המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 11855-10-24 שובל נ' אופן ווב טכנולוגיות בע"מ
מספר בקשה:1
לפני כבוד השופט אריאל צימרמן
מבקש
נדב שובל
ע"י ב"כ עו"ד נתי חיים, עו"ד ספיר גבאי,
עו"ד רועי מיודובניק, עו"ד גיא אזולאי, ועו"ד אורי בר נתן
ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי
נגד
משיבה
אופן ווב טכנולוגיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר גלעד וקסלמן, עו"ד אוריאל מוזס,
עו"ד מאור רוט, ועו"ד אדי לבדנסקי
ממשרד הרצוג פוקס נאמן, עורכי דין
החלטה
מנכ"ל חברה פרטית מצליחה, שאין לו כל זכות קנויה לשמר את תפקידו במקרה שהדירקטוריון יחליט לפטרו, עותר בבקשתו לסעד זמני כי בית המשפט ישיב אותו לתפקידו, לאחר שהדירקטוריון החליט לפטרו, החלטה שעל תוקפה הוא משיג. על זכויותיו לשלוט בנעשה בחברה המבקש ויתר זה מכבר, על מנת שהמשקיעים ייאותו להשקיע בחברה ממון רב, השקעה שלטענת החברה הניבה גם למבקש עצמו עשרות מיליוני דולרים. דירקטוריון החברה הוא בעל הסמכות להחליט אם החברה תמשיך להעסיקו כמנכ"ל. רוב מוחלט של הדירקטורים, אלו שמינו המשקיעים ואפילו כל אלה שמינה המבקש עצמו, סברו ועודם סבורים שאין כל מקום לכך שהמבקש ישמש עוד בתפקיד המנכ"ל. אין לכפות זאת על החברה והנהלתה בדרך של סעדים זמניים. ודאי כך, בין היתר, באין כל זכות לכאורה למבקש לאחוז בתפקיד המנכ"ל, כמו גם נוכח הזמן שחלף מן הפיטורין ועד לבקשה, נוכח הטלטלה שתגרם לחברה, נוכח אובדן האמון המוחלט של רוב הדירקטורים במבקש (המשתלח בהם בחריפות בבקשתו), ונוכח בחירתו של המבקש להסתיר מבית המשפט מסמך רב חשיבות בעודו עותר לצווים במעמד צד אחד. כן יש לדחות את העתירה הנוספת של המבקש, לסעד זמני שיאפשר לו למנות דירקטורים חדשים מטעמו בהתאם לתקנון החברה, סעד זמני המותנה בקריאה יצירתית במיוחד של הוראות התקנון.
רקע
1. המבקש-התובע הוא מר נדב שובל. להלן הוא יכונה: שובל (וכך ייעשה אף שבתביעת הקיפוח שהגיש שובל מקפיד לכנות עצמו בשמו הפרטי, בעוד שאת כל הדירקטורים הנתבעים הוא מכנה בשם משפחתם, שמא ימחיש הדבר לבית המשפט את עודף כוחם על המבקש). שובל מתאר בבקשתו ובתביעתו כי הקים את החברה המשיבה, Open Web Technologies Inc. (להלן: החברה), בשנת 2012, לאחר שחרורו מצה"ל (תוך שהוא מתאר באופן בלתי שגרתי את שני המייסדים של החברה ככאלה שאך 'הצטרפו' אליו. שני אלה אינם בחברה עוד). החברה היא פרטית, ורשומה בישראל. היא בעליה של חברה בת הרשומה בארה"ב, Open Web Inc., אף שהתייחסות הצדדים שניהם בפועל לשתי החברות הייתה בהקשרים רבים כאל אחת, היא "החברה" או "OpenWeb". החברה מציעה פלטפורמות לאתרי תוכן המאפשרות למשתמשי האתר לנהל דיונים קהילתיים באתר. דרכה הצליחה עד מאד: בהתאם לפרסומים בעיתון שצירפה החברה (המייחסת לשובל בחירה לנהל את הסכסוך דרך התקשורת, בניסיון לקדם את ענייניו), השקעות בהיקפי עתק בוצעו בה לפי שווי חברה שהגיע לאחרונה כ-1.5 מיליארד דולר. המשקיעים המרכזיים, שלהם מניות בכורה מסוגים שונים ורוב מוחלט בהון החברה, הם קרנות ההשקעות הזרות Insite Venture Partners, Georgian Council II ULC, ו- Centillion Fund Inc. לטענת החברה, קרנות אלה ומשקיעים נוספים, שרכשו את הרוב המוחלט של המניות המונפקות בחברה, השקיעו בחברה מאות מיליוני דולרים, כאשר אגב כך מכר שובל את עיקר אחזקותיו שלו (בעסקאות 'secondary') תמורת עשרות מיליוני דולרים. לשובל נותרו 7% מהון המניות של החברה, טענתו, או שמא 2% והיתרה כאופציות שטרם הבשילו, טענת החברה: מחלוקת נטולת נפקות לבקשה כאן ואשר שובל ממילא לא הציג כיאות כל נתון שיסייע לפותרה. כך או כך, לשובל אחוזים בודדים מהון המניות של החברה, ולמשקיעים עיקר ההון וכל מניות הבכורה בה.
2. שובל כיהן כמנכ"ל החברה מאז ייסודה, כך אף של החברה הבת משהוקמה. אין חולק כי כיום, לאחר כניסת המשקיעים לחברה, אין לשובל כל זכות בתקנון או בהסכם כלשהו להוסיף ולכהן כמנכ"ל ככל שדירקטוריון החברה, זה האמון לפי חוק ולפי התקנון על הדחתו, יחליט להדיחו. לשובל אין כיום זכות למינוי רוב הדירקטורים. הדירקטוריון מונה בהתאם לתקנון החברה עד תשעה חברים: לשובל הזכות לשמש כדירקטור, וכל עוד הוא "engaged by the company" רשאי הוא למנות (ומינה) שניים נוספים (אלה היו מר עומר ציגלר (להלן: ציגלר) ומר סקוט גאלווי (להלן: גאלווי)). סמנכ"ל הכספים בחברה, מר חיים ששון, משמש אף הוא דירקטור. מנגד למשקיעים הזכות למנות ארבעה דירקטורים (אף שעד לפרוץ ה'מאורעות' הסתפקו בשלושה: הם מר ג'ף הורינג (להלן: הורינג), גב' מרגרט וו (להלן: וו), ומר שון אליס (להלן: אליס)). דירקטור אחרון המוגדר כ"מינוי מקצועי" (Industry Expert) הוא כזה שנכלל ברשימה ששובל רשאי להציעה, אך נדרשת הסכמת המשקיעים למינויו (ולפיטוריו), ולתפקיד נבחר מר אבישי אברהמי, מנכ"ל חברת וויקס (להלן: אברהמי). פיטורי המנכ"ל יכולים להיעשות ברוב פשוט, אף שלמשקיעים, אך לא לשובל, זכות וטו על הפיטורין (סעיפים 52, 59, ו-88.2 לתקנון החברה). הסכם ההעסקה של שובל אף הוא מותיר לחברה את הזכות לפטרו, מיידית או בהתראה קצרה, עם סיבה (for cause) או בלעדיה. פיטורין שאינם for cause או התפטרות שובל מטעמי Good Reason כמוגדר בהסכם (הפרה נטענת שהחברה לא תיקנה תוך 30 יום) מקנעם לשובל זכויות שונות לעת סיום עבודתו (נספח 8 לבקשה).
