רקע עובדתי
- ביום 17.10.13 הוגש כנגד המשיבים, שהם בני זוג, כתב אישום המייחס להם עבירות לפי חוק עובדים זרים, העסקה שלא כדין והעסקה ללא ביטוח רפואי, כאמור לעיל. על פי המפורט בכתב האישום, ביום 5.6.12, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה בביתם שברחוב הגדרות 53 בסביון, נמצאה בנכס עובדת זרה, אזרחית הפיליפינים, שביצעה עבודות משק בית וניקיון, שלא הייתה רשאית לעבוד אצל המשיבים. העובדת הייתה בעבר בעלת אשרת עבודה בסיעוד. תוקף אשרת העבודה פג ביום 31.12.06. על פי הנטען בכתב האישום, העובדת הועסקה על ידי המשיבים כארבע שנים במתכונת של אחת לשבועיים. בכתב האישום מצוין כי הנאשמים הלינו את העובדת בביתם. עוד מצוין בכתב האישום כי:
"נאשמת 2 ניסתה להפריע למהלך הביקורת. בעת הגעת המפקחים ניסתה הנאשמת 2 להתחמק ברכבה אך עוכבה ע"י המפקחים. העובדת נמצאה מסתתרת בארון בגדים של הנאשמים. כמו כן הנאשמת 1 אמרה לעובדת בעת הביקורת 'את יודעת שאת לא ישנה פה את רק עוזרת לי בגידול הילדים'" (סעיף 7 לכתב האישום, תיקון מיום 20.5.14).
- ביום 20.5.14 כפרו המשיבים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, ובאותו מעמד ביקשו וקבלו מאת בית הדין האזורי צו המופנה לחברת הביטוח "איילון", באמצעותו ביקשו להוכיח כי הסדירו ביטוח רפואי לעובדת. ביום 20.11.14 חזרו בהם המשיבים מכפירתם בעבירת ההעסקה שלא כדין בלבד. המשיבים הודיעו באותו מועד כי ימציאו לתיק אסמכתא על קיומו של ביטוח רפואי לעובדת, וכי אם לא יעלה הדבר בידם, יודו גם בסעיף זה.
באותו מועד הרשיע בית הדין האזורי את המשיבים על יסוד הודאתם בעבירה לפי סעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים. על פי החלטת בית הדין, שדחה את עמדת המערערת לעניין זה, הופנו המשיבים לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר.
- ביום 1.3.15 הודיעו המשיבים בכתב לבית הדין כי לא הסדירו ביטוח רפואי עבור העובדת. בהמשך לכך, ניתנה החלטת בית הדין לפיה הכרעת הדין תתוקן במעמד הצדדים. יצוין כי בפועל הכרעת הדין לא תוקנה, והמשיבים לא הורשעו בעבירה זו בה הודו. אין חולק כי בכך נפלה טעות.
- בתסקיר הנוגע למשיב הוזכר חששו כי הרשעה בפלילים תפגע בתפקודו התעסוקתי, ואף תביא לפיטוריו המידיים. בתסקיר מצוינת התרשמות קצינת המבחן מן המשיב "כבעל מערכת ערכים נורמטיבית אשר הפיק הלקח הנדרש מהליך המשפטי המתנהל נגדו ועל מנת להימנע מפגיעה ביציבותו התעסוקתית והתקדמותו המקצועית אנו ממליצים לבית המשפט לשקול בחיוב ביטול הרשעתו כדין לצד הטלת ענישה בדרך של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות". בבית הדין האזורי נוהל דיון בו הוגשו ראיות, נשמעו עדויות וטיעוני הצדדים לעונש. ביום 22.7.15 ניתן גזר הדין מושא הערעור, במסגרתו כאמור בוטלה הרשעת המשיבים.
כללית נציין כי לא מצאנו מקום לעמוד בדברינו עד כאן ובהמשך על התייחסויות ספציפיות למשיבה. זאת נוכח ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בקשר אליה, והחלטותינו שניתנו בהתאם, כמפורט לעיל.