דיון והכרעה
- סמכותו של בית הדין לדחות תביעה על הסף קבועה בתקנה 45 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 וזו לשונה:
"בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע באחד הנימוקים האלה:
- מעשה בית דין;
- חוסר סמכות;
- כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע".
- הכלל בדבר השתק עילה והשתק פלוגתא עשוי להצדיק סילוק תביעה על הסף בשל מעשה בית דין. במה דברים אמורים? השתק עילה חל כאשר תביעה נדונה לגופה והוכרעה ומשכך אין להזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין ככל שהיא מתבססת על עילה זהה.
השתק פלוגתא מונע מבעל דין להתדיין מחדש במשפט נוסף בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר והוכרעה בו במפורש או מכללא (ר' ע"א 735/07 צמרות חברה לבנין – בנק מזרחי-טפחות (2011); ע"ע (ארצי) 16350-11-11 עזבון המנוח איפראימוב ז"ל – ביליק פליקס תעשיות מתכת בע"מ (2015)).
- טוענים הנתבעים בבקשתם, כי על בית הדין לדחות את התובענה שהגיש התובע לביטול פסק הדין מיום 8.12.14, מחמת קיומן של השתק עילה והשתק פלוגתא, היות ועסקינן בתביעה זהה בין מי שהיו צד להתדיינות קודמת אשר הסתיימה בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין. כמו כן טוענים הנתבעים, כי אין להזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין המבוססת על אותן עילות בגינן הוגשה התביעה שהסתיימה בפשרה.
- בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 2066/10 מוחמד טאהה עבד אלקאדר ג'אבר – יוסף מימון (2010) נקבע, כי לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין חלוט משיקולים של צדק, אם פסק הדין הושג במרמה, או אז "על עקרון סופיות הדיון לסגת בשל כללי צדק ויושר".
- קבלת בקשתם של הנתבעים לסילוק תביעת התובע על הסף, תסתום את הגולל על האפשרות לברר את תביעתו של התובע לגופא בנסיבות בהן, לכאורה, לא התקיים בירור עניני שיאפשר לו להוכיח את טענותיו העובדתיות כי הוסתר ממנו מידע אודות מצבה הפיננסי של החברה וכי הסכם הפשרה חסר תוקף משנחתם על ידי מי שכלל לא היה מוסמך לאשרו. זאת ועוד. סילוק התביעה על הסף יפגע גם בזכותו של התובע לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד.
- עלינו לזכור, כי סעד של סילוק על הסף ניתן "במשורה וביד קמוצה" (דב"ע (ארצי) נו/3-140 כי"ל – כמימיקלים לישראל בע"מ – שור, פד"ע ל' 152, 156). יתרה מזאת. הכלל לפיו מנוע צד מהעלאתן של טענות זהות שהוכרעו בשל קיומו של מעשה בית דין אינו מוחלט והוא כפוף לתנאים שנקבעו בפסיקה ולעקרון הצדק והאינטרס הציבורי.