בית משפט השלום בנתניה
ת"א 8573-04-21 חזן ואח' נ' אלונים בתי עץ בע"מ
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופט חילמי חג'וג'
התובעים 1. אילון חזן
2. אורית חזן
ע"י ב"כ עוה"ד דורון רז
נגד
הנתבעת אלונים בתי עץ בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ענת בן שטרית
החלטה
בהמשך להחלטה מ- 29/10/24 ולהודעת הצדדים לפיה מסכימים כי תינתן החלטה על יסוד החומר בתיק, הנני מחליט בסוגיית עיכוב ההליכים מחמת תניית בוררות ומינוי בורר (חלופי), אם בכלל, כדלקמן:
רקע קצר
1. התובעים הינם הבעלים של בית במושב חוגלה. הנתבעת הינה חברה שמתמחה בבניית בתי עץ.
2. עסקינן בתביעה כספית על סך 460,000 ₪ (מטעמי אגרה) במקום 635,965 ₪ בעילה חוזית שעיקרה בטענות התובעים להפרת חוזה מ- 23/12/2011 (להלן: "החוזה") מצד הנתבעת בנוגע לבניית תוספת קומה מעץ מעל בית התובעים, (להלן: "התוספת").
3. בהתאם לסעיף 9.3 לחוזה סוכם כי התובעים ישלמו לנתבעת הסך 299,000 ₪ בגין התוספת. לטענת התובעים, הנתבעת הפרה את החוזה וכשלה בהקמת התוספת באופן שתהיה אטומה למים וראויה למגורים וכי למרות תיקונים חוזרים ונשנים מצד הנתבעת גם לאחר הליך גישור שהיה בין הצדדים בעניין הליקויים, לא עלה ביד הנתבעת לסלק את הליקויים בתוספת.
4. בהתאם לסעיף 13.6 לחוזה סוכם בין הצדדים כי במקרה של מחלוקת בדבר טיב העבודה או סיומה יהא מר רוני קאופמן - הבורר, (להלן: "הבורר" ו/או "מר קאופמן") בעניין והחלטתו תחייב את 2 הצדדים.
5. ביום 8/7/23 ניתנה הוראה על ידי כב' השופטת רחלי מאירי, לעיכוב הליכים והעברת המחלוקת שבין הצדדים בנוגע לטיב העבודה וסיומה להכרעת הבורר המוסכם, מר קאופמן.
6. אלא מאי, ביום 18/7/23 הודיע מר קאופמן כי נבצר ממנו לטפל במחלוקת שבין הצדדים בשל גילו (80 בקירוב) ומצבו הרפואי וביום 11/8/23 הורה בית המשפט על שחרורו מתפקידו.
7. לאחר שחרור הבורר מתפקידו כאמור, התגלעה בין הצדדים מחלוקת בנוגע להמשך עיכוב הליכים בתיק מחמת תניית בוררות ומינוי בורר חלופי, אם בכלל, במקום מר קאופמן.
טענות הצדדים בתמצית
8. בתמצית, התובעים טוענים כי תניית הבוררות בחוזה נשוא התביעה פקעה משהודיע הבורר מר קאופמן כי הוא אינו מסוגל רפואית לדון במחלוקת בין הצדדים.
9. ועוד, התובעים טוענים כי לא ניתן למנות בורר אחר שכן למר קאופמן מומחיות מיוחדת בתחום בהיותו מי שתכנן את הבית של התובעים ומכיר את התוכניות מקרוב.
10. התובעים טוענים כי בירור המחלוקת בתיק התארכה מדי ולכן מבקשים לבטל עיכוב הליכים בתיק ולהמשיך ניהול התיק בבית המשפט על מנת שבית המשפט יעשה צדק.
11. מנגד, הנתבעת טוענת כי תניית הבוררות לא פקעה שכן נבצרותו של הבורר מחמת מצב רפואי אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק ביטול תניית הבוררות.
12. הנתבעת טוענת כי בהתאם לסעיף 12 (א) לחוק הבוררות יש להורות על מינוי בורר חליף והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות.
13. לטענת הנתבעת בחוזה לא נכתב שמר קאופמן הינו הבורר הבלעדי וכי אין למנות בורר אחר במקומו במקרה שלא יהיה מסגול לטפל במחלוקת ולכן אין מניעה למנות בורור חליף.
14. ועוד, לטענת הנתבעת המחלוקת המקצועית בין הצדדים הינה בנוגע לסוגיית טיב העבודה ו/או סיומה אשר הועברה לבוררות והיא לב ליבה של מהות ההתקשרות בין הצדדים והיא המחלוקת העיקרית כאשר הטענות הנוספות הינן שוליות ומשניות ביחס למחלוקת המקצועית ולכן די בכך כדי למנות בורר חליף.
