על רקע זה פנה התובע ביום 11.5.14 לנתבעים בדרישה לתקן התנהלותם, אך תחת זאת קיבל זימון לשימוע, לאחריו אכן פוטר והעסקתו הסתיימה בהינף יד ביום 15.6.14, לאחר למעלה מ-20 שנה בהן הקים וניהל את החברות.
לטענת התובע, סע' 10 להסכם ההעסקה עליו הוא חתום, הקובע כי ניתן לפטרו בהודעה מוקדמת של 6 חודשים, בוטל עם חתימת הסכמי 16.2.14, כפי שעולה מלשון הסכם המתווה. בניגוד לטענת הנתבעים, הסכם המתווה הינו הסכם אחד מיני שלושת ההסכמים שנחתמו באותו מועד והוא לא בוטל לאחר חתימת שני ההסכמים הנוספים, שכן קיימות בו הוראות תקפות, שאינן קיימות בהסכמים האחרים.
ראיית הסכמי 16.2.14 כמכלול, מלמדת כי כוונה הצדדים היתה העסקת התובע כמנכ"ל עד 31.5.16 ולאחר מכן העסקתו כיועץ, והכל תוך כדי רכישה מדורגת של מניות החברות ע"י צ'אושו.
מכיוון שמדובר בהסכם העסקה לתקופה קצובה, שסיומה ביום 31.5.16, הרי שגם אם עבודתו של התובע הופסקה טרם מועד זה, על הנתבעים לשלם את זכויותיו על פי החוזה, עד לתום תקופתו.
לו היה התובע יודע שצ'אושו יפעל לסילוקו מהחברות מיד לאחר חתימת הסכמי 16.2.14, לא היה מסכים לחתום עליהם.
גם בהתעלם מהסכמי 16.2.14, ועל פי הסכם ההעסקה לבדו, זכאי היה התובע לעבוד עד לחודש 9/15 לכל הפחות.
חרף המצג שהוצג בפני התובע בעת חתימת הסכמי 16.2.14, מיד לאחר חתימתם החל צ'אושו להתנכל לתובע, לקצץ בשכרו ובסמכויותיו, להתעמר בו ולהטרידו, עד אשר פיטר אותו שלא כדין.
שיחת השימוע שנערכה לכאורה לתובע, היתה מן הפה ולחוץ, מבלי שניתנה לתובע הזדמנות כנה ואמיתית להשמיע טענותיו כראוי.
יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע 3 באופן אישי, מחמת שהוא זה שפעל לגרום להפרת חוזה העסקתו של התובע ולמעשה עשה ככל העולה על רוחו בחברות, תוך שימוש לרעה בסמכותו כדירקטור יחיד.
- לטענת הנתבעים, לא ניתנה לתובע התחייבות להעסקתו עד 31.5.16 והוא פוטר מעבודתו כדין ובהתאם להסכם ההעסקה שלו.
התובע הוא שגרם לפיטוריו, בהתנהלותו הקלוקלת, לאחר שסירב להכיר בכפיפותו לדירקטוריון החברות והפר הוראות מפורשות שקיבל.
הסכם המתווה הינו מעין "זכרון דברים", אשר בוטל כאשר נחתמו שני ההסכמים הנוספים והם לבדם אלו שקובעים את זכויות וחובות הצדדים בקשר עם יחסיהם לאחר מכירה המניות. בנוסף, קיים הסכם ההעסקה של התובע, אשר קובע את זכויותיו כעובד שכיר.
מערך ההסכמים בין הצדדים, ובכלל זה הסכם ההעסקה והסכם העמדת השירותים, צפה אפשרות לפיטוריו של התובע גם לפני 1.6.16 ומכך עולה שלא היתה התחייבות להעסקה לתקופה קצובה.