שני חוקי יסוד אלו הם הראשונים במגילת הזכויות (להבדיל מחוקי היסוד המוסדיים). הם באו לעולם המשפט שלנו בסמיכות עניינים ומועדים, ואף תוקנו בצוותא. שניהם דרים אפוא, במידה רבה, בכפיפה אחת. חשיבות מיוחדת במינה קיימת לפרשנות הרמונית של שני חוקי יסוד אלו.
--- סוף עמוד 295 ---
רביעית, הבנת מהותו ותכליתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייבת מתן משקל נאות לכוונת המחוקק ולהיסטוריה החקיקתית של חוק היסוד. ההיסטוריה החקיקתית וכוונת המחוקק נלמדות מתולדותיה ומגלגוליה של הצעת החוק, מן הדיון בכנסת, מן השינויים שעבר חוק היסוד בשעת הקריאה השנייה והקריאה השלישית בכנסת ומתולדותיו של החוק לאחר צאתו לאוויר העולם. חשיבות מיוחדת עומדת לה, לכוונת המחוקק, בנסיבות שלפנינו. דברים אלה אינם מכוונים דווקא לפרשנות המילולית של מושג זה או אחר אלא לתפיסה הכוללת.
"רצון המחוקק, במידה שהוא ניתן לווידוא, ראוי לשמש עמדת מוצא. קשיי הווידוא אכן רבים הם, אך אין להיסחף להפלגה בהדגשתם. ברוב המקרים ברור, לפחות, במלא רצה המחוקק" (פרופ' א' לבונטין, "פרשנות: אקלימים וסינתיזה" ספר קלינגהופר, בעמ' 269, 277-278).
מקביעת הסימנים בחקיקה יש לעבור למבחנים שעניינם חוק היסוד שלפנינו: האם נקבעו בו הסדרים חקוקים הנותנים ביטוי למעמדו במידרג הנורמאטיבי, או שמא הוא פרוץ לכל רוח בכל הנוגע למעמד הוראותיו המגינות על זכויות היסוד, קרי בעניין שינויו ובעניין הפגיעה בהוראותיו? האם הוא דומה מבחינה זו להוראותיהם של רוב חוקי היסוד שקדמו לו, שאין להם הוראות שריון.
חוקי יסוד: שינוי ופגיעה
.39(א) חוקי היסוד הם תשתיתה החוקתית של מדינת ישראל ברוח החלטת הררי וכהגשמתה. לו היה נושא "השינוי" מתעורר במקרה דנן, היינו לו היה החוק המתקן בגדר ניסיון לשנות את חוק היסוד, הייתי מציג על אתר את הכלל שלפיו, מבחינת התורה החוקתית הנכונה, שינויו של חוק יסוד ייעשה לעולם על-ידי חוק יסוד. התפיסה של המידרג החוקתי הנורמאטיבי שהוצגה לעיל מולידה את המסקנה כי מידרג חוקי גבוה יותר אינו משנה צורה ותוכן על-ידי חקיקה במידרג חוקתי נמוך יותר. לא כן היפוכו של דבר, היינו מידרג חוקתי גבוה יותר יכול שיתקן הוראת חוק המצויה במידרג נמוך יותר. יכולה להתעורר בהקשר זה סוגית ה"תיקון מכללא", אך לא אפליג לתחום זה ואני משאיר אותו לעת מצוא. מסקנה זהה עולה מן הפראקטיקה של הכנסת, וראה לענייננו התיקון לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שהוחק בתשנ"ד, באמצעות חוק-יסוד: חופש העיסוק.