תא (חי') 11874-04-17 צריכה ומיגון ישיר בע"מ נ' בנק הפועלים

בקשת המבקשת (להלן- "המבקשת" או "התובעת") למתן סעד זמני- צו מניעה שיורה למשיב (להלן- "הבנק") להימנע מלחסום את חשבונה של המבקשת עד למתן פסק הדין ו/או החלטה אחרת במסגרת התובענה העיקרית.

רקע:

1. התובעת הינה, לטענתה, חברה פרטית העוסקת בתחום השיווק ומנהלת מוקדי מכירה ברחבי המדינה של שיווק מוצרים שונים על ידי מוקדי מכירה טלפוניים, והיא מנהלת חשבון בנק שמספרו 338880 בבנק החל מיום 6.5.13.
2. בתקופות שונות נהג הבנק להעמיד לתובעת מסגרת אשראי ליום עסקים אחד בהתאם להוראת ניהול בנקאי של המפקח על הבנקים, מספר 325, סעיף 4(א), וזאת במקרים בהם הייתה נוצרת יתרת חובה בחשבון, כך שהבנק לא היה מחזיר חיובים שהוצגו לפירעון בחשבון באותו יום עסקים, אלא היה ממתין יום עסקים אחד, וככל שהתובעת הייתה דואגת להפקדת כספים אשר כיסו את יתרת החובה החריגה בחשבון, היה הבנק מכבד באופן סופי את החיובים, וככל שהתובעת לא הייתה דואגת להפקדת כספים לכיסוי החריגה, היה הבנק מחזיר את אותם חיובים בשל אי קיום כיסוי מספיק.
3. ביום 9.2.17 שלח הבנק לתובעת הודעה בכתב לפיה, החל מיום 19.2.17 לא יכבד הבנק חיובים שיוצגו לפירעון בחשבון, וזאת ביום בו יוצגו חיובים אלה, והבנק לא יסכים להמתין עוד יום עסקים נוסף עד להחלטתו בדבר כיבוד או סירוב החיוב שהוצג לפירעון בחשבון.
4. ביום 16.2.17 הגישה התובעת תביעה נגד הבנק במסגרת ת"א (מחוזי חי') 34098-02-17 שבה טענה כי הבנק אינו רשאי לבטל באופן חד צדדי את הנוהג שהתקיים בין הצדדים במשך שנים, ולכן עתרה בתביעתה להורות כי הודעת הביטול מטעם הבנק בטלה ומבוטלת, ולחלופין, ביקשה כי יישומה של הודעת הביטול יידחה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים שבמסגרתה תוכל התובעת להיערך בהתאם. בד בבד להגשת תביעתה בת"א (מחוזי חי') 34098-02-17, הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני המורה לבנק לשמור על המצב הקיים ולהימנע מביטול מסגרת האשראי, וזאת עד להכרעה בתובענה. ביום 8.3.17 ניתנה החלטת כב' השופט מנדלבום, אשר דחה את הבקשה והורה כי הודעת הביטול מטעם הבנק מיום 9.2.17 תיכנס לתוקפה החל מיום 13.3.17, מהשעה 08:00, היינו: מסגרת האשראי ליום עסקים אחד שהייתה לתובעת בבנק, בוטלה החל מיום 13.3.17 ואילך.
5. ביום 27.3.17 שלח הבנק לתובעת הודעה על סגירת החשבון, שבה צוין כי למרות הצהרת התובעת כי "פעילותה הינה מכירת ביטוחים של מכשירי חשמל ופעילות מיגון", הרי שמעיון בדפי החשבון ומהתשאול בבנק של מנהל התובעת ומעדותו בבית המשפט במסגרת ת"א (מחוזי חי') 34098-02-17, נמצא כי התובעת עוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות ללא פיקוח ו/או רישיון כדין, תוך שהיא מסתירה את הפעילות של הלוואות חוץ בנקאיות העומדת בסתירה להוראות ניהול בנקאי תקין, כאשר עולה חשש לעבירות על חוק איסור הלבנת הון. לפיכך, ולאור החלטת השופט מנדלבום לעיל, מסר הבנק במכתבו לתובעת כי החליט להפסיק את פעילות החשבון ולהורות על סגירתו. הבנק הוסיף במכתבו כי החל מיום 15.4.17 על התובעת לפעול לסגירת החשבון באופן סופי, וכי החל ממועד זה לא יכבד הבנק שיקים ו/או העברות ו/או פעולות אחרות שיתבקשו בחשבון ויפעל לסגירתו באופן הדרגתי.
6. ביום 6.4.17 הגישה התובעת במסגרת התיק שלפניי, בקשה לצו מניעה שיורה לבנק להימנע מלחסום את חשבונה של התובעת וזאת עד לפסק הדין ו/או החלטה אחרת במסגרת התובענה העיקרית. בו-ביום ניתן צו ארעי כמבוקש בכותרת הבקשה ונקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים.
7. ביום 23.4.17 הגיש הבנק תגובה לבקשה לצו מניעה ובקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר עילה והגשת התביעה שלא בתום לב.
8. ביום 3.5.17 הוגש כתב התביעה שבו עתרה התובעת לבטל את חסימת חשבונה של התובעת בבנק ולאכוף על הבנק את הסכם פתיחת החשבון אגב ניהול החשבון כסדרו ובהתאם לו.
9. ביום 8.5.17 התקיים דיון לפניי שבו שמעתי את עדויותיהם של מר מרדכי אוזיאס, מנהל התובעת (על תצהירו, מב/1); והגב' מירית אוחיון אלגלי, סגנית מנהל בבנק (על תצהירה, מש/1). בתום הדיון הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים.
10. משהוגשו סיכומי הצדדים, בשלה העת להכרעה בבקשה לסעד זמני. אולם, תחילה, אפרט את טענות הצדדים בבקשותיהם ובסיכומיהם.