סיכוי שהגשם הקל שטפטף עלינו יכול להיווצר לשיטפון" (ת/88, עמ' 3, ש' 39-43).
בהמשך שב והבהיר כי יובל הסביר להם בתחילת השבוע שלשיטפון לוקח מספר שעות להגיע לאחר כמות גדולה של גשם (עמ' 9, ש' 247-249) וכן ש"כאשר חיברתי את כל האינדיקציות יחד הערכתי שמחידה ויהיה שיפון הוא יתרחש זמן רב לאחר שאנחנו נהיה בנחל..." (עמ' 15, ש' 466-471).
אף בחקירתו הבאה ציין אביב ש"הסביבה שכן נכנסתי ולא חשתי סכנה הייתה קשורה בחיבור כול הדברים שעברתי באותו שבוע החל מההדרכה של יובל דרך האינדיקציות שקיבלתי מיכול הגורמים וגם השיחה הזו של נועם. אני זכרתי שהתחלה של גשם היא לא סימן לשיטפון שמגיע עוד כמה דקות אלא זה לוקח זמן. הבנתי שגשם חזק יתחיל סביב 3 אחרי הצהריים ונועם אמרה שאם אני אצא תוך שעה אז הכל בסדר. וזה מה שישב לי בראש" (ת/106, עמ' 3, ש' 30-33).
בחקירתו התייחס אביב להנחת עבודה נוספת שנהגה במכינה לפיה תכנון טיול נעשה לפי קצב התקדמות של 2 קמ"ש (עמ' 4, ש' 64; עמ' 10, ש' 274-275).
117. בעדותו אביב מסר שהנחת היסוד המרכזית שעל בסיסה ניתנו שאר ההנחיות של יובל היא שלוקח 3 שעות מאז שמתחיל גשם באגן הניקוז עד להיווצרות שיטפון והגעה שלו לנחל (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 710 ש' 11-15).
בהמשך, אביב הבהיר כי הבנתו הייתה שבהתאם להנחיות המכינה הכתובות (נ/47) "יש לנתח מתוך הבנה שמהירות השיטפון היא 5 קמ"ש, אחרי שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי... שיש שעתיים, שעד בכלל יתפתח, סיכוי שיתפתח שיטפון, צריך שירד שעתיים, במשך שעתיים רצופות גשם באגן הניקוז. ואז מהירות הגשם אחרי פרק זמן הזה של השעתיים, תהיה במהירות של 5 קילומטר לשעה" (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 763, ש' 10-32).
כשנשאל מהיכן נלקח אפוא טווח הזמן של 3 שעות עד להיווצרות שיטפון, השיב שנתון זה נאמר על-ידי יובל על-פה בישיבת יום שני (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 766 ש' 11-12). בהמשך אישר שנתון זה של 3 שעות הופיע גם בדיווח של יובל בקבוצה לאחר השיחה שלו עם קוצר (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 766 ש' 16 – עמ' 767, ש' 5).
בחקירה הנגדית של ב"כ יובל אישר אביב שיובל אמר כמה פעמים בישיבת יום שני כי לוקח 3 שעות מתחילת הגשם באגן הניקוז ועד להיווצרות השיטפון ושהוא אף הציג זאת ככלל ברזל (פרוט' מיום 28.12.2022, עמ' 739 ש' 26-33).
בהמשך, כשהוטח בפניו כי לא היה ליובל כלל ברזל של 3 שעות וכי הנחת העבודה של 3 השעות התייחסה לנחל צאלים, השיב כי ההנחיה של 3 שעות נאמרה על-ידי יובל בישיבת יום שני ושעליה התבסס כל תכנון הטיול של נחל צאלים, כי הוא זוכר שההנחיה הזו נאמרה כאמירה כללית ולא התייחסה רק לנחל צאלים וכי מדובר בהנחת עבודה שכתובה בנהלים של המכינה שלא התייחסו רק לנחל צאלים.
כשהוטח בפניו שבהנחיות המכינה נכתב שעתיים ולא 3 שעות השיב שהכוונה היא שעתיים של גשם באגן הניקוז ואז המהירות היא של 5 קמ"ש עד שהשיטפון מגיע והוא חושב שההנחיה של 3 שעות מתחברת עם ההנחיה הכתובה. כשהופנה למייל שקיבל מיובל בו הוא מציין שצריך לנתח כל מקרה לגופו השיב שאינו זוכר (פרוט' מיום 28.12.2022, עמ' 773, ש' 31 –עמ' 775, ש' 26).
גם בהמשך עמד אביב על כך שההנחיה של 3 שעות הייתה מאוד ברורה שנוספה לשאר ההנחיות לגבי נחל צאלים (פרוט' מיום 28.12.2022, עמ' 779, ש' 1).
כשהוטח בפניו כי בחקירה שלו הוא אמר מפורשות שהנחיה של 3 שעות התייחסה לנחל צאלים וכי ברור שלגבי כל נחל זה משהו אחר (ת/106, עמ' 3, ש' 25-27), השיב "לא. באותה נקודת זמן בטיול עצמו, אני הבנתי שזה כלל שנכון גם לצפית לצורך העניין", תוך שהוסיף כי רק בזמן החקירה הזו, שהייתה מאוחרת באופן יחסי, הוא כבר הבין "שלכל נחל הסיפור הוא אחר אבל באותה נקודת זמן אני חשבתי שזה דבר, וגם אגב עם נועם, אני זוכר שדיברנו וחשבנו שזה כלל..., שזה כלל שאפשר להבין אותו בהקשר של חישוב שיטפון (פרוט' מיום 28.12.2022, עמ' 780, ש' 5-33).
באופן דומה ענה גם לב"כ המאשימה בחקירתו הנגדית כשציין "שהחקירה הזאת לדעתי זו החקירה האחרונה שלי שעברו כבר מספר חודשים אחרי האסון, ואחר כך הבנתי שהחישוב הזה של ה-3 שעות הוא לא רלוונטי לנחל צפית. הרי אם זה היה רלוונטי אז כנראה לא היה אסון, אז אמרתי (בחקירה – ת/106, י' ל') ברור שנכון לגבי כל נחל זה משהו אחר. אבל זה שוב בדיעבד אחרי כמה חודשים ולא משקף מחשבה ממש שלי ביום הטיול" (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 720, ש' 3-13).
אביב חזר ואישר כי בהכנה בנחל צאלים הבין שיש טווח של 3 שעות מאז שמתחיל לרדת גשם באגן הניקוז ועד שהשיטפון מגיע לנחל. כשנשאל האם זה היה קו שהנחה אותו גם לעניין נחל צפית השיב "זה במידה מסוימת זה משהו שברור שהיה לי בראש לאורך ה... (תשובת אביב נקטעה, י' ל')" (עמ' 719, ש' 26 – עמ' 720, ש' 2).
אביב נשאל האם בישיבת יום שני עלה הנושא של מהירות זרימת המים בהתהוות שיטפון של 5 קמ"ש והשיב כי יש לכך התייחסות בהנחיות הכתובות של המכינה לפיהן לאחר שעתיים של ירידת גשם באגן הניקוז מהירות הזרימה תהייה של 5 קמ"ש מאגן הניקוז ועד לנקודה מסוימת אך אינו זוכר שיובל העלה זאת בישיבת יום שני; כי נושא זה מופע בנוהל שנכתב בחודש ינואר, 4 חודשים לפני הטיול כחלק מהלקחים שהופקו מהטיול שנערך בחודש נובמבר וכי שמע על כך במסגרת ישיבת הנהלה שהתקיימה במהלך חודש ינואר שם יובל הסביר זאת (פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 777, ש' 9 - עמ' 778, ש' 22).
כשנשאל מה הבין באופן כללי מאותו נוהל, במנותק מנחל צאלים או נחל תמר ונחל צפית, השיב כי הבין שצריך לפחות שעתיים של גשם באגן הניקוז כדי שייווצר שיטפון שאמור לזרום במהירות של 5 קמ"ש. אביב הוסיף ש"הרעיון מאחורי ההנחיה הזו, הוא לקחת את הנקודה של אגן הניקוז, לחשב 5 קילומטר לשעה עד למיקום הקבוצה בזמן אמת" (פרוט' מיום 20.12.2022, עמ' 764, ש' 16 - עמ' 765 ש' 2).
בעדותו אביב התייחס גם להנחת העבודה של קצב הליכה בקבוצה של טיול של 2 קמ"ש. אביב מסר כי יובל הסביר שהוא חילק את הנחל למקטעים קצרים יחסית של כקילומטר וחצי לפי הנחה שקבוצה נעה במהירות של 2 ק"מ בשעה שהוא חישוב מאוד איטי ושבדרך כלל קבוצה נעה במהירות גבוהה יותר; כי על-פי הנחה זו וההנחה שלוקח לשיטפון 3 שעות להגיע אז אפשר להגיע למקטע הבא, גם אם החל לרדת גשם באגן הניקוז, בלי להיכנס לסכנה "ש: כשיובל מדבר על 3 שעות מה הוא אומר לכם בעצם בהקשר הזה? ת: אז הוא אומר שבתוך 3 שעות ברור שאפשר גם להגיע למקטע הבא ולא בריצה פשוט ממשיכים ללכת עד למקטע הבא, עוברות הרבה פחות... עוברות הרבה פחות מ-3 שעות ובעצם לא נכנסים בשום מצב לסכנה”)פרוט' מיום 15.12.2022, עמ' 722, ש' 23 – עמ' 723, ש' 19).
בחקירה הנגדית של ב"כ המאשימה נשאל אביב על ההערכה עליה התבסס לפיה ייקח להם שעה לסיים את המסלול בנחל צפית נוכח גודל הקבוצה, העובדה שאינו מכיר את המטיילים והעובדה שהוא אינו מכיר את המסלול, והשיב שבמכינה הם מתורגלים להעריך את קצב ההליכה גם כשהם מטיילים עם קבוצות כפולות בגודל, כי מדובר בחבר'ה בסוף כיתה יב' בלי בעיות של כשירות רפואית (שאם כן הם היו יודעים על כך) וכי לרוב החישוב מייצר גבול רחב יותר וכי הקבוצה לרוב הולכת בקצב מהיר יותר (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 722, ש' 3-14). בהמשך הוסיף כי באותו יום הקבוצה באמת הלכה בקצב אותו העריכו (פרוט' מיום 12.2.2023, עמ' 722, ש' 31-3).
118. יצוין, כי בחקירה הנגדית של ב"כ המאשימה התבקש אביב להתייחס לשאלה האם התבסס על הנחת העבודה של ה-3 שעות לנוכח דברי נועם על אודות כך שאם הקבוצה תצא בתוך שעה מהנחל אז לא צפויה להיות בעיה, וזה השיב שלא. אביב הבהיר כי מדובר בחיבור נתונים שהוא לא עשה ולא התייחס אליו. עם זאת, ממקומות שונים בחקירותיו של אביב ובעדותו, ניתן ללמוד שאביב כן נתן משקל להנחת העבודה של 3 השעות (ואף ליתר הנחות העבודה) כשקיבל את ההחלטה לצאת לנחל צפית בכלל ולהיכנס אליו עם הגעתו לנחל בפרט. בעניין זה ראו ההפניות שפורטו לעיל ב-ת/76 עמ' 11, 15; ת/101 עמ' 17; ת/88 עמ' 3; פרוט' מיום 28.12.2022 עמ' 780; 12.02.2023 עמ' 719-720.
סבורני כי מכלל הנתונים והראיות שהוצגו עולה כי הנחות העבודה של 3 שעות עד לזמן הגעת שיטפון, מהירות שיטפון של 5 קמ"ש וקצב התקדמות של קבוצה בטיול של 2 קמ"ש "ישבו בראשו" של אביב בעת שזה קיבל ההחלטות הקשורות בנחל צפית ולמצער הוא הסתמך עליהן במידה מסוימת אף אם לא במודע.
119. נועם העידה כי בישיבת יום שני יובל הסביר כיצד ניתן לטייל כשיש חשש לשיטפון ובעניין זה מסרה שיובל אמר "שצריך להיות מוכנים עם כל האמצעים, או להיות בקשר עם תחזיות, ושמרגע תחילת גשם באגן הניקוז אז יש 3 שעות עד לתחילת זרימה... כי התחזיות או הגורמים המקצועיים יעבירו לנו מתי מתחיל גשם ואז יהיה 3 שעות לצאת מהנחל" (פרוט' מיום 15.03.2021, עמ' 752, ש' 23 – עמ' 753, ש' 6).
בהמשך העידה שבשיעור "יובל, בעצם, מצייר על הלוח את אגן הניקוז ובעצם, מסביר לחניכים מתוך מומחיות ידע שלו למה זה בסדר לצאת לטיול ולמה אין סכנה. הוא מדבר על כל הדברים שכבר אמרתי, על זה שלשיטפון לוקח שלוש שעות, שמרגע תחילת גשם לוקח שלוש שעות להיווצרות שיטפון ושזה מדע מדויק וששיטפון לא מגיע מהאדמה..." (עמ' 769, ש' 36-40).
בהמשך סתרה טענת יובל שהוצגה לה על כך שאם מתחיל לרדת גשם באגן הניקוז אז צריך לצאת מהנחל, וחזרה וציינה כי יובל אמר "שמרגע תחילת גשם יש 3 שעות" (עמ' 771, ש' 18-31; עמ' 772, ש' 8-20).
נועם נשאלה במפורש מה היא הבינה מההדרכה של יובל לגבי אופן טיול בנחל וזו השיבה "אז אמרתי, מבחינת יובל, לא היתה שום בעיה שנכנס לנחל, שנהיה בקשר עם הגורמים המקצועיים ושתוך 3 שעות, במידה ומתחיל גשם באגן ניקוז, נצא" (עמ' 773, ש' 8-13).
נועם הבהירה כי לאחר השיחה בין הראל לנועם והשיחה בין נועם לאביב היא הייתה רגועה "בראש שלי כל התהליך הזה, מהרגע שמתחיל, מהרגע שמתחיל גשם, עפ"י יובל, יש 3 שעות עד תחילת שיטפון וזה, בשילוב עם המידע שאביב נותן לי, אז אני נרגעת בחזרה" (עמ' 803, ש' 10-21).
אף בחקירה הנגדית של ב"כ יובל ציינה נועם כי באותה נקודת זמן, לפני הכניסה לנחל צפית, לאחר השיחה בין נועם לאביב, היא אמנם לא חשבה על ההנחיות של יובל אבל "מה שהיה לי בראש זה מה שהיה כל השבוע, גם שלוש שעות עד תחילת זרם וגם זה שאביב, שהוא בשטח, הוא דיבר עם התחזיות והוא אומר לי שהכל בסדר" (פרוט' מיום 05.04.2021, ש' 17-22).
על כך חזרה נועם גם בשלב חקירתו הנגדית של ב"כ אביב. נועם נשאלה מדוע לא ביקשה מאביב לצאת מהנחל לאור העדכון שקיבלה מהראל וזו השיבה כי אביב הרגיע אותה ושהסכנה תהיה רק אחר הצהריים "וכי בראש שלי, אחרי כל מה שיובל אומר, אז יש שלוש שעות וזה, כאילו, מדע מדויק לפי כל מה שיובל אמר עד אז. וגם כי הראל אומר שיהיה בסדר, אז אני לא בלחץ" (פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 812, ש' 1 – עמ' 813, ש' 4).
בחקירה הנגדית של ב"כ אביב התבקשה נועם להתייחס לדבריה בחקירתה (נ/32, עמ' 10, ש' 276-278) שם ציינה "שטענותיו של יובל ששטפון נוצר כעבור שלוש שעות היו סבירות בעיני מנסיוני האישי, כל הזמן יש חששות לשטפון ולרוב אין שיטפון אמיתי, אף פעם לא ראיתי שיטפון מגיע במהירות ללא הכנה של כמה שעות", ולהסביר מה זה מניסיונה האישי, וזו השיבה שהיא התכוונה לניסיונה כמי שמתגוררת באזור שיש בו שיטפונות (עין תמר) וזה התחבר לה עם כך שלפעמים מחכים לשיטפונות הרבה זמן והם לא מגיעים ולפעמים הם כן מגיעים, ובגלל זה היא הייתה היסטרית בנושא (עמ' 756, ש' 2 – עמ' 758, ש' 11).
120. שמשי אישר בעדותו את דבריו בחקירה על אודות הנחת העבודה של יובל "שזמן היווצרות שיטפון לוקח 3 שעות" (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 431, ש' 28 – עמ' 432 ש' 5).
יש לציין כי גם בקפ"ק שמשי (ת/160), אותו כאמור כתב שמשי בהתאם להנחיית יובל, צוין "...אז התחזית בעייתית ולא הכי צפויה אז שכרנו את השירותים של חברת מטאו טק שתדווח לנו בכל שלב מה המצב ככה שיהיה לנו התראות על שטפונות 3 שעות מראש".
121. לוטם העיד אף הוא כי בשיעור יובל הסביר שיש 3 שעות מירידת גשם ועד שמתחיל שיטפון שהן בטוחות (פרוט' מיום 13.10.2021, עמ' 478, ש' 18-28).
122. קוצר התבקש בעדותו להתייחס להודעה ששלח יובל בקבוצה בעקבות השיחה שיובל ערך עמו (ת/113), בה ציין יובל ש"מרגע ירידת גשם לשטפון 3 שעות". קוצר הסביר שמדובר בנתון שמתייחס קונקרטית לנחל צאלים בלבד ולא לכל נחל אחר, כשהכוונה היא כאשר מתחיל גשם בבקעת ערד ועד שמתחילה זרימה חזקה 20 קילומטר אחרי, באזור ברכת צפירה (פרוט' מיום 24.11.2021, עמ' 367, ש' 8-32). בהמשך, כשנשאל לגבי פרק הזמן מרגע ירידת הגשם באגן הניקוז ועד הגעת שיטפון לנחל, בנחל אחר, השיב "זה משתנה מגודל אגן העקבות (צ"ל היקוות, י' ל'), זה משתנה מהשיפוע וזה משתנה מעוצמת הגשם... זה משתנה ממשך ירידת המים, משך הזמן של הגשם כלומר האם הגשם ירד עכשיו חצי שעה, שעתיים או 5 שעות. זה משתנה מתקופות בשנה, כלומר יש תקופות שמתחילה צמחייה ואז זה קצת בולם את השיטפון. זה משתנה מסוג המסלע, זה משתנה משינויים, סתם לדוגמה, אם עבר שופל וחפר עכשיו איזושהי תעלה, זה ישנה את כל ההתפתחות של השיטפון" (עמ' 369, ש' 31 – עמ' 370, ש' 12).
כשנשאל האם מדבריו בשיחה הטלפונית שערך עם יובל כשזה ביקש להתייעץ עמו ניתן היה להבין שדבריו מתייחסים גם לנחלים אחרים, השיב קוצר "בשום פנים ואופן לא. אנחנו דיברנו במפורש על אגן העקבות של נחל צאלים, דיברנו במפורש על בקעת ערד ודיברנו במפורש על נקודות ספציפיות. במפורש לא" (עמ' 370, ש' 16-27).
בחקירה נגדית של ב"כ יובל אישר קוצר שהנחת העבודה של מהירות 5 קמ"ש של זרימת שיטפון נשמעת הגיונית, ואולם סייג זאת לנחל צאלים (עמ' 456, ש' 1-28; עמ' 471, ש' 23-32).
קוצר הבהיר כי אגן הניקוז של נחל צאלים הוא גדול באופן משמעותי מזה של נחל צפית (אישר שאגן הניקוז של נחל צאלים הוא בגודל של כ-360 קמ"ר ושאגן הניקוז של נחל צפית הוא בגודל של כ-46 קמ"ר), והסביר שבשל כך שיטפון יגיע באופן מהיר יותר אל נחל צפית (בהתייחס לנקודות מסוימות בשני הנחלים) (עמ' 508, ש' 15 – עמ' 509, ש' 33).
בהמשך מסר גרסה קצת שונה בה ציין שהמרחק שבין אגן הניקוז של נחל צפית לקטע המעוקי בנחל, הוא של כ- 15 ק"מ ולכן הוא מעריך שמהירות הגעת השיטפון יהיה דומה לזה שבנקודות מסוימות בנחל צאלים (עמ' 523, ש' 30 – עמ' 524, ש' 15).
חרף האמור, כשהתבקש להתייחס לזמן שיחלוף בין ירידת הגשם באגן נחל צפית ועד להגעת השיטפון במעוק, מסר גרסה שיכולה להוביל למסקנה קצת שונה: "אז השאלה, היא כמה זמן חולף מרגע רדת הגשם באגן הניקוז הזה של צפית, עד שהוא פוגש את המטיילים בנקודה הקריטית במעוק...ת: אני, אני לא יודע, אני מעריך שזה, שאם יש גשם חזק והוא במרחק, בתחילת האגן, אני מעריך שעה בגשם חזק מאוד. ש: אולי שעתיים? ת: יכול להיות שעתיים. ש: ואולי 3 שעות? ת: כן" (עמ' 527, ש' 31 – עמ' 528, ש' 6).
במקום אחר, הסביר כי בין אגן הניקוז של נחל צאלים ועד לנקודה מרוחקת בנחל, יכולות לעבור 6 שעות עד להגעת שיטפון, וכשנשאל האם הדבר נכון גם לגבי נחל צפית השיב שלחלוטין לא מכיוון שהוא יותר קצר (פרוט' מיום 29.11.2021, עמ' 400 ש' 5-18).
