"זכויות היסוד המנויות להלן מחייבות את הרשות המחוקקת, את הרשות המבצעת ואת הרשות השופטת, כדין בר-אכיפה במישרין".
החוקה הגרמנית מכפיפה את פעולותיהן של הרשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת במישרין להוראות החוקה. אין מחלוקת כי חוק היסוד הגרמני כולל בתוכו, באופן ברור, את רעיון העליונות.
ניתן להכביר בדוגמאות נוספות (למשל, סעיף 140לחוקה האוסטרית מ-1920, ה-verfassungsgesetz- bundes(vg-B) (ב) חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו איננו כולל, כאמור, פיסקת עליונות. אין בחוק היסוד קביעה כי חוק היסוד הינו חוק עליון של מדינת ישראל. הצעת חוק-יסוד: החקיקה, על גלגוליה השונים מאז שפורסמה לראשונה ב- 1971(ראה: הפרקליט כז (תשל"א) 140; הצעת חוק-יסוד: החקיקה מתשל"ו; הצעת חוק-יסוד: החקיקה מתשל"ח; הצעת חוק-יסוד; החקיקהמתשנ"ב; הצעת חוק-יסוד: החקיקה מתשנ"ג) נועדה לקבוע את כפיפות החקיקה הרגילה לחקיקת היסוד – אך ההצעה טרם בשלה לכדי חוק חרות.
--- סוף עמוד 300 ---
(ג) חוק היסוד שאנו דנים בו גם איננו כולל הוראה, כפי שהוצע, שלפיה "חוק לא יסתור חוק-יסוד זולת אם התקבל במליאת הכנסת בקולות של שני שלישים מחברי הכנסת ונאמר בו במפורש שתקפו הוא על אף האמור בחוק-היסוד"(סעיף 5(ד) להצעת חוק-יסוד: החקיקה מתשנ"ב).
חוק-יסוד: חופש העיסוק קובע כי הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה בתנאים מסוימים תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4(קרי, אף שאינה עונה לדרישותיה של פיסקת ההגבלה). ניתן ללמוד מן הנוסח, בגדר הלאו המשתמע מן ההן, כי מעיקרה הוראת חוק, אשר איננה בהתאם לסעיפים 4או 8לחוק היסוד, איננה תקפה. חוק-יסוד: חופש העיסוק דן אפוא בתוקפם של חוקים הפוגעים בהוראה שבחוק היסוד (בדומה לאמנת האיחוד האירופי – סעיף ; 590, at[108] (1964) costa v. Enel) (B) .177כפי שעוד נראה בהמשך הדברים, עולה מסקנה דומה מהוראותיהם של סעיפים 8, 10ו- 11לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
סיכומה של נקודה זו, חוק-יסוד: חופש העיסוק אינו מכיל הוראת עליונות, אך הוא מתייחס לדרכי שינויו ולתוקפה של חקיקה פוגעת. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו מכיל הוראת עליונות, אך הוא מתייחס מפורשות לתוקפה של חקיקה פוגעת ומתווה בכך מסלול מחייב ואמות מידה מחייבות. חוק היסוד האמור תוחם בסעיף 8שבו את תחומיה של פגיעה אפשרית וקובע בכך, מכללא, את עליונותו ביחס לחקיקה פוגעת.
הנוקשות
.41(א) חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו איננו נהנה מנושות. אין דרישה מפורשת לרוב מיוחס לצורך שינוי חוק היסוד. השינוי הוא אקט חקיקתי אשר מכוחו היקף ההגנה על זכויות מסוימות משתנה לטוב או לרע. אגב, כבר הבהרנו וחזרנו והבהרנו כי ה"שינוי" נבדל מן ה"פגיעה". השינוי חותר תחת הזכות עצמה. "הפגיעה" איננה משנה את הזכות המוגנת. היא רק מאפשרת לחוק הפוגע לאגוף את התרופה החוקתית בנסיבות נתונות.