כבר כעת נציין, כי מעדויות הצדדים ברור שהסכם העמדת השירותים לא נועד לקבל מהתובע שירותים ממש, אלא שמטרתו היתה העברת סכומים נוספים לתובע בגין רכישת המניות (ראו: עמ' 46, ש' 12).
ג. הסכם רכישת מניות - לפיו מוכר התובע את כל מניותיו בחברות לצ'אושו, במכירה מדורגת במהלך השנים 2014 עד 2016, בסך כולל של 1,638,383 ₪ נטו, כאשר, בין היתר נקבע בהסכם זה שמיד עם השלמת רכישת המנה הראשונה של המניות, יתפטר התובע מתפקידו כדירקטור בחברות.
שני ההסכמים האחרונים אינם עומדים למחלוקת בפנינו, התובע אינו טוען בפנינו כי הופרו (אם כי התקיים הליך משפטי בעניינם, אך גם הוא נמחק) וממילא הדיון בהם אינו בגדר סמכותנו. יחד עם זאת, הם יסייעו לנו בהבנת כוונת הצדדים במכלול ההסכמות שהושגו באותו מועד.
שלושת ההסכמים יכונו להלן גם – הסכמי 16.2.14.
- ביום 6.14, לאחר מהלכים שאירעו, אותם נפרט בהמשך, קיבל התובע הודעת פיטורים – היא זו העומדת במרכז התביעה דנן. לטענת התובע, לא זו בלבד שהנתבעים לא היו רשאים לפטרו ומחויבים היו להעסיקו עד הגיעו לגיל 60, אלא שפוטר בחוסר תום לב, תוך שנפלו פגמים בהליך הפיטורים.
ההליך שבפנינו
- לאחר דיון מוקדם ראשון, הסכימו הצדדים לנסות ולסיים המחלוקות ביניהם במסגרת גישור. הגישור, בפני כב' נשיא בית דין זה (בדימוס), רמי כהן, לא צלח וביום 3.1.16 ביקש התובע להורות על המשך ההליכים.
- ביום 11.9.16 התקיים דיון הוכחות בתיק. בדיון העידו 2 עדים מטעם התובע: מר יצחק וולוביץ (עמ' 7 ואילך) ומר דני גבל (עמ' 12 ואילך). בנוסף העיד התובע עצמו. מטעם הנתבעים העיד צ'אושו בלבד.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
עיקר טענות הצדדים
- לטענת התובע, בעוד שצ'אושו היה מוכן לפרק את השותפות במחיר הרס החברוֹת שבנו במו ידיהם, התובע העדיף להותיר את החברות כעסקים פעילים, תוך שביקש לשמור על זכויותיו ובכלל זה זכותו להמשיך ולעבוד כמנכ"ל החברות עד הגיעו לגיל 60 ויצירת רצף השתכרות כנותן שירותים לאחר מכן.
בהסכמים שנחתמו בין הצדדים ביום 16.2.14 הושגה הסכמה ברורה להמשך העסקתו של התובע עד גיל 60. חרף זאת, מיד לאחר חתימת ההסכמים החל צ'אושו לפעול לסילוק התובע מתפקידו, תוך הטרדתו בעבודתו, הפניית הערות בלתי פוסקת ומעקב אחריו שהפך לבלתי נסבל. בישיבת דירקטוריון שקיים צ'אושו (כדירקטור יחיד) ביום 27.4.14 החליט על צמצום דרסטי וחד צדדי של סמכויותיו של התובע ושל תחומי אחריותו.