קוצר העיד כי נחל צפית ונחל צאלים נמצאים באזורים אחרים, כשהבהיר שנחל צאלים נמצא באזור "שלו" ונחל צפית לא (עמ' 411-414; פרוט' מיום 29.11.2021, עמ' 353, ש' 1 – 22).
יצוין, כי קוצר העיד על עצמו שהוא מומחה לטיילות ולא מומחה פורמאלי לשיטפונות ולא היה מגיש חוות דעת לבית המשפט בנושא שיטפונות, אך "כן יש לי מומחיות, ואני כן לומד את זה... וכן קראתי את זה, ואני כן משתתף בסמינרים... ואני כן משתתף בימי עיון על נושא של שיטפונות... אז זה נכון שלא למדתי את זה באוניברסיטה, יש לי רק תארים של 1,2,3 ו- 4, בסדר? אם אתה שואל על תואר, אין לי תואר. ש: אתה אומר שאין לך מומחיות פורמלית, אבל אתה מתעניין בנושא? ת: מתעניין ולומד" (עמ' 414, ש' 16 - עמ' 415, ש' 11). בעדות נוספת חזר והזכיר שהוא גם מתנדב ביחידת החילוץ (פרוט' מיום 29.11.2021, עמ' 357, ש' 1-11).
123. זהר נשאל לגבי הנחת העבודה של קוצר בדבר 3 שעות בין ירידת גשם באגן הניקוז של נחל צאלים להגעת השיטפון באזור ברכת צפירה והשיב: "אורי הוא המומחה והוא בטח יודע יותר טוב ממני. זה לרוב תלוי בעוצמת הגשם ואיפה הוא יורד, אבל לרוב יש איזה פרק זמן בין ירידת הגשם, ועד שמגיע לשם הגל הראשון. ש: אוקי. אז אומר אורי קוצר, שהדבר הזה לוקח כ-3 שעות, זה נשמע לך הגיוני...בצהלים, מבקעת ערד ועד לצפירה... ת: אם אורי קוצר אומר ככה, אז כן, זה נשמע לי הגיוני" (פרוט' מיום 8.12.2021, עמ' 505, ש' 10-28).
124. ד"ר גבעתי התייחס בעדותו בהרחבה להנחות העבודה שעמדו בבסיס ההנחיות של יובל, ולכך אתייחס להלן.
ד"ר גבעתי מסר שהוא ניהל את תחום המים העיליים בשירות ההידרולוגי של רשות המים במשך שלוש שנים עד לשנת 2019; כי בשלוש השנים שקדמו לעדותו הוא עבד בתחום של חיזוי וניתוח שיטפונות בחברת "ניהול משאבי סביבה"; כי הוא בעל תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה ובהידרולוגיה, שהשילוב נקרא הידרו-מטאורולוגיה, שזהו למעשה תחום התמחותו, עוסק בממשק בין האטמוספירה לקרקע (פרוט' מיום 28.10.2021, עמ' 383 ש' 14-22).
אמרות החוץ של ד"ר גבעתי הוגשו במסגרת עדותו הראשית (ת/163), ואלו הוגשו כחוות דעת מומחה, אף שהן לא נערכו כחוות דעת מומחה רגילה כי אם כאמור כאמרות חוץ של חקירה משטרתית שאליהן צורף עמוד פתיחה של חוות דעת מומחה הכוללת אזהרה, פרטי השכלה, ניסיון וחתימה.
ב"כ יובל הלין על מהלך זה, ואף הבהיר כי יש לערוך הבחנה בין הנושאים שאליהם מתייחסת חוות הדעת, קרי בנושאים שד"ר גבעתי מומחה לגביהם, למשל הידרולוגיה ושיטפונות לבין תחום הטיילות שהוא לא מומחה בו (עמ' 372, ש' 11-16; עמ' 376 ש' 12-23). ב"כ אביב הצטרף לטענות ב"כ יובל (עמ' 381, ש' 6). זאת, אף שב"כ יובל עצמו הביע ספק אם באמת תחום הטיילות הוא תחום מומחיות שרק עד מומחה יכול להעיד לגביו (עמ' 379, ש' 22-24).
בסופו של יום, ב"כ יובל התנגד בדיון לקבילות חוות הדעת בכל הנושאים שאינם קשורים למומחיות ד"ר גבעתי ולא התנגד לקבילות חוות הדעת בנושאים שבמומחיותו. בדיון הוחלט שחוות הדעת תתקבל בשלב הראשון במובן הטכני, ובמסגרת הכרעת הדין תתקבל החלטה במובן המהותי ביחס לקבילות חוות הדעת כולה, היינו גם ביחס לנושאים שעל-פי הנטען אינם במומחיותו של ד"ר גבעתי (עמ' 382, ש' 8-14).
מכל מקום, ד"ר גבעתי עצמו אישר שענייני בטיחות ונהלים בטיולים, ומה היא התנהגות סבירה בטיולים היא לא תחום המומחיות שלו (עמ' 409, ש' 11-23, עמ' 410; ש' 9-11), ומכאן שאני מוצא לקבל אני את עמדת ב"כ יובל, שאליה הצטרף ב"כ אביב, לפיה סברות ד"ר גבעתי לעניין התנהלות ראויה בטיולים הן לא מתחום המומחיות שלו ולכן הן אינן קבילות, ולפיכך לא אקבע ממצאים על בסיסן בהקשר זה. זאת, להבדיל מאותם חלקים באמרות החוץ של העד ובעדותו אשר מתייחסים לתחום מומחיותו, קרי הידרולוגיה, שיטפונות וכיוצ"ב.
125. בחוות הדעת, היינו באמרת החוץ, ציין ד"ר גבעתי כי: "אגן נחל צפית נמצא בחלקו הדרומי של מדבר יהודה ובגבול הערבה הצפונית – הנחל צפית מנקז 46 קמ"ר במזרח הנגב החל מאזור ימין שזה אזור דימונה ועד המפגש עם נחל צין באזור כביש 90 בקרבת ים המלח. האגן מאופיין בסלע גיר שתכונותיו אינן מאפשרות למים לחלחל פנימה ולכן באירועי גשם מתקבלים בנחל שיטפונות משמעותיים – השילוב בין הטופוגרפיה החריפה (הפרשי גבהים משמעותיים) בין מעלה אגן נחל צפית למורדות כאשר תחילת האגן באזור דימונה הוא כ-400 מטר מעל פני הים ועד המורד שמגיע לים המלח. בנוסף המסלע עצמו שהוא גיר וקירטון שאינם מאפשרים חלחול מים ולכל זה מתווספים התנאים האקלימים באזור הצחיח (עוצמות גשם גבוהות לפרקי זמן קצרים ובעיקר בעונות המעבר) כל זה יוצר משטר הידרולוגי המכתיב שיטפונות בעוצמה גבוהה (ספיקות שיא סגוליות גבוהות) ובזמן קצר מאד! וזו הנקודה המרכזית. אפיקו של נחל צפית אוסף אליו מים מכל שטח אגן ההיקוות של הנחל ועל כן עוצמת הזרימה בנחל הינה פונקציה של כמות הגשם באגן ההיקוות – במילים פשוטות – שיטפון בנחל עצמו נגרם כתוצאה מגשם לא באזור הנחל עצמו אלא מגשם היורד בכל שטח אגן ההיקוות ולאו דווקא באפיק הנחל עצמו" (ת/163, אמרה מיום 8.5.2018, עמ' 1, ש' 11- עמ' 2, ש' 21).
ד"ר גבעתי הוסיף כי אם יש תחזית של השירות המטאורולוגי שבה מפורסם על אודות אפשרות לגשם באזור הטיול הוא לא היה ממליץ לצאת לטיול שכזה בנחל עצמו ולא באזור כולו, כשלכך הוסיף שניתן לעקוב במכ"ם הגשם אחר מיקום, כמות ועוצמת הגשם בכל רגע נתון במרחב וזאת באתר השירות המטאורולוגי שזמין לציבור בכל עת (עמ' 2, ש' 28-34).
בחקירה נגדית הסכים שניתן להיות במקום בטוח ליד נחל ולצפות בשיטפונות אך לא להימצא בתוך הנחל (עמ' 399, ש' 10-22; עמ' 400, ש' 15-19).
כפי שציינתי לעיל, ההתרשמות האישית של ד"ר גבעתי ביחס לנושאי בטיחות וטיילות היא לא קבילה.
ד"ר גבעתי הוסיף כי "בבדיקה שנעשתה במערכות של השירות ההידרולוגי עולה כי מהירות הזרימה בנחל היתה כ-3.4 מטרים לשניה שזו עוצמה אדירה ביחס למדידות קודמות של נחלים וספיקת המים הגיעה ל- 64 מ"ק לשניה. מדובר בספיקה אדירה עבור אגן בגודל כמו של נחל צפית – ספיקה הינה כמות המים שעוברת בחתך ליחידת זמן. עכשיו כדי לסדר את האוזן אני רוצה להסביר לך שנחל צאלים שטחו כ-300 קמ"ר שזה אומר פי 6.5 מאגן נחל צפית ורוחב הנחל הינו מגיע לעשרות מטרים מה שיוצר את העובדה ששיטפון בסדר גודל כזה בנחל צאלים היה מתון יותר ופחות מסוכן ... עלי להדגיש כי בנחל צאלים בשל העובדה כי מדובר בנחל רחב ולא מעוקים כפי שיש בנחל צפית הסיכון נמוך יותר ויש אפשרות למטיילים בשעת שיטפון למי שנמצא באפיק הנחל לברוח ולהימלט בדרך כזו או אחרת. ש: מבחינתך כמומחה לשיטפון – האם החלפת המסלול של בני המכינה מנחל צאלים לנחל צפית היתה טעות? ת: חד משמעית כן – מכל הסיבות שמנינו קודם – נחל צפית מסוכן בהרבה מנחל צאלים" (עמ' 2, ש' 44 – עמ' 3, ש' 55).
בהמשך הוסיף "אני מוסר לך מפה אשר מציגה את כמויות המשקעים לתאריך 26/4/2018 ... וניתן לראות במפה זו... שכמויות המשקעים אשר ירדו באזור אגן נחל צפית, נעו בין 30 ל-40 מ"מ באותו היום שזו כמות אדירה קיצונית וחריגה לאזור זה והיא מהווה כשליש מהכמות השנתית הכוללת באזור... ניתן לראות על המפה את הפריסה המרחבית של כמויות המשקעים לפיה גשם כבד ירד לא רק באגן נחל צפית אלא בכל נחלי מדבר יהודה וצפון הערבה. כאשר יורד גשם במדבר יהודה הוא משפיע על מספר אגני היקוות (נחלים) ובמקרה הזה גם נחל צפית. כאשר אתה מקבל התראה על ירידת גשמים או חשש משיטפונות במדבר יהודה וערבה, המשמעות היא סכנה בכל האזור כולו" (עמ' 3, ש' 59-66).
ד"ר גבעתי התייחס לנתונים שלמד מתחנת מדידה של נחל אשלים שהוא סמוך לנחל צפית ומהם הסיק: "שקיים פער קצר מאד מתחילת הגשמים במעלה האגן ועד הופעת השיטפון במורד הנחל, באפיק הנחל עצמו שבו טיילו בני המכינה. זה מה שמאפיין את נחל צפית – זה הסיכון שבו: זמן תגובה קצר בין גשם לשיטפון. אני חייב לציין כי באגן נחל צאלים זמן התגובה ארוך יותר ויכול להגיע למספר שעות משלב תחילת הגשמים במעלה האגן ועד הופעת שיטפון במורד אפיק הנחל וזאת עקב גודלו של האגן של נחל צאלים" (עמ' 3, ש' 67-78).
בהמשך הוסיף כי מהרישומים שצירף עולה "שמועד תחילת הגשם היה ב-12:40 באזור דימונה – מדובר בנקודה שהיא על גבול אגן נחל צפית במעלה שלו – לעניין הנקודה שבה שהו החניכים מדובר בכ-15 ק"מ לערך משם. ש: האם הגיוני שתוך כ-35 דקות השיטפון ייווצר ויפגשו את החניכים במורד נחל צפית? ת: זה הגיוני לחלוטין" (עמ' 3, ש' 79-83).
באמרה משלימה שהוגשה במסגרת חוות הדעת (מיום 7.6.2018) ציין ד"ר גבעתי כי הנתונים המעודכנים שהגיעו לידיו, לאחר שעודכן בעובד המחלקה אותה הוא מנהל בשירות ההידרולוגי (ד"ר אייל זיגל) מלמדים על כך שהספיקה היתה של 60 מ"ק בשניה ולא כפי שציין באמרתו הראשונה (עמ' 1, ש' 1-9).
עוד הוסיף כי בין תחילת הגשם להופעת השיטפון הנחל חלפו כ- 45 דקות. "מכך ניתן להשיג כי כאשר מתחיל גשם באזור כמו נחל צפית הזמן שפורץ שיטפון הוא מצומצם מאד ולכן סיכון למי שנמצא באפיק נחל בזמן ירידת גשם – הינו גדול מאד ולא מאפשר מרחב תמרון מכיוון שהשיטפון מגיע מהר מאד... יש לצפות להופעת שיטפון בתוך מספר דקות ולכן אין להימצא באפיק הנחל בזמן ירידת גשם, בכל מקום שהוא באגן היקוות" (עמ' 1, ש' 12-18).
על כך שלפי חישוביו חלפו 45 דקות מתחילת הגשם באגן הניקוז ועד להגעת השיטפון בנחל צפית חזר גם בעדותו (עמ' 447, ש' 13-15), אף שאישר שעל-פי הכלים שבאמצעותם הוא השתמש בחישובים, הוא לא יכול היה לדעת בוודאות מתי החל לרדת הגשם באגן הניקוז (עמ' 449, ש' 8-16), ולכן לא יכול היה לשלול גם את האפשרות שחלפה שעה בין מועד תחילת הגשם באגן הניקוז של נחל צפית להגעת השיטפון (עמ' 462, ש' 11-22). כן מסר שאין בידיו מקרים מתועדים על שיטפונות שהגיעו בתוך דקות או בתוך זמן קצר מ-60 דקות באזור נחל צפית אך הוסיף שיודע על אפשרות כזו מרישומים על שיטפונות במקומות אחרים (עמ' 472, ש' 21 – עמ' 475, ש' 12).
בדיון נוסף מסר ד"ר גבעתי, שלאחר הדיון הקודם שבו העיד הוא הלך והוציא נתונים מתמונת המכ"ם כדי להתבסס על נתונים מדויקים יותר לבחינת שעת תחילת הגשם והגעת השיטפון וזה מסר ש"על סמך תמונת המכ"ם שביקשת לראות, שעה ו-13 דקות... ב-11:55 התחיל הגשם... במרכז נחל צפית. ש: הבנתי. ועד לתחילת השיטפון לפי מה שאתה יודע? ... ת: שעה ו-18 דקות. ש: מתי אתה יודע שהגיע שיטפון, באיזו שעה? ת: 13:15. ש: ולפי המכ"ם הגשם התחיל בנחל צפית? ת: ב-11:55" (פרוט' מיום 22.11.2021, עמ' 397, ש' 1-19).
כשנשאל מדוע אפוא העריך בחקירה שחלף פרק זמן מתחילת גשם ועד להגעת השיטפון של 45 דקות השיב שבמשטרה זו הייתה ההערכה שנעשתה ללא מדידות וללא תמונת מכ"ם, וכשנשאל מדוע לא העריך את פרק הזמן שבין תחילת הגשם באגן להגעת השיטפון בנחל ב-3 שעות השיב "כיוון שכמו שאמרתי, סדרי הגודל באגנים כאלה הם לא 3 שעות... הסיבה שלא אמרתי 3 שעות, זה כי באזור הזה, באגנים כאלה זה לא 3 שעות. ההערכה שלי היא בן עשרות דקות לשעה, סדר הגודל" (פרוט' מיום 22.11.2021, עמ' 400, ש' 20 – עמ' 401, ש' 10).
ד"ר גבעתי הבהיר בעדותו שלפי המכ"ם עלה שבאגן נחל צפית הגשם ירד בעוצמה חזקה במשך 20 דקות בלבד (עמ' 491, ש' 17 – עמ' 492, ש' 29). כן שב והבהיר שאין כלים שמאפשרים לדעת בטווח של שעות קדימה מתי ואיפה בדיוק ירד גשם ולכן לא ניתן לדעת מתי בדיוק ואיפה יופיע שיטפון (עמ' 494, ש' 1-8).
כן אישר שהמכתש הקטן הוא לא אגן הניקוז של נחל צפית (עמ' 495, ש' 3-16).
ד"ר גבעתי נשאל על הנחות העבודה של המכינה במפורש. "ש: בנהל בטיחות בטיולים של מכינה קדם צבאית בני ציון מפורט כי במקרה של חשש לשיטפון יש לנתח מתוך הבנה שמהירות שטפון 5 קמ"ש אחרי שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי. עד כמה הנתונים האלה נכונים? האם נכון שהשטפון זורם במהירות של 5 קמ"ש אחרי שעתיים ממועד תחילת הגשם? ת:הנתונים הללו לא נכונים. מדידות שביצענו מראות שמהירות הזרימה של המים היתה יותר מכפולה מאשר מה שנכתב בנוהל. אבל ברצוני להבהיר נקודה עקרונית יותר חשובה. לא ניתן לדעת מראש את מהירות הזרימה הצפויה בנחל בעת שיטפון, מכיוון שזו מהירות שתלויה בעוצמת הגשם ובחתך הזרימה בנוצר. עד שלא יורד הגשם לא ניתן לדעת מראש מה תהיה המהירות. מדובר בנוהל לא סביר בעליל בעניים המקצועיות שלי, מכיוון שמהירות זרימה בנחלים הוא נתון שמשתנה מאירוע גשם לאירוע גשם ולא ניתן להגדיר אותו מראש.
לעניין זמן התגובה בין מועד ירידת הגשם להופעת גל השיטפון (שעתיים כפי שמופיע בנוהל) גם כאן מדובר בנתון שאיננו נכון כפי שמראים המסמכים שצירפתי לעדותי. בנוסף, גם כאן לא ניתן לצפות מראש את פער הזמן בין הגשם למועד הופעת השיטפון מכיוון שלגשם יש שונות מרחבית גדולה (הוא יכול לרדת בכל מקום באגן נחל צפית וגם עוצמת הגשם משתנה בזמן הסופה). כל זה מוביל אותי לקבוע שלא ניתן להגיד מראש במדויק על ציר הזמן מתי יופיע השיטפון ומה תהיה מהירות זרימת המים. אני יכול לומר שעם כל הידע והניסיון המקצועי שרכשתי בנושא המים והשיטפונות אינני מסוגל לומר מראש בצורה מדויקת מה תהיה שעת השיטפון ומהירות הזרימה בנחל נתון.
ש: נניח לא ניתן לדעת מה תהיה המהירות של השיטפון. השאלה האם ניתן לומר כי השיטפון מופיע כשעתיים אחרי מועד תחילת הגשם, כפי שעולה מנהל בטיחות? ת: התשובה היא לא, מכיוון שמועד הופעת השיטפון ביחס לזמן ירידת הגשם הינה פונקציה של עוצמת, כמות ומיקום הגשם באגן ההיקוות ואם נתונים אלו אינם נמצאים בידי, אין שום דרך לדעת שאכן זה יקח שעתיים...
ש: האם ניתן לומר שסטטיסטית הנתון של מהירות השיטפון של 5 קמ"ש נכון ביחס לנתון של שעתיים גשם באגן ניקוז הרלוונטי? ת: התשובה היא חד משמעית לא. אין ערך אחד קבוע של הפער בין הגשם לתחילת השיטפון. הערך הזה הוא משתנה בין נחל לנחל, הוא תלוי בגודל ותכונות אגן ההיקוות ובעוצמת הגשם והוא יכול לנוע בין דקות בודדות באגנים מדבריים קטנים ועד מספר רב של שעות באגנים גדולים במרכז הארץ... אין מספר אחד שמייצג את הזמן שחולף מירידת הגשם להופעת השיטפון והזמן הזה תלוי בכל המשתנים שהסברתי... ש: האם ניתן לדעת תוך כמה זמן יגיע השיטפון למיקום מסוים בתוך הנחל? ת: לא ניתן לדעת מכיוון שכפי שאמרתי שקיימת שונות גדולה של מיקום הגשם באגן ההיקוות. הגשם יכול לרדת במקומות שונים ברחבי האגן וכתוצאה מכך המים יכולים להגיע ממקומות שונים ובזמנים שונים. מיקום הגשם באגן ההיקוות הוא זה שקובע מאיפה יגיעו המים ומתי ומכיוון שאין דרך מדויקת לדעת את מיקום הגשם – לא ניתן לדעת מתי יגיעו המים לנקודה מסוימת. תא הגשם הוא דינמי ולא סטטי. הגשם יורד במקומות שונים בזמנים שונים באגן ההיקוות ולכן לא ניתן לדעת מתי יגיע... השיטפון לנקודה מסוימת... את מיקום הגשם באגן...בזמן אמת ניתן לראות במכ"ם הגשם של השירות המטאורולוגי" (עמ' 2, ש' 19 – עמ' 3, ש' 59).
