דיבה מסחרית – מהי
- המפרסם מידע כוזב או מטעה כשהוא יודע או עליו לדעת, שפרסום כאמור עלול פגוע בעסקו של בעל עסק או במוניטין שלו או באפשרויות האשראי שלו, או יש בו כדי לבזות מצרך או שירות שהוא מספק – יאשם בהוצאת דיבה מסחרית.
(וראו גם סעיפים 22-21 לחוק המוצע, שביקשו להחיל על העוולה המוצעת הוראות שונות מחוק איסור לשון הרע בשינויים המחויבים, וכן לקבוע חזקות להעדר תום לב בפרסום). כידוע, הצעת החוק המדוברת לא הבשילה לכדי חוק חרות. עם זאת, הזיקה בין תוכנו של סעיף 1(3) לחוק בנוסחו דהיום לבין עוולת "דיבה מסחרית" שנכללה בהצעת החוק, מעידה על תפישתו של המחוקק כי לשונו הרחבה של סעיף 1(3) אכן תופסת ברשתה פרסומים הנעשים בין מתחרים עסקיים (ראו בעניין זה אצל פרידמן – שקר מפגיע ולשון הרע, עמ' 78, 83).
קיצורו של דבר, שפרסום המתייחס למתחרה עסקי; העלול להשפילו, לבזותו או לפגוע בעסקו או במשלח ידו; בין אם הוא אדם ובין אם הוא תאגיד – נכנס, ככלל, תחת הגדרת "לשון הרע"; ובהעדר תחולה לאחת מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, עשוי המפרסם למצוא עצמו נושא באחריות בשל כך (על כך שחוק איסור לשון הרע אינו מבחין בין הגנה על הכבוד האישי של אדם לבין הגנה על כבודו המסחרי, ראו גם חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנור לשון הרע – הדין המצוי והרצוי 208 (2005) (להלן: גנאים, קרמניצר ושנור)).
--- סוף עמוד 13 ---
- שאלה נפרדת היא אם העובדה שמדובר בפרסום על מתחרה עסקי הנעשה אגב תחרות עסקית, יש בה כדי להשפיע על נקודת האיזון בין חופש הביטוי של המפרסם לבין זכותו של הנפגע לשם טוב. כידוע, סוגים שונים של פרסומים עשויים להביא לתזוזה של נקודת האיזון בין זכות המפרסם לזכות הנפגע, והפסיקה עמדה על כך בשורה של הקשרים. כך, למשל, מקום בו הפרסום מתייחס לאדם הממלא תפקיד ציבורי, משקלו של האינטרס בהגנה על שמו הטוב של הנפגע עשוי להיחלש, בפרט אם מדובר בפרסומים הנוגעים לחוסר מקצועיות של איש הציבור או להתנהלות מושחתת מצדו (ראו, למשל, דברי השופט גולדברג בע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות, פ"ד מט(2) 843, 864 (1995)). הוא הדין מקום בו מדובר בהשמעת ביקורת ציבורית-פוליטית על אישי ציבור, שאז, ככלל, גובר משקלו של חופש הביטוי (ראו, בין היתר, דברי השופט (כתוארו אז) ברק בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג(3) 840, 867-866 (1989) (להלן: עניין אבנרי); דברי השופט(כתוארו אז) ריבלין בע"א 9462/04 מורדוב נ' ידיעות אחרונות בע"מ, פ"ד ס(4) 13, 27-26 (2005); דברי השופטת (כתוארה אז) ביניש בע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607, 622-620 (2002)).
- שאלת אופן יישום הוראות חוק איסור לשון הרע לגבי פרסומים הנעשים במסגרת סכסוך עסקי, זכתה זה לא מכבר להתייחסות בפסק הדין בע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp. נ' עזור (22.7.2015) (להלן: עניין עזור)). בפסק דינו התייחס השופט פוגלמן לשתי סוגיות עיקריות: האחת – מה מהווה "לשון הרע", והשניה – שאלת האיזון בין זכויות הצדדים.