15. ביום 15/1/24 התקיים דיון במעמד הצדדים בסוגיית עיכוב הליכים מחמת תניית בוררות ומינוי בורר חליף. לאחר הדיון, הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
דיון והכרעה
16. לאחר שעיינתי בטענות שני הצדדים ובחומר שנמצא בתיק אני מורה על המשך עיכוב הליכים ומינוי בורר חליף (במקום מר קאופמן). אבהיר ואנמק.
17. בהתאם להסכמת הצדדים בסעיף 13.6 לחוזה נקבע מנגנון של בירור מחלוקת בין הצדדים על ידי בורר, ובזו הלשון:
18. הצדדים אינם חלוקים על תוקפה של תניית הבוררות, והשאלה הדורשת הכרעת בית המשפט, היא האם הודעתו של הבורר מר קאופמן בדבר נבצרותו מלשמש כבורר, מאיינת לחלוטין את תניית הבוררות, או שמא המדובר בתניה תקיפה שבהתאם לה יש להורות על עיכוב ההליכים, מינוי בורר חליף והעברת ההליך להתנהל במסגרת בוררות?
המסגרת הנורמטיבית
19. סעיף 5 לחוק הבוררות קובע כדלקמן:
“)א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."
20. התנאים לעיכוב ההליכים לפי סעיף 5 (א) ו-(ב) לחוק הבוררות הינם: קיומו של הסכם בוררות; תביעה בנוגע לסכסוך שהסכם הבוררות חל לגביו; בעל דין המבקש את עיכוב ההליכים, מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הליך הבוררות; העיכוב התבקש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, וזאת בטרם נטען לגופו של עניין (ראו גם סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל 280-255 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)).
21. בחינת כלל התנאים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק הבוררות, ניתן לקבוע כי הם מתקיימים בענייננו וזאת היות ואין חולק על תוקפה של תניית הבוררות; כמו כן, התביעה נוגעת לסכסוך שהסכם הבוררות חל עליו; הנתבעת מוכנה לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות וכמו כן, עיכוב ההליכים התבקש בהזדמנות הראשונה.
22. ברי, כי על החוזה נשוא התביעה, ככל חוזה – חלים דיני החוזים הכלליים. ומכאן, שגם פרשנותו של חוזה זה תיערך, באופן דומה לזו שנעשית לכל חוזה אחר. בהתאם לסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". בהתאם לסעיף החוק ועפ"י הלכת בית המשפט העליון, עיקר הדגש בפרשנות החוזה יינתן ללשון החוזה.
23. ועוד, בפסק הדין שניתן ברע"א 853/91 בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, מח (1) 775, 780 (להלן: "עניין בקל") – דובר על סעיף בוררות בתקנון אגודה והשאלה הייתה האם בית המשפט מוסמך למנות בורר חליף תחת מנגנון בוררות "משפט החברים" - שאינו בתוקף - בפסה"ד נקבע: "כשצדדים ממנים את פלוני כבורר מוסכם, תוך נקיבה בשמו, ההנחה היא שהם היו מעוניינים שבורר זה הוא שיפסוק בעניינם. אך עובדה זו כשלעצמה אין בה ללמד על כוונתם שלא ניתן יהיה למנות בורר חליף אם יתברר שהבורר שנבחר על-ידיהם אינו מעוניין או אינו מסוגל למלא את התפקיד שהצדדים יעדו לו (פרשת שחב [1], בעמ' 18 ע"א 614/79 [2], בעמ' 628).".
24. בנוסף, נקבע כי: "על כוונה למנות בורר אקסקלוסיבי שזהותו קונקלוסיבית יש ללמוד, בראש ובראשונה, מנוסח הסכם הבוררות עצמו. על פרשנות הסכם בוררות חלים אותם כללים החלים על פרשנות חוזים, כשמרכז המאמץ השיפוטי הוא ניסיון לדלות את כוונת הצדדים מתוך ההסכם עצמו. אך, לעתים, כשלשון החוזה אינה חד-משמעית, ניתן להיעזר בראיות חיצוניות על נסיבות עריכת הסכם הבוררות וחתימתו כדי ללמוד מהן על כוונת הצדדים ראו: בר"ע 124/68 125א' שחב ואח' נ' י' שחב ואח'; יעקב שחב ואח' נ' יחיא שחב ואח' [פורסם בנבו] (להלן – פרשת שחב [1], בעמ' 29; ע"א 614/79 המשרד הלאומי לתיירות – ליטורל נ' תור-עולם בע"מ [פורסם בנבו] [2], בעמ' 618)." וכן: "אולם כדי שכוונה כאמור תשתמע מן ההסכם, צריך שנסיבות העניין יהיו כאלה, שמרכז הכובד של הסכם הבוררות הוא זהותו של הבורר ולא עצם הבוררות כדרך של פתרון הסכסוך בין הצדדים. צריך שהבורר שמונה יהיה מיוחד בתכונותיו ושתכונות מיוחדות אלה יהיו חשובות לצדדים יותר מעצם הפנייה למוסד הבוררות." (שם, בפסקה ד).