יצוין, כי בעדותו ד"ר גבעתי חזר על כך שהנחות העבודה של מהירות הזרימה של 5 קמ"ש והגעת השיטפון אחרי שעתיים גשם באגן הניקוז הן הנחות שכלל לא ניתן לקבוע אותן והסכים שהנחות אלה עלולות להטעות "אמרתי שזה ממש יכול להטעות, כי אנחנו לא יכולים לדעת את מהירות הזרימה" (פרוט' מיום 22.11.2021, עמ' 487, ש' 8 – עמ' 488, ש' 28).
בהמשך אמרתו זו התייחס לחוסר היכולת לנתח בזמן אמת, תוך כדי טיול, אגן ניקוז ולהעריך היכן ומתי יגיע השיטפון, וזאת לנוכח הצורך לדעת את הנתונים של גודל האגן, הטופוגרפיה, השיפועים, תכונות הקרקע והמסלע, כמויות הגשם, עוצמתו, ומיקומו, היינו איפה בדיוק באגן יורד הגשם, האם במעלה האגן, במרכזו או במורדו ומתי בדיוק ירד הגשם. עוד ציין ד"ר גבעתי כי כיום לא ניתן לצפות גם בטווח של שעות מתי ירד גשם והיכן בדיוק (עמ' 3, ש' 60 – עמ' 4, ש' 90). על כך חזר גם בעדותו (עמ' 418, ש' 10-16), ואולם אישר שבאופן כללי ניתן לנתח את אגן הניקוז, גם אם נמצאים בתוך הנחל, בהתייחס למיקום ולגבולות אגן הניקוז, למשל באמצעות מפה (עמ' 421, ש' 4 – עמ' 422, ש' 9; עמ' 425, ש' 15-23). בהמשך חזר על כך שלא ניתן לדעת מתי בדיוק יגיע שיטפון (עמ' 426, ש' 7-8) ועל כך שאי אפשר לחשב את מהירות התקדמות המים בתוך אגן הניקוז מבלי לעשות בדיקות של רוחב הנחל, הספק וכיוצ"ב נתונים (עמ' 427, ש' 8-11).
ד"ר גבעתי התייחס בעדותו לשאלת השפעת גשם שיורד ברגע נתון על היקף הספיקה בנחל שזורם ולמעשה על השיטפון והבהיר "שגשם שיורד ברגע נתון הוא לא משפיע על מה שקורה עכשיו באותה שנייה... אבל גשם שירד כחצי שעה קודם כן משפיע" (עמ' 430, ש' 3-6).
כן הבהיר כי הזרימה בתחילת האגן של נחל צפית – רמות דימונה באזור כביש 25 תהיה איטית מהזרימה בתוך ערוץ נחל צפית באזור האסון מכיוון שנחל צפית באזור האסון הוא צר הרבה יותר מאזור תחילת האגן שלו, ובעניין זה הפנה למפה שצירף לחוות דעתו (עמ' 437, ש' 10-19).
בהמשך הוסיף כי מרגע שהתקבלה ההודעה שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית, על המדריך לבצע פעולה אחת וברורה - לצאת מהנחל, באופן מידי (עמ' 4, ש' 91-99).
כשנשאל האם זה נראה לו סביר להמשיך בנחל מתוך תקווה שהם יסיימו בתוך שעה את ההליכה בו, לאחר שקיבלו מידע שכזה, השיב "חד משמעית לא, זה לא סביר. בזמן שכבר החל לרדת גשם ואמרתי זאת מספר פעמים, לא ניתן לדעת מתי יגיע השיטפון ולאן ועל כן כל הישארות בנחל בזמן שכבר יורד הגשם מהווה סיכון בלתי רגיל ומנוגדת לכל היגיון" (עמ' 4, ש' 100-104).
ד"ר גבעתי אישר שאירוע השיטפונות שהיה בזמן האסון בנחלי האזור היה חריג ביותר, ואף הסכים שאירוע כזה מתרחש פעם ב-50 או 100 שנה, ואישר שבמסגרת התפקיד שלו הוא גם בודק את מידת הנדירות של שיטפונות על סמך מדידות עבר.
ביחס לנחל צפית, מסר שהשיטפון האחרון שאירע בו לפני האסון היה קרוב ל-15 שנים קודם לכן, ואף הבהיר ש "בצפית יש מעט מאוד אירועי זרימה" (עמ' 442, ש' 1 – עמ' 443, ש' 25), אף שאישר שבנחל זה אין מדידות סדירות ורציפות (עמ' 445, ש' 2-18).
126. בסיום חקירתו התייחס ד"ר גבעתי להתרעות שניתנו על-ידי השירות ההידרולוגי במהלך השבוע של האסון, ואף הוסיף כי הוא העביר את ההתרעה לאחד החוקרים. כן ציין כי "מה-23.04.2018 ואילך הופיע ההתראה כפי שמופיע בדף ששלחתי ליהודה אלקבץ (אחד החוקרים, י' ל') ... ברצוני לציין שלא מדובר בהתרעה כללית. ההתרעה התייחסה גם לנחלים במדבר יהודה, גם בנגב וגם בערבה ודיברה על כך באופן מפורש שמקומית השיטפונות יכולים להיות חזקים ואף חריגים ולגרום לנזקים. אדם סביר שקורא כזה דבר לא מתקרב לאזור בכל הימים שמצוינים – מרביעי ועד שישי" (חקירה מיום 07.06.2018 עמ' 4 ש' 111-115).
מליבון הנושא בדיון השני שבו העיד ד"ר גבעתי עלה כי זה הוציא תחזיות בכל אחד מימות השבוע של האסון בקשר לשיטפונות באזור הרלוונטי.
תחזיות אלה הועברו בקבוצה (ת/2, עמ' 30 [יום ראשון], עמ' 38 [יום שני], עמ' 50 ו-52 [יום שלישי], עמ' 18 [יום רביעי] ועמ' 20 [יום חמישי בבוקר]) (פרוט' מיום 22.11.2021, עמ' 412, ש' 4 – עמ' 429, ש' 14).
ד"ר גבעתי אישר שהתחזית האחרונה שהוא הוציא הייתה ביום חמישי בבוקר (ת/2, עמ' 20). עוד אישר שהתחזית המדויקת יותר היא זו הקרובה למועד שאליו התבקשה התחזית, היינו תחזית של יום חמישי בבוקר תהיה מדויקת יותר ביחס לטיול שמתקיים ביום חמישי בבוקר או בשעות הצהרים אל מול תחזית שניתנה יום או יומיים או שלושה קודם לכן ביחס לאותו מועד (פרוט' מיום 22.11.2021, עמ' 445, ש' 25 – עמ' 446, ש' 7; עמ' 460, ש' 25).
בתחזית האחרונה והקרובה ביותר ליציאה לטיול בנחל צפית, שהיא כאמור גם המדויקת ביותר ציין ד"ר גבעתי כי.
"...עדכון הבוקר של המודלים מצביע על החלשה (דגש במקור, י' ל') בצפי השיטפונות ביחס לצפי שנראה אתמול בערב. ההפוגה תימשך עד שעות אחר הצהרים ואז ויתחדשו הגשמים והשיטפונות באזור הרי יהודה, מדבר יהודה, במרכז ובצפון הנגב, אולם בניגוד לצפי, תמונת המצב הבוקר לא מצביעה על החמרה. גם בגל הנוסף של שישי בצהרים נחלש. לסיכום גל נוסף של שיטפונות היום אחרי הצהרים שיכולים להיות חזקים ולגרום לנזקים, אולם לא בעוצמה חריגה יותר ממה שראינו אתמול" (ת/2, עמ' 20).
ד"ר גבעתי הבהיר בעדותו שתחזית זו דיברה על כך שההפוגה בגשמים ובשיטפונות שהייתה בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי תימשך עד לשעות אחר הצוהריים של יום חמישי ורק אז אלו יתחדשו (עמ' 464, ש' 26 – עמ' 465, ש' 3). כן אישר שהוא לא מוציא אפשרות שהתחזית שאותה הוא שלח למספר קבוצות כמו של רשות הניקוז וליחידות החילוץ תעבור הלאה לאנשים נוספים (עמ' 469, ש' 3-33). כשנשאל בהמשך מה זה "אחר הצהריים" השיב שהוא לא כותב שעות מדויקות וכן ש "אם הסכמנו שצהריים זה ב-12:00 – 13:00, אז אחר הצהריים זה אחרי 12:00 – 13:00 וזה יכול להיות ב- 15:00" (עמ' 505, ש' 23 – עמ' 506, ש' 2).
כשנשאל על-ידי בית משפט האם השעה 14:00 היא אחר הצהריים, חזר על עמדתו שזו שעה שיכולה להיות אחר הצהריים וגם 15:00 ו-15:30 יכולות להיות אחר הצהריים (עמ' 506, ש' 2-23).
דא עקא, שד"ר גבעתי לא העביר בתחזית זו למשטרה במהלך החקירה ולא דיווח עליה, וכשנשאל מדוע לא עשה כן, השיב כי הוא לא נשאל על כך על-ידי המשטרה, כי הוזמן לתת עדות על שיטפונות, וכלל לא ידע מי צפה בה באתר שהוא פתוח לכולם (ראו למשל פרוט' מיום 22.11.2021, עמ' 471, ש' 13-18; עמ' 501, ש' 9-31).
יצוין, כי גם מהתחזית של ד"ר גבעתי מיום שלישי (ת/2 עמ' 50, 52) עלה שגל השיטפונות צפוי להיות בשני מועדים, הראשון ביום ד' בשעות הבוקר המאוחרות עד לשעות הערב – לילה, והגל השני בשעות הבוקר – צהריים של יום שישי, היינו שלפי תחזיות אלה ביום חמישי, שהוא יום הטיול, לא היו אמורים להיות שיטפונות. ברי, גם כעולה מעדותו של ד"ר גבעתי, מיתר העדויות ומהגיונם של דברים, כי מדובר בתחזיות שהן לא מדע מדויק ואשר משתנות מיום ליום ולעיתים אף בפרקי זמן קצרים יותר( ראו למשל עדות ד"ר גבעתי מיום 22.11.2021, עמ' 475, ש' 8-9; עמ' 486, ש' 15-16), ואכן לפי התחזית הבאה של ד"ר גבעתי, מיום רביעי (ת/2 עמ' 18), הגשמים והשיטפונות היו צפויים ביום חמישי משעות הצוהריים, ובהמשך, ביום חמישי בבוקר, התחזית כאמור השתנה שוב, היינו שההפוגה תימשך עד שעות אחר הצוהריים.
אי מסירת התחזיות האחרונות שהוציא ד"ר גבעתי לידי המשטרה היא שגויה בלשון המעטה. העברת תחזיות והתרעות למשטרה שלימדו על כך שהיו צפויים שיטפונות בזמן הטיול מבלי למסור גם את ההתרעה, התחזית הנוספת, האחרונה והעדכנית ביותר שלימדה על כך שלא היו צפויים שיטפונות בזמן הטיול עלולה לפגום בחקירה ולהקשות על גילוי האמת. מצופה היה מד"ר גבעתי שיעביר גם את התחזית האחרונה שהעביר ולמצער לדווח עליה, אף אם לא נשאל על כך.
כן מצופה היה שידווח על כך שהוא העביר התרעות ביחס לשיטפונות באותם אזורים במהלך אותו שבוע אף אם הוזמן למשטרה כדי לתת חוות דעת מומחה.
למותר לציין כי ההתרעה, התחזית האחרונה של ד"ר גבעתי הייתה קיימת בחומר החקירה, משום שזו כאמור הופצה בקבוצה ובעדכון של יובל בבוקר האסון, ומצופה היה שגם המאשימה תיתן עליה דעתה מבעוד מועד ולא רק לאחר שהדבר עלה במהלך עדותו של ד"ר גבעתי.
ההתייחסות לנפקות התחזית האחרונה של ד"ר גבעתי תעשה בפרק נפרד להלן.
127. גם אמרת החוץ של ד"ר אייל זיגל במשטרה הוגשה כעדות מומחה, במתכונת צורנית דומה לזו של ד"ר גבעתי, היינו כאמרת חוץ רגילה במשטרה שאליה צורף עמוד פתיחה של חוות דעת הכוללת את האזהרה וכו'. בעניינו ב"כ הנאשמים הסכימו לקבילות אמרת החוץ כולה, וזו סומנה ת/162.
מחוות הדעת עולה שד"ר זיגל הוא בעל תואר ראשון בגאוגרפיה, תואר שני בגאוגרפיה פיזית ותואר שלישי בהידרולוגיה. כן צוין שהוא משמש כמרכז בכיר במחלקה למים עיליים בשירות ההידרולוגי מזה עשר שנים ובמסגרת תפקידו זה הוא מבצע מדידות בנחלים המלמדות על עוצמת הזרימה והגאות באותם נחלים וכפועל יוצא מחשב את מהירות הזרימה (עמ' הפתיחה שצורף לאמרת החוץ שלו, עמ' 1, ש' 2-15).
ד"ר זיגל הוסיף שחמישה ימים לאחר האסון הוא הגיע לנחל צפית וביצע מדידה בנקודה מסוימת ומתאימה בנחל. בהתאם לבדיקות שערך על בסיס אותה מדידה הוא מצא שמהירות הזרימה בעת שיא השיטפון בנחל צפית הייתה 3.2 מטר לשנייה וכי ספיקת השיא של האירוע הייתה של 59.4 מטר קוב לשנייה (עמ' 1 ש' 16 – עמ' 2 ש' 31).
בעדותו הבהיר כי נקודת המדידה התאפשרה רק במורד הנקיק ושם המהירות הייתה קטנה יותר (פרוט' מיום 28.10.2021, עמ' 347, ש' 19 – עמ' 348 ש' 6).
בחקירה נגדית של ב"כ יובל ד"ר זיגל מסר שרשות המים עוסקת גם בניתוח והתרעה של שיטפונות, ובמסגרת זו כהידרולוג הוא יודע לנתח שיטפונות, מה הסיכוי לשיטפון וכיצד הוא נוצר (עמ' 351, ש' 13 – עמ' 352, ש' 18).
בהמשך הוסיף כי מהירות הזרימה של המים בנחל משתנה מנקודה לנקודה בהתאם לרוחב הנחל (עמ' 356, ש' 22 – עמ' 357, ש' 13), ושלא ניתן לחשב את מהירות זרימת המים באגן הניקוז, שאף היא משתנה מנקודה לנקודה באגן בהתאם לרוחבו באותה הנקודה ולפרמטרים נוספים (עמ' 358, ש' 14 – עמ' 359, ש' 10; עמ' 368, ש' 5-7).
בהמשך הסכים עם ב"כ יובל שמהירות הזרימה בנקודה שנבדקה לא יכולה ללמד במדויק על מהירות הזרימה במעלה אגן הניקוז, ואולם הוסיף כי "אפשר לקבוע, לקבוע אני אומר, אני לא אומר להעריך. לקבוע בוודאות שהמהירות במעלה היתה יותר חזקה בגלל שהשיפוע הרבה יותר גבוה... אני לא מדדתי כי, אבל אני יודע את זה... זה דבר שהוא ידוע..." (עמ' 363, ש' 7-13). זאת, אף שבהמשך שב ואישר כי האגן במעלה היה רחב מערוץ נחל צפית וכי הספיקה בנחל הולכת וגדלה עם ההתקדמות באגן לנוכח הצטרפות יובלים נוספים (עמ' 367, ש' 19-22).
128. ניר סתיו, מי שניהל את השירות המטאורולוגי בזמן האסון, בעת החקירה ובעת עדותו, ערך חוות דעת מומחה. בהסכמת הצדדים כולם, הוגשה חוות דעתו וזו סומנה ת/176. התברר שניר סתיו ערך חוות דעת משלימה, שאף אותה ביקשה המאשימה להגיש, וב"כ יובל התנגד להגשתה משום שלשיטתו זו כללה התייחסויות שאינן מתחום מומחיותו של עורך חוות הדעת. במהלך הדיון שהתקיים החלטתי לקבל גם את חוות הדעת המשלימה, תוך שהוספתי כי ככל שבמסגרת הכרעת הדין יתברר שחלקים מחוות הדעת המשלימה מתייחסים לתחומים שאינם במומחיותו של עורך חוות הדעת, אזי שתינתן לכך התייחסות מתאימה (פרוט' מיום 21.12.2021, עמ' 364, ש' 32-33). חוות הדעת המשלימה סומנה ת/177.
מחוות הדעת (ת/176) עלה שניר סתיו הוא בעל תואר ראשון בגיאופיזיקה ומדעי האטמוספירה ובעל תואר שני בפיזיקה ובמנהל ציבורי. ניר סתיו שרת כחזאי ומפקד מרכז החיזוי של חיל האוויר ועבד משך שנים ארוכות בשירות המטאורולוגי, אותו כאמור גם ניהל.
מחוות הדעת עולה כי השירות המטאורולוגי מספק שירותים למשרדי הממשלה השונים ובכלל זאת למשרד החינוך – אזהרות ותחזיות למוקד טיולים (סעיף 1 לחוות הדעת).
עוד צוין, כי השירות המטאורולוגי מפיץ מגוון אזהרות למגזרים שונים, לרבות לציבור הרחב, אזהרות שמגיעות לחדר המצב של משרד החינוך, אזהרות שמתייחסות גם לשיטפונות בזק (סעיף 2 לחוות הדעת).
צוין, כי מוסדות חינוך כמו בית ספר או מכינות קדם צבאיות לא נמצאות בקשר ישיר עם השירות המטאורולוגי, שכן המידע מועבר אל חדר מצב הטיולים ומוסדות החינוך נמצאים בקשר עם חדר המצב ומקבלים ממנו את המידע הנדרש להם (סעיף 2).
בהתייחס למשקעים באזור נחל צפית ביום האסון, נמסר שאלו הוערכו על בסיס שימוש במכ"ם הגשם הממוקם בבית דגן, ההערכה שהיא בדרך כלל חסרה (של עד עשרות אחוזים בדרך כלל כלפי מטה) לנוכח המרחק בין הנחל למכ"ם הכולל רכסי הרים שחוסמים את קרינת המכ"ם, ואולם מאפשרת את זיהוי עוצמת הגשם, לרבות את ענני הסערה היוצרים את הממטרים הכבדים ("שברי ענן"), אשר הם הגורמים לשיטפונות באזור זה.
כן נמסר, שבשעה 13:00 הגשמים החזקים ביותר שירדו באותו הזמן ברחבי הארץ ממוקמים מעל נחל צפית, כשעוצמת ההחזר בתמונות המכ"ם (המסווגת על-פי עוצמת הגשם שמשוקפת בצבעים שונים) העידה על ממטרים כבדים מאוד, האופייניים לסופת רעמים ("שבר ענן") (סעיף 3 לחוות הדעת).
בחוות הדעת צוין, כי המכ"ם סורק את המרחב כל 5 דקות וכך ניתן לזהות מדי 5 דקות היכן היו ענני הגשם ולעקוב אחר התקדמותם.
בחוות הדעת ישנו פירוט של מצב הגשם באגן נחל צפית החל משעה 09:00 ועד לשעה 13:35, תוך שצורפו צילומי מפת המכ"ם בהפרשים של 5 דקות, וכך צוין: "בסיכומו של דבר, המכ"מ מזהה שני פרקי זמן בשעות הצהריים בהם ירד גשם משמעותי מעל אגן ההיקוות. הראשון היה בסביבות 12:00 (11:50-12:10) ואז הגשם היה ממוקד בחלקו התיכון של אגן ההיקוות של נחל צפית. השני היה מסביבות 12:40 עד 13:20 וכלל הן גשם מעננים שהתפתחו מעל אזור אגן ההיקוות והן ענני סערה שהגיעו מצפון. גל הגשם המשמעותי הזה, כיסה כמעט את כל האגן, כאשר עיקר הממטרים היו מעל חלקו המרכזי והמזרחי של אגן ההיקוות. לקצה המזרחי של אגן ההיקוות (המפגש עם כביש 90), גשם משמעותי הגיע ככל הנראה רק לקראת 13:20".
לחוות הדעת צירף ניר סתיו את התחזיות שהוציא השירות המטאורולוגי ליום האסון לרבות רשימת התפוצה, כשבין היתר צוין שהתחזיות, שכללו התרעות מפני שיטפונות, יועברו גם לחדר מצב הטיולים של משרד החינוך.
בחוות הדעת המשלימה (ת/177), התייחס ניר סתיו לנחל צפית ולאגן הניקוז שלו. זה ציין כי אף שהתיאור הגאוגרפי והטופוגרפי של הנחל אינו שייך למומחיות השירות המטאורולוגי, הוא מבקש להבהיר את התייחסותו וחוות הדעת לנחל צפית ולאגן הניקוז שלו.
במסגרת זו ציין כי "נחל צפית... הוא נחל קטן יחסית בצפון מזרח הערבה, היורד מאזור מישור רותם לעבר צפון הערבה, שם הוא נאסף ע"י נחל צין שנשפך לעבר דרום ים המלח. עד כמה שידוע לנו, שטח הניקוז של נחל צפית צר וארוך – אורכו ממערב למזרח כ-15 ק"מ ורוחבו כ-2-5 ק"מ (במערב כ-5 ק"מ ובמזרח כ-2 ק"מ בלבד) ושטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ-45 קמ"ר...