3. בתביעתו מתאר שובל כיצד פעל כמנכ"ל במקצועיות ובהצלחה יתרות, ולשביעות רצונם של חברי הדירקטוריון, בין היתר. על רקע זה באה טרונייתו על החלטת דירקטוריון קודמת (שהוא מלין על דרך קבלתה אך לא עשה דבר בעניינה) באמצע שנת 2024, כי מעתה יעביר דיווחים שוטפים ליו"ר הדירקטוריון, ציגלר, שיכהן גם כמנהל פעיל, חלף דיווח ישיר לדירקטוריון. לדעת שובל, אין זאת אלא כי בעלי המניות באמצעות הדירקטורים מטעמם החליטו לפגוע בו, "להשתלט על החברה המוצלחת שהקים", ולסלק מעל דרכם את נדב "מבלי לבחול באמצעים, רובם ככולם בלתי חוקיים" (ס' 34 לכתב התביעה). על רקע האמור, כך שובל, באה הודעתו מיום 5.9.2024 לציגלר (שהתייחסה פורמלית לחברה הבת) בעניין קיום "Good Reason" להתפטרות כאמור בהסכם העסקתו. שובל הלין במכתבו על הפרה מהותית נטענת בתנאי העסקתו, הפרה שהוא הבהיר כי יש לחברה 30 יום לתקנה, אך בשולי המכתב הבהיר שובל כי אין המדובר במכתב התפטרות (להלן: מכתב שובל, נספח 9 לבקשה). רק מתשובת החברה התברר כי מכתב שובל לציגלר לא ניצב לבדו: הוא אך נספח להודעת מייל נפרדת של שובל לציגלר, שם פורש שובל את תנאיו לשיתוף פעולה עם החברה ומי שיחליפו לעת פרישתו, ומעלה דרישות כספיות, לרבות רכישת מניותיו תמורת ממון רב (נספח 7 לתשובה; להלן: דרישת הרכישה). דרישת הרכישה נפקדה מן הבקשה לסעדים זמניים שהגיש שובל.
4. לדידו של שובל, משלוח מכתבו הוביל את חברי הדירקטוריון מטעם המשקיעים "לנצל את ההזדמנות כדי להוציא לפועל את מזימתם להדיח את [המבקש] מתפקיד המנכ"ל, כאשר בשלב הראשון הוציאו 'החלטת דירקטוריון' מתאימה בניגוד להוראות הדין ולתקנון החברה". בכך מכוון שובל להחלטה המדיחה אותו מתפקידו וממנה תחתיו את מר טים הארווי (להלן: הארווי), כמנכ"ל זמני, כאמור בהודעת החברה מיום 9.9.2024 (סע' 40-39 ונספח 19 לבקשה). אף ששובל מפקפק בבקשתו בכך שהדירקטורים כלל קיימו ישיבת דירקטוריון בעניין, הרי שמתצהירו של הדירקטור המקצועי, אברהמי, תצהיר שהמבקש עצמו ראה טעם לצרף לבקשתו, עולה כי לאחר שיחות בין הדירקטורים בעקבות מכתבו של שובל, אכן התכנסה ישיבת דירקטוריון, שם הוחלט לקבל את התפטרותו ולחלופין לפטר את שובל (נספח 15 לבקשה, סע' 7). החברה אף הציגה בתשובתה (נספח 1) פרוטוקול המתייחס אותה ישיבה, מיום 9.9.2024. בישיבה לא השתתפו שובל ואף ששון, לטענת החברה – בשל עניין אישי בהחלטה בעניין פיטורי שובל. בישיבה, כמתואר, כל ששה הדירקטורים הנותרים החליטו על קבלת ההתפטרות ולחלופין על פיטורי שובל מתפקידו, ועל מינוי הארווי כמנכ"ל זמני תחתיו: כך החליטו הן הדירקטורים שהמשקיעים מינו (הורינג, וו ואליס), הן אלו ששובל מינה (ציגלר וגאלווי) הן הדירקטור המקצועי (אברהמי, שאישר את הדבר בתצהיר ששובל עצמו צרף לבקשה).
5. למחרת הישיבה, ביום 10.9.2024, הודיעה החברה באמצעות הארווי לעובדי החברה, בשיחה ובהודעת מייל על השינוי בתפקיד המנכ"ל (וטוען המבקש: "באופן לא חוקי ושקרי"), זאת תוך שהארווי מודה לשובל בשם החברה על תרומתו הרבה (נספח 11 לבקשה). שובל בחר להגיב אותו יום בדרך של הודעה נוגדת לעובדים, שבה הודיע כי הודעת הארווי היא שקרית, כי רק מסר לדירקטוריון שהלה הפר את ההסכם עם שוב,ל אך במקום לתקן את הנדרש הדירקטוריון החליט 'לנסות' להתקדם עם חילופי הובלה בחברה כנגד טובתה של החברה, ועל כן שובל ימשיך בתפקידו (נספח 12 לבקשה). ניסיון חלופי (וייאמר מיד: נאות יותר ופוגעני פחות לחברה) של פניה דרך עורכי דין או בית המשפט, לא עשה שובל אותה עת. פנייתו זו לעובדים הובילה להחלטה נוספת של החברה (שלא בדרך של ישיבת דירקטוריון), ביום 11.9.2024, כי פיטורי שובל יהיו "for cause", (וכיוון שהשפעתה הנחזית היא על ענייני עבודה אך לא על תוקף ההחלטה מיום 9.9.2024, לא נעסוק בה).
6. ביום 16.9.2024 שלח שובל מכתב לחברה באמצעות עורכי דינו בארה"ב, ולטענתו החל לנסות לנהל מו"מ עם החברה בעניין פעולותיה, בלא הצלחה. ביום 30.9.2024 שלח מכתב נוסף, זו הפעם באמצעות באי כוחו הישראלים (נספחים 27-26 לבקשתו). בגדרו אף ביקש להחליף את שני הדירקטורים שמינה, והצביעו בעד הדחתו (בישיבה שבתוקפה הוא כופר) בשניים אחרים, מר רון צורי ומר מארק פרונס (להלן: צורי ופרונס). כן ביקש לזמן ישיבת דירקטוריון, שתכלול דיון בנושא השינויים בתפקיד המנכ"ל והשלכותיהם על החברה. הדירקטוריון זימן ישיבה, שכללה את ששובל ביקש כי יידון, ליום 9.10.2024; צורי ופרונס לא זומנו. יוער כבר כן כי עמדת החברה היא משעה ששובל אינו מועסק עוד אזי בהתאם לתקנון אבדה לו זכותו למינוי וכהונה של שני הדירקטורים. מנגד, כך החברה, מאותו טעם עצמו חדלו ציגלר וגאלווי, הדירקטורים ששובל הוא שמינה, מלשמש בתפקידם מיד בעקבות הישיבה ביום 9.9.2024, והמשקיעים אף החליטו למנות את גאלווי לדירקטור הרביעי מטעמם, וכך הודיעו לחברה.
7. ביום 7.10.2024 באה תביעת שובל, נגד החברה ונגד רוב אותם דירקטורים שראו לפטרו (אך לא נגד בעלי המניות האחרים, אף שהמדובר בתביעת קיפוח). תביעתו, בין יתר הסעדים המבוקשים בה: להצהרה על קיפוחו, כאמור בס' 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999; על כי לחברה אין סמכות לקיים ישיבות ללא זימון שובל ואף צורי ופרונס וכל החלטה שהתקבלה בלא נוכחותם – בטלה; כי החלטות שהתקבלו מיום 5.9.2024 ואילך בטלות, ובכלל זאת ההחלטה על פיטוריו של שובל מתפקידו. בגדרי התביעה, שהופנתה כלפי החברה והדירקטורים שהצביעו בעד הדחתו, באה הבקשה לסעדים זמניים, זאת כנגד החברה לבדה, ובמעמד צד אחד תחילה (קרי טרם שהחברה קיבלה אפשרות להגיב, ועד שיתקיים דיון במעמד הצדדים). הבקשה קוראת (אם נתמצת) לצווים שיאסרו על החברה לפעול מכוח ההחלטות שקיבלה מאז יום 5.9.2024; מלקפח את שובל; או לקיים כל ישיבה נוספת למעט בעניינים ששובל ביקש לקיימם, ואף זאת כי ייעשה רק במעמד שני הדירקטורים החדשים שביקש למנות. הבקשה הובאה לפניי, ובהחלטתי לא ראיתי לתת צו במעמד צד אחד תחילה כבקשתו, זאת כבר בהתחשב בחלוף הזמן מאז חדל שובל לשמש בתפקידו, ובשים לב משמעויותיו מרחיקות הלכת של הצו.