25. בענייננו, בהתאם לדיני הבוררות וההלכה הפסוקה, אין בשחרור הבורר בכדי להביא לפקיעתה של תניית הבוררות ובמצב שנוצר כשלעצמו כדי לאיין או לבטל את תניית הבוררות עליה הסכימו הצדדים בחוזה מהטעמים המפורטים להלן.
26. בחוזה אין כל תנייה מפורשת ואף לא מרומזת לכך שהצדדים התכוונו למנות את הבורר מר רוני קאופמן והוא בלבד, ומשום כך אין ליתן ללשון החוזה פרשנות שלא לו ושאינה משתמעת ממנו.
27. ככל שלצדדים הייתה כוונה לייחד הסמכות לבורר מר קאופמן בלבד, הייתה מוצאת כוונה זו את ביטויה בהסכם, אך זאת לא נעשה. דהיינו, בהעדר קביעה מפורשת בחוזה, אין לייחד מוסד הבוררות למר קאופמן בלבד.
28. למקרא תניית הבוררות נשוא המחלוקת בענייננו כאמור בסעיף 13.6 לחוזה, עולה כי על פי לשונה הפשוטה הסכימו הצדדים כי "במקרה של מחלוקת בין הצדדים בדבר טיבה העבוד'ה או סיומה יהא מר רוני קאופמן הבורר והחלטתו תחייב את 2 הצדדים...". הצדדים לא כתבו זהותו של בורר חלופי, וגם לא כתבו כי הסכמתם לבוררות מותנית ומותלית בזהותו של הבורר המוסכם וכי אין בלתו.
29. כאמור לעיל, טענת התובעת היא כי הצדדים הסכימו על זהותו של מר קאופמן כבורר, בשל המומחיות שלו והיכרותו את בית התובעים. דא עקא שדברים אלו לא עולים מלשונו של ההסכם כלל.
30. כך, לא נכתב בלשון ההסכם דבר מומחיותו של הבורר המוסכם, לא צוין שהסכמת הצדדים לבוררות נסמכת על מומחיות זו. עוד לא נכתב, כי במידה ויבצר מן הבורר המוסכם מלשמש כבורר, יאיין הדבר את תניית הבוררות לחלוטין. דברים אלו לא נכתבו בהסכם, ולו במרומז.
31. יתרה מכך ולמעלה מכל האמור, הצדדים לא טרחו, והתובעים בפרט שפעלו לניסוח החוזה, לפנות אל הבורר המוסכם עובר להסכמה על מינויו, כדי לקבל עמדתו ביחס למינוי.
32. דהיינו, הצדדים נטלו על עצמם סיכון מרצון שהבורר המוסכם לא יוכל או ימאן לשמש כבורר, סיכון שאך סביר כי יתממש. חרף זאת, הצדדים חתמו על החוזה כולל אותה תניית בוררות.
33. חיזוק לאמור לעיל ניתן למצוא בעדותו של התובע 1, אילון חזן, שהעיד בשורות 4-6 בעמ' 7 לפרוטוקול הדיון מ- 15/1/24, כדלקמן:
"...בהקשר של פתרון הבעיות של ציבור על ידי היועץ והדוח שהוא נתן, אז אני חוזר ואין מניעה שיהיה בורר אחר טכנית, יכול גם בורר אחר לתת את הפתרון וזה לא מה שהתכוונו בכתיבת הסעיף הזה.".
34. כאשר מתקיימים כל התנאים הקבועים בחוק הבוררות לעיכוב ההליכים, שמור לבית המשפט שיקול דעת בעניין בעוד הכלל הוא שבית המשפט ייטה לעכב את ההליכים שבין הצדדים להסכם הבוררות, זולת אם נמצא כי קיים טעם מיוחד לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות (סעיף 5 (ג) לחוק; רע"א 2723/14 אבן קיסר שדות ים בע"מ נ' מיקרוגיל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ [פורסם בנבו] (3.8.2014), סע' 16).
35. בהתאם לסעיף 12 (א) לחוק הבוררות "נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות".
36. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יקיים את הסכם הבוררות שבין הצדדים וימנה בורר חליף, וזאת ככל שלא נאמר מפורשות בחוזה כי הבורר שמונה על ידי הצדדים הוא בלבד ולא אחר, יכריע בסכסוך שביניהם וככל שלא הוכח כי כוונת הצדדים הייתה שלא ימונה בורר חליף. ה"פ (מחוזי ירושלים) 6401-07 נעים כליף גולן נגד יוסף כדורי, פורסם בנבו.