כפי שניתן לזהות, במפה הטופוגרפית המצורפת, המכתש הקטן סמוך לנחל צפית אך נמצא מחוץ לאגן הניקוז שלו. על פי המפה המרחק האווירי בין פתח המכתש הקטן לבין גבולו הדרומי של אגן ההיקוות של נחל צפית הוא כ-5 ק"מ...להבנתנו על פי המפות המכתש מנוקז ע"י נחל חצרה הזורם דרום מזרחה" (סעיף 1 לחוות הדעת המשלימה).
בהמשך לחוות הדעת המשלימה ישנה התייחסות נוספת לתמונות מכ"ם הגשם וליכולת לבסס נתונים שונים על אלה (סעיף 2 לחוות הדעת המשלימה), ובהמשך ישנה התייחסות ליכולת החיזוי מראש של משקעים מעל אגן נחל צפית.
בהקשר לכך נכתב "היות ואגן הניקוז של נחל כמו נחל צפית (וכך גם לגבי חלק ניכר מהנחלים בארץ ובפרט-רוב רובם של נחלי מדבר יהודה) הוא קטן מאוד, לא ניתן לחזות מראש שענן ממטיר התמקם בדיוק מעליו, אלא כשכבר מאוחר מדי". (דגש במקור, י' ל') (סעיף 3 לחוות הדעת המשלימה).
בהמשך חוות הדעת המשלימה, התייחס ניר סתיו להתרעות השונות שניתנו במהלך השבוע, ובזיקה של חומרתן למועד הוצאתן, ובצמוד לכך חזר ופירט את התפתחות העננים והממטרים בסביבות אגן צפית בשעות השונות של יום האסון. כן התייחס לדרכים שבהן יכול הציבור לברר את התחזיות והאזהרות של השירות המטאורולוגי (סעיף 4 לחוות הדעת המשלימה).
ניר סתיו הבהיר כי מכ"ם העננים לא מהווה כלי לחיזוי משום שהוא מציג את התמונה בשטח כפי שזו שררה במקרה הטוב עשרות דקות קודם לכן (בשים לב לכך שסריקת המכ"ם נמשכת מספר דקות וחולף זמן עד שהמכ"ם מייצר תמונה ועד שהתמונה מתעדכנת באתר).
לצד זאת ציין, כי ישנה אפשרות לעשות שימוש באנימציית התמונות של מכ"ם העננים על מנת לעשות "אקסטרפולציה" (תהליך המתאר יצירת נקודות חדשות מחוץ לתחום סופי של נתונים ידועים, י' ל') על בסיס השעות האחרונות לגבי השעה-שעתיים הקרובות. הגם שכך הדגיש כי "אקסטרפולציה מסוג זה היא בעייתית מאוד היות והיא מניחה ש'מה שהיה הוא זה שיהיה'-אינה יכולה לקחת בחשבון היווצרות של עננים חדשים, התעצמות/דעיכה של עננים קיימים".
בהקשר זה הדגיש, כי זמן חיים אופייני של ענן ממטרים הוא כשעה וחצי; כי הענן יכול להיווצר במקום ולא להגיע ממקום כלשהו, כפי שנוצר בשעה 11:50 במעלה אגן הניקוז של נחל צפית; כי "אגני ניקוז קטנים, סלעיים ותלולים הם בעלי 'תגובה הידרולוגית' מהירה – כלומר הם מניבים שטפון תוך זמן קצר מאוד לאחר תחילת המשקעים החזקים"; וכי אגן ניקוז קטן שכזה מספיק ענן סערה אחד על מנת לגרום לשיטפון.
בהתאם לכך, ניר סתיו הבהיר כי "מי שיבסס את החיזוי שלו על המכ"מ יזהה את סכנת השיטפון בנחל מסוים דקות ספורות לפני שגל השיטפון יגיע. לפיכך, זו לא שיטת העבודה שלנו ואנו סבורים כי זו לא צריכה להיות שיטת העבודה של אף גורם אחראי.
אנו מציגים את המכ"מ לציבור לא על מנת שהציבור ינסה את כוחו בטכניקות חיזוי מפוקפקות, אלא על מנת שהציבור יקבל תמונת מצב של תפרושת המשקעים הנוכחית...וכמו כל צילום-הוא לא מראה את העתיד" (דגש לא [כולו] במקור, י' ל'). (סעיף 7 לחוות הדעת המשלימה).
ניר סתיו הבהיר בהמשך חוות דעתו כי מי שאינו איש מקצוע לא ידע את המגבלות והיכולות של המכ"ם, לזהות את תהליכי מזג האוויר המתממשים לנגד עיניו ולהבין את התגובה ההידרולוגית לענני המשקעים, קרי מתי ואיפה יווצר שיטפון ובאיזו עוצמה.
כן הוסיף, כי "גם אם היה מסתכל על המכ"מ איש מקצוע, הוא לא היה מסוגל לייצר תחזית שטפונות מדויקת אלא לטווח קצר מאוד, טווח לא רלוונטי כלל. במקרה הטוב, בשעה 12:00 איש מקצוע שכזה היה מתריע על שטפון שהתרחש תוך פחות משעה".
בהמשך לכך נתן התייחסות לשיטת ה-nowcasting, שהיא שיטת השימוש באקסטרפולציה לצורך חיזוי לטווח קצר מאוד, למי אשר מבקש לטייל בתוך קניון נחל צר, וסבר שמקצוען אמיתי לא יעשה שימוש בשיטה זו שלא מאפשרת טווח התרעה מתאים (סעיף 8 לחוות הדעת המשלימה).
ניר סתיו התבקש להתייחס להנחות העבודה שהוזכרו בנהלי המכינה הנ"ל, הקשורים למהירות היווצרות שיטפון ומהירות תנועת השיטפון, ואף שמסר שהיווצרות שיטפון ותנועת גל הגאות בנחל הן בתחום המומחיות של השירות ההידרולוגי הוסיף כי הנחות העבודה האלה הן בגדר "שטות מוחלטת" משום שמהירות התפתחות השיטפון תלויה בגודל אגן הניקוז ומשום שלמיטב ידיעתו שיטפון עלול להיווצר גם בתוך פחות משעה מתחילת הממטרים (סעיף 9 לחוות הדעת המשלימה).
129. כאמור ב"כ יובל טען כנגד חלק מקבילות חוות הדעת המשלימה של ניר סתיו באשר זה לא מומחה לכלל הנושאים שאליהן התייחסה אותה חוות דעת משלימה.
מבלי להרחיב יתר על המידה, אציין כי לעיתים מומחה אשר עוסק בתחום מסוים, שהוא תחום מומחיותו הישירה, עוסק מתוקף תפקידו ומומחיותו גם בנושאים משיקים שאף אם אין לו באותם נושאים הכשרה השכלה פורמאלית, וודאי יש לו ניסיון מקצועי רלוונטי ביחס אליהם. כך בעניינינו, ניר סתיו שהוא ודאי מומחה לכל דבר ועניין למטאורולוגיה הוא לא בגדר הדיוט בכל הקשור לאיתור, זיהוי וניתוח נחלים ואגנים או בכל הקשור להתרעות והתמודדות עם שיטפונות.
באופן דומה ניתן להתייחס לאותם חלקים בחוות דעתו המשלימה שהתייחסו לחסרונות וליתרונות השימוש במכ"ם גשם, ליכולת לעשות שימוש טוב ובטיחותי במכ"ם גשם לצורך חיזוי שיטפונות ולטווחי הבטיחות הנדרשים. זאת, אף אם כאמור לא רכש השכלה פורמאלית בנושא ספציפי זה.
בעניין זה אציין, כי כבר בע"פ 410/72 מדינת ישראל נ' קיזל (פורסם בנבו, 20.12.1973), עמ' 261 קבע בית המשפט העליון כי:
"באשר לכישוריו של העד כמומחה נראה לי, כי אין מקום לפוסלו בשל כך בלבד שאין לו השכלה אקדמאית או הכשרה טכנית מיוחדת אחרת שרכש במוסד מוכר. יתכן כי בתחום זה אפשר לרכוש את הידע והבקיאות מתוך נסיון מעשי בצירוף לימוד עצמי".
ובע"א 745/82שחר ואח' נ' ל' בור (פורסם בנבו, 25.3.1986), פסקה 5:
"קיימים שני סוגים של "עדים מומחים", אשר עדותם קבילה ורלוואנטית, למרות שאין ברשותם בהכרח מידע ישיר בדבר העובדות המרכזיות שעליהן נסב המשפט שבו הם נקראים להעיד. ישנם 'מומחים' במובן הקלאסי של המונח, היינו, אנשים שהתמחו במדע או במקצוע, בעלי תארים ודיפלומות, אשר בתי משפט נזקקים לעדותם, כאשר מחווים הם את דעתם בנושא שהוא בתחום מומחיותם המיוחדת. ומאידך גיסא ישנם אנשים אחרים, אשר בדרך זו או אחרת, אם תוך עיסוק במקצועם או בתור חובבנים או בדרך מקרית אחרת, רכשו מידע כללי בנושא מסוים, ובית המשפט סבור, כי יוכל להפיק תועלת מפרי נסיונם בבואו להחליט בנושא או בנושאים העומדים להכרעה לפניו [...] אין שום טעם להעמיד לפני בית המשפט מגבלות פורמאליות ונוקשות בעניין זה. הקריטריון היחידי של קבילות ראיה מסוג זה נעוץ במבחנים של רלוואנטיות ושל משקל פוטנציאלי. כך יש להניח, שבית-משפט לא ירשה הבאת עד בתור "עד מומחה", כאשר יתברר לו מראש, כי על סמך ניסיונו וכישוריו של אותו עד לא יוכל הלה בשום אופן לתרום תרומה ממשית לבירור השאלות השנויות במחלוקת".
דברים ברוח זו נאמרו גם בע"פ 436/88 רבינוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.5.1989), פסקה 4:
"לא ביחס לכל תחום מן התחומים, שלגביהם רשאי בית המשפט להזקק לחוות דעת או לעדות מפי מומחה לדבר, מותנית קבילות חוות-הדעת או העדות בהיותו של העד המומחה בעל הכשרה שנרכשה בלימודים עיוניים במסגרת מוסדית מוכרת, או בהיותו בעל הסמכה פורמאלית מסוימת; שכן מוכרים וידועים תחומים רבים, שההתמחות בהם עשויה לנבוע מלימוד עצמי ומניסיון מעשי".
לצד כל האמור חשוב לזכור כי, "עדותו של עד מומחה כמוה ככל עדות אחרת והיא כפופה לשיקולים של מהימנות אישית ושל אמינות מקצועית. בית המשפט רשאי לקבל את עדות המומחה או לדחותה כולה או חלקה והוא המעניק לה את משקלה הראייתי" (י' קדמי, על הראיות, מהדורה תש"ע-2009, חלק שני עמ' 761).
כזכור, בעניינו של ד"ר גבעתי הגעתי למסקנה שונה בכל הקשור ליכולת להסתמך על סברותיו שחרגו מתחום מומחיותו, סברות שלהן זיקה חלשה יותר מהזיקה שמצאתי בין מומחיות ניר סתיו לנושאים הנוספים שאליהם התייחס במסגרת חוות דעתו, ואשר על אודותם הרחבתי לעיל.
מתוקף עיסוקו בעת הרלוונטית, ניר סתיו הוציא משך שנים תחזיות לרבות כאלו שכללו התרעות מפני שיטפונות באזורים הרלוונטיים, קרי נחלי מדבר יהודה וים המלח, ולכן בהחלט ניתן להסתמך עליו גם בתחומים אלה.
ניר סתיו אמנם ציין כי נושא השיטפונות הוא לא תחום המומחיות שלו (פרוט' מיום 21.12.2021, עמ' 376, ש' 19-20), ושהוא לא מומחה בנושא זה כמו הידרולוג (עמ' 388, ש' 25 – עמ' 389, ש' 6), ואף לא מומחה לטיילות ולטיולים (עמ' 442, ש' 11-12), ואולם כשנשאל האם בחוות דעתו התייחס לנושאים שהם לא בתחום מומחיותו, השיב כי הוא לא התייחס לדברים שהוא לא ידע אותם ושהוא כותב על דברים שיש לו הבנה בהם. בנוסף ציין, כי תחום המומחיות שלו הוא די רחב ובהקשר זה הזכיר שהשירות המטאורולוגי מוציא תחזיות בטווח גדול של תחומים, לרבות בנושא שיטפונות. כך נתן דוגמה שהוא מבין מתוקף עבודתו וניסיונו גם בנושא של שריפת יערות, היינו יש לו ידע והבנה על תהליכי היווצרות השריפה ביער, הגורמים שמשפיעים עליה וכו' (עמ' 369, ש' 21 – עמ' 370, ש' 25).
בהמשך עדותו הוסיף כי הוא למד את נושא השיטפונות גם מד"ר גבעתי ואף קרא מאמרים רבים בתחום (עמ' 456, ש' 4 – עמ' 457, ש' 10).
כשהוטח בפניו שהוא לא מוסמך להתייחס לשולי הביטחון, קרי מתי מאוחר מדי לברוח משיטפון ומתי לא, לא הסכים עם כך והוסיף "אנחנו לא יכולים לתת תחזיות בלי להבין את הצד השני, את הלקוח, אוקי?... בהקשר של שיטפונות לדוגמה, היתה לנו הרבה מאד עבודה עם רשות הטבע והגנים בנושא של שיטפונות... ואנחנו מבינים את זמני התגובה הדרושים, אם מישהו נכנס לתוך נחל, וכמה זמן לוקח לו לצאת... כל מקום לגופו. ובהקשר הזה אני אומר, מהפרקטיקה שאנו פיתחנו יחד עם רשות הטבע והגנים בנושא הזה, הבנו שאין טעם להתריע כאשר הענן כבר מעל לאגן הניקוז... אלא הרבה לפני זה, כי לוקח זמן לצאת מתוך הנחל... אין טעם להוציא אזהרה רק כאשר הענן רק נוצר, או רק כאשר הוא מגיע לאגן משום שזה לא נותן זמן התראה שיספיק. אתה צריך לתת התראה לפחות שתהיה אפקטיבית, ולפחות שעה לפני השיטפון, ואחרת בסיטואציות מסוימות קשה לעשות משהו עם ההתראה הזו". (עמ' 472, ש' 5 – עמ' 473, ש' 16).
בהמשך הוסיף "שאם אתה משתמש במכ"ם לחיזוי, בוא נניח שאפילו שהיה לך את המכ"ם בזמן אמת, כשזה לא המצב. אבל נניח שאפילו היה לך את המכ"ם בזמן אמת, אתה אחד, יכול להיות סיטואציה שנוצרים עננים, ויכול להיות שאתה נמצא ורואה את ההתפתחות של הענן קרוב מאד לאגן הניקוז. ואז אם מזה אתה תתחיל לגזור החלטה על שיטפונות, זה יכול להיות מאוחר מדי...
ש: כשאתה אומר מאוחר מדי... זה לא התחום שלך, אתה לא הידרולוג, נכון, נכון? ת: אני לא מדבר פה על הקשר להידרולוגיה. אני מקבל על קבלת ההחלטות, בשביל הצרכן... בשביל הצרכן זה מאוחר מדי... כשאני אומר מאוחר מדי, ביחס לקוחות שאני מכיר, לתחזיות ולאזהרות מהסוג הזה". (עמ' 476, ש' 12 - עמ' 477, ש' 6).
כן הוסיף כי זמן ההתרעה הנדרש שהזכיר בחוות דעתו ביחס למטיילים שנכנסים לקניון צר, של שעה – שעתיים, התבסס על הנוהל שהם גיבשו ועל מה שהם למדו מהלקוחות שלהם, בפרט ברשות הטבע והגנים (עמ' 479, ש' 21-27).
130. כשנשאל מה ההבדל בינו לבין לאופר מבחינת היקף ההכשרה, הידע והניסיון, השיב שלו יש רקע אקדמי, עשרות שנות ניסיון ושהוא עוסק 15 שנה בחיזוי שיטפונות, מה שלא קיים אצל לאופר (עמ' 370, ש' 26 – עמ' 374 ש' 7) ובשלב אחר ציין שספק אם לאופר, ככל חזאי חיל האוויר, ראוי להיחשב כחזאי על-פי התקינה הבינלאומית בנושא (עמ' 423, ש' 10-17).
בהמשך אישר את הדברים שמסר לוועדת החקירה הממשלתית שהוקמה לאחר האסון לפיהם, למיטב ידיעתו, חיל האוויר לא מתעסק בחיזוי שיטפונות בהעדר מומחיות שכזו, (כאשר כאמור בחוות הדעת לו היכרות עם חיל האוויר שם הוא עבד שנים כחזאי בכיר וכמפקד בחיל האוויר) (עמ' 375, ש' 21-31), והוסיף שהוא עצמו מתמצה יותר מחיל האוויר בשיטפונות, ואף יכול לכתוב מאמר בנושא של שיטפונות.
בהמשך ציין כי מומחיות בשיטפון כוללת מומחיות במטאורולוגיה שבה הוא מומחה, והידרולוגיה שזה לא תחום המומחיות הישיר שלו, אך הוסיף כי "נכון למועד של האירוע, הגוף במדינה שהיה מוציא אזהרות על שיטפונות, היה השירות המטאורולוגי, ומכיוון שזה היה התפקיד שלנו וזה מה שעשינו, אז אנחנו דאגנו שיהיה לנו איזשהו ידע, איזשהו גוף ידע מסוים, לא של הידרולוג אבל גוף ידע מסוים בשביל לאפשר לנו לעשות את התפקיד שלנו (עמ' 377, ש' 20 – עמ' 378, ש' 3).
בהמשך הוסיף כי בהשפעת האירועים הקודמים הוקם בשנת 2019-2020 (לאחר האסון, י' ל') מרכז חיזוי שיטפונות (עמ' 391, ש' 10-16), ואף ציין כי בניגוד לרוב המדינות גם כיום (בזמן העדות), מעמד השירות המטאורולוגי ותפקידיו, לרבות בהקשר של הוצאת התרעות, וחובת גופים ציבוריים להישמע להתרעות השירות, לא מעוגנים בחוק כלשהו (עמ' 394, ש' 3 – עמ' 395, ש' 6).
כן התייחס בעדותו לצורך בהסדרה של הכשרת מדריכים מובילי טיול בנושא של מזג אוויר והתרעות ואף דעתו לכך שהכללים הנהוגים בחדר המצב הטיולים של משרד החינוך צריכים לחול על כלל המטיילים, לרבות על מכינות קדם צבאיות (עמ' 400, ש' 6 – עמ' 404, ש' 5).
ניר סתיו הבהיר כי אמנם בחוות דעתו הוא התייחס לאגן ניקוז צפית וכי תיאור גאוגרפי וטופוגרפי של אגן ניקוז לא שייך במישרין לתחום מומחיותו כמו הידרולוג, אך הוסיף כי בתחזיות שנתן בעבר הוא התייחס לאגני ניקוז וכי מתוקף תפקידו הוא צריך להיות בעל היכרות עם תחום אגני הניקוז (עמ' 385, ש' 12-23; עמ' 443, ש' 4-29), ובהמשך ציין כי הוא חבר בקבוצת ווטסאפ של גופי חירום והצלה שבה באופן שגרתי הם מתייחסים לאגני ניקוז (עמ' 377, ש' 7-14).
בעדותו התייחס גם לטענה הנשמעת כלפי גופי חיזוי שמספקים התרעות רחבות בבחינת "כסת"ח", והסביר כי שיטפון במדבר יכול להיות ממוקד ומקומי, היינו שלא ניתן לדעת מבעוד מועד בדיוק היכן בדיוק הוא יתפתח במרחב, ולכן כל המטיילים שמחוץ לאותה נקודה שבה התפתח השיטפון עשויים לסבור שמדובר בכסת"ח כשלמעשה לא כך הם פני הדברים. כך, בהתייחס לנחל צפית, מסר שבעת האסון שבאזור צפונית לערד לא היו שיטפונות כשבד בבד באזור של דרום לערד, קרי נחל צפית, כן אירע שיטפון (עמ' 407, ש' 8 - עמ 408, ש' 30). בהמשך הוסיף כי חוסר היכולת לדעת מבעוד מועד היכן בדיוק יתפתח שיטפון קשור לא רק לכך ששיטפון יכול להיות מקומי כתוצאה מ"שבר ענן", אלא גם בשל הקושי הקשור בטווח הזמן שבו ניתן לתת התרעה על התפתחות שיטפון. בעניין זה נשאל
"...שאתם אינכם יכולים לדעת אף פעם, עד לרגע שזה קורה אולי דקות עד לרגע שזה קורה. ת: שעה לפני שזה קורה. ש: שעה שגשם יורד במקום מסוים? ת: נכון. ש: אתם לא יכולים לדעת את זה. ת: נכון" (עמ' 412, ש' 4-11), ובהמשך הוסיף "שאתה נמצא בטווח של שעה, אז כבר אתה יכול לראות את אותם גושי עננים מתפתחים, ואתה יכול לראות לאיפה הם זזים... ואתה יכול כבר בוודאות די גדולה, לדעת מה הוא אותו נחל שיחטוף את הזפטה" (עמ' 413, ש' 6-10).
