--- סוף עמוד 291 ---
מקור סמכותה של הכנסת לכבול את כוח החקיקה שלה בכבלים מהותיים יכול שיהיה מעוגן בתורת הסמכות המכוננת ויכול שיהיה מעוגן בתורת הסמכות הבלתי מוגבלת והטבועה של בית המחוקקים לחוקק כל חוק, היינו גם חוק אשר מכוחו הוא כובל את עצמו. שתי התורות מגיעות למסקנה כי בית הנבחרים שלנו הוא בעל סמכות בתחום החוקתי, היינו: במישור העקרוני בכוחה של הכנסת לחוקק חוקה ואף להגביל את תוכנה של חקיקה עתידה, והגבלה זו עומדת בעקרון החוקיות.
הבאתי את הדברים הנ"ל, כי התורה שלפיה כנסת אינה יכולה לכבול עצמה, למשל על-ידי דרישה לרוב משוריין, היו לה גם תומכים בבית המחוקקים שלנו ובספרות העיונית. שורשיהם העיוניים של דברי המשיגים על כוח הכבילה העצמית היו במסורת המשפטית האנגלית, אשר כמור נשתנתה בינתיים בדרך משלה.
הכבילה העצמית במבחן הפסיקה
.34(א) המסורת החוקתית שלנו דגלה בטיעון כי הכנסת היא בעלת כוח לכבול את עצמה בסוגיות יסוד. כבילה זו עשויה להיות במישור הצורני של דרך קבלת חוק חדש (כגון דרישה לרוב מיוחס – סעיף 4לחוק-יסוד: הכנסת, וגם סעיפים 9א(א) ו-34לחוק-יסוד: הכנסת; סעיף 3לחוק-יסוד: משק המדינה; סעיף 56(א) לחוק-יסוד: הממשלה מתשנ"ב; סעיפים 44ו- 45לחוק-יסוד: הכנסת; סעיף 42לחוק-יסוד: הממשלה מתשכ"ח, וסעיף 56לחוק-יסוד: הממשלה מתשנ"ב; סעיף 25לחוק-יסוד: נשיא המדינה; סעיף 22לחוק-יסוד: השפיטה). כבילה זו עשויה להיות במישור המהותי (כדוגמת סעיף 4, רישה, לחוק-יסוד: הכנסת או סעיף 4לחוק-יסוד: חופש העיסוק).
(ב) לא היו עוררין בפסיקה על הסמכות של הכנסת להוציא תחת ידה אקטים בעלי מעמד נורמאטיבי על-חוקי. בית-משפט זה דן בנושא של הוראת החוק המשוריינת שבסעיף 4לחוק-יסוד: הכנסת בפרשת ברגמן [15]. העניין עלה פעם נוספת בבג"צ 246/81, 260אגודת דרך ארץ ואח' נ' רשות השידור ואח' (להלן – פרשת אגודת דרך ארץ [19]). סעיף 4לחוק-יסוד: הכנסת שב ועלה בבג"צ 141/82 רובינשטיין ואח' נ' יושב-ראש הכנסת וא' (להלן – פרשת רובינשטיין [20]). בבג"צ 142/89,172תנועה לאו"ר – לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ואח' (להלן – פרשת לאו"ר [21]), בעמ' 571, אומר המשנה לנשיא אלון כי הכנסת מוסמכת מכוח ריבונותה החקיקתית לחוקק ככל הנראה בעיניה, ואין אנו רשאים להרהר אחר מעשה חקיקתה.
חברי הנכבד, הנשיא ברק, ציין בפרשת לאו"ר [21], כי השריון אשר הוענק להוראותיו של סעיף 4לחוק-יסוד: הכנסת "תופס בשיטתנו, שכן מכירים אנו בסמכותה של הכנסת לפעול כרשות מכוננת ולהכין חוקי-יסוד אשר יהוו את פרקיה השונים של חוקת המדינה" (שם, בעמ' 539). אין בפסיקה השגה על עצם כוחה של הכנסת לקבוע הוראות משוריינות בתחום החוקתי, ולסמכותו של בית המשפט לבטל חוק הסותר הוראות שריון (דבריי בבג"צ 669/85, 24/86, 131כהנא נ' יו"ר הכנסת ואח' [22]).