8. באין צו ארעי, התקיימה ישיבת הדירקטוריון ביום 9.10.2024 (ששובל חלק על חוקיותה), בנוכחות שובל, ששון, ארבעה הדירקטורים מטעם המשקיעים, כמו גם הדירקטור המקצועי אברהמי (אך כאמור בלא נוכחות צורי ופרונס, שהחברה אינה מכירה בהיותם דירקטורים); ציגלר נכח כמשקיף. שובל, שראה לנכוח בישיבה, יחד עם בא כוחו, הביע בראשית הישיבה את מחאתו על דרך הכינוס והודיע כי לא ידבר בה עוד. במהלך הישיבה הועלתה לדיון שאלת אשרור החלטות יום 9.9.2024. שובל הודיע כי הוא מתנגד לאשרור ההחלטות, אך לא ביקש להשמיע עמדה ולהסביר מדוע אין לפטרו, ולאחר מכן כל יתר הדירקטורים שבו ואישרו את ההחלטות, זולת ששון שנמנע.
9. נשוב לבקשה לסעד זמני: טרם תשובה ביקשתי אף לברר את נושא הסמכות העניינית, שעה שככל שהמבקש חפץ לגונן על מקום עבודתו כעובד, לא לבית משפט זה לכאורה לדון בטענותיו. שובל ביאר בהודעתו מיום 9.10.2024 כי הוא תובע כבעל מניות וכדירקטור שזכויותיו נפגעו (קרי לא כמנכ"ל), ומכאן שביקש כי בית משפט זה ידון בהליך; לכך עתרה גם החברה, ונעתרתי. דיון נקבע בתחילה ליום 14.10.2024, והוריתי על הגשת תשובה לבקשה לסעדים זמניים קודם לכן. ב"כ החברה עתרו לארכה ולדחייה במועד הדיון, ענין שהוביל לדחיית הבירור עד לאחר חג הסוכות, ביום 28.10.2024, ועל כן, ובהתחשב בישיבת הדירקטוריון הנוספת מיום 9.10.2024, קבעתי כי המשיבה – שממילא כך התחייבה בלא כל צורך בצו – תמנע מפעולות חד-צדדיות והשלמת מהלכים המקרינים על שובל קודם לדיון, עניין שוודאי אין בו כדי להשיב את שובל לתפקידו או כדי לשנות ממעמדו של הארווי כמנכ"ל זמני באין החלטה אחרת.
10. שובל הוסיף ביום 14.10.2024, כפי שהותר לו, טענות באשר לישיבת הדירקטוריון הנוספת מיום 9.10.2024. פסול מצא כבר באי זימונם של פרונס וצורי, כך גם – בין היתר – בנוכחותם של ציגלר וגאלווי בישיבה. בכל מקרה, לדידו נושא 'אשרור' פיטוריו והחלפתו בהארווי, דרך קבע, עלה לדיון בהפתעה גמורה, שכן לא הופיע בסדר היום שפורסם ערב הישיבה. גורמים בחברה ממשיכים אפוא לפעול נגד המבקש ולנסות לקבוע עובדות בשטח, טען.
11. החברה המשיבה הגישה ביום 22.10.2024 את תשובתה לבקשה לסעד זמני, כך גם להודעה המשלימה של שובל. לוז טענתה: דירקטוריון החברה איבד אמונו במנכ"ל נוכח יחסי עבודה בלתי תקינים, והחליפו, כפי זכותו. ישיבה ראשונה נתכנסה כדין ביום 9.9.2024 (לשיטת החברה – בלא שובל וששון, בשל עניינם האישי), וכל הדירקטורים, לרבות אלו שמינה שובל, ראו לקבל את התפטרותו ולחלופין לפטרו. שני הדירקטורים שמינה שובל (ציגלר וגאלווי) חדלו מלכהן בתפקידם נוכח אובדן זכותו של שובל לדירקטורים נוספים משעה שחדל להיות מועסק בחברה. גאלווי מונה כאמור כדירקטור רביעי מטעם המשקיעים, ציגלר – כמשקיף. בישיבה ביום 9.10.2024 הועלה כדין (כך הוראת סעיף 47.3 לתקנון) נושא אשרור פיטוריו של שובל ומינוי הארווי, וההחלטות אושררו, על דעת כל הדירקטורים למעט שובל (שהתנגד) וששון (שנמנע). אפילו יימצא ממש בטענות שובל על פגמים כלשהם בזימון הישיבות, הרי שאלו אינם מאיינים את תוקף הישיבה, כך מורה התקנון כקריאת החברה אותו. בכל מקרה, אפילו תכונס ישיבה נוספת לא יהיה בכך כדי לשנות דבר: בדירקטוריון (המונה עד 9 חברים לכל היותר, וכיום – שבעה, ספירת החברה) יש רוב מוחלט של דירקטורים שאינם חפצים בהמשך כהונתו של שובל כמנכ"ל, והם הודיעו בכתובים (נספח 3 לתשובה) כי הצביעו וישובו ויצביעו במידת הצורך על פיטוריו של שובל, כך שמה לנו לשוב ולכנס ישיבות. המדובר אף בבקשה שהוגשה בשיהוי כבד, ותוך הסתרת מסמך קרדינלי, כך החברה: מכתב הדרישה של שובל מיום 5.9.2024 (נספח 7 לתשובה), שאליו נלווה מכתבו בעניין ה-"Good Reason" (שלדידה של החברה הרי הוא התפטרות), דבר המלמד חפצו הוא שמניותיו תרכשנה תמורת עשרות מיליוני דולרים. בכל מקרה, מאזן הנוחות נוטה לטובת החברה, סברתה, בין היתר שעה שעניינו של שובל הוא בהתנתקות מהחברה, שהשבתו לתפקידו תביא לשיתוק פעילות החברה ומבוי סתום בשדרה הניהולית בה, וכאשר ממילא גם אם יושב לתפקיד רוב מוחלט של הדירקטורים הודיעו כבר כי יחליטו לשוב ולפטרו.
12. דיון במעמד הצדדים התקיים לפניי ביום 28.10.2024. בגדרו ביקשתי להבין, נוכח אמורפיות הסעדים המבוקשים, במה בדיוק חפץ שובל עתה. הבהיר: שני סעדים זמניים. האחד, ביטול ההחלטות והשבתו לכס כמנכ"ל; השני, מינוי שני הדירקטורים מטעמו. שובל לא מצא קושי מיוחד בעובדה שרוב הדירקטורים ממילא הודיעו כי יבקשו לפטרו אם יהיה צורך בכינוס ישיבה נוספת: אכן, הסכים, אין לו זכות קנויה לשמש כמנכ"ל וייתכן שתכונס ישיבה, שאם יהיה בה רוב לפיטוריו, כך יהיה. אך שמא יצליח שובל לשכנע את הדירקטורים האחרים כי ראוי להותירו בתפקידו. על תועלת מיוחדת אחרת בכהונת שני הדירקטורים התקשה שובל לעמוד. בבואו להסביר כיצד, ככל שייקבע כי איבד את תפקידו כמנכ"ל, יאפשר לו תקנון החברה עדיין למנות אותם שני דירקטורים (זכות המותנית בכך ששובל הוא בבחינת מי שהוא "engaged by the company or any subsidiary thereof" (ס' 52.8 לתקנון), הפליג הוא בפרשנויות למושג "engaged", כאילו כהונה כדירקטור, או אפילו זיקה לחברה כמייסד, די בה להותיר את זכותו למינוי הדירקטורים. אשר למכתב שלא צירף, ביקש שובל להציג תיזה שלפיה המדובר במסמך שהוא נדבך במשא ומתן לפשרה וככזה "חסוי מפני בית המשפט" (וכנראה הכוונה – בלתי קביל), אף שאין לכך זכר במכתב. כן ראה שובל, מטעמים בלתי נהירים, לגלוש להבדלי ההשקפה הנטענים בינו ליתר הדירקטורים בכל הנוגע לניהולה של החברה, ואף להידרש לסוגיות הקשורות בתכניותיה האסטרטגיות של החברה, כאילו יש לכך נפקות כלשהי להליך שלפניי או מקום לפריסת תכניות אלה בפומבי. החברה מנגד חזרה על עיקר טענותיה. הצדדים ויתרו על חקירות המצהירים (שובל מטעמו שלו, ציגלר מטעם החברה), בלא שיהיה בכך כמובן הסכמה לכל טענה. לעת סיומו של הדיון, ונוכח טענות על שארע בישיבה ביום 9.10.2024 (שאיש מהצדדים לא תמלל את פרוטוקול הדיון) הוריתי לחברה להגיש תמלול הישיבה בחלקיה הקשורים בפיטורי שובל ומינוי הארווי, ואפשרתי להם להשלים טענותיהם בכתב. כך עשו, תוך שעל עיקרי הטענות הצריכות ליבון אעמוד בדיון.
