--- סוף עמוד 276 ---
(ב) האחריות ליישום שלטון החוק מונחת על כתפי הרשות השופטת, אם הנושא מובא להכרעה לפניה בדרכים שנקבעו לכך בחוק. יישום שלטון החוק כולל את השמירה על מערכות הסמכות והמידרג של הנורמות. מכאן, כי אם חקיקת משנה סותרת חוק – בית המשפט מוסמך להעניק תרופה; כך, אם חוק רגיל סותר הוראה חוקתית – בית המשפט מוסמך להעניק תרופה. כפי שהזכרנו, הרי המצב הראוי לגבי חקיקה חוקתית בדרך כלל, הפך כבר במידה רבה למצב המצוי בכל הנוגע לשני חוקי היסוד שחוקקו על-ידי הכנסת בתשנ"ב, והם חוק-יסוד: חופש העיסוק וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
.29התעכבנו על תיאור המבנה החוקתי הראוי. מן הנכון להוסיף, כי אין המדובר רק בקביעת מבנים משפטיים פורמאליים. המבנה נועד למען התוכן. החלוקה למידרגים נורמאטיביים אינה מבטאת רק חלוקה בין כלל משפטי מהותי (חוק) לבין דרכי ביצוע וסדרי דין (חקיקת משנה). בפיסגתה של הפירמידה הנורמאטיבית (חוק יסוד) ניתן ביטוי מוסדי וערכי בחוק החרות לתפיסות היסוד המדיניות והחברתיות שלנו. שם שוכנות לא רק ההגדרות וחלוקת הסמכויות בין רשויות השלטון העיקריות, אלא גם מגילת הזכויות של האדם. שם עוצבו ההצהרה וההגנה על אותן זכויות ההופכות אותנו לחברה שבה שוררים החירות, כבוד האדם והשוויון, ואשר בה באים לידי ביטוי ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על-כן, חקיקת שני חוקי היסוד החדשים היא שלב חשוב בגיבושה של חוקה ובהפיכת החירויות מערכי יסוד שהם חלק מן המשפט המקובל שלנו כביטויו בפסיקת בית-משפט זה, לחוק חרות בעל מעמד מיוחס ומיוחד. עמדתי בשעתו, לפני כעשרים שנה, בדעת יחיד בע"א 723/74 [6], על משמעותן ועל פרשנותן של זכויות היסוד שהן חלק מן המשפט המקובל. כאמור, שם, בעמ' 294-295:
"העדר קיומו במדינת ישראל של דבר חקיקה אחד ויחיד בעל מעמד משפטי נעלה ומוגן, המגבש בתוכו את עקרונותיה החוקתיים, אין פירושו כי חסרים אנו הוראות חוק בעלות תוכן חוקתי או כי נעדרים משיטת המשפט שלנו עקרונות משפטיים חוקתיים, המגדירים את זכויות היסוד של האדם והאזרח. המשפט החל בישראל חובק בתוכו, לפי תפיסתנו והשקפתנו, כללי-יסוד בדבר קיומן ושמירתן של חירויות הפרט, וזאת גם בטרם הפכה הצעת חוק-יסוד: זכויות האדם והאזרח לחוק חרות.
הצעת חוק-יסוד החדשה באה לגבש עיקרים ולהתוות תחומיהם ותפקידה המרכזי לעגנם בחוק החרות באופן שיהיו מוגנים בפני הסיכונים טמונים במשברי הזמן; ייעודה לשמש כלי ביטוי לערכים לאורם יתחנך האזרח ולחסום מראש דרכם של אלה המבקשים להסיג גבול זכויותיו. אך כבר עתה מעוגנות חירויות היסוד ובתוכן בראש וראשונה עקרון חופש הביטוי בתפיסת היסוד המשפטית שלנו והן חלק מהותי של המשפט החל בישראל. שילובן של