בהמשך ציין כי למעט עננים נדירים, ככלל ענן שאמור להוריד גשם עוד שעתיים עוד לא נולד וכי זמן החיים של ענן מוריד גשם הוא בסדר גודל של שעה ולכל היותר בתוך שעה וחצי הוא "גומר את החיים שלו" (עמ' 417, ש' 7-21), אף שחזר והבהיר שחרף כך שמדובר בעננים שמתפתחים במקום בעת שיטפונות במדבר, הם לא מגיעים "out of the blue" וכן שהתחזיות מתייחסות לפוטנציאל התפתחות שלהן (עמ' 418, ש' 19-27). כן ציין שאין כלל שאלה שבאגנים כמו של נחל צפית כאשר מגיעה כמות של עשרות מילימטרים של גשם, אזי שיש סכנת שיטפון (עמ' 421, ש' 8-24). בהקשר לכך חזר ואישר את שכתב בחוות דעתו, היינו שניתן לחזות ענן ממטיר באגן ניקוז קטן כמו אגן נחל צפית רק כשכבר מאוחר מדי, כשהתייחסות לענן גם כשהוא ייווצר במקום וגם שהוא ימטיר במקום, תוך שהוסיף כי "מי שמנסה להיות חזאי, שאין לו את הכלים להיות חזאי, הוא עלול להגיע למצבים מאוד מאוד מסוכנים" (עמ' 425, ש' 1-15).
במסגרת עדותו חזר גם על כך שיכול להיווצר פער גם של 20 דקות בין תמונת המכ"ם באתר, בה צופה המטייל, לבין הזמן שאליה מתייחסת תמונת המכ"ם (עמ' 463, ש' 9 – עמ' 464, ש' 31; עמ' 480, ש' 11-21).
בהמשך הבהיר כי גם התמונה שמתקבלת אצל מטאוטק, אם היא משתמשת במכ"ם של השירות המטאורולוגי, היא לא תמונה בזמן אמת, אלא תמונה בשיהוי (עמ' 465, ש' 1 – עמ' 467, ש' 13).
כן הסכים שהתחזית היא יותר מדוייקת ככל שמתקרבים למועד האירוע (עמ' 469, ש' 31-32).
בהמשך עדותו התייחס לממטרים שהיו באגן נחל צפית בשעות שסביב האסון וציין כי בין השעות 12:00 ל-13:00 "היו פה שני ענני ששיחקו פה בתוך האגן הזה" ואישר שהענן האחרון ששיחק תפקיד מרכזי הוא הענן שהגיע בסביבות השעה 13:00 (כשבהמשך עדותו אישר שהממטרים שהיו בשעה 12:00 ככל הנראה לא יצרו את הבעיה, ושהבעיה נוצרה מהענן שהיה בשעה 13:00 [עמ' 434, ש' 15-19], אם כי במקום אחר הסכים שהוא לא יודע לומר בדיוק איזה ענן גרם לשיטפון [עמ' 457, ש' 24-27]). כשהתבקש להתייחס לשעה שבה גל השיטפון פגע בקבוצה, בשעה 13:13 הסכים שמדובר במשהו קצר מאוד "נכון. זה היה מאוחר מדי שדיברתי עליו... אם אתה מחכה שיגיע ענן, אז אתה חיכית יותר מדי... מכיוון שתהליך של היווצרות השיטפון, הוא מאוד מאוד מהיר באגנים מהסוג הזה, אם אתה מחכה שרק יתחיל הגשם, ואז אתה מתחיל לחשוב על שיטפון, זה כבר מאוד מדי, אתה כבר נמצא במרחק לפעמים של דקות מהשיטפון עצמו. אתה צריך לא להיכנס לנחל, עוד לפני שמגיע לשם הגשם" (עמ' 425, ש' 16 – עמ' 426, ש' 22).
יצוין, כי בהמשך עדותו אישר שגם הוא לא יכול לדעת כמה זמן יחלוף מירידת גשם באגן הניקוז ועד הופעת השיטפון בנחל (עמ' 454, ש' 19-26), אך יודע להגיד ש"בצורה סטטיסטית, שזה קורה בתוך זמן קצר מאד" (עמ' 455, ש' 26-29). בהמשך הבהיר שתשובתו זו התבססה גם על דברים שלמד מד"ר גבעתי וגם על קריאה של הרבה מאמרים בנושא של שיטפונות וזמנים של שיטפונות. (עמ' 456, ש' 4 – עמ' 457, ש' 10).
ניר סתיו העיד כי גוף חיזוי יכול לטעות בשני כיוונים כאשר הוא מוציא התרעה. הכיוון הראשון הוא "מה שנקרא אזעקת שווא", היינו הוצאת התרעה כשלבסוף לא התפתח שיטפון, והכיוון השני הוא "אי הוצאת התרעה" ולבסוף התפתח שיטפון. בשל השוני ב"מחיר של הטעות" (ביטול טיול לשווא אל מול פגיעה משיטפון שלא ניתנה התרעה לגביו) מעדיף גוף החיזוי להוציא התרעה רחבה שיכולה להיחשב כ"כסת"ח" שלא בצדק (עמ' 415, ש' 2-20).
כשהתבקש להתייחס לכך שחרף דבריו על אודות כך שעוצמת ההתרעות הלכו והחריפו במהלך השבוע של האסון, מן ההתרעות של השירות המטאורולוגי שצורפו לחוות הדעת, עולה תמונה אחרת משום שבימים שלישי ורביעי ההתרעות לימדו על קיום חשש כבד לשיטפונות בנחלי הדרום והמזרח בעוד שביום חמישי ההתרעה לימדה אך על קיום חשש משיטפונות באותם מקומות ולא חשש כבד (עמ' 12-14 לחוות הדעת), השיב שמדובר בהחלטה של חזאי שנמצא במשמרת ולכל חזאי יש הערכה סובייקטיבית (עמ' 428, ש' 10-32).
בהמשך הוסיף כי החזאים מסתייעים בסימולציות של האטמוספירה, המהווה כלי עזר משמעותי לחזאי, ומאחת מהסימולציות ה"חביבות" עליהם עלה שלא היו אינדיקציות לממטרים בשעות הצוהריים באזור זה ובהתאם לכך התקיים בלילה שקדם ליום האסון ובבוקר האסון דיון (עמ' 428, ש' 27 – עמ' 429, ש' 13) "ש: ... אני רוצה להבין את התשובה שלך... אתה אומר שמיום שלישי אנחנו ראינו דברים, שבנהלים שלנו הגדרנו אותם כחשש כבד לשיטפונות. ובבוקר יום חמישי, בבוקר יום האירוע שלנו לגבי הצהריים, אחד המודלים שאנחנו עובדים אתו הראה שאין חשש לשיטפון. התקיים דיון, כשאתה מהנהן – ת: כן. ש: כן. עד עכשיו אישרת את כל מה שאמרתי? ת: נכון" (עמ' 429, ש' 17-25). בהמשך הוסיף כי הוא עצמו לא נכח בדיון. (עמ' 447, ש' 20 – עמ' 448, ש' 4) וכן ש:המודלים המטאורולוגיים מתעדכנים פעמיים ביממה... אני זוכר שלפחות אחד מהם לא הצביע על שיטפונות, לא על שיטפונות, אל הצביע על מים ממטרים בשעות הצהריים. ולכן אני זוכר שהיה שיח על הנושא הזה". (עמ' 450, ש' 4-12).
ניר סתיו הביע הסתייגות מהתחזית האחרונה ששלח ד"ר גבעתי שדיברה על החלשה בצפי ועל המשך ההפוגה והתחדשות הגשמים והשיטפונות אחר הצוהריים, תוך שהוסיף שנכון היה שמטאורולוג יוציא תחזית שכזו ולא הידרולוג, ואף הוסיף שלא ניתן לחשוב שקיימת הפוגה אם כבר בשעה 12:00 יורד עליך גשם (עמ' 433, ש' 14 – עמ' 434, ש' 32). בהמשך הוסיף "השמיים מתקדרים, יורד גשם ואתה שומע רעמים מבחוץ, אז מה אתה נכנס לתוך הנחל?" (עמ' 436, ש' 4-5).
כן ציין כי כשראה את התחזית האחרונה ששלח ד"ר גבעתי הנ"ל הוא ניסה בזמן אמת לשכנע אותו לחזור בו מתחזית בו אך הוא לא חזר בו. (עמ' 440, ש' 28-33).
131. לסיכום, נראה כי הנחות העבודה שנכנסו להנחיות המכינה בכתובים, ועל-פה במהלך השבוע שקדם לטיול, ובפרט ההנחה שזמן הגעת השיטפון אל הנחל בו מטיילת קבוצה הוא של כשעתיים – שלוש לאחר שהתחיל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל, הן הנחות שגויות ומטעות.
מעדויות כלל המומחים עלה שהנחת עבודה של קיומו של פרק זמן של 3 שעות בין ירידת גשם באגן הניקוז לבין הגעתו של שיטפון לערוץ הנחל היא הנחת עבודה לא מבוססת ושגויה. מהעדויות עלה שלא ניתן להשתמש בכלל אצבע שכזה, שכן לכל נחל ונחל מאפיינים שונים הקשורים, בין היתר, בסוג הקרקע, ברוחב הנחל, בשיפוע הנחל, בגודל האגן, וזאת במנותק משאלת עוצמת הגשם, מיקום הגשם באגן ומשכו של אירוע הגשם אשר משליכים אף הם על פרק הזמן שיחלוף בין ירידת הגשם באגן הניקוז לבין הגעתו של השיטפון לערוץ הנחל.
בעמ' 250-251 לסיכומי ב"כ יובל נטען כי מהעדויות עולה שמכ"ם גשם יכול לשמש כלי לדעת בזמן אמת על מצב הגשם באגן הניקוז, ובעניין זה הפנה גם לעדויותיהם של זוהר, לביא זמיר, זדה ונחום מאליק שמלמדות על שימוש בכלי זה. דא עקא, שמעדותו של סתיו עולה שמדובר בכלי מוגבל ביכולתו ואשר השימוש בו, על-ידי הציבור הרחב, ואף על-ידי מטאוטק, לא מלמד על מצב הגשם בזמן אמת ממש אלא בשיהוי של עד 20 דקות.
בעמ' 252 לסיכומי ב"כ יובל נטען שקיימת יכולת לבדוק את אגן הניקוז, גם מתוך הנחל, ואולם מדובר, כפי שפורט, בבדיקה טכנית של מבנה טופוגרפי של אגן הניקוז ולא בבדיקה מהותית של סוג הקרקע באגן הניקוז, שיפועו, רוחבו בנקודות שונות ומיקום גשם עליו, נתונים שקשה ללמוד בזמן אמת מתוך השטח.
בעמ' 253 לסיכומי ב"כ יובל נטען שמעדויות ד"ר גבעתי וד"ר זיגל מדידת המהירות של זרימת השיטפון שהייתה בנחל צפית במהלך האסון של 3.2 מטר לשנייה (השקולה למהירות של 11.5 קמ"ש) לא מלמדת בהכרח על קצב ומהירות התקדמות השיטפון באגן הניקוז, ולפיכך נותרנו עם הנתון שאומת בעדותו של קוצר בדבר מהירות זרימה ממוצעת של שיטפון של 5 קמ"ש.
אף אם אכן הבדיקה שנעשתה ביחס למהירות השיטפון בעת האסון לא מלמדת בהכרח על מהירות הזרימה לכל אורך האגן של נחל צפית, מסקנת ב"כ יובל לפיה יש לקבל את הנחת העבודה של מהירות ממוצעת של 5 קמ"ש היא שגויה. כלל המומחים העידו שלא ניתן להתייחס אל מהירות שיטפון בכל נחל באופן דומה בשל הנתונים האינדיבידואליים של כל נחל ונחל ושל כל אירוע גשם וגשם. אף קוצר הבהיר כי הנתון שהוא מסר התייחס לנחל צאלים.
מעדויות המומחים ומעדויות אביב ונועם ברי כי גם ההנחיה שיש לנתח כל מקרה לגופו לא יכלה לסייע לאביב או לנועם או לכל אדם אחר במכינה לחשב את זמן הגעת השיטפון אל ערוץ נחל צפית מרגע שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל וזאת בהעדר כלים לדעת ולהכיר את הפרמטרים השונים שעל בסיסם אולי ניתן לחשב דבר שכזה.
כזכור, הצדדים כולם הסכימו בדיון הסיכומים על-פה כי כלל ההנחיות, וודאי אלו הכתובות ב-נ/44 ו-נ/47 לא יוחדו לנחל צאלים כי אם לכלל הנחלים.
עוד ראוי לזכור כי על-פי הסכמת הצדדים בדיון הסיכומים על-פה (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 698, ש' 21-28) כי הגשם באגן נחל צפית החל לרדת ביום האסון בין 11:45 ל-11:50, כשהשיטפון עצמו פגע בקבוצה בשעה 13:13, היינו בטרם חלפו 3 שעות ואף בטרם חלפו שעתיים מרגע שהחל לרדת גשם באגן הניקוז.
האם הייתה הנחיה לערוך טיול הכנה?
132. במהלך המשפט עלתה לא פעם שאלת החובה לערוך טיול הכנה לפני טיול מתוכנן במכינה.
בפתח הדברים ראוי לציין כי קיום טיול הכנה לא הוגדר כהנחיה במסגרת הנחיות המכינה (נ/44), במסגרת עדכון הנחיות המכינה שהועבר כשלושה חודשים לפני האסון (נ/47) ואף לא במסגרת הנחיות מועצת המכינות הקדם צבאיות (נ/22).
הגם שכך, מהעדויות השונות עלה כי טיול הכנה לטיולים במכינה היה בגדר פרקטיקה נוהגת.
133. בחקירתו יובל ציין ביחס לטיול הכנה ש"זהו עקרון מקודש במכינה כבר שנים רבות ואנו מקפידים עליו מאד", אף שהוסיף כי תכליתה של ההכנה היא בעיקרה חינוכית. (ת/49, עמ' 5, ש' 110-112).
בעימות שערך יובל עם אביב שאל יובל את אביב מה ההבדל בין נחל צאלים לבין נחל צפית ולמה ביחס לנחל צאלים נעשו הכנות עם מסלול חלופי, ניתוח מקטעים, ניתוח האגן וכל האמצעים "ופתאום בנחל צפית שהוא באותו אזור אפשר ללכת פשוט ככה סתם". כשנשאל על-ידי החוקר מה הוא היה עושה השיב יובל שהיה מתחיל תהליך הכנה ארוך כמו בנחל צאלים או שהיה "אומר לו עזוב מה פתאום אנחנו לא... את הנחל הזה אנחנו לא מכירים אותו אני לא מכיר אותו אתה לא מכיר אותו החניכים לא... עשו טיול הכנה בנחל צאלים שלחנו אותם לטיולי הכנה אנחנו לא עושים את זה. ש: אז לא היית מאשר לו להיכנס? ת: חד משמעית" (ת/92, תמלול העימות, עמ' 11, ש' 15-48).

134. בסעיף 25 לתשובתו לכתב האישום (שהיא כזכור חלק מעדותו), יובל מסר כי "במסגרת נהלי הבטיחות של המכינה, כאמור, התקיימה פרקטיקה של עריכת סיור הכנה, במסלול הטיול המיועד, בטרם יציאת הקבוצה אליו. פרטיקה זו התקיימה בעניינם של למעלה מעשרה שבועות של שטח וטיולים שהתקיימו במהלך שנת פעילות של המכינה. סיור ההכנה נערך על ידי שניים עד ארבעה חניכים, שאחראים על תכנון היום כולו מבחינת התוכן, הלוגיסטיקה והבטיחות. עקרון זה נשמר בקפידה. כך, אם לבסוף נמצא כי מסיוע ההכנה הוחסר אפילו קטע מהמסלול, נדרש צוות ההכנה לצאת להשלמתו בסיור נוסף".
יובל העיד כי לא ראה בטיול הכנה לפני טיול נוהל בטיחותי מחייב ולכן לא כתב זאת בנהלי מועצת המכינות. זאת, משום שניתן לטייל עם מפת סימון שבילים ומשום שהחניכים במכינה הוכשרו לנווט ולטייל עם מפת סימון שבילים, כך שאין צורך לעשות לפני כל טיול גם טיול הכנה.
יחד עם זאת, ציין כי במכינה הקפידו על הנוהג של קיום סיור הכנה בטיולי קבוצות בשל המימד הלוגיסטי, החינוכי והבטיחותי (פרוט' מיום 14.9.2022, עמ' 497, ש' 1-28).
בהמשך הבהיר כי יש להבחין בין טיול זוגי לטיול קבוצתי שמחייב מבחינה בטיחותית את מוביל הקבוצה להכיר את המסלול, את נקודות העצירה בצל, את חניון הלילה וכו', והוסיף כי בטיול קבוצתי נכון להוסיף את הממד הבטיחותי בטיול הכנה (עמ' 497, ש' 29 – עמ' 498, ש' 4). יובל הדגיש כי טיול הכנה אמנם לא היה נוהל במכינה, אך "היה נוהג קבוע ומוקפד ביותר". (עמ' 498, ש' 22-25). בהמשך כשנשאל האם הצורך הבטיחותי בסיורי הכנה גדל כשמדריך לא מכיר את המסלול השיב בחיוב (עמ' 503, ש' 1-11).
יובל עמד על סוגי הטיולים במכינה (ניווטים, סיירות, ידיעת הארץ, גיבוש), חזר על כך שאין צורך בטיול הכנה לכל טיול בשל האופי השונה של הטיולים כמו למשל בסדרות ניווטים, אך הוסיף כי למעט טיולים אלו בכל שאר הטיולים מתקיימים קודם לכן טיולי הכנה, לרבות בטיול הגיבוש למועמדים למכינה (עמ' 499, ש' 18 – עמ' 501, ש' 24), וכי ההקפדה על טיול הכנה הייתה ביחס לכל מסלול, בין אם הוא מסומן ובין אם לאו (עמ' 502, ש' 14-19).
בחקירה הנגדית של ב"כ אביב נשאל יובל אם לדעתו הייתה צריכה להיכלל בהוראות הבטיחות הוראה שלא לוקחים קבוצה לטיול בנחל שלא מכירים, וזה השיב כי ההוראה שעליה הקפידו במכינה היא שיש צורך בטיול הכנה אבל מדובר בנוהג ולא בהוראת שמנויה בהוראות הבטיחות (פרוט' מיום 2.10.2022 עמ' 637 ש', 15-28).
כשנשאל האם בדיעבד היה צריך לשיטתו לצאת לטיול הכנה לפני שהקבוצה יצאה לטייל בנחל צפית, השיב שאם היו מתייעצים איתו אחת השאלות הראשונות שהיה שואל אותם היא מה עם טיול הכנה. עם זאת הוסיף כי אם אביב היה אומר לו שהוא התייעץ עם צביקה וכי מדובר במסלול קל והוא היה רואה את המסלול, הוא היה מאשר גם ללא טיול הכנה, שכן מדובר בנוהג ולא בהוראה בטיחותית. בהמשך הוסיף שבמקרה כזה היה שואל שאלות נוספות על מנת להבטיח שלא קיימת סכנה (עמ' 637 ש' 24 – עמ' 640, ש' 7).
כשנשאל האם העובדה שגם הוא וגם אביב לא טיילו בנחל צפית בעבר לא מחדדת את הצורך שהיה בטיול הכנה השיב יובל: "אני חושב שבערב אם זה היה עולה אליי, בוודאי שזה היה, אני הייתי אומר, רגע, האם עשיתם איזשהו טיול הכנה, האם מישהו מכיר וכו', וכו', והיינו מטקסים עצה. אני לא אומר, אני חושב, מהיכרותי את מה שעשינו במכינה, כנראה שזה היה עוצר שם. זה היה עוצר שם כי אני הייתי אומר, מה? אנחנו בדרך כלל עושים טיול הכנה, אז איפה, זאת אומרת או שם או בנקודות אחרות. אבל זה לא דבר שהוא נדרש בטיחותית בראייה שלי, בוודאי לא במסלול מסומן כשמתייעצים עליו עם אנשים שמכירים אותו היטב, ואנשים שהם אנשים, לא איזה בן אדם שפגשת במקרה, ושאתה לא יודע מיהו. עם מנהל המרחב של רשות הטבע והגנים שמה, או עם מפקד יחידת החילוץ שמה, שמכיר טוב, אני לא חושב, אני לא חושב שחייבים טיול הכנה כחובה בטיחותית" (עמ' 642, ש' 1-21; עמ' 644, ש' 28 – עמ' 645, ש' 5).
כשהתבקש להתייחס לדבריו בחקירה הראשית לפיהם אמר כי אין צורך לעשות טיולי הכנה מההיבט הבטיחותי ואפשר לצאת לטיול גם בלי טיולי הכנה אך המכינה הקפידה לעשות טיולי הכנה מההיבט החינוכי, אישר זאת והוסיף כי טיול הכנה אינו מהווה התניה בטיחותית, אך הסכים שיש בו גם אלמנט בטיחותי (עמ' 643, ש' 1 – עמ' 644, ש' 15).
