לדברי המשיב את מרבית הכספים שקיבל בגין מכר הדירה למר גלפרין הוא החזיר בסופו של דבר לאביו החייב בשל מצבו הכלכלי של החייב והכל כדלקמן:
לטענת המשיב, לבקשת החייב, הוא העביר לו ביום 24.1.13, סך של 59,200 ₪ במזומן, מתוך כספי התשלום הראשון של כספי תמורת המכר, למר גלפרין.
המשיב טען כי את התשלום האחרון בסך 108,000 ₪ הוא קיבל בהמחאה בנקאית והפקיד בחשבונו בבנק אגוד ולאחר הפקדת ההמחאה שילם את הסכום הנ"ל לידי החייב במזומן.
כמו כן, טען המשיב כי למעט התשלום האחרון בסך של 108,000 ₪, שצוין כאמור, מרבית תמורת כספי המכר למר גלפרין שולמו לחשבונו בבנק אגוד ומהתשלום השני, קוזזו שכ"ט עו"ד ותיווך אשר שולמו ישירות על ידי גלפרין.
המשיב טען כי באמצעות יתרת תמורת הנכס, הוא החליט לרכוש חנות למכירת בגדים, ולפיכך, ביום 7.2.13 הוא חתם על חוזה עם מר אהרון נחום (להלן: "אהרון") שבו נמכרו למשיב זכויותיו של אהרון למשיב, בעסק למכירת בגדים בקניון ברמלה בתמורה לסך של 950,000 ₪ (להלן: "הסכם למכירת החנות").
המשיב הוסיף וטען בתגובתו, כי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2013 כאשר היה מצוי בהליך ביצוע ההסכם למכירת החנות, פנה אליו החייב וביקש ממנו שיבטל את העסקה לרכישת החנות ויעביר אליו הכספים וזאת בשל מצבה הקשה של ישראמרין אשר נקלעה לקשיים כלכליים. כמו כן טען כי החייב ביקש ממנו להעביר את הכספים לטובת חובותיו בשוק האפור.
המשיב טען כי לאחר שקיבל ייעוץ משפטי הוא הסכים לבקשת אביו וכי אהרון נתן את הסכמתו לביטול ההסכם.
המשיב טען כי עד לאותו המועד, הוא שילם לאהרון על חשבון רכישת החנות סך של 737,980 ₪.
עוד נטען כי בשל כל הלחצים אשר היה נתון החייב באותה תקופה, הוא המחה לחייב את כל זכויותיו לקבלת הכספים מאהרון אשר השיבם ישירות לחייב.
המשיב טען כי לא מדובר בהענקה כלל, היות והחייב קיבל לידיו, בסופו של יום, את תמורת הנכס שהעניק למשיב במלואה.
בתיק הוגשו תצהירי הצדדים וכן תצהיריהם של מר אהרון נחום ומר עמוס נחום מיום 25.2.16.
בתיק דנן התקיימו שתי ישיבות הוכחות, האחת בתאריך 18.1.16, בה נחקרו המשיב והחייב, והשנייה מתאריך 14.4.16 בה נחקרו מר אהרון נחום ומר עמוס נחום.
הצדדים הגישו את סיכומיהם בתיק.
סיכומי הנאמנת
הנאמנת בסיכומיה טענה בין היתר, כי ביום 17.11.11 נתן החייב במתנה את הנכס למשיב שהוא בנו,וזאת בטרם חלפו שנתיים עד ליום מעשה פשיטת הרגל (15.7.13) וצו הכינוס אשר ניתן ביום 9.9.13.