שנית, גם באשר להשקעת הסך של 500,000$ על ידי המייסדים, כנזכר במסמך מחודש אפריל 2010 שהוכן עבור משקיעים פוטנציאליים, מקובלת עלי טענת אורן כי מדובר בהשקעה שחלקה במזומן (כ-140,000$) וחלקה בשעות עבודה, כך שאין סתירה בין האמור לעיל לבין המייל של אורן מיום 15.5.11 (נספח 13 לתצהירו), ממנו עולה השקעה במזומן של 140,000$.
שלישית, אותו מסמך למשקיעים מחודש אפריל 2010 הנוקב בסכום של 500,000$ שהושקע על ידי המייסדים (נספח 2 לתצהירו של אורן שצורף לתשובתו להמרצת הפתיחה המקורית), הוא מסמך המציג את סינקופה, ואשר נשלח על ידי נמרוד למשקיעים פוטנציאליים עוד בטרם התקשרותו בהסכם מיום 29.7.10 עם שמולביץ, כך שהיה ידוע לנמרוד על השקעה נטענת של 500,000$ של שמולביץ בסינקופה.
ורביעית, לא הובאה כל ראיה לכך שאילו אכן הוצג לנמרוד מצג לא נכון לגבי השקעת שמולביץ בסינקופה, היו הצדדים מגיעים להסכמות אחרות לגבי שיעור אחזקותיו של נמרוד בחברה. קשה להניח כי סכום השקעה זה או אחר היה מביא לשינוי באחזקות נמרוד בחברה, כאשר הוא לא השקיע כל השקעה כספית במיזם סינקופה, אלא רק בשעות עבודה, וברי גם כי שעות העבודה שהושקעו על ידי אורן במיזם זה, ללא שכר, עולות באופן משמעותי על אלה של נמרוד, שהרי החלו זמן רב יחסית לפני כניסת נמרוד למיזם. נמרוד מנסה להציג בסעיף 84 לסיכומיו מצב לפיו אם השקיעו שמולביץ 500,000$ בחברה וקיבלו אחזקות בשיעור 80%, המשקפות שווי חברה של 600,000$, הרי אם הההשקעה בפועל הייתה 140,000$, מגיעות היו להם אחזקות בשיעור נמוך משמעותית, אך אין הוא נוקב בתוצאה הסופית שהיא כ-23% אחזקות לשמולביץ, תוצאה אבסורדית, המלמדת גם על חוסר ההגיון שבטיעונו זה של נמרוד.
- תוצאת האמור בפרק זה לעיל היא כי שיעור האחזקות המגיע לנמרוד בחברת סינקופה הוא 20%, כפי שהוא בפועל כיום.
האם קיפחו שמולביץ את זכויותיו של נמרוד בחברת סינקופה?
- סעיף 191(א) לחוק החברות קובע כך:
--- סוף עמוד 16 ---
"התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".
- בע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין, פ"ד מו(1) 125 (1991) נסקרו הוראות סעיף 235(ב) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, הדומות להוראות סעיף 191(א) לחוק החברות התקפות היום, ואומץ הכתוב בספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א) בעמ' 284 ואילך, ובכלל זה כי הדיבור "קיפוח" רחב מהדיבור "עושק המיעוט" שקדם לו. כן הובאה מובאה מאותה ספר, אשר גם לה הסכים בית המשפט העליון: "קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות...", וכן: "בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח".
ר' גם ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 244 (1996);