ראו: ע"א 8712/13 אדלר ואח' נ' לבנת (פורסם בנבו, 1.9.2015) (להלן: "עניין אדלר"); ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר, פ"ד סב(1) 456 (2006) (להלן: "עניין נצבא"); ע"א 9014/03 אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר (פורסם בנבו, 14.12.2006); ע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין, מו (1) 125, 131 (1991) (להלן: "עניין אורנשטיין").
הציפיות הלגיטימיות של הצדדים נבחנות בכל מקרה לגופו, בשים לב לנסיבותיו. כך, בין היתר, יש להתחשב באופי החברה שכן זה עשוי להשפיע על הציפיות הלגיטימיות של הצדדים ובתוך כך על השאלה האם התקיים קיפוח.
בחברת מעטים למשל, שהיא למעשה מעין שותפות, קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה ולהשפעה על קבלת החלטות במסגרתה (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ ואח' נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ ואח', פ"ד נט(3) 380, 383 (2005); כהן, בעמ' 278).
עוד קבעה הפסיקה כי בחינת עילת הקיפוח היא בחינה אובייקטיבית במסגרתה נבחנת התוצאה. מניעי הקיפוח אינם מכריעים בהקשר זה, שכן מטרת החוק אינה להעניש את המקפח אלא להעניק סעד למקופח. (ראו למשל: בש"א 17402/04 כתבן נ' אוצר מפעל ים בע"מ (פורסם בנבו, 10.9.2007); כהן, עמ' 131-132).
הנטל להוכיח קיומו של קיפוח מוטל על התובע (ע"א 8304/06 שכטר נ' אירונאוטיקס מערכות הגנה בע"מ, עמ' 9 (פורסם בנבו, 9.2.2011); ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 249 (2.6.96)).
לעניין הסעד לקיומו של קיפוח נקבע כי "נוסח הסעיף רחב עד מאוד, ומכוחו רשאי בית המשפט לנקוט במגוון רחב של צעדים בהתאם לשיקול דעתו, ואף להורות על פירוק החברה. על אחת כמה וכמה, שרשאי בית המשפט להורות על סעד קיצוני פחות, כגון מכירת נכס של החברה או מכירת כל נכסי החברה בדרך של התמחרות בין בעלי המניות או התמחרות בין צדדי ג'" (ראו פסק דינו של כב' השופט עמית ברע"א 4596/12 נקש נ' מזרחי, פס' 27 (פורסם בנבו, 21.10.2012)).
ב. טיבה של החברה כחברת מעטים
כעניין מקדמי, לצורך הדיון בטענות הקיפוח ולצורך בחינת השאלה האם נפגעו ציפיותיו הלגיטימיות של התובע, או האם ניתן להורות על הפרדת כוחות לאור אובדן אמון בין הצדדים, יש להידרש לסוגיית טיבה של החברה, ולבחון האם יש לאפיינה כ"מעין שותפות".
כאמור, הדין מגן על אינטרס ההסתמכות של בעלי מניות בחברה שהיא מעין שותפות ומכפיף אותם לחובות אמון הדומות לאלו החלות בין שותפים והתנהגות הפוגעת בציפייה ובהסתמכות זו עשויה להוות בסיס לתביעה בגין קיפוח (חסקי, עמ' 383; ת"א 2290-07 סלע נ' ארבל (פורסם בנבו, 12.1.2012)).