--- סוף עמוד 294 ---
.38(א) ראשית דבר, חוקה נבדלת מחוק רגיל במספר מאפיינים עיקריים: חוקה דנה בעקרונות יסוד. היא מבקשת לתת לעקרונות מעמד מנחה, בכל הנוגע לחיקוקים אחרים ולאקטים של רשויות המדינה בדרך כלל. כלל זה מכונה בתורה החוקתית הגרמנית בשם vorbehalt des gesetzes(ראה: סעיפים 1(3), 20(3) ו-79(3) לחוק היסוד הגרמני; ,.nomos, ed) new challenges to the german basic law ,keip) r. Herzog, staat und recht im wandel; 162( 1991,by c. Stark 150( . 1993חוקה היא פרי רצונו של העם, לכן היא מתקבלת, בדרך כלל, בשיטות משפט אחרות בהליך ייחודי, חד-פעמי. חוקה מתאפיינת לעתים בנוקשות יחסית – באשר לדרכי שינויה. חוקה מתאפיינת לא אחת בצמצום האפשרות לפגוע בזכויות המוגנות בה (ולעתים אף בהיעדרה של כל אפשרות של "פגיעה"). עם זאת קיימות שיטות, כגון זו של ניו-זילנד, שבהן אין למגילת הזכויות מעמד מיוחד לעומת חקיקה רגילה.
שנית, נוסחו של חוק היסוד עצמו צריך ללמד אותנו כי הוא בעל מעמד נורמאטיבי מיוחס. למשל, אם חוק קובע באורח נחרץ כי הוא בעל מעמד חוקתי משוריין או מיוחס, הרי שלפנינו חוק בעל מעמד חוקתי פורמאלי (היינו: בעל עדיפות נורמאטיבית על פני החקיקה הרגילה). הוא הדין אם חוק קובע תנאים מסוימים בלבד לתקפותו של חוק אשר יבקש לפגוע בזכות מוגנת. במילים אחרות, התייחסותו של חוק היסוד, מתוכו, אל מעמדו הוא הינה בעלת משקל דומינאנטי בסיווגו הנורמאטיבי של חוק היסוד.
לשון אחר: חוקה כוללת סממנים ענייניים מסוימים (המבנה השלטוני, עקרונות וזכויות יסוד), וכוללת סממנים צורניים מסוימים (כגון – דרך קבלתה ושינויה של החוקה, כינוי החוק, לשונו, סגנונו, ניסוחו, מושגיו). חוקה מתאפיינת בניסוח תמציתי. חוקה מצטיינת במופשטות.
שלישית, ניתן לבחון את אופן ההשתלבות של חוק במבנה החוקתי של השיטה. המבנה החוקתי נבחן לאור ההיסטוריה החוקתית. הוא נבחן לאור אקטים חוקתיים אחרים שיצאו תחת ידיה של הכנסת. חוק חוקתי הוא בעל תכלית מסוימת – הוא בא לשנות מציאות נורמאטיבית מסוימת. הבנת החוק מחייבת אותנו לבחון את המצב המשפטי שאותו בא החוק לשנות. עלינו לשאוף להגשים את תכליתו. אם בחוק יסוד המדובר, הרי הבנתו מחייבת את שיבוצו ההגיוני וההרמוני בשלושה מעגלים עיקריים. המעגל החיצוני, הרחב, הוא מעגל עקרונות היסוד של שיטתנו. המעגל השני הוא מעגל החקיקה הקונסטיטוציונית – "חקי היסוד". המעגל המצומצם הספציפי שלנו הוא, במקרה דנן, השתלבות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו עם אחיו תאומו – חוק-יסוד: חופש העיסוק – במערכת החוקתית שלנו.