דיון
13. אף שממקרא הבקשה ניתן היה לסבור כי מדובר במאבק שליטה סבוך ורב רושם, הרי שאין כזה. שובל הוא בעל אחוזים בודדים מהון המניות של החברה. אם היו לו זכויות לנהל את החברה הרי שוויתר עליהן זה מכבר לעת כניסת המשקיעים לחברה. אם הדירקטוריון חפץ בפיטוריו, כך יהיה, כפי שהודה שובל בדיון. אפילו נניח כי נפלו פגמים דיוניים כלשהם בישיבות הדירקטוריון, הרי שאלה אינם נחזים מהותיים דיים כדי להצדיק סעד זמני שמשמעותו ביטול מעשי של ההחלטות, בהחלטה בבקשה לסעדים זמניים. קל וחומר כך שעה שישיבת דירקטוריון, אם תשוב ותתכנס בעקבות צו זמני, צפויה ממילא להביא לכאורה לפיטוריו המיידיים של שובל, שהרי דירקטורים המהווים רוב מוחלט בדירקטוריון (ואשר בהם עלב שובל בתביעתו) הודיעו נחרצות כי אינם מוכנים בהמשך כהונתו. זולת טלטלה נוספת ומזיקה לחברה והקשורים בה, לא יושג דבר חיובי. אין לשובל גם זכות מוקנית, לכאורה, להותרת שני הדירקטורים מטעמו.
14. להלן ייסקרו הטעמים המרכזיים לדחיית הבקשה: חוסר נקיון כפיים והסתרת מסמך מהותי, עניין המוביל בעניינו לבדו לדחייה; שיהוי מאיין בכל הנוגע לסעד המרכזי, של השבת שובל לתפקידו כמנכ"ל; ושילוב של סיכויי הליך דלים ובעיקר מאזן נוחות הנוטה בבירור לטובת החברה. מובן שגם טענות שלא אתייחס אליהן במפורש נבחנו כולן, ואין בהן לשנות מן התוצאה המתחייבת.
א. חוסר נקיון כפיים
15. על המבקש סעד זמני לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ, פ"ד מז(5) 165 (1993); רע"א 3121/24 בריגע נ' קוואלטי קרדיט פאנד 2 שותפות מוגבלת (14.4.2024)). כך בבקשה לסעדים זמניים, כך ביתר שאת בבקשה הקוראת לצווים במעמד צד אחד תחילה, טרם שניתנה לצד שכנגד הזדמנות להשמיע קולו. לא כך נהג שובל, בבוחרו להסתיר מסמך מהותי ביותר, שדי בו לבדו לאיין את בקשתו להורות בסעד זמני על השבתו לתפקיד המנכ"ל.
16. כאמור בבקשה, ביום 5.9.2024 שלח שובל את מכתבו (נספח 9 לבקשה) לציגלר, יו"ר הדירקטוריון, מכתב שלתיאורו של שובל אינו הודעה על התפטרות, אלא אך דרישה לתיקון "המעוות" בדמות הצרת תפקידו כמנכ"ל ושינוי הפיקוח עליו (סע' 20-17 לבקשה). שובל מלין על כי דירקטורים בחברה ניצלו מכתב זה על מנת לנסות ולהדיחו (סע' 21), וכי סעד זמני למניעת האמור נחוץ על מנת למנוע את קיפוחו בדרך של הרחקתו מעמדת כוח בחברה, שאותה ייסד, נזק שאינו ניתן להטבה כספית, טענתו (ס' 46). בקשתו זו באה בגדרי תביעת הקיפוח שהגיש.
17. רק בתשובה לבקשה התברר כאמור כי אותו מכתב, שהצדדים חלוקים אם הוא מהווה מכתב התפטרות או שמא דרישה לתיקון הפרה, לא בא לבדו. למעשה, הוא היה אך נספח להודעת מייל ששלח שובל לציגלר, יו"ר הדירקטוריון (היא מכתב הדרישה הנזכר לעיל, נספח 7 לתשובה): מכתב דרישה שאין בו זכר לאפשרות או לרצון ששובל ימשיך בכהונתו כמנכ"ל, זאת בסופה של תקופת "מעבר" ששובל מגדיר אותה מראש, תוך התחייבויות מסוימות באשר לשיתוף פעולה מצדו באותה תקופת מעבר, ותוך העלאת דרישה לתשלומים שונים ובעיקר מכר מניותיו, בהתאם למפתח שלפי תחשיבה של החברה (שלא הוכחש) משמעותו היא תשלום של עשרות מיליוני דולרים לשובל.
18. מכתב דרישה זה הוא בעל חשיבות, ממספר טעמים, ובין היתר: יש בו לחזק את טענת החברה כי שובל ביקש להודיע על התפטרותו. יש בו כדי ללמד על כי נזקו הנטען של שובל, אם תמנע ממנו הכהונה ולו לאותה "תקופת מעבר", הוא כספי וככזה הפיך ושאינו מחייב צו מניעה זמני. עיקר, יש בו כדי ללמד שהסעד הזמני אינו נחוץ לשם הבטחת זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי או את ביצועו הראוי של פסק הדין (וראו הגדרת מטרתו של סעד זמני, בתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; להלן: התקנות). זאת, שכן אם פניו של שובל להיפרדות ועניינו הוא בקבלת ממון רב מן החברה אגב עזיבתו וכתנאי לשיתוף הפעולה שלו, אזי לכאורה אין כל צורך להותירו כמנכ"ל בדרך של בקשה לסעד זמני, על אפם ועל חמתם של כל הדירקטורים האחרים. יובהר: כאשר בעל מניות מגיש תביעת קיפוח, לבית המשפט נתון "ארגז כלים מגוון המאפשר לו לעצב 'בתפירה ידנית' את הפתרון ההולם את נסיבות המקרה" (ע"א 5804/19 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ בפסקה 43 (3.4.2021). מגיש תביעת הקיפוח יכווין אפוא את בית המשפט לפתרון הולם מוצע, גם אם לא ישלוט בכלי שייבחר. כך, ייתכן שתובע יחפוץ בחיוב הצד שכנגד ברכישת מניותיו עקב קיפוח (סעיף 191(א) לחוק החברות), ויעתור לסעדים זמניים המכוונים להבטחת הפירוד היעיל; וייתכן שחפצו של תובע כזה (ולו לחלופין) יהיה בסעדים המסדירים את ישיבתו המשותפת עם יתר בעלי המניות בחברה, דוגמת הבטחת מעמדו וזכויותיו כנושא משרה בחברה. את התמונה, ואת חפצו של מגיש התביעה והבקשה, יש להציג באורח ברור וכן. בענייננו, הציג שובל מצג כאילו פניו לישיבה משותפת בחברה: כי עניינו הוא להמשיך לשמש מנכ"ל, כי חפצו הוא כי דירקטורים נוספים מטעמו יכהנו בדירקטוריון ויסייעו בהכוונת פעילותה בנתיב ששובל חפץ בו, וכי הסעדים הזמניים נועדים לכאורה לשרת תכלית זו. אין ביטוי בתביעה ובבקשה לכך שפניו של שובל ודרישתו המפורשת היא ל"הפרדת כוחות", בפרט תוך דרישה לרכישת מניותיו. בפועל, מתחוור רק ממקרא דרישת שובל שנפקד מקומה מן הבקשה, פניו של שובל הם דווקא לפירוד. אף שלכאורה אין לו כל זכות קנויה לכך שהמשקיעים יקנו את יתרת מניותיו, הרי שרצונו הנחזה ממכתבו הוא שמניותיו תרכשנה תמורת ממון רב, ככל שהחברה חפצה בשיתוף הפעולה שלו אגב עזיבתו בהסכמה. אם עניינו האמיתי של שובל הוא בפירוד ובהסדרת התנאים לכך, כפי שיכול לעלות ממכתב הדרישה, אזי הדבר מקרין בבירור על שיקול דעתו של בית המשפט בבוחנו את הצורך (או היעדרו) בצווים זמניים שיסדירו את מעמדו הזמני של שובל כמנכ"ל בחברה. מובן: שובל היה יכול, אגב צירוף מכתב הדרישה כנדרש, לנסות ולהסביר מדוע בכל זאת יש היגיון וצורך בסעדים המבוקשים, העוסקים בכלל בפעילותו בחברה. אולם שובל נמנע מלעשות כן, ובחר בדרך של אי-הצגת הודעת המייל, זאת בבקשה שבה עתר לצווים זמניים, ובמעמד צד אחד תחילה.