37. בנסיבות המקרה שבו עסקינן, לא מצאתי טעם המצדיק שלא למנות בורר חילף. ראו: בר"ע 124-68 אליעזר שחב ו-5 אח' נגד יחיא ומשה שחב ו-5 אח' , כג(1) 16 ; הפ"ב (ירושלים) 5581-01-15 עידוד בע"מ נגד ההסתדרות הציונית העולמית, [פורסם בנבו] (מיום 10.07.16); ע"א 589-67 רינה דניאלי נגד יורם דניאלי, כב(1) 513; הפ"ב (ירושלים) 7201-07-15 ד"ר רם מודן נגד מכבי שירותי בריאות [פורסם בנבו] (מיום 30.11.16); ה"מ (תל אביב-יפו) 11862-88 גד ביטון נגד ברכיה אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"מ תשמ"ט(3) 302 [פורסם בנבו] (מיום 02.03.89)).
38. זאת ועוד, בהתאם לההלכה ולאור החשיבות הטמונה בכיבוד הסכמי בוררות "משנדרש בית המשפט ליתן פרשנות לתניית בוררות, יבחר הוא, מבין הפרשנויות האפשריות, את הפרשנות לפיה על הסכסוך בין הצדדים להתברר במסגרת בוררות על פני פרשנות לפיה יש לברר את הסכסוך בפני בית המשפט". ראו: רע"א 180/07 כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל [פורסם בנבו] (4.10.2009), סע' 12; ראו גם רע"א 1494/16 חברה ישראלית למובילים בע"מ נ' טרקס יונייטד קינגדום לימיטד [פורסם בנבו] (5.5.2016), סע' 13.
39. כך או אחרת, ככל שהיה בדעת התובעים להביא לפקיעתה של תניית הבוררות, אזי היה עליהם לעמוד על כך כי כוונתם תבוא לידי ביטוי בלשון התנייה, עוד בטרם החתימה החוזה, דבר שלא נעשה.
40. משלא הוכח כי כוונת הצדדים הייתה למנות מר קאופמן כבורר בלעדי וכי רק הוא הבורר שיכריע במקרה של מחלוקת, אין לומר כי כוונת הצדדים הייתה לשלול מינוי ברור אחר כאשר מתעורר הצורך בכך.
41. בנוגע לטענת התובעים לפיה תניית הבוררות שבין הצדדים הינה ספציפית וכי הבורר המוסכם מכיר ובקיא בתוכניות הבית והתוספת די לציין כי אין בטענה זו כדי לבטל את הסכמת הצדדים למנות בורר במקרה של מחלוקת.
במיוחד הדבר נכון לנוכח העובדה כי לא נרשם בתניית הבוררות כי במידה והבורר לא יכול לשמש כבורר מכל סיבה אזי לא ימונה בורר חליף. הצדדים לא ביקשו לייחד את סמכות הבוררות למר קאפומן והוא בלבד.
42. בנסיבות, שוכנעתי כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כוונה אחרת ממה שמשתמע מהחוזה לפיו לצדדים לא הייתה כוונה שלא למנות בורר חליף במקום מר קאופמן.
לסיכום
43. סיכומו של דבר, לאחר בחינה מדוקדקת של טענות הצדדים ועדויותהם בדיון מ- 15/1/24, הנני סבור כי לא עלה בידי התובעים להצביע על טעם מיוחד המצדיק הימנעות ממינוי בורר חליף כפי הוראת סעיף 5(ג) לחוק הבוררות. עצם הודעת הבורר ושחרורו מתפקידו אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק הימנעות ממינוי בורר חליף.
44. לנוכח כל הטעמים האמורים, אני מקבל את הבקשה ומורה על המשך עיכוב ההליכים בתיק, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות.
45. בנוגע לסעדים הנוספים שמעבר לטיב העבודה וסיומה ובהינתן כי מדובר בסעדים, שלטעמי
לא נעדו לעקוף את הליך הבוררות, ושניתן לבררם רק לאחר וכפועל יוצא מהכרעת הבורר במחלוקת העיקרית, הנני מורה על עיכוב הליכים בתיק ביחס לכל הסעדים בתביעה.
46. לאור התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום.
47. הצדדים ימסרו הודעה משותפת בדבר זהותו של בורר חלופי מוסכם, עד ליום 7/11/24. בהעדר הודעה כאמור ובחלוף מניין הימים ימונה בורר ע"י בית המשפט ובהתאם לשיקול דעתו.
48. תזכורת פנימית ליום 10/11/24.
ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ה, 01 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.