טענות הצדדים בערעורים
- במסגרת ערעורה (ע"א 6041/15), טוענת חברת האמה – באמצעות באי כוחה, עו"ד אורן אוזן ועו"ד אוהד איציק – כי שגתה מולר בכך שלא צירפה את חברת מוליתן כצד להליך לפני בית המשפט המחוזי, נוכח העובדה שזכויותיה וחובותיה של החברה עומדות בין היתר על הפרק. נטען כי פגם זה מהווה עילת ביטול נפרדת ועצמאית המצדיקה את ביטולו של פסק דינו של בית המשפט בכל הנוגע לחברת מוליתן. לגופו של עניין, ערעורה של חברת האמה ממוקד לעניין הפרשנות שהעניק בית המשפט לסעיף 4.3 להסכם המייסדים. חברת האמה טוענת כי שגה בית המשפט באופן שבו פירש את סעיף 4.3 להסכם המייסדים, תוך שהיא חוזרת על הטענות שטענה בעניין זה במסגרת ההליך שהתנהל לפני הערכאה הדיונית. לשיטתה, יש לפרש את סעיף 4.3 להסכם המייסדים באופן שבו הוא חל על "הון חוזר" בלבד, כעולה לדבריה מהכתוב ברישא של הסעיף. עוד נטען, כי בכל מקרה, יש לפרש את הסעיף כך שייקבע כי הוא מתוחם בזמן ומוגבל ל"תקופת ההרצה" של החברה ולא מעבר לכך. זאת, כך על פי חברת האמה, נוכח הכתוב בסעיף כי "מובהר כי לאיתן ו/או למשפחת מולר אין יכולת להעמיד מימון", שנטען כי קושר את הסעיף למצב כלכלי נקודתי נתון של משפחת מולר. מכל מקום, כך טוענת חברת האמה, הסעיף אינו מקנה למשפחת מולר מנגנון "אנטי דילול" רחב, וכי לוּ היה בכוונת הצדדים לעשות כן, הם היו פועלים לעיגון ההוראה בתקנון החברה. כמו כן, חברת האמה טוענת כי גם נסיבות כריתת החוזה מלמדות כי לא הייתה כוונה להעניק למשפחת מולר זכות כה מופלגת, כפי שפירש בית המשפט את סעיף 4.3 להסכם המייסדים. חברת האמה מטעימה, כי הסכם העקרונות לא חייב אותה להעניק למולר מניות כלל ועיקר, וכי הסיבה בעטיה בחרה לעשות כן, באופן שבו עשתה כמפורט בהסכם המייסדים, היא "סנטימנטלית גרידא". לבסוף נטען, כי פרשנותו של בית המשפט לסעיף 4.3 להסכם המייסדים גם מנוגדת להגיון כלכלי ועסקי ומובילה לתוצאה שהיא בבחינת דרך ללא מוצא עבור חברת מוליתן.
- בתגובה, מולר – באמצעות באי כוחה, עו"ד דורון אפיק ועו"ד שירה זקן פורת – דוחה את טענותיה של חברת האמה במסגרת ערעורה, וסומכת ידיה על קביעותיו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לפרשנותו הראויה של סעיף 4.3 להסכם המייסדים וטוענת כי אין להתערב בהן. כן נטען כי "הסכם הקמת החברה" קיבל תוקף של פסק דין ועל פיו הוקצו לחברת האמה 75% ולמולר 25% ממניות החברה, ואין חברת האמה רשאית לחרוג ממנו.
- במסגרת ערעורה (ע"א 6171/15), המופנה כנגד דחיית טענותיה בדבר קיפוחה, טוענת מולר כי שגה בית המשפט המחוזי עת דחה את טענותיה בדבר קיפוחה ובדבר ניהול לא תקין של חברת מוליתן על ידי חברת האמה. מולר אינה חולקת על כך כי במהלך השנים חברת האמה העמידה הון לרשות חברת מוליתן. אולם לצד זאת, טוענת מולר כי זכויותיה בתור בעלת מניות מיעוט של החברה קופחו במשך שנים על ידי חברת האמה שניהלה את החברה בהתעלם ממנה. בתוך כך נטען כי הקיפוח בא לידי ביטוי, בין השאר, באי קיום אסיפות כלליות תקופה ארוכה בכלל, ובאי קיום אסיפות כלליות לאישור עסקאות עם בעלי עניין בפרט; אי קיום ישיבות דירקטוריון; אי מסירת מידע למולר בזמן אמת; ביטול הסכם השכירות של החברה עם מולר ללא החלטת חברה כדין; העברת דמי ניהול לחברת האמה ללא החלטת חברה כדין; ומתן הלוואות בעלים שלא כדין. מולר טוענת כי יש לבטל את כל פעולות הקיפוח ובהעדרן לחשב את הערך הריאלי של החברה, לא לפני שתירשם הלוואת בעלים לזכותה של מולר בגין נכסים שלטענתה הכניסה לחברה עם הקמתה. עוד נטען כי ככל שיורה בית המשפט על רכישת מניות ממניותיה של מולר, על רכישה זו להיעשות בהתאם לערך הריאלי של החברה בהתחשב בפעולות הקיפוח הנטענות כאמור.
- חברת האמה דוחה את טענותיה של מולר במסגרת ערעורה וטוענת כי מדובר בטענות הרצופות בעובדות שגויות, שלא נטענו לפני הערכאה הדיונית ואשר מהוות הרחבת חזית אסורה. בנוסף, נטען כי חלקן של טענותיה העובדתיות של מולר שאכן נטענו במסגרת ההליך קמא, נדונו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי לגופן וכי אין כל עילה להתערב בקביעות עובדתיות אלה. חברת האמה שבה וטוענת כי השקיעה משאבים וכספים רבים בחברת מוליתן מאז הקמתה, מעל 10,000,000 ש"ח לטענתה, וכי לכל אורך תקופה זו מולר לא נדרשה לחלוק בנטל השקעת ההון האמור ואף לא הביעה כלל עניין בחברה.
בקשה להוספת ראיה
- ביום 15.8.2016 הגישה מולר בקשה להוספת ראיה, בטענה כי על פי הכתוב במסמכים שהתגלו לה לאחרונה, אשר נמסרו מטעמה של חברת האמה למרכז להשקעות, עולה כי חברת האמה התחייבה לממן את התחייבויותיה של חברת מוליתן. לטענת מולר יש בכך כדי לחזק את הפרשנות שהעניק בית המשפט המחוזי לסעיף 4.3 להסכם המייסדים, על פיה למולר ניתן פטור מהשקעת כספים בחברה. חברת האמה מתנגדת לבקשה בטענה כי היא אינה מגלה עילה בעטיה יש לאפשר הגשת ראיה חדשה בשלב כה מאוחר בהליך ולאחר שמיעת הערעור. לגופו של עניין, חברת האמה דוחה את הפרשנות המוצעת של מולר לכתוב במסמכים. חברת האמה טוענת כי לא זו בלבד שהכתוב במסמכים אינו פוגם בטענותיה, אלא שניתן להוסיף וללמוד ממנו אודות המשך השקעת מאמצים מצדה על מנת לפעול לטובת חברת מוליתן ולאפשר לה לצלוח את האתגרים הכלכליים עמם היא מתמודדת.