19. העליתי כמובן שאלה זו של הסתרת מכתב הדרישה בדיון במעמד הצדדים. הסברו של ב"כ שובל: המדובר במסמך "חסוי מפני בית המשפט", זאת שכן המדובר רק ב"הצעה ראשונית", קרי עניין למשא ומתן בין הצדדים, זאת גם אם כותרת "חסוי" אין בראשיתה (ואפשר שהוא עצמו היה מוסיף כותרת שכזו – עמ' 5 לפרוטוקול). ברם הסבר זה להעלמת מסמך מעיני בית המשפט אגב עתירה לסעדים זמניים, בלתי משכנע בעליל. ראשית, כמובן שענייננו לא בחסיון, אלא באי-קבילות של מסמך (רע"א 2803/23 חברת כביש חוצה ישראל בע"מ נ' וולר, בפסקה 33 (29.6.2023)). שנית, לו סבר שובל כי מדובר במסמך בלתי קביל, הדעת נותנת כי היה מלין בסמוך להגשת התשובה של החברה וצירוף המכתב (ולמצער: בפתח הדיון), לא רק עושה בנימוק המו"מ כמענה לשאלת בית המשפט. שלישית, אין כל סימן לכך שלדידו של שובל אמור היה המכתב להיות בלתי קביל או חסוי מפני צדדים שלישיים. מכתב הדרישה של שובל, בדומה להודעת ה- Good Reason שנלוותה לו, נוסח בבירור בידי משפטנים מיומנים, שלו סברו כי מדובר בראשיתו של מו"מ, שאינו אמור להיחשף, היו מציינים זאת במכתב, מה שלא נעשה. רביעית, גם אם ציגלר ראה לשוחח עם שובל על מכתבו (כטענת שובל), הדבר אינו הופך את מכתב הדרישה ל"משא ומתן", ודאי לא כזה שנועד להתנהל בהחבא. חמישית, לא ייתכן שמכתב שובל בעניין 'התרעת' ההתפטרות, שהיווה אך נספח למכתב הדרישה שנשלח במייל לציגלר, הוא שיוצג (ואגב, אם נאמץ את שיטת שובל, הוא מהווה "משא ומתן חסוי" לא פחות מאשר הדרישה בעניין רכישת מניותיו), בעוד שהמכתב הראשי יוכמן. אחרונה: כידוע, "התנאי לאי קבילותם של המסמכים הוא כי יונח בסיס איתן לכך שהמסמך או האמרה הם פרי מגעים אמיתיים לפשרה בין הצדדים" רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, בפסקה 16, פ"ד סא(2) 634 (2006). שובל לא התיימר אפילו לבסס כי אותה דרישת פתע שהנחית על שולחן החברה היא בבחינת "מגעים אמיתיים לפשרה", במחלוקת שלא הייתה קיימת. קרי: המדובר מסמך שהייתה חובה להציגו, גם אם היה בכך להקטין משמעותית את הסיכוי לקבלת סעדים זמניים, ודאי במעמד צד אחד תחילה. שובל בחר שלא להציגו.
20. חוסר נקיון כפיים המשתקף באי-הצגת נתונים או מסמכים רלבנטיים לעתים יהיה רק שיקול אחד במערך השיקולים בהכרעה בבקשה לסעד זמני, אך לעתים יביא לבדו לדחיית הבקשה. כאן: די באמור להוביל לדחיית הבקשה כולה. ודאי כך כאשר בצד שיקול זה עומדים שלל שיקולים אחרים המובילים לתוצאה דומה, כמפורט להלן.
ב. שיהוי מאיין בהגשת הבקשה להשבתו של שובל לכס המנכ"ל
21. שיהוי מאיין בבקשה לסעדים זמניים אף הוא שיקול היכול להוביל לדחיית בקשה לסעדים זמניים (ראו: תקנה 95(ד)(3) לתקנות; רע"א 5361/24 101 ייזום ואנרגיה בע"מ נ' א.צ אבידן עבודות עפר ופיתוח בע"מ והאסמכתאות שם בפסקה 11 (28.10.2024)). זאת, בשים לב לכך ששיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני אינו עולה בקנה אחד עם טענת הדחיפות במתן הסעד, ויש בו כדי לחתור תחת הטענה בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית כדי למנוע נזקים מהמבקש (ראו: רע"א 6869/23 אבן דרך הפודים 12 רמת גן נ' אבנעים (24.1.2024)).
22. בענייננו בכל הנוגע לסעד הזמני שמבקש שובל, של ביטול 'זמני' של ההחלטה מיום 9.9.2024 שהובילה להדחתו, המדובר בשיהוי מאיין המוביל אף הוא לבדו לדחיית הבקשה בעניין זה.
23. מכתב שובל לחברה בעניין קיומו של "good reason" (וקוראת זאת החברה: הודעת התפטרותו), בא ביום 5.9.2024 (כנספח למכתב הדרישה לרכישת מניותיו, כאמור). מיד לאחריו, כך מלין שובל, החלו הדירקטורים "לנצל את ההזדמנות לגבש את מזימתם הנכלולית, לבצע מחטף שלא נראה כמותו" – ולהדיחו מתפקיד המנכ"ל (סעיף 19 לבקשה). ביום 9.9.2024 כבר הודיע דירקטוריון החברה לשובל על כי קיבל את התפטרותו וכי הארווי ישמש מנכ"ל זמני. ביום 10.9.2024 כבר הודע הדבר לעובדי החברה, מה שגרר את הודעת הנגד התקיפה של שובל לעובדי החברה (נספחים 12-11 לבקשה). אך פניה לבית המשפט לא באה אלא ביום 7.10.2024, כאשר בתווך צמד פניות עורכי דין, אחת מטעם עורכי הדין בארה"ב מיום 16.9.2024, האחרת מטעם באי כוחו כאן, מיום 30.9.2024. קרי שיהוי בן מספר שבועות. מובן שהשאלה האם השיהוי הוא מאיין היא תלוית נסיבות: לעתים, ודאי בחברה דלת פעילות, לקוחות ופרופיל תקשורתי, אפשר שלא יקרה דבר אם בעלי המניות ינסו ללבן את המחלוקות ביניהם ממושכות, טרם פנייה לאפיקים משפטיים. לעומת זאת, בחברה גדולה ומרובת פעילות ולקוחות, שזהות המנכ"ל בה היא רבת חשיבות (כך שיטת שובל עצמו), המתנה בת שבועות ארוכים יכולה לעלות כדי שיהוי מאיין. כך גם כאן. אף שבנסיבות מצופה היה כי שובל יהיה פעיל יותר, הרי שהתנהלותו בפועל לא לימדה על כל בהילות יוצאת דופן להשבתו לתפקידו, עד שהגיש את בקשתו. ואשר לחברה והקשורים בה, בנקודת זמן זו של הגשת הבקשה לסעדים במעמד צד אחד תחילה: כפי שניתן היה להבין גם מן הדיון שהתקיים, הרי שלדידם של המנכ"ל הזמני של החברה (האמון על ניהולה ואיוש תפקידים בה), עובדי החברה, ספקיה, לקוחותיה (ששובל עצמו מתאר את החשיבות שהם מייחסים לזהות המנכ"ל) ומשקיעיה, סיום תפקידו של שובל בחברה היה מזה שבועות במידה רבה עניין שבעובדה, והשגת הגלגל לאחור (גם לו נמצאה לכך הצדקה כלשהי) בדרך של סעד זמני, בעייתית. שיהוי מאיין אפוא, זאת בקשר עם הבקשה העיקרית, להשבת שובל לתפקידו כמנכ"ל.