135. אביב אישר בחקירתו שהוא לא עשה טיול הכנה לנחל צפית ואף שלא טייל בעבר בנחל צפית, וכשנשאל כיצד יכל להעריך את נתוני השטח והמכשולים, השיב שיכל לראות את הדברים במפה (ת/67, עמ' 7, ש' 168-175).
בחקירה נוספת, כשהחוקר הטיח בפניו כמה חשובה הכנת שטח טרם יציאה לטיול, מסר כי "אני מסכים איתך באופן כללי, וכך נהגנו לגבי כל טיול שהוצאנו במכינה, לצערי לא נהגנו כך בטיול זה, אך אין אני בטוח שאם הייתי מטייל בנחל צפית לפני הייתי מחליט משהוא שונה" (ת/76, עמ' 9, ש' 271-274).
בחקירה נוספת נשאל מדוע לא ביצע טיול הכנה לנחל צפית חרף דבריו בחקירה הקודמת לפיהם לכל טיול יוצא טיול הכנה, וזה השיב "שינינו את המסלול מאחר ולא ניתן היה להגיע למסלול המקורי, והגענו לאזור חדש, בו טיילנו לראשונה, וכי לא הייתה לנו אפשרות לבצע הכנה לפני, אך נועם ואני בחרנו יחד את המסלול, ואני גם אישרתי אותו עם יובל, על אף שהוא ידע כי לא בוצע שם טיול הכנה. ש: אבל מדוע, את זה לא הבנתי, לא הוצאת טיול שלא עפ"י נוהלי המכינה רק לאחר סיור מקדים? ת: הגענו לאזור חדש ואי אפשר לבצע טיול הכנה, מאחר וזו הפעם הראשונה שהיינו בו, בהרבה מינהלי המכינה אנו מפעילים שיקול דעת ברגע שיש מקרים לא צפויים, וכך היה גם במקרה הזה, וברגע שהשינוי אושר על ידי יובל לא ראיתי בכך כל בעיה" (ת/88, עמ' 2, ש' 5-14).
ובחקירה האחרונה הוסיף "סדר הדברים היה כך שלא יכולנו לשולח חניכים לעשות הכנה במקום בעקבות כך שרק יום קודם החלטנו שנקיים את המסלול הזה... אני מרגיש שבהתאם לנסיבות לא יכולנו לעשות הכנה טובה יותר מזו", כשקודם לכן הזכיר את הבדיקות שעשה עם גורמים שונים טרם היציאה לטיול (ת/106, עמ' 9, ש' 248-251).
136. בעדותו אביב נשאל לגבי התכלית של טיולי הכנה והשיב כי: "ש: נחזור רגע לטיולי הכנה, בתקופה שלך כחניך כמדריך, יצאו טיולי הכנה, והיה ברור שאתם עומדים על זה שטיולים כאלה ייעשו, נכון? ת: כן. ש: לטיול שאירע בו האסון אפילו יצא טיול שני, ובגלל שהיו נקודות בטיחותיות שלא היה ברור עד הסוף מה קורה איתן נכון? ת: נכון. ש: עכשיו, התכלית של טיולי ההכנה זה להכיר נקודות תורפה בטיחותיות בעיקר נכון? ת: תכלית של טיולי הכנה זה שהבן אדם שמוביל את הטיול למרבית הטיולים במכינה זה חניכים, יכירו טוב את המסלול, לא יברברו את הקבוצה בשטח, לא יבזבזו זמן, מרבית טיולי הכנה צריך להגיד הם בכלל לא במסלולים בשטח בהכרח, הם יכולים להיות טיול הכנה גם בעיר שגם שם יעשו טיול הכנה פשוט להכיר, לשלוט במסלול בצורה מיטבית, זה בהחלט יכול להיות טיול הכנה בירושלים או בעיר אחרת. אז זה לא תמיד בהכרח קשור בנקודות תורפה בשטח, זה פשוט להכיר את המסלול בצורה טובה כמי שמוביל ואחראי על יום מסוים.
ש: אבל אתה ידעת שגם נקודות תורפה זה חלק חשוב, אם יש כאלה צריך לעמוד עליהם. ת: כן, אם זה טיול שנמצא בשטח אז כן, זה חלק מהדברים...בהיבט הזה היה חשוב להגיד לחניכים האחריות עליכם בהיבט הזה של להוביל טיול, אז תכירו את כל הנקודות שאתם הולכים, גם מבחינה בטיחותית כמובן כן? ... אבל גם חינוכית" (פרוט' מיום 12.02.2023, עמ' 712, ש' 19 – עמ' 713, ש' 16).
בהמשך אביב אישר לב"כ המאשימה שטיולי הכנה נדרשו לכל מי שמוביל טיול, ולאו דווקא לחניכים שמובילים טיול, ואף אישר שטיול כזה נדרש על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במסלול חדש (עמ' 714, ש' 8-11).
אביב כאמור אישר בעדותו כי לא עשה טיול הכנה לנחל צפית. אביב דחה טענת ב"כ המאשימה לפיה בשל כך שהוא לא ביצע טיול הכנה הוא לא הכיר דרכי מילוט מהנחל. אביב הסביר כי "אבל אני חושב שבמציאות של הדברים כמו שהיא הייתה אז שהטיול התבטל ביום רביעי אחרי הצהרים, המסלול לצאלים התבטל ברביעי אחרי הצהרים או קיבלנו או החלטנו על המסלול חדש, אז פשוט ההכנה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות כדי לצאת מבלי טיול הכנה, אני חושב שזה מסלול יחסית נחל תמר צפית זה מסלול, היכולת לקרוא אותו ולהבין אותו היא לא מאוד מורכבת ממפה. זאת אומרת גם נועם טיילה שם כן? מכירה אותו וברור שזה עמד גם בבסיס קבלת ההחלטות, עשינו לו איזשהו ניתוח מאוד ברור בשטח עם מפה והבנו שהוא מצוקי בחלקו בחלקים מסוימים שלו, וגם שוב בהקשר נתיבי מילוט, יותר נכון להגיד כשאתה נמצא בתוך המעוק של הנחל אז אין ממנו נתיב מילוט, אבל יש מספר אפשרויות נקרא להם מילוט, או מספר אפשרויות לשנות את המסלול, גם מבלי להיכנס למעוק, זאת דרך יותר נכונה אני חושב להגיד את הדברים" (עמ' 705, ש' 21 – עמ' 706, ש' 3).
בהמשך אישר שהוא לא ידע מי מחברי הקבוצה שיצא לטיול טייל בעבר בנחל צפית, אישר שיובל לא שאל אותו בעניין זה שום שאלה (עמ' 706, ש' 12-25), ואף אישר שיובל לא ביקש ממנו פוזיטיבית לעשות הכנה על נחל צפית (עמ' 707, ש' 17-19; עמ' 708, ש' 13-24).
כשנשאל האם הוא יודע מדוע יובל פנה אליו בעימות שנערך ביניהם ושאל אותו מדוע הוא לא עשה טיול הכנה השיב: "...לא יודע להגיד מה עבר בדעתו כשהוא שאל את זה. אבל שוב, בתחושה שלי אני חושב שזו שאלה מוזרה קצת, כי אחרי שיובל יודע שאנחנו מטיילים, זאת אומרת זה לא איזושהי ביקורת שהוא הביע לא בזמן אמת ולא, בזמן אמת אני מתכוון לא ברביעי הוא דיבר על זה שצריך לעשות טיול הכנה, וגם לא בחמישי בבוקר או בצהרים שלתחושתי הוא מעודכן".
כשנשאל אפוא האם הוא הטיח ביובל בעימות מדוע הוא לא אמר לו לעשות כן, השיב שהיה לו קושי להתמודד עם יובל בעימות (עמ' 708, ש' 20 - עמ' 709 ש' 15).
בהמשך עדותו הוסיף אביב כי זה לא מסלול ראשון שקבוצה הולכת בו ללא טיול הכנה, תוך שחזר והדגיש שהם עשו לטיול הכנה משמעותית שמספיקה כדי להוציא את הקבוצה לטיול בנחל, כי נועם הכירה את המסלול, כי הם בדקו את המסלול במפה, כי מדובר במסלול מסומן, וכן שהם ידעו שיש מעוק במסלול כן חזר על כך שזה מה שהוא שיקף ליובל ויובל לא אמר לו שזו לא הכנה מספקת ושעליו לעשות משהו נוסף (עמ' 722, ש' 23-29).

כן חזר והעיד שהוא לא זוכר ששוחח עם יובל על נושא של טיול הכנה לטיול בנחל צפית (פרוט' מיום 13.02.2023, עמ' 687, ש' 8-10), וכי האפשרות שעמדה על הפרק לטייל במצדה במידה ונחל צאלים ישטוף הייתה אמורה להתבצע מבלי שייערך טיול הכנה למצדה (עמ' 703, ש' 15-21).
כשעומת עם דבריו בחקירה לפיהם יצא טיול הכנה לכל טיול במכינה, ולטיול בנחל צפית הוא לא הוציא טיול הכנה, השיב "לא, זה לא מדויק. אז באמת בחקירה, בציטוט הזה אני אומר 'כל', אבל אתה יודע, זה תוך שיחה, אני לא תמיד זוכר שיש מספר טיולים שבאמת אין טיולי הכנה ונתנו אותם דוגמאות פה. למשל חוצי נגב, או טיולי ניווט, מבצע... זה מסלולים שלמים שלא מתקיימים באמת הכנה לטיול הכנה שיוצא לפני. שוב גם למסלול הזה, אחד התרחישים לדוגמא היה ללכת למצדה מבלי לבצע לו טיול הכנה. זה לא היה משהו מנוגד להנחיה, אלא הרבה יותר שיקול דעת בשטח שאפשר לקחת במקרים בהם אין אפשרות לעשות הכנה" (עמ' 711, ש' 24 – עמ' 712, ש' 11).
137. נועם בעדותה אישרה תחילה את דבריה בחקירה כי יובל מסר שאין צורך לבצע טיול הכנה למעלה ענבה מכיוון שמדובר במסלול מסומן (פרוט' מיום 12.04.2021, עמ' 802, 14-26), ואולם בהמשך
כבר הבהירה ש "בדרך כלל, במכינה כן עושים טיול הכנה להכל... ש: כולל מסלולים מסומנים? ת: כולל מסלולים מסומנים. ש: כל המסלולים, באופן עקרוני? ת: כן, זה מה שאמרתי... בדרך כלל עושים טיולי הכנה להכל. בהקשר של מעלה ענבה, יובל אמר שאם אין זמן ולא מספיקים אז גם ככה לא צריך, כי זה מסלול מסומן" (עמ' 803, ש' 12-29).
כשנשאלה מדוע אם כן לא בוצע טיול הכנה לטיול בנחל צפית, השיבה "זה כבר היה באותו ערב. לא יודעת...זה כבר היה באותו בוקר, כאילו, כבר לא היה זמן. ש: כן, אבל הבנתם שזה טיול של שעה, לפני הניתוח שלכם. למה לפני שיוצאים לשם לא עושים טיול? ואז אולי הייתם רואים שיש שם (לא ברור) וסולמות, שיכול להיווצר פקק וכולי. ת: לא יודעת...אני לא יודעת לענות לך. אתה צודק" (עמ' 804, ש' 1-10).
בהמשך כשהופנתה שוב לדבריה בחקירה מהם עלה שיובל הסביר שבמישור העקרוני לא חייבים לבצע טיול הכנה במסלול מסומן, ולכן הם לא ביצעו מסלול הכנה לנחל צפית, השיבה נועם "אני הסברתי שהתבססנו על האמירה הזאת של יובל גם על צפית, אבל זאת לא הייתה הנחיה כוללת במכינה... עניתי לך שבדרך כלל, כן עושים מסלולי הכנה... גם במסלול מסומן. ש: ופה לא עשיתם כי? ת: אז יובל אמר את זה על מעלה ענבה בקטע של אם תגיעו לשטח ותצטרכו אז אתם יכולים לעלות אותו, כי זה מסלול מסומן.... ש: וזה נכון גם לגבי צפית, גם צפית מסומן? ת: אני מניחה שככה הסקנו לגבי צפית... מתוך האמירה הזאת... אבל זה לא אמירה כללית על תמיד" (עמ' 804, ש' 20 – עמ' 805, ש' 3).
בהמשך שבה ואישרה שהם לא עשו מסלול הכנה לצפית מתוך היקש שהם עשו להנחיית יובל ביחס לצורך בטיול הכנה למעלה ענבה (עמ' 805, ש' 36- עמ' 806, ש' 3).
אמרות החוץ של נועם הוגשו כאמור לצורך הוכחת סתירות. באמרתה מיום 06.06.2018 (נ/32) נועם התייחסה לסוגיית טיול ההכנה "יובל הציע חלופה שאם יש שטפון בנחל צאלים ואי אפשר להכנס אליו נבצע את מסלול מעלה ענבה, יובל הדגיש שמכוון שמדובר במסלול מסומן אין צורך הטיול הכנה מקדים, אני התעקשתי על זה..." (עמ' 4, ש' 65-67).
וכן "ש: יובל ממשיך בחקירתו וטוען כי במסגרת ההכנות שבוצעו לטיול ובישיבה שנעשתה ניתחתם יחד את המצב בעת סכנת השטפונות כאשר הדבר הראשון שהסכמתם לעשות הוא הצעת טיול הכנה נוסף להכרת טיול המסלול האדום? ת: אני רוצה לומר כי אכן נערכה ישיבה ביום שני בצהריים לגבי נחל צאלים ומבחינת יובל הייתה המלצה לצאת לטיול הכנה נוסף אך אמר שרק אם נספיק מכיוון שזה קרוב למועד הטיול, מבחינת יובל מכיוון שמדובר במסלול מסומן לא הייתה חובה לבצע טיול הכנה, אני זאת שהתעקשתי על טיול הכנה טרם היציאה לטיול וכעבור כמה שעות שמשי ויונתן יצאו למסלול של מעלה ענבה" (עמ' 12, ש' 348-354).
בהמשך נשאלה האם יובל הנחה אותם לבצע את כל ההכנות הקפדניות שהם עשו לקראת הטיול בנחל צאלים אם הם מחליטים ללכת למסלול אחר ונועם השיבה שהוא לא אמר דבר כזה באף שלב (עמ' 12, ש' 372-375).
138. שמשי הסביר בעדותו כי "טיול הכנה זה מה שקורה לפני כל טיול של המכינה. יוצאים שני חניכים, בדרך כלל, לטייל את המסלול, בעיקר להבין את רמת הקושי, עצירות, פעילויות, דברים כאלה" (פרוט' מיום 18.10.2021, עמ' 218, ש' 1-4). בהמשך עדותו הסביר כי לפני שיוצאים לטיול הכנה, האנשים שמבצעים את טיול ההכנה עוברים דרך צוות ההנהלה שמאשר את היציאה להכנת המסלול המדובר וכן שטיול ההכנה נעשה כדי לתכנן את הטיול (עמ' 299, ש' 11-18), כאשר עוד קודם לכן
אישר שבמכינה הייתה הקפדה על טיולי הכנה (עמ' 299, ש' 4-6).
בחקירה נגדית של ב"כ אביב שלל שמשי הטענה שטיול הכנה הוא הליך פורמאלי לא מחייב במכינה תוך שציין ש"לא מסכים שאפשר לעשות או לא לעשות להבנתי לפני כל טיול שהמכינה שהוציאה היו עושים סיור מקדים", תוך שציין שתכליתו לא הייתה ברורה לו עד תום אך הוא מעריך שמדובר במעשה חינוכי כדי שהחניכים יכירו את המסלול (פרוט' מיום 26.10.2021, עמ' 376, ש' 8-19).
בהמשך הוסיף שמשי שלדעתו ניתן לעשות טיולים גם ללא טיול הכנה ויהיה בסדר, לרבות בנחל צפית, ואולם גם הטעים שהוא מתייחס בעיקר לטיולים שבהם הוא מטייל לבד (עמ' 376, ש' 20-25, עמ' 377, ש' 9-11). בהמשך חזר על כך ש "אני כחניך במכינה לא יודע מה המטרה של סיור מקדים, מתי עושים אותו מתי לא עושים אותו, כבן אדם שמטייל לבד אני לא עושה סיור מקדים" (עמ' 379, ש' 7-9).
בחקירה חוזרת הוסיף שלהבנתו, בסיטואציה שנוצרה, לא היה צריך לעשות טיול הכנה לטיול בנחל צפית, אף שזה יכול היה לשנות את לוחות הזמנים ואולם פרט לכך לא היה משהו יישומי מטיול זה (עמ' 442, ש' 26-33; עמ' 445, ש' 32- עמ' 446, ש' 4).
139. שפיטלניק אישר שבמכינה היה סטנדרט מקצועי וחינוכי לערוך טיולי הכנה על-ידי החניכים מובילי טיול בכל טיול במכינה, ואף אישר כי לעיתים נדרשו חניכים תוך כדי הטיול להשלים מקטע של טיול שלא הספיקו לבצע בטיול ההכנה (פרוט' מיום 24.05.2021, עמ' 276, ש' 1-8).
שפיטלניק הוסיף "ש: עכשיו, זה גם כן מתוך תפיסה שצריך לערוך הכנה לכל טיול, כחלק ממקצועיות של הובלות טיול, בין השאר, נסיבות בטיחותיות, נכון? ת: כן, העיקרון היה שבו אתה לא מטייל איפה שלא כבר עבר מישהו דרך בעבר" (עמ' 276, ש' 9-11).
שפיטלניק אישר שטיולי ההכנה נעשו גם ביחס לטיולים שהיו אמורים להתקיים במסלולים מסומנים וכן שאין קשר בין השניים, אף שייתכן והיו אישורים נקודתיים בעבר שבהם לא בוצעו טיולי הכנה לטיול במסלולים מסומנים (עמ' 276, ש' 29 – עמ' 277, ש' 17; עמ' 335, ש' 17 – עמ' 336, ש' 27). כן ציין שטיולי הכנה נעשו גם במסלולים שהיו מוכרים למכינה ושהמכינה טיילה בהם פעמים רבות (עמ' 338, ש' 18-38).
בחקירה נגדית של ב"כ אביב שפיטלניק הבהיר ש"לא הייתי עושה את הטיול הזה (בנחל צפית, י' ל') ללא טיול הכנה" (עמ' 332, ש' 37-38), וכשנשאל לעמדתו זו השיב "זה תהליך מאוד ברור ומושרש מאוד בתרבות... אם אני זוכר נכון, שטיולי הכנה הם לא חלק מנהלי הטיולים של המכינה. כאילו, הם לא כתובים בתוך נהלי המכינה... אבל אין טיול, שאני מכיר, שיצא במכינה ללא טיול הכנה מקדים, או של החניכים לפני זה ולהבנתי, גם בסיפור עם נחל צאלים, גם כך היה הדבר... ש: ... אין שום נוהל כזה שמחייב טיול הכנה לפני יציאה לטיול בנהלים של המכינה, אמת? ת: אם זכרוני לא מטעני, אמת. כן" (עמ' 333, ש' 16 – עמ' 334, ש' 16).
עם זאת הוסיף שיציאה לטיול בנחל צפית ללא טיול הכנה באותן נסיבות יכולה היתה להיות החלטה סבירה אם היתה התייעצות ופעלו בהתאם לנהלי הבטיחות (עמ' 340, ש' 36 – עמ' 341, ש' 36).

כשנשאל האם טיולי הכנה נעשו מסיבה עיקרית של אקט חינוכי השיב "לא, לא. אני חולק עליך לחלוטין. עיקרו בטיחות" (עמ' 337, ש' 33-37).
140. גלאור, שכזכור היה חניך ומדריך במכינה, העיד ש"העמדה שלי, שהיתה לכל אורך השנים, היא שחייבים לעשות סיור מקדים בטיול כשקבוצה יוצאת אליו... אנחנו דאגנו להקפיד, שתמיד יש טיול הכנה לפני היציאה למסלול. ש: כי, למה? ת: מכל הבחינות, החל מהבחינה ההתנהלותית, זאת אומרת ההבנה של לוחות הזמנים, כמה זמן לוקח מסלול והאם הוא מתאים לקבוצה או לא מתאים לקבוצה... עד לרמה הבטיחותית, כמובן. לדעת הדגשים בטיחותיים ש: ומה קורה במצב, כמו שאתה דיברת, שיש תכנית אבל אז יש שינויים, בגלל למשל מזג אוויר, ואז בוחרים מסלול חלופי, האם גם במסלול החלופי צריך לצאת לסיור מקדים? ת: אני לא יכול לזכור כרגע מקרים נקודתיים, אבל באופן עקרוני זו היתה ההנחיה והקפדנו על זה... ש: עכשיו, את זה אתם עושים, כלומר גם אם המסלולים מסומנים? אני מבין. ת: גם אם המסלולים, לא מבחינים" (פרוט' מיום 8.6.2022, עמ' 524, ש' 1-28).
