בעסקאות בהן מצוי בעל-השליטה במצב של ניגוד עניינים, ניטלת ממנו האפשרות לקבל החלטות בשמה של החברה, וזכות הווטו בנוגע לנושאים אלה עוברת בפועל לבעלי-מניות המיעוט. אולם, כפי שנראה להלן, המחוקק הגביל באופן מפורש וספציפי גם את אפשרותו של בעל-השליטה לקבל החלטות בנוגע לקביעת מדיניות התגמול של נושאי המשרה הבכירים בחברה, וזאת גם באותם מקרים בהם לבעל-השליטה אין ענין אישי ביחס לכך. בנושא זה העביר המחוקק חלק משמעותי מכוח ההחלטה לוועדה בלתי תלויה של הדירקטוריון וכן לבעלי-מניות המיעוט בחברה. הטעמים לכך יובהרו להלן.
תיקון 20 לחוק החברות
- הסדר מפורט בקשר לאופן קביעת התגמול של נושאי המשרה בחברה נקבע לפני מספר שנים במסגרת תיקון 20 לחוק החברות.
תיקון 20 התקבל בהמשך לתיקון 16 לחוק, שעסק במקרים בהם מצוי דירקטוריון החברה במצב של ניגוד עניינים. התיקון נחקק בין היתר על רקע טענות בדבר הגובה המופרז של שכר נושאי משרה בחברות ציבוריות (ר' דברי ההסבר להצעת החוק לתיקון 20 (הצעת חוק החברות (תיקון מס' 20) תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב), התשע"ב – 2012 – הצעות חוק הממשלה, 677, 21.3.2012 בעמ' 742) להלן: "דברי ההסבר"). בדברי ההסבר צוין כי לאור טענות אלה מינתה הממשלה ועדת משנה לוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים דאז מר יעקב נאמן ז"ל, לבחינת היבטי הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת החוק שקדמה לתיקון 20 מבוססת בשינויים מסוימים על המלצותיה של ועדה זו (ר' דברי ההסבר, שם).
החשיבות של קביעת מדיניות התגמול של החברה
- נושא קביעת התגמול של נושאי המשרה בחברה הוא נושא משמעותי ממספר טעמים. ראשית, ישנה משמעות לשכר נושאי המשרה הבכירים בראי הסדרי השכר הכוללים בחברה, וההפרשים בין רמות השכר השונות של המועסקים על-ידיה (וכפי שהובהר לעיל, טענות על רקע זה הן שהובילו לבחינת ההסדר שהביא לתיקון 20).
אולם מעבר לכך, וזה העיקר - מדיניות התגמול לנושאי המשרה הבכירים נגזרת ממדיניותה הכוללת של החברה ומשליכה עליה. כך, באמצעות יצירת תמריצים כאלה או אחרים לנושאי המשרה – ניתן לשנות את סדרי העדיפויות בחברה, לקבוע מהן המטרות שהיא מבקשת "לתעדף" על פני אחרות, מהם הפרויקטים שהיא רואה אותם כבעלי המשמעות והחשיבות הרבות ביותר, אילו פרויקטים הם בעלי משמעות משנית וכיו"ב. כלומר, הסדרי השכר בחברה נוגעים לשאלות מרכזיות בדבר אופן הניהול וההתנהלות שלה. יש לכן חשיבות רבה לזהותו של הגורם שיהיה אחראי לקבוע את ההסדרים הללו, ולחלוש בדרך זו על התנהלות החברה ועל ההכרעות המהותיות לגבי יעדיה ומטרותיה.