ג. סיכויי התביעה
24. נבחן בזהירות הנדרשת את התביעה, בחלקיה אשר הבקשה לסעדים זמניים נועדה לשרתם לפי הנטען. לעת הזו התקשה שובל להציג "ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה" (לשון תקנה 95(ב) לתקנות), שיצדיקו סעד זמני, ודאי בהצטרף עניין זה לנושא מאזן הנוחות, שהוא בעל מעמד הבכורה. יודגש: כל הערה בהחלטתי הנוגעת לסיכויי ההליך אין בה משום חריצת דעה לגוף המחלוקת, וכל התייחסות, לעיל ולהלן, לטענות העובדתיות שבמחלוקת אין בה משום קביעת ממצא עובדתי כלשהו. זאת הרי שבשלב מוקדם זה של ההליך ההערות וההתייחסות האמורות באות בזהירות הנדרשת ולכאורה בלבד.
25. ראשית ועיקר, להדחת שובל מתפקידו כמנכ"ל והסעד הזמני המבוקש להשיבו לתפקיד: כאמור, לדירקטוריון הסמכות, לפי דין ובהתאם לתקנון, להחליט על פיטורי מנכ"ל (סעיפים 92(א)(7) ו-250 לחוק החברות, ס' 59 ו-88 לתקנון החברה). המשקיעים, שהזרימו ממון רב לחברה, ביקשו לשמר באמצעות תיקון התקנון את כוחם להטיל וטו על מינוי ופיטורין של המנכ"ל (סעיף 88.2). שובל לא שימר בידו זכות דומה. כפי שאישר אף בא כוחו בדיון, ככל שרוב חברי הדירקטוריון – ויש רוב ברור וקבוע שכזה – יחליט לפטר את שובל, כך יהיה.
26. מכאן, שבניגוד למוצע מעשית בבקשה, אין בית המשפט אמור להדרש לשאלה עד כמה מתאים שובל לשמש כמנכ"ל או מי יהיה המנכ"ל החביב על לקוחות החברה. בידי הדירקטוריון להחליט כרצונו, גם אם שובל או כל מיעוט של הדירקטורים יביע התנגדותו. מכאן, שאין גם כל מקום לתיאורו הדרמטי של שובל על כי הדירקטורים שאותם צירף כנתבעים בחרו "לנצל את ההזדמנות [של שליחת מכתבו של שובל] כדי להוציא לפועל את מזימתם להדיח את [המבקש] מתפקיד המנכ"ל" (ס' 39 לכתב התביעה), ועוד יתר תיאורים בלשון משתלחת בדבר "מזימתם הנכלולית", "מחטף שלא נראה כמוהו", ופעולתם כ"גנבים בלילה" (ס' 19 ו-38 לכתב התביעה). אם רוב מוחלט של הדירקטורים הגיע לכלל מסקנה כי יש להדיח את שובל מתפקידו, הרי שעל מנת להשיג מטרה זו הדירקטורים לא נדרשו לכל מזימה אפילה: די בהתכנסות ישיבה (בהתראה קצרה וללא התכנסות פיזית, כך התקנון), ובהחלטה על הדחת שובל מתפקידו, החלטה שלשובל אין לכאורה כל דרך למנוע את קבלתה ויישומה.
27. דומה שעל רקע זה, ממקד שובל את תקיפתו בפגמים שונים שהוא מוצא בדרך כינוסן של הישיבות, שמא יקבע בית המשפט כי המדובר בפגמים, וכאלה שהם מהותיים דיים, על מנת להצדיק את הסעד הזמני של השבתו של שובל לכס המנכ"ל. בבקשתו המקורית למעשה התכחש כליל לכך שישיבות כלל התקיימו, ברם מן התצהיר של אברהמי התומך בבקשתו של שובל עצמו (נספח 15, ס' 7) התברר כי ישיבת דירקטוריון אכן התקיימה. ומתברר מן התשובה: ביום 9.9.2024, בלא נוכחות (ואף זימון) של שובל וששון, כאשר החברה טוענת שהדבר נובע מעניינם האישי בהחלטה (נספח 1 לתשובה, ששובל מפקפק באותנטיות שלו). באותה ישיבה, ראשונה מבין שתיים שבלב המחלוקת, נכחו שלושה הדירקטורים שמינו המשקיעים (אותה עת טרם נדרשו למינוי דירקטור רביעי מטעמם), הם הורינג, וו, ואליס. כן נכח הדירקטור המקצועי, אברהמי, ושני הדירקטורים ששובל מינה אותם, הם ציגלר (ששימש אף כיו"ר הדירקטוריון) וגאלווי. כל הדירקטורים, כולל אלו ששובל עצמו מינה אותם, סברו כי יש לקבל את התפטרותו של שובל ולחלופין לפטרו מתפקידו כמנכ"ל, תוך מינויו של הארווי כמנכ"ל זמני תחתיו. החלטה שאם תיחשב תקפה, דומה שתידחה התביעה, שכן טענות שהעלה שובל באשר לכך שההחלטה אינה "מיודעת" (עניין העולה לרוב בהקשר לתביעות כנגד דירקטורים באשר לנזקי החלטות שקיבלו) אינן נראות בעלות נפקות לעצם קבלתה ותוקפה של ההחלטה כאן; וקשה גם לזהות כיצד טענות קיפוח יכולות לסייע לבעל מניות נטול זכות בדין או בתקנון לשמש כמנכ"ל, זאת בחברה שוודאי אינה חברת מעטים ואינה מתנהלת כשותפות.
28. טוען אפוא שובל: כיצד זה לא זומן, וכיצד לא ניתנה לו האפשרות להשתתף ולהצביע, שכן גם אם יש לו (וטוענת החברה: גם לששון) עניין אישי בהחלטה, הרי ששובל מטעים כי סעיף 278 לחוק החברות, המונע את השתתפות דירקטור בעל עניין אישי בדיון ובהצבעה בדירקטוריון, אינו חל במקרה שבו המדובר בעסקה לפי סעיף 271 לחוק החברות, ולשיטת שובל – ככזו יש לראות גם את ההחלטה על פיטוריו. טענה שהצדדים לא הניחו בינתיים תשתית מספקת לעמדותיהם הנוגדות בה, ברם בכל מקרה קושי אכן קיים, כך לכאורה, כבר באי-הזימון: גם אם נניח לצורך הדיון שלשובל, ואפילו לששון כטענת החברה, עניין אישי (שלילי) בהחלטה (ובסוגיית עניין אישי שלילי עיינו: ת"א (כלכלית-חיפה) 4806-06-22 פנדה יישומי מסחר בע"מ נ' להב (18.9.2023); בקשת רשות ערעור נדחתה: רע"א 8078/23 (10.3.2024)), הרי שהמשיבה התקשתה עד הנה לבאר בצורה מניחת דעת מדוע שובל וששון לא יודעו אפילו מראש על התכנסות הדירקטוריון לדון בסוגיית חילופי המנכ"ל.
29. החברה, אף שאינה מוצאת פגם בישיבת הדירקטוריון הראשונה ביום 9.9.2024, נאחזת אף בישיבה הנוספת התכנסה – דווקא על רקע בקשת שובל עצמו – ביום 9.10.2024, וכי שם אושררו חילופי המנכ"לים. הרכב הדירקטוריון השתנה מאז ישיבת יום 9.9.2024, כך החברה: משאבדה לשובל זכותו (כך נטען) למנות שני דירקטורים, נוכח הפסקת עבודתו בחברה, הודיעה החברה לציגלר וגאלווי על כי יחדלו לכהן בתפקידם מטעם שובל, ובאותו יום הודיעו המשקיעים על כי גאלווי ימונה לכהן כדירקטור (רביעי) מטעמם (נספחים 8 ו-9 לתשובת החברה). בישיבה (שתמלול שלה הגישה החברה בעקבות הדיון לפניי) ביקשה וו לאשרר את ההחלטות מיום 9.9.2024, קרי פיטורי שובל ומינוי הארווי. שובל השמיע התנגדותו לגוף האשרור, לא לעצם העלאת הנושא (ואף בא כוחו לא השמיע דברים). שובל לא ראה לנסות ולשכנע את הדירקטורים האחרים כי אין לאשרר את ההחלטות. ששון נמנע (וטוען שובל, אף שאין לכך נפקות: למעשה התנגד), וכל חמישה הדירקטורים שנכחו גם בישיבת 9.9.2024, כך גם ציגלר שנכח הפעם כמשקיף, תמכו בהצעה.
30. לשובל טענות שונות גם כלפי ישיבת יום 9.10.2024: כך לדוגמה כי בישיבה אמורים היו לנכוח שני דירקטורים מטעמו (צורי ופרונס, שהוא ביקש כי יחליפו את ציגלר וגאלווי); כי ההחלטה לא התקבלה באורח סדור; כי הנושא לא הועלה על סדר היום כדין. דומה שלחלק ניכר מטענות שובל כי יש מענה מספק של החברה (כאמור בתשובת החברה והשלמת הטיעון מטעמה), אך אין צורך להרחיב: אניח, לצורך הדיון בלבד, כי יעלה בידי שובל לשכנע כי פגמים כלשהם נפלו גם בישיבת הדירקטוריון מיום 9.10.2024, שם הוחלט (לכאורה) לאשרר את פיטוריו ואת מינוי הארווי.
31. עתה יש לבחון: מה טובים סיכוייו של שובל להביא בהליך העיקרי להשבתו לכס המנכ"ל, ואף להותרתו בתפקיד. עניין זה קשור כמובן בסיכויי קביעה עתידית של בית המשפט כי מכתב שובל לא היווה מכתב התפטרות, וכי בנוסף - בצמד הישיבות מימים 9.9.2024 ו-9.10.2024 נפלו פגמים מהותיים דיים המחייבים לדעת בית המשפט את ביטול ההחלטות שנתקבלו בגדרן.
32. בעניין הראשון, אם שובל התפטר, הרי שהתפטר, גם בלא צורך בקבלת התפטרותו (וודאי בלא צורך לפטרו). בשולי מכתבו שובל ציין אמנם מפורשות כי אין המדובר בהתפטרות; ומכאן זהירותו של הדירקטוריון, שקבע כי גם אם אין מדובר בהתפטרות, הרי שראוי לפטר את שובל. אך שאלה ראויה, שמציגה המשיבה, היא מה מעמדו המשפטי של מכתב המודיע על קיום Good Reason להתפטרות מן החברה, כמשמעותו של המושג בתוספת להסכם העבודה של שובל עם החברה (נספח 17). בהסכם אין הרי אזכור ל'התרעת Good Reason', כי אם אך זכות (סעיף 6 לתוספת) של שובל להודיע על התפטרות מן החברה "for Good Reason (as defined below) ", בעטיה של הפרה נטענת כהגדרתה בהסכם שלו תמנע החברה מלתקנה תוך 30 יום, הודעת ההתפטרות תיכנס לתוקפה. אם כל חפצו של שובל היה כטענתו "לתקן את המעוות מבלי להציע את התפטרותו" (סע' 21 לתביעתו), אזי מכתבו אמור היה לכאורה רק לדרוש את תיקון 'המעוות', לא להודיע לחברה פורמלית, כאמור במכתבו, על כי התרחשו אירועים המהווים "Good Reason" ולציין מפורשות כי לחברה 30 יום לתקנם. מכאן שאפילו טענת שובל על כי מכתבו אינו יכול להחשב להתפטרות, אינה טענה פשוטה.
33. נניח עתה כשיטת שובל כי מכתבו אינו בבחינת התפטרות, אלא שהדירקטוריון החליט (כהחלטה חלופית למען הזהירות) לפטרו. גם אז על שובל להדגים כי טובים סיכוייו לשכנע בהליך העיקרי שנפל פגם מהותי דיו בשתי ההחלטות, באופן המצדיק את ביטולן ואת השבת שובל לתפקידו. סיכויים אלה אינם נחזים משופרים כלל ועיקר.
34. כיוון ששובל עצמו נאחז בהיות ההחלטה בדבר פיטוריו (ולא רק מינויו) ככזו שהיא בבחינת "עסקה של חברה עם נושא משרה בה", המצריכה אישורים כקבוע בחוק החברות (בחלק החמישי לפרק השישי לו), הרי שלכאורה על שובל היה לשכנע גם כי יש להורות על היעדר תוקפה כלפיו "אם העסקה לא אושרה בהתאם לקבוע בפרק זה לרבות אם נפל בהליך האישור פגם מהותי, או אם העסקה נעשתה בחריגה מהותית מן האישור" (סעיף 280(א) לחוק). המחלוקת מוקדה (גם בדיון במעמד הצדדים) בשאלת מהותיות הפגם. אולם שובל, דומה, מצביע רק על פגמים טכניים באופיים, לא על פגם מהותי בהחלטות. שילובן של שתי הישיבות מימים 9.9.2024 (שם הוחלט על הפיטורין / קבלת ההתפטרות של שובל) ו-9.10.2024 (שם אושררו ההחלטות מן הישיבה הקודמת), גם אם בכל אחת מהן נניח כי נצליח לזהות פגמים דיוניים כלשהם, מוביל לכך שלא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטה ויורה על בטלות ההחלטות (והשוו: עניין פנדה הנ"ל). זאת בפרט שעה שלא מדובר על פגמים נטענים שהובילו לכך שרק צירוף נסיבות רגעי איפשר לקבל החלטה בעניין פיטורי שובל (ולדוגמה עיונית: מצב שבו ההחלטה בדבר הפיטורין היתה מתקבלת ביום 9.9.2024 ברוב של קול אחד, כאשר שובל וששון אינם בישיבה). כאן, כל הדירקטורים, זולת שובל וששון, חשבו ועודם סבורים שיש לפטר את שובל. כל ששה הדירקטורים שהשתתפו בישיבה ביום 9.9.2024 מצאו כי אין מקום ששובל ימשיך בתפקידו כמנכ"ל וקבעו כי הארווי יחליפו. כל הדירקטורים שהשתתפו בישיבה ביום 9.10.2024, זולת שובל וששון, מצאו לאשרר זאת (ואם נעסוק בשאלת יכולתו של שובל לשכנע את הדירקטורים אחרת, הרי שהוא בחר לנכוח אך לא להשמיע קולו בישיבה). המצב היה ועודנו כי הדירקטורים וו, הורינג, אליס, גאלווי והדירקטור המקצועי אברהמי, תמכו בפיטוריו של שובל, ושבו ותמכו בפיטוריו, והודיעו מפורשות לבית המשפט כי אם יהיה צורך בכינוס נוסף של הדירקטוריון, ישובו ויתמכו בפיטוריו של שובל (מכתביהם – נספח 3 לתשובה). חמישה אלה (שכולם אגב אנשי עסקים ומשקיעים רבי זכויות וידע הבקיאים באורחות ניהולה של חברה, כמתואר בתשובה), מהווים בכל תרחיש שהוא את הרוב המוחלט בדירקטוריון, שבית המשפט ודאי לא יטה להתערב בעמדתו, בדרך של צווים זמניים (או קבועים). בין אם לשובל קול אחד בדירקטוריון, או שלושה, או אפילו ארבעה (לאחר שבדיון הציע משום מה לראות את ששון כאילו התפטר מן החברה, וכי הוא רשאי למנות גם במקומו דירקטור), הרי שעמדת רוב הדירקטורים היא ברורה: שובל אינו יכול לכהן כמנכ"ל החברה. יקשה אפוא על שובל לשכנע, ולא עלה בידו לעשות כן בדיון, כי יש תועלת וחשיבות בצווים זמניים שמשמעותם השבתו לתפקיד המנכ"ל, וכינוסה של ישיבת דירקטוריון פעם נוספת, רק על מנת להגיע לאותה תוצאה עצמה. הניסיון להיאחז בפגמים כאלה ואחרים בכינוס ישיבות הדירקטוריון נחזה בעל עוצמה דלה עוד יותר אגב, בחברה שהתנהלות מנהליה (לרבות שובל, שעד הנה לא הלין על כך) מדגימה עיסוק בעיקר במציאות הדינמית ולא בהכרח בעמידה בדרישות פורמליות לכינוס, ואשר תקנונה (ס' 58) מבאר כי פגמים לא יביאו לבטלות ההחלטות.
35. סיכויי התביעה להשבת שובל לתפקיד המנכ"ל (עד שישוב ויפוטר) אינם נחזים כאמור מבטיחים, לשון המעטה. ממילא מקשה הדבר על מתן סעד זמני בעניין זה.
36. אשר לסעד הזמני הנוסף, והוא מינוי שני דירקטורים מטעם שובל כיום: סיכויי התביעה בעניין נחזים קלושים. בהנחה (וזו ההנחה לצורך הדיון) כי לא ישמש מנכ"ל, הרי שלכאורה אבדה לו זכותו התקנונית למינוי שני דירקטורים מטעמו: סעיף 52.8 (ששובל התעלם מלשונו בבקשה, והקפיד להתעלם מנוסחו המלא כמעט כליל גם בדיון ובהשלמות הטיעון) קובע כי זכותו למינוי קיימת: "for so long as he is engaged by the Company or any subsidiary thereof". מציע שובל (רק בדיון): "engaged" משמע בעל זיקה לחברה, וזיקה יש לו, אפילו אינו מנכ"ל. כתיאור בא כוחו בדיון, שובל "הוא אנגייג'ד כמשקיע, כמייסד וכדירקטור, אין אנגייג'ד ממנו" (עמ' 5, ש' 7). עמדה זו דלת עוצמה, והטענות בהשלמות הטיעון מטעמו (פרק ב'), בעניין הצורך ב"פרשנות רחבה" ו"מילונית" למונח, לא סייעו בשיפורה: בהמנעותו מלהדרש לטקסט המלא, הסתפק שובל באזכור המילה "engaged" (שפירושים רבים לה באנגלית), ונמנע בבירור מלהדרש למילת היחס שלאחריה ("by", להבדיל לדוגמה מ-"with"). הביטוי "engaged by the company or any subsidiary thereof" משמעותו לכאורה ברורה די הצורך: זכות למינוי דירקטורים כל עוד שובל מועסק בחברה או בחברה בת. מועסק, ולא "קשור ב", או "בעל זיקה כלשהי", או "בעל היסטוריה משותפת עם". אם שובל אינו מנכ"ל עוד, אזי לכאורה הוא אינו מועסק בידי החברה וזכותו אבדה לו למינוי שני דירקטורים זולתו, אפילו הוא דירקטור, או משקיע, או המייסד, או בעל קשר רגשי עמוק לחברה. דומה כי מתבקש גם שאילו חפצו הצדדים להותיר לשובל זכות למינוי שלושה דירקטורים אפילו יחדל לשמש כמנכ"ל או להיות מועסק בחברה, יכולים היו מלכתחילה לקבוע כי עומדת לו זכות למינוי שלושה דירקטורים, בכל תנאי, במקום רק אחד, כפי שהובטח בסעיף 52.2 לתקנון.
37. סיכויי הצלחתו של שובל גם בעניין זכותו למינוי שני דירקטורים, אפילו פוטר מתפקידו כמנכ"ל, נחזים אפוא קלושים. עניין זה מקרין אגב גם על טענות שובל באשר לפגם הנטען שבאי-זימון צורי ופרונס לדירקטוריון ביום 9.10.2024. סיכויי התביעה ככלל, בחלקיה הקשורים בבקשה לסעדים זמניים כפי שתיחם בדיון, אינם מסייעים לשובל כלל ועיקר בעתירתו.
ד. מאזן הנוחות
38. בין צמד השיקולים של סיכויי התביעה ומאזן הנוחות מתקיים יחס של 'מקבילית כוחות', כאשר מקובל להעניק לשיקול בדבר מאזן הנוחות מעמד בכורה (עניין 101 ייזום ואנרגיה הנ"ל). בו נעסוק להלן, אף שעיקר הקשור בשיקול זה עולה כבר מן הדיון עד הנה, ומכאן שהדיון יהיה תמציתי.
39. נתמקד שוב ראשית בנושא השבתו של שובל לתפקידו כמנכ"ל, זאת על יסוד ההנחה (המוקשית) כי לא התפטר, וכי בנוסף נפלו פגמים בהחלטות בעניין פיטוריו היכולים להצדיק עיונית את ביטול אותן החלטות. אם יינתן צו: אשר לשובל, הרי שחזרתו של שובל לכס המנכ"ל תיעשה כפי הנראה לפרק זמן קצר ביותר, אך לא כזה שיאפשר לו להמשיך בכהונתו יותר מימים אחדים. אם יש רוב מוחלט ונחוש בהנהלת החברה שהצביע וישוב ויצביע על הדחתו של שובל אם יידרש לעשות כן, הרי שכך יהיה. קשה לזהות אפוא את התועלת לשובל בצו, זולת על מנת לסייע לו בהפעלת לחץ על החברה להיעתר לדרישות בהודעת המייל שהכמין מבית המשפט, שעה שאין לו זכות מוקנית למכר יתרת מניותיו למשקיעים. אשר לחברה, הרי שהשבת שובל בצו עשה זמני לתפקיד ודאי תיצור טלטלה קשה בחברה, לעובדיה, ספקיה ולקוחותיה, נזק פוטנציאלי ניכר ומיותר. ובעיקר: יהיה בכך כדי לכפות על דירקטוריון חברה את כהונתו של מנכ"ל, שהדירקטורים איבדו את אמונם בו, ואשר הוא משתלח בהם בחריפות בתביעתו. מנגד, אם לא יינתן צו: בכל מקרה, כיוון שלכאורה עניינו של שובל הוא בהיפרדות מן החברה והמשקיעים ומקסום זכויותיו הכספיות, כעולה מאותה הודעת מייל, המנעות ממתן צו לא תשפיע על זכויותיו אלה (להבדיל מאשר על עמדת הכוח במגעים עם דירקטוריון החברה). נזקיו, אם קיימים, ניתנים להטבה כספית.
40. ואשר לבקשת שובל למינוי צמד דירקטורים מטעמו וקיום ישיבות רק בנוכחותם: אפילו נניח כי שני אלה יצביעו הפעם בדומה לשובל (ויוזכר כי הקודמים שמינה הצביעו בעד הדחתו מתפקידו כמנכ"ל), עדיין המדובר במיעוט, ואין טענה כי מיעוט מוגדל זה יוכל לסייע בשינוי ההחלטות של דירקטוריון החברה. מנגד, כפיית מינוי שני דירקטורים למשך זמן משמעותי של בירור התביעה, שעה שבהמשך בהחלט אפשר שיתברר כי לא עמדה להם הזכות לנכוח בישיבות, לקבל את המידע שלדירקטורים הזכות להיחשף אליו, ולהצביע, היא ודאי בעייתית.
סוף דבר
41. בקשה שהוגשה בדרך בלתי ראויה, מלינה על פגיעה בזכויות שלכאורה אינן קיימות, וכוללת עתירה לסעדים שאין כל הצדקה לתתם. דירקטוריון החברה החליט, ושב והחליט (ולכאורה: כדין), כי שובל לא ימשיך בתפקידו כמנכ"ל, ואפילו יכפה בית המשפט על הדירקטוריון לשוב ולהתכנס, הרי שעולה כי כך ישוב ויחליט. לשובל אף אין כל זכות קנויה לשמש כמנכ"ל: הוא ויתר על זכויותיו, אלו שהיו, על מנת שהמשקיעים יזרימו ממון רב לחברה (וטוענים המשקיעים: גם לכיסו של שובל). אם שובל אינו מועסק בחברה, לכאורה אבדה לו גם זכותו למינוי שני דירקטורים מטעמו, מינוי שממילא לא היה מסייע לו. הבקשה נדחית אפוא. כיוון שכך, רשאית החברה לפעול ליישום החלטות הדירקטוריון, ובכלל זאת להשלים את מלאכת החלפתו הסופית של המבקש במנכ"ל אחר. מובן שאין בכך לשלול את טענות המבקש (והצד שכנגד) בהליך העיקרי.