141. עודד בן ארי הוזמן להעיד מטעם יובל. עודד בן ארי היה מדריך במכינה בין השנים 2009-210, ובהמשך הפך להיות רכז חינוכי במכינה אחרת. בחקירה הנגדית של ב"כ אביב נאמר לו שטיולי הכנה הם לא כורח מציאות ושהם למעשה נעשים רק בשל הערך החינוכי שלהם, וזה השיב "אני מסכים עם זה שיש לזה ערך חינוכי מאד גבוה, וגם ביחס למה שאני יודע, אתה שואל אותי לגבי נחל צפית, וגם ביחס לחוויות הקודמות שלי. אם היו משתנות לי תכניות בערב של לפני הטיול, ואני הייתי צריך לקבל החלטה, האם למחרת בבוקר אפשר לעשות את נחל תמר וצפית, כמו שאני מכיר אותו בלי טיול הכנה, אני הייתי עושה את זה... ש: ואם אתה בעצמך לא טיילת בנחל הזה אף פעם?... ת: אם היו לי, אם יש לי הישענות על חוות דעת של מי שמכיר... אם יש לי עם מי להתייעץ, שאנשים שמכירים את המסלול יכולים להעיד על זה, שזה מסלול פשוט לעשות אותו, אם אפשר לצאת אליו בהקשר הזה, ואם אפשר לקחת אליו קבוצה. שאלתי את האנשים המתאימים, האם יש סכנות מיוחדות שאני צריך לקחת בחשבון, כשאני יוצא אליו. אם הייתי ממצה מקצה לקצה את התחושה, שאני יכול להכניס קבוצה למקום שאני לא הייתי בו, כשזו החלטה מהיום למחר בתוך המכלול, אני הייתי יכול, אני הייתי מוציא את הקבוצה... ש: ואם אומרים לך, סליחה רגע. ואם אומרים לך, שיש גם חשש לשיטפונות, ואתה יודע שבנחל הזה יש מעוק?... ת: אני לא יודע, אבל מה שכן ברור לי, מה שברור לי זה שאני הייתי מתייעץ עם מי שיודע, עם מי שיודע יותר טוב ממני. כלומר יש אנשים שהם בשליטה על הדברים האלה, אם אני הייתי מקבל חוות דעת, שזה... שזה בטוח להכנס לשם, ושלא צריך לדאוג, אז יכול להיות שאני הייתי עושה את זה... אבל קשה לי להגיד כי אני לא באותה הסיטואציה" (פרוט' מיום 7.12.2022, עמ' 801, ש' 6 – עמ' 802, ש' 22).
בהמשך, כשנאמר לו שאביב ונועם התייעצו עם צביקה ועם הראל לפני שיצאו לטיול בנחל צפית, ושנועם עצמה היא בת המקום, ונשאל האם זה מסד נתונים שמאפשר יציאה לטיול בנחל ללא טיול הכנה, אישר שמדובר במשהו אמין (עמ' 803, ש' 5 – עמ' 805, ש' 8).
במהלך עדותו עודד בן ארי חזר על כך שאפשר לצאת לטיול גם ללא טיול הכנה (עמ' 802, ש' 25-33), ואף הוסיף "קרה ששינינו מסלולים בתוך טיולים מהיום למחר, בלי שהחוליה שהיתה אחראית על הטיול עשתה אותו קודמת" (עמ' 803, ש' 1-2) וכן ש "אני לא יודע בדיוק מה היה בבני ציון בשנים האלה, אני יודע מה היה כשאני הייתי. תמיד השאיפה היא שיהיה טיול הכנה, קורה לעיתים רחוקות שמהיום למחר משתנות תכניות, ואז אתה עושה מסלול גם שלא עשית אותו קודם עם הקבוצה" (עמ' 838, ש' 19-22).
142. זמיר, שהוא כזכור יו"ר מועצת המכינות הקדם צבאיות, העיד ש "טיול הכנה זה טיול של לפני הטיול של הכוח העיקרי של הקבוצה העיקרית עושים אנשים שמובילים את הטיול בדרך כלל נגיד במכינה שלי זה היה איש צוות או איש צוות וחניכים ובמכינות אחרות כולל בבני ציון אני יודע את זה בדיעבד החניכים גם היו עושים את זה. ש:... יש לזה איזה חשיבות מסוימת? ת: יש חשיבות אדירה מבחינה בטיחותית לטיול המקדים... הטיול המקדים מאפשר לעלות על נקודות כשל" (פרוט' מיום 11.7.2022, עמ' 583, ש' 26 – עמ' 584, ש' 6).
בהמשך הסביר את החשיבות מבחינה בטיחותית של טיול הכנה גם במסלולים שבו מוביל הטיול מכיר אותו "בעיניים עצומות", בשל השינויים שיכול והיו במסלול, וחזר על עמדתו לפיו תכלית טיול ההכנה היא "פר סה בטיחותי", אף שהיו מכינות, כמו מכינת בני ציון, ששילבו גם תכלית חינוכית לצד התכלית הבטיחותית (עמ' 589, ש' 6 – עמ' 590, ש' 18).
כשנשאל בחקירה הנגדית על-ידי ב"כ אביב מדוע לא קיימת בהנחיות הבטיחות של מועצת המכינות (נ/22) הנחיה לבצע טיול מקדים לפני יציאה לטיולים במכינות אם הוא ראה בטיול ההכנה כדבר שהוא בעל חשיבות בטיחותית אדירה, השיב תחילה שהיה על כך ויכוח, לרבות בעניין זה שחניכים הם שיוצאים לטיול הכנה, כשלאחר מכן מסר שהוא לא זוכר בדיוק מה היתה הסיבה (עמ' 584, ש' 7-32), ואולם בהמשך הבהיר שלמעשה לא היה ויכוח בעולם המכינות לגבי עצם הצורך בטיול ההכנה והשאלה היתה רק מי מבצע את טיול ההכנה תוך שהוסיף "... אני מתקשה כאילו לחשוב על מישהו שייצא לטיול עם 60 חברה בלי טיול הכנה" (עמ' 588, ש' 2-19).
כשנשאל מה עושים במקרה שיש צורך להחליף מסלול מתוכנן למסלול אחר, היינו האם חובה לבצע טיול הכנה למסלול החלופי, השיב שאם מחליטים על המסלול החלופי כמה ימים לפני יציאתו, אז צריך לעשות טיול הכנה קצר ואולם במקרה שמדובר בהחלטה ספונטנית בשינוי ספונטני מהרגע להרגע, אז ניתן לצאת למסלול החלופי גם ללא טיול הכנה אם התנאים מאפשרים לעבור למסלול החלופי (עמ' 607, ש' 31 – עמ' 609, ש' 8).
143. לביא, שהוא כזכור מנכ"ל חוגי הסיירות, העיד שבחוגי הסיירות לא היו נערכים טיולי הכנה לטיולים, וזאת בתאום עם משרד החינוך ואף הבהיר כי גם לאחר האסון לא נערכים טיולי הכנה לפני טיולים. לביא הסביר כי לפני הטיולים ההכנה מתבצעת מול מפות ובהתייעצות עם מדריכים שטיילו כבר במקום. כן הסביר כי יש תכנית שנתית ונוהל מסודר הכולל תחקור מדריכים שמובילים את הטיולים על-ידי רכזים לפני היציאה לטיול בדגש על בטיחות וציר הניווט והיבטים נוספים. לביא הסביר כי בשל היקף הטיולים, של כ- 300 טיולים בחודש, אין להם אפשרות לבצע טיולי הכנה לכל הטיולים, אך גם הוסיף כי לאחר שנת 2020 ולפני כל טיול מתלווה אישור של הלשכה לקיום טיולים (פרוט' מיום 26.6.2022, עמ' 508, ש' 7 – עמ' 509, ש' 27).

כשנשאל כיצד נערכו במקרים שבו הם תכננו טיול ויום לפני הטיול קיבלו תחזית שלא ניתן לטייל באותו מקום, השיב ש"כבר בשלב התכנון אנו מבקשים מכל מדריך להציג חלופה לטיול שלו, החלופה צריכה לתת תשובה לבעיות המרכזיות שיכולות לצוץ באותו טיול. כלומר אם תכננו טיול למדבר יהודה בעונה שיכול להיות בה שטפונות הטיול החלופי לא יכול להיות למקום שיש בו שטפונות. אלא למקום אחר לחלוטין, שבו אין סכנת שטפונות ואפשר לטייל בו בעונה הזאת. ש: וגם למסלול החלופי אתם עוברים את אותה שרשרת אישורים של מדריך, רכז? ת: עוברים אותה בצורה קצת יותר קצרה, מכיוון שאין זמן לכל הנוהל. זה עובר יותר כתדריך תעשה ואל תעשה. והרבה פעמים גם מחליטים לא לקיים את הדיון כי רמת ההכנה היא לא מספיק גבוהה ואז אפשר לוותר על הטיול ולטייל במועד אחר" (עמ' 510, ש' 31 – עמ' 511, ש' 13).
144. לסיכום, במסגרת הנחיות המכינה לא הייתה הנחיה כתובה לקיים טיול הכנה לפני יציאה לטיולים. הגם שכך, טיול הכנה היה בגדר פרקטיקה מקובלת לפני יציאה לטיולים במכינה, וככלל לפני טיולים היה נהוג במכינה לצאת לטיולי הכנה, וזאת למעט סוגים מסוימים של פעילויות חוץ או טיולים שבהם לא נעשו טיולי הכנה.
הרושם שהתקבל הוא שטיולי הכנה במכינה, שנעשו על-פי רוב על-ידי חניכי המכינה עצמם, נתפסו כאקט חינוכי – לימודי אף שהייתה הבנה שטיולים אלה טומנים בחובם גם אלמנטים בטיחותיים. מכל מקום, נראה כי טיולי ההכנה במכינה לא נתפסו כהנחיית בטיחות שחובה לעשותה ושאם זו לא מולאה, אזי שלא ניתן לצאת לטיול. מהעדויות השונות ניתן היה ללמוד ששיקול דעת מסוים הושאר למוביל הטיול בהקשר זה, אף שכאמור ההבנה הייתה שככלל יש לצאת לטיולי הכנה לפני היציאה לטיולים.
לפני היציאה לטיול בנחל תמר ובנחל צפית, לא נעשה טיול הכנה. ההסבר העיקרי שניתן לכך הוא קוצר הזמן בין ההחלטה לצאת לטיול בנחל תמר ובנחל צפית, לבין מועד היציאה לטיול זה. אביב הוסיף כי גם בשל ההכנה הראויה לטיול (התייעצויות עם מומחים ובחינת המסלול במפה) וגם בשל אופי המסלול (מסלול של נחל קצר) לא נעשה טיול הכנה. נועם הוסיפה כי הם לא עמדו על קיום טיול הכנה גם לנוכח הבנתה שניתן לעשות היקש מעמדת יובל שלא חייב לבצע טיול הכנה למעלה ענבה כמסלול חלופי משום שהוא מסלול מסומן.
האם ההנחיות התייחסו רק לנחל צאלים?
145. כפי שפורט מעלה, לצד קובץ ההנחיות של מועצת המכינות (נ/22), היה קיים קובץ הנחיות קבוע של המכינה (נ/44), ולקובץ זה יובל שלח עדכון שכותרתו "נהלי בטיחות בטיולים" ביום 08.01.2018, היינו חודשים ספורים לפני האסון (נ/47).
נהלי הבטיחות הקבועים של המכינה, וקובץ העדכון של נהלי הבטיחות בטיולים, לא בוטלו בשום שלב ועמדו בתוקף גם בעת האסון, ומטבע הדברים נהלים אלה לא יוחדו לטיול בנחל צאלים כי אם לכל טיול שהמכינה מוציאה.
מכאן, שעל-פניו, גם ההנחיות שבנוהל העדכון היו רלוונטיות לטיול הגיבוש של המועמדים למכינה, ובכללן, הצורך "לבדוק אזהרת שטפונות באתר השירות המטאורולוגי" (או בירור באמצעות טלפון);
"במקרה של חשש לשטפונות יש לנתח מתוך הבנה שמהירות שטפון 5 קמ"ש אחרי שעתיים גשם באגן הניקוז הרלוונטי"; "להכין דרכי מילוט מהנחל ולתדרך את המטיילים"; "להימנע ממעוקים שאין להם דרכים עוקפות"; "אפשרות להשתמש בתחזית ספציפית של חברת מטאוטק (מדויקת עם שעות) בתשלום בטלפון"; "על החפ"ק להיעזר במפת המשקעים של gov.map ".
על ההנחיות הללו יובל הוסיף הנחיות על-פה, במהלך ישיבת יום שני ובהמשך השבוע, לקראת הטיול שתוכנן לנחל צאלים, ואשר זכרן לא בא בהנחיות הכתובות הנ"ל.
בדיון הסיכומים על-פה כל הצדדים הסכימו כי ההנחיות שיובל נתן לא התייחסו אך לנחל צאלים כי אם לכלל הנחלים (פרוט' מיום 15.2.2024, עמ' 697, ש' 5 – עמ' 698, ש' 6).
בשים לב לאמור, ובשים לב לניתוח המפורט שנעשה לעיל ביחס לכל הנחיה והנחיה, לרבות בשאלת ההבנה של הגורמים השונים האם מדובר בהנחיה קונקרטית שניתנה או בהנחיה כללית, למשל זו הקשורה באיסור כניסה לנחל או למקטע הבא בנחל אם החל לרדת גשם באגן הניקוז של הנחל, לא מצאתי לחזור ולהרחיב ביחס לעניין זה.
ה"שיטה" – סבירה ומקובלת?
146. חלק משמעותי מהגנת יובל, הן במהלך החקירות הנגדיות של העדים השונים, והן במהלך הסיכומים, הוקדש לצורך הוכחת הטענה ש"השיטה" היא שיטה סבירה ומקובלת. דא עקא, כפי שכבר הוטעם מספר פעמים, המאשימה החליטה, הן כעולה מניסוח כתב האישום והן כעולה מטיעוניה בשלב הסיכומים, לא לקשור בין שיטת הטיול עליה החליט יובל לבין נטילת הסיכון בלתי סביר שייחסה לו.
בעניין זה ראו עובדה 108 לכתב האישום והצהרת המאשימה בדיון הסיכומים על-פה לפיה "לשאלת בית המשפט האם אנחנו לא טוענים שההחלטה לקיים את הטיול באותם ימים שלגביהם יש התרעה על מפגע טבע צפוי היא לא נטילת סיכון בלתי סביר, אנחנו משיב שאנחנו ניסחנו את כתב האישום כמו שהוא. אנחנו עומדים מאחורי מה שכתוב בסעיף 108, אלה הם פרטי הפזיזות וההתייחסות אל ההחלטה לקיים את הטיול קשורה לקשר הסיבתי, כמובן שלא ניתן לנתק את ההחלטה הזאת.
לשאלת בית המשפט בשנית האם אנו חושבים שההחלטה לקיים את הטיול באזור הזה ובימים האלה, כשיש לגביו התרעה על מפגע טבע היא לא נטילת סיכון בלתי סביר, אני משיב שאני סבור שכן. היות וכתבנו את כתב האישום, אני מספיק הגון ורצינו להתמקד בסופו של יום ביום האסון ומה שקדם ליום האסון ספציפית וזה מה שכתבנו. זה לא אומרים שאנחנו לא סבורים שיובל התעקש או שהתעקשותו היא זו שיצרה את הקרקע לכל מה שאירע בסעיף 108. הדבר הוברר ונשאל" (פרוט' מיום 15.02.2024, עמ' 702, ש' 7-16).
כפי שכבר ציינתי קודם, לנוכח עמדתה העקרונית של המאשימה בעניין זה, גם אני לא מצאתי לעשות שימוש בסעיף 184 לחסד"פ ולייחס ליובל נטילת סיכון בלתי סביר מעצם ההחלטה לקיים את הטיול או לטייל על-פי השיטה.
הגם שכך, להתנהלות יובל וההנחיות שהוציא, לרבות להנחיות הקשורות בשיטה, במהלך השבוע וקודם לכן יש השלכה על התנהלותם של אחרים, על בחינת אחריותו של אביב, על שאלת הקשר הסיבתי ובעקיפין על בחינת אחריותו של יובל עצמו לנוכח "התנתקותו" במהלך יום הטיול.
לפיכך, אציג להלן סקירה של העדויות השונות ביחס לסבירות השיטה ונפוצותה.
147. שאול יגיל, סגן מנהל אגף הביטחון במשרד החינוך, והממונה על הנושא של ביטחון ובטיחות בטיולים במערכת החינוך, אישר את שכתוב בנוהל משרד החינוך לעניין טיולים ולפיו ניתן לחצות ואדיות ברגל או ברכב אם לא קיימת בהם זרימה חזקה (פרוט' מיום 29.11.2021, עמ' 491, ש' 30 – עמ' 492, ש' 6). כן אישר שבהתאם לנוהל יש להימנע בעונת הגשמים מכניסה לקניונים צרים של ואדיות גדולים, וכי יש לנוע בשבילים שעוקפים את הערוץ ובנוסף יש לבדוק בחדר המצב האם יש צפי לגשמים (עמ' 492, ש' 11-29), ובהמשך הוסיף שאפשר לטייל בגשם אך לא בשיטפון (עמ' 430, ש' 1-11).
כן אישר שבהתאם לנוהל של משרד החינוך צריך ביום הטיול לברר, לפני הכניסה לוואדי, האם יש צפי לגשמים.
כשנשאל האם סיטואציה שבה קבוצה בודקת עם חדר המצב לפני כניסה לוואדי על אודות צפי לגשמים, ונמסר לה שבשעות הקרובות או בחצי היום הקרוב לא צפוי לרדת גשם, והקבוצה נכנסת לחצי שעת הליכה בוואדי על בסיס המידע שנמסר לה, מתכתבת עם הנוהל של משרד החינוך, אישר שכן (עמ' 500, ש' 19 - עמ' 501, ש' 11).
שאול אישר גם שבהתאם לנוהל של משרד החינוך העובדה שצפוי לרדת גשם או אף צפויים שיטפונות לא מובילה בהכרח לביטול הטיול ולעזיבת השטח שבו צפוי להתקיים הטיול (עמ' 531, ש' 26 - עמ' 532, ש' 13), וכשנשאל כיצד תשובתו זו מתיישבת עם החלטת משרד החינוך לבטל את הטיולים או להסיט מאזור האסון את הטיולים שתוכננו במהלך הימים שבהם אירע האסון, השיב "אם יש חשש כבד לשיטפון באותו נחל שהם אמורים לטייל, הם לא יטיילו שם. אבל אם יש מקומות שאין... בהם סיכוי של סכנה ושיטפון אז אפשר לטייל שם" (עמ' 532, ש' 15-20).
זהר אישר בעדותו אפשרות של שימוש ביסודות השיטה היינו, של בירור עם חברת מטאוטק שעושה שימוש במכ"ם גשם לצורך בירור אם יורד גשם באגן הניקוז לפני כניסה לנחל כשיש תחזית לשיטפונות (פרוט' מיום 08.12.2021, עמ' 485-488, 494, 504), אף שהוסיף "אני רק אציין שיש עוד דבר אחד, שחייבות להיות עיניים בשטח.. ההסתכלות תמיד צריכה להיות בראי הדברים שרואים גם בשטח... לפעמים יכולים להיות יכולה להיות בהם תקלה, התחזית יכולה להיות שגויה" (עמ' 495, ש' 16-24). בהמשך אף הוסיף: "ש: ואמרת לנו כבר שההתנהלות הזו, היא מוכרת לך ונשמעת לך סבירה, נכון? ת: כן, יש עניין של 'באפרים', כמו כל דבר. כשאני עכשיו מתקרב עם הבת שלי לכביש, אז אני מחליט לעצור איפה לעצור לפני חציית הכביש, אני מחליט באיזה טווח אני... ש: ... אבל הרעיון של כניסה כשיש תחזית שיש שיטפונות... אפשרות לשיטפונות, כניסה לתוך מה שנקרא הערוץ, והתכתבות באמצעות טלפון, שיחה בטלפון, אתה גם רואה מה קורה בשטח וגם אתה משתמש בטלפון, עם מטאו-טק, מקבל תשובות לגבי תחזית וכו', היא שיטה מוכרת והגיונית? ת: עוד פעם, אתה קצת גורר אותי... היא שיטה מוכרת, אבל הכניסה לערוץ בזמן סכנת שיטפונות, זה עניין שיש בו, יש פה טווח שאתה צריך להחליט עליו, בסדר?... וזה תלוי, דבר ראשון, בסוג הערוץ, וזה תלוי בשבילים שעוברים במידת היכולת שלך לחלץ החוצה. ש: מה זאת אומרת סוג הערוץ? ת: זאת אומרת שיש ערוצים, שהם ערוצים פתוחים באופי שלהם, כלומר ערוצים כשבהם הגדה יוצאת בשיפוע, ויש לך אפשרות לצאת החוצה בכל שלב. ויש ערוצים כשבהם הערוץ הוא קניוני, הוא ערוץ מעוקי. במקומות שבהם הערוץ הוא מעוקי, אתה מן הסתם צריך להיות הרבה יותר זהיר... ואתה לא תיכנס כשיש חשש לשיטפונות, לתוך ערוץ מעוקי, בחלון הזמן..." (עמ' 510, ש' 5-30).
בהמשך, כשנשאל פעם נוספת לגבי סבירות השיטה, השיב שהוא עצמו לא עובד בדיוק בשיטה הזו אף שהוא יכול להבין אותה וגם רואה בה היגיון רב וסבירות (עמ' 511, ש' 24 – עמ' 512, ש' 27; עמ' 517, ש' 28; עמ' 522, ש' 21-23).
הגם שכך, זהר הבהיר כי "אני אגיד שבכל יום כשבו יש חשש לשיטפונות, אני הייתי נמנע, אני הייתי נמנע כמעט בכל מחיר מכניסה למעוקים, גם אם החשש קל" (עמ' 515, ש' 22-24; עמ' 522, ש' 12-13).
זהר חזר והדגיש כי ניהול הסיכונים בטיול בנחל מעוקי הוא אחר, גם בשל ההגבלה על היכולת ליצור קשר מתוך המעוק, הוסיף כי יש חשיבות לראות את שינויי מזג האוויר בעיניים, לרבות בראש אגן הניקוז, ולדעת בזמן אמת אם ירד גשם או לא, והוסיף כי לא תמיד ניתן להסתמך בצורה מוחלטת על התחזיות, גם לא של מטאוטק, כשבעניינם ציין שהוא אף פעם לא עבד איתם ברזולוציה כזו (עמ' 516, ש' 2- עמ' 517, ש' 14).
זהר הוסיף שיש הבדל בין לטייל עם הילדים שלך לבין טיול עם קבוצה מבחינת מרווחי הביטחון והוסיף כי לא היה נכנס למעוק בנחל צאלים אך כן היה הולך בשבילים שמעל הנחל (עמד 519, ש' 12-19; עמ' 519, ש' 25- עמ' 520 ש' 8).
בהמשך ציין כי הוא לא היה מאשר כניסה לנחל צפית אם הוא היה מוביל קבוצה של חניכים והוא היה יודע שהחל לרדת גשם באגן הניקוז של נחל צפית (עמ' 536, ש' 2-7; ש' 15-16), ואף הוסיף כי זו לא נראית לו החלטה הגיונית להיכנס לנחל בהינתן המידע הזה (עמ' 536, ש' 26-27). עם זאת, בהמשך אישר גם שהסתמכות על גורמי מקצוע היא פעולה נכונה למי שאין בידיו את הכלים להבחן בשטח את הסיטואציה (עמ' 545, ש' 15-16).
148. צח וקסמן (להלן: "וקסמן"), שעבד כחזאי במטאוטק, ואשר העיד כי חדר מצב הטיולים של משרד החינוך הוא אחד הלקוחות החשובים והוותיקים של מטאוטק בנושא שיטפונות (פרוט' מיום 04.10.2021, עמ' 219, ש' 21-29), התייחס באופן מסוים לשיטה. זה העיד כי "ש: אתם כן או לא מבריחים אנשים מתוך נחל? ת: בהתאם למה שנדרש מאתנו. למשל לקוח כמו חדר מצב טיולים, אם הוא מתקשר אלי בשעה 12:00 ואומר לי, צחי, יש לי קבוצה שעומדת להיכנס לנחל צפית, מה אתה אומר, נתת חשש כבד, וזה קורה הרבה פעמים אגב. מה אתה אומר, נתת חשש כבד, איך זה נראה לך עכשיו, באמת זה חשש כבד גם עכשיו או שיש לנו איזו שעה. אז אם כזה גורם שמתקשר ואומר את זה און ליין, ואני יושב מול מכם ענני הגשם. אני יכול לתת תחזית קצרת מועד לשעה הקרובה ולהגיד לו, תשמע, כן, זה כבר אבוד ואי אפשר להיכנס לשם יותר, או להגיד לו, יכול להיות שחצי שעה תהיה לך אבל אני לא יודע מה יקרה אחרי... אבל במקרה הספציפי הזה לא הייתה שום תקשורת בינינו..." (עמ' 346, ש' 21-32).
בהמשך שב ואישר את הפרקטיקה של בירור עם מטאוטק תוך כדי הטיול, גם ביום שבו יש חשש קל לשיטפונות (עמ' 365, ש' 9-12), ואף ביום שהיה חשש לשיטפונות לא קל "אתה יכול לקבל תחזית על חשש כבד בשעה איקס, להיכנס לנחל מרים טלפון לשאול האם התחזית השתנתה, והגידו לך, כן, זה השתנה מכבד לקל או מכבד לכלום, ואתה יכול להמשיך בטיול. נכון? ת: נניח... נניח היפוטתית זה נכון. ש: ככה עובדים, ככה אתה מכיר שעובדים בחדר המצב נכון? ת: נכון... אבל זה לא היה המקרה" (עמ' 369, ש' 15-24).
149. לביא, אשר כזכור, שימש בעת האסון כמנכ"ל חוגי סיירות, מסר שלטעמו כללי הבטיחות של מועמדים למכינה צריכים להיות דומים לאלה של משרד החינוך כלפי תלמידי יב', ולא כאלה שמותאמים לאנשים שנמצאים בחוגי סיירות שבעניינם הכללים צריכים להיות גמישים יותר (פרוט' מיום 26.06.2022, עמ' 503, ש' 4 – עמ' 504 ש' 23; עמ' 516, ש' 15 - עמ' 517, ש' 8).
לביא אישר שחוגי הסיירות מקיימים טיולים גם בגשם (עמ' 514, ש' 30-31), ואולם כשנשאל על אודות כך שעל-פי נהלי חוגי הסיירות אין נוהל שאוסר לטייל בעת התרעת שיטפונות השיב שהוא לא זוכר את הנוהל על-פה ואולם "אני אומר שבזמן שמזג אוויר משמעותי לא יורדים לערוצי נחלים... כשיש התראת שטפונות לא יורדים לנחלים" (עמ' 519, ש' 5-15). בהמשך אישר שניתן לטייל באזור של ערוצי נחלים כשיש סכנת שיטפונות (עמ' 522, ש' 8-10) ואף אישר שהוא מכיר את הנוהל של משרד החינוך לפיו כשיש חשש קל לשיטפונות לא מבטלים את היציאה לטיול אלא עומדים בקשר עם חדר המצב ומבררים את מזג האוויר (עמ' 523, ש' 9-22). כשנשאל האם הוא מכיר התנהלות שבה "אנשים מתקשרים בשעה 11:00 בשעה 10:00 אפילו ושואלים אותם מחדר מצב בעצם אומרים להם אמרתם שיש חשש כבד בשעה 12:00. אנחנו נמצאים עכשיו בפתחו של איזה מקטע, נניח מה המצב כרגע תגידו לנו, האם זה נשאר אותו המצב. האם זה החמיר חס ושלום. מה דעתכם? האם המצב הוא כשהיה או אפשר להיכנס? הם אומרים שזה דבר שקורה הרבה פעמים. אתה מכיר את זה? ת: בצורה הזאת לא" (עמ' 523, ש' 23-31).
בהמשך, כשנשאל לגבי הפרקטיקה של שימוש במכ"ם הגשם כדי לבדוק אם החל לרדת גשם באגן הניקוז ובהתאם לכך להחליט אם לצאת מהנחל, אישר שהוא מכיר שימוש שכזה במכ"ם הגשם "ואתם מטיילים שמה בערוץ ואתם מתכתבים עם הכוחות בחוץ ויש לך עם מטרוטק וכו' ועם המכ"מ ואתם יודעים אתם יכולים לטייל או לא יכולים לטייל, נכון? ת: נכון" (עמ' 527, ש' 12-15, ש' 26-29). בהמשך הוסיף כי זה הגיוני גם לקבל עדכון בתוך השטח על כך שצפוי להגיע שיטפון ואז הקבוצה ממתינה בצד מספר שעות עד שהשיטפון עובר וכן שאף הם נהגו כך (עמ' 529, ש' 4-11).
כשהתבקש להתייחס לנוהל של משרד החינוך בדבר בירור עם חדר המצב לפני כניסה לוואדיות מסר ש"אפשר לעשות את זה" (עמ' 533, ש' 32 - עמ' 534 ש' 8), וכשנשאל מפורשות לגבי השיטה, על יסודותיה הכוללים קיטוע הנחל, בירור עם מטאוטק לפני כניסה לכל מקטע, יציאה מהמקטע אם יורד עליהם גשם או באגן הניקוז והכל תוך שימוש בטלפון לווייני אישר שמדובר בשיטה הגיונית (עמ' 535, ש' 3-24) אך הוסיף כי "לא תפעיל את השיטה הזאת שיש לך התראת שטפונות ברורה על נחל צאלים. אתה יכול להפעיל שיטה כזאת אם יש לך ספק. אם יש התראת שטפונות על נחל צאלים אז אין לך ספק. ש: ואז? ת: אז תתכנן מסלול שלא יורד לשם. ש: והשיטה הזאת לא תספק אותך? ת: לא" (עמ' 536, ש' 1-7).
מיד לאחר מכן, לביא אישר לב"כ יובל שניתן להשתמש בשיטה גם כשיש התרעת שיטפונות, וכשנשאל האם אין סתירה בתשובותיו השיב "זה לא סותר את התשובה שנתתי. התראת שטפונות מחולקת גם להתראה קל בינוני וכבד, אנחנו מחלקים את זה לשלוש רמות גם מטאוטק וגם משרד החינוך אני אומר שההתמודדות היא בכמה רמות, אין פה בתשובת בית ספר אחת אם סכנת השטפונות היא קלה... אבל אם יש לך התראת שטפונות כבדה הרבה פעמים פשוט תבחר לא לצאת. ש: מה אתה תעשה? ת: אני לא הייתי יוצא בהתראת שטפונות כבדה. ש: ובינונית? ת: יש לי בעיה עם הסיווג הזה, מקצועית יש לי בעיה עם הסיווג הזה. ש: וקלה? ת: קלה? הרבה פעמים יוצאים, אני יש לי בעיה אמיתית עם הסיווג הזה כי זה קל בינוני וכבד זה יותר מדי המורפי כדי לקבל לפיו החלטות. ש: אז מה אתה עושה? ת: לכן אני לא יוצא. ש: גם אם זה בינוני? ת: נכון" (עמ' 536, ש' 10 – עמ' 537, ש' 21). הגם שכך, שב ואישר שגם כשיש חשש כבד לשיטפון, שימוש בשיטה, היינו בירור טלפוני לפני כניסה למקטע, הוא סביר (עמ' 538, ש' 1-27).
לביא העיד כי הוא עצמו ביטל ושינה את הטיולים שתכנן לאזור שלגביו היו התרעות שיטפונות כבר באמצע השבוע (עמ' 551, עמ' 561).
כשנשאל כיצד התנהלות זו מתיישבת עם ההכרה שלו בשיטה, היינו בכך שניתן לברר עד סמוך לפני הכניסה לנחל את שאלת ירידת הגשם באגן הניקוז, קרי את התממשות החשש לשיטפון באותו נחל, השיב "אנחנו חיים בדור שמכור למידע, אנחנו רוצים לדעת הכל. ותחזית היא דבר לא יציב. הוא לא קבוע באופן ולכן על תחזית כדאי לקחת איזה שהוא באפר של זהירות. ולא ירדתי באירוע הזה אל מול טיולים שלי טיול אחד אישית שהשתתפתי בו וטיול אחר של חניכים, לא ירדתי לרזולוציה של מה קורה ביום חמישי בחצי הראשון של היום כן או לא משום שהורדתי את זה מסדר היום כי אני אמרתי הימים האלה הם ימים שבהם יורד גשם היו שני אירועים שכמו שהזכרתי קודם בנחל ממשית ובדרום מדבר יהודה שבהם נספו ילדים אל מותם, זו נקודה לא יציבה... ולכן אני קיבלתי החלטה אל מול הנתונים שהיו לי שאני מבין שמזג האוויר לא יציב ועונת המעבר לא לקיים. בסדר? זה חלק מניהול הסיכונים. עכשיו, יכול להיות שאם אני הייתי יורד לרזולוציה אני הייתי אומר לאותה קבוצה שתכננה ביום שישי ללכת למעלה וכן להיות באגן נחל צפית ואולי אפילו לראות את הזרימה של נחל צפית... אבל יש הבדל באיזה נקוה אתה נמצא... ש: ולכן בהמשך לשאלות של בית משפט אני יאמר כך, אתה שמעת וגם אתה יודע שאפשר לברר תחזית סמוך ליציאה למקום נכון? ת: כן. ש: כן. ואני מניח הרי כאן אתה אמרת זה היה רביעי עד שישי, אחר כך זה השתנה או לא, אבל הקונספט של לבדוק בסמוך הוא קונספט הגיוני, נכון? ת: נכון מאוד" (עמ' 562, ש' 28 – עמ' 563, ש' 31).
כשנשאל פעם נוספת, בחקירה חוזרת של המאשימה, הוסיף לביא אלמנט נוסף שלא קיים בשיטה, של תצפיתן שנמצא מעל הערוץ ואשר יכול לראות את השיטפון או הגשם מגיע מבעוד מועד, וגם אז ציין שכאשר יש חשש כבד לשיטפון לא תמיד נכון להשתמש בשיטה זו ולמעשה בתכנון מוקדם עדיף לא להיכנס לנחל אם יש סכנת שיטפונות (עמ' 579, ש' 29 – עמ' 580, ש' 10).
150. קוצר לעומת זאת העיד שהוא לא מכיר פרקטיקה של טיולים לפי השיטה, תוך ששב והבהיר ש "אני בהבנה שלי אמרתי לו (ליובל, י' ל') שאם יש סיכון, שאם יש חשש אז אל תיכנס בכלל, אל תיכנס לנחל" (פרוט' מיום 24.11.2021, עמ' 419, ש' 15 – עמ' 421, ש' 7).
בשלב אחר של עדותו ציין שבזמן אמת הוא לא חשב שמהשיחה שלו עם יובל זה יכול היה להבין שניתן לטייל בנחל צאלים על-פי עקרונות השיטה (עמ' 449, ש' 8-11).
אף על-פי כן, קוצר הבהיר שלהבדיל מטיול עם קבוצה, הוא היה נוהג אחרת והיה יוצא לטיול על בסיס השיטה לו היה מטייל עם ילדיו (עמ' 459, ש' 7-10).
קוצר העיד כי לטייל בגשם זה דבר אפשרי אך לא מקובל (עמ' 462, ש' 31 – עמ' 463, ש' 1), ובהמשך ציין כי טיול בגשם כשלעצמו הוא לא מסוכן וכי יש דרך להיערך עם מזג האוויר (עמ' 473, ש' 19-21).
אחר כל האמור יש לזכור, כפי שפורט בפרק קודם, כי קוצר גם הסכים בשיחה שקיים עם יובל כי בתנאים מסוימים ניתן היה לטייל בנחל צאלים באותו שבוע.
151. אף זמיר, שהוא כזכור מנכ"ל מועצת המכינות, יצא נגד היבטים מסוימים של השיטה בעדותו. כשנשאל על אודות "התעקשות" לקיים טיול במועדו בהינתן חשש לאפשרות של שיטפונות כדי שניתן יהיה לכל הפחות לצפות בשיטפונות אם לא ניתן יהיה להיכנס לנחל, השיב "אז אני אומר, אני חושב שזה רעיון גרוע אני לא הייתי עושה את זה. זה שיש אנשים שחושבים אחרים, אני מכיר בזה... אתה שואל אותי שאלה שהיא שאלה עקרונית. ובשאלה עקרונית עקרונית חשוב להבין את הרציונל. הרציונל הוא שאתה לא מתכנן טיול מכינה או טיול עם אנשים באזור ובשבוע שיש בו סיכונים שהם לא סבירים... אין טעם, אין טעם, אמרתי לשופט, אני אומר. אין טעם לרדת עם המכינה לאזור שיש בו שטפונות אם אתה לא יכול לטייל. אתה לא יורד כדי להסתכל על שיטפון, אין דברים כאלה. זה לא, לא דבר שעושים במכינה. ש: אבל אתה לא יודע בסוף מה תהיה תחזית מזג האוויר. אתה לא יודע בסוף אם ירד גשם. אתה מארגן טיול... כולם יודעים שיש בעיה עם מועדים, להזיז מועדים... אז מה שאומרים זה שמנסים לעשות מה שאפשר, כל עוד זה לא פוגע באף אחד... ת: מצב של גשם ומזג אוויר שהוא בגללו אי אפשר לעשות את הטיול לא קרה למכינת בני ציון פעם ראשונה בהיסטוריה. וקרה לכל מכינה וכשהוא קורה למכינה אז משנים את התכניות... לא הולכים, לא הולכים לדרום כשהיו שטפונות עושים בתל אביב משהו אחר או דוחים או מבטלים. כאילו, התפיסה שנורא קשה. מה קשה, מה קשה בזה? (פרוט' מיום 23.06.2022, עמ' 539, ש' 14 – עמ' 540, ש' 23).
בעדותו נשאל זמיר מפורשות על עקרונות השיטה "ש: אתה גם לא מכיר אמרת לנו את ה... את מה שאמרת גם את זה לא הכרת כטון (צ"ל תו"ל, י' ל') שהוא מוכר. ת: שמה? מה הוא אמר בדיוק? ש: שגם כשיש התראת שיטפונות יוצאים מרימים טלפון לפני לחדר מצב העידו על זה גם אנשי מטאו טק ואומר שזה עומד בנוהל אפשר לצאת בהתראת שיטפונות לטיול תוך כדי בירור ממש במהלך אותו יום. ת: נשמע לי הזוי לא נשמע לי הגיוני. ש: אוקי אז אתה לא מכיר את זה נשמע לך. ת: ברור שלא" (פרוט' מיום 11.07.2022, עמ' 530, ש' 24 – עמ' 531, ש' 23).
זמיר הוסיף שגם לטייל על המסלול האדום, בנחל צאלים, ביום של התרעת שיטפונות, זה לא דבר שהוא היה עושה ושהוא לא היה לוקח סיכון שכזה (עמ' 533, ש' 23 – עמ' 534, ש' 20);
במקום אחר הוסיף ש "לא יעזור כלום אני ביום של שטפונות וגשמים גם אם יש הפוגה ואין הפוגה אני לא חושב שצריך להיכנס לשטח... ש: מעולם לא יצאת לטיול בתנאים של גשם שירד אפילו אם אין התראת שיטפונות? ת: ברור שלא. ש: מעולם לא? ת: במכינה ברור שלא" (עמ' 613, ש' 2-10).
בהמשך הוסיף "זה שאלה תאורטית בשבילי אני שומע ברדיו שיש שיטפונות וזה בכלל לא מעניין אותי אם יש חלון או אין חלון (לא ברור) חלון בדרום כאילו לרדת לרזולוציה שפה יש הפוגה ויש פה דבר בכלל לא מעניין אותי אני לא מטאורולוג ולא הידרולוג לא זה לא (לא ברור) בכלל אני אפילו לא שואל את קוצר על זה לא שואל אותו" (עמ' 613, ש' 29-33).
עוד ציין כי "...נכון שיש טעם אישי אני מודה אבל הרוב המכריע הוא כמוני הוא לא הוא לא שומע ברדיו יש מזג אוויר סוער בדרום והוא יורד עם הטיול גיבוש בכל זאת לא ממש לא" (עמ' 614, ש' 11-13).
152. לסיכום עניין זה אציין, כי מעדויות גורמי המקצוע השונים עולה שניתן למצוא תימוכין לטענה שפרקטיקה שנשענה על יסודות מסוימים של השיטה, קרי של בירור עם חדר המצב של משרד החינוך שבעצמו מברר עם מטאוטק שעושה שימוש במכ"ם גשם, האם יורד גשם באגן הניקוז של הנחל, לפני כניסה לנחל, הייתה מוכרת ואף נעשה בה שימוש בצורה כזו או אחרת.
עם זאת, ספק בעיני אם מהעדויות שנשמעו עולה כי מדובר בשיטה מוסדרת של תכנון וביצוע טיולים בנחלים תחת התרעת שיטפונות, להבדיל מאלתור בשטח, ומכל מקום לא כל הגורמים הסכימו כי מדובר בשיטה מקובלת וסבירה, וודאי כשהחשש לשיטפונות הוא לא בגדר חשש קל בלבד.
כך או אחרת, במישור העקרוני קיומה של פרקטיקה נוהגת לא מלמדת בהכרח על כך שמדובר בפרקטיקה בטיחותית. על אודות כך ראו ע"פ 364/78 צור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.9.1979) (להלן: "עניין צור").
ספק בעיני אם ניתן לראות בשיטה שבה מובילים קבוצה, לא כל שכן, של תלמידים או חניכים קטינים, לטיול באזור של נחלים, תחת התרעת שיטפונות לאותו אזור, תוך הותרת ההחלטה אם להיכנס לטיול בערוץ הנחל עצמו עד זמן קצר לפני הכניסה לערוץ הנחל, לאחר שכבר החל הטיול עצמו אל עבר הנחל, החלטה שאמורה להתקבל על בסיס מידע שאמור להגיע מגורמי חוץ אל הקבוצה שנמצאת בשטח, כשיטה בטיחותית.
מכל מקום, בענייננו אין תמימות דעים אצל אנשי המקצוע שהעידו בדבר סבירותה של השיטה, אך גם אם הייתה לא תמיד די בכך, שכן השאלה היא שאלה משפטית הכורכת עמה הכרעה נורמטיבית של בית המשפט על פי מבחן של "איש המקצוע מן הישוב" כפי שעוד יפורט בפרק המשפטי. אך כל זאת כאמור מעבר לנדרש, שכן ייחוס לקיחת הסיכון הבלתי סביר והאחריות של יובל לא יתבססו במישרין על החלטתו לטייל